לא לרמות את עצמנו | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום מיכל בת מזל זיווג הגון מהרה השנה עם איש חיל כשר מקהילות פז

ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב

ספר בראשית

ספר הישר

מלמד אותנו ללך בדרכי ישרים

מהאדם הראשון למדנו

שהאדם נברא בשביל לשבת בגן עדן.

הקדוש ברוך הוא ברא אותו ישר בגן עדן

על מנת שיישאר בגן עדן.

מה הייתה עבודתו?

שלא יגרשו אותו מגן עדן.

זהו.

לא טוב.

וכמו שהשמיע אותנו בתחילת מסילת ישרים הרמחל הקדוש,

יסוד החסידות

ושורש העבודה התמימה,

ואחר כך הוא ממשיך שהאדם לא נברא אלא להתענג על אדוני.

כל מטרה של בריאת האדם בעולם

שיתענג על אדוני.

מנוח למדנו מהי המשמעות של עולם חסד ייבנה.

הוא הלך בדרכי הבורא

וזן

את העולם מקרני ראמים עד ביצי כינים.

הכניס את כל בעלי החיים לתיבה,

וזן ופרנס את כולם שנה שלמה,

וזכה לייסד עולם אחר המבול.

אז הוא היה כמו בורא עולם.

כל הברואים היו איתו בתיבה,

והוא האכיל וזן את כולם.

עולם חסד ייבנה.

כמו שלמדנו מנוח את ההיקף של החסד,

לזון עולם ומלואו.

למדנו מאברהם אבינו את עומק החסד.

איך זה יביא להתדבקות בשם.

כאן נאמר, ויטע אשל,

ויקרא בשם אדוני,

שהקריא את שם השם

על ידי מעשה החסד.

עשה חסדים,

כי איך היא תמצא בשביל לגרום לאנשים להכיר את הבורא.

ועל ידו

הגיע לשיא המעלה, על ידי החסד הגיע לשיא המעלה,

עד שכל בני ביתו

היו רגילים בראיית מלאכים.

זאת אומרת, הוא זכה להתדבקות בשם,

ומלאכים נכנסים ויוצאים מביתו, שכל בני ביתו

כולל הגר, השפחה.

כולם רואים מלאכים ולא נרתעים מהם.

דוד המלך ראה

15 שנה רעד אחרי שראה מלאך.

ואצלו נכנסים ויוצאים מלאכים חופשי.

ולעומת זאת,

בבחינת

זה לעומת זה,

מלמד אותנו ספר בראשית, שהוא ספר הישר, כי יש שם את האבות הקדושים הישרים,

שעם ישראל נקרא עם ישורון בזכותם,

מלמד אותנו ספר הישר, שהעולם נחרב בעדר חסד.

כתוב שלא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על הגזל.

זה הקדיש את הסאה,

ובגלל זה נמחק כל העולם.

ולכן הוא צריך נוח להיכנס לתיבה ולעשות

רק חסד מהבוקר עד הלילה שנה שלמה.

רק חסד.

כדי שעולם חסד ייבנה.

העולם נבנה על חסד.

והיעדר חסד מביא חורבן.

סדום חרבה על שיד עני ואביון לא החזיקה.

היו עשירים אדירים,

אבל להחזיק עני ואביון,

לא. תלך לעבוד, יא חביבי.

כמו שבצפון תל אביב שואלים מה שעה, הוא אומר תקנה שעון.

בפרשה הזו אנחנו מוצאים מימד חדש.

לא טוב לחוד ורע לחוד,

אלא הרע שאצל הטוב ולצידו.

בפרשה הזאת לומדים איך רע

יכול להיות אצל הטוב ולצידו.

מה הייתה המהות של עשיו?

לכאורה הוא שיא השלילה.

אתמול שללנו את זה בדרשה,

שבאמת הוא היה נחשב מאוד מאוד גם בשמיים.

וקוראים לו חכמים לב רע.

אבל אם מעיינים בדבריהם רואים שאין הדברים כל כך פשוטים,

שהרי אמרו עליו בילקוט שמעוני כסף שיגים מצופה על חרס,

שפתיים דולקים

ולב רע.

הכתוב מדבר בעשיו.

למה היה דומה?

למוליאר,

מוליאר זה מחם,

ששותים ממנו.

הוא היה דומה למוליאר שהיה מבחוץ של זהב ומרגליות

קבועות בו.

אלא שמבפנים היה של חרס,

חרס שומר חום,

שומר קור.

בפנים הוא חרס, מבחוץ הוא מצופה כסף וזהב.

כך עשיו.

אומר המדרש, ויאמר עשיו בליבו, יקרבו ימי אבל אבי.

מאיפה הם לומדים שהוא כזה,

שהוא מצופה רק,

ובפנים הכל חרס,

מזה שהוא אמר, יקרבו ימי אבל אבי.

