אחשורוש השתלט על המלוכה. מה ללמוד ממנו? | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

לגאולת עם ישראל מהרה.

אמן.

לא לשכוח היום לתת עדיין זכר למחצית השקל.

ויהי בימי אחשורוש,

הוא אחשורוש,

המולך

מהודו ועדכוש.

בגמרא במגילה יא פירש רב

שאחשורוש מלך מעצמו.

יש שפרשו לשבח

שלא היה אדם חשוב כמותו הראוי למלכות,

ויש שפרשו לגנאי

שלא היה ראוי למלכות,

אלא ששילם ממון רב

עד ששלט

ועמד בראש המלכות.

שילם ממון רב,

היום אנחנו ראינו גם כן שככה אנשים קונים את המלכות.

מיסטר טראמפ,

בהון העצמי שלו,

לקח את הנשיאות

של ארצות הברית.

מיסטר בלומברג

לקח את ניו יורק,

בניין מושל,

שלוש קדנציות,

עם הרבה כסף.

אז גם הוא שילם ממון רב

עד ששלט ועמד בראש המלכות.

והוסיפו כי בתחילה מלך על שבע מדינות,

לאחר מכן מלך על עוד עשרים מדינות,

ולבסוף מלך על עוד מאה מדינות.

נמצא לשיטה זו

כי אף שאחשוורוש היה אדם פחות ומבוזה,

ולא היה ראוי כל כך למלוך,

בכל זאת הואיל ורצה מאוד למלוך,

שילם על כך ממון רב עד שמלך.

ואומנם בתחילה מלך

על כמה מדינות בלבד,

אך לאט לאט במשך הזמן מלך על מאה עשרים ושבע מדינות.

בפירוש המיוחס לרמב״ם

כתב שהיה אחשוורוש מנחש ולא פסק מלכפות את עצמו עליהם עד שמלך,

ואף כשמלך,

הכביד עולו עליהם והכריחם לקבלו עליהם למלכות.

זה החלק לפי הרמב״ם כמו רוקנבי.

למה?

לא פסק מלכפות עצמו עליהם עד שמלך.

עם הפלאפון.

כן, אתם מבינים?

אתם מבינים?

אנחנו נראה, אתם מבינים?

אתם מבינים.

וככה כפה את עצמו עליהם עד שהכביד את עולו עליהם

וכריחם לקבל עליהם למלכות

ראש עיריית טבריה.

טוב,

בפרט לדעת הסובר שאחשוורוש מלך מעצמו המולך.

לא מלך.

המולך.

הוא המליך את עצמו, המולך.

פירש רשי שלא היה מזרע המלוכה כלל, אמנם יש חולקים.

קודם לכן היה שומר הסוסים אצל בל שצר, מלך בבל,

ומסיר משם את הזבל של הסוסים,

רץ לפני מרכבתו,

ואמרו שהיה כמו הפרסיים הדומים לדוב שוקק,

שאוכלים ושותים כדוב,

ובעלי בשר

ומגדלים שיער כדוב.

והיה גם מלך טיפש.

ואחד כזה מלך.

ברוקנבי.

זאת אומרת,

רואים שכוח הרצון

הביא אותו למלכות למרות שהסיכויים שואפים לאפס.

עשה את כל הקומבינות,

לא ויתר,

והגיע.

מה יש ללמוד מזה? יש ללמוד? בטח שיש ללמוד.

יש אגדה נפלאה,

מגילה על המגילה.

המגילה המחכימה,

שאומרת מכל דבר, מה שהיה במגילה, מה יש ללמוד.

אז עכשיו אנחנו נלמד

מה יש ללמוד.

יש ללמוד מכך גם לעבודת השם.

זאת אומרת,

בבחינת מאויבי תחכמני.

אם אדם רואה שהוא בור

ועם הארץ,

אינו יודע כמעט בתורה ובמסכתות השס,

אבל אם רוצה להיות תלמיד חכם

בשאיפתו גדולה לכך,

לא יאמר מה שווה אנוכי.

אמר לו, אני לא יודע מאומה,

אלא ינסה להשקיע כל שביכולתו לקנות לעצמו לפחות

מסכת אחת.

זהו.

ויוותר בעבורה על תענוגות וכדומה.

ויתמיד בלימודו להגיע למטרתו.

ולפעמים יוותר אפילו על זכויות ממוניות שהיו באפשרותו לקבל.

ואפילו ישקיע ממון לקנות לו עזרים,

שילמד קרוב אם זה ספרים, אם זה חברותה, מה שצריך.

בתחילה ישנן לעצמו אפילו דף אחד.

אחר כך פרק אחד.

עד שבעזרת השם יקנה מסכת אחת שיודע אותה היטב. מי שזוכר את הסיפור, סיפרתי שאחד למד דף אחד שלוש שנים.

אדם זוכה אפילו בדף אחד.

זה סיפור יפה.

