ספר בני ציון חידושים על פרשת ראה | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 13.08.2012, שעה: 18:00
...חמדת הממון, קנאה בחברו, ענין של תאוות ותענוגים, זה יסוד המים. יסוד העפר, ממנו נמשכת מידת העצבות בכל הפרטים, והעצלות שלא לקיים את התורה ומצוותיה מפני עצבונו. עפר, לא זז. זה ארבעת היסודות בקצרה .
מעתה יאיר לנו להבין מדוע הקב"ה מביא את האדם בגלגול רק שלש פעמים ולא יותר? שכן אם נצרף את בריאת האדם פעם ראשונה לשלשת הגלגולים שמביא הקב"ה את החוטא, שהאדם בא לעולם ארבע פעמים, כנגד ארבע יסודות אש מים רוח עפר, ועל כן אין שום טעם להביא אותו בגלגול נוסף, מדוע? אם בפעם הראשונה הוא נברא אדם בעולם הזה ויתגבר עליו יסוד האש שמזה היה לו גאוה וכעס וכבוד וקפדנות על הבריות, כשיבוא בגלגול הבא יברא אותו הקב"ה בגוף כזה שיהיה לו התגברות של יסוד המים, שזה ההיפך מידת האש, ועל ידי זה יש לו תקוה ואפשרות לתקן מה שפגם בגלגול הקודם. והיה אם תיקן את אשר פגם מה טוב, ויוכל לעלות לשמים במקום מנוחתו וגן עדן. אולם אם קלקל חלילה בגלגול הראשון, יבואו אותו הקב"ה בגלגול הראשון שיש בו התגברות הרוח, ואם גם אז לא יתקן יביא אותו הקב"ה בגוף שלישי בתוך גוף שיש בו יסוד העפר, ואם שלשת הגלגולים האלה לא יהיו לחוטא את אשר פגם, אין תועלת להביא אותו בגלגול נוסף כיון שהיה בו ארבע פעמים, כל פעם בגוף שיש בו התגברות על אחדת היסודו בו נברא, אש מים רוח עפר, ואם כל זה לא הועיל לו כדי להתגבר על המידות הרעות אין עוד תועלת להביאו בגלגול נוסף והוא עולה לגיהינום, יורד לגיהינום כדי לקבל שם את תיקונו. נתנו לך צ'אנסים, עזרו לך, הביאו לך גוף בהתאם למה שאתה צריך לתקן, המציאו לך את כל מה שאתה צריך, ואם אתה נשארת אותו דבר אז מה יועיל גלגולים סלטות עושים לו, לא עוזר, אז הוא ילך לגיהינום ושמה ימרקו אותו. זה פירש האלשיך הקדוש. נתון תתן לו, מה, למי? לעני, ולא ירע לבבך בתתך לו, מה? צדקה, אז צריך לכתוב למה כתוב נתון תתן? למה כפל לשון? פירש האלשי"ך הקדוש בדברי קדשו, התורה מלמדת עצה טובה לאדם, תשמעו מה אומרת התורה, אם האדם קמצן מטבעו ועינו צרה לתת מכספו לאחרים, ירגיל את עצמו לתת צדקה כמה פעמים בעל כרחו, ומכיון שהרגל נעש הטבע, על ידי כך יהיה ליבו נכון ובטוח ששוב לא ירע לבבו כשהוא נותן צדקה לעניים, לכן התורה מצוה נתון תתן, כדאי לך, תרגיל את עצמך לצדקה, אפילו מאה פעמים, כדי שישתנה טבעך לטובה.