ועליו נאמר הפסוק, כסף שיגים מצופה

על חרס,

שפתיים דולקים מבחינה חיצונית,

דרשן גדול, יודע לדבר,

יודע לשאול שאלות,

אבל לב רע.

הפנימיות

על הפנים.

והנה לא אמרו ריבותינו, זיכרונם בברכה, שהמוליאר של חרס שבור.

לא אמרו שהוא סדוק.

אמרו שהוא מצופה.

ואף מחשבתו על ימי אבל אביו

לא עלתה לו סתם,

אלא לאחר שאביו אמר אליו, הננה זקנתי,

לא ידעתי, יום מותי.

אז זה עורר בו, יקרבו ימי אבל אביו, ההרגה את יעקב אחי.

אחרי שהוא ראה שהוא לקח לו את הברכות.

ואף במחשבה הזו הייתה כוונתו לא לצער את אביו,

כמו שאומר רשי שם.

אלא כלפי, זאת אומרת, הוא לא רוצה להרוג את יעקב בזמן

שאביו חי, שלא יצטער, הוא לא רוצה לצער אותו בהריגת אחיו.

אבל הוא כבר זומם לנקום בו על מה שלקח את הברכות ואת הבכורה, ויעקבני זה פעמיים.

זה לפי רשי.

ויש אומרים שזה לא כך,

שיקרבו ימי אבל אבי שהוא יתאבל על יעקב. אני אהרוג אותו בחייו,

ויקרבו אבל אבי שהוא יתאבל על יעקב.

לכן רבקה שמעה את זה, כי הוגד לה דבר,

אז היא הבריחה אותו,

ואז היא באה ואמרה שהיא לא יכולה לסבול את המחשבה שבן שלה יעקב הוא ייקח מבנות חטא,

וככה וככה, וחייבים לשלוח אותו אל בית

אביה וכולי.

זאת אומרת, היא לא רצתה להגיד שהיא יודעת מה שמתרקם ולצער את יצחק,

אז היא באה בתואנה שכאילו הוא צריך להתחתן,

ופה הוא לא יכול להישאר,

שלא ייקח מבנות כנען,

וככה היא מבריחה אותו, והיא אומרת לו, תדע לך, הוא מחפש להרוג אותך.

תקראו את אברבנאל על הפרשה מתוק מדבש.

אז מה שכתוב לפי רשי,

שהוא לא רצה לצער את אביו,

אלא כלפי הזהב המרגליות שבחיצוניות,

הייתה זו מחשבה בבחינת חרס.

כי בחוץ הוא כולו זהב הכסף,

הוא רק משרת את אביו בבגדי החמודות.

כבר למדנו את תלון שרמב״ן שמעון בן גמליאל אומר שהוא לא הגיע לאחוז אחד מכיבוד אב האם של עשיו.

לא אמר את זה סתם.

והוא כל ימיו

כיבד את אביו, רמב״ן שמעון בן גמליאל.

ולעומת השפתיים דולקים בחיצוניות,

היה כאן לב רע.

אז חזרה הקושייה למקומה,

אז מה נקודת השלילה בעצם בעשיו?

התשובה מגלה לנו התורה,

בייצא הראשון אדמוני,

ויקראו שמו עשיו,

רש״י מפרש מה זה עשיו,

עשוי בגמור.

כבר נולד עם שערות, עם תסרוקת, הכול מסודר, עשוי.

אומנם כן ייתכן שמוליארד של חרס

ראוי הוא למלאכתו.

למה? מה רע במוליארד, במיחם של חרס?

עושים מיחם של חרס.

מה הבעיה? הוא לא שבור, הוא לא סדוק.

ראוי למלאכתו.

אבל מוליארד של זהב

ואבנים טובות, טוב אמנו.

וייתכן שיכול אדם לשנות את עצמו ממוליארד של חרס למוליארד של זהב.

יכול להשתבח.

מה הבעיה?

אבל עשיו,

כיוון שראה בחיצוניותו שהוא כבר עשוי,

הוא גמור זהב, משובץ במרגליות,

הסתפק בכך ולא עבד לשפר את הפנימיות.

אם אוחזים ממני שאני כזה וכזה, מה אני צריך יותר?

מה אכפת לי? כולם קוראים לי זה ואומרים לי זה ועושים לי זה.

למה אני צריך לעבוד על הפנימיות?

ככה עשיו.

הוא לא עובד על עצמו באמת בפנים.

מספיק שבחוץ כולם טועים בו, אפילו אבא שלו.

ואהב את עשיו כי ציד בפיו.

השפתיים דולקות, אבא,

איך שבא יום עלה לי קושייה,

איך מעסרים את התבן,

איך מעסרים את המלח.

לא מספיק לו כל מה שהוא יודע. עוד, הוא מחפש עוד, להרחיב, להרחיב עוד.

