מה היה בסופו של פרעה? | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום,

זרע חי וקיים, אליהו בן אורה, תאומים.

מה נעשה עם פרעה לאחר כריעת הים?

כתוב, וישובו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים.

לא נשאר בהם עד אחד.

במדרש אגדה מפרש, לא נשאר בהם עד אחד,

זה פרעה שנשאר מהם ולא מת,

כדי לספר גדולתו של הקדוש ברוך הוא.

כמו שנאמר, ואולם בעבור זאת העמדתיך.

וכן איתה בדעת זקנים מבעלי התוספות.

לא נשאר בהם עד אחד, אבל אחד נשאר, והוא פרעה.

כמו שכתוב בספר תהילים, אחד מהם לא נותר היינו מכל עמו.

לא נותר אחד מעמו.

בפרקי דרבי אליעזר, פרק מ״ג,

רבי נחוניה בן הקנה אומר,

תדע לך כוח התשובה.

בואו ראה מפרעה מלך מצרים,

שמרד בצור עליון הרבה מאוד.

שנאמר, מי אדוני אשר אשמע בקולו?

ובאותו לשון שחטא,

בו בלשון עשה תשובה.

שנאמר, מי כמוך בא אלים, אדוני.

את הפסוק הזה אמר פרעה בשעה שאמרו ישראל שירה על הים.

אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, מי כמוך בא אלים?

וענה פרעה אחריהם שיר ושבחה בלשון מצרית.

והצילו הקדוש ברוך הוא מבין המתים

ומניין שלא מת,

שנאמר כי עתה שלחתי את ידי ואח אותך.

הרדל בפירושו מקשה. היכן רואים מפסוק זה שפרעה לומד בים סוף?

וזה לשונו.

חיה שלא מת,

היינו בים.

והראייה ממקרא זה אינה מבוררת.

לניידי שבעת ההיא לא רצה להמיתו שמא אחר כך בים כשאפשר ליבו המיתו.

ובעל כרחך צריך לומר שאין הראייה נגמרת בהבאת פסוק זה.

והיא צריכה לסיום הפסוק שמביא אחר כך.

ומניין שאעמידו,

שנאמר, ואולם בעבור זאת העמדתיך שאצילו מבין המתים,

שאין לפרש שרצה לומר שגם הוא מת ונטבע ואחר כך אעמידו ואחיהו,

שאם כן היה לו לומר, אעמידו מן המיתה.

גם לא היה לו לסתום

אעמידו,

אלא לפרש אחיהו מן המתים.

ונראה שהיו שתי נוסחות שונות שחרבו מיחד בהעתקה בנוסחה שלפנינו.

ויש מחלוקת תנאים אם פרעה מת בים סוף יחד עם שאר מצרים,

או שנשתייר בעצמו.

בפרקי דרבי אליעזר מובא כמי שאמר שפרעה נשאר בחיים, כהמשך דבריו,

שהלך למלוך בן ענווה.

אז לכן, מניין שלא מת,

כי עתה שלעתי את ידי באח אותך, זאת אומרת, רק מכה,

מכה אותך.

ועמידו הקדוש ברוך הוא מבין המתים לספר כה גבורתו.

ומניין שעמידו,

שנאמר, ואולם בעבור זאת העמדתיך.

והלך ומלך בין אין ו...

והיו אנשים וכותבים כתבי עמל,

מה זה כתבי עמל? שטרות מזויפים.

וגוזלים איש לרעהו.

ועשו מעשי זימה.

וכאלו מעשים רעים.

וכששלח הקדוש ברוך הוא ליונה לנבא עליה להחריבה,

שמע פרעה ועמד מכיסאו,

וקרע את בגדיו.

וילבש שק באפר.

והכריז בכל עמו שיצומו כל עמו שלושה ימים.

וכל מי שאינו עושה את הדברים, יישרף באש.

נהיה רציני, פרעה.

ואם כן, רואים שהוא הלך ומלך,

כמו שאמרנו, בננבה.

