פרפראות וחדושים לפרשת פנחס תשפ"ו - חלק א'

- לא מוגה!  -

 נציב יום התורמת תזכה לאהבת התורה ולכבד אותה כראוי ותלמד תורה מתוך קדושה וטהרה אמן אמן

פרפראות וחידושים לפרשת פנחס שנת תשפו

מספרים על חזן מפורסם שהתפלל בבית הכנסת הגדול בעיירה של הגאון בעל האפלואה קראו לו רבי פנחס הלוי הורוביץ בעל האפלואה רבי פנחס הלוי הורוביץ בעל האפלואה רבי פנחס הליבי אורוביץ בעל האפלוה שמה התפלל החזן המפורסם בן נהנו מאוד בתפילתו והחליטו לקחת אותו באופן קבוע חלפו חודשים החליטו להוסיף לו על המשכורת חלפה שנה הוסיפו לו עוד משכורת עד שהשתווה במשכורת לרבי פנחס הליבי אורוביץ בעל סיפרו את זה לרבי פנחס אז הוא אמר בחיוך עושה מעשה זמרה ומבקש שכר כפנחס בשם האמרי ברוך מובא מדוע פנחס המעשה שלו מחולק בשתי פרשיות המעשה עצמו של פנחס בפרשה הקודמת בלק קשכר בפרשה הזאת פרשת פנחס למה צריך לחלק את זה אז הוא אומר כי על מעשה כנאות צריך לחכות שבוע שלם כדי לדעת אם לתת שכר האם זה היה לשם שמיים או לא זאת אומרת אחד עושה מעשה כנאות. מאיפה אתה יודע שזה היה כנאות לשם שמיים? צריך לחכות לפחות שבוע לראות מה קורה אחרי זה עם הבן אדם וזה ואז אתה יודע. אז לכן גם הפרשה מחולקת המעשה בבלק. מחכים שבוע מגיעים לפנחס ואז נותנים שכר. כי רק אז יודעים אם מגיע לו. פינחס בן אלעזר, בעל יסוד העבודה מסלוני, היה צריך תרומה לבניין, אז הוא פגע שזה נגיד מהחסידים שלו ורצה ממנו סכום לבניין. אז הוא ראה שהנגיד חוקך בדעתו לתת לא לתת אז הוא אמר לו פנחס בן אלעזר פן חס פן חס על הכסף בן עליך להבין אל עזר הקדוש ברוך הוא יעזור לך בזכות הצדקה פנחס בן אלעזר מה אתה דואג מי שנותן צדקה הקדוש ברוך הוא עוזר לו בן בן תבין השיב את חמתי מעל בני ישראל אומר הגאון בילנה זה אמר לנו אחד מהילדים פה בחידושי התורה את החידוש הזה, רק הוא לא אמר לנו שזה בשם הגאון. בתיבת מחצית האות האמצעית היא צדי זאת אומרת צדקה והאותיות חי סמוכות להצדי והאותיות מת נמצאות בצדדים של המילה. זאת אומרת מות זה מת וחי זה קרוב לצדי. אז ללמד שעל ידי מעשה הצדקה אדם הוא קרוב לחיים כי החי קרוב לצדי והוא רחוק מן המוות כמו שכתוב הוא צדקה תציל ממוות פנחס הצדיק הכניס את עצמו לסכנה גדולה שהוא בא לנקום את נקמת השם צבאות אומרת הגמרא בסנהדרין פב ויעמוד פנחס ויפלל שעשה פלילות עם קונו כדי שלא יעבדו ישראל וסכן עצמו מהפגיעה של שבט שמעון וגם מהפגיעה של זמרי כי אם היה הופך פניו זמרי והורג אותו אותו היה פטור. למדנו זאת בהרחבה בשבת. אם כן, במעשהו של פנחס, אין צדקה גדולה מזו. כל כולו חסד וצדקה לכלל ישראל. ויעמוד פנחס ויפל ותעצר המגפה. זה נחשב לו לצדקה לדור ודור עד עולם. וזה נרמז בפסוק השיב את חמתי. היינו שבמעשה הצדקה שלו הוא השיב האותיות