מסילת ישרים - פרק כ"ד - חלק ב | פרק כה' בדרך קנית היראה

 - - - לא מוגה - - - 

[ע"פ הספר 'מסילת ישרים' לרבנו משה חיים לוצאטו הרמח"ל זיע"א.] 

פרק כד'

כן, סיימנו, שאמרו חכמים זיכרונם לברכה במשל חכמתם בחגיגה יג: 'נהר דינור מהיכן יוצא מזיעתן של חיות' והוא מפני האימה אשר עליהם תמיד מרוממותו יתברך פן יעדרו דבר קטון מן הכבוד והקדשה הראוי לפניו ובכל שעה שנגלית השכינה על איזה מקום שיהיה - יהיה רעד ורעש ורגז הוא מה שאמר הכתוב בשופטים ה, ד-ה: "אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם: הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי ה''. "אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ" מה נָטְפוּ? זיעה מגודל החרדה. 

ואומר בישעיה סג, יט: "לוּא קָרַעְתָּ שָׁמַיִם יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ" זאת אומרת: הקדוש ברוך הוא האם למענם קרע את השמים להיות נפתח? ו ... אל הארץ ולתת את התורה ... להיות הזיעה יורדת מהם לטפטף ... חרדם? כל שכן בני האדם שראוי שירגזו וירעשו ביודעם שלפני ה' הם עומדים תמיד ונקל להם לעשות איזה דבר שאינו לפי רוממות כבודו יתברך שמו.

והוא מה שאמר אליפז לאיוב באיוב, טו יד-טו: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי יִזְכֶּה וְכִי יִצְדַּק יְלוּד אִשָּׁה: הֵן בקדשו [בִּקְדֹשָׁיו] לֹא יַאֲמִין וְשָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו" זאת אומרת: "מָה אֱנוֹשׁ" בכלל שיזכה שיכול להיות זך ולהזדכך להיות בעל זכות "כִּי יִזְכֶּה וְכִי יִצְדַּק יְלוּד אִשָּׁה" אפשר ש: "יְלוּד אִשָּׁה" יהיה צודק וצדיק במאה אחוז? (100%) "הֵן בקדשו [בִּקְדֹשָׁיו] לֹא יַאֲמִין" הרי הקדוש ברוך הוא אפילו בקדושים שלא לא מאמין, מה זה "בִּקְדֹשָׁיו"? לא רק באלה שבארץ גם אלה שבשמים "וְשָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו" אפילו השמימיים "לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו" ככה אומר אליפז לאיוב. 

ואומר שם ד, יח-יט: "הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה: אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם יְדַכְּאוּם לִפְנֵי עָשׁ" אז אפילו בעבדים שלו לא מאמין וגם במלאכים "יָשִׂים תָּהֳלָה" זה לשון הוללות. "אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר" כל שכן משוכני "בָתֵּי חֹמֶר". 

כי הנה על כן צריך ודאי שיחרד תמיד וירעש כל האדם וכמאמר אליהוא שם לז, א-ב: אַף לְזֹאת יֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר מִמְּקוֹמוֹ: שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ" זאת היא היראה האמתית שראוי לאיש החסיד שתהיה על פניו תמיד ולא תסור ממנו. 

אז זאת אומרת: אדם צריך להיות לפי הפסוקים האלה במצב שאכן היראה הזאת תגרום לו להשתנויות בגופו, כמו שבן אדם בדרך כלל פוחד ממשהו אז הוא מזיע נכון? יש לו זעה קרה. 

אז מלאכי השרת אם יש להם זיע והם מזיעים דהיינו מרוממות כבודו יתברך אז אנחנו היינו צריכים גם כן להרגיש משהו 'שמץ מינהו' משהו. בכל אופן צריך להגיע להרגשות כאלה, אפילו אם בהתחלה זה רק מעושה בהסתכלות ובהתבוננות להגיע לזה אבל במשך הזמן אדם יכול להגיע ליראה אמתית, זה עבודה של הרבה שנים אבל לא פעם ב... להיזכר בזה כאילו לעבוד קבוע אז יכול אדם להגיע למדרגות כאלה.

חלקי היראה הזאת שניים; 

האחד, הוא בהווה או עתיד דהיינו בהווה והלאה. 

והשני, בעבר.

אז היראה בהווה הוא שיהיה האדם ירא ודואג על מה שהוא עושה בפועל, או על מה שהולך לעשותו פן יהיה בו דבר או פן יכנס בו איזה דבר אשר לא לפי כבודו יתברך וכמו שכתבתי לעיל.

אז זאת אומרת: היראה והדאגה זה ממה שהוא עושה או הולך לעשות, שמא יהיה בו דבר או יתערב בו דבר שלא לפי כבודו של הקב"ה. אך חלקי היראה הזאת שניים, אז זה מה שאמרנו. בעבר הוא שיהיה האדם חושב תמיד על מה שכבר עשה ויירא וידאג פן יצא מתחת ידיו איזה חטא בלא שידע. 