על פי זה נוכל ללמוד, כי כשאדם משנה טבעו כמה פעמים מקמצנות לותרנות הוא ירויח, כי לא יצטרך לבוא בגלגול נוסף, כי הוא תיקן את הטבע, אם הוא לא היה מתקן את הטבע היו צריכים להביא אותו בגוף חדש שיש בו את המידה שמקילה עליו, אבל אם הוא תיקן את הטבע פה בלי גלגול, הוא לא צריך לבוא בגלגול, אם הוא היה קמצן, הוא נולד במידה לא טובה - קמצנות, אז התורה אומרת שמע, משתלם לך, נתון תתן, נתון תתן, ולא ירע לבבך בתתך לו, למה אם אתה נות לא יהיה לך רע אח"כ, כדאי לך לתת. אם הוא יעשה את זה הוא לא יצטרך לבוא שוב, הוא תיקן את זה, הוא כבר ותרן. אם בן אדם היה קמצן, אז עכשיו מה הוא צריך לתקן? על ידי נתון תתן אפילו מאה פעמים, אז זה יהפך להיות הרגל טבע וטבע שלטון, אז כבר הוא לא נקרא קמצן, אין לו מידת הקמצנות, הוא ותרן. אדם נגיד הוא כעסן, בעל גאוה סרוחה וכו', אומר הרמב"ם ישפיל את עצמו עד הקצה התחתון ויהיה שפל רוח בפני כל אדם, ממילא אם הוא יתקן את זה לא יצטרך לבוא בגלגול שיביאו אותו בגוף שיהיה מתאים לזה. אז כל מה שאדם יעבוד על הטבע, לכן הגאון אומר, שאם אדם לא מתקן את המידות למה לו חיים, שהרי כל הביאה לעולם זה לתקן אתה מידות. אם אדם מתקן את המידות הוא לא יצטרך לבוא בגלגולים, אבל אם הוא לא תיקן את המידות אז למה לו חיים, הוא יצטרך לבוא עוד פעם. יש דרך ישר בעיני איש, ואחריתה דרכי מוות, יש דרך ישר בעיני איש, ז"א הוא חושב שדרך אחת הוא הולך, ככה אני, ככה אני, מה אתה ככה אני, מה אני יעשה ככה אני, יש דרך ישר שאומרים לו, אומר לו שלמה המלך הלו, ואחריתה דרכי מוות, אתה תצטרך לחזור בדרכים עוד פעם ועוד פעם, צריך למות ולחזור למות ולחזור לתקן. ואחריתה, מה יהיה בסוף שלך? דרכי, לא פעם אחת, דרכי מוות, צריך למות כמה פעמים לחזור בגלגולים, שלא יהיה ישר בעיניך הדרך שאתה הולך אתה חושב ככה אני, תעבוד, תתקן, לא תתקן - תחזור, לכן אומר האלשי"ך הקדוש, נתון תתן, משתלם לך, התורה אומרת לך עצה, נתון תתן אפילו מאה פעמים עד שיהפוך לך טבע, בזה אתה מציל את עצמך בגלגולים.
ש. ואם זה מהרגל לא מרצון?
הרב: הרגל זה טבע, זה העיקר.
ש. אבל זה הוא
הרב: מה זה לא הוא זה כן הוא, זה מה שצריך, שיעשה, שיכפה את עצמו. אם בן אדם רוצה לישון בסוף הוא קם, אז הוא התפלל או לא התפלל? אבל הוא התפלל או לא התפלל? התפלל, יש לו חשק להתפלל או שהיה מעדיף לישון? אבל הוא התפלל, הוא לא רוצה ללמוד, אבל הוא למד בסוף, כפה את עצמו ולמד,
ש. אבל הוא יקבל שכר בסוף?
הרב: בטח, כפום צערא אגרא. מאה אחזו, אז קודם כל מתוך שלא לשמה בא לשמה ודבר שני כפום צערא אגרא, בכל דבר, כן זה מה שה' רוצה שתשבר את המידות, זה לשבור, זה לא קל, זה עבודה. זה לא קל. זה לא קל לתקן מידה אחת זה כמו לגמור את הש"ס בעיון. זה לא קל. ואנשים לא יודעים מה לתקן כי הם לא לומדים ספרי מוסר אז איך הם ידעו בכלל מה לתןק? ויש פעמים שבן אדם חושב שהוא תיקן עד שמרגיזים אותו, אז הוא לאתיקן, הוא רק מדמיין שהוא תיקן, זה לא חכמה, החכמה זה בשעת הנסיון שהוא יעמוד, זה סימן שהוא תיקן.
אז מעתה אנחנו מבינים את האלשיך הקדוש, תרגיל את עצמך לתת צדקה אפילו מאה פעמים ועל ידי כך ישתנה טבעך לטובה. על פי זה נוכל ללמוד כי כשאדם משנה את טבעו בחיים מקמצנות לותרנות מה הוא מרויח? שלא יצטרך לבוא בגלגול נוסף, והרי תכלית הגלגול לשנות את טבעו, ואם הוא שינה את טבעו בגלגול זה הוא לא צריך לבוא בגלגול נוסף.