חמתי. התיבה זו הפוכה מהתיבה מחצית. בחמתי אותיות מת הם קרובות זו לזו ואותיות חי הם רחוקות זו מזו בפנחס השיב את חמתי זאת אומרת הוא החליף את האותיות והוא גרם שהמת יהיה באמצע והחי בחוץ זאת אומרת הוא הפך את זה למחצית אבל הפוך. זאת אומרת שהחי נשאר בחוץ והמת נבלע בפנים והציל אותם ממוות לחיים. זה אומר הגאון מבין. ואור החיים הקדוש אומר בקנאו את קנעתי בתוכם למה צריך לכתוב ולדקדק בקנאות קנעתי בתוכם ואם זה לא בתוכם ואם הוא קנה את קנעת השם לא בתוכם מה צריך להגיד בתוכם וגם למה למה צריך להגיד הדגשה קנעתי? אפשר היה להגיד פניחס בןזר הכהן השיבת חמתי בקנו למה צריך להגיד קנאתי אבל התורה באה לבאר באיזה כוח הוא הצליח להשיב את חמת השם יתברך מעל כלל ישראל אומר אור החיים הקדוש שלושה דברים הביאו לכך דבר ראשון פנחס כנה וסיכן את חייו. לכן התורה מדגישה בקנאו. זאת אומרת הכתוב מייחס את הקנאה לשם יתברך לפנחס. מי קנה את הקנאה שהיה צריך לקנה השם? פנחס קנה. דבר שני, הקנאה הייתה רק לכבוד השם יתברך, בלי כוונות אחרות. מצווה מושלמת שהקדוש ברוך הוא התרצה בה. לכן צינה התורה את קנאתי. צריך להגיד קנאתי כי מטרת הקנאה הייתה לקנאתי לכבוד השם יתברך ולא משהו אחר. ודבר שלישי זה לא הייתה פעולה בהחווה בחדרי חדרים אלא בפרהסיה בגלוי כל שבט שמעון מקיפים את האוהל ושם הוא דוקר את שניהם והורג את הנשיא שלהם בתוכם זאת אומרת בתוך קהל ועדה לכן התורה מציינת את זה שהוא עשה קידוש השם שם בפרהסיע. לכן צריך את כל הדיוקים האלה בקנאו ואת קנאתי ובתוכם. זה השלושה דברים שגרמו שהקדוש ברוך הוא השיב את חמתו. בהשפת אמת אומר שהוא כל כך עשה את המעשה. לשם שמיים שעל ידי זה הוא הכניס בלבבות של עם ישראל מידה של כנאות שלא יוכלו לסבול עוברי עבירה ומציינת את זה התורה בקנאוות כנ קנאתי בתוכם הוא הכניס להם את זה לתוכם הוא הכניס להם את זה שככה צריך להתנהג שרואים עוברי עבירה הכניס להם את הקנאות בתוכה ורבי יצחק מבורקה הוא אומר שיש פה עוד רמז שהתורה מציינת פה אחרי שהוא עשה מעשה גדול כזה והקדוש ברוך הוא נותן לו ברית שלום זה אף אחד לא יכול לגעת בו, אף אחד לא יכול להרוג אותו, הוא חי לעולם. איך הוא צריך ללכת ברחוב? מי יכול עליו? מי גדול כמוהו? אומרת התורה, לא. אפילו שהוא כנה קנאת השם צבעות, הוא לא התגעה ונשאר בתוכם. כמו כולם בתוכם, בלי שום הבדל, לא התנפח ולא הבועל הרמית כנאים פוגעים בו. למה דווקא בעבירה זו ההלכה שקנאים פוגעים בו יש עבירות יותר חמורות ולא מצאנו קנאים פוגעים בו. מה קרה? מה נשתנה? למה דווקא בעבירה הזאת קנאים פוגעים בו? אומר החתם סופר בכל העבירות האחרות כיוון שלא מתחייב מיתה האדם על העבירה בידי אדם אם יש עבירה צריך לדון בבית דין וכולי וכולי אבל לא אדם לא מתחייב