שלשה כללים בלימוד התורה | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 02.06.2020, שעה: 06:39
הרב: נציב יום, אברהם בן גמרה, חזרה בתשובה שלמה, שלום בית, פרנסה ברווח, רפואה שלמה ברמ"ח אברים ושס"ה גידים, אמן ואמן.
קהל: אמן.
הרב: החפץ חיים אומר שלושה כללים בלימוד התורה, מי שיקח עכשיו את העצה שהוא נותן פה, שהיא מבוססת על פסוקים, מסודר כל החיים. שלושה כללים, הפסוק אומר "והיו הדברים האלה, אשר אנכי מצוך היום, על לבבך" וכך היה אומר בשם גאון אחד, שבלימוד התורה על האדם ללכת על פי שלושה כללים; כלל ראשון: תחשוב שלא נשאר לך אלא יום אחד לחיות, זה היום האחרון, איך שקמת, תדע זה היום האחרון, כלל ראשון.
כלל שני: שאין לך אלא פרק משניות אחד או דף אחד גמרא, ללמוד היום וזה רק מה שאתה עוסק בו עכשיו זהו, זה מה שהמשימה שלך ביום האחרון, ללמוד את הפרק הזה של המשנה או את הדף גמרא. הכלל השלישי: שאתה היהודי היחידי שהקב"ה מצווה עליו ללמוד תורה ולקיים מצוות וכל העולם תלוי בך. שלשה כללים, אם תחשוב כך שלא נשאר לך אלא יום אחד לחיות, אז וודאי שתחזור בתשובה שלמה ותעשה כל מה שצריך לעשות ולא תחטא.
ואתה לא יכול להניח דברים למחר כי זה היום האחרון, אז היום מסיימים את הכל. ואם יחשוב שאין לו ללמוד אלא דף גמרא אחד, אז אין מקום להתעצל, אין מקום להתעצל,
כי עתה מתגרה בו היצר ואומר לו: "יאוו! תראה כמה דפים יש לך גמרא עוד לגמור!! ואין ספק שלא תוכל לעמוד בזה, כי כמה שתלמד לא תספיק ועל ידי זה הוא מרפה את ידיו", יצר הרע,
אבל אם אתה אומר: "יש לי רק דף אחד שלם לגמור אותו בעיון או פרק שלם של משניות!"
יצר הרע לא יכול לבלבל את המוח, "כמה יש, כמה נשאר, כמה צריך להספיק", - אני עוד כלום לא יודע וזהו זה המשימה ובזה שאתה תחשוב שהעולם כולו תלוי בך והשם ממנה אותך עכשיו להחזיק את העולם היום, אתה מחזיק את העולם, רק אתה מצווה על זה וודאיי שיזדרז ביותר לקיים התורה והמצוות ולא ישמע לקול יצרו כלל וכלל.
"הנה יש הרבה אנשים בעולם, שמקיימים את כל המצוות ומרבים ללמוד תורה והעולם עדיין אינו חרב, תפסיק פעם ותנוח - והעולם ימשיך להתקיים גם בלעדיך".
מי אומר את זה? יצר הרע, הוא אומר לו: "מה אתה מדבר? אתה יודע כמה אנשים שומרים תורה ומצוות, מה הכל תלוי עליך, תנוח מה קרה לך, שהם ילמדו היום, היום אתה חופשי, לך טייל לך קצת, תעשה ככה, תעשה ככה...",
אבל אם הוא יודע שזה היום האחרון ויש לו רק את זה ללמוד וכל העולם תלוי עליו היום, אז אין מקום ליצר הרע לבלבל את המוח וכל זה אנחנו אומרים כל יום בפסוקים של קריאת שמע ולא יודעים את השלושה כללים. "ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך", איך תגיע לדרגה כזאת שאתה תאהב את הקב"ה בכל לבבך, איך, איך תגיע? "והיו הדברים האלה על לבבך" היינו, הדברים האלה שאתה לומד אותם היום, זהו רק "הדברים האלה, והיו הדברים האלה".
