להינצל מן האונס ולעבוד מרצון

ארגון שופר, בני ברק
תאריך פרסום: 21.02.2013, שעה: 08:41

הורדת MP4 הורדת MP3

http://live.shofar-tv.com/videos/2764
21-2-13
"קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים אליהם להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה". ואמרו בגמרא, אמר רבא, אע"פ שמתחילה קיבלו ישראל את התורה בכפיית ההר כגיגית, אפילו הכי הדר קיבלוה בימי אחשוורוש דכתיב "קיימו וקיבלו" קיימו מה שקיבלו כבר. מעיקרא היתה קבלת התורה באונס, ובימי אחשוורוש היה ברצון.
אז רבא אומר שכיון שקיבלו ישראל את התורה בכפית ההר כגיגית, שנאמר "ויתייצבו בתחתית ההר" מלמד שכפה עליהם הר כגיגית, משמע שקבלת התורה היתה באונס. אז רבא אומר, אע"פ שמתחילה קיבלו ישראל את התורה בכפיית הר כגיגית, באונס, אפילו הכי הדר קיבלוה בימי אחשוורוש, חזרו וקיבלו את התורה שוב בימי אחשוורוש, שכתוב במגילה "קיימו וקיבלו", מה זה קיימו וקיבלו? קיימו מה שקיבלו כבר. מעיקרא, מתחילה היתה קבלת התורה באונס, ובימי אחשוורוש היה ברצון.
והנה ידוע דענין הזמן הוא דישנה סגולה למה שנעשה בזמן ההוא, יש ענין של זמן, ויש סגולה למה שנעשה בזמן ההוא, ז"א דבר שעבר בהיסטוריה בזמן מסוים, יש חזרה על אותן הזדמנויות שוב. וכן אמרו בתענית כ"ט, הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי דאישתמיט מיני דאב בר מזלין, ישראל שיש לו דין עם נכרי ישתמט ממנו בחודש אב, למה? באב המזל רע, ונימצי נפשא בהדא דברים אזלי, דווקא ישתדל אם יש לו משפט או משהו שיידחה לאדר כי באדר יש לנו סגולת הזמן שהמזל הוא טוב. ומכל שכן שזמן זה הוא מסוגל להשגות ברוחניות, שהשיגו אז יותר, ז"א אז הזמן הזה הוא לא רק מסוגל לענינים גשמיים כמו משפטים בל ידעום וכו', אלא שזמן הוא מסוגל להשגות ברוחניות שאז ישיגו גם יותר. ועליהם תיקנו כל מצוות פורים ופרסום הנס, ובודאי צריך לקבל על עצמו קבלות בהשגות רוחניות בזמן הזה, ז"א זמן אדר ובפרט פורים זה זמן לקבל קבלות רוחניות, כי הזמן מסוגל, וכל מי שפותח יד נותנים לו, אז גם ברוחניות אם הוא פותח את ידו ומבקש מאת ה', יתנו לו.