אז זאת אומרת: למדנו שבהווה ובעתיד הוא צריך לדאוג שמא יבוא לידי חטא או יתערב בו, בעבר על מה הוא צריך לדאוג איזה יראה צריכה להיות לו? שמה שהוא עשה יכול שיצא מצחת ידו איזה חטא והוא לא יודע איך הוא יחזור בתשובה על מה שהוא לא יודע? הבעיה שאדם לא זוכר שהוא עשה איזה עוון או חטא. 

והוא כעניין בבא בן בוטא שהיה מקריב אשם תלוי בכל יום. זאת אומרת מן הספק היה מקריב כל יום אשם תלוי. כריתות כה: ואיוב אחר משתה בניו, בניו עשו משתה היה משכים "וְהֶעֱלָה עֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם" (איוב א, ה) עשרה (10) ילדים היו לו שבעה בנים שלוש בנות והוא העלה עֹלוֹת כמספר כֻּלָּם, "אָמַר אִיּוֹב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי (שם) לא שברור לו שהם חטאו אבל על ה: "אוּלַי" הוא היה מקריב עולות לה' יתברך.

ואמרו זיכרונם לברכה על משה ואהרן בעניין שמן המשחה שמשח משה לאהרן, משה ואהרן מה נאמר עליהם? 

משה מושח את אהרן בשמן המשחה והרי נאמר בשמן המשחה בשמות ל, לב: "עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ" אין לסוך את שמן המשחה על הבשר של אדם. 

ולאהרן נצטווה שימשחהו בו, אז למשה היה ציווי מיוחד שאת אהרן כן למשוח בו והיו מתייראים שמא מעלו בו באיזה צד שנהגו שלא כמצווה, בסדר אז הם משחו את אהרן אבל באיזה צד שהם עשו את הפעולה לא נהגו כמצווה. 

זה לשונם בהוריות יב: 'ועל דבר זה דאג משה ואמר: שמא מעלתי בשמן המשחה' שמא...!

 - יצתה בת קול ואמרה: "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו...: כְּטַל חֶרְמוֹן" (תהלים קלג, ב-ג) 'מה טל חֶרְמוֹן אין בו מעילה אף שמן המשחה שב: זְקַן אַהֲרֹן אין בו מעילה'. אז מה טל חֶרְמוֹן אין בו מעילה אף שמן המשחה שב: זְקַן אַהֲרֹן אין בו מעילה. 

ועדיין היה אהרן דואג אמר: 'שמא משה לא מעל אבל אני מעלתי?' 

יצאה בת קול ואמרה לו: "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" (תהלים קלג, א) מה משה לא מעל אף אתה לא מעלת'.

אז תראו ממה הם דאגו: קיבל ציווי מפורש למשוח את אחיו בשמן המשחה ועדיין חששו שמא עשו משהו באיזשהו צד שהוא לא כמצווה עד שבת קול צריכה לבוא מן השמים להרגיע אותם. הרי לך מידתם של חסידים שאפילו במצווה שעשו היו דואגים ואומרים: 'שמא נתערב בהם שמץ פסול' חס ושלום. 

ואברהם אבינו: אחרי שיצא לעזור לבן אחיו לוט ששבו אותו היה מתפחד ואומר: 'שמא לא זכו מעשיו לגמרי' אולי המעשים שלי לא טהרו לגמרי, לא היו זכים וטהורים. 

הוא מה שפרשו זיכרונם לברכה בבראשית רבה מד על פסוק: "אַל תִּירָא אַבְרָם" (בראשית טו, א) 

אין אומרים "אַל תִּירָא" אלא למי שהוא ירא שמים לאמתו. 

אז אומר לו הקדוש ברוך הוא: "אַל תִּירָא אַבְרָם" באיזה יראה מדובר? ביראת שמים.

 והיא זו היראה האמתית שאמרו עליה 'אין להקדוש ברוך הוא אלא אוצר של יראת שמים' שרק למשה היה קל להשיגה מרוב רוב דבקותו בו יתברך שמו כי אחרים ברור שהחומר מונע גדול אולי

 ודאי כל חסיד וחסיד ראוי לו להשתדל להשיג ממנה כל מה שיוכל ונאמר בתהלים לד, י: "יְראוּ אֶת ה' קְדֹשָׁיו". 

למה היה מתפחד אברהם אבינו? 

אברהם היה מתפחד ואומר: 'בין כל אוכלוסין שהרגתי' והוא הרג ארבעה (4) מלכים וחייליהם וכו' אולי הוא אומר: בין כל אוכלוסין שהרגתי שמא היה ביניהם צדיק אחד או ירא שמים אחד' 

לפיכך נאמר לו "אַל תִּירָא אַבְרָם" אתם שומעים ממה הוא פוחד. 

