שלשה כללים בלימוד התורה | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 02.06.2020, שעה: 06:39
הרב: נציב יום, אברהם בן גמרה, חזרה בתשובה שלמה, שלום בית, פרנסה ברווח, רפואה שלמה ברמ"ח אברים ושס"ה גידים, אמן ואמן.
קהל: אמן.
הרב: החפץ חיים אומר שלושה כללים בלימוד התורה, מי שיקח עכשיו את העצה שהוא נותן פה, שהיא מבוססת על פסוקים, מסודר כל החיים. שלושה כללים, הפסוק אומר "והיו הדברים האלה, אשר אנכי מצוך היום, על לבבך" וכך היה אומר בשם גאון אחד, שבלימוד התורה על האדם ללכת על פי שלושה כללים; כלל ראשון: תחשוב שלא נשאר לך אלא יום אחד לחיות, זה היום האחרון, איך שקמת, תדע זה היום האחרון, כלל ראשון.
כלל שני: שאין לך אלא פרק משניות אחד או דף אחד גמרא, ללמוד היום וזה רק מה שאתה עוסק בו עכשיו זהו, זה מה שהמשימה שלך ביום האחרון, ללמוד את הפרק הזה של המשנה או את הדף גמרא. הכלל השלישי: שאתה היהודי היחידי שהקב"ה מצווה עליו ללמוד תורה ולקיים מצוות וכל העולם תלוי בך. שלשה כללים, אם תחשוב כך שלא נשאר לך אלא יום אחד לחיות, אז וודאי שתחזור בתשובה שלמה ותעשה כל מה שצריך לעשות ולא תחטא.
ואתה לא יכול להניח דברים למחר כי זה היום האחרון, אז היום מסיימים את הכל. ואם יחשוב שאין לו ללמוד אלא דף גמרא אחד, אז אין מקום להתעצל, אין מקום להתעצל,
כי עתה מתגרה בו היצר ואומר לו: "יאוו! תראה כמה דפים יש לך גמרא עוד לגמור!! ואין ספק שלא תוכל לעמוד בזה, כי כמה שתלמד לא תספיק ועל ידי זה הוא מרפה את ידיו", יצר הרע,
אבל אם אתה אומר: "יש לי רק דף אחד שלם לגמור אותו בעיון או פרק שלם של משניות!"
יצר הרע לא יכול לבלבל את המוח, "כמה יש, כמה נשאר, כמה צריך להספיק", - אני עוד כלום לא יודע וזהו זה המשימה ובזה שאתה תחשוב שהעולם כולו תלוי בך והשם ממנה אותך עכשיו להחזיק את העולם היום, אתה מחזיק את העולם, רק אתה מצווה על זה וודאיי שיזדרז ביותר לקיים התורה והמצוות ולא ישמע לקול יצרו כלל וכלל.
"הנה יש הרבה אנשים בעולם, שמקיימים את כל המצוות ומרבים ללמוד תורה והעולם עדיין אינו חרב, תפסיק פעם ותנוח - והעולם ימשיך להתקיים גם בלעדיך".
מי אומר את זה? יצר הרע, הוא אומר לו: "מה אתה מדבר? אתה יודע כמה אנשים שומרים תורה ומצוות, מה הכל תלוי עליך, תנוח מה קרה לך, שהם ילמדו היום, היום אתה חופשי, לך טייל לך קצת, תעשה ככה, תעשה ככה...",
אבל אם הוא יודע שזה היום האחרון ויש לו רק את זה ללמוד וכל העולם תלוי עליו היום, אז אין מקום ליצר הרע לבלבל את המוח וכל זה אנחנו אומרים כל יום בפסוקים של קריאת שמע ולא יודעים את השלושה כללים. "ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך", איך תגיע לדרגה כזאת שאתה תאהב את הקב"ה בכל לבבך, איך, איך תגיע? "והיו הדברים האלה על לבבך" היינו, הדברים האלה שאתה לומד אותם היום, זהו רק "הדברים האלה, והיו הדברים האלה".
אל תתרחב ואל תתפשט ואל תתבונן, "האלה" מה מונח לפניך עכשיו ללמוד? זה מה שיש! "אשר אנכי מצווך" היינו; שתחשוב שהקב"ה ואתה לבד נמצאים בעולם ואני מצווך, "אשר אנכי מצווך" אשר אני צוויתי רק אותך, אין עוד בעולם אנשים, אין אף אחד, רק אתה, אני ואתה נשארנו בעולם ואני מצווך, היום, יש לך רק יום אחד לחיות, היום תלמד את הדברים האלה, אשר אני מצווך היום. אלה שלושת הכללים, מונחים פה בפסוק, אם אדם יעשה כך, אין פיתוי ליצר הרע וזה לא נכון?
