מדוע צריך את האברכים שילמדו כל היום ולמה לא ללכת לעבוד

- - - לא מוגה! - - - 

אין שום בעיה, תשאל אותי.

אז הרב אומר שהעשייה היא פחותה מלימוד התורה. לא אמרתי, עדיין אתה חוזר על מה שכבר שללתי. אתה אומר שהלימוד התורה היא במעלה העליונה ביותר. נכון, אבל זה שולל את העשייה?

זה לא שולל עשייה?

אז אין סוף.

מה זה אין סוף?

כמה אנשים יכולים להיות בדרגה העליונה?

אלה שיכולים נקראים תורתם אומנותם,

אלה שבאמת תורתם אומנותם, זה הדרגה העליונה.

פחות מזה זה משהו אחר בכלל.

טוב, אני פשוט מכיר את המשפט שאומר,

אלה שעשייתם גדולה מתורתם,

תורתם מתקיימת.

אתה מתכוון, כל שחוכמתו מרובה ממעשר,

אין חוכמתו מתקיימת.

כן, תודה.

כל מי שמעשיו מרובים מחוכמתו,

חוכמתו מתקיימת.

זה מה שאתה רוצה להגיד.

כן, תודה.

זו משנה, נכון?

והמשנה צודקת,

אבל מעשיו

זה מעשים שהם על פי תורה.

כל מי שמעשיו מרובים מחוכמתו,

זאת אומרת, המעשים שלו מרובים מחוכמתו.

גם כשהם מרובים מהחוכמה שלו,

וגם כשהם מרובים בכמות מהחוכמה, לא מיעוטים מן החוכמה.

כי אם החוכמה אומרת לעשות משהו והוא לא עושה,

אז חוכמתו לא מתקיימת. כי אם הוא למד שצריך לעשות והוא לא עושה, זה לא מתקיים.

אבל אם המעשים שלו מרובים מהחוכמה, שהחוכמה אמרה שצריך לעשות,

והם מרובים מהחוכמה, זה בסדר גמור, זה מצוין.

אבל אם החוכמה אומרת שאין כמו החוכמה לגונן,

אז מה אתה רוצה, לרדת למעשים שהחוכמה לא אמרה?

לא הבנתי.

יאה בן העם,

זה קשה לחזור פעמיים על אותו דבר.

מי שמעשיו מרובים מחוכמתו,

ממה מרובים?

מהחוכמה. הוא למד חוכמת תורה,

והמעשים שלו התרבו בזכות התורה שהוא למד, בסדר?

והם גם מרובים בכמות, בסדר?

ממה הם נובעים מהחוכמה, בסדר?

אם זה ככה,

אז זה טוב מאוד. מי שמעשיו מרובים מחוכמתו, חוכמתו מתקיימת. למה?

כי החוכמה אמרה שצריך את המעשים וצריך שיהיו מרובים.

מצוין.

חוכמתו התקיימה.

אוקיי. אבל אם החוכמה לא אמרה שצריך להרבות במעשים מסוימים,

אלא היא אמרה שצריך להרבות בחוכמה,

אז מה אתה רוצה שיעשו נגד החוכמה?

סתם להרבות בחוכמה, לא בשביל לעשות.

להרבות בחוכמה. אין דבר כזה. החוכמה אומרת שאם אתה מתעסק בה,

יש שמירה של הקדוש ברוך הוא על העם.

זה החוכמה אומרת.

שאם הגית בוא יומם ולילה,

הקדוש ברוך הוא שומר עליך מכל רע.

דבר אל בני ישראל וייסעו.

השם יילחם לכם

ואתם תחרישון.

אם אתם לא תעשו כלום

ותסמכו עליי

בהיותכם עוסקים בתורה ומצייתים לגדולי הדור,

אני אשמור עליכם ואלחם את מלחמותיכם.

אני השם.

אני השם איש מלחמה, זה אני.

