ה'חפץ חיים' 'חומת הדת' חתימת הספר החזקת התורה וחיזוק הדת
תאריך פרסום: 13.06.2012, שעה: 04:46
השיעור מתקיים כל בוקר בשעה 4:30 בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 41 בני ברק הציבור מוזמן
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nחתימת הספר חומת הדעת, חפץ חיים, מאמר שני.
בהנה ראו ראינו שבעת שקראת הקדוש ברוך הוא ברית אותנו בערבות מואב,
אחר כל המאמרים שאמר מתחילה,
חתם מאמרו האחרון בעניין הקמת התורה,
ואמר ברוך המקים את התורה,
וארור אשר לא יקים.
נהיית בספר שאפילו לא למד ולא עשה רוצה לומר שהיה טרות גדול, אולי היתה לו שהות ללמוד בעצמו ולעסוק במצוות והחזיק את התורה.
אדם שלא למד ולא עשה מצוות והחזיק את התורה הרי הוא בכלל ברוך ולהפך אפילו מי שלמד ולימד ושמר את התורה
והיה בידו להחזיק ולא אחזיק הרי הוא בכלל ארור חס ושולם.
ואם כן הרי ראינו שהקדוש ברוך הוא כלל במצווה הזאת את כל ישראל כולו.
זאת אומרת אין מי שפטור מלהקים ולהעמיד את התורה.
בטעם הדבר שגלוי לפני כבודו יתברך שאם לא יימצאו חס ושלום מחזיקי התורה ממילא יתמוטט הדת כולו
וכמו כל גוף האדם שעומד על רגליו ובלי זה לא יוכל להתקיים.
ורצה שיהיה לכל ישראל חלק בקדושת התורה.
אז לכן כל אחד חייב להקים את התורה וכן זה מצינו בעת שרצה הקדוש ברוך הוא להשרות את שכינתו בישראל על ידי המשכן ונתנו כל אחד בקע על הגולגולת.
איש לא נעדר חוץ מהנדבות הפרטיות של נדבת הלב של כל אחד שהוסיף.
ציווה לעשות מזה, מבקע על הגולגולת,
אדנים שעליהם יעמוד גוף המשכן והוא כדאי שיהיה לכל ישראל חלק בזה.
זאת אומרת רואים מפה הקדוש ברוך הוא יכול לבנות את המשכן לבד.
היה אומר למישהו משה רבנו תבנה את המשכן ולא צריך לקחת מכל אחד לעשות בקע על הגולגולת.
שקל וחצי ליום זה שכל ישראל יהיו שותפים ויזכו.
לא מבינים את זה? אז לא מבינים מה זה בניין המשכן ובמקדש שלישי.
והנה בעוונותינו הרבים,
כפי גודל המצווה כן התגברות היצר הרע מאוד בעוונותינו הרבים.
כעת להתרשל ממצווה זו
ומתקיים בימינו מאמר הגמרא בחלק שקודם ביאת המשיח,
אנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו ומפני שראה יצר הרע
שעם התלמידי החכמים עצמם להתגבר עליהם ולהסית אותם שלא ללמוד תורת השם לא יאזינו לה בשום אופן.
ואחר כך עשה עצה של ערמומיות להתגבר על הבעלי בתים להסית אותם שלא ירצו לכונן את התלמידי החכמים להחזיקם וממילא יתבטלו מן התורה.
אז אם הוא לא יכול נגד התלמידי החכמים אז נגד המחזיקים שלהם.
ובאמת כל זה מרומז בתורה הקדושה פרשת וישלח.
כשיעקב אבינו נאבק עם שרו של עשיו
וייאבק יש עמו עד ערות השחר ואומר כי לא יכול לו ויגע בכף ירחו.
בתקע כף ירח יעקב ויאבקו עמו.
והנה מעשה אבות סימן לבנים.
ידוע שיעקב אבינו בעצמו שהתורה מעידה עליו שהיו שבוענים.
זכותו זהור התורה.
ככתוב תיתן אמת ליעקב.
בכוח קדושתו וכנגד תלמידי החכמים שבכל הדורות.
והנה מה שאבק השר עמו ועליו האבק עד כנגד כסא הכבוד.
היה בוודאי ויכוח גדול ביניהם בעניין הברכות.