נמצינו למדים במצות הצדקה שהתורה מלמדת אותנו כאן, שכך צריכים להתנהג בכל מידה ומידה, דהיינו אם אדם מרגיש בעצמו שיש בו חלילה מידת הגאוה או מידת התאוה, יתגבר על עצמו כדי להכניע את מידותיו הרעות הללו, כדי שלא יצטרך לבוא בגלגול נוסף.
אז נשאלנו כמה פעמים, איך אדם ידע בשביל מה הוא בא? אם אדם מרגיש שיש דברים שקשה לו במיוחד, שמה הוא צריך לעבוד קשה.
ש. אבל הרב זה בדיוק ההיפך מהאלשיך הקדוש
הרב: למה?
ש. האלשיך הקדו שאומר שהוא צריך סיוע לתקן את זה, אם הוא כילאי אז הוא נולד נדיב, אז הוא לא קשה לו, זה סותר.
הרב: קודם כל זה לא סותר כי לא שמעת את ההמשך, ההמשך אומר שאם הוא לא תיקן אז הוא יבוא בגלגול נוסף ועוד אחד, אז למה הוא בא עוד פעם? ז"א שאפילו שנותנים לו את הסיוע הבן אדם יכול לחטוא ולעשות כל מה שהוא רוצה למרות כל זאת. אבל דבר נוסף, אדם צריך לתקן את עצמו לשבר את מידותיו, צריך לשבור אותם אין מה לעשות. צריך לדעת, כמו שלמדנו באריכות ברבינו בחיי, למדנו כל מידה ומידה איך פועלים, מה הצד הטוב שבה ומה הצד הרע שבה. צריך ללמוד את הרבינו בחיי הזה טוב טוב ולתקן מידה מידה, צריך לפתוח אורחות צדיקים וללמוד מידה מידה, חייבים לדעת מידה מידה ולעבוד. אז לוקחים מידה מסוימת שיודעים שלוקים בה ומתחילים לעבוד.
אדם שעושה פיסול, לוקח גולם של עץ ומתחיל ככה להוריד להוריד להוריד עד שנהיה צורה, הוא יכול ליצור אדם, ואם הוא פוסל טוב הוא יכול ליצור ממש אדם, עד שבן אדם לא יבחין. אדם הוא גולם, צריך לעבד אותו, צריך לעשות לו שיפוצים, צריך להוריד פאזה פה פאזה שם זה פה פה תוריד פה תזה תתת עד שיהיה בן אדם. עד שיהיה בן אדם, מה לעשות. על זה כתוב במשנה, שבעה דברים בחכם והיפוכם בגולם, אומר הרמב"ם לא מדובר גולם סתום טיפש, גולם זה כמו חומר גלם, שהמידות מעורבבות אצלו. אז כמו חומר גלם שצריך לעבד אותו, אז לכן שבעה דברים בחכם כי החכם כבר מעובד ואצלו הכל במקום, משיב ראשון ראשון אחרון אחרון, לא מדבר בפני מי שגדול וכן הלאה, לא נבהל להשיב, אז ז"א כל הדברים האלה נמצאים בחכם, בגולם הם לא נמצאים, והיפוכם בגולם, למה אצלו הכל מעורבב, לא צריך לתקן, צריך לעבד.
מכל מקום, נמצינו למדים מצות הצדקה, שהתורה מלמדת אותנו כך שצריכים אנו להתנהג בכל מידה ומידה ירגיש בעצמו חלילה שיש בו מידת הגאוה או מידת התאוה, יתגבר על עצמו להכניע את המידות הללו כדי שלא יצטרך לבוא בגלגול נוסף.