זהו עיקר ההבדל בין אונס לרצון, אמרנו שעם ישראל במעמד הר סיני זה היה באונס ובפורים זה היה ברצון. אז מה עיקר ההבדל בין אונס לרצון? גדר אונס הוא שהיתה התנגדות בעצמותם, אפילו שראו בעין השגת אלוקות, במעמד הר סיני, אבל היתה להם התנגדות בעצמותם, מצד החומר היתה בהכרתם התנגדות, אז מצד השכל הם הבינו מה הם עומדים לראות, מה הם עוברים וכו', מצד החומר הם עדיין לא היו שלמים עם זה לגמרי, ובפורים אחרי הסכנה הגדולה של להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, בהשגחה ניסית, אז היתה הקבלה של התורה ברצון, משום שהרגישו שדוקא דרך התורה מתאימה עם המציאות של האדם, ודרכי היצר הם בניגוד למציאות, ואינם מובילים אל המטרה הנכונה. ז"א כשמקבלים את התורה במעמד הר סיני אז אתה מבין על פי שכל כמה זה טוב, אבל אתה מבין עכשיו שנהיה גדרים וסייגים ואיסורים שהגבילו אותך, שהגבילו אותך בחומר, אתה לא יכול לעשות כל מה שאתה רוצה, אז מצד הגוף היתה התנגדות, אבל פה בפורים אחרי שהיה כמעט ביטול הגוף לגמרי, מיתה של כולם, והם ראו ניסים והשגחה וכל זה בגלל שהם עשו מעשים ברוחניות שביטלו את החומריות, ע"י צום שלשה ימים יום ולילה, ההיפך ממה שנהנו מסעודתו של אחשוורוש, שזה הביא את הגזירה לשיטת תלמידי רבי שמעון בר יוחאי, אז פה רואים שהסתדר להם, הקבלה מרצון היתה משום שהרגישו שדוקא דרך התורה מתאימה עם המציאות של האדם, ודרכי היצר הם בניגוד למציאות ואינם מובילים אל המטרה הנכונה. הם סברו שההתקרבות הגדולה תהיה על ידי סעודתו של אותו רשע, אכן לאמיתו של דבר היא גופא גרמה את הגזירה, והמציאות מתנהלת בהשגחה לפי חוקים רוחניים, כי התכלית היא כולה רוחנית, כל ההשגחה שמתנהלת לפי חוקים רוחניים תכליתה היא כולה רוחנית, וזאת דרך התורה, ולכן קיבלו אותה ברצון, לא לבד שנתרצו, אלא ברצון ממש, זה לא שהם הסכימו כאילו לקבל את התורה, נתרצו, אלא זה היה ברצון ממש שהם רצו בזה והרגישו החמדה והאהבה והטוב והיפה, וצריכים להתחזק בידיעה הנכונה שכן הוא, ז"א חזרו וקיבלו את התורה מאהבה. פעם ראשונה זה היה מיראה, פעם שניה זה היה מאהבה.
ז"א התורה לא מתנגשת עם החומר, הפוך, יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואילולא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, שנאמר "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ה' לא יעזבנו בידו", אז הרשע זה היצר הרע, הוא צופה וממתין כמו בתצפית ושם אותך על הכוונת לצדיק, מה הבקשה שלו לא פחות מאשר להמיתו, אבל ה' לא יעזבנו בידו, אבל כתוב אילולא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, מה זה עוזרו? עוזר נקרא מי שמתעצם בעצמו ועוזרים לו, ז"א אתה מתחיל לעשות, אתה מתעצם בעצמך להתגבר, וכשאתה לא יכול או כשאין לך מספיק כח, רואים אותך ובאים לעזור לך, אתה צריך עזרה, ועוזרים לך, אבל אם אתה לא עושה כלום זה לא נקרא עזרה, זה שאחד עושה במקומך הכל. אז הקב"ה עוזרו, למי? למי שמתעצם מעצמו ראשונה אז ה' עוזרו, וצריך שילחם בעצמו ואז הוא יהיה בטוח בעזרת הקב"ה.
והנה במלחמה, ראשית כל צריך לידע מיהו האויב, ועם מי צריך ללחום, ומהן כוונות האויב, ומה מרה המלחמה אם יתחלף האויב באוהב, ועיין בחובת הלבבות ביחוד המעשה ה'.
