מעלת הימים האחרונים של השנה | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח מעלתו של השבוע האחרון

של השנה

במכתב מאליהו לרבנו אליהו דסלר, זכותו תגן עלינו אמן

בכתבי אלול ראש השנה באות סט מובא

השבוע האחרון של ראש השנה מסוגל לתיקון כל השנה כולה

יום ראשון

כנגד ימי ראשון בשבוע וכן על זה הדרך יום שני ושלישי ורביעי וחמישי ושישי

ושבת

ועוד כותב הרב דסלר

ובעשרת ימי תשובה מסוגל האדם בכוחו לתקן את כל ימי חייו

אך היה אדם

באות קלח בסימן ה' כותב

שהיום האחרון של השנה שקול כנגד כל ימות השנה כולה

ואף בכוחו לתקן את כל השנה כולה

ברוחות אהרון לרבי אהרון מקרלין זכותו תגן עלינו אמן כותב

כי בשבעת ימי השבוע האחרון

של השנה כולה כל אדם ואדם מישראל יוכל לתקן בכל יום ויום את כל הימים שכנגד אותו יום

למשך כל השנה שעברה כי באחרית שנה יכול אדם להעלות את ראשית

השנה כולה

בספר הקדוש אמרי פנחס

מובא

בראש השנה קמא דקאיף איניש טפה מעלה

מפרש רשי

קמא דקאיף איניש בתפילתו

בניו כבושין לארץ טפה עדיף

תיבת טפה היא שייכת למעלה ולמטה

דקאיף טפה

טפה מעלה

עתם כותב רבנו פנחס מקוריץ זכותו תגן עלינו אמן

כי השפלות של האדם בתפילה והמתקת הדינים מעיניו עד כדי כך שהוא בגדר של אין

ונחנו מה כפי שאמר משה ואהרון אין

לדון את האדם הזה

ובעת סעודה שלישית

קרול שבת ושבת נגזר על האדם כיצד התנהגו איתו בשמיים בכל ימות השבוע

ולכן הסעודה השלישית קרויה בשם זעיר אנפין

על פי הזוהר

דהיינו זעיר זה קטן

שאדם צריך להיות

להורות לו,

שאדם צריך להיות שפל וקטן בעיני עצמו

והא בהתליא

על דרך שהאדם מתנהג בראש השנה בקטנות

שמרגיש שהוא אפס,

הוא אין, הוא כלום כלפי קודשא בריך הוא כי ביום הזה הקדוש ברוך הוא דן אותו לחיים או למוות,

לשלום או למלחמה,

לשבע או לרעב וכן על זה הדרך

הקטנות הזאת היא זו שגורמת לו מעלה גדולה ובכוחו

באותו זמן להתפלל לפני הקדוש ברוך הוא

בעניין השפלות שיגביה השם מזלו.

ועל כן, כפי שאנו נוהגים בסעודה שלישית, לבקש.

גם בראש השנה אנחנו נוהגים לבקש על בני חיה וזונה, דהיינו חיים,

פרנסה, מזונות, ילדים וכן על זה הדרך והכל בכוחה של השפלות

והתפילה האחווה מלב כנוע כלפי הקדוש ברוך הוא.

בספר באר מים חיים מובא על פרשת ניצרים בשם הזוהר הקדוש,

פרשת יתרו דף פח עמוד א',

רבי יצחק פתח כתיב

ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו

אלא הכי תנא כל ברכיים

דלעלה ותתא ביומה דשביעת אל יד

ותנא מי לא השתכח מנה משום דההו יומה

מתברכים מנה כל שיטה יומין עילאים

וכל חד וחד יאיב מזונה לתתה מהאי ברכה דמתברך ביומה דשביעה.

זה זוהר שאנחנו אומרים אותו בסעודה שלישית.

מכאן, מדברי הזוהר הקדוש הזה בפרשת יתרו אנחנו רואים שכל הברכות כולם והטובות והחסד

הנמשך לאדם משבת קודש לששת ימי השבוע לכללותו של האדם או לפרטיותו

הכל על פי בקשתו נמשך ונעשה מהקדושה של היום השביעי

שהוא מקור מעיין מים חיים

ובטובה הזאת ובברכה הזאת וכדומה הוא מושך לכל ימות השבוע עם ראשון בשבוע, שני, שלישי, רביעי, חמישי,

שישי,

שבת שוב פעם, מקור המעיין נובע ומשפיע והכל לטובה ולברכה עבור האדם.

ונמצאנו למדים מכאן

על פי דברי בעל הבאר מים חיים

כי גם ביום הגדול והנורא הוא עת משפטם של עם ישראל, אימת הדין שורה על האדם,

הקצבה לחיים, לפרנסה, למזונות ועוד,

הכל נעשה ממקורה של ה...

בשבת שקודם לכן, דהיינו שבת שקודם לראש השנה כי היא מקום החיים של האדם. ועל כן כותב השולחן ערוך באור החיים בסימן תכח בסעיף ד' לעולם

קוראים פרשת אתם ניצבים קודם ראש השנה.