כי ציד בפיו.

כמו שאמרו על דואג,

שתורתו מן השפה ולחוץ.

אבל בתוך הלב טינה הייתה לו.

ושואל עשיו את אביו כיצד מעסרים את המלח והתבן והקש.

הוא כבר מושלם.

אבל מה כתוב ביעקב?

כתוב ביעקב איש תם יושב אוהלים.

זה המושלם האמיתי.

גבר שלים,

תם.

גבר שלים, יעקב איש תם, איש שלם.

משום שהוא יושב אוהלים.

מה עושה שם?

שוקד בלי הרף על שלמותו העצמית.

ממשיך ללמוד וללמוד וללמוד ולהתבונן ולהתבונן בכל הפחיתויות שיש באדם כדי לתקן ולהשלים את עצמו.

הוא מכיר את החסרונות.

הוא דואג עליהם.

כתוב עליו בתורה, ויירא יעקב מאוד.

ממה אתה ירא? ממה אתה ירא?

הרי הפציח השם שישמור עליך?

הוא אומר, שמא יגרום החטא.

שמא נתלכלכתי בטומאה בבית לבן.

התורה מעידה עליו, יבוא יעקב שלם.

אבל הוא חושש כל הזמן.

זה נקרא שלם.

זה יושב אוהלים, שכל הזמן לומד מוסר

ומחפש לדעת, בודק את עצמו כל הזמן,

שלא יהיה בו שום מום קטן.

ובכך מבוארים הפסוקים

במלאכי

אהבתי אתכם

אמר אדוני

ואמרתם במה אהבתנו?

הלא אך עשיו ליעקב נאום אדוני

ואוהב את יעקב

ואת עשיו שנאתי

ואשים את עריו שממה

ואת נחלתו לטנות מדבר.

יש להבין את מהלך הדברים.

אהבתי אתכם אמר אדוני

שיא האושר

אם השם אומר למישהו אני אוהב אותך?

סתם בן אדם אומר לשני אני אוהב אותך הוא כבר

יוצא מגדרו

ואם זה מישהו שחשוב בעיניו עוד יותר ואם זה אדם נכבד

ואם השם אומר לך אני אוהב אותכם?

שיא שיא

אז מה השאלה ששואלים ישראל במה אהבתנו?

מה הם דורשים הוכחות לנבואה?

ואם הם דורשים הוכחה

נגיד שהם ביקשו הוכחה במה אהבתנו זו שאלה ותן לי הוכחה

איפה התשובה לשאלה הזאת?

אלא ההיצע של הדברים הוא כך

בני ישראל נפעמים לשמוע על אהבת השם אותם

שהרי כשאדם מעלה בדעתו את שפלותו

מול גדלות הבורא כמו שאנחנו צריכים לפני התפילה

כתוב בסידור שאדם מסתכל כמה הוא שפל

מול השם

איך שפל כמוך עומד לפני השם הגדול ומבקש בקשות,

תזכור את זה כשאתה עומד לפניו, כן?

אז כשאדם מעלה בדעתו את שפלותו מול גדלות הבורא

בעל כורחו הוא שואל

במה אהבתנו?

במה זכינו לאהבת השם?

ועל כך באה התשובה

הלא אך עשיו ליעקב

ואוהב את יעקב ואת עשיו שנאתי

אם אתם רוצים לדעת במה אני אוהב אתכם

הנה אח עשיו ליעקב הם תאומים אני אוהב רק את יעקב ואת עשיו אני שונא

והסיבה

הסיבה לזה שאני אוהב אתכם זו השאלה שלכם במה אהבתנו

שאתם אומרים איך יכול להיות שאתה אוהב אותנו? אנחנו כל כך שפלים,

איך יכול להיות שאתה אוהב אותנו?

זוהי המידה של יעקב שרואה בעצמו תמיד שהוא חסר וזקוק להשתלם להיות יותר שלם

אז במה אהבתנו כאילו זו פליאה עצומה

מה שייך עכשיו? מה עשינו שאתה צריך לאהוב אותנו?

ואת עשיו שנאתי

שאם היו מודיעים לו על אהבת השם אותו עשיו לא היה מתפלא בכלל

למה הוא בטוח שהוא מושלם בתכלית השלמות?