אל תתרחב ואל תתפשט ואל תתבונן, "האלה" מה מונח לפניך עכשיו ללמוד? זה מה שיש! "אשר אנכי מצווך" היינו; שתחשוב שהקב"ה ואתה לבד נמצאים בעולם ואני מצווך, "אשר אנכי מצווך" אשר אני צוויתי רק אותך, אין עוד בעולם אנשים, אין אף אחד, רק אתה, אני ואתה נשארנו בעולם ואני מצווך, היום, יש לך רק יום אחד לחיות, היום תלמד את הדברים האלה, אשר אני מצווך היום. אלה שלושת הכללים, מונחים פה בפסוק, אם אדם יעשה כך, אין פיתוי ליצר הרע וזה לא נכון?
מה זה לא יכול להיות באמת שזה היום האחרון? וזה לא יכול להיות גם שאתה בדיוק במשקל של מחצה העולם זכאי, מחצה עולם חייב, אתה יכול לזכות אותו? ובאמת מה אתה יכול ללמוד יותר ממה שאתה יכול ללמוד באותו יום? אז השלושה כללים האלה הם ברורים, אם אדם קם ככה מהבוקר ויודע אני צריך עכשיו לעשות את המשימות האלה, הדברים יהיו חרוטים על ליבו, לא יצליח יצר הרע לדחוק אותו ולמנוע ממנו את קיום התורה והמצוות באופן קבוע בכל יום.
"בשבתך בביתך ובלכתך בדרך" הדורות הראשונים היו רגילים ללמוד את כל התורה בעל פה, חוץ מתנ"ך, נביאים, כתובים, שזה היה מורגל בפיהם, סיפרתי לכם שאבא שלי כמעט את כל התנ"ך, היה יודע בעל פה וזה הוא למד בתימן עוד כשהיה ילד והיו כל הזמן חוזרים, חוזרים, שונים, שונים, שונים זה מה שהיו עושים, יש תייר גדול שקראו לו אבן ספיר והוא כתב ספר שפעם הוא הגיע לתימן וכשהוא הגיע לשמה, הוא רואה בעלי מלאכות עובדים.
אז הוא מספר דוגמא אחת עם נפח, אבא ובן שניהם עובדים בנפחות, הוא אומר, האבא אומר משנה, הבן ממשיך את המשנה הבאה והאבא ממשיך אחריו והבן ככה וכל היום הם עובדים והם מדברים במשניות זה הכל. אמרתי לכם שהמשחקים בתימן היו בין הנוער, לא "ארץ, עיר, חי, צומח, דומם" והשטויות האלה! היו אומרים פסוק, באיזה אות שמסתיים הפסוק, השני צריך להתחיל פסוק חדש, מסיים באות וההוא צריך להתחיל פסוק אחר, כל הזמן אחר, מי שנתקע – "עם הארץ!".
יש תנ"ך שלם, מה אתה, איך אתה ניתקע, כולם יודעים את התנ"ך, כמה היו חתני תנ"ך תימנים בזמנו, היום הדור הזה כבר לא כמו הקודמים, מי שזוכר היה אחד קראו לו חומרי, טררררר היו שואלים אותו שאלה, היה נותן כמה תשובות, לא אחת. טררר איזה מהירות יה חביבי אני זוכר ראיתי את זה. כן, אז בכל מקום היו יודעים פעם הדורות הראשונים גם את התורה שבעל פה, בעל פה, כי היתה בעל פה, "אי אתה רשאי לכותבם" היו צריכים ללמוד בעל פה, בין שלמדו אותה ביחידות, בין שלמדו בחבורה.