וגם במשה נאמר "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ" (שמות ב, י) עד שהוא היכה את המצרי הוא הסתכל עד סוף הדורות אולי יצא מהגוי הזה באיזה השתלשלות איזה אדם צדיק או ירא שמים או גר צדק או משהו. 

אז זאת אומרת: תראו עד כמה מסתכלים הצדיקים בהשלכות מעשיהם עד סוף הדורות. אז כל דבר ספק הם ודאי שלא עושים ואם מצוה הם עושים וזה ברור שהם עושים הם חוששים אולי בצד מה לא עשו את זה כראוי לפי כבודו יתברך שאולי נתערב בזה חטא וכו' זה נקרא 'יראת חטא וזה נקרא יראת הרוממות' ונאמר בתהלים לד, י: "יְראוּ אֶת ה' קְדֹשָׁיו". 

פרק כה: בדרך קנית היראה

איך קונים יראה? 

דרך קנית היראה הזאת הוא להתבונן על שני עניינים אמתיים: דבר אחד הוא, היות שכינתו יתברך נמצאת בכל מקום שבעולם כמו שכתוב 'לית אתר פנוי מיניה' שהוא יתברך משגיח על כל דבר קטון וגדול אין נסתר מנגד עיניו, לא מפני גודל הנושא ולא מפני פחיתותו אלא הדבר הגדול והדבר הקטון הנקלה והנכבד, הוא רואה והוא מבין בלי הפרש 

הוא מה שאמר הכתוב בישעיה ו, ג: "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" ואומר בירמיה כג, כד: "הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא" ואומר בתהלים קיג, ה-ו: "מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת: הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" זאת אומרת: אין מקום שריק מכבודו של השגחתו יתברך ואין דבר שנעלם ממנו, 

"מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ" מי עניו כמוהו! ואפילו אומנם שהוא מגביה את עצמו לָשָׁבֶת מעל השמים הוא משפיל להשגיח מה נעשה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. 

אז זאת אומרת: אנחנו רואים שהפסוקים מעידים עד כמה מלוא כבודו ועד כמה משגיח בתחתונים ומבחין את כל שעושים אז אדם לא ירא ולא יפחד. 

ועוד פסוק שם קלח, ו: "כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע" זאת אומרת: מרוב כבודו וגבורתו את הגבוה "מִמֶּרְחָק יְיֵדָע" הפך מדרך בשר ודם, שאם הוא עומד במקום רם הגבוה הוא קרוב אליו יותר מהשפל ואצל ה' השפל קרוב אליו יותר מהגבוה, עד שהגבוה רחוק ממנו והשפל קרוב אליו - זה הענווה של הקב"ה "כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה" דוקא את השפל יִרְאֶה. "וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע" ומי שהוא גבוה דוקא יראה אותו דוקא ממרחק אז הקב"ה דוקא שפל ודכא הקדוש ברוך הוא נמצא אתו דוקא מי שנמוך. 

וכיון שיתברר לו שבכל מקום שהוא הוא עומד לפני שכינתו יתברך אז מאליה תבוא בו היראה והפחד פן יכשל במעשיו שלא יהיו כראוי לפי רוממות כבודו. זאת אומרת: אדם צריך להתבונן תמיד להיות ברור לו שהוא עומד לפני השכינה תמיד בכל מקום ממילא תבוא אליו היראה והפחד פן יכשל במעשיו שלא יהיו כראוי כפי רוממות כבודו.

היום המצלמות קצת ממחישות את זה אבל אנשים גם מתרגלים לזה שיש מצלמות ברקע וכבר לא שמים לב לא יכולים להיות כל הזמן במצב של חשש שמסתכלים עליו, 

אז זאת אומרת אם אתה יודע שיש אחריך מעקב ומצלמים אותך מכל זווית, עכשיו לדוגמא חיפה עשו 1500 מצלמות ומצלמים כל מיני מקומות גנים ציבוריים ורחובות וזה פה ושם ויש מוקד בעיריה ויושבים ורואים כל דבר וכשהם רואים משהו הם יכולים זום אין זום אאווט... ולראות שמה את הזה והם מצליחים התפרעויות 

ולפני שהולך להיות משהו יש להם אנשי ביטחון שולחים אותם מיד והם מגיעים והם הצליחו להפחיד את האלימות והפשיעה באחוזים רבים עכשיו יש הרבה שמסתכלים על זה לעשות ככה ויש כמובן מתנגדים כי זה חופש הפרטיות למרות שזה מקום ציבורי 

אבל כאילו בן אדם כמה הוא יכול לחיות שקובעים אחריו ומסתכלים במעשיו מתחיל לא להתנהג טבעי הוא מתחיל את המבין כל דבר הוא שוקל וכל דבר הוא זה, כל זה בגלל שאנחנו כבר בסוף, בסוף של הסוף שאולי עוד כמה אנשים יתעוררו מזה שה' מסתכל עלינו יותר גרוע בפוקוס מלא ובאיכות הכי גבוה והכל מתועד וכו וכו' 

אז לכן כל בן אדם צריך לירא מזה ולהבין שהשכינה של הקדוש ברוך הוא נמצאת בכל מקום וצריך להתנהג בהתאם ובראוי מי שנמצא לפני ה'. 

