קנאה רעה מה מקורה | הרב אמנון יצחק

נציב יום: נועם בן אורנה  -  עליה ברוחניות ופתקא טובה אמן!!

 "וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַהשם" (בראשית ד, ג) 

השם אמר לקין: "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ (בראשית ד, ז)" 

אחר כך בהיותם בשדה: "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ" הכתוב אומר: "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו" ולא כתוב מה אמר. ומה זה שכתוב: "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת"? פירוש: אם תשוב בתשובה  -  מחול לך. ועדיין לא מצינו מה חטא? כי "וַיַּהַרְגֵהוּ" נאמר אחר כך, אז מה היה החטא קודם לכן? שהשם אומר לו: אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת? אם תעשה תשובה אני ימחל לך, מה הוא עשה הוא עוד לא הרג אותו? יש "קנאת סופרים תרבה חכמה", ויש קנאה שמוציאה את האדם מן העולם. קנאה שיהיה גם הוא כמו בעל מעלה, כמו חברו -  זה טוב. אדם שמקנא בחברו איך הוא השיג מעלה כזאת, גם אני רוצה להגיע למעלה כזו, קנאת סופרים כזאת - היא מרבה חכמה, זה טוב. אבל יש קנאה -  מפני מה יש לחברו המעלה? הוא רוצה שחברו יהיה כמוהו, פחות כמוהו, זה חולי רע מאוד. נתנו פעם דוגמה שראינו נדמה אצל הרב לופיאן זכר צדיק לברכה: אחד עומד על מדרגה ואחד עומד אחת למטה ממנו. 

קנאה טובה זה: "למה הוא עומד על המדרגה? גם אני יעלה למדרגה!". 

קנאה רעה: "למה הוא עומד על המדרגה? שירד אלי!". רוצה להוריד אותו. זה חברים רעים וחברים טובים... נמצאנו למדים כי טוב לב -  זה מידה טובה מאוד, ואפילו מעט ממנה - גדולה הרבה. ונוכל להבין את זה מקין, מחמת שלא היה לו לב טוב כמו הבל אחיו - על כן הוא הביא,"מפרי" מִפְּרִי הָאֲדָמָה, פשתן, מן הגרוע הביא. והבל מחמת טוב לבו -  הביא מחלבי הצאן, המשובח ביותר. עכשיו מה תגידו שחסר לקין? חצי עולם שלו! שני שותפים על העולם, שני אחים בסך הכל. פשתן, {מה שמשתמשים באינסטלציה} פשתן. רואים כמה הבדל יש מפרי האדמה של קין על לחלבי הצאן של הבל. אז זאת אומרת אין פה הפרש כל כך גדול ביחס לעשירות שהיתה להם ביכולות באפשרויות, ובשביל המעט הזה שהוא חיסר בין פשתן לבין חלבי הצאן - נאבד קין מן העולם. הרע -  מעורר רע! כי בראותו שקורבן הבל נתקבל, נתעורר עוד רוע לבו לקנא בהבל קנאה רעה, 

- "מדוע הוא נכתר במידת טובו, למה יש לו לב טוב כזה?!" 

רצה שגם הוא יהיה רע כמוהו! לכן חרה לו מאוד. אז איפה התחיל הכל? בלב רע שהיה לו, לעומת הלב טוב שהיה להבל, זה היה החטא הראשון, הוא עוד לא הרג אותו, אבל זה גרם שהרע הזה גרם לרע הבא. והקב"ה כשראה את קנאתו ברע ולא בטוב -  יש קנאה בטוב: "וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ" (בראשית ל, א) שם זה קנאה טובה, אז כשראה השם ככה שהוא מקנא ברע ולא בטוב -  לכן אמר לו: "לָמָּה חָרָה לָךְ" (בראשית ד, ו) למה תפסת את הקנאה ברע שהוא יהיה כמוך? היית צריך לתפוס את הקנאה בטוב שאתה תהיה עם לב טוב כמוהו! אז לכן כבר כשראה שהלב שלו ככה אמר לו: "אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת" פירוש תלך על הטוב, אִם תֵּיטִיב! אִם תֵּיטִיב תהיה עם לב טוב כמו אחיך! אם תקנא קנאת סופרים -  שאתה תהיה טוב כמוהו, אם תעשה תשובה על זה אני אמחל לך, ואתה תהיה לרצון לפני כמו הבל אחיך. אבל וְאִם לֹא תֵיטִיב, זאת אומרת אתה רוצה להישאר במידת הרע שלך -  תדע כי זה הרע שנתעורר בך בקרבך, הוא רֹבֵץ לַפֶּתַח חַטָּאת" הוא רוצה להחטיא אותך עוד יותר, זה רק ילך ויתגבר. השם מודיע לו מראש מה מצבו, וככה הוא נפל שדוד, הוא לא שמע לקב"ה. העצה ייעוצה, להסיר הקנאה והשנאה מלב -  הוא לדבר דברים טובים עם השנוי ולשמוח בטובתו. מה העצה אם אתה רוצה להתפטר מלב רע, ואתה רוצה להסיר את הקנאה שיש לך ואת השנאה שיש לך כלפי אלה שהם טובים ממך, מה העצה? דבר דברים טובים עם השנאוי, ותשמח בטובתו, קשה! אבל עדיף!! אִם לֹא -  לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ. ואם קשה לו לכבוש את יצרו לדבר אתו דברים טובים, הוא מתפוצץ, אז לכל הפחות ישמור מאוד לא לדבר דברים רעים, כי הדברים הרעים הם כאש בנעורת, והבעיר יותר את הקנאה והשנאה, אז לכל הפחות ישמור את פיו, ישים עצמו כאילם, לא לעורר את השנאה. אבל קין לא נזהר מזה וזה שנאמר: "וַיֹּאמֶר קַיִן" לא כתוב מה הוא אמר, הפירוש הוא: הוא לא היה יכול לכבוש את פיו, ודיבר דברים שמעוררים קנאה וכעס! ומזה נתעורר הרבה -  עד שקם והרג אותו. לא יכול לסבול את מציאותו בעולם, הוא לא מצליח להוריד אותו אז הוא הורג אותו. להוריד אותו אליו, הכוונה שיהיה רע כמוהו. ואמרנו שההבדל בין קין להבל -  "שקין" זה לשון קניין, כל דבר בעולם רוצה, קניינים קניינים, לכן הוא שומר על הכסף... שומר ונותן רק פשתן. והבל -  היה מהביל את כל העולם הזה "הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א, ב) כל מה שיש בעולם זה רק להשם, הוא נתן את הכל בשבילו, "תן לו משלו שאתה ושלך שלו", אז הוא נותן משחרר את הכי טוב, חכם! אבל קין היה רע במידות, ולכן. ניתחנו פעם את הדברים קצת יותר. מעתה יש לנו מוסר השכל נורא -  מעט לב רע יכול להביא לאדם באר שחת. וגם רואים כמה המידות של האדם מטעות אותו, שהרי קין היה נביא, נביא ממש! השם דיבר אתו, וגם היה לו שכל גדול כי הוא הבין את עניין הקורבנות, הוא הראשון שהביא את הקורבן, הבל הביא גם הוא, גם הוא למד ממנו, זאת אומרת: למי היתה ההשגה הגדולה? קין! 