למה?

לפי שהוא מרמז על ראש השנה וראש השנה נרמז ונחקק בשבת שלפניו.

ועל כן נוהגים לקרותו בשבת הזו שקודם ראש השנה.

ובספר בית אהרון

כתב במאמר לשבת הגדול באות ע״ו כל שבת שקודם הרגל

מושכת ומשפיעה לקדושת הרגל מאותה השבת.

וזהו מה שכתוב הפסוק תחילה למקראי קודש

זכר ליציאת מצרים.

יום טוב קרוי בשם מקראי קודש.

הוא מושך, הוא קורא את קדושתו מהשבת שקודם לכן.

ועל כן אנחנו אומרים שהשבת שקודם יום טוב היא כעין הכנה לשפע שיבוא לנו ביום טוב.

היות ושבת נקרא קודש ויום טוב נקרא מקרא קודש.

דהיינו שהוא מקבל את ההשפעה של התגושה משבת שקודם לכן.

וקודם הפסח יש לנו את שבת הגדול,

קודם ראש השנה יש לנו את שבת סליחות

וקודם יום הכיפורים יש לנו את שבת תשובה.

וכן שבת

שלפני כל יום טוב היא הכנה ליום טוב.

והכל תלוי בהתעוררותא דלתתא.

ומהתעוררותא דלתתא יתער לעילה ולעילה על עילת כל העילות.

ועיקר ההתעוררותא דלתתא הוא גם כן מיקוד שבריחו שהוא מכניס לאדם

את ההתעוררות אליו יתברך.

ועל כן יום טוב קדושתו תלויה בישראל עצמם שהם המקדשים את החודש.

ומעברין אותו

כדעית הבנורה בפסחים בדף קי״ז עמוד ב׳.

אבל שבת קדושתו איננה תלויה בשום דבר שבעולם אלא בקדוש ברוך הוא.

והוא בעצמו מקדש את השבת כי השבת היא למעלה מן העולם.

ולכך קדושתה איננה תלויה בשום דבר בעולם.

ובמקום אחר בפרשת מצבים

מובא

שקדושת השבת משפיעה לכל ששת ימי השבוע. ולכן

גם קדושתה של השבת שקודם ראש השנה היא מעולה ומשפיעה ומוצעת.

פתירה רושם חיובי לכל הימים שאחריה כוללים לנו גם את השנה כולה.

והיות והרגל מקבלת החיות ואת הקדושה שלו משבת,

על כן כותב הפסוק אתם ניצבים היום דהיינו כל אדם חייב להיות ניצב

לפני הקדוש ברוך הוא קודם ראש השנה כדי שיהיה מוכן בתחילה למקראי קודש

להגיע ולמשוך את השפע עבור

ראש השנה ועבור השנה כולה.

בדברי ישראל כתב

פעם אחת בשבת קודש שקודם ראש השנה בסעודת שחרית

אמר הרב הקדוש רבי יחזקאל מקוזמיר

זכותו תגן עלינו אמן למסובים על שולחנו איכלו לשם שמיים את המאכלים

כי אדם שאוכל לשם שמיים מגרש

מהאדם את כל החומריות,

את כל הגשמיות,

את כל מיני אפיקורסיות ונכלל באכילתו כל מיני קדושות

ובפרט בשבת זו שקודם ראש השנה שאז מזכירים בה אחינו בני אשכנז

החל ממוצאי שבת את הסליחות ואומרים בהם זכור ברית

ובהם טמונים להם כל מיני פיוטים של ראש השנה ויום הכיפורים, נוסף, מעילה וכולי וגם חלקם מהימים של סוכות,

שמחת תורה, שמיני עצרת, איסור חג הכל טמון להם בפנים

וכל זה בכוחה של התפילה וההכנה של האדם לשנות את הכל ולכן

בסעודת השבת הזאת שלפני ראש השנה כותב הרב

נכלל בהם כוח התפילות עד שמשפיע לאיסור חג ועל כן ציווה עליהם

הרב

מיקוזמיר לאכול את אכילתם הגשמית

לשם שמיים.

בליקוטי הרים כתב בשם

חכמינו זיכרונם לברכה על פי הגמרא בשבת קייח עמוד ב'

אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים.

השתי שבתות שקודם ראש השנה

פעם אחרת כתוב

ששבת קודם ראש השנה ובקור אחר כתוב שבת אחר ראש השנה אלוהים שתי השבתות

שנאמר עליהם אלמלא משמרים אותה מיד הם נגאלים.

ועוד הוא כותב הרב

השבת האחרון מהשנה כוללו את כל שבתות השנה כולה וכל ימות השנה כולה שמתאספים בהם כל האורות

והשפע יורד מן השמיים מכל שבתות השנה.

מושפעים בהם לעושה אותם כהלכתם.

ולכן, אחינו בני אשכנז, החל ממוצאי שבת,

שמתחילים לומר את הסליחות,

קוראים לשבת הזאת שבת סליחות.