וכתב הרב הקדוש, רבי אלימלך מלז'ינסק זיע"א, בצעטל קטן סעיף ט"ז, האדם לא נברא בעולם רק לשבור את הטבע, כל מה שנברא האדם בעולם רק לשבור את הטבע, כדברי הגאון באבן שלמה, כל מה שבא אדם לשבר את הטבע ומוסיף הגאון, ואם לא למה לו חיים. יצטרך לחזור עוד פעם, אז בשביל מה נתנו לך חיים אם אתה צריך לחזור עוד פעם? למה לו חיים? דהיינו תכלית הבריאה שאדם יכניע וישנה את טבעו בעולם הזה כדי לתקן את נפשו לקבל שכרו לעולם הבא. אז יצא לנו, שמהמצוה נתון תתן אפילו מאה פעמים, הסיבה זה שינוי הטבע, שריבוי המעשים הוא שמשנה את הטבע. אם אדם, אומר הרמב"ם, אם אדם יתן מאה אלף דולר לבית כנסת הוא לא יהיה נדיב בזה, אבל אם הוא יתן אלף אלף אלף אלף אלף יהיה בו כח הנדיבות. כי כח הנדיבות או מידת הנדיבות זה מה שאדם כל הזמן נותן.
היה מעשה בעיר מסוימת שהיה בה אדם עשיר מאד מאד מאד, קמצן יותר ממאד, ואמרו לרב, כבוד הרב, אם העשיר הזה יבין מעלת הצדקה - כל העיר מסודרת, אין הוצאות, לא תלמודי תורה לא זה, שום דבר, הכל מסודר. אמר תשלחו אותו אלי, שלחו אותו, אמר לו תשמע, אני רוצה לשכור אותך למצוה שאני לא רוצה לחשוף את עצמי, לא רוצה שידעו, אני רוצה לחלק צדקה, הרבה צדקה, אבל אני לא רוצה שידעו בשום אופן, לכן בהיותך עשיר, אף אחד לא ישאל שאלות מאיפה יש לך כסף כל כך הרבה לתת צדקה, אני רוצה שאתה תחלק את הסכום שאני נותן לך עכשיו לחודש, אתה תחלק את זה כל יום מאה עניים אתה צריך לתת להם כסף, כל אחד סכום מסוים, מאה עניים כל יום, ועל זה אני גם אשלם לך שכר, משכורת. ההוא מבסוט העשיר, איזה עסקה נפלאה, גם הוא מחלק של אחרים ויקבל כבוד וזה, וגם יקבל משכורת. היה מבסוט. והודיע, כל המאה הראשונים שבאים מקבלים כסף, והתחילו לרדוף אחריו ברחובות וזה וזה, והוא מבסוט מחלק מחלק מחלק, לא כואב לו הלב, לא ירע לבבך בתתך לו, ממש הוא מקיים את הפסוק. חודש ימים הוא התרגל, חביבי הוא כבר הולך כמו טווס וזה וזה, אחרי חודש ימים הרב קרא לו, אמר לו תודה רבה, היה נפלא, עשית מלאכת מה מגיע לך בבקשה קח. אמר לו רגע, מה עכשיו? אמר לו מה יש מה עכשיו, אמר לו מה כולם התרגלו לבוא וזה וזה, אמר לו עכשיו תחלק משלך. עכשיו כבר הוא לא יכול, הוא התרגל, והתרגלו כבר העניים, עכשיו יש לו בלגן. אז כשמתרגלים זה כבר נהיה יותר קל,א בל אם לא מתרגלים אז צריכים לבוא בגלגול עוד פעם.
"נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך בכל מעשיך כי לא יחדל אביון מקרב הארץ", הכתוב נתון תתן לו שנינו בגמרא בשבת קנ"א. כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, רבי אלעזר הכפר אומר, לעולם יבקש אדם רחמים על מידה זו של נתינת צדקה, שאם הוא לא בא לידי עניות בא בנו, שמעתם איך העולם מתגלגל? העולם גלגל, רבי אלעזר הכפר אומר, לעולם יבקש אדם רחמים על מידה זו, שיהיה נותן צדקה, שאם הוא לא בא - בא בנו, אם הוא לא בא לידי עניות יבוא בנו לידי עניות, ואם בנו לא בא בן בנו, שנאמר כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך. רבי ישמעאל אומר, גלגל הוא שחוזר. זה לא שייך למה מישהו הבטיח לבן שהוא יהיה עשיר?
ש. למה הילד מסכן?
