פרפראות וחדושים לפרשת ויחי תשפ''ו - חלק ד'

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

לעילוי נשמת בן דוד דריוש

בן סלטנת

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים אמן

ושכל חלציו

יחזרו בתשובה שלמה ויצליחו בכל מעשי ידיהם

יעלו במעלות התורה ויראה בתוך כלל ישראל, אמן.

אמן.

פרפרות וחידושים, פרשת ויחי, שנת תשפו, חלק ד',

וידגו לרוב בקרב הארץ.

כתב רשי, וידגו לרוב

כדגים הללו שפרים ברבים.

מה החידוש של רשי? מה היה צריך

להגיד כדגים הללו? איזה הללו?

כדגים הללו שפרים ברבים.

לא מובן מה זה הללו.

כדגים שפרים ברבים.

הדגים כולם פרים ברבים,

לא מה זה הדגים הללו?

בדגים יש שתי תכונות

שאין אצל בעלי חיים אחרים.

אחד,

הם פרים ברבים באופן רב מאוד.

לפעמים הם משריצים אלפים

בלידה אחת.

ודבר שני,

הם גם רבים,

מלשון מחלוקת, מאות בינם לבין עצמם,

ומין במינו אוכל ובולע את חברו שמינו.

נדמה לי שדגי זהב הגדולים אוכלים לפעמים את הקטנים, ככה ראיתי.

וזה שונה משאר בעלי החיים

שהם בדרך כלל אוכלים

בין מין אחר.

אריה אוכל זברה, אריה לא אוכל אריה.

אז יעקב אבינו,

כשעבר וידגו לרוב

בקרב הארץ,

הוא כיוון שתתקיים התכונה הראשונה של ריבוי, פרייה וריבייה בריבוי רב.

ושזה יהיה

כמו בקרב הארץ.

וידגו לרוב

בקרב הארץ,

כמו בקרב הארץ ולא כמו בים.

כי בים

יש דגים שאוכלים מין את מינו,

וזה מחלוקת ומריבה.

אבל בארץ

אין בעלי חיים שאוכלים מין את מינו.

אז לכן

זאת הברכה.

ועכשיו רש״י ברור.

רש״י אמר, וידגו לרוב כדגים הללו שפרים ורבים.

רק אלה שהם פרים ורבים ולא אוכלים מין את מינו.

זה הדגים.

זו הברכה.

שידגו לרוב,

כמו בקרב הארץ, שלא אוכלים אחד את השני ולא רבים, רק פרים ורבים.

זה הברכה.

אז גם הפסוק מובן, וגם רש״י מובן. הללו.

הללו שרק פרים ורבים.

לא כל הדגים אוכלים מין את מינו, אבל יש ביניהם דגים שאוכלים מין את מינו.

וירא יוסף

כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים,

וירע בעיניו.

לכאורה, מדוע המתין עד אחר גמר הברכה?

אז יש מיישבים.

יוסף חשב שהסיבה,

שיעקב אבינו סיכל ידיו,

כי השכינה נמצאת ממול יעקב.

כתוב, שיבטי השם לנגדי תמיד.

ולעולם ימין של אדם

נגד שמאל של השכינה.

כי אם השכינה ממול,

אז הימין של האדם

היא מול השמאל של השכינה.

של אדם

זה נגד הימין של השכינה

ולכן

שמאלו של יעקב זה בעצם ימינו של הקדוש ברוך הוא, ימין השכינה

אבל כששמש יעקב אומר

המלאך יברך את הנערים

ולא השכינה שכנגדו

בזה יירע בעיניו

וניסה להסיר יד אבים מראש אפרים

זאת אומרת

שהוא בעצם סיכל את הידיים כשאין כנגדו שכינה, זה מלאך יברך את הנערים

אז בזה כביכול חרה לו למה הבכור לא מקבל את הברכה כרוב

בחתם סופר כתב

למה אם תנעת גמר הברכה

אז אמרנו ידוע ששיבתי השם לנגדי תמיד

וכמו שהסברנו

אך האבות הן הן בעצמן המרכבה

ושכינת אל על ראשם

לא מול

שכינת אל על ראשם

בעיני יוסף ידע שככה דבר

על כן סידר את הבכור

לימין אביו

דהיינו מנשה היה פה בימין של אביו

למה? כי השכינה ממעל

ואז כאילו ימין בימין שמאל בשמאל של יעקב שנשכינה כי היא ממעל היא לא מנגד וזה הפוך

אז הוא סידר את הבכור לימין אביו

שישים את היד על מנשה ויברך

ובכל מקום כשהוא ראה שהוא סיכל את ידיו

סבר אולי אבא שלו הנביא

הוא ידע שלא ככה

שהשכינה לא מעליו

אלא שהשכינה נגדו

אך כשאמר

אשר התהלכו אבותיי לפניו

אברהם ויצחק

האלוהים הרועה אותי

ופרש הרמב״ן שראה

רק עכשיו הוא נעשה מרכבה

ונשלמה מידתו,

אז לכן צבח יוסף,

כי בהבנתו

הוא הבין ששכינה מעליו זה רק מעכשיו.