מה זה לא יכול להיות באמת שזה היום האחרון? וזה לא יכול להיות גם שאתה בדיוק במשקל של מחצה העולם זכאי, מחצה עולם חייב, אתה יכול לזכות אותו? ובאמת מה אתה יכול ללמוד יותר ממה שאתה יכול ללמוד באותו יום? אז השלושה כללים האלה הם ברורים, אם אדם קם ככה מהבוקר ויודע אני צריך עכשיו לעשות את המשימות האלה, הדברים יהיו חרוטים על ליבו, לא יצליח יצר הרע לדחוק אותו ולמנוע ממנו את קיום התורה והמצוות באופן קבוע בכל יום.
"בשבתך בביתך ובלכתך בדרך" הדורות הראשונים היו רגילים ללמוד את כל התורה בעל פה, חוץ מתנ"ך, נביאים, כתובים, שזה היה מורגל בפיהם, סיפרתי לכם שאבא שלי כמעט את כל התנ"ך, היה יודע בעל פה וזה הוא למד בתימן עוד כשהיה ילד והיו כל הזמן חוזרים, חוזרים, שונים, שונים, שונים זה מה שהיו עושים, יש תייר גדול שקראו לו אבן ספיר והוא כתב ספר שפעם הוא הגיע לתימן וכשהוא הגיע לשמה, הוא רואה בעלי מלאכות עובדים.
אז הוא מספר דוגמא אחת עם נפח, אבא ובן שניהם עובדים בנפחות, הוא אומר, האבא אומר משנה, הבן ממשיך את המשנה הבאה והאבא ממשיך אחריו והבן ככה וכל היום הם עובדים והם מדברים במשניות זה הכל. אמרתי לכם שהמשחקים בתימן היו בין הנוער, לא "ארץ, עיר, חי, צומח, דומם" והשטויות האלה! היו אומרים פסוק, באיזה אות שמסתיים הפסוק, השני צריך להתחיל פסוק חדש, מסיים באות וההוא צריך להתחיל פסוק אחר, כל הזמן אחר, מי שנתקע – "עם הארץ!".
יש תנ"ך שלם, מה אתה, איך אתה ניתקע, כולם יודעים את התנ"ך, כמה היו חתני תנ"ך תימנים בזמנו, היום הדור הזה כבר לא כמו הקודמים, מי שזוכר היה אחד קראו לו חומרי, טררררר היו שואלים אותו שאלה, היה נותן כמה תשובות, לא אחת. טררר איזה מהירות יה חביבי אני זוכר ראיתי את זה. כן, אז בכל מקום היו יודעים פעם הדורות הראשונים גם את התורה שבעל פה, בעל פה, כי היתה בעל פה, "אי אתה רשאי לכותבם" היו צריכים ללמוד בעל פה, בין שלמדו אותה ביחידות, בין שלמדו בחבורה.
אז כמובן שקל לקיים את המצווה הזו, "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך", כשאתה הולך בדרך, זה לא כמו היום אתה נוסע באוטובוס וברכבת ואתה מחזיק, אתה מבין, ספר או שיש לך בסמארטפון "ובלכתך בדרך", יש אפליקציה. זה אתה צריך עם הראש, אתה רוכב על חמור או הולך רגלי ואתה צריך כל הדרך, שעות לפעמים, מה תעשה? צריך לשנן תורה, אבל היה פעם הכל בעל פה, אז היו יכולים והיו יודעים על פה סדרים, סדרים שלמים,
משניות כי הרי גם לפני רבי היו לומדים בעל פה את המשניות או בגמרא למדו בעל פה את כל חלקי העיון בש"ס וכיון שהיו רגילים ללמוד בעל פה, לא היו זקוקים לספר. והיה בידו של כל אחד ללמוד תמיד, כל זמן שהיה לו זמן פנוי, בבית, בדרך, בשכיבה, בקימה ולא היה צריך להתגבר על יצר הרע בזה, זה היה כל כך מורגל, אבל היום שכל הלימוד הוא מתוך הכתב ועיקר הלימוד הוא בבית המדרש, ששם מצויים ספרים או בבית ששם הספרים נמצאים לידו,
אבל בדרך אין לו ספרים, ממילא מתעצלים ללכת לבית המדרש בזמן הפנוי או לקחת איתו חבילה של ספרים כדי לא לבטל יום שלם מלימוד התורה.