ובאמת הדברים הם כדי שאנחנו נרמוז את העניין של סיום.

איזה סיום? סיום ימות השנה.

סליחה, אם נוריד את היוד והי, יישאר לנו סלח או חסל בהיפוך אותיות,

דהיינו אנחנו מחסלים את הדברים הלא טובים,

ואנחנו סולחים בעצם במעשים שלנו לעצמנו ומתקנים בכך בשבת הזאת והלאה את כל גמר תיקון ענייני הבריאה לכל ימות השנה. ועל כן כותב הפסוק, ויחולו השמיים והארץ וכל צבעם,

דהיינו שישתכללו, נתכללו,

מלשום לכלול כל המעשים כולם שהקדוש ברוך הוא

ברא את עולמו מיש מאין ובטובו הוא אף מחדש עימנו בכל יום תמיד מעשה בראשית,

והכל כדי להורות לנו כמה הוא מיטיב איתנו לדעת כי אני השם מקדישכם. ועל כן, שבת זאת,

שקרויה בשם שבת סליחות, שבת שקודם ראש השנה,

זוכה האדם ומשלים בה את כל תיקוני נפשו ונפשות שאר עם ישראל,

כל ענייני הבריאה שנפגמו מתקנם בתיקון גמור

בבחינת סליחה שהוגמר הדבר, ועל כן

בשכר זה לא יצטרכו כולם, חס ושלום, לאיסורים ולמיטה.

ועל זה כתב בעל החלקת יהושע על תחילת פרשת ניצבים,

שאמרו הצדיקים ששבת שקודם ראש השנה נקראת שבת הגיבור,

וקודם פסח שבת הגדול, ולמה?

על דרך מה שכתוב בתנא באבות איזה הוא הגיבור הכובש את יצרו.

כי על ידי שמירת השבת בקדושה וטהרה,

יכול האדם להשיג ולתקן את כל מה שפגם בכל שבתות השנה כולה,

ועם השפעה שכזו הוא זוכה להאיר את כל האורות מכל שבתות השנה כולם,

אשר מתקבצים ובאים דווקא בשבת זו הקרויה

שבת צליחות ובה אנחנו מפתירים את ההפטרה הנפלאה סוס אסיס בה'

תגל נפשי באלוהי כי אלבישני בגדי ישע וכו' וכו' כי הכל מתקבצים ובאים

כאור הצדיקים המקובצים כאור שבעת הימים.

ולכן בשבת הזו

כבר אנחנו נמנעים מלברך את החודש וכל זאת כדי לבלבל את הסדן,

דהיינו

להורות לו שהחודש הבא הוא חודש מכוסה בכסה ליום חגנו.

הגאון רב שלמה זלמן מילדי,

זכותו תגן עלינו אמן בעל התניא.

כשהיין נוכח יחד עם המגיד ממזדריץ',

אז הוא שמע

מהמגיד בשם הבעל שם טוב

כי את החודש השביעי אנחנו לא מצווים לברך אלא קודשא בריחו מברך אותו בעצמו

והוא השבת הקרובה בעזרת השם שקודם ראש השנה והיות והוא מתברך כל החודשים כולם מתברכים מפי הקדוש ברוך הוא ועל כן הוא קרוי חודש מכוסה בכסה ליום חגנו שאין לנו שום שליטה בו ולא רק לנו אלא לשאר

המזיקים ושאר החיצוניים אין שום שליטה ואינם יכולים לקטרג על מה שהקדוש ברוך הוא נותן

עבורנו עבור עם ישראל.

הסבא קדישא לסטולים קרלים זכותו תגן עלינו אמן

היה אומר לאיש אחד שהיה לו בן שלא הלך כל כך בדרך הישר

בוא תביא את הבן הזה אצלי לימים הנוראים כדי שרק יסתכל עליי

על עבודת השם שלי בימים הללו וזה ודאי ובוודאי יעורר אותו לתשובה

וזהו שכתוב

הצופה לרשע הינו הצדיק

כשהוא צופה לרשע הצדיק אזי וחפץ הרשע יצדקו שיהיה הוא צדיק דהיינו רוצה לשנות את דרכו וכך מובא גם

בקובץ ליקודי

בסייעתא דשמיא אף השבוע יחול לו החל

מיום כה באלול יום בריאת העולם

בכוחו של היום הזה מסוגל כפי שאמרנו בשם רבותינו לתקן את כל ימות השנה כולה כל יום

כנגד יום מימות השנה

ועל כן נהגו רבותינו המקובלים אף ללמוד בכל יום את הקטע שלו

מבראשית

ברא אלוקים עד ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד וכן הלאה יום שני יום שלישי וכולי וכולי

עד שביום ראש השנה שזה יום השישי יום שנברא בו האדם אנחנו אומרים את הפסוקים האחרונים

ויחולו השמיים והארץ וכל צבעיו וכולי וכולי וזוהי השלמות

בבריאה שמשפיעה לנו לכל ימות השנה כולנו ברוכים תהיו להשם שנה טובה ומבורכת