מלחמות אני עשיתי, לא אתם. אתם מעולם לא עשיתם מלחמות.

מי שנוצח במלחמות זה אני, לא אתם.

לא דיברתי על מלחמות, אבל בסדר, קיבלתי. צבא זה רק בשביל מלחמות, זה לא בשביל נופש.

לא דיברתי על צבא דווקא.

אז אמרתי.

חוכמה זה חוכמת התורה.

חייבים. אם לא תהיה תורה, שישבו וילמדו אנשים, תקשיב טוב.

לא יהיו מנהיגי דור,

לא יהיו דיינים,

לא יהיו רבנים.

אדם ירצה לדעת דיני טהרה וטומאה, לא ידע.

אדם רוצה לחיות עם אשתו, לא ידע מה מותר ומה אסור.

אדם ירצה לאכול עוף, לא ידע אם זה כשר או לא.

אדם ירצה משהו, בחיי היום-יום לא יוכל לזוז.

אם לא יהיו רבנים,

אם לא יהיו שוחטים,

אם לא יהיו מוהלים,

אם לא יהיו משגיחים,

אם לא יהיו כל המקצועות של התורה,

העם היהודי לא יוכל להתקיים.

איפה לומדים את זה?

בבית המדרש,

לא באוניברסיטה.

אז אם לא ישבו מבחירי העם באומה ללמוד תורה,

איך יתנהל העם היהודי,

איך יתנהלו היהודים, הם לא ידעו למצוא ימין ושמאל.

טוב, אני לא רוצה להתווכח עם הרב, פשוט אני יודע שהרבה רבנים, גדולי הרבנים ביהדות היו עובדים,

היו עובדים למחייתם, היו עובדים למחייתם. כל אלה שעבדו, זו היתה ברירת מחדל.

אף אחד לא עבד בשביל לקיים מצווה, כי אין מצווה כזאת.

אלא היה דוחק,

וכיוון שיש דוחק השעה,

אז היו צריכים לעבוד. גם הלל עבד, אבל כמה הוא עבד?

כדי פרוטה שחצי הלך לבית המדרש להיכנס ללמוד וחצי לבני משפחתו.

אבל כשהוא עלה לגדולה, הוא לא עבד.

למה הפסיק לעבוד?

למה הפסיק לעבוד?

כי לא צריך, היה לו מאיפה, מזון.

כל זמן שלא הייתה ברירה והיו דורות עניים, כמו רבי אלעאי,

שהיו מתכסים שישה בטלית אחת,

אז כשלא הייתה ברירה היו עובדים.

היום שברוך השם

יש 60-70 אלף אברכים שלומדים,

רשומים.

זאת אומרת שברוך השם יש סיעתא דשמיא, הם לא בתנאים הכי טובים,

אפשר להגיד לפעמים אפילו מחפירים,

אבל זה רק מראה על אמיתותם שהם מוכנים ללמוד תורה בתנאים של אלפיים שקל,

עם משפחה.

מי מוכן?

זה אחד שמשתמט?

זה בן אדם שמוסר את נפשו על התורה.

מה, הוא לא רוצה שמונה, עשר, 12, 14, 16 אלף? למה לא?

אלא הוא יודע שזה הדבר הגדול ביותר שהוא יכול לעשות בחייו.

ואשתו מסכימה.

אשריהם ואשלה חלקם. אלה מקיימי העולם,

בכל שכן ישראל.

והיינו צריכים להרים אותם על הכתפיים ולנשא אותם ולנשק אותם

כמו ספר תורה ויותר.

אבל לצערנו הרב, ההשמצות של התשקורת

עוברות כל ביקורת.

אבל זהו, השעה משחקת לרשעים כרגע.

אבל עוד מעל יחלוף הזמן,

ואנחנו נראה אחר כך את כלי התשקורת

ואלה שמשרתים בהם,

מה יעלה בגורלם.

נראה

מי יתבזה ומי לא.