עין יעקב - יומא יא-יב | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

השם נעשה ונצליח, והשם עלינו בהלחמיו ירוויח. אנחנו ממשיכים.

בלימוד העין יעקב אנחנו מסכת יומא, פרק ראשון, דף יח,

עמוד א', אות יא.

משנה מסרו לו זקנים מזקני בית דין וקוראים לפניו בסדר היום, אומרים לו אישי כהן גדול קרא אתה בפיך, השמא שכחת או שמא לא למדת.

ערב יום הכיפורים בשחרית

מעמידין אותו בשערי המזרח ומעבירין לפנה פרים ואילים וכבשים כדי שיהיה מקיר רגיל בעבודה.

כל שבעת הימים להם עונים ממנו מאכל ומשתה, ערב עם הכיפורים חשכה, לא יהיו מניחים אותו לאכול הרבה מפני המאכל שמביא את השינה.

אומרת הגמרא בישלמה שכח,

שמא שכח לחיה,

אלא שלא למד, ממוקמינן כאי גבנה.

לוקחים כהן כזה שהוא עמר ארץ, שלא למד.

ועתניה והכהן הגדול מאחיו נאמר עליו, גדול שהוא גם תלמיד חכם,

שיהיה גדול מאחיו בנוי, בכוח, בעושר ובחוכמה.

אחרים אומרים, מניין שאם אין לו שאחיו הכהנים מגדלים אותו, תלמוד לא בער?

והכהן הגדול מאחיו, גדלהו משל אחיו.

תן לו, תפרנסו אותו אתם.

ואמר רבי יוסף לא כאשר היה במקדש ראשון למקדש שני, דאמר רבי יאסי

תרכבה דדינרה דדינרה אל יעלה מרתה בת ביתוס לינאי מלכה

אל דא הוקמה ליהושע בן גמלה בכהנר רב רבה.

כן, אז אותה אלמנה עשירה שנקראת מרתה בת ביתוס

היא הייתה והיא קידשה את יהושע בן גמלה ונתנה ממון לינאי המלך ומינתה אותו להיות במשך עשרים ושלוש שנה

כהן גדול.

אז אתה רואה שתמורת תשלום היו אמנים כהן גדול וזה לא הגון לפני המקום.

פסקה ומעבירין לפניו פרים ואלים וכבשים תנא,

עף השעירים ותנא דידן מה היא תעמלות תנא שעירים. אז למה לא כתוב על השם שעיר לעזאזל שמעבירים לפניו?

רק כתוב שמעבירים לפניו פרים נעילים וכבשים.

כיוון דעה על חטא הוא דעתך, על שדעתך.

כיוון שזה בא על חטא נחלשת דעתו של הכהן.

יחי פרים נמי על חטא הוא דעתך.

פער של יום הכיפורים הראשון מגיע על עם ישראל, לאחר מכן על הכהן ואחר כך על בני ביתו.

אז מה, זה גם בעל חטא.

אז למה פה לא נחלשת דעתו?

יחי, אומרת הגמרא, נמי על חטא הוא דעתך, וכל שדעתך.

אומרת הגמרא, פר כיוון דעלה ועל אחיו הכהנים הוא דעתי.

באחיו הכהנים אי כאיניש דעית במילתא מי דיה דבה ומאדר לבית תשובה.

אומרים איזה כהן אחד שיש שם מה שנקרא לא בסדר, מיד הוא עושה תשובה.

ובכולו ישראל, בכל ישראל, לא יודעים מי חטא, מי לא בסדר, מי זה.

לכן, בפר הזה שמגיע בשבילך וכו', אין לו מה להצטער מאשר

בשאר אחרים, כמו בשעיר.

אמר אבי נמי דמרי אינשא, איברה חתיך

די לה.

אזי בשוקה, וכזי בשוקה קמל לא תחליף.

מתוך שאתה מכיר ובקי

במה שיש לך, במעשים שלך וכו',

וכו', אז אתה לא יכול לבוא ולגבות

מה שנקרא ממון בעלילה,

באיזה עצה וכו'.