אבל הסכנה היותר גדולה אם אתה מכיר את האויב ואת תכסיסיו ומה מטרותיו כמו שאמרנו צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, אבל הסכנה היותר גדולה אצל האויב זה כשהוא מתחלף, מראה לך פנים והופך להיות אוהב, לא לבד שהוא דורש טובתו ורץ לעשות רצונו, אלא יותר מזה שסובר שזו עצמותו ממש. היצר הרע והאדם הופכים להיות אחד, מה השוחד עושה - עושה שניים אחד, מה היצר הרע עושה? נותן לך שוחד, הנאות החומר, ואתה כבר משוחד אליו אז נהייתם אחד, עד שאתה מרגיש שהוא אתה אתה זה הוא אתה לא מרגיש שיש פה שניים, זה אני, אני רוצה, כן כן אני רוצה כן, כן, כן, אני רוצה כן, אתה לא רוצה, עכשיו אתה מדבר לא מכוחך, מכוחו, ואדרבא, צד הטוב מרגיש האדם מרוב שהוא התחבר ליצר הרע הוא מרגיש שצד הטוב זה מחוצה לו, מכח ההכרח מציווי הבורא יתברך שמו, אז הוא מרגיש שאני זה אני עם היצר הרע, כמובן שהוא לא קורא לו יצר הרע, ויצר הטוב זה חיצוני לו, ולמה הוא שומע לו? מכח הכרח של ציווי ה', כאילו זה לא הרצון הפנימי אלא אני מוכרח כי ה' ציוה, אם ה' לא היה מצוה לא הייתי עושה, וגם מצד שכר ועונש, אז זה כאילו חיצוני, יש עלי איום - שכר ועונש, אז אני עושה. לדוגמא, אם היו אומרים עכשיו לדתיים, שבוע ימים חופש לא חייבים לקיים שום מצוה, כמה אנשים היו קמים להתפלל באותו זמן שהם רגילים, אם בכלל היו קמים להתפלל? כמה היו מברכים על כל דבר? היו אומרים לך עכשיו, כל שבועיים יש שבת, לא כל שבוע, כמה היו שומרים שבת כל שבוע? היו אומרים לך שמותר לאכול הכל, למה היו רצים אנשים? היו אומרים שמותר להסתכל על הכל, מה היו עושים אנשים? ז"א האדם כבר הופך להיות הוא ויצר הרע אחד, והיצר הטוב זה כאילו חיצוני לו, רק בגלל הכרח של ציווי הבורא, ורק בגלל שכר ועונש. ואם מתנגד לו הרי הוא כמתנגד לעצמו. ז"א אם היצר הטוב מתנגד לו ואומר זה אסור, הרי זה כאילו מנגד לעצמו. ולכן ראשית כל היא הדעת וידיעת האמיתיות דאפילו שהיצר הוא נמסך במזג רוחו של האדם, והוא בכוחות נפשו, אבל צריך לדעת שהוא נגד האדם, ולא רק מצד מצבו הנצחי שהוא יפסיד לו את הנצח, אלא הוא תכלית הרע בעצם והוא באמת המתנגד של האדם הגדול ביותר, והוא הרודף הגדול ביותר הרוצה לאבדו משני עולמות. אבל מה, הוא מחובר, הוא הופך להיות מאויב לאוהב, ואז במתיקות ככה, במתיקות ככה איך הוא מעדן אותך ככה, נותן לך עידונים ואומר לך איזה כיף ואיזה כיף אתה יודע איך וזה וזה ומצייר לך הכל פנטסטי, ואתה לא יודע שהוא משקיע אותך בביצה לאט לאט לאט לאט עד שלא תוכל לבצבץ עם ראשך.
ובגמרא בכתובות ה', היינו דאמר רבי אלעזר מפני מה אצבעותיו של אדם דומות ליתדות? אילי משום שמחלקם כל חדא וחדא למילתא עבידא דאמר זו זרת זו אמה זו קמיצה זו זרת זו גודל, אלא מה הטעם שפות כיתדות, שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעותיו באזניו. הרי בענין כזה שתלוי בו כל המציאות המעשית, ואין לשער כמה פעולות נגמרות רק ע"י חילוק האצבעות, הנה יסוד הדבר שנבראו כל אחת למצותה, לכל אצבע יש מצוה מיוחדת לה, לכן נבראו האצבעות. אם תשאל בן אדם בשביל מה את הצריך אצבעות הוא אומר בלי זה איך אני יכול? איך אני יכול לכתוב, איך אני יכול להזיז את האצבעות, איך אני יכול לעשות ככה, בלי זה אי אפשר. והגמרא מגלה לנו שיש לזה מציאות של מצוות, כל אצבע יש לה מציאות של מצוה ולכן הם נבראו, זה שהרווחת על הדרך את מה שאתה יכול לעשות, עד נח היד שלו היתה מחוברת ככה, רק אח"כ חילקו לו אותה, ככה נח נולד, עד נח.