על מה שייך ליעקב ברכות יותר מעשיו.
הלוא גם הוא בנו של יצחק.
ויעקב טען בוודאי,
כיוון שבניי יקבלו את התורה וילמדוה,
אז זה שייך לו ליעקב ולזרעו הברכות.
והשר לא יכול להכחיש בזה.
וזהו מה שכתב הירקי לא יכול לו.
היינו ליעקב.
וכן לכל תלמידי החכמים של כל הדורות.
עליהם לא מצא שום טענה.
יהודה משה.
וטען עוד.
עליהם לא זמן.
וזה בסוף הגלות, קודם עלות השחר,
שההמון התעצלו מלהחזיק תלמידי חכמים.
וממילא ייבטלו התלמידי החכמים מלימוד התורה.
כתוב שבאחרית הימים יתמחטו התלמידים.
ועל זה רמז כף הירך שהגוף עומד על זה.
כן, מחזיקי התורה הם בבחינה זו של תלמידי החכמים,
אם תורתם נסמכין עליהם.
זה מה שכתוב, ויגע בכף ירחו.
הוא לא הצליח כנגד יעקב,
אלא כנגד ירחו אלה שמחזיקים את תורתם כאן דאורייתא.
שם הוא נקע לו את הירך.
ומכיוון שהזכיר פרט זה,
היה לו כוח להזיקו באותו מקום.
ככתוב ותקע כף ירח יעקב.
וכן מצאנו בדברי הזוהר הקדוש פרסות ומשלוח
על אותם הפסוקים כמו שפירשתי, אומר ההפצעים זה מה שהקראתי לכם קודם.
ובכן, והנה העוון הזה,
כיוון שהיה על זה ארור מפורש בתורה,
ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם.
צריך כל איש לירוע ממנו מאוד,
שיכול להרס את הבתים והחצרות והעיירות.
בית שאין בו תורה, דלקה שולטת בו.
חצרות ועיירות יכולים להימחק בין העולם.
דרך אגב, במאמר המוסגר, נשים שיש להן אפשרות ואמצעים צריכות להשתדל גם כן להחזיק תורה, כי אם הבעל שלהן עם הארץ,
הן לא יקום את חטא המתים.
אז לפחות שלהן יהיה חלק. אם הוא לא רוצה חלק לעולם הבא והוא לא תומך בתורה, אם הוא עם הארץ.
לפחות הם, בכסף שלהם, יחזיקו תורה, שהן יקומו.
וכמו שאמרו חכמים, זיכרונו לברכה, אם ראית עיירות שנתלשים ממקומן,
דע שלא יחזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים, אלה ששונים.
ואפילו מי שאיננו קמצן כלל,
שימו לב, ומוציאו הוצאות הרבה על בניין בית הכנסת לייפותו.
קראו עליו חכמים, זכרונו לברכה, את המקרא בהושע הנביא, פרק ח',
בישכח ישראל את עושהו ויבן הכלות.
אפילו שהוא בונה הכלות בבית הכנסת,
זה נקרא בישכח ישראל עושהו.
אם הוא לא מחזיק תורה,
פירושו של דבר שהקדוש ברוך הוא מקפיד עליו שהוא לא מקים את התורה הזאת.
כמו שהלכו בדרך פעם,
רבעם עם רב אסי,
ואחד אמר,
תראה כמה בתי כנסיות, בתי מדרשות, תראה כמה, כמה,
כמה בנה
אבא שלי וכו' וכו', אמר לו כמה שיקע תלמידי חכמים בתוכנו,
שבכסף של האבנים שבנה יכול להחזיק תלמידי חכמים שלמידו תורה.
וכשריבי טרפון נתן כסף לרבי עקיבא שיקנה לו פרדיסים וכרמים והכול,
אז הוא הלך והשקיע בתלמודי תורה, בלומדי תורה.
ואחר כך אמר לו, איפה משכנית, עליאז הוא ראה לו אותם?
אמר לו, אין תתן לך כסף בשביל זה.
איפה החוזה הוא אמר?
איפה החוזה? אז הוא הביא לו את הפסוק.
כן.
אז הוא אמר לו, עד כמה הוא זיכה אותם בזה עד שהודה לו רבי טרפון.