אולם, אם הוא לא יסתפק בכך

ולא ישקוט על שמריו,

אז הוא ימשיך ללמוד עוד מסכת נוספת אחרי שהוא גמר מסכת אחת.

ויחזור על המסכת קודמת.

כן, דנוך.

לעולם חוזרים על משניות שבת וכו'.

ובשיאתא דשמיא יעבור ככה ממסכת למסכת עד שירכוש ידיעות

במרחבי השס ויעשה תלמיד חכם מובהק.

אין ייאוש בעולם, ניבור בעם הארץ.

מתי התחיל רבי עקיבא? בגיל 40. יש פה הרבה יותר צעירים.

בגיל 40 הוא התחיל

ונהיה רבן של כל ישראל.

כל תורה שבעל פה שלנו ושלו.

אז אדם לפעמים משועבד ייצר רע,

והוא נעשה עבד לתאוות וקשה לו מאוד להתגבר על יצרו.

אבל מצד שני, עז רצונו להתעלות ולעשות את רצון כונו. יש לו מלחמה

בין היצר ליוצר.

אם הוא ירבה בלימוד התורה ובלימוד המוסר,

יעבוד על מידותיו כדי להתגבר עליהן, זה רק דרך המוסר,

תורת המוסר.

בראתי יצר הרע, בראתי תורת ולין.

אומר החפץ חיים זה תורת המוסר.

איזה תורה מבטלת את היצר הרע? תורת המוסר.

אז צריך ללמוד תורה ולימוד המוסר כדי לתקן ולהתגבר על המידות.

ואף ייתן לעצמו קנסות

של ממון.

כדי להגיע ליעד. סנקציות.

קנסות.

כלשון רבנו יונה בגיר את התשובה עוד זן,

וטוב ונכון שיקנוס כל אדם עצמו על כל יום ביום,

שאי אפשע מלכת לבית הכנסת.

מי שלא הולך לבית הכנסת

ולא מתפלל בציבור,

ולא מחפש מניין כשר,

שייתן לעצמו קנס בכסף.

וכתב עוד,

ואם יחטא אחד מן החברים או יפשע במצווה,

אז יוכיע חברו.

וטוב ויפה לקנוס כל אחד עצמו בסך ידוע,

אם מעט ואם הרבה על אלה.

וכן כתב הפלא היועץ,

בערך גדר,

ובסוף ערך סייג,

בסוף ערך עצלות,

ובערך שבועה,

ובערך תשובה,

בעוד,

שיקנוס עצמו לפעמים כשצריך.

זה פטנט. אם בן אדם לא מעניש את עצמו, לא קונס את עצמו,

אז שום דבר לא יעמיד אותו.

ואז אם אדם, בעזרת השם, יעמול כך שנים,

יזכה להיות מלך על כל איבריו וישלוט עליהם לתנאי כרצון התורה וכרצון הבורא.

כמו ששנינו באהבות,

אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה.

אם אתה רוצה להיות בן חורין מהמידות הרעות מהתאוות,

מכל הדברים שמושך אותך את צררה, זה רק על ידי התורה הקדושה.

ונתבער,

משום שהתורה בראש מעייניו,

והיא מושלת עליו,

אז הוא בן חורין אמיתי.

מלך על גופו ואיבריו.

וכך אנחנו רואים במציאות.

אנשים שרצו מאוד להשיג דבר רוחני מסוים,

כגון ללמד תלמידים,

או לפתוח ישיבה וכדומה,

אפילו אם בתחילה היה קשה להם,

והשיגו רק מעט ממבוקשם,

אך על ידי השתדלותם הרבה והשקעה בזה,

במשך הזמן השיגו עוד חלק ממטרתם,

עד שזכו לדבר גדול.

בדברים גשמיים אין ההשתדלות מוסיפה,

אבל בדברים רוחניים זה חובה.

כי אף אחד לא עושה לך את המצוות, זה אתה מחויב להשתדל.

אבל בעניינים גופניים, גשמיים, השם מזמן לך הכול.

הוא זן, הוא מפרנס, הוא מכלכל,

הוא הכל.

שם אתה יכול למעט.

וברוחניות אתה צריך לעמול.

אז הנה דוגמה, הרב מפונוביץ', זכר צדיק וברכה.

אחרי שראה את כל החורבן הגדול שהיה באירופה,

שאף להקים ישיבה גדולה בארץ הקודש.

לצורך כך בנה בניין גדול,

אפילו שבאותו זמן נראה שאין די בחורים שיוכלו לאכלס מקום זה,

והרבה לעגו לו.

אבל הוא השקיע על כך מרץ וממון,

ואפילו שבאמת בתחילה היו שם רק מעט בחורים,

אבל במשך הזמן

נתווספו עוד בחורים,

עד שזכה בסוף לישיבת פונוביץ', המעטירה, המכילה, אלפי בחורים,

ומאז עד היום מאות אלפי.