אז כמובן שקל לקיים את המצווה הזו, "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך", כשאתה הולך בדרך, זה לא כמו היום אתה נוסע באוטובוס וברכבת ואתה מחזיק, אתה מבין, ספר או שיש לך בסמארטפון "ובלכתך בדרך", יש אפליקציה. זה אתה צריך עם הראש, אתה רוכב על חמור או הולך רגלי ואתה צריך כל הדרך, שעות לפעמים, מה תעשה? צריך לשנן תורה, אבל היה פעם הכל בעל פה, אז היו יכולים והיו יודעים על פה סדרים, סדרים שלמים,
משניות כי הרי גם לפני רבי היו לומדים בעל פה את המשניות או בגמרא למדו בעל פה את כל חלקי העיון בש"ס וכיון שהיו רגילים ללמוד בעל פה, לא היו זקוקים לספר. והיה בידו של כל אחד ללמוד תמיד, כל זמן שהיה לו זמן פנוי, בבית, בדרך, בשכיבה, בקימה ולא היה צריך להתגבר על יצר הרע בזה, זה היה כל כך מורגל, אבל היום שכל הלימוד הוא מתוך הכתב ועיקר הלימוד הוא בבית המדרש, ששם מצויים ספרים או בבית ששם הספרים נמצאים לידו,
אבל בדרך אין לו ספרים, ממילא מתעצלים ללכת לבית המדרש בזמן הפנוי או לקחת איתו חבילה של ספרים כדי לא לבטל יום שלם מלימוד התורה.
בזמנו כשאני חזרתי בתשובה, סיפרתי פעם, הייתי הולך בדרך כל הזמן עם ספר, כל הזמן, נוסע באוטובוס הייתי מחזיק ספר ככה, כל הזמן עם ספר, כל הזמן והיו מוכרים גם ספרים בפורמטים של כיס, פורמט כיס, אתה מכניס בכיס, יש לך ספר, כל הספרים של המוסר או ספרי הלכה, אני בעצמי הוצאתי את הספר "קיצור שולחן ערוך", אני הוצאתי בפורמט כיס קטן, הפצתי עשרות אלפים כאלה, בכל ההרצאות, הייתי נותן לאנשים,
פעם היינו מחלקים ספרים כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן, הייתי מחלק את זה והייתי מבקש מאנשים: "תלמדו! זה הספר שהחזיר אותי בתשובה!" והייתי מחלק, מחלק, מחלק, מחלק, היה עולה לנו חמישה שקלים ספר כזה, פורמט כיס, משהו עולמי, פורמט כיס, ככה שאדם לא יתקע ויכול כל הזמן ללמוד תורה. ועל כגון זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה באבות: "המהלך בדרך ומפסיק ממשנתו" כי אז היה הכל שגור בפה,
אז איך אתה מפסיק מהמשנה, אתה הולך בדרך ואתה מפסיק מהמשנה, איך אתה מפסיק מהמשנה, הרי היא שגורה על לשונך, אז איך אתה מפסיק? אם הוא הפסיק ואמר "מה נאה אילן זה?" מתחייב בנפשו!". אבל, היום זה קשה מאד הדבר!"
אומר החפץ חיים: "לכן חייב אדם להכין לעצמו ספרים מיוחדים שיהיו עימו תמיד, בלכתו בדרך יוכל ללמוד בהם או בביתו למי שאין הרבה ספרים בבית, חייב לדאוג לכך שמשניות וספרים הכרחיים אחרים, תמיד יהיו תחת ידיו, כדי שיוכל לקיים מצווה גדולה זו, "ובלכתך בדרך", בוא וראה עד היכן הדברים מגיעים,
שאם יאמרו לאדם: "אתה יודע מה? סגור את החנות, תתפנה מכל העסקים ואנחנו נשלם לך משכורת, כמה אתה מרוויח ביום? אלף שקל, קח אלף שקל ותסגור את החנות ולא צריך להתפרנס יותר מהעסק וזה".
בן אדם לא יסכים! הוא יגיד לך: "מה אני יעשה כל היום השתגעת, מה אני אשב, מה אני אסתכל על הכסף, מה אני אעשה, אפשר להשתגע משעמום!"
הוא יגיד והוא לא מעלה על דעתו, שעכשיו יש לו את כל הזמן בעולם לשבת בבית המדרש וללמוד תורה ולהיות חכם,
"למה הלכת לעבוד?"
"בשביל להרוויח כסף",
"קח אותו קח, הנה שב",
"לא! אני אשתגע!"
