הלכות משיב הרוח ומוריד הגשם: טעויות בתפילה, חזרה באמצע ברכה ודיני מוריד הטל

 - - - לא מוגה! - - -

במות הגשמים, אם לא אמר מוריד הגשם, מחזירים אותו. והנה מילא, כשלא הזכיר טל, אבל אם הזכיר טל, אין מחזירין אותו. בזמן החורף צריך להזכיר לכתחילה מה שברוח המוריד הגשם, וזה מה שהתחלנו מיום שמחת תורה. אם לא אמר, אם דילג לגמרי, לא יצא. אבל אם אמר במקום זה טל, יצא. למעשה, למדנו למעלה בסעיף ג' שטל, כיוון שהוא בלאו הכי לא נעצר, אין חיוב לומר אותו, לא בקיץ ולא בחורף. אנחנו מחמירים ואומרים אותו כמו שמשמע העם הירושלמי. ולמה? הסבירו הראשונים, התוספות, ושני הראשונים, כל זה כדי להציל אותנו בימים האלה. תראה מה שכתב הרמל למעלה בסעיף ג' על יוצאי גרמניה, בני אשכנז, שלא אומרים בקיץ, מוריד הטל, אלא הנוסח שלהם הוא מחיימת עם מטריו להושיע מכלכל חיים. בימים האלה יש להם בעיה חמורה. אם האדם הזה מחמת הרגל לשונו, לא יאמר משיב הרוח ומוריד הגשם, אלא הוא אמר מחיימת עם מטריו להושיע מכלכל חיים, וגמר, לא יצא. כי חסר לו, אין לו גשם. אבל באו חכמים ותקנו לנו גם בקיץ, לומר מוריד הטל, ואז בימים האלה אפילו אם הלשון שלנו רגילה כמו כל הקיץ, אם במקום אשם הרוח מוריד הגשם, הוא טעה ואמר מוריד הטל, אז הטל פתר את הבעיה, סוף סוף הוא שיבח את הקדוש ברוך הוא, הזכיר משהו, הוא לא דילג לגמרי, ולכן בדיעבד מאה יצא ולא חוזר את התפילה לראש. במה דברים אמורים? שהאדם הזה גמר, אבל אם לא גמר את אותה הברכה, אלא עדיין נמצא באמצע איתה, יכול לחזור. יחזור עוד הפעם לקטע מחיה מתים אתה רב להושיע, כלומר משיב הרוח ומוריד הגשם, ויתקן בצורה טובה. כי אין זה גם לגבי אדם שלא אמר בברכת מעין שלוש ביום שבת או ביום טוב, לא אמר שם, רצה ואחליצנו ביום השבת הזה, והמשיך ונודה לך על הארץ ועל פרי גפנה, ברוך אתה ונזכר. כותב המאמר מרדכי, אפשר שיכול לחזור ולתקן. נכון הדבר שאם גמר, אמר ברוך אתה ה' על הארץ ועל פרי גפנה, ודעבד יצא. לא מחזירים אותו, לא בשבת ולא ביום טוב, בברכת מעין שלוש. אבל כאן הוא עדיין לא גמר את הברכה, ולכן יכול עדיין לחזור. הגאון רבי יוסף חיים ברב פענים, וגם בספרו הבן איש חי, שנה ראשונה, פרשת מסעה, הוא אמר, הלשון של המאמר מרדכי, הוא לא אמר את זה לשון ודאי, אמר לשון אפשר. לכן, מספק הרב לא התיר לחזור. אמר, כמה שבידי עבד יצא, אף אני נזכר באמצע הברכה, לא יחזור. אבל הגאון בעל שדה חמד בכללי הפוסקים כותב כלל. הרבה פעמים הפוסקים בטוחים בדעתם, בטוחים בהלכה, אבל מצד ענווה הם כותבים את הדין בנוסח אפשר. לכן, גם פה, מה שאומר מאמר מרדכי, אלה הם