בזמנו כשאני חזרתי בתשובה, סיפרתי פעם, הייתי הולך בדרך כל הזמן עם ספר, כל הזמן, נוסע באוטובוס הייתי מחזיק ספר ככה, כל הזמן עם ספר, כל הזמן והיו מוכרים גם ספרים בפורמטים של כיס, פורמט כיס, אתה מכניס בכיס, יש לך ספר, כל הספרים של המוסר או ספרי הלכה, אני בעצמי הוצאתי את הספר "קיצור שולחן ערוך", אני הוצאתי בפורמט כיס קטן, הפצתי עשרות אלפים כאלה, בכל ההרצאות, הייתי נותן לאנשים,
פעם היינו מחלקים ספרים כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן, הייתי מחלק את זה והייתי מבקש מאנשים: "תלמדו! זה הספר שהחזיר אותי בתשובה!" והייתי מחלק, מחלק, מחלק, מחלק, היה עולה לנו חמישה שקלים ספר כזה, פורמט כיס, משהו עולמי, פורמט כיס, ככה שאדם לא יתקע ויכול כל הזמן ללמוד תורה. ועל כגון זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה באבות: "המהלך בדרך ומפסיק ממשנתו" כי אז היה הכל שגור בפה,
אז איך אתה מפסיק מהמשנה, אתה הולך בדרך ואתה מפסיק מהמשנה, איך אתה מפסיק מהמשנה, הרי היא שגורה על לשונך, אז איך אתה מפסיק? אם הוא הפסיק ואמר "מה נאה אילן זה?" מתחייב בנפשו!". אבל, היום זה קשה מאד הדבר!"
אומר החפץ חיים: "לכן חייב אדם להכין לעצמו ספרים מיוחדים שיהיו עימו תמיד, בלכתו בדרך יוכל ללמוד בהם או בביתו למי שאין הרבה ספרים בבית, חייב לדאוג לכך שמשניות וספרים הכרחיים אחרים, תמיד יהיו תחת ידיו, כדי שיוכל לקיים מצווה גדולה זו, "ובלכתך בדרך", בוא וראה עד היכן הדברים מגיעים,
שאם יאמרו לאדם: "אתה יודע מה? סגור את החנות, תתפנה מכל העסקים ואנחנו נשלם לך משכורת, כמה אתה מרוויח ביום? אלף שקל, קח אלף שקל ותסגור את החנות ולא צריך להתפרנס יותר מהעסק וזה".
בן אדם לא יסכים! הוא יגיד לך: "מה אני יעשה כל היום השתגעת, מה אני אשב, מה אני אסתכל על הכסף, מה אני אעשה, אפשר להשתגע משעמום!"
הוא יגיד והוא לא מעלה על דעתו, שעכשיו יש לו את כל הזמן בעולם לשבת בבית המדרש וללמוד תורה ולהיות חכם,
"למה הלכת לעבוד?"
"בשביל להרוויח כסף",
"קח אותו קח, הנה שב",
"לא! אני אשתגע!"
זה לא קל, מי שלא רגיל, זה בכלל לא קל, מי שלא רגיל זה בכלל קל. פעם סיפרנו מעשה שהיה, שהיו פועלים עובדים ברחוב ופותחים את המדרכות מכניסים צינורות והכל, כמה ימים התעכבו ובדיוק איפה שהם עבדו, הייתה מרפסת שהיה יושב שמה רב, עם תלמיד וכל היום מהבוקר היו יושבים ולומדים, גמרא והכל וזה והם שמה למטה כל הזמן מסתכלים למעלה, "אלה, תראה, אנחנו עובדים פה, פתוחים את כל המדינה ימינה ושמאלה, בשביל שיהיה להם מים ויהיה להם פה ואלה יושבים לנו מעלנו, מעל הראש ולומדים ככה, פנאן", אז התחילו להקניט אותם קצת וזה..
אז הרב אמר להם יום אחד: "תשמעו כמה אתם מרוויחים שמה למטה?" אמרו לו את הסכום,
אמר להם: "אני משלם לכם חודש ימים, בואו תשבו איתנו תלמדו!"