זה לא קל, מי שלא רגיל, זה בכלל לא קל, מי שלא רגיל זה בכלל קל. פעם סיפרנו מעשה שהיה, שהיו פועלים עובדים ברחוב ופותחים את המדרכות מכניסים צינורות והכל, כמה ימים התעכבו ובדיוק איפה שהם עבדו, הייתה מרפסת שהיה יושב שמה רב, עם תלמיד וכל היום מהבוקר היו יושבים ולומדים, גמרא והכל וזה והם שמה למטה כל הזמן מסתכלים למעלה, "אלה, תראה, אנחנו עובדים פה, פתוחים את כל המדינה ימינה ושמאלה, בשביל שיהיה להם מים ויהיה להם פה ואלה יושבים לנו מעלנו, מעל הראש ולומדים ככה, פנאן", אז התחילו להקניט אותם קצת וזה..
אז הרב אמר להם יום אחד: "תשמעו כמה אתם מרוויחים שמה למטה?" אמרו לו את הסכום,
אמר להם: "אני משלם לכם חודש ימים, בואו תשבו איתנו תלמדו!"
אמרו: "מסכימים", מסכימים,
- "אבל כמו שאנחנו לומדים?"
- "כן",
- "ברצף?"
- בטח מסכימים!".
עלו אליו, לא החזיקו חצי יום, חצי יום, חזרו בחזרה ללמטה, לא יכולים לשבת רצוף, ארבע שעות רצוף, לשבת במקום ולשמוע דברי תורה והכל וזה, הם לא רגילים, הם כל הזמן רגילים עם הגוף ועם זה ופה ושם, לא יכולים. וויתרו על הכסף, וויתרו על הכל, חזרו לג'ורה ומבסוטים זהו, הבינו שם חיים על הכיפאק. ככה זה עובד.
טוב, "ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", הפשט של המקרא מלמד אותנו, שדברי תורה צריכים להיות חרוטים על ליבנו, ואז נוכל לקיים את המצווה הזאת ממש, "ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" כי התורה חרוטה, חרוטה! אני לדוגמא, הזמנתי את אלירז לעזור לי בצילום, אז בשעה שאני איך קוראים לו, עד שאני מתארגן, מסיבות כאלה ואחרות, הוא ממלמל,
"מה אתה עושה?" אני אומר לו,
"לא, אני חוזר על התורה של הזה!"...
אה יפה מאד, יודע משהו בעל פה וחוזר, יפה, כל הכבוד. הזמנתי את דניאל הררי שיעזור לי גם כן, בינתיים התעכבתי כמה שעות, כמה שעות, מה הוא עושה? יש לו מחברת, שהוא כותב כל הזמן את מה שהוא שומע וזה, בכל שיעור, כותב, כותב, כותב, חוזר על הכל, חוזר על הכל, חביבי "כנישתא!" אנשים רציניים, "בשבתך בביתך" ואפילו בבית אחרים, כל הכבוד.
אז עכשיו, "לכן מן הראוי, שכל אחד ישנן לעצמו בעל פה, לפחות מסכת אחת", כבר דיברנו על זה בזמנו, אז היו פה כמה שהצליחו, את כל המשניות של שבת ללמוד בעל פה, אני לא יודע אם הם עוד שיננו וזוכרים את הכל, אבל רואים שמסוגלים, רואים שמסוגלים, אפילו ילד פה, אפרים, אפרים ברדה, אפילו הוא למד את כל המשניות, של שבת ואפילו אבא שלו, ברדה, פששש ברדאים..
ובכן, אז ראוי שכל אחד, ישנן מסכת אחת, כדי שיוכל ללמוד בכל מקום ובכל זמן, אפילו בשעה שאין לו ספרים ובייחוד ראוי לשים לב שמגיעים ימי הזקנה, עלול אדם להחלש חס ושלום, יש כאלה שהראייה נחלשת, יש כאלה שהגוף גם, יש כל מיני צרות רחמנא ליצלן, זה "מתחילים להחזיר ציוד", אז זה קשה. אז יהיה קשה לאנשים ללמוד בספר או שהוא לא רואה טוב, צריך כבר זכוכית מגדלת...
ואמרו בזוהר הקדוש: "האי מאן דירית מסכת אחת ירית עלמא חדא" מי שיורש, מי שקונה לו מסכת אחת, קונה לו עולם שלם, עולם שלם נברא מהמסכת. זה אדם שבקיא היטב וכאילו היא קנויה אצלו, ומה טוב לאדם שיחזור על תלמודו בעל פה, בעת שבתו ליד השולחן, קודם ברכת המזון.