עכשיו, הנה יסוד הדבר שנבראו כל אחד למצוותה, ונמצא דתכלית הדבר ונשמתו מה שגורם קיומו ומהווה את הדבר הוא קיום המצוה על ידו, אז כל תכלית דבר ונשמתו, מה שגורם קיומו ומהווה את הדבר זה קיום המצוה על ידו, וזהו עצם הטוב שנתקיים בתכליתו, וכל יתר הענינים הגדולים מאד בעינינו הנובעים מזה הם רק אגב אורחא, השמש ניתנה למועדים וזמנים ואח"כ אגב אורחא להאיר. ואותות השמים
הגרי"ל דיסקין זצ"ל אומר, אין הקב"ה מקמץ בבריאה וברא מין שלם בשביל אדם אחד שנצרך לו. ז"א אם אדם אחד בכל הבריאה יצטרך מין מסויים ייברא המין הזה ויתקיים כל שנות קיום העולם בשביל שימוש של אדם אחד מהמין הזה. וכן לברוא דבר המתקיים אלף שנים בשביל שיצטרך לרגע אחד, כגון הצרעה, הצרעה נבראה לייסר את האמורי ולכן נברא המין הזה וזנם ופרנסם ה' אלפי שנים. בשביל שהם יטילו ארס בעיניהם של האמוריים ויסרסו אותם.
דבר גדול ועצום יתכן שיברא ה' למען תועלת אחת כמו הצרעה, וכן מצינו בחכמים ז"ל, שהעורבים שהם אכזריים נבראו לכלכל את אליהו, כל המין של העורבים זה בשביל לכלכל את אליהו, שכך היתה הגזירה שיתפרנס דוקא ע"י אכזריים, ובשביל זה מתקיים מין זה לעולם. וכן הוא בכל עניני ההנאות, שמחסדי ה' יתברך שכל עניני האדם והנבראים בכלל שהם לצורך קיום העולם, יהיה בהם טעם והמשכה כדי שיתקיימו. למשל בענין האכילה, אילו היה ענין השלמת הגוף ע"י אכילה בלי שום טעם כלל, ויהיה האכילה כאכילת עשב או עפר, רוב העולם היו מתים ברעב, כל שכן קטנים בעלי דעה חלושה, אם זה לא טעים להם הם דוחים את זה מיד, והרי זה מחסדו הגדול ליטע הרגש של טעם, והכל במידה מרובה לאין שיעור, וריבוי מינים וטעמים, והוא מדרכי הבורא יתברך שמו בשפע לאין שיעור.
לא רק זה, הקב"ה ברא את העולם הזן את העולם כולו בחן בחסד, בחן, מה זה בחן? תראה סלסלה של פירות, איזה חן, בננה איזה צורה, אגס, תפוח, אננס, כל דבר נראה אחרת, תאר לך שהכל היה מרובע וירוק, עגול ואדום, מי היה לו חשק לזה, הצבעים עושים לך, החן, הצורה. אם לא - תאר לך שהכל היה ג'ולות או ריבועים או משולשים אותו צבע, אותו גודל, מי יכול? אז ה' נתן טעם בשפע לאין ש יעור. וגם בזה היסוד הוא בשביל עבודה לה' יתברך, כל מה שהוא נתן טעמים והכל, זה לא בשביל שאתה תשב ותיהנה ותאכל ותאכל ותאכל, אלא זה בשביל עבודה לה' יתברך, שזה נצרך לקיום האדם, שיאכל ויהיה בריא, והרי זה חובה ומצוה, ועל זה אמרו שולחנו של אדם מכפר עליו, וכמו שידענו מגדולים שאכילתם בבחינת קרבנות, זה השולחן לפני ה', וכן ענין אכילת קדשים ותרומה ועונג שבת ושמחת יום טוב ושאר שמחה של מצוה, ולזה נבראו ענין הטעמים והתענוגים, אך מצד הבחירה הדלת פתוחה גם למאכלות אסורות אוי ואבוי, כי יש בחירה בעולם. ובגמרא במגילה י"ב תלמידי רבי שמעון בר יוחאי אמרו, מפני מה נתחייבו ישראל שבאותו הדור כליה? מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. ז"א אפשר לאכול ולקיים מצוה, אפשר לאכול ולקיים עבירה. ועל מה נתחייבו כליה? שנהנו, נהנו, נהנו, לא היה באכילה מצוה, אלא סתם הנאה, סתם נהנו, נהנו,

ש. בלי לברך

הרב: ברכו, אכלו כשר הכל.
