מעלת השבת נלמדת ממגילת אסתר | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום אבישג בת מזל

יראת שמיים חזרה בתשובה

תפסיק להיעשן, תתרחק מחברה מקולקלת,

תזכה לצניעות, לבוש הגון וראוי

וזיווג הגון מהירה

בימים ההם

כשבט המלך אחשוורוש על כיסא מלכותו

בימים ההם

אומר המדרש

זהו אחד מן המקומות

שהיו מלאכי השרת מדדין פתקין לפני הקדוש ברוך הוא

שולחים פתקאות

הכוונה כמתאוננים רע מרחוק

מה כואב למלאכים

שהיו אומרים לפניו

ריבונו של עולם

בית המקדש חרב

ורשע זה יושב

ועושה מרזיחין

בתי מרזח,

בתי משתה

כמו שכתוב עשה משתה

אמר להם הקדוש ברוך הוא תנו ימים כנגד ימים

ככתוב בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גיטות בשבת

זאת אומרת עם ישראל חיללו שבת

כמו שכתוב בנחמיה יג טו

כלומר

הואיל ועברו ישראל על שביתת השבת

לכן שבתו ונחו אומות העולם בטובה ובשלום

אתם לא שובתים

הם יקבלו את המתנה כמו שאומרים של השביתה והמנוחה

מבואר

ששורש הגזרה הייתה

מפני שלא שמרו ישראל את השבת

ומכוח זה נגרם

שיהיו אומות

שרויים בשלווה ובטובה

ועשה אחשורוש משתה

ונהנו ישראל מסעודתו ונתחייבו כליה

זה מה שאומרת המגילה יב

ביום השביעי

כתוב לב המלך ביין

וכי עד כעת לא היה מטיב ליבו ביין

אלא אמר רבא

אותו יום, יום השביעי,

דהיינו יום שבת

הם ינקו את כוח השבת במקום השלווה והטובה שהיו ישראל צריכים לנהוג בשבת

ולכן דווקא ביום זה היטיב ליבו ביין במיוחד ויצא מזה קלקול גדול

זה מה שמרמז הכתוב בימים ההם

כנגד אותם ימים שזלזלו ישראל בשבת

אז בימים ההם כשבט

המלך אחשורוש

כלומר

במקום מנוחה וטובה לישראל בשבת

קיים אחשורוש את השבט הזה

כשבט המלך

עשה משתה

ואירע מה שאירע

ואין זה רק באומה הישראלית בכללותה

אלא הוא הדין אצל כל אחד ואחד מישראל

אם יהודי רואה שמזלו ירוד

ואין הצלחה מאירה לו פנים

יבין

שעליו להתחזק בשמירת השבת

למה? כי היא מקור הברכה

כמו שאמר האלקבץ בלכה דודי

לקראת שבת

לכו ונלכה

כי היא מקור הברכה

כל הברכות נובעות

מהשבת

כמו שאומר הזוהר הקדוש פרשת יתרו

כל הברכות העליונות והתחתונות תלויות ביום השבת

ומכלל הן

אתה שומע עליו

אם חלילה מתחללת קדושת השבת

אז ההפסד

בכוחות הטומאה

יושבים לנוח להנאתם

לרעת בני ישראל

שכן הוא בכל דבר שבקדושה

אם הוא פוחת

מתגבר כנגדו כוח הטומאה כי גם זה לעומת זה עשה אלוקים

אתה פוחת בקדושה עולה אטומאה

תמיד

ככתוב ולאום מלאום יהמץ

כשזה קם

זה נופל

כמו שאמרו חכמים

לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים

רומי ישבה בצור

ומתי היא הייתה מתמלאת ועולה ומשגשגת?

כשהיה חורבן בירושלים

בהפוך גם

ואם כן

זוהי עצה כללית לכל איש ואישה מישראל

אם שורים עליהם דינים חלילה

ורוצים להמתיק אותם

ולהינצל מאיסורים ועוגמת נפש

צריך להתחזק בקדושת השבת

בשמירתה כהלכה,

במחשבה,

בדיבור ובמעשה

ובזכות שמירתה כראוי

תשרה עליהם שכינה ברכה בטובה

ובכל אשר יפנו ישכילו ויצליחו.