הרב, אז עדיף להתמודד? ביהי איתה בירושלמי במסכת שבת, שרבי יוחנן הוכיח לאנשי הגליל ואמר,
תשמעו מה אמר להם,
גליל גליל,
שנאת תורה,
סופך לבוא לידי מסיקי,
זה שודדים ושוללים.
והאנושי הגזימה
ויכו אותך, כל תושבי הגליל, ככה הוא אמר להם,
שאלו אשר גזלו וחמסו אותך והיכו אותך ועשו כל הצרות הללו,
הם לא עשו שום דבר,
אלא הם שלוחי השם לתת לאיש כדרכיו וכפרימה על הלו,
כמו שכתוב בשבת דף ל״ב,
שבעוון ביטול תורה חרב וביזה בא לעולם.
אז ככה היה צועק רבי יוחנן על נשי הגליל.
אתם שומעים?
לא מחזיקים תורה.
כן, מה רצית?
אז עדיף כאילו, עכשיו מובן שעדיף, נגיד, אם יש לך תרומה אחת,
אז לתת תלמידי חכמים ולא לתת לבית כנסת או דבר כזה. ודאי.
לא לחלק, לתת גם פה, גם שם. ודאי.
להחזיק תורה.
דמי לא אשכחן בני נאשא דלעון בו רייטא.
זאת אומרת,
וישקע ישראל את עושהו ויהי ונכל עוד,
אבל לא יימצאו אנשים שעסקו בתורה.
אז מה עשינו?
ויהנה על המונים עשירים,
אומר החפץ חיים,
איני מתפלא על התרשלותם במצווה הזו של החזקת התורה.
על העשירים אני לא מתפלא.
הם לא יודעים את גודל חיובה.
אמנם על העשירים היורעים שבעולם אני מתפלא.
איך הם מתרשלים מהעניין הגדול הזה,
שכל קיום הדת תלוי בזה?
אז אני לא לבן מתלונן על העשירים.
גם החופץ חיים סבל מזה.
אבל בזמנו היה עשירים מירעים. הוא בפרט.
אז לכן הוא מתפלא עליהם. ובפרט שאנו רואים בעצמנו שבחוונותינו הרבים כבוד השם יתברך מתמוטט מיום אל יום.
איך אנו רשאים לחשוד בעת הזו?
וידעתי תירוצם.
יש מהם שיחשבו בנפשם כיוון שנותן רוב על כסף למשולח,
זה שליח מארץ ישראל, לשנה,
או שנותן איזה פתיתי לחם לבחור מבני הישיבה,
מקיים בזה מצוות אחזקת התורה.
הוא כבר חושב,
אבל באמת תעודו,
דנתינה כזו מספקת לאיש עני,
אבל לא לאיש עשיר.
והנה השיב לי איש עשיר אחד,
אני נותן לכמה משולחים.
חשב לי בפרטרוד,
כל הנתינות לישיבות,
ועלה עד ערך 12 רוב על כסף לשנה.
ישבתי לו,
תגיד לי,
כמה עולה הפרהנקה
של החלון הזה?
יכול להיות שזה הווילון, או המסגרת, הווילון אני חושב.
אז מה אומר תשובתו?
בערך 25 רוב על כסף.
אמרתי לו, והנה יש לך שש חלונות כאלה,
אז זה עולה 150 רוב על כסף.
בעלו צריך להתבייש ולהיכנם על דבר נקלה כזה.
כדאי להוציא 150 רוב על כסף ולהחזיק את כבוד השם בתורתו שלא יתמוטט.
שיהי חיי נפשנו בעולם הזה ובעולם הבא.
הוא חושב בנפשו שיוצא ידי חובתו, מה שנותן מעט 12 רוב על כסף להזקת התורה.
בוש ויכנם יא עשיר טמבל.
בושה וחרפה.
אנשים מתים עם מיליארדים.
בושה וחרפה.
אתם שומעים?
עוד אמרתי לו, הוא אומר, החפוץ חיים.
אנו קוראים בכל יום פרשת קריאת שמע.
טוב, זה מה שסיפרתי לכם קודם, אני אחזור על זה בלשונו.
כתוב בה, ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבמך ובכל נפשך ובכל מועדך. והנה הפשט של הכתוב שנאהב אותו בכל ממוננו.