הרב: מה זה למה הילד מסכן, האבא היה יכול גם כן להוולד עני, נכון? מישהו הבטיח לו שבמזלו הוא יהיה עשיר? אז הוא אומר יהיה גלגל בעולם, אתה לא תתן אז יכול להיות שהבן שלך תבוא עליו מידה זו, ואז הוא יצטרך ואז גם לא יתנו לו, אבל אם אתה תהיה אחד שנותן אז יברכך ה'. אז הברכה תחול עליך ועל זרעך, אתה לא אז מי חייב אותי לתת לכולם, מה, יש עניים ויש עשירים, אתה רוצה להתנתק מהמידה הרעה הזאת ושלא יהיה גלגל אז בבקשה, רבי ישמעאל אומר גלגל הוא שחוזר, שכן אותו עשיר יכול להתהפך עליו הגלגל ויהפוך הוא בעצמו להיות עני.
ותמהו, החפץ חיים פעם בא אליו אחד שהיה נותן ובכה, אמר לו כבוד הרב אני הייתי עשיר עכשיו אני ירדתי מנכסי, בא בוכה, בוכה, אומר לו אני לא יכול בלי לתת, אני לא יכול, אז החפץ חיים אמר לו, תשמע, הקב"ה ניסה אותך במידת העושר ואתה עמדת בזה מצוין, עכשיו הוא רוצה לנסות אותך במידת העוני, ואני מאחל לך שתעמוד בזה גם כן מצוין. גלגל חוזר בעולם, רבי ישמעאל אומר, גלגל חוזר בעולם, מה אתם חושבים הגלגל חוזר, פעם הוא למטה פעם הוא למעלה, מה לעשות, מה לעשות. לא לעולם חוסן. תמהו המפרשים על המאמר הזה של הגמרא, הרי התורה הקדושה מגלה לנו בהמשך הפסוק את גודל השכר של מצות הצדקה, כמו שכתוב "נתון תתן לו" כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך בכל מעשיך. אם כן דורשת הגמרא, איך דורשת הגמרא כי בגלל הדבר הזה גלגל הוא שחוזר בעולם? מצד אחד התורה אומרת, נתון תתן לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' בכל מעשיך, ואח"כ דורשת הגמרא כי בגלל הדבר הזה גלגל הוא חוזר בעולם, כלומר, אולי אותו העשיר שנתן צדקה או בניו יהיו פעם עניים, ויצטרכו לקבל צדקה, האם זה שכר של מצות נתינת הצדקה של אותו עשיר?
נראה לברר הענין כך, מה שאמרו חז"ל בחולין ז'. ישראל קדושים הם, יש שרוצה ואין לו, ויש שיש לו ואינו רוצה, יש שרוצה לתת צדקה ואין לו כסף ויש שיש לו כסף ואינו רוצה לתת צדקה, והקשה התוס' על זה, מדוע זה שיש לו כסף לתת צדקה ואינו רוצה לתת נקרא קדוש? הרי נאמר פה ישראל קדושים הם, יש שרוצה לתת ואין לו, יש שלא רוצה לתת ויש לו, יש לו ולא רוצה לתת, איך הם קדושים? אחד שיש לו ולא רוצה לתת איך הוא נקרא קדוש?
תירצו חכמים ואמרו, הכוונה היא שאע"פ שאינו רוצה לתת צדקה לבסוף הוא נותן מחמת הבושה, אבל עדיין נשאלת שאלה, אדם שנותן צדקה רק בגלל שהוא מתבייש למה הוא נקרא קדוש? אומר ככה רבי, ר' זושא מאניפולי זיע"א, ידוע מדברי חכמים הזוהר הקדוש שמכל מצוה שאדם עושה בשלמות נברא מלאך קדוש, כאשר ממעשה המצוה עצמה נברא גוף המלאך, מכוונת המצוה נברא הנשמה של המלאך, והנה אדם שיש לו כסף והוא לא רוצה לתת, אבל לבסוף הוא נותן רק מחמת הבושה, אז יש לו מעשה מצוה וחסר לו כוונה, אז יש גוף ואין נשמה, לעומת זאת מי שרוצה לתת צדקה ואין לו כסף, יש לו כוונה של מצוה אבל חסר לו הקיום של הפועל של המצוה, מה עושה הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו? מצרף את המעשה של אדם זה עם המחשבה והכוונה של השני, ומשניהם נוצר מלאך קדוש מורכב מגוף ונשמה שלם בתכלית השלמות. וזה הפירוש, ישראל קדושים הם ביחד, שניהם ביחד קדושים, משניהם נעשית מצוה הצדקה בשלמות, וממילא גם המלאך שנברא מאותה המצוה הוא בתכלית השלמות.