וכן מפורש בפסוק

ויברך אלוהים את יום השביעי

ויקדש אותו

כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות.

תראו מה זה,

אדם זוכה לרוחניות וברכה

מעצם השביתה, בלי שום עשייה אפילו.

עצם השביתה.

שובת ממלאכה, מתייחד עם הקדוש ברוך הוא,

מביא לו ברכה לא לאותו יום אלא לכל ימות השבוע

וכל השבוע תלוי בשבת.

מבואר שיום השביעי השבת

מבורך ומקודש

על ידי הקדוש ברוך הוא מכל הימים

וקידשתו מכל הזמנים.

ואם כך,

מלבד המצווה לשמור את השבת

שזו מצווה גדולה עד מאוד מצד עצמה,

שכל השומר שבת קלקטה מוחלים לו על 70 שנה של חברות,

אפילו עבודה זרה כדור אנוש.

זה כוחה של השבת.

אז צריכים גם להיזהר בשמירת כבוד השבת

כדי לקבל מברכתה וקדושתה למשך שאר ימות החול.

כל מה שאדם יכול להדר לכבוד שבת,

ייהדר.

מפה יפה מיוחדת,

כיסוי לחלות,

פמוטים אם אנשים משתמשים, או כעריות בשביל שמן,

כל דבר, מאכלים,

הוצאות שבת חוזרים.

ככה שאין בעיה להשקיע,

אבל צריך כל הזמן לחשוב איך משבחים ואיך משפרים ואיך

מתענגים בשבת

באופן שמרגישים שזה יום מיוחד

שאתה מצפה ומכין את עצמך לקראתו.

וכן מבואר בזוהר,

כל ברכות מעלה ומטה תלויות ביום השבת.

ועוד אומר הזוהר, בכל יום ויום מתברך העולם

מיום ההוא העליון,

כי כל שישה ימים

מתברכים מיום השביעי.

גם בספר ראשית חוכמה בשער הקדושה

הרחיב שהשבת היא מקור השפע והקדושה,

הברכה והטובה

לכל ששת ימי השבוע היונקים מכוח השבת.

ולכן

צריך האדם לקדש את השבת בכל מיני קדושה,

בתורה גם,

פה ברוך השם, יש הרבה תורה בשבת.

בתפילה כפי כוחו,

לא הרבה זוכים שיש להם חזן כשר ותפילות כשרות.

שבת זה דבר מאוד מיוחד, צריך לדקדק

שהכול יהיה על הצד הטוב ביותר.

וצייר שם את עניין השבת המשפיע על ששת ימי החול וכתב,

כי הנקודה האמצעית היא יום השבת,

שהוא מקור כל השפע והטובה והברכה לכל השבוע.

וכפי שיעור הנקודה האמצעית הזו,

כך שישה שיעורים כמותו יסובבו את העיגול.

זאת אומרת, כמה שאתה משפיע שפע של קדושה בתוך השבת,

אתה, במעשיך, בדיבור, במחשבה, במעשה,

כל יום בשבוע יושפע באופן שווה לפי מה שאתה השקעת.

וכן כתב אור החיים הקדוש שהשבת הוא המקיים העולם כל ששת ימים.

באחר עבור ששת ימים

יבוא שבת אחרת ויחייהו ויקיימהו עוד ששת ימים אחרים.

זאת אומרת,

אור החיים הקדוש אומר שהתוכנית של הקדוש ברוך הוא

זה היה שבת.

היא מחזיקה את השישה ימים ואז מסתיים. ובזכות השבת מקבלים עוד שישה ימים,

כאילו מתחדש העולם מחדש לעוד שישה ימים בזכות השבת.

ואחר כך עוד שבת מחיה עוד פעם.