ידעתי בני ידעתי.

בשפתי חכמים עמד על הלשון מה זה ידעתי בני ידעתי.

למה צריך כפל לשון?

אלא,

יעקב אמר לבנו יוסף,

את מה שאתה יודע גם אני יודע.

ידעתי בני.

מה שאתה יודע בני גם אני יודע.

ואל תחשוב שאיני יודע שהוא הבכור.

אני יודע את זאת.

כמו שאתה יודע גם אני יודע. ידעתי בני.

אולם אני גם יודע את מה שאתה לא יודע,

שאחיו הקטן יגדל ממנו,

זה אתה לא יודע.

אז לכן ידעתי ביני מה שאתה יודע,

אבל ידעתי גם מה שאתה לא יודע,

וזה חשוב לדעת.

הרב סימן טוב, למדתי איתו חברותא פעם,

אז כשהיינו אומרים איזה משהו,

והוא היה אומר לי, ידעתי במי ידעתי.

מתוק.

אחד מהילדים שלי,

שיהיה בריא ויאריך ימים,

דיברנו באיזה עניין, ופה ושם, אז אמרתי משהו, איזה דעה או משהו, ידיעה וכולי,

ואז הוא אמר לי, אבל מניסיוני

אני מבין שככה וככה.

מאז אני משכיל לו, מניסיוני,

איי איי איי.

כן, יש ילדים שיש להם ניסיון יותר מאבות.

אז הוא אמר לו, ידעתי בני, ידעתי, מה שאתה יודע גם אני יודע.

אבל יש דברים שאני יודע שאתה לא יודע,

וזה צריך לדעת.

בחייברך ישראל לאמור

ישמך אלוהים כאפרים וכמנשה.

כתב הבני סוחר בספרו דרך פיקודיך מצוות עשינו ניסיון.

דלת

יש לדקדק

עם היות שחיבה יתרה ניטל לפני יוסף

שחילק

את שני בניו לשני שבטים

אבל למה למה התברכו ישראל רק בהם? למה ההורים מברכים בליל שבת דווקא את הברכה הזאת על אפרים ומנשה?

למה לא התברכו גם בשאר השבטים?

יששמחה אלוקים כראובל ושימעון, כלוי ביהודה, למה?

למה?

וחי יברך ישראל

לאמור

יששמחה אלוקים כפריים ומנשה. למה יעקב אבינו ביקש

שהברכה שנברך את הילדים זה יהיה

מאוד קשה

יעקב אבינו היה לו לומר להם ברכת יששמחה

מיד אחרי הברכה המלאך הגואל אותי יברך את הנערים?

ולמה המתין בברכה הזו עד ששם את אפרים לפני מנשה?

אלא אמרו חכמים זיכרונם לברכה הקנאה,

התאווה והכבוד

מוציאין את האדם מן העולם.

והנה בטבע החומר

כשאדם משפיע טובה

יתרה על אדם

מחברו

זה גורם לו להתגאות על חברו

וגם

מזה שיש לו הרבה הוא בא לידי תאווה

והחבר החסר

מכל הטובות האלה שזכה בהן חברו

בא לקנות בחברו

שהוא מושפע הרבה.

יעקב,

כששם את אפרים לפני מנשה,

הוא ראה את צדקותם שאפרים לא בא לידי זה לידי תאווה ולא לידי כבוד,

ומנשה לא בא לידי קנאה

לכן ביקש

שיברכו ישראל את הבנים שלהם משמחה אלוהים כאפרים וכמנשה,

שיהיו נקיים משלוש

אבות נזיקין,

קנאה, תאווה וכבוד.

נדהמתי לראות שהרב קרפ, אחרי שיצא

כנגד השקשוקה,

הוציא מכתב לפני כמה ימים,

אם לא נפרט את הכול,

שיש אנשים שיוצאים נגדו בגלל שלוש המידות האלה, או קנאה, או תאווה,

או כבוד.