כמו שדרשו לעשות, כרצון איש ואיש, זה מרדכי והמן, איש ואיש, יש מאכלות של המן ויש מאכלות של מרדכי, מרדכי היה משגיח כשרות, הוא דאג שלא יהיה מאכלות אסורות והכל יהיה כמו שצריך, כרצון איש ואיש, כל אחד מה הוא רוצה לאכול - אכל. אך הגדר הוא ענין ההמשכה אחר הנאות הגוף, נהנו, נהנו, נהנו. מה המטרה היתה? הנאה, הנאה, הנאה. מה המצוה? יש מצוה להיות עם הגויים? מה המצוה? נהנו. ולקבוע עצמן ברצון להמשכת הנאות וסעודות גדולות במסיבות של רשעים, וההרגל והרדיפה בזה נוגעת לכל ענין עבודת ה' יתברך, והיא הירידה היותר גדולה המונעת עבודת ה' יתברך והעסק בתורה, והיא נגד דדרכה של התורה, וזה ממעט את הערך וחשיבות העבודה אפילו במעט שעושים. לכן כל ההנאות, כל הערבי שירה של הזמרים הפסולים, אין פה מצוה, יש פה הנאה, הולכים ליהנות ליהנות ליהנות, ערב של הנאה, סתם אין מצוה אין סיבה, יש עבירה יש איסור, יש תערובת אנשים ונשים, יש קלות ראש, יש ליצנות, יש פחיזות, יש פזיזות, כל מרעין בישין. ובעיקר שיהיה כסף לזמר וכל אלה שמסביבו, נו אז זה בדיוק כמו נהנו מסעודתו של אחשוורוש.

ש. שם לא היה מוזיקה

הרב: הוא לא נתן מוזיקה נכון, כי הוא ידע שבגלל גזירת החורבן שמה לא יבואו, כי אז היו שומרים.
ובחובת הלבבות בשער יחוד המעשה בפרק ה', ביטרידנו בעניני עולמנו ממאכל ומשתה ומלבוש ומרכב וליהנות במיני ההנאות הגופניות, יצר הרע תשמעו מה הפקיד שלו, מה הוא עושה. אומר בעל חובת הלבבות שהכיר את היצר הרע טוב מאד, אומר ויטרידנו, יצר הרע מטריד את הבן אדם בעניני העולם, ממאכל, ממשתה, תביא לי גם מזה, תביא גם מזה, תביא לי גם מזה, היה עוד צבעים על המדף תביא לי גם מזה, תביא לי גם מזה, ואח"כ יטרידנו ממאכל ומשתה ומלבוש, איזה בגדים ללבוש, איך ללבוש, מה לעשות, ומרכב, גם כן על מה הוא ירכב, סוס, חמור, גמל, מרכבה, כרכרה, מכונית, מה? וליהנות במיני ההנאות הגופניות. ואמר, מה אומר לך היצר הרע? שנס מתניך, חשוף זרועך האיש הנפתה, יבטלן, תתחיל לזוז, תהיה בעל אמביציה, אמבישינר, נו, השתדל בכוחך ועבוד העולם ועבוד אנשיו אולי תגיע לקצת מחפצך בו, הרי אתה חפץ בעולם, יאלה אודרום תתחיל לעבוד, לא לישון ישן, עצלן, קום, וזה ביטול עבודה, זה ביטול עבודת ה'.