והוא מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה באבות פרק ב, א: 'דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין'

 היום שרואים לוויין מבינים 'עַיִן רוֹאָה' אמנם זה עוד לא 'וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת' כי הם לא מפותחים כל כך אבל לפחות 'עַיִן רוֹאָה', אצל הקדוש ברוך הוא 'עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת' הלוויין גם לא רואה כל הזמן כי הוא מסתובב כל הזמן אז יש לו חלקים שהוא נעדר אז עושים כמה לוויינים שיכסו ועדיין זה לא באיכות מקסימאלית לפתח כל דבר ותנועות וכו' 

גם אפשר להסתיר פעולות... כמו הרוסים שעכשיו פרקו אוניה שלמה מנשק אז עשו כיסוי יוטה כזאת לכסות שלא יראו מה מעמיסים לתוך המשאיות ומכניסים מהאניה למשאית עם כיסוי ואז מעבירים והולכים עם המשאית והיא נכנסת לאיזשהו מקום ואז לא רואים מה פרקו וככה הם עושים. 

אבל אצל הקדוש ברוך הוא, הוא נמצא גם בתוך הנשק שאתה אמרת, זאת אומרת אי אפשר לברוח ולהעלים ואין שום דבר. "חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ, כז) "רֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב" (ירמיה כ, יב) זאת אומרת אם בן אדם יודע את זה איך אתה יכול לעשות עברה ואתה יודע זה עברה! איך אתה יכול לא לעשות מצווה כאילו להתעלם, 

יש הרבה פעמים פסוקים מסתיימים "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ" (ויקרא יט, לב) למה? שלא תחשוב שאתה יכול לעשות ככה וככה ושלום על ישראל אתה חושב שאין משגיח ואין רואה אומר: "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ". 

התימנים הזקנים כשהיו רואים מישהו שהולך לעשות משהו שזה לא ראוי ולא נכון היו אומרים 'חאף אלה חאף אלה' זה תפחד מה' תפחד מה' ככה היו אומרים חאף אלה' 

כאילו אזהרה אחרונה מה אפשר עוד להשתמש נשק אחרון נגד מי שהולך לעבור עברה אומרים 'חאף אלה' תפחד מהקדוש ברוך הוא תפחד! טוב ממני וההוא לא אבל תפחד מה' לפחות לפחות! איפה יום איפה היום אנשים יצחקו לך בפנים.

ש: ...

הרב: צריך לראות את זה בעיניים לכן צריך לראות את המצלמה שהיא רודפת אחריך והיא מצלמת, היום יש גוגל, גוגל היום יש לו מדינות שלמות שאתה רואה כל רחוב ורחוב מה קורה בו ואתה יכול לסובב את המצלמה ולהיכנס עם זום ולאות אפילו מה יש בבתים, נורא ואיום 

אבל זה נותן לאדם להבין שאם בשר ודם הצליח לעשות כאלה דברים - זה רק בשביל להראות לנו :הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט?" (תהלים צד, ט) 

מי שעשה לנו אוזניים ועיניים אז אין לו את האפשרויות לראות ולשמוע, אם הוא מבין בזה וברא את זה - הוא לא יודע מה זה לשמוע ומה זה לראות?!

 מי שעשה שכל בני אדם יהיה להם תדר אחד לשמוע, אם היו משנים לנו את התדר כל צליל היה משתנה למשהו אחר אבל אנחנו שומעים פשוט על אותו תדר, אז הקדוש ברוך הוא דאג לזה נכון, אז זאת אומרת הוא לא יודע מה אנחנו מדברים? 

פעם הסברנו את זה שכשיצא הטרנזיסטור, פששש, העולם היה מתפעל בתוך מכשיר קטן אתה שומע מונטה קרלו יאבביי סוף העולם! אתה עושה ככה פששש, שומעים. 

זה היה רק בשביל שלאדם יהיו מושגים שגם ממרחקים קולו של האדם נשמע הרי קולו של האדם לא נאבד לעולם לא נאבד ישמיעו לך כל מה שאתה אומר "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע" (קהלת יב, יג) 

למה הקול נאבד מאתנו? למשל אם אדם אומר משהו אז הצליל של הקול שלו הולך והוא נפגש בעצמים אז הוא הולך באותה זווית וזה נקרא 'הד' לדוגמא 'אה אה אה אה' עד שזה נעלם למה? אני מדבר ככה לכיוון הזה זה באותה זווית הולך לשם עד שזה יוצא מן ... 