דברי אמת, ואין לנו מה לפקפק בזה, אין לנו מה לחשוש. ולכן, גם שם וגם פה יש לו אפשרות לחזור ולתקן. הוא עדיין לא אמר שם שמים, עוד לא חתם, לכן יחזור ויאמר, רצה בחליצנו ביום השבת הזה. אלא מאי, אתה פוחד שהוא יחזור פעם שנייה ויאמר שם שמים, ונודה לך השם אלוקנו, שם הוא יחזור ויאמר, אז נגיד לו עצה כזו. חצה ואחד יצאנו ביום השבת הזה. כי אתה טוב ומיטיב לכל ונודה לך על הארץ ועל פרי גפנה, ברוך אתה ה' וכו'. זאת אומרת שידלג את המילים האלה, השם אלוקנו. גם פה אותו דבר. אתה טוען שהאדם הזה שאמר במקום משיב הרוח ומוריד הגשם, טעה ואמר מוריד הטל, בדיעבד יצא, אבל הרי הוא יכול עדיין לתקן לכתחילה. למה שהאדם הזה יחיה על חשבון תפילה בדיעבד אם הוא יכול לחיות בתפילה לכתחילה? אתה חושש שאם הוא יחזור ואתה גיבור לעולם השם יחזור פעם שנייה שם שמים זה לא טוב? אז תגיד לו, יחזור לקטע. מחייה מתים את הרב להושיע, משיב הרוח ומוריד הגשם. האמת הוא שגם אם יחזור ואתה גיבור זה לא נקרא אזכרת שם שמים לבטלה. כמו שאומר הריבש בתשובה, אדם שאומר עוד פעם את הקטע של התפילה הזו, זה מותר. נניח אני רוצה לומר יחד עם החזן, הוא אומר את החזרה, אני אומר אחריו בלחש מילה במילה. רק את החתימה אני לא אומר, אני לא אומר ברוך אתה השם. אבל אני אומר יחד איתו רפאנו השם, ואני מזכיר שם שמים. הוא אומר הריבש שאין איסור בדבר. כמעט כל האחרונים, אם כן הוא עדין גם פה, לכן אפילו אם היה חוזר לאתה גיבור זה לא היה נורא, הוא פוחד, אז יש לו עצה, להגיד מחיה מתים אתה רב להושיע, משוב הרוח ומוריד הגשם וימשיך הלאה, כמה שעדיין לא הגיע לחתימה. אבל אם הגיע לחתימה אמר ברוך אתה ה' אפילו אם עדיין לא אמר מחיה מתים אינו רשאי לחתום ולסיים ולומר למדיני חוקיך. מתי התרתי לומר למדיני חוקיך? זה רק בזמן הקיץ. בקיץ שקילל ואמר משה ברוח מוריד הגשם, שם הברכה יכולה להיות ברכה לבטלה, כדי להציל את האדם הזה מילא ולא תישא את שם ה' אלוהיך לשווא, לכן אנחנו אומרים לו, פוסקים לו, שיאמר מיד למדיני חוקיך. או האדם הזה לא אמר יעלה ויבוא, ואמר ברוך אתה ה' לא יסיים מחזיר שכינתו לציון, אלא יאמר למדיני חוקיך ויחזור לארצה. אבל פה בדוגמה שלא אמר משיב הרוח אבל אמר מוריד הטל, הרי האדם הזה בדיעבד יצא ידי חובה. אם יצא בדיעבד, אינו רשאי להוסיף למדיני חוקיך, זה פסוק שלא שייך לעניין ולכן אסור לו לתקן כך. הוא הדין גם בכל אותם המקומות שלא חוזרים עליהם, בכולם שייך אותו כלל. היינו, ליל ראש חודש לא אמר יעלה ויבוא, אמר ברוך אתה ה' ונזכר, לא יאמר למדיני חוקיך. ימשיך. או לא אמר עננו, אמר ברוך אתה