עשיתי חוברת בזמנו, שעשינו חברותות, עשיתי חוברת לשלושים יום, שכל יום קטע קטן אדם אומר, ביום א' דראש חודש, אומר את הקטע הזה. ב' דראש חודש אומר ככה, חוברות קטנות שיהיה לכל בן אדם על השולחן והוא פותח וישר הוא אומר קטע קטן, תשאירו תמיד ספר, תתקדמו איתו וכו' וכו' כדאי ספרי הלכה או קיצור שולחן ערוך, תיק תק, זה הלכות קצרות, אתה אומר ומקיים "וידבר אלי, זה השולחן אשר לפני השם", אשריו של מי שעושה כן ומי ששומע בעצתו של הכהן הגדול, החפץ חיים, רבי ישראל מאיר זכותו תגן עלינו, אמן ואמן.
קהל: אמן.
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב!!! יישר כוח עצום על עוד דרשה מרתקת ומיוחדת לחודש אלול וקריאה לחזרה והתקרבות לאל יתברך בכל העולמות. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור עליכם ויברך אתכם בכול מילי דמיטב בבריאות איתנה בכל האיברים והגידים וישלם האל יתברך שכרכם שבעתיים על כלל הפעילות המבורכת עבור עם ישראל, אמן ואמן!!! (רחובות - יצר הרע טוב מאד 23.08.2026 shofar.tv/lectures/1726).
ב"ה גבאי בבית כנסת בשכונת רמות ירושת"ו שהתקין 2 שלטים 'חומרת עוון דיבור בבית הכנסת' התקשר להודות בחום ולברך על החיזוק שנעשה בבית כנסת והתקשר לבקש עוד שלטים; בריך שמיה ואשר יצר בכוונת הלב (לכתבה כבוד התורה בבתי כנסיות 258 שלטים - 100 הותקנו! shofar.tv/articles/15818).
יישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת ומרגשת במיוחד לתקופה הזאת. יה"ר שהאל ברחמיו הגדולים ישלם לך שבעתיים בבריאות איתנה ובכל מילי דמיטב על כל הטוב שאתה נותן לעם היהודי בכל מקום במסירות נפש ואהבת חינם באמת 🌹🌹🌹 אמן.
הרב, ב"ה הסיפור של האבא עם הילד שהאבא חיכה לבן שלו על הספסלים - נכנס לי ללב כמו חץ בזמן העבודה בכיתי כמו ילד קטן מרגש ממש ככה הקדוש ברוך הוא מחכה לנו! רק הרב בדור הזה יודע לשלוח חצים ולתקוע בלב השומעים אוהב אותך תמיד ❤️ (לסרטון: הילד החרדי שעבר לגור ברוטשילד shofar.tv/videos/24706).
ישר כח כבוד הרב, ב"ה הרצאה מדהימה, יהי רצון שנתעורר ושלא נחמיץ את ההזדמנות, אמן (ראש העין 17.8.26).
בס"ד, לכבוד הרב שליט"א, רציתי לשתף את הרב בסיפור נפלא ולהודות מקרב לב על העזרה וההכוונה. לאחרונה התברר שיש באפשרותי לקיים מצוות שילוח הקן ולא ידעתי כיצד לבצע כהלכה. אז צילמתי את הקן בכוונה לשלוח את התמונה לבתי כדי להיוועץ איתה. והנה, בדרך פלאית ממש ובלי שלחצתי על דבר, התמונה נשלחה דווקא לכבוד הרב! כשקיבלתי מהרב את התשובה וההדרכה להפקיר את המרפסת כדי שאוכל לקיים את המצווה, נדהמתי על ההשגחה הפרטית והגלויה מן השמים! התרגשתי לראות כיצד הקדוש ברוך הוא מכוון את הדברים שההודעה תגיע לאדם הנכון שידריך אותי. בזכות תשובתך זכיתי לקיים את מצוות שילוח הקן בשמחה גדולה, ביטחון והבנה שפעלתי נכון. תודה לכבוד הרב על המענה והעזרה, ותודה לקדוש ברוך הוא שמראה לנו פלאי פלאים בכל יום. בהערכה רבה ובברכה.
