כל דעביד רחמנא לטב עביד | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לרפואת אורה בת נעמי ברכה רפואה שלמה תעמוד ממיטת חוליה לחיים טובים ושלום מהרה

שנינו בגמרא

בברכות ס'

תנא משמד רבי עקיבא

לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מדע עביד רחמנא לטו עביד

כל מה שהקדוש ברוך הוא עושה לטוב עושה

אדם ירגיל את עצמו תמיד לומר זאת

לא רק לומר

להרגיש זאת

לא רק להרגיש זאת

להאמין בזאת

ועל הדרש הזה שאמר רבי עקיבא

אומרים חכמי הקבלה

לא במקרה דווקא רבי עקיבא דרש את המאמר הזה

ולמה רבי עקיבא חידש את המאמר הזה?

אז נקדים לומר שהארי זיכרונו לברכה אומר

רבי עקיבא רבי עקיבא היה ניצוץ נשמתו של יעקב אבינו

וזה נרמז בפסוק

שברך יעקב אבינו את יוסף

ואמר לו מידי אוויר יעקב משם רועה אבן ישראל

וזה רמוס פה אוויר יעקב

אותיות רבי עקיבא

אז זאת אומרת רבי עקיבא ניצוץ

מיעקב אבינו

והוא צריך לתקן דווקא

ולחדש את הנושא הזה שכל דעביד רחמנא לטבע עביד

המשיך הארי זיכרונו לברכה ואומר

מאחר והוא הניצוץ של יעקב אבינו

אז לכן כשם שיעקב אבינו היה רועה צאן לבן חמיב

כך גם רבי עקיבא היה רועה צאן כלבא סבוע שהיה חמיב

כשם של יעקב אבינו היו שתי נשים

רחל ולאה

כך גם לרבי עקיבא היו שתי נשים רחל בת כלבא סבוע

ואשת טורנוס רופוס

שהיה מצביא רומאי שהתגיירה.

והנה בפרשת ויגש כתוב, ויאמר פרעה אל יעקב כמה

ימי שני חייך.

ויאמר יעקב אל פרעה

מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותיי בימי מגוריהם.

על כך אומרים חכמים זיכרונם לברכה.

בשעה שאמר יעקב לפרעה זאת,

אמר לו הקדוש ברוך הוא,

אני מילטתיך מעשיו

ומלבן

והחזרתי לך את דינה

ואת יוסף.

אתה מתרעם שחייך היו מעט ורעים?

חייך.

לשון שבועה.

שמספר התיבות,

המילים

שיש

מויאמר פרעה

עד בימי מגוריהם

יחסרו לך משנות חייך.

וכמה הם?

33 תיבות

חיסר לו הקדוש ברוך הוא

33 שנים.

ולא תחיה

כי ימי אביך,

שחי 180,

תוריד 33,

חי יעקב 147 שנה.

קיצרו את חייו בגלל

המילים המיותרות האלה שנגרמו בעקבות מה שהוא נתראה בפני פרעה

במצב כזה שתכף נשמע מה התיאור.

כולם מתפלאים.

בתוך 33 התיבות הללו נכללות גם שמונה תיבות

של השאלה של פרעה.

ויאמר פרעה אל יעקב

כמה ימי שני חייך.

אז למה נענש יעקב אבינו על השמונה תיבות ששאל אותו פרעה?

לכאורה, לכאורה,

אין לו שום חלק בזה.

אלא אומרים המפרשים באמת,

מה גרם לפרעה לשאול את יעקב את השאלה הזאת, כמה ימי שני חייך?

משום שפרעה הכיר על פי מראה יעקב שקפצה עליו הזקנה בגלל הצרות

שעברו עליו.

ומכיוון

שכלל גדול הוא שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט הסערה,

אכן נענש יעקב גם על השאלה של פרעה,

כי הוא היה הגורם לשאלה.

בכך שהוא נתן לצרות

לשבור את לבבו

ולזקנה לקפוץ עליו.

שהרי עיקר שברון ליבו של יעקב

היה על מכירת יוסף בנו

וכתוב, ויאמר

כתון את בני חיה רעה חלתו

טרוף טרף יוסף

ויקרא יעקב שמלותיו

וימהן להתנחם

ויאמר כי ארד אל בני אבל שאולה

ואייב כותו אביו.

ואמרו חכמים זיכרונם רחב

שכל עשרים ושתיים שנים שלא ראה יעקב את יוסף

לא שרתה עליו השכינה

משום שהוא היה בעצבות

ומהן התנחם על אובדן בנו.

זאת הסיבה העיקרית שקפצה עליו הזקנה.

אולם בסופו של דבר,

כפי שאנו יודעים לא קרה שום דבר רע ליוסף,

אלא אדרבה

היה בכך חסד גדול.

ככתוב, ויאמר עליהם יוסף

אל תיראו

ואתם חשבתם עלי רעה

אלוהים חשבה לטובה

למען עסוק היום הזה להחיות אמריו.

אז בשעה שהוא נראה לא טוב יעקב אבינו

דואג ומודאג

שובן ייסורים וצרות

הכל נראה עליו בגופו,

לא לשכוח, כן?

הוא היה בין 130 כשהוא עומד לפני פרעה.

הוא צריך להיראות טוב.

הוא ראה אותו לא טוב.

בין 130. זה הקב'-הוא מדקדק.

מה זה?

אתה גורם לשאלות מיותרות.

ואני באותה שעה, מה עושה?