והנה אנו, אין בנו המידה הזאת לאהוב אותו ממש ממש בכל ממוננו.
שיפקיר כל ממונו בשביל כבוד השם.
אבל על כל פנים נסכים כולנו שנאהב כבוד השם את בנות תורתו כאהבת אחד מבנם.
למשל, יש לו שישה בנים שנאהב אותו על כל פנים כאחד מבניו.
נאהב את הקדוש ברוך הוא לפחות כמו בן.
והנה נחזה ענן.
כמה הוצאות מוציא כל אב עשיר על אחד מבניו?
על מאכלו ומשקיעו ומלבושיו והוצאת למנודיו של חול?
בוודאי יעלה לכמה רוב על כסף.
ואחר כך, כשצריך להשיאו אישה, מוציא עליו סך גדול.
באופן כזה ממש צריך האדם לחשוב לעניין כבוד השם ותורתו,
להחזיקה, ויצייר בנפשו שיש לו עוד בן.
ובוודאי עמוסה נפשו עליו בכל הפרטים.
כך ממש, לעניין תורה.
ושזה ייחשב בעיני השם גם כן כבן יקיר.
דברים פשוטים, לא.
קמצנים, אני אומר לך, קמצנים זה לא יאומן.
על מי הם מתקמצנים?
על עצמם.
הם שונאים את עצמם.
הרי הקמצן הוא שונא את עצמו.
הוא לא מענה את עצמו.
יש לו, והוא לא מענה את עצמו.
אדם יכול לקנות בכסף קטן על המבא.
בטיפש הזה, אתה מבין, משאיר אותו בכיס.
אבל על כל שטות והבל שהוא רואה באיזה חלון ראווה,
קונה.
כל מה שהוא רואה, מכניס לעגלה.
כל מי שזה, אין לו שום בעיה.
מפלים וסוכריות וגלידות והכל וזה, הכול הוא מכניס.
הכול. הוא לא עכשיו שר גנב ויש לו חברה ויש לו... שום דבר. ותיתן לזה, לא, אין, אני, יש לי חובות, אני זה, אני לא יכול. הכול.
ישר לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא.
אפילו בתפילה יש אנשים שלא מכניסים פרוטה אפילו. פרוטה.
פרוטה לא מכניסים בתפילה.
בצדק יחזר פניך. אתה רוצה שהתפילה שתקבל תעשה צדקה משהו, משהו.
חרטא, תכניס לפחות משהו.
גם זה לא עושים.
איזה טמעות, איזה קמצנות.
מה אתה עושה עם הכסף טיפש, מטופש?
מה לעשות עם הכסף?
בשביל מה אתה יכול כסף?
אין כסף, אתה קונה בפלה ואתה לא יכול לקנות עולם הבא בכסף?
אז אתה מאמין בכלל בשם?
אתה מאמין בכלל בעולם הבא?
אתה מאמין בכלל? אתה לא מאמין.
אם היית מאמין שקונים עולם הבא בכסף קטן,
ודאי שהיית שם.
וגם אם היה עולה בכסף גדול, ורק ככה היה אפשר לקנות, לא היית קונה.
אז מה אתה מקיים מצוות ותורה בכלל? על מה?
איי, איי, איי, איי, מה הכוונה של אחד עצמך, אם שאי אפשר לא אוהב את השם בכל אופן ממש?
זה לא שאי אפשר.
אנחנו, הוא אומר על האנשים, זאת אומרת בדיעבן.
אנשים לא אוהבים את השם, הם לא אוהבים, היו שמים את כל הממון שלהם.
אז לפחות שנעשית המינימליות.
מה זה לפחות? ודאי.
יש שיעור כמה נתינת צדקה, כתוב בהלכה.
צריך לתת חומש לכתחילה.
מה?
נתינת צדקה זה קשור לאהבת ה' זה אחד ממצוות ה'. אהבת ה' זה בכל מאודך.
נתינת צדקה זה עד חומש, זה דלוי בשירות שלו.
לא.
כשכתוב בכל מאודך זה בכל ממונך. אז זה לא כמו בגדר של צדקה שעד חומש.
עד חומש, אבל אומר בכל ממונך שאם צריך, לדוגמה, פדיון שבויים, לדוגמה,
אז אין עד חומש, צריך לתת כל מה שצריך בשביל לפדות שבוי.