ב"ה הנ"ל התקשרה לבשר שבזכות הנציב יום שעשתה עבור בתה, למרות שהרופא אמר שבעלה ח"ו לא יכול להביא ילדים, זכתה בתה לאחר שנתים להיפקד בשעטו"מ, כעת הינה בחודש השישי.
לכבוד מורנו ורבנו, הרב אמנון יצחק שליט"א, שלום וברכה ורב תודות, ברצוני להביע בפני הרב הכרת טוב עמוקה מכל הלב על כל פועלו הכביר למען עם ישראל. הטרחה, העמל והמסירות ללא הפסקה – הן בארץ והן בחו"ל – אינם מובנים מאליהם כלל, ומאירים את הדרך לרבים. ביקשתי לשתף את הרב בשינוי העצום והטוב שב"ה הלימוד ממך הביא לחיי: כשמגיע "גל" או אתגר לא פשוט – אם בזוגיות, בחינוך הילדים או בכל תחומי החיים – למדתי מהרב לא לברוח מהמציאות. למדתי לחשוב נכון, להתמודד בכוחות עצמי מתוך גדלות מוחין ולנצח. כל זאת בזכות הדרך שבה הרב מקרב אותנו באהבה ובאופן רצוף לקדוש ברוך הוא. בעבר, הנטייה הטבעית ברגעי לחץ היתה לרוץ ישר ולשאול "מה עושים?!". דרך תורת הרב למדתי את העומק של אמונת חכמים: להבין את עצמי, לתקן את עצמי בצורה הטובה ביותר ולא להזדעזע מכל ניסיון או מצב שעובר. מתוך כך, אני מצליחה לפעול בדיוק כפי שהקדוש ברוך הוא רוצה שאפעל. הדרך הזו מביאה עמה רפואה לנפש, שמחה אמיתית בלב וישוב הדעת. ב"ה לומדים מהרב להפעיל את השכל הישר יחד עם הרגש, והרוחניות הזו מסייעת לנו לפתור ולתקן את המצבים הפרטיים בחיינו. החסד העצום שהרב עושה מציב ומעמיד את העולם ממש, ודרכו אנו מבינים כי על ידי התאחדות ואחדות אמת בעם ישראל נזכה לקרב מהרה את הגאולה הכללית והפרטית שלנו – דבר שמשמח וממלא את הלב. מאחלת לרב ולכל עם ישראל חודש אלול טוב ומבורך, חודש של רחמים, סליחות, התקרבות וגאולה בעזרת השי"ת. נעתרים בברכה יה"ר שהקב"ה יתן לרב כוחות, בריאות ואריכות ימים להמשיך להנהיג ולזכות את הרבים מתוך שמחה ונחת! אמן, תודה מראש, בהערכה רבה ובברכה, ג. י.
מורי ורבי שלום וברכה, רק רציתי לומר לך שוב תודה על הכל תודה, שב"ה החזרת אותי ואת בעלי וצאצאי בתשובה, תודה שבזכותך לא אוכלים נבלות וטרפות שקצים ורמשים, תודה שבזכותך לא הולכים לאירועים מעורבים (רח"ל) וב"ה מצלחים להתגבר פעם אחר פעם על הקושי, תודה שאתה דואג לחזק אותנו רוחנית כל יום ויומו, תודה על הדברי מוסר שלך שמחממים את הלב ונותנים כוח גם בתקופות ממש לא פשוטות, פשוט מחזק אותנו תמיד, מודים להשי"ת עליך וזה בכלל לא מובן מאליו, מאחלים לך אורך ימים ושנים בטוב ובנעימים, סיעתא דשמיא בכל, ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך ויה"ר שהשם הטוב ישמור לנו עליך מכל משמר, אמן, בהערכה עצומה משפחת ש. קרית שמונה.
ב"ה בזכות הספר 'בטחוני בצורי הוא אוצרי' וכן רבע שעה "עבדו" זכו לנס וקיבלו סכום כסף ורוצים להודות לכבוד הרב על כך. אומרת שברוך השם רואים הרבה ישועות ומוסרת תודה רבה על הכל! (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).