ה' אפילו אם לא אמר עדיין שומע תפילה, שייך את הכלל שאמרנו, לא יאמר למדיני חוקיך. כך גם נחם ביום תשעה באב, וכן כל כיוצא בהם על הניסים וכולם לא יכול לתקן. לא אמר זורחנו לחיים, גם כן לא יכול לתקן. אם אמר שם שמיים, גמרנו, הפסיד. לא רק זה, הוא עדין אם נזכר אחרי שאמר מחייה המתים, ורוצה האדם הזה לומר בין ברכה לברכה, רוצה להוסיף שם את המשפט שחסר לו. רוצה לומר משיב הרוח ומוריד הגשם, גם כן לא רשאי. אמנם הגאון בעל קיצור שולחן ערוך כתב שאם נזכר בין ברכה לברכה, יכול לומר שם משיב הרוח ומוריד הגשם. צוטט להלכה בדברי הבן איש חי ועוד מאה אחרונים. אבל האמת הוא שזה מדבר בדוגמה אחרת. הרב בעל קיצור שולחן ערוך דיבר על מנהג האשכנזים. הם לא אומרים בקיץ מוריד הטל. אם האדם הזה לא אמר גם משיב הרוח, אלא אמר מחייה מתים מטריו להושיע מחלקל חיים. אם ימשיך הלאה אחרי החתימה מחייה המתים ימשיך אתה קדוש, הוא חוזר לראש. כי אצלו אין כלום, היה חסר הכל. להציל את המצב כמו יעלה ויבוא ביום ראש חודש. רשאי לומר בין ברכה לברכה, גם פה. רשאי לומר בין ברכה לברכה. אבל אנחנו שאמרנו ברוך השם מוריד הטל, אז גם אם ימשיכו לא חוזר. הרי על דבר שלא חוזרים עליו, אינו רשאי לומר את זה בין ברכה לברכה. את הכלל הזה מרן כתב לא כאן אלא לקמן בסימן רצד. הדוגמה שם כך לא אמר אתה חוננתנו במוצאי שבת. חתם ברוך אתה השם חונן הדעת. שם נזכר. אז הוא רוצה להוסיף אתה חוננתנו בין ברכה לברכה. מרן פסק שאסור להוסיף. למה? כי זה דבר שלא חוזרים עליו. יש לו אפשרות אחר כך להבדיל על הכוס. אז כמו שם זה כלל, זה בנה אב לכל המקומות שלא חוזרים עליהם. ולכן האחרונים הדגישו שכל מה שכתב הקיצור שולחן ערוך זה לא אליבא דה מרן, זה אליבא דה דדהו. אם האדם הזה לא אמר משיב הרוח, גם בזה יש מחלוקת. דעת הרעה בספרו פקודת הלוויים שחוזר, וכך פסק תלמידו הריטבע. אבל המגן אברהם, המשנה ברורה והפרי מגדים פסקו שלא חוזר. המסקנה היא, לנו אין נפקא מינה, כי אנחנו אומרים במקום זה מוריד הטל וידי עבד יצא. הנפקא מינה היא לאחינו האשכנזים, שלא אומרים כלום. אז לא רק אם האדם הזה החסיר לגמרי, אלא אפילו על חיסרון של משיב הרוח, יכולים כבר להחזיר אותו אליבא דה רעה. עד כדי כך המצב שלהם חמור. לכן הכי טוב שאדם יתרגל לומר מעלין בקודש, יוסיף הוא גם בקיץ, מוריד את ה... לא ייקחו אותו לגיהינא בשביל זה. זה יפתור לו את הבעיה במשך החודש הזה, שגם אם ייטעה בלשונו, בכל מקרה, הברכות שלו הן בסדר. זה כמו חברת ביטוח, מבטחת לך חודש שלם את כל התפילות. כמה זה דבר טוב. לכן כדאי לייעץ גם להם שישנו מעלין בקודש.