מבואר מכאן ששלמות המצוה היא רק על ידי המחשבה והמעשה יחדיו, שמהם נבראים הנשמה והגוף של המלאך, לכן מצוות צריכות כוונה, לא מספיק שאדם עושה מצוה גוף המצוה, צריך גם כוונה, לברוא את הנשמה של המלאך.
הנה רואים שלעני יש את הרצון וההשתוקקות לתת צדקה, כמו שכתוב "פיזר נתן לאביונים", הקב"ה נתן, איזה יופי, פיזר נתן לאביונים, תשמעו איזה דבר, הקב"ה נתן לאביונים את מידת הפזרנות, לאביונים, האביונים הם רוצים פיזר, הם רוצים לפזר, פיזר את הפיזור הוא נתן לאביונים, אבל אין להם מה לתת, פיזר נתן לאביונים, אבל אין לו ממון, לעומת זאת העשיר הוא לא רוצה לתת צדקה, איזה טמבלים אלה, כמו שאמרו חז"ל במנחות פ"ו, עשירים מקמצים, קמצנים, אלא שהוא נותן לבסוף את הצדקה מחמת הבושה, ואם כך כאשר העשיר נותן צדקה שלא מרצונו, אלא מחמת הבושה, נוצר רק גוף המלאך, עדיין חסרה הנשמה של המלאך, שהיא נוצרת רק מהכוונה והרצון הטוב לתת צדקה. לכן חייב אותו עשיר, או אחד מצאצאיו שיהיה עני, או בחייו אלה או שיצטרך לבוא בגלגול של עני, ואז הוא ישתוקק לתת צדקה, ועל ידי ההשתוקקות הזאת יברא הקב"ה את הנשמה של המלאך, ואח"כ יצרף גם את הגוף של המלאך שנוצר מנתינת הצדקה עוד כשהיה עשיר ויהיה מלאך שלם עם גוף ונשמה. לפי זה העשיר טיפש מטופש כי הוא יצטרך לבוא בגלגול של עני, כי העולם גלגל, בשביל להשלים מה שיכול לגמור בפעם אחת, אז היה נותן עם כוונה והיה בורא עם מלאכים, היה יוצא מהעולם כל המלאכים שלו שלמים, היה מגיע חצאים, רואה גופות אומרים לו עכשיו תרד למטה, תהיה עני, פיזר נתן לאביונים, ניתן לך מידת הפזרנות ולא יהיה לך כסף, יהיה לך רק כוונות, והכוונות ישלימו את המלאכים של פעם שלך יחובלי והיית יכול לגמור את הכל.
ש. שיעשה אותו עשיר אח"כ עני באותו זמן
הרב: זה מה שאומר רבי ישמעאל, גלגל הוא שחוזר, גלגל הוא שחוזר יעני גלגול הוא שחוזר, שיצטרך לחזור בגלגול, שיצטרך להיות עני לחזור בגלגול כדי לקיים בשלמות מצות צדקה, לכן הזהירה התורה הקדושה נתון תתן לו, ולא ירע לבבך בתתך לו, נתון תתן לו, מה זה נתון תתן - שתי נתינות, תתן את הצדקה גם בכוונה ובלב שלם וגם במעשה, נתון תתן, נתון במעשה ותתן גם בכוונה, שהרי מדוע מוסיפה התורה ולא ירע לבבך בתתך לו, שכן אם אנו נותנים צדקה מדוע חשוב לתת גם בכוונה בלב שלם? אלא גלגל חוזר בעולם, שהעשיר נעשה עני, ואם לא בחייו אז בגלגול, כדי שישתוקק לתת צדקה, וכך יצרף הקב"ה את הנשמה, שהיא נוצרת ע"י הרצון לתת צדקה, עם גוף המלאך שנוצר ממעשה הצדקה וכך יתהווה מלאך שלם שנוצר מגוף ומנשמה.