לכן הוא אומר ככה, שבת הוא המקיים העולם כל ששת הימים.

בלי שבת העולם אין אחריו.

ואחר עבור ששת ימים יבוא שבת אחרת

ויחייהו את העולם ויקיימהו עוד ששת ימים אחרים.

לכן כתוב,

הקדוש ברוך הוא גילה את זה בעשרת הדיברות, את מה שאמר עכשיו אור החיים הקדוש.

הוא אומר כי ששת ימים

עשה אדוני את השמיים ואת הארץ.

זהו, רק לשישה ימים.

הרי גילה

כי בשעת הבריאה לא ברא השם כוח בעולם,

זולת לעמוד שישה ימים בלבד.

לטעם נודע לו.

זה גם ידוע ליודעי אמת.

אבל נתחכם השם וברא יום אחד,

הוא יוודע על אדוני,

ובו ביום חוזר אדוני ומשפיע נפש לעולם,

שיעור המקיים עוד שישה ימים.

וכן על זה הדרך.

בזולת זה היום

היה עולם חרב בגמר ששת ימים וחוזר לתוהו ובוהו.

יום השישי, ויחולו השמיים והארץ

וכל צבאם.

וצריך להכין אותו פעם שנייה,

ובאמצעות השבת העולם עומד.

זאת אומרת, אנשים לא מבינים מה כוחה של השבת.

וכן כתב בסידורו של שבת,

שהואיל וממנו מתברכים כל שישה ימים,

וברכה זו היא בין ברוחניות הקדושה,

אשר שמירת וקדושת השבת מועין להתברך על ידו כל ששת ימי החול,

שתוכל לעבוד עבודת שמו יתברך באמת,

ולהתדבק בו על ידי תורתו הקדושה.

לכן הלומד בשבת זה פי אלף,

השכר.

ובין בגשמיות,

הברכה שמתברך ממנו כל ימי החול בברכת הבנים,

החיים

והמזונות

כי יד השם הטובה עליו הכל משבת.

בנים,

חיים, אריכות ימים ומזון הכל משבת.

ובספר ישרי לב מהאדמור מביאלה, זכר צדיק וברכה, פירש את הכוונה בתפילה, וינוחו בו

כל ישראל

מקדשי שמיך,

על פי המאמר של המדרש,

אנשי חוץ לארץ,

בזכות מה הם חיים?

בזכות שהם מכבדים את השבתות וימים טובים.

זאת אומרת,

לא היו ראויים לחיות. מי שמחוץ לארץ לא ראוי לחיות.

בזכות מה חיים?

בזכות שמכבדים את השבתות וימים טובים.

וכן אמרו בזוהר,

מאותו יום

מתברכים כל ששת הימים.

לכן אומרים, וינוחו בו,

כדברי התרגום, ונברכו בו,

שאנו מבקשים

כי בשביל השבת שאנו שומרים,

נזכה למנוחה כל הימים,

מנוחת הגוף

ומנוחת הנפש,

ולא נצטרך לעמול בהם לפרנסתנו ומזונותינו,

אלא נתברך בשפע רב.

גם בדברי חיים מצאנז,

כתב

ששבת קודש היא כוח חיולי של הזמן.

כלומר, היא התרכיז והתמצית של הזמן,

ולכן כל ששת הימים

יונקים מהשבת.

השבת היא נקודת המרכז שעליה סובבים כל ימי השבוע.

וכך כתב גם רבי נתן מברסלב.

שבת היא נקודה פנימית

שבכל ששת ימי המעשה,

עם הנבראים שבהם,

כולם מקבלים חיות מבחינת שבת,

שהוא שורשם וחיותם כנודע.

עוד כתוב

ששת ימים תעבוד

וביום השביעי תשבות.

פרש אספורנו,

תהיה הצלחתך כשתעבוד ששת ימים,

כאשר תשבות בשביעי.

אתה מחפש הצלחה בששת הימים,

אז תלוי איך אתה שובת ביום השביעי.