אבל אם האדם יגיד דוגמא 'אה' בזווית ישרה בול אז זה יהיה 'אה אה אה אה' חוזר כל הזמן זה יהיה רצף של אהההההה, כי הקול לא נאבד. עכשיו אנשים שעשו מחקרים וכאילו שומעים קולות מן העבר יש הקלטות כאלה שאמרו שהצליחו לקלוט את קולו של צ'רצ'יל וכל מיני קשקושים, בקיצור זה טרנזיסטור.

אז יבוא אדם ויאמר 'אה... הקדוש ברוך הוא שומע מה שאני אומר - עזוב! 

אחת הסיבות שאנחנו מתפללים בלחש זה שהקדוש ברוך הוא שומע אם מישהו קורא בקול זה כופר ואפיקורוס כאילו לא בשביל להשמיע לאוזנו אלא אומרים בקול זה כאילו לא מאמין שהקדוש ברוך הוא שומע. 

מכל מקום זה מראה לנו ששומעים מסוף העולם ועד סופו. 

אבל יבוא בן אדם וישמיעו לי את הקול אני אגיד זה לא אני, 

יש מצלמה היום שהיא שמצלמת שמראה שאתה כן דיברת שאתה צולמת כן אז יש תיעוד שאדם זה אבל לא רק זה, הקדוש ברוך הוא יראה לך גם מה חשבת זה עוד אין היום, מה חשבת 

אומנם יש מכונת האמת שהיא לא אומרת מה חשבת רק אומרת אם אמרת את האמת כי לאדם יש פחד ששואלים אותו את האמת פיזיולוגית יש לו שינוים הגוף שלו כשהוא משקר והוא עלול להיתפס זה עושה אצלו אימפולסים חשמליים שונים ממה שמתנהג אדם המצב טבעי, אז ממילא יש איזה חמש דרכים למנוע את זה שאדם יכול לא להיות מושפע אפילו ישאלו אותו במכונת האמת לא יעזור מה שהוא יגיד זה יצא נכון, 

אפילו ישאלו אותו 'תגיד השמש מאירה'? 

הוא יגיד לא ולא תהיה לו שום בעיה זה יצא כאילו אמת.

'דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין'. 

אמרו חכמים: 'דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ' - 'דַּע' שמה שיראו לך שמה למעלה זה 'מִמְּךָ' הכל זה 'מִמְּךָ' שום דבר לא עלה לְּמַעְלָה חוץ 'מִמְּךָ'. כי כיון שהשגחת הקדוש ברוך הוא על כל דבר והוא רואה הכל ושומע הכל ודאי שכל המעשים יהיו עושים רושם וכולם נִכְתָּבִין בספר אם לזכות או לחובה.

אז זה אנחנו צריכים בשביל לקנות את היראה להתבונן: 

אחד, שהשכינה נמצאת בכל מקום בין מהגדול בין מהקטון בכל מצב בכל זמן ושום דבר לא נעדר ולא נסתר ממנו ועל זה נכתב כל דבר.

ואמנם הדבר הזה אינו מצטייר היטב בשכל האדם אלא על ידי התמדת ההתבוננות וההסתכלות הגדול. זאת אומרת: איך אדם יכול לצייר כל הזמן את הציור הזה היטב בשכלו שהקדוש ברוך הוא מסתכל עליו? אומר זה על ידי שתתמיד להתבונן ותהיה לך הסתכלות גדולה.

כי כיון שהדבר רחוק מן החוש שלנו לא יציירהו השכל אלא אחר רב העיון וההשקפה. אבל אמרנו אחרי שאנחנו יודעים שהלוויין רואה אותנו שגוגל רואה אותנו שהמצלמות העירוניות רואות אותנו שהמצלמות בחנויות רואות אותנו שבכל מקום שאתה הולך אתה מצטייר - כבר יותר קל לך להבין ולצייר שהקדוש ברוך הוא רואה אותך בכל מצב. 

עכשיו תאר לך שאדם יודע שכל רגע מקליטים אותו - הוא ידבר שטויות? הוא לא ידבר הוא יתן רמזים הוא ידבר ברמזים 'אמ אמ אמ אמ' הוא מפחד להיתפש במילים, איך אנשים נופלים? מקליטים אותם, הם מדברים חופשי על הבר למה? כי לא יודע מקליטים אותו, אם היה יודע שמקליטים אותו 'אמ אמ אמ אמ' אתה מבין לא מוציא הגה. 

ואז בן אדם לא נופל בלשון הרע לא בשקרים לא בהוצאת דיבה לא ברכילות לא בקשקושים אדם שמור, אתה מוקלט אתה מוקלט! 

אם אחד היה אומר לו תמיד אתה מוקלט - ששש, אז אדם כל הזמן יזכור דבר אחד מצולם ומוקלט. 