נו, אז לכתחילם מותר לקחת הלוואה מלעשות משכנת כל הדברים האלה.
אבל למה לקחת הלוואה? אמרנו, בכל ממונך שיש לך, לא בהלוואות.
אין לך, אז אין לך. אם הבן אדם היה לו שבוי, הוא לא היה לוקח על ממונך.
שמעת? כתוב כבד השם מהונך.
שמעת?
כבד השם מהונך. שמעתי, אבל למה סיפר על ציון החום שלקח על שתי משכנתאות?
זה בן אדם שרצה!
אדם שרוצה באמת,
והוא מבין מה מדברים איתו, אז הוא עושה.
אבל החיוב, שאלת על חיוב.
כבד השם מהונך. יש לך הון? תן. אין לך הון? אתה לא חייב.
בכיבוד אב האם הקדוש ברוך הוא חייב את האדם יותר מעצמו.
שאם אין לאבא שלו ממון, אמנם הוא לא חייב לתת מממונו,
אם אין לו,
אבל הוא צריך לחזר על הפתחים בשביל להביא לאבא שלו. שמעת?
שמעת?
אז הוא צריך לדאוג לאבא שלו ללכת לחזרה על הפתחים.
אבל השם לא אומר לך לחזרה על הפתחים בשביל לתת לי,
למצוות שלי,
דהיינו,
בשביל להחזיק תורה. זה הוא לא ביקש.
לכן הוא אמר, קבל השם מהונך, אם יש לך.
אדם רוצה יותר?
אשריו אשריה חלקו.
אדם שפוטע בשם?
אשריו אשריה חלקו.
אדם שאומר, אני חי בשביל השם. שבין מה אני חי פה?
בשביל השם. אז אם יש לי הזדמנות לקחת ולתת, למה שלא עושה?
בזה לומדים משעיר לעזאזל ושעיר לשם.
צריכים להיות שווים בקומה, במראה ובדמים.
אז כמו שאתה משקיע בשעיר לעזאזל,
תשקיע גם בשעיר לשם. אותו דבר.
כל מה שאתה מוציא הוצאות לעזאזל,
תשקיע הוצאות לשם.
אבל אנשים טיפישים.
לא רק הכסף לעזאזל, גם הם הולכים לעזאזל.
במקום להשקיע את המין במה שצריך.
אין, אין, זו מידת קמצנות. נגד קמצנות זה קשה מאוד.
קשה מאוד, זה קליפה, זה לא סתם, זה לא כאילו.
זה קליפה, זה יושב על האדם, קליפה של קמצנות, נגמר.
בן אדם אבוד.
לא נותנים את האדם הזה, לא נותנים להגיע לכיס, להוציא,
בשביל לקלוט על המבא.
פעם אחת תעשה את זה.
פעם אחת, מהר, לפני שהוא יתפוס אותך.
לא נותן לו.
לא נותן לו.
אמן.
זה לא יאומן כי יסופר.
לא יאומן כי יסופר.
תראה אנשים בחברה החילונית, לארג'ים, לארג'ים,
ככה פותחים שולחן וזה וזה,
בשביל לעשות דאווין על החבר'ה, אתה מבין?
זה כן.
אבל לפתוח בית מדרש, לפתוח כולל, לפתוח זה, לקחת זה, זה.
תלמיד להיות לארג', לארג', לארג'.
זה מה פתאום.
שילכו לעבוד.
טמבל.
זה שהוא לא עומד בשבילך זה מציאה.
שיש לך למי לתת בשביל שתקנה בזה חיי עולם הבא, כי הוא מתחית המתים.
אתה לא נותן לו, תמות ותיקבר ותישאר שם.
אין לך סייג על זה בשבילך, לא בשבילו.
אין זה כן.
ובכן, ממשיך החפץ חיים ויש עוד שיחשבו בנפשם שאין עליהם חיוב.
דדחי כלוא שאתה אומר, אני דחוק,
אני לא יכול.
והם בעלי הוצאות גדולות.
אבל כאשר התבוננו היטב בהנהגת ביתם,
יראו בעצמם שכמה דברים הם מותרות גמורות.
ועליהם אינו אומר דדחי כלוא שעתה.
על זה הוא לא אומר שדוחקת לו השעה.