ועם כל זה טעה בזה שחשב: "מה אכפת לו לקב"ה קורבן טוב או קורבן רע? עצם הפעולה שאני מקריב, אכפת לו מהעגבניה סוג א' סוג ד', מה זה אכפת לו העיקר עגבניה!"..., 

אבל זה נבע אצלו מרוע לבו. כל הפלפול הזה 'מה אכפת לקב"ה? הרי בלאו הכי הוא לא אוכל עגבניות...', כל הפלפול היה בגלל שהלב רע! זאת אומרת אדם לא מרגיש איך מידותיו מטעות אותו, ואז הוא עושה פלפולי סרק. ועוד צריך להבין: כשקופצת המידה הרעה אצל האדם, אז גם בפעולה הטובה היא תוכל להביא אותו לבאר שחת, גם כשהוא עושה פעולה טובה - הוא יכול להגיע לבאר שחת, כל זמן שיש מידה רעה. כי זאת היתה פעולה טובה, להביא קורבן זה מידה פעולה טובה, מה זה 'קרבן'? על ידי קורבן מתקרבים להשם, עם כל זאת כיוון שהיתה מצד המידה הרעה שבקנאה. זאת אומרת: זה היה מצד מידה רעה של לב רע, ולכן היתה הקנאה הזו רעה, גברה עליו הקנאה הזאת עד שגרמה להאבידו מן העולם. בדור המבול נמחו כל זרעו של קין. ומה יהיה כבר בקנאה בפעולות רעות? זה כשהקנאי עשה פעולה טובה ומה היא גרמה? לרצח. הוא הקריב קורבן זה פעולה טובה, אבל בגלל שהיא נבעה ממידה רעה -  למה היא גרמה? לרצח! אז עכשיו תחשבו, מה יהיה כשאדם בקנאה עושה פעולות רעות! מה יהיו התוצאות וההשלכות? "ואם בארזים" כמו קין שהיה נביא, והשיג את הקורבנות בלי שאף אחד ילמד אותו, "ואם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי הקיר?" רצה לומר? "כמוני היום" על כן צריך להישמר מזה מאוד. מי אומר את זה "כמוני היום" שתולה בעצמו מידות רעות? מי זה שתולה בעצמו, בעל המאמר שתולה בעצמו כמוני היום, אוי ואבוי! מה אני אעשה אם קין נפל! מה אני אגיד? מי זה שאמר את זה? רבי ישראל סלאנטר זכר צדיק וקדוש לברכה "איש המוסר" שמעתם? אי אפשר להגיד שאדם כל כולו, כל כולו טוב 100%, אולי יש לו אחוזון (1%) שני אחוזים (2%) של רע! הרי רואים שיש בני אדם בדרך כלל אם מישהו מחליק כולם פתאום צוחקים, מה אתה צוחק? בן אדם נפגע!! והכל, 

במקום להגיד: "אוי ואי!..!" ולרוץ.... מפסוטים... מה זה מאיפה זה בא? רע! יש באנשים רע!. אז אם אדם יבדוק וימצא שיש בו הרבה רע יותר ממה שהוא חושב, רק הוא לא חושב שיש בו רע, כמובן יש לו תרוץ על הכל, כמו עגבניה כזאת פשתן 'מה? מה ההבדל בשביל הקב"ה?' פלפולים. רבי ישראל פחד! 'אם בקין, נביא, הברוא הראשון בעולם, הברוא הראשון בעולם!', זאת אומרת הכי משופר שיכול להיות אחרי האדם הראשון, הברוא הראשון בעולם, כבר נהיה נביא וכבר נהיה בעל השגות קורבנות והכל, וכבר היה בו מידה של רעה, "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" (בראשית ח, כא) זה גם אצלנו, איפה נעלם כל הרע? איפה נעלם הרע? איפה רע?! מה אנחנו כשרים ב-100%? אז הוא אומר: "כמוני היום". אז מה אני אגיד? כמה אני צריך להיזהר? הבנתם? אז כל אחד יבדוק את עצמו, מתחילים שנה חדשה, וצריכים לשים לב! איפה לתקן, איפה לשפר, יש עבודה עד לראש השנה הבאה.

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".