אך יש איבוד המעשה גם כן אחרי דאינו עיקר בהרגש שלו, אך יסודו הוא ענין החומר, מה שהוא טעות גדול בעצם ונגד המציאות האמיתית. יש איבוד המעשה שאפילו שאתה עושה מעשה, עושה מעשה של מצוה, יש איבוד המעשה גם כן אחרי דאינו עיקר בהרגש שלו. כיון שהמעשה שאתה עושה הוא לא עיקר בהרגש שלך, זה לא נובע מההרגש שלך לעשות את המעשה, אלא אתה עושה אותו ככפוי, צריך לעשות, איך מגיעים לפה בבוקר סוחבים ככה זה צריך להגיע, אז זה נקרא שאין פה הרגש בעיקר, אתה מבין, אם היו יודעים שמגיעים בזמן מקבלים חמשת אלפים דולר, חצי שעה קודם כולם פה. אבל לא מקבלים כלום וגם תענית אז מה יש למהר. זה אומר, יש איבוד מעשה גם כן אחרי מכיון שזה אינו עיקר בהרגש שלו, אך יסודו ענין החומר, מה שהוא טעות גדול בעצם ונגד המציאות האמיתית, ידוע ביאור הרמב"ן וזה לשונו, אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה, והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו, או עד שנתרחק מדבר האסור לעשותו, אין זה אנוס ממנו אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה, והוא דבפנימיותו ההרגש הוא לטוב, אבל חובת העבודה שגם בהכרת האדם ובידיעתו יהיה ניכר שזהו הטוב בעצם ולא יטעה בהיפך.
מי שתוקף אותו היצר הרע ואומר לו תבטל מצוה, או תעשה עבירה, והכו אותו, עד שעשה את הדבר שחייב לעשותו, עשה את המצוה או שנמנע מהעבירה, או עד שנתרחק מן הדבר האסור לעשותו, אין זה אנוס ממנו, אבל היכו אותו, אין זה אנוס ממנו אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה, מה שהוא רצה לעשות את העבירה או לא לעשות את המצוה זה הוא אנס את עצמו בדעתו הרעה, והוא דבפנימיותו ההרגש הוא לטוב, בפנים ההרגש שלו הוא לטוב, ועל ידי ההכאה מסירים לו את הדעה הכוזבת הרעה ומחזירים אותו לעיקרו שהוא טוב. אבל חובת העבודה שגם בהכרת האדם ובידיעתו יהיה ניכר שזהו הטוב בעצם ולא יטעה בהיפך, לא צריך שיגיע עד שיכו אותו, יאנסו אותו, יחלצו אותו וכו', אלא חובת העבודה שאתה לא עושה את המעשה רק בגלל שחייבים לעשות את המעשה, אלא שגם בהכרת האדם ובידיעתו יהיה ניכר שזהו הטוב בעצם. כשאדם ניגש עוד מעט להניח תפילין אז זה בגלל שצריכים להניח תפילין עכשיו, בתפילה צריך להניח תפילין, האם הוא מרגיש שזה טוב בעצם שהוא מחכה לזה כמו שחיכה הגאון מוילנא בחול המועד מתי כבר הוא יוכל לחזור להניח תפילין, מתי? הגיע חול המועד, או, אפשר ללכת רק עם טלית, והגאון מחכה כל יום מתי יהיה אפשר לחזור לתפילין, כי הוא יודע טוב בעצם.
והנה אנשי כנסת הגדולה תיקנו בברכת אמת ויציב 15 לשונות, המראים על אמיתיות וקביעות קבלת עול מלכות שמים בנפשותינו, ובהם אהוב וחביב ונחמד ונעים ומתוקן ומקובל וטוב ויפה הדבר הזה עלינו לעולם ועד, מלבד ההתאמה בתכלית לנכון אף באהבה ובחביבות, בחמדה ובנעימות, אמת ויציב ונכון, אז מה שאנחנו עושים זה אמת ויציב ונכון, והנכון הזה מתאים בתכלית, אז אנחנו גם אומרים אהוב וחביב ונחמד ונעים, ז"א אפילו באהבה צריכים להכיר בזה שזה באהבה, בחביבות, בחמדה, בנעימות, ומתוקן ומקובל וטוב ויפה הדבר הזה עלינו. דרנ דרנ דרנ דרנ, איפה ההבנה? איפה ההרגשה שתכלית ההנאות והחמדות וכל עניני אהבה ונעימותה, הכל מונח בקבלת מלכותו יתברך ובקבלת עול תורה. הכל יש לך פה, אהבה וחביבות ונעימות, הכל יש לך פה, איפה? בקבלת עול מלכותו יתברך ובקבלת עול תורה.