כן, גם אם יבוא שוטר המלך וירצה לגבות ממך בשוק,

כן,

שהוא מכיר אותך וכו', בוודאי שהוא לא יוכל לגבות

ממך כדבר הזה. זה כאין כזה משל

למה שאנחנו אומרים, גבי הפרים.

תנו רבנן זב, תולין לו במאכל ובכל מיני מאכל, אמר אלעזר בן בנחס, אומר משום רבי יהודה בן בטרע,

הן מאכינין אותו לא חגבי ולא גבם, ולא כל דברים מביאים נידי טומאה, ולא חגבי, לא חלב,

לא גבינה, לא ביצה ולא יין. חגבי, ראשי תיבות, חלב, גבינה, ביצה, יין,

ולא גבם, מי גרסים שלפול ובשר שמן ומוריס,

זה זה שמשרים אותו,

ולא כל דברים מבינים דה טומאה שחס ושלום חס וחלילה לא יפשוט זרע לבטלה וכו'.

תענו רבנן חמישה דברים מבינים דה אדם בטומאה ואלו הן השום

מחמם את הגוף

והשחליים

וחלגלגות

וחלגלוגות

והגרגיר והביציים ביצא אחד אל השדה ללקוט אורות, אנו משמיד רבי מאיר

זה גרגיר ואמר רבי יוחנן לא מקרא שמן אורות

שמאירות את העיניים

יפה מאוד

ואמר רב הונא

המוצא גרגיר אם יכול לאוכלו אוכלו ואמלם מעבירו על גבי עיניו

כי זה מרפא את העיניים ואמר רב פאפא בגרגירה מצרה נאה

הגדל על המיצר שאין סביבותיו זרע אחר שיכחיש את כוחו

רק גרגיר כזה הוא פועל ישועות

אז סתם גרגיר בוודאי שלא ואמר רב גידל אמר רב

אמר רב אך סנאי לא יאכל ביצים ולא יישם בטליתו של בעל הבית

רעב כי מיקלע לדרשיש

מכריז מן הווי ליומה

כן מי פה מוכנה להינשא לי

לימים שלא יחטא

רב נחמן כי מיקלע לשכנציב

מכריז מן הווי ליומה

כנל אותו דבר

ועתניה רבי אלעזר בן יעקב אומר לו יישא אדם אישה ממדינה זו וילך ויישא ממדינה אחרת שמא יזדווגו זה אצל זו זאת אומרת הבנים

ונמצא אך נושא את אחותו ואב נושא את ביתו

וממלא את כל העולם כולו במזרות

ועל זה נאמר ומעלה ארץ זימה

אמר רבו נון קאלא היטלרו יש זה קול קול אז אין חשש

למה כי הו קוראים את השמות של הבנים שלהם על שם עצמם

אם הו קוראים את השמות של הבנים שלהם על שם עצמם כולם יודעים שזה הבן שלו ואז אין את החשש הזה לכן

הם חיפשו וכל זה למה כדי להימנע חס ושלום חס וחלילה מאיזה

תחבולה של העצר הרעש שמא יבואו להחטיא או

לפגום בעצמם

ואמר רב אט וואל ינשא ונתפיסה צריכה לשיב שבע נקיים רבנן

אהודו עיהו מודה אלוהו.

מקדם אבו מקדמא אלוהו משדרי שלוחם.

ויביתימה יחודו אבו מיחד אלוהו לפי שאין דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו".

הוא אומר, למה הצריכו אותה, מה שנקרא,

לישב שבעה נקיים, ועכשיו החתן יכול לשהות איתה?

מה הוא, לעבור לידי חטא?

אלא זה נקרא אשור בגדה עכשיו שפיתו בסלו,

כיוון שהוא כבר היה איתה פעם אחת ונישא לה,

אז אין חשש שהוא יזדקק לה יותר מדי ויבוא לידי חטא מאשר

אישה אחרת, שמה שהוא לא עדיין

התחתן איתה, ואז שם יש חיבה מאוד מאוד ותאווה מאוד מאוד גדולה, שמא יבוא לידי חטא. לכן זה נעשה כמי שפיתו בסלו,

מאשר אותו אחד שאין פיתו בסלו,

שמא יבוא לידי חטא.