במדרש שכל טוב

מובא שמלאך החלה את פרעה מן הים,

והוליכו לננבה,

כדי שיספר כוחו וגבורתו של הקדוש ברוך הוא,

ויתכבד שמו של הקדוש ברוך הוא בכל העולם.

החתם סופר בפרשת קדושים

אומר ועוד מעט ואין רשע,

והתבוננת על מקומו ועיננו.

והוא דבר נפלא.

כי פרעה והמן,

וחבריו,

הם היו מטה

של הקדוש ברוך הוא לענוש ישראל לפי הצורך.

גם פרעה וגם המן בחבריו.

ואילו הייתה כוונתם לשם שמיים,

היה להם שכר טוב בעמלה.

עוד היו מקבלים שכר.

אך יען כוונתם הייתה להרע,

על כן נענשו.

ומכל מקום יען נעשה רצון, המקום ברוך הוא על ידם.

יש להם שכר טוב בעמלה שנתקדש עם שמיים על ידם לזכר עולם.

איפה נתקדש עם שמיים על ידם לזכר עולם?

בפסח?

יש לנו אגדה של פסח, בזכות פרעה.

יש לנו פורים, בזכות המן.

אז זה קידוש השם.

ושם בעיר החתם סופר, כי כורח שונה מהם,

שלא נשאר ממנו שום זכר עולם,

כדי שלא יהיה לו שום זכות.

ועל זה נאמר, ויתבוננת על מקומו ועינינו.

לפי דברי החתם סופר,

מתורצת הקושייה הידועה.

מדוע נענש פרעה הרשע על ששעבד את ישראל בארצו?

הלא הייתה גזירה משמיים שנאמרה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים.

אבל לפי החתם סופר מובן,

שפרעה נחנש על כך כיוון שכוונתו הייתה אכלה רע.

הרי הוא שאמר, הבה נתחכמה לו.

הוא הוסיף על גזירת הבורל.

אבל מכל מקום, כיוון שנעשה על ידו רצון השם יתברך,

קיבל גם שכר טוב.

אז אם כן,

מלאך יחלה את פרעה מן הים,

או לכל הננבה,

כדי שיספר כוחו גבורתו של הקדוש ברוך הוא, ויתכבד שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם.

והוא מלך שם

במשך חמש מאות שנה.

ובמדרש דברי הימים של משה רבנו כתב שמלך

במשך ארבע מאות שנה.

מה אתם אומרים? מה יותר נכון?

מה?

נו, אתה עושה חשבון.

הרי כתוב שיונן הנביא הלך לננבה,

ויונן הנביא,

הוא היה מחולי הרגל.

ומרוב השמחה,

שמחת בית השואבה, שרתה עליו נבואה,

השם ניבא אותו שילך.

אז מתי זה היה? בבית המקדש.

מתי הוקם בית המקדש אחרי צאת ישראל ממצרים?

ארבע מאות שמונים שנה.

אז חמש מאות יותר מסתדר.

וכן איתא במדרש ויושע, בתוספת פרטים נפלאים,

וזה לשונו,

בשעה שאמרו ישראל, זאת השירה לפני הקדוש ברוך הוא,

שמע אותה פרעה

כשהיה מטורף בים,

עולה ויורד,

כמו תינוק, הוא היה 60 סנטים בקושי.

שמע אותה פרעה כשהוא מטורף בים, ונשא אצבעו לשמיים ואמר,

מאמין אני בך שאתה צדיק ואני בעמיר שעים,

ואין אלוה בעולם אלא אתה,

באותה שעה ירד גבריאל,

והטיל על צווארו שלשלת ברזל,

ואמר לו רשע,

אתמול אמרת,

מי אדוני אשר ישמע בקולו?

ועכשיו אתה אומר, אדוני הצדיק,

מיד הורידו למצולות ים,

ועיכב אותו חמישים יום,

וציער אותו כדי שיכיר נפלאותיו של הקדוש ברוך הוא,

ולאחר מכן

העלהו מן הים.

לא מבואר כאן עם הכוונה שפרעה מת במצולות ים, ואחר כך החיה אותו הקדוש ברוך הוא?