וכמו שנתאמת בחוש אצל גדולי עולם, אפילו שסמוכים לדורותינו, באופן שלא ישוער ולא יתואר כמה אהבה וחביבות ונעימות היה להם בקיום תורה ומצוות.
אז רואים מפה שקיימו וקיבלו היהודים, אמרנו קיימו את מה שקיבלו כבר, קודם זה היה באונס אח"כ זה היה ברצון, אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו עושים הכל ברצון, באהבה, בנעימות, בחדוה, בששון בשמחה, כל מצוות הבורא יתברך ולא באונס, בדיוק הפוך ממה שאנחנו עושים ברצון את מה שהיצר הרע אומר לנו בעניני החומר, אנחנו צריכים לעשות ברצון את מה שאומר היצר הטוב, ולא יצר הטוב הוא חוץ לנו והוא כופה אותנו ומכריח אותנו ומאיים עלינו שיש שכר ועונש, לא לא לא, זה האמת שאיתה אנחנו צריכים ללכת ושיצר הרע יהיה מבחוץ, וכשהוא יבוא לפתות אותנו אז אנחנו נדחה אותו, למה הוא נמסך במזג רוחנו, הוא בדמנו, הוא המדבר, הוא אומר, הוא אומר. האדם חושב שהוא אומר אני רוצה, לא, לא, לא, זה לא אני רוצה, זה הוא, אתם יודעים מה זה אני? אני כמה זה גימטריא - 61. זה סטרא אחרא וזה אין סוף, ס"א או א"ס, תחליט, אם זה אני, אני רוצה זה סטרא אחרא, אם זה אין אז זה אין סוף, אם אתה מחשיב את עצמך לאין אז אתה מניח מקום לאין סוף ברוך הוא, אבל אם אתה הופך להיות אני אז זה סטרא אחרא. אז ז"א כל בן אדם צריך להניח מקום לקב"ה שיהיה מלך עליו והוא יהיה עבד, ואז ממילא אם הוא יעשה את הדברים כך ויגיע להכרה של אהבה ואהבה וחדוה וחמדה וחביבות ושמחה וששון ונעים ומקובל ונכון ואמת ויציב וכל הדברים ככה הוא ירגיש בעבודת ה', אין לך אדם יותר מאושר מזה. פורים זה הזמן, בפורים קיבלו מאהבה, כי ראו את הגזירה של מוות וראו את האותות והמופתים והניסים הגדולים שקרו, וראו שהרוחניות הצילה אותם והגשמיות שמחה אותם, כל הגזירה בגלל שנהנו, לא עברו איסור, אבל ההנאה לקחה אותם מדרך העבודה, מדרך הבטלה וממילא אה, אתה לא עושה את התכלית אז אפשר לוותר עליך, אתה לא צריך להיות פה, אז באה גזירת כליה. ברגע שחזרו לדרך התורה ע"H מרדכי ואסתר נתבטלה הגזירה והכל חזר למקומו, והם ראו שהרוחניות הולכת בד בבד עם החיים, גם החומריים, אז במקום אותה סעודה שנהנו מאחשוורוש עכשיו אנחנו נהנים מסעודת פורים ועושים כל שנה סעודת פורים על ההצלה ולא צריך את ההנאות של אחשוורוש ואנחנו יכולים ליהנות עם בני הבית, המשפחה והחברים והכל, ולשמוח בשמחת מצוה, ונהפך לנו מה שהיה שמה לרעה לטובה, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם במהרה בימינו כן אמן ואמן.
במוצ"ש בשעה שבע בערב יהיה כאן ברח' מתתיהו 10 תפילת ערבית וקריאת המגילה, אלה שרוצים לבוא מוזמנים, גם ביום ראשון בבוקר כרגיל יש שיעור בשבע, בשמונה תהיה התפילה. הציבור מוזמן.

הכרת הטוב לרב שליט"א

כל ההודעות

06.05 18:40
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
04.05 13:59
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616)‬.
03.05 16:08
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
03.05 13:12
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
03.05 12:54
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
30.04 17:49
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
29.04 12:22
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
28.04 15:07
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
28.04 15:03
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
27.04 17:00
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).