ועל החזקת התורה שלא תתמוטט,
שבשבילה ירד הקדוש ברוך הוא משמי מרומים בעולם הזה.
והוריד את התורה לנו,
כמו שכתוב, השם מסיני בא וזרם מסיני למו, ואופי אמר פארן,
מימינו איש דת למו.
בשביל זה אתה חושב שדחוקה לך שעה?
השם, בכבודו ועצמו, יורד לתת לנו תורה שנקנה בחיי עולם הבא.
ואתה לא מוכן לשים פרוטות בשביל לקנות בזה עולם הבא?
למה הדבר דומה?
אחד שמחזיק בית מלון לאורחים,
ויש בהם חדרים-חדרים שונים.
יש חדר שעולה רובל כסף ליום,
ויש שעולה חצי רובל,
ויש גם פרוזדור,
שלנים שם האנשים בפרוזדור,
ושם זה עולה אגורות.
והנה הם דרך העולם,
אותם החדרים העיקריים,
שמהם עיקר חיי בעל האכסניה,
עליהם הוא מסתכל בשם החיניים שלא יחסר להם כלום VIP, VIP,
ולמלא את רצונם וכל השארו.
אלה שלנים בפרוזדור,
פעם בדרך שהוא עובר זורק להם איזה משהו.
אבל מי שיתנהג ההפך ישקיע באלה שבפרוזדור ולא ישקיע באלה שהם ב-VIP.
הוא יפסיד את כל המלון בין הקסינים, יחשב.
יכיר חסרון הנהגתו,
בבואו את התשלומים ישיבו לו כפעלו.
אלה של ה-VIP ישלמו לו כמו הפרוזדור,
ואלה של הפרוזדור לא יכולים לשלם יותר ממה שהם ישבו שם.
אז בסוף מה הוא פשוט את הרגל?
הנמשל מובן מאליו.
על ענייני עבודת השם,
שמזה נמשך לו החיים בעולם הזה ובעולם הבא,
ככתוב כי יהיה חייך ואורך ימיך לעולם שקולו ארוך,
הוא לא מסתכל רק לפרקים.
פעם ב- אולי הוא נותן צדקה ככה בקושי.
להחזיק אברך?
מה נדחר שמה?
לחשוב שיש לו עוד בן?
איפה הגעת?
ועל דבר ענייני העולם הזה,
שזה הפרוזדור,
והוא קלה ונפסד לבסוף,
הוא מסתכל בשבע עיניים,
שלא יחסר לו מן הלוקסוס מאומה.
הוא דומה למה שאמר הכתוב,
ראיתי עבדים על סוסים, ככה אומר קהלת,
ראיתי עבדים על סוסים ושרים הולכים כעבדים על הארץ.
וזה בקהלת י' וגם בזה יכיר חסרון הנהגתו כשיבואו עת התשלומים.
כמו שאמרו על הפסוק, מי פעל עם אל עתידה בת קול לפוצץ בראשי הערים, ואומרת מי שפעל עם אל יבוא וייטול שכרו,
ואז יוציאו את כל הקבלות ויוציאו את כל המעשים.
ובן אדם לא יכול להגיד אני נתתי,
לא קוראים להם בכלל.
אה, כולם מסתכלים, מה איתך?
מה איתך?
מה אתה אמרת שזה וזה וזה וזה?
אללה כתב, עבדת עלינו, אה יא מחריד.
לא קוראים לך בכלל, איפה אתה?
וצועקת הבת קול ומפוצצת בראשי הערים,
מי שפעל עם אל יבוא וייטול שכרו,
אז יכיר כל אחד מה שלפניו,
וכמו שאמרו חכמים זיכרונו לך,
כל העושה תורתו של הקב' ברוך הוא עיקר בעולם הזה,
עושים לו עיקר לעולם הבא,
וכל העושה תורתו של הקב' ברוך הוא טפל בעולם הזה,
עושים לו טפל בעולם הבא.
אשרי אדם המתבונן על כל מה שאמרנו כאן,
בעודו בחייו,
ואז ייטב לו בעולם הזה ולעולם הבא.
הבנתם?
רבי חנין ימרון ראשי אומר,
רצה כדאי למוזיקון ישראל,
לפיקר הבנים את המצוות, שנאמר אדון החפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).