למה? כן מבואר.

כי אם הוא אומר שהוא ציער אותו, משמש הוא היה חי.

היה צריך לעשות בלה בלה בלה בלה בלה, ככה

חמישים יום.

או שנשאר במצולות ים בדרך נס.

יונה היה בעצמו בתוך הדגה,

שלושה ימים בתוך המים בחי.

ואם ליחו על נינווה, אחרי שהעלה אותו,

יכול להיות שהוא הכניס אותו חמישים יום מתחת למים,

בגלל שהוא רצה שכל ישראל ייכנסו לשער החמישים. אז הוא אמר לו, בוא תטעם קצת חמישים יום ככה

מתחת למים.

ועדיין פרעה חי ועומד בפתחו של גיהנום,

וכשנכנסים מלכי אומות העולם, מיד הוא מודיע להם גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, ואומר להם,

שוטים שבעולם, מפני מה לא למדתם אם אין לי דעת?

שהרי אני כפרתי בקדוש ברוך הוא,

לכן שלח בי עשר מכות,

ועבתי בעני בים,

בעיכבני שם חמישים יום,

ולאחר מכן החלני מן הים,

ולבסוף האמנתי בו בעל כורחי.

לכך שוררו ישראל זאת השירה, ואמרו כולם יחד,

מי כמוך באלים, אדוני,

מי כמוך הנעדר בקודש,

נורא תהילות אוסף אלה. מי זה גם חמישים?

אולי על החמישים יום שלו גם כן, שהיה שם למטה.

אולי גם הוא, כשהוא אמר מי כמוך, אז הוא דיבר על החמישים גם כן.

הוא ראה את הכמוך.

הרי כתוב שבהתחלה אומרים מי כמוך,

ואחר כך אומרים מי כמוך. למה אומרים מי כמוך ואחר כך?

בהתחלה הם היו יכולים להגיד חה,

עוד לא בלעומיים.

אחר כך היו צריכים להגיד קה, קה, קה, הפה היה מלא מים.

בשפתי כהן על התורה,

פרשת כי תצא כתב דבר חידוש ופלא שמצא כתוב

שאחר שמלך פרעה על נינווה

וניבא יונה על עיר נינווה,

עשה פרעה תשובה ונתגייר.

מעליו ציוותה התורה,

לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו.

פירוש,

לא יהיה מתועב בעיניך פרעה המצרי כי גר.

בגלל שהוא התגייר ועשה תשובה,

לכן נאמר מצרי בלשון יחיד. לא נאמר לא תתאם מצרים.

אז אומר מצרי שרמז על פרעה.

וזה לשון השח.

מצאתי כתוב לא תתאם מצרי בלשון יחיד, רמז על פרעה שירהר תשובה וניצול ומלאך על נינווה.

וחרה לי יונה על שלא נהפכה ואמר טוב מותי מחיי ועל זה רמז כאן לא תתאם מצרי שלא יהיה מתועב בעיניך,

כי גר, כי כבר נתגייר ועשה תשובה.

נו, אתם רואים מה כוחה של תשובה? שאפילו רשע גדול כזה כמו פרעה

יכול לעשות תשובה.

וכיוון שעשה תשובה,

אז

הקדוש ברוך הוא הצילו, שיפרסם את שמו בכל העולם כולו.

והמצרים זכו לקבורה.

למה הם זכו לקבורה?

בגלל שהם אמרו השם הצדיק.

אז רואים שאפילו מילה אחת,

יש חשבון בשמיים מה עושים איתה?

לא פשוט.

זאת אומרת,

אדם ידע שתמיד ההזדמנות מונחת לפתחו,

רק לא יתאחר כי אין אדם יודע איתו.

ואל תאמר לך שאפנה שנייהן שמא לא תפנה.

ולכן,

שוב יום אחד לפני מיתתך.

ואז יהיה בטוח ומובטח שיהיה בין העולם הבא. אמן.

אמן. רבי חנניו,

בן חגשי אומר, עושה כל זה וחזקות ישראל.