כן,

נעבור בסייעתא דשמעאל לפה ליועץ,

זכותו תגן עלינו,

על כל ישראל,

אמן.

אנחנו בעוד וו,

וידוי.

וידוי צריך להיזהר בו מדי אומרו אותו לא יגרע אפילו פעם אחת לאומרו בהכנעת רבה,

ובכפיפת ראש,

ובקול בוכים ובדמע לב על מנת שלא ישוב לכסלה,

או בהחסיר אלו התנאים מהיעדר טוב ממציאות הרע,

כי הוא חוצפה ועזות פנים וכדי ביציון וקצף,

כי יחרה אף השם וקינאתו כי יאמר אקריבי הוא וידוי זה לפכתך,

או לאיש כמוך ארצך או אשא פניך,

והואי להם לבריות מעלבונו של קודש אבריכו.

ואלו להשם צבאות ידין אותנו כאנוסים וכשיכורים אין גוונו עבדנו.

חס ושלום, אבל נחמתנו בעוננו מאות ערכנו, ועל כל פנים חובה מוטלת עלינו

להשתדל ברוב עוז ובכל כוחנו, והשם אלוקים יעזור לנו ויצייר בדעתו

רם ונישא איום ונורא אשר לגדולתו אין חקר, והוא עפר מן האדמה לאבל דמה.

ואומר לפניו, אמנם אנוכי חטאתי לך,

כך וכך עשיתי,

ועל כל פרט ופרט שמזכיר ישוב כי טוב היה לו שימות אלף מיטות,

ואל יעשה עבירה אחת קטנה להכעיס בו.

ויחשוב גם כן כשהוא מגיד צרתו לפני אביו שבשמים, כי רב אמר לו

על אשר חטא

על הנפש ועל אשר חוטא והולך ואינו יכול למשוך אתו,

על אשר חשכו עיניו מרעות גודל רעתו,

ואינו מצטער ובוכה על חטאתו, ויחשוב אנה אפנה לעזרה,

ולמי יגיד הצרה הזאת הגדולה אשר לי על העבר על ההווה,

אשר אין לי לברוח מלפניך אליך,

ולהתחבא מכעסך תחת כנפיך,

וצרת נפשי אליך אגיד,

כי אתה אומנת חלקי אתה תאיר נרי ותגיח אשקי.

ומה טוב ומה נעים לומר פחות פעם אחת בשבוע סדר הווידוי בארוכה,

ולהזכיר כל פרטי חטאים ועוונות,

כמו שזה וידוי לרבנו ניסים.

כי בזה ייתן ליבו לשוב מדרכו, ויש בדיבור תועלת גדול לפי צפוני סודות,

לתאר את פגם האותיות והמידות,

וזו אחד מהדברים שנודעה אהבת השם,

שרצה לזכות ישראל,

שבשביל שמתוודה האדם את אשר חטא מקיים מצוות עשה דאורייתא,

ונוטל על כך שכר טוב, ואין חכם מתוק מזה.

וראוי להיראה השם אל חושבי שמו על ה' בדד פעם בפעם,

ולעיין על כל פרטי הווידוי אחת לאחת.

יש תרגום כזה, בעזרת השם, יצא,

בספר שלנו, על כל הווידוי, בדיוק מה אומרים.

ועל איזה מהן צריך תיקון?

ועל איזה מהן צריך להיזהר ולמשוך ידו ולעשות סייג וגדר ומשמרת למשמרת?

וככה יעשה וירשום בכתב ויקבע על עצמו לשמור ולקיים בכל תוקף ולא יעבור.

ואז בוודאי יעשה פרי למעלה ונרצל ולכפר עליו.

וככה יעשה האיש החפץ חיים הרוצה בתשובה.

ואשר הוא יהודי ורוצה ללכת בדרך טובה,

כך היא החובה, ובזה יזכה וירש טובה וברכה

לחיי העולם הבא.

ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.