הוא בעצמו דחה אותו, אמר אין בו ענווה,

אחרי מה שהוא אמר,

שהוא יותר מהרב דוב לנדאו,

הוא אמר שאין בו מספיק תורה בשביל להחזיק ממנו,

ופתאום

אז אומרים שהיינו, כאמר, אני מוכן לבוא אליך ולעשות תשובה, מה שאתה תגיד לי אני אעשה.

אז יצא מכתב כזה וכו' וכו'.

לא כל מי שיוצא נגדו יוצא בגלל סיבות אלה,

שלוש אבות נזיקין.

מי שאומר שישו יהודי טוב,

אין פה שום סיבה משלוש הסיבות האלה לצאת נגד.

אם הוא אומר שאבייב ורבא הם דנו אנשים רק לפי האופי שלהם,

לפי השורש שלהם ואחד תמיד עם עניים ואחד עם זה, זה דברי כפירה,

זה זלזול באמוראים.

מי שאומר שהשבטים חשבו שיוסף הוא קליפה וזה בשביל ללמד על עצמו שבסוף הוא יתגלה,

הוא יהיה בסוף יוסף.

כמו שהאחים טעו בו, כולם טועים בו, ובסוף הוא יהיה המשיח, כי יש לו שני ספרי תורה קטנים,

ואחד הוא שם, אמרנו, בשמחת תורה תשפה, ואחד בשמחת תורה תשפו.

משיח שעלה על הכותל למעלה ושרו לו,

והכל מתוכנן.

והרב אזרחי אמר

שמשיחיות ודברים כאלה, אין אצלנו דברים כאלה, לכן הוא חוזר בו

ממה שאנשים מבינים שכאילו הוא צידד בו וכו',

ועוד ועוד ועוד ועוד רבים.

ולא תאמינו,

היות ואני אמרתי שהוא רוצה הרבה כסף,

לא אני אמרתי, הוא אמר כן, שלא יהיה לאחד דולר יותר ממנו.

אז

וגם

שהם ונגליסטים היו אצלו,

ושמישהו אמר שיכול להיות שהוא מיסיונר,

כי אם הוא אומר ש...

ישו זה, אז אפשר לקבל מה נוצרים גם כסף

וכולי

ויש להם גם תוכניות שאני אפרט בהמשך מה הולך להיות באמריקה

הם רוצים להביא רק חולים כשהמצב שלהם קשה ולקחת חצי מיליון דולר 250 אלף דולר תלוי כמה נשאר לו לחיות

וכולי וכולי יש להם תוכנית איך לעשוק אנשים ולהוציא מהם את הכסף

אז אני מקבל פתאום שיחה בוואטסאפ

שלום שמי פאתי סחנץ ואני צרפתייה

אני יזמית ובעלת בית בד

איבדתי את בעלי בגיל 50 בתאונת דרכים

ולצערי לא הצלחנו להביא ילדים לעולם לפני מותו

עקב בעיות פוריות

כיום יש לסרטן גרון סופני ברופא שלה אמר לה שאין לה הרבה זמן לחיות

לפני שהיא חלתה היו לה מיליון 350 אלף אירו

אחרי לימודי רפואה שלה היא תרמה אני אומר את זה בלשון

היא כותבת בלשון שלה יחיד

אבל אני אומר בשביל שזה לא יחזור עלינו חלילה

אז לאחר לימודי הרפואה שלה היא תרמה 250 אלף אירו למשפחה שלה

וגם תרמה 150 אלף אירו ליתומים

כרגע יש לה 950 אלף אירו בחשבון הבנק שלה

ב-B&P

פריבאס

הכומר שלה יעץ לה לתת את הסכום הזה לזר

כי אחרי מותה יהיה לה מקום בגן עדן

זו הסיבה שהיא פונה אליי

ניסיתי לצלצל

לא עונה

אז אחרי כמה זמן היא שואלת

האם אתה באמת מעוניין לקבל את הירושה שלי כדי לענות על צרכיך

וגם לעזור לילדים יתומים?

חייגתי אחרי שקיבלתי את זה, כן? היא צלצלה ב-12.21 אז אני ב-12.21

שניים, תכף ומייד, היא עוד עיה,

היא עוד רק כתבה עכשיו.

אז אני מצלצל בחזרה, טיק, מנתקים אחרי שני צלצולים.

מצלצל אבל, טיק, מנתקים.

טוב,

אז כתבתי לה לא,

לה לא,

אתה מהחבר'ה של העינוקה, אה? מנסה להפיל אותי, הטמבל.

‫צרפתייה, וזה, ויזמת, מה זה כל ה...