אמרו: "מסכימים", מסכימים,
- "אבל כמו שאנחנו לומדים?"
- "כן",
- "ברצף?"
- בטח מסכימים!".
עלו אליו, לא החזיקו חצי יום, חצי יום, חזרו בחזרה ללמטה, לא יכולים לשבת רצוף, ארבע שעות רצוף, לשבת במקום ולשמוע דברי תורה והכל וזה, הם לא רגילים, הם כל הזמן רגילים עם הגוף ועם זה ופה ושם, לא יכולים. וויתרו על הכסף, וויתרו על הכל, חזרו לג'ורה ומבסוטים זהו, הבינו שם חיים על הכיפאק. ככה זה עובד.
טוב, "ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", הפשט של המקרא מלמד אותנו, שדברי תורה צריכים להיות חרוטים על ליבנו, ואז נוכל לקיים את המצווה הזאת ממש, "ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" כי התורה חרוטה, חרוטה! אני לדוגמא, הזמנתי את אלירז לעזור לי בצילום, אז בשעה שאני איך קוראים לו, עד שאני מתארגן, מסיבות כאלה ואחרות, הוא ממלמל,
"מה אתה עושה?" אני אומר לו,
"לא, אני חוזר על התורה של הזה!"...
אה יפה מאד, יודע משהו בעל פה וחוזר, יפה, כל הכבוד. הזמנתי את דניאל הררי שיעזור לי גם כן, בינתיים התעכבתי כמה שעות, כמה שעות, מה הוא עושה? יש לו מחברת, שהוא כותב כל הזמן את מה שהוא שומע וזה, בכל שיעור, כותב, כותב, כותב, חוזר על הכל, חוזר על הכל, חביבי "כנישתא!" אנשים רציניים, "בשבתך בביתך" ואפילו בבית אחרים, כל הכבוד.
אז עכשיו, "לכן מן הראוי, שכל אחד ישנן לעצמו בעל פה, לפחות מסכת אחת", כבר דיברנו על זה בזמנו, אז היו פה כמה שהצליחו, את כל המשניות של שבת ללמוד בעל פה, אני לא יודע אם הם עוד שיננו וזוכרים את הכל, אבל רואים שמסוגלים, רואים שמסוגלים, אפילו ילד פה, אפרים, אפרים ברדה, אפילו הוא למד את כל המשניות, של שבת ואפילו אבא שלו, ברדה, פששש ברדאים..
ובכן, אז ראוי שכל אחד, ישנן מסכת אחת, כדי שיוכל ללמוד בכל מקום ובכל זמן, אפילו בשעה שאין לו ספרים ובייחוד ראוי לשים לב שמגיעים ימי הזקנה, עלול אדם להחלש חס ושלום, יש כאלה שהראייה נחלשת, יש כאלה שהגוף גם, יש כל מיני צרות רחמנא ליצלן, זה "מתחילים להחזיר ציוד", אז זה קשה. אז יהיה קשה לאנשים ללמוד בספר או שהוא לא רואה טוב, צריך כבר זכוכית מגדלת...
ואמרו בזוהר הקדוש: "האי מאן דירית מסכת אחת ירית עלמא חדא" מי שיורש, מי שקונה לו מסכת אחת, קונה לו עולם שלם, עולם שלם נברא מהמסכת. זה אדם שבקיא היטב וכאילו היא קנויה אצלו, ומה טוב לאדם שיחזור על תלמודו בעל פה, בעת שבתו ליד השולחן, קודם ברכת המזון.
עשיתי חוברת בזמנו, שעשינו חברותות, עשיתי חוברת לשלושים יום, שכל יום קטע קטן אדם אומר, ביום א' דראש חודש, אומר את הקטע הזה. ב' דראש חודש אומר ככה, חוברות קטנות שיהיה לכל בן אדם על השולחן והוא פותח וישר הוא אומר קטע קטן, תשאירו תמיד ספר, תתקדמו איתו וכו' וכו' כדאי ספרי הלכה או קיצור שולחן ערוך, תיק תק, זה הלכות קצרות, אתה אומר ומקיים "וידבר אלי, זה השולחן אשר לפני השם", אשריו של מי שעושה כן ומי ששומע בעצתו של הכהן הגדול, החפץ חיים, רבי ישראל מאיר זכותו תגן עלינו, אמן ואמן.
קהל: אמן.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).