ותזכור עוד דבר אחד שזה עוד אין גם מה שאתה חושב רואים גם מה שאתה חושב רואים, עכשיו את כל יראו לך וישאלו אותך על זה הרי אתה תרץ שהמעשים שלך היו לשם שמים שהכל היה זה שאתה כיבדת את האנשים

 'הנה אני הכנסתי אותו' 

אבל יראו לך חשבונות למה הכנסת אותו ככה: 

פתחת את הדלת אמרת 'הלואי ולא היה בא אבל לא נעים הוא כבר הגיע אהלן מה נשמע וזה חרטה ובלב הוא אומר איזה נודניק כל הזמן בא' 

אתה רואה איך מזפזפים אותך בפלאפון אתה כבר יודע בדיוק איך חושבים עליך לא עונים לא זה ככה התחמקויות 

'לא זה זה הבטרייה נגמרה קשקושים זה זה'. 

אז בקיצור כל הדברים הכל-הכל לכן צריך שיהיה 'פיו ולבו שווים'. 

ש: ...

הרב: לא לא על זה על זה אנחנו לא מדברים אבל כשהוא מכניס אותו 'אהלן וזה זה' לא כמו שהוא התכוון והדבר השני אומר 'איפה היית אתה כמה אני מתגעגע אליך' 

חריט שטויות שקרים הכל אתה מבין, 

אחד מבא לחבר שלו ואומר לו 'נכון שאתה קיבלת זה וזה'? זה אני דאגתי דיברתי עם זה וזה' 

חרטה לא היה ולא נברא! מלביש כל מיני שקרים אתה מבין, כל הדברים האלה אין מצלמה שתתעד אין הקלטה אבל יש בורא עולם שהוא יראה לך את כל המחשבות שהיו לך בכל עניין ועניין.

 זה כמו שאמרו ישראל 'מידי עברה יצאנו אבל מידי הרהור לא יצאנו'! ועל זה הקריבו קורבן, זאת אומרת: הרהור אתה לכאורה לא שולט עליו רק אדם גדול מאוד יכול לשלוט! אבל לפחות לא להיות שקרן בהרהור דהיינו לחרט את האנשים. 

אז אם יש הרהור לא טוב צריך ללמוד להסיר אותו על ידי הרהורים טובים על ידי "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" (תהלים קכא, א) על ידי כל מיני תכסיסים, אמירת מזמורים להיכנס לאיזה לימוד לזכור איזה הלכה להסיח את הדעת מהרהורים, אז יש תרגילים אבל זה כשהאדם רוצה באמת להתקרב לבורא ולירא ממנו. אבל אם אתה עם הארץ כלום לא מעניין אותו כלום 

'עזוב נו תזה תחיה מה אתה זה' מסכן בהמה אתה מבין. 

ש: ...

הרב: זה לא מדויק, אתה לא מכיר את המצב הזה דוגמא, אם אתה הייתה עכשיו במשפט והיו תופסים אותך עכשיו בשקר הזה ששיקרת לאשתך וזה קובע אם תתגרשו או לא 

וכעשיו השופט מתחקר אותך או עורך דין ואתה אומר ככה והיא אומרת ככה ופתאום מביאים את הראייה שאתה משקר 

ואתה דיברת נמרצות 'אני בחיים לא מעולם לא לא היה ולא נברא ולא זה' 

ופתאום אתה מבין מוציאים לך בשלוף ככה את הזה מול כולם אתה נהיה חיוור על המקום אתה נהיה חיוור, אתה לא מכיר את האנשים אם בית המשפט יהיה מלא עוד יותר אנשים ועכשיו עשרות שומעים את החרטה שלך - אתה לא יכול להגביה את העיניים שלך להסתכל על אנשים! זה דברים פשוטים.

ש: ...

הרב: לא, שמה אתה גם יודע את הגנאי שבשקר, פה אנשים ושקר בשבילהם זה מקצוע, אבל בן אדם שמבין את הגנאי שבשקר לא פה מגיע לשם הרי זה עולם האמת זה נקי נקי לחלוטין, משהו קטן זה כמו אזעקה אתה מבין. 

תאר לך אם בן אדם, בא נצייר ציור בן אדם נגיד לפי רמות השקר בלתי נשלט הוא לא יכול לעשות כלום אם הוא משקר מתחיל לשקר שומעים צפצוף אאאאאא... עכשיו אם הוא אומר שקר גמור אההההה!! כולם מסתכלים מה קרה מה קרה? 

אומרים זה יש לו רמות קונטרול זה עושה אתה מבין. עכשיו מה אתה תעשה אתה משקר זה מתחיל לצעוק אתה רוצה אין מה תעשה? אתה מבין.