‫אתה רואה את הזה?

‫היא יודעת לכתוב צרפתייה, נוצרייה, ‫היא יודעת לכתוב בעברית ככה, כל כך יפה,

‫וכמה היא נתנה פה. ‫תמשיכי לתת ליתומים, נתת 150. ‫תתני עוד, למה את לא נותנת?

‫מה זה? תתני ליתומים זרים.

‫את מחפשת אדם זר? ‫יש ליתומים זרים, וזה...

‫טוב,

אתם לא מאמינים.

‫אז אחרי שעשיתי את זה,

‫שלחו לי עוד פעם,

‫אבל ממספר אחר.

‫זה היה מ-229-580-3-4-0-119,

ובואו נראה עכשיו

‫מה שלחו לי מחדש, אבל זה כבר

‫מוזר.

מה מוזר?

יש פה התכתבות

‫שכאילו אני עונה.

זאת אומרת, שיחה שנכנסה מוכנה כבר.

כאילו אומרים לי ואני עונה ואומרים,

‫כאילו להפליל.

‫לא יאומן לי ספר איזה יכולות.

‫משהו מדהים, עוד לא שמעתי דבר כזה, ‫שאפשר לעשות ככה וככה וככה וככה.

‫אז גם כן, סיפור דומה עם שם אחר,

‫איזה טמבלים. הרי רק אתמול

‫אתם ניסיתם לשכנע אותי ואמרתי, ‫היא טמבלים.

‫ועכשיו אתם כבר שולחים עוד פעם ‫את אותו סיפור, פחות או יותר, ‫עם שם אחר, טלפון אחר,

‫וכו' וכו'.

ולא אותו סכום הפעם, חצי מיליון ירו.

‫כנראה שכבר בזבזו את הכסף, ‫לא יודע מה זה, אז זהו.

‫לא יאומן כי יסופר.

‫אז צריך להיות כמו אפרים ומנשה, ‫בלי קנאה, בלי תחרות,

‫בלי שלושת אבות נזיקים,

‫ולא כל מי שמדבר על השקשוקה,

‫זה נובע משלוש אבות.

‫זה כי יש אוכיח תוכיח,

‫יש לסכל את המסילה מפני האנשים ‫שהם מונעים את הציבור וכו' וכו'.

‫יש מצווה כזאת.

‫הרב קרבע עצמו דחה אותו ואמר לפרסם. ‫אמר לבן, שלח את הבן שלו אליי,

‫לפרסם נגד איך קוראים לו הילוקה, ‫שהוא חוזר בו ממנו והכול.

‫עובר זמן, והנה יוצא עוד פעם מכתב ‫על שבחים והכול וכו'.

‫טוב, אין פלא כל כך, ‫כי הוא גם צידד ברב ברלנד בהתחלה,

‫כתב מכתב שאסור לדבר נגדו וכולי וכולי, ‫בואי ואבוי, מי שמדבר נגדו.

‫אחר כך הבין שזה היה טעות.

‫אז לא להתפעל.

‫קורים מקרים.

‫הרב קרפ הוא יהודי טוב.

‫כנראה שהוא מאמין שהוא יחזור בתשובה, ‫אבל מה שאני יודע עליו, ‫שעוד לא אמרתי אפילו אחוז,

‫ומה שאני יודע עליו מהאנשים ‫שנמצאים סביבו,

‫זה חמור לאין ערוך מכל מה שדיברתי. ‫אפס אפסים, כל מה שדיברתי.

‫הה הכל יודוכה, והכל ישבוכה, ‫והכל יאמרו, והכל יאמרו,

‫הקדוש כשם.

‫-הכל יאמרו, והכל ישבחוך, ‫והכל יאמרו, והכל יאמרו,

‫אין קדוש כשם.

‫הכל ידוך,

‫והכל ישבחוך,

‫והכל והכל והכל והכל יאמרו,

‫אין קדוש כשם.

‫הכל יאמרו,

‫והכל ישבחוך, ‫והכל והכל והכל והכל יאמרו,

‫אין קדוש כשם.

‫הרי אני מכוון קיים את צורך דאורייתא, ‫בשמחה דאורייתא.

‫אומר לו שיש חסד דאורייתא, ‫כבד את אבינו את אימך דאורייתא,

‫בין האסון נחתו על הקדוש ברוך הוא, ‫בין האסון נחתו על התנא הקדוש, ‫שיהיו שפתותיו דובמות בקבר. ‫רבי חנניה אומר, ‫שהוא אומר, אסון דובמות בקבר, ‫תודה רבה, ישראל.