ויצאו משם גדולי עולם בתלמוד ובהלכה.

זאת אומרת, עם הרצון,

אפילו שאין סיכוי לכאורה, אפילו שכולם ילעגו,

אפילו שאתה לא מאמין בעצמך,

תלמד מאחשוורוש.

היה סתום ובלום ופחות ומבוזה ונבזה,

וחביבי השקיע,

לא מבטל, לא מבטל, ומתוך

מיליארדים בני אדם, 127 מדינות, מיליארדים בני אדם,

בסוף הוא שלט על כולם.

כוח הרצון. טראמפ לא לקח ברצינות כל כך שהוא יהיה נשיא ארצות הברית.

זה היה אצלו קוריוז, זה טוב היה לביזנס.

ככה, זה פרסום, על חשבון זה,

מה זה יכול להזיק?

בסוף הוא נהיה.

לקח את זה בסוף ברצינות,

ואתם רואים,

הרבה מבזים אותו בעולם, לא מקבלים אותו, אומרים בוא'נה, זה פרחח, זה ככה וככה, הוא צוחק על כולם.

מי שמדבר, מצייץ לו, טראמפ,

קוטל אותו,

ממשיך,

נלחם בסינים, ברוסים, בזה, עושה מה שהוא רוצה.

יושב, חותם, דרררם, דרררם, דרררם,

דראם.

מראה לכולם את החתימה, ראיתם? חתמתי, זהו.

מי הוא היה אתמול ומהו היום.

איזה פרשיות יש לו, רחמנא ליצלן,

איזה דברים.

אבל זה לא משנה, רוצה.

באמת, יש להיקלטת, רוצה, רוצה, רוצה.

מי שיודע מה זה רצון.

אני בהתחלה הייתי רב עם אנשים,

ימים,

בשביל לשכנע אותם איזה דבר.

היום, ברוך השם,

אתה אומר מילים, פששש, עולם ומלואו זז.

ימינה ושמאלה וככה.

רוצה?

כן.

רוצה להחזיר בתשובה?

לך על זה עד הסוף.

הכול תשקיע בזה, את כל המרץ, את כל הזמן.

אין דבר כזה, לא מצליחים.

אין דבר כזה.

רוצה ללמוד? אותו דבר.

אין דבר כזה. תפוס את הספר ואל תזוז. לך איתו, אל תזוז.

ככה זה עובד.

כל מה שרוצים, משיגים. אין דבר עומד בפני הרצון. והראיה,

מיסטר חשוורוש.

המולך,

מהודו

ועד כוש.

אתם שומעים?

מהודו

ועד כוש. יש על זה דרשה יפה, מה זה מהודו

ועד כוש.

איי, איי, איי. בהתחלה הוא בא עם הודו.

בהתחלה הוא בא וליטף אותם בדברים של הוד וכבוד,

ועשה אותם כוש.

עד שהשחירו פניהם מרוב

העול והמיסים והארנוניות ומה שעשה להם, השחיר להם את הפנים.

בהתחלה גם ליהודים.

עשה להם משתה וזה.

כן, בואו, תשתו, זה, זה, ואחר כך גזירת מוות.

מההודו נהיה כוש.

אין לסמוך על כל אלה שמבטיחים הבטחות, כמו בבחירות, אנחנו זה ואנחנו זה.

זה, זה, זה, זה.

גנץ זה מייסה, כן? כולם מדברים,

מדברים, זה מדבר, מדבר, מדבר.

אנחנו עשרות שנים פה, כולם מדברים על השלום, ומה אני אמרתי? סלמאט.

סלמאט.

אין שלום.

אמרתי לכם, לא יהיה סלמאט, מאט.

סלמאט.

מטה, אמרתי לכם?

לפני עשרות שנים.

עוד שפרס חשב שיהיה מזרוח, המזרח התיכון החדש,

רכבות מסוריה ומזה דרך ישראל, ויעברו.

איי, איי, איי, עונה מצחיק.

איך עובדים על אנשים פעם אחרי פעם, פעם?

תלמדו מגילה, תראו מה היה.

ככה זה. המנהיגות בעולם,

הכול שקר.

מקרבין

לאדם

איי, איי, אבל אחר כך לא עומדים לו בשעת דוחקו.

אין להאמין למלכות.

הכול שקר.

זה אחשוורוש.

יכול לחתום ברגע על לחסל עם שלם,

ואחרי זה חותם לחסל את העם שהיה אמור לחסל,

את העם שלו.

זה המנהיגים שיש, ככה זה עובד. פעם אומרים ככה, אחר כך אומרים ככה, פעם אומרים ככה, אחר כך אומרים ככה, תלוי.

מה אתה רוצה לשמוע?

העיקר תבחר,

תצביע וכולי.

רבי חנניהו בנגשי אומר,

ראשון קדוש ברוך הוא חזק, קדוש רואין, דפיקו ומותירו שבוע שנה אמרו אדם של חסום. דיר.