עכשיו ברור מה שענה החפץ חיים לאותו עשיר שירד מנכסיו, ניסו אותך בעושר נתת, אבל נתת רק מעשה, כוונה לא היתה, עכשיו אתה תהיה עני, תעמוד בנסיון, תמשיך לרצות כמו שאתה אומר עכשיו לתת, תשלים את הכל ואפשר שזה יחזור עוד פעם.
לכן אומרת הגמרא, לעולם יבקש אדם רחמים על מידה זו של הצדקה, כדי שיזכה לתת גם ברצון ובכוונה, במעשה, וכך ייברא מזה מיד מלאך שלם בגוף ובנשמה, ועל ידי כך לא יצטרכו הוא או בניו להיות עניים או לבוא בגלגול כדי להשלים את מצות הצדקה.
ועל זה נסיים ונאמר, איפה אנחנו רואים שבעצם ממעשה המצוות נבראים מלאכים? אז כתוב שיעקב בא ומחנה אלקים היו מלוים אותו, ורש"י אומר מלאכים ממש, אבל בפסוק איפה אנחנו רואים? כתוב אצל אברהם, "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה כי לא חסכת את בנך ממני", מאיפה יודע המלאך להגיד שאברהם אבינו הוא ירא שמים? "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה", הוא אומר כי לא חסכת את בנך בנסיון הזה שהיית צריך לעקוד את הבן, אני יודע שאתה ירא שמים כי לא חסכת את בנך מאיפה אני יודע - ממני. המלאך שנברא מהמעשה ראה את עצמו שהוא שלם בשלמות אז הוא ידע שזה הכל יראת שמים טהורה, כי הוא לא ראה שום פגם בעצמו, אז מזה הוא ידע, ממני. ז"א כל בן אדם שלומד או מקיים מצוה ועושה אותה בשלמות נברא מלאך שלם, אם זה חסר אתם רואים מה קורה, גלגל חוזר בעולם. אז אדם צריך ללמוד תורה עם כוונה לשמה, אדם מקיים מצוה צריך לכוון לשמה, כל דבר שאדם עושה צריך לעשות לשמה, צריך לכוון כוונה, שייבראו לו מלאכים שלמים. תארו לכם שבן אדם מגיע לעולם האמת ומגיעים מלאכים עקומים, בלי עיניים, בלי אזניים, בלי רגליים, בלי ידיים, משהו מעוות, מפחיד מפג'ה השדים, אז לכן אדם צריך להשתדל לעשות, במחשבה בדיבור ובמעשה הכל מתוקן, לכוון הכל, בשעה שהוא לומד, בשעה שהוא זה, הכל לעשות עם כוונה, ואז יצאו לו מלאכים שלמים ויגיע למעלה מלאכי השרת ילוו אותו, יגיע אל מקומו פעם אחת נגלה אחת, לא צריך גלגל חוזר בעולם, לא צריך גלגולים, לא לתקן את המידות, הכל מתוקן הכל מסודר, הוא יודע שיש סדר עבודה, זה אני פגום, זה אני חסר, זה אני זה זה זה, וקדימה, להתחיל לעבוד, זה התכנית.
אז כל שנה ושנה, הנה ראש השנה מתקרב, צריך להספיק כמה שיותר לעשות מצוות, מה אפשר להספיק חודש ימים, מה אפשר להספיק? אז הבאנו בגנזי המלך לפני שתי שבתות, לפני שלש, שהרב אלישיב מנוחתו עדן אמר, שאם אדם גורס ולומד תורה בקריאה אפילו, זה נחשב לו תלמוד תורה מדינא, מדינא, ואז הוא מקבל שכר מלא על כל מילה תרי"ג תרי"ג תרי"ג תרי"ג, אז אם הוא ירבה ללמוד עכשיו בחודש הרחמים, ירבה מאד ללמוד ויקרא הרבה הרבה הרבה, עד ראש השנה יהיה לו מיליארדים מיליארדים מיליארדים של מלאכי זכות, ויכריע את דיני לטובה. אם הוא יתכוון כמו שאמרנו, יהיה לו שלמים, וירבה בצדקות, נכון, בחודש הרחמים צריך להרבות צדקות, צדקה תשובה ותפילה מעבירים את רוע הגזרה, למי מעבירים? לסורים, ללובים, למצרים וזה, מעבירים להם.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).