אני אתן לך דוגמא אחרת: שאם בן אדם רוצה לצייר לו ציור שאם לדוגמא הוא משקר אז אם הוא משקר - בלתי נשלט יצא לו קטנים, איך שהוא משקר טרך יוצא קטנים, עכשיו הוא לא יכול להסתיר את זה, 

עכשיו זה לא ציור סתם מה שאני אומר מפחד, אנשים שיש להם פחד עושים קטנים, יש כאלה עושים גם גדולים, אבל זה כתוב במפורש: כשיעקב ניכנס לאביו יצחק בשליחות של אמו רבקה לשקר כאילו להתחזות לעשו - אז כתוב שהוא עשה קטנים, מהפחד שהוא הולך לשקר את אבא שלו, הוא עשה קטנים 

והמלאכים עזרו לו להגיע המלאכים עזרו לו להגיע הוא לא יכול להיכנס כי הוא איש אֱמֶת - "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ) הוא לא יכול להגיד! 

היא אומרת לו אבל זה בנבואה אני אומרת לך! "עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי" (בראשית כז, יג) תכנס! 

אבל הוא לא יכול הגוף שלו לא יכול לשקר הוא לא יכול – עושה קטנים. 

ילדים קטנים דוגמא שתופסים אותם על משהו הם עושים ישר במכנסיים. איך אומרים 'אומרים הוא עשה במכנסיים הוא עשה במכנסיים'.

אני הייתי במשפט נגד עיתונאית חרטה שקרנית רמאית שכתבה עלי כתבה של שקר 

ואמרתי לעורך דין מה ישאל אותה, אמרתי לו תשמע תשאל את השאלות האלה היא בוכה! 

שלוש (3) פעמים בכתה, כל פעם שהגיע לשאלות ועמד על הנקודות היא בכתה. זה מוקלט. היתה הקלטה בזה, אתה שומע דבר כזה - אין אי אפשר! אני יודע איפה הנפש של הבן אדם אתה מבין קורס! 

ש: ...

הרב: יש מצב שאתה יכול להביא את הבן אדם לבכי להתפרץ מי שיודע לשחק עם המידות של בני אדם יכול להביא אותו לאן שהוא רוצה. אתה יודע שיש אנשים שיודעים לרגש אנשים, אתה יודע לדוגמא לעצבן אנשים, זה לא בעיה אתה מבין זאת אומרת יש האדם הוא בסך הכל פקעת מידות מי שיודע לנתב אותם מי שיודע איך להשתמש בהם יכול לעשות מהבן אדם פורפרה. רק בן אדם שהוא בקונטרול מלא שהוא שולט במידות שלו קשה לערער אותו אתה מבין.

ש: ...

הרב: שדה מוקשים שדה מוקשים אתה יוצא לשוק אתה נמסר לסרדיוט! אתה צריך לצייר כבר שהולכים לקחת אותך עכשיו חביבי זהו שדה מוקשים. אדם צריך לצייר לו שהא בשדה מוקשים. כמה צריך ללכת בזהירות כל דבר איפה להסתכל מה לדבר עם מי מה מו... 

זה נראה משעמם כאילו אבל זה גבורה, זה בן אדם להבדיל שהוא הולך למכון איך הוא כל רגע מסתכל איך מתנפח לו השריר אם יש שינוי וזה, בן אדם שעובד ככה פשששש, מסתכל על עצמו ככה איזה גבורה יש לו לשלוט בעצמו לסתום את הפה לא להתבונן לא זה, זה אושר שאין כדוגמתו. 

אושר! 'עבר יום שלם השתלטתי על עצמי' זה גיבור שאין כדוגמתו "וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ" (משלי טז, לב) יותר "מִלֹּכֵד עִיר" (שם) אם עכשיו הסיירת יכנסו יכבשו עיר טטט תיתיתי עם כל הפוזות זה כבשו עיר - כל זה חרטה מול בן אדם שמושל בְּרוּחוֹ! 

זה הגיבור כי אתה מנצח את מלך המנצחים, את יצר הרע שניצח את כולם והשכיב אותם בקבר יפה סידר אותם בשכיבה יפה מאוד את כולם! את כולם הוא מכניס בשכיבה חוץ מרבי מאיר, את כולם הוא הכניס בשכיבה אחד אחד. ואם אתה מצליח לא לתת לו לפגוע בך לפתות אותך לשכנע אותך אתה גיבור יותר "מִלֹּכֵד עִיר"! 

ש: ...

הרב: בטח, כל הימנעות מעבירה זה הישג שאין כדוגמתו.

ש: ...

הרב: בטח מה "אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ" (תהלים קיט, ג) אפילו ש: "לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה" לא עשו עַוְלָה - זה נקרא "בִּדְרָכָיו הָלָכוּ"! זה כאילו עשו מצוות! 

אתה מבין כשאתה עומד לפני 'לא תעשה' ולא עושה, כשאתה עומד לפני הלא תעשה יש לך אפשרות לגנוב ואתה לא גונב, יש לך אפשרות לנאוף ואתה לא נואף, יש לך אפשרות לשמוע לשון הרע ואתה לא שומע, לא שאתה סתם אתה בבית אז אני לא עובר על זה ולא על זה לא זה לא, כשאתה נמצא במצב שלפניך הלאו נמצא ואתה לא נכשל - אתה מקבל שכר גמור. 

