רציתי לשאול, משעמם לאלוקים?

הרב: שואל הבא שם, הנה בחור צעיר עם עגיל באוזן, תן לו, אתה הולך רחוק, כן? זה יפה, כיפה סרוגה עם עגיל באוזן, זה נפלא. כן. 

ש. רציתי לשאול, מה כאילו השעמום של אלוהים, מה הקטע שלו שהוא הכניס אותנו לפה? 

הרב: הבנתי. אז כיפה סרוגה עגיל ושעמום של אלוקים. הבנתי. זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא לדעתך משועמם. הקדוש ברוך הוא לא משועמם. הוא טוב ומטיב, ובכדי להיטיב הוא ברא ברואים להיטיב להם. 

רק מה לעשות שיש אנשים שלא חושבים שהקדוש ברוך הוא רוצה להיטיב להם, והם משועממים, שואלים שאלות משעממות, וחושבים שמשעמם לא. פשוט משעמם להם, לכן הם לא יודעים מה לעשות עם עצמם. 

אם היו מבינים שהבורא רוצה להיטיב להם והכין להם עולם מפואר, הרי העולם הזה הוא מפואר, וזה רק ההכנה לעולם הנצחי שהוא לאין ערוך מפואר, היו מבינים את גודל ההטבה של הקדוש ברוך הוא להיטיב לברואים, שהוא לא חייב להם כלום אפילו. זאת אומרת, זו הטבה לא משעמום, אלא מטוב "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו" (תהלים קמה, ט) 

ש. ורציתי להגיד, אני הייתי פעם דתי ממש חזק, וזה, וכל הטובות האלה, לא יודע, אני לא הרגשתי אותן. 

הרב: כי לא עשית תורה, מצוות באמת, עד הסוף. אני לדוגמה משתדל לעשות אותן עד הסוף, ואני רואה את זה בגדול, בגדול מאוד, טובות בלי סוף. בלי סוף. 

ש. איך צריך באמת לעשות את זה? 

הרב: פשוט לשמוע מה שכתוב בהלכה, ולקיים בשמחה. כי זה אוצר שאין כדוגמתו. אם אני עושה מצווה קלה, ואני זוכה גם בעולם הזה וגם לחיי נצח, איך אני לא אשמח?! זה יותר מלהרוויח בפיס, בלוטו ובטוטו. 

ש. אבל השמחה הזאת זה לא דבר שאתה רואה שאני רואה את זה. 

הרב: אני לא צריך לראות, אני צריך רק לדעת. אם אני יודע שאני עושה דבר שערכו גדול, אני עושה אותו בשמחה, אפילו שאני לא רואה את השכר מיד. 

אתן לך דוגמה. אני מאמין שאם אתה תראה, חס ושלום, תאונת דרכים, ואתה תראה מישהו ששוכב מוטל על הכביש, אתה לא תחלוף ותעזוב אותו. אתה תעזור לו, נכון? ואם צריך להרים אותו אפילו על גבך, אתה תרים אותו, נכון? ואפילו שתתלכלך מדמו, נכון? ותבהיל אותו לבית החולים, נכון? ותמתין עד שתדע מה קרה בגורלו. נכון? ותחפש לדעת להודיע למשפחתו מה קרה, נכון? פישש... ואיפה השכר על זה?

ש. זה הרגשה שעשית למישהו משהו טוב 

הרב: תודה אם עשית למישהו משהו טוב הוא פצוע והוא שוכב והוא מדמם למה לא תעשה טוב לעצמך כשאתה עוד לא פצוע ולא מדמם ויהיה לך טוב כי מעשה טוב הוא טוב 

ש. אבל כמו שאמרתי אני באמת הייתי ממש דתי 

הרב: היה פעם ואפשר לחזור 

ש. אבל לא הייתה לי את התשובה. 

הרב: לא היה לך טעם לא הרגשת טעם כי לא למדת בשמחה לא הבנת את הערך של המצווה ולא ראית תכלית למה שאתה עושה לכן החלטת לשים עגיל ומה עגיל עוזר?! אתה גם לא נראה הכי שמח עכשיו... אז עזבת את התורה, עברת קצת לצד השני, וגם שם אין הבטחות גדולות. צריך לעבוד קשה בשביל שיהיה לך משהו, ונראה בכלל מה יצא ממך. אז מה הרווחת?! 

הרי בסוף אם תמשיך בדרך הזאת, אחרי 120 שנה תיפטר, ולא יהיה בידך כלום. אבל אם תלך בדרך הקודמת, גם אם בעולם הזה אתה תעזוב את הכל, אבל אתה יוצא מפה עם שלל אדיר של תורה ומצוות! והרי האדם הוא רוחני, הנשמה שלך היא נצחית. אתה לא תמות, רק הגוף יוטל בעפר. ומה תעמוד עירום ועירייה לפני הקדוש ברוך הוא ותגיד לו, טעיתי?! 

ש תמיד אני אטעה כאילו. 

הרב: לא תמיד, מה פתאום? 

ש. איך אפשר לא לטעות? כאילו, הוא יודע הכל. 

הרב: אם טועים הוא נתן דרך לחזור בתשובה ולתקן. איפה ראית דבר כזה? איפה ראית בחוק הישראלי שאם אדם טעה, טעה, טעה, יכול להגיד סליחה, טעיתי, חוזר בתשובה ומרחמים עליו. איפה ראית דבר כזה? 

ש. אין כזה דבר. 

הרב: אבל השם כן נותן לך כי הוא טוב. 

ש. אבל ללכת כאילו את כל זה בהרגשה שבאמת אתה לא, אין לך הרגשה שזה עוזר לך. 

הרב: גם אם אין הרגשה בהתחלה, הרגשה תבוא לאחר מכן. אדם שעובד ביהלומים, אז הוא עובד עבודה סיזיפית. אתה מבין? כל הזמן ללטש יהלומים. בכל יהלום הוא מקבל כמה פרוטות ועוד כמה פרוטות. זו עבודה קשה. הוא מתעסק ביהלומים של אחרים, לא שלו. אז הכסף לידו כל הזמן, והעושר, מסתובב בין ידיו, אבל לא שלו. והוא מקבל זה. אבל למה הוא עובד? כי בסוף גם לא יהיה קצת כסף, ואולי הוא יקנה בסוף יהלום. 

ש. איך אפשר לראות את זה שזה יהלום, כאילו? 

הרב: איך אפשר לא לראות את זה? הרי הנצחיות קיימת והגופניות מתבטלת. אז כל מה שתשקיע בגשמיות תשאיר, כי ראית שהמתים שלוקחים אותם לבית קברות, לא מכניסים להם את הדירה והכסף והמכונית לבפנים, נכון? אבל הנשמה נשארת. אחרת למה עושים לעילוי נשמת?! ולמה אומרים קדיש?! ולמה יושבים שבעה? ולמה שלושים? ולמה שנה? ולא רק אצלנו בכל העולם. בגלל הישארות הנפש. 

ש. תודה רבה. 

הרב: אני רוצה להציע לך ציצית עם סמל. בוא, מתוק. בוא. בכבוד. אפשר לקבל רק את העגיל מתוק? נעשה החלפות. החלפות. תן לי את העגיל. תודה רבה. אין, אין כמו עם ישראל. אין. אין כמו עם ישראל. תזכה לגדול בתורה ויראת שמיים. תודה רבה. תודה רבה. שים את הציצית עליך. תודה רבה.