מסופר,

פעם הגיע החפץ חיים, זכר צדיק לברכה, לעיר אחת.

שמע,

יש שם יהודי עשיר,

בעל בית חרושת,

מעסיק פועלים יהודים בשבת.

הלך אליו החפץ חיים לביתו,

ביקש ממנו שיפסיק לעבוד בשבת.

טען העשיר

שהוא מרוויח כל שבת ארבעת אלפים רובל.

הוא אינו מסוגל לסגור את בית החרושת

ולהפסיד סכום גדול כזה.

השיב לו החפץ חיים,

דע לך,

כי אם לא תסגור בשבת,

עלול אתה להפסיד את כל רכושך.

כמו שכתוב בתורה,

ששת ימים תעשה מלאכה.

קשה.

למה הוא צריכה תורה להודיענו מה נעשה כל השבוע?

למה היא צריכה להגיד שששת ימים תעשה מלאכה?

שהיא תאסור עלינו לעבוד בשבת, וזה הכול.

ובשאר השבוע,

יעשה מה שרוצה.

יעשה, לא יעשה. למה כורכים את זה? ששת ימים תעשה מלאכה.

אלא כוונת התורה,

כי כל הפרנסה של האדם תלויה בשמירת השבת.

אם רצונך לעבוד בששת ימי החול,

שבוט ממנה בשבת.

שאם לא כן,

גם במשך ששת ימי השבוע לא תהיה לך עבודה.

גם אם תהיה, לא תהיה בברכה.

וכך היה.

לאחר זמן

נכנסו הרוסים

ונטלו את כל מפעליו,

ונשאר בעירום וחוסר כול.

ושלח מכתב אל החפץ חיים,

שהוא ראה שצדקו דבריו.

אותו דבר,

השבת תטבע את עלבונה מרוקן בי,

וכל המסייעים לו.

אין דבר כזה.

השבת

זה נשמת ישראל,

ומי שפוגע בה,

היא מחזירה לו.

לא בכדי נאמר על מחלל שבת שעונשו הכי חמור בתורה.

גם בפעמים אחרות,

כאשר באו אנשים לבקש ברכה מהחפץ חיים,

השיב

כל הברכות תלויים בשמירת שבת,

כי היא מקור הברכה.

שמרו את השבת כאלכתה

והתברכו מפעליון.

וכלשון האלכווץ,

לקראת שבת,

לכו ונלכה,

כי היא מקור הברכה. מה זה לכו ונלכה?

כל יום אנחנו הולכים לקראת שבת.

כל העניין שלנו

זה ללכת לשבת.

בעוד פעם, ללכת לשבת.

לא שיום ראשון הוא בפני עצמו,

מיום שני הוא בפני עצמו, ויש גם שבת. לא.

לכו ונלכה,

א' בשבת,

ב' בשבת,

ג' בשבת.

כל הזמן אנחנו בדרך לשבת.

לכו ונלכה,

כי היא מקור הברכה.

למותר לציין כי אלכות שבת מרובים מאוד.

חכמים אמרו בחגיגה א', אלכות שבת

ערם כהררים התלוין בסערה.

ידועים דברי הגאון רבי יהונתן אייבשיץ ביערות דבש,

והביא את זה גם המשנה הברורה,

כי אי אפשר במציאות

שיינצל מאיסורי שבת

אם לא ילמוד כל הדינים על בורים היטב.

וצריך לחזור עליהם כל הזמן.

כך מביא

המשנה הברורה בהקדמה לחלק ג' במשנה הברורה.

ולכן חובה על כל יהודי

לקבוע לו עת וזמן

ללמוד ערכות שבת

ולהיות בקיא בהם,

כדי שלא ייכשל חס ושלום

בייסורי שבת

שבות שונות.

רבי יחנן יובה רגשי אומר

עושה הקודש והאורחסה קודש ישראל,

לפי כוח ירבו עולם תרעו ומסוול.

שנעמור אדונו וסלמם העם סדגו יגדיל תרעו וישראל.