מיתה בידי האדם על העבירה אז אתה לא יכול להמיט אותו למה? אולי יצאו ממנו בנים צדיקים. בהריגת המצרי כתוב שמשה רבנו ראה כי אין איש. ורשי אומר, הסתכל עד סוף הדורות לראות אם יש מישהו שיתגייר מצידו. ואם היה יוצא בעוד 2000 שנה מישהו שהתגייר, לא היה הורג אותו. כי אתה הורג את זרעו גם אז קל וחומר בישראל אז איך אתה יכול לבוא להרוג אותו אה ולמה פה אתה כן יכול לבוא להרוג אותו זה גם ישראל ואפילו נשיא בישראל כי פה מהמעשה הזה לא יכול לבוא יהודי כי מי שעושה מעשה כזה עם גויה יוצאים גויים אז אין מה להסתכל קדימה אפשר להרוג אותו על המקום אז לכן רק במצווה זו קנאים פוגעים בו זה כל בן אדם שהוא קנאי באמת יכול לבצע את זה ואין לו לחוש שם מה יצא מזרעו לא יצא כלום ובשם היהודי הקדוש מובא שקנאין פוגעין בו זה הלכה ואין מורים כן אז הפשט הפשט פשוט זה הלכה. אם אתה רואה מעשה כזה אז אתה יכול להרוג את מי שעושה בשעת מעשה בדיוק לא לפני ולא אחרי וכנאות לשם שמיים אבל לא מורין כן אם יורו לך מאיפה יודעים שאתה תעשה לשם שמיים איזה איזה פוסק יכול להגיד לך לך תעשה מאיפה אני יודע שאתה תעשה את זה לשם שמיים אולי יש לך איזה חשבון נוסף אז אי אפשר להורות, זה הפשט הרגיל. אבל פה כתוב בשם היהודי הקדוש שהטעם מפני מה אין מורן כן. הוא אומר שאם יהיה הלכה שמורין כן אז לא יהיה כנאים ואז כל אחד יהיה מחוייב לקיים את המצווה. אז לא יהיה דין בכלל של קנאן פוגעין בו. אחד ראה מעשה כזה שואל, תגיד, ראיתי כזה דבר מה לעשות? בטח לך תהרוג אותו. כל אחד יהיה חייב. המצווה תחול על כולם אבל ככה היא מצומצמת רק לקנאין פוגעים בו. וגם למדנו שהאדם הזה שפוגע בו צריך להיזהר כל ימי חייו שלא ימצא בו מסוג זה של מה שהוא קנה כי אם כן יעשה לו מה שהוא עושה כמו יהו שאיבד את כל נביאה הבעל של אח והשאיר את פסל מיכה אז כל דמי ישראל היו בידיו אז לכן אדם צריך להיזהר, יש כל מיני קנאים, יש כל מיני, כן? א אבל א קשה למצוא אחד שהוא אמיתי באמת באמת שהוא מקנא לשם לשם בלבד. קשה מאוד. אז כל אחד יתן לליבו קודם כל לקנע עצמו. כן? נראה אותך שאתה מקנה על עבירות שאתה עושה. אתה מסתכל על השני שהוא עושה ו ומה איתך? סתכל במראה, תעשה לו א הכל יודוך והכל ישבחו והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה. הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך [שירה] והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יוד דך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם הרי אני מכון ככים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומש כבד את אביך את מך דאורייתא לעשות נחת רוח על הקדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח לתנה הקדוש יהיו ספתותיו דבות בקבר ‏ver