ש: ...

הרב" בטח אם אדם איך קוראים לו נמנע מעברה - יש לו כוח בברכה אדיר! אדם שניצל מעברה פשששש.

ש: ...

הרב: לא, זה נקרא שאתה בעל תשובה מגנבות קודמות אתה חוזר בך יותר אתה לא גונב, אבל את הגנבות צריך להחזיר, "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל" (ויקרא ה, כג) 

הגויים אין להם השבות הגויים גנבו הם אכלו אותה לעולם. אין להחזיר לא מועיל להם שום דבר אבודים כי יש להם שבע (7) מצוות בלבד אם הם עוברים פעם אחת על אחת - נגמר הסיפור שלהם.

אנחנו יש לנו עוד תשובה יש לנו זה, אפילו אם עבר על כמה וכמה עברות וכו' וכו', 

אז נסיים: 

אז כמו שאדם מתבונן הרבה... אנחנו נתנו פה דוגמאות קלות! כן... כמו שיתבונן אדם הרבה לקנות את היראה תמידית, איך קונים יראה תמידית? על ידי התבוננות רבה כן היסח הדעת ביטול הוא ליראה התמידית.

אם מסיחים את הדעת מהיראה הכל הולך פייפן, ברגע אחד אתה יכול להיכשל. רגע אחד של היסח הדעת בן אדם יכול ליפול לבור שהוא לא יקום ממנו. פיתוי אחד קטן, זה זה זה זהו ובפרט אם אדם הרבה זמן הרבה זמן הוא שומר על עצמו היצר מחפש אותו חביבי לא יכול להיות שהבן אדם הזה יישאר ככה בלי עוון אין דבר כזה, הוא יחפש אותו פרויקט! אז צריך זהירות יתרה ויתרה ויתרה שלא יהיה היסח הדעת.

אז צריך שאדם יגדור לעצמו גדרים: הוא יודע איפה הוא נכשל? איפה הדברים שהוא חלש? שמה הוא צריך לעשות משוחות משוחות גדרים וסייגים. 

צריך להחליט: לפה אני מגיע זה אני לא עושה לשם אני לא מתקרב פה זה כמו שכתוב בתורה "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז) תרחק בכלל לא להתקרב בכלל! 

כי עם שֶׁקֶר אפשר לעבור את כל העברות למה? כיסוי זה שקר! 

'לא מודה לא היה מה פתאום' 

זהו, אז זאת אומרת צריך אדם לדעת שהיסח הדעת. 

עכשיו יש חבר'ה שברור שהם מסיחים את הדעת שכל הווייתם זה ליצנות זה שחוק לכן אסור ללכת.

ש: ...

הרב: אסור ללכת אתם! "בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם!" (א, טו) כל ספר "מִשְלֵי" תקרא אותו מדהים איך הוא מזהיר שלמה המלך.

והוא מה שצווה הקדוש ברוך הוא על המלך בדברים יז, יט: "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו".

אז צריך שיהיה ספר תורה בזרועו של המלך מלך ישראל וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד יראת ה' אלוקיו, מזה לומדים יראת ה'. 

הא למדת שאין היראה נלמדת אלא מן הקריאה הבלתי נפסקת, אז לכן צריך אדם כל יום שעה מוסר לא פחות ולקום מן הספר ולהחליט מה היום אני לא להיכשל ולא לחזור על טעויות האתמול. 

ותדקדק לומר: "לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה" ולא אמר: 'למען יירא' אלא לפי שאין היראה הזאת מושגת בטבע כי אדרבא! רחוקה היא ממנו מפני גשמיות החושים ואינה נקנית אלא על ידי למוד ואין למוד ליראה אלא ברב ההתמדה בתורה ודרכיה בלי הפסק. 

בשביל להיות ירא שמים חייבים ללמוד תורה ולקיים מצוות בלי הפסק. והוא שיהיה האדם מתבונן ומעיין בדבר הזה תמיד בשבתו בלכתו בשכבו ובקומו עד שיקבע בדעתו אמתת הדבר דהיינו, שיראה לפניו "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז, ח) שה' נמצא בכל מקום ואנחנו עומדים לפניו ממש בכל עת ובכל שעה ואז ירא אותו באמת.

הוא שדוד המלך מתפלל ואומר בתהלים פו, יא: "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ". "אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ" זה התורה הקדושה. שנאמר: "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר" (משלי כג, כג) אז "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ" אני הולך רק בדרכי התורה שלך ואז "יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ" זאת אומרת הלב שלי יהיה מיוחד רק ליראת ה'.

'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מב, כא): "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר"' (מכות ג, טז).