ממליך את בנך במצרים כדי שהוא יוכל לכלכל אותך כשאתה תרד למטה במקום בשלשלאות של ברזל.

אתה תרד בכבוד, ישלחו לך את העגלות של פרעה

ויובילו אותך בלימוזין עוד פעם.

כל זה לכבודך.

אתה נראה לא טוב.

מה קרה?

וכן אומרים חכמים.

יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערווה

ונגדרו ישראל בזכותו.

אמר רבי יחיא ברבא

כדאי היה גידור חרווה עצמו שנגלו ישראל על ידו.

אז לא רק זה שיוסף ירד וגדר עצמו,

הוא גם

פילס הדרך לישראל

שיהיו שמורים מן הערווה.

גן נעול אחותי

וגן נעול

גם הבנים וגם הבנות היו גדורים.

וגם נגאלו בזכותו שהוא גדר את עצמו מן הערווה בזכות ויאנוס

מפני אשת פוטיפר.

נס הים מפניו כשראה את אהרונו של יוסף.

אז אני דאגתי שיוסף

יימכר למצרים כדי להכין את הדרך

וגם להכין את הרכוש הגדול שיצאו ממצרים וכל מיני תוכניות טובות.

ואתה רואה את זה רע,

וקופצת עליך זקנה

מרוב הייסורים והצרות,

וזה ניכר על פניך.

ופרעה שואל,

אז אתה גורם,

מחסירים לו 33 שנים.

לא יאומן כי יסופר.

רואים שכל עניין מכירתו של יוסף למצרים היה לטובה,

לא לרעה חלילה,

והיה בכך חסד גדול שעשה השם יתברך עם ישראל,

ובזכותו של יוסף נגאלו ישראל ממצרים.

לכן, בגלל שכל עשרים ושתיים השנים

היה יעקב אבינו באבל ובעצבות על אודות יוסף בנו,

היה בכך כעין פגם דק

של יעקב אבינו,

שלא קיבל את הייסורים באהבה ובאמונה שלמה

שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד.

כל מה שעושה השם

לטוב עושה.

אין רע יורד מן השמיים, מפי עליון לא תצא הרעות.

כבר למדנו שמע ישראל,

אדוני אלוהינו,

אדוני אחד.

שמע ישראל, אתה שומע ישראל? תשמע.

אדוני,

מידת החסד.

אלוהינו,

מידת הדין.

שתיהם אדוני אחד.

שתיהם מידת חסד.

גם זה חסד, גם זה חסד. זה באופן כזה וזה באופן כזה. אבל אין רעיון מן השמיים.

כל מה דעביד רחמנא לטב עביד.

רק צריך סבלנות כדי לראות בסופו של דבר שהכל לטובה.

לכן, דווקא רבי עקיבא,

שהיה הניצוץ של יעקב אבינו.

אביר יעקב זה רבי עקיבא.

צריך לתקן פגם הדג של יעקב אבינו.

ולכן הוא דרש לכל ישראל, לעולם

יהיה אדם רגיל לומר,

כל דעביד רחמנא לטב עביד.

מכאן נלמד

שצריך לקבל את הכל מאת השם באהבה,

ולא להתריס חלילה כלפי שמיים,

שכן מאיתו יתברך לא תצא הרעות.

והשם יתברך אינו מעניש את האדם כדי להתנקם בו חלילה,

אלא תכלית העונש והייסורים לטובת האדם,

כדי להזהירו למוטב ולמרק עוונותיו.

נתנו את הדוגמה שיש ילד שמתלכלך, אימא שלו לוקחת אותו למקלחת,

משוטפת אותו עם ג'ונסון.

זאת אומרת, הוא באותה שעה בוכה,

הוא לא רוצה,

הוא צועק אפילו וצורח, מגזים קצת, כן?

אבל היא מלבנת אותו, מייפה אותו,

כולו אחר כך נודף ריח טוב.

גם הוא בעצמו שמח בסופו של דבר.

אבל בינתיים להיכנס למים ושישפשפו אותו,

זה נראה לו יותר מדי מוגזם.

ככה הייסורים שבאים על האדם, זה רק לצחצח את הנשמה.

אבל אתה לא אוהב כל כך להתקלח, אתה לא אוהב, אין בעיה, אל תתלכלך.

אבל אם אתה מתלכלך, חייבים לנקות.

אז לכן כתוב,

וידעת עם לבביך, כי כאשר יייסר איש את בנו,

אדוני אלוהיך מייסר רק לטובה.

והכל עושה השם יתברך למחן טובת בנו ישראל,

כדי להיטיב אותו באחריתו ולתת לו את שכרו הנצחי לעתיד לבוא.

מכאן ולהבא,

כל אחד ישנן לעצמו,

כל דעבדין מן שמיה לטב עבדין.

הכל זה לטובה,

אין שום דבר שיורד מן השמיים לרעה.

הכל לטובה, כמו שהרגילים להגיד, כל עכבה לטובה.

הכל זה לטובה, אין דברים שהם לרעה.

רק מה, בעולם הזה, עולם השקר,

רואים שיש רעות ויש טובות.

כתוב שלעתיד לבוא,

הכל זה הטוב והמיטיב.

אין דיין האמת.

ברור,

הכל זה הטוב והמיטיב.

צריך להתרגל, כי זה עוד מעט יגיע.

רבי חנניה ברגל שאומר,

עשו הקודש ברוך הוא זה קודש ישראל,

אפיקו וחרבו לנו תורה ומסוות.

שנה אמור אדונו וסמן סרגו, יחדיל תורו ויאדיר.