הוא נולד עשוי

הוא עשיו מלא שערות

מספיק לו

תראה כמה שערות, תראה

ואין דרך להודיעו שהמוליאר של חרס אפילו שלא מנפצים אותו

ואשים את עריו שממה

ואת נחלתו לטנות מדבר

זאת עלינו ללמוד מהפרשה הזו

לא להתפתות לחשוב

שאם אנחנו לומדים תורה ומקיימים מצוות

ואנחנו מנוסאים משטף המון העוסקים בבחירות וביצר הרע כל היום

וחושבים שעל זה ייכון מלכות השם במשיח צדקנו בוא יבוא

בזכות מרלאון או בזכות ג'דתי

אם חושבים ומשקיעים וכל הרבנים וחותמים ומחתימים ומצווים ואומרים ואם לא אז אוי ואבוי חילול השם וכולי וכולי

אבל לשלוח את אותם בני ישיבות להפיץ יהדות, תורה, דוגמה אישית וכולי,

חריץ

אז מה

אם חושבים

שמקיימים מצוות ולומדים תורה זה מספיק

והם נוסעים משטף המון העוסקים ביצר הרע כל היום

אם אנחנו חושבים שבזה אנחנו כבר מושלמים ואנחנו זהב משובץ מרגליות ומה לנו עוד? מה עוד צריך לעשות?

זוהי מחשבת עשיו

זוהי מחשבת דמיון

עשיו

השווא

כולו דמיון השווא עשיו

אותיות אחא הן גרוניות ממוצא אחד

ה ועין מתחלפים

עשיו השווא

זה השווא שבראתי בעולמי

ואין זה חלק יעקב, יעקב לא מסתפק עוד ועוד ועוד

ראיתם, היא מבקשת אחד מכפז

כולם יודעים שפה זה קהילה של פז

זה אנשים שעובדים על עצמם להיות

שלמים בעבודת השם בתורה וגמילות חסדים

כל היום עוסקים בתורה וגמילות חסדים

זה נקרא שיהודי עובד ולא מסתפק

לא מסתפק, לא לומד שבע שעות, הלוואי,

בכולל וגמר את היום ואחר כך הוא פנוי לכל מיני קשקושציה

לא

יומם בלילה לא ישבותו סביב עבודת השם וחסד

אחד כלפי השני וכלפי הסובב

אומנם

אין באפשרותנו להיות ממש כמו יעקב אבינו

שהרי בגמרא במכות כד כתוב משה אמר וישכון ישראל בטח בדד

עין יעקב

כלומר, מתי ישכון ישראל לבטח

מתי לא יהיה טילים, מתי לא יהיה את כל החרטט האלה, מתי?

מתי?

כשיהיו צדיקים, כעין יעקב

וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב, אם תהיה כעין יעקב

ובא עמוס

הנביא

וביטל את זה, שנאמר חדל נא, מי יקום יעקב

בעמוס זן

חדל מברכתו של משה

מי יכול להיות חסיד כי יעקב?

אבל הרי חייבונו חכמים זיכרונם לברכה לומר מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי אברהם צם יעקב

אז אנחנו מחויבים כפי האפשרות שלנו

בכוח התורה ובסיעתא דשמיא

לשאוף להיות כמו יעקב, להשתלם

בצורה בלתי פוסקת

וחלילה להתרפות

ולהתדמות לעשו שסבור שהוא כבר מושלם

ועל ידי זה שמכירים שאנחנו עדיין חסרים,

זאת האפשרות והסיבה להגיע לשלמות.

כמו שעל ידי ישיבת אוהלים נעשה יעקב אשתם אשתם התרג'ום

איש שלים

ככה נזכה לאהבתי אתכם

אמר אדוני במה אהבתנו?

זה העניין

שאם אתם לא מאמינים שאתם ראויים לאהבה זה אני אוהב כי אתם מבינים שאתם עדיין חסרים

ורוצים להשתלם להגיע לדבקות בשם

ולמדנו שעולם חסד ייבנה

אז לא מספיק

שאתה לומד תורה ועושה מצוות, צריך חסד!

עולם חסד ייבנה

השם החריב את העולם כיוון שלא היה חסד

ובנה אותו עם נוח איש החסד

וממנו למד אברהם אבינו אמר אתם עשיתם

חסד

עם ערינים

אני אעשה, אתם עשיתם חסד עם

בעלי חיים, אני אעשה עם

עם

בני אדם

ואני אמרתי, סיפרתי לכם פעם

הוא עשה חסד אברהם עם ערינים

ואני אמרתי אני אעשה עם מהולים

עם בני ישראל

אז זאת אומרת חסד, על זה ייכון העולם

וצריך להשתלם בזה

כי כשאתה עושה חסד עם הבריות זה אומר שהמידות שלך שואפות לתיקונן

למה?

כי אתה צריך להתבטל אצל אחרים, לבטל את זמנך האישי ולפעול לטובת האחרים הן בממון הן באון

אז זאת אומרת אדם צריך לשאוף כל הזמן לשלמות

וזה הדרגה של יעקב אבינו

צריך להיות כעין יעקב

ואז נשכון, בטח

בדד

בלי צורך לאומות העולם, בלי סיוע מאומות העולם

אנחנו והבורא יתברך, נסתדר עם כולם

רבי חנין אומר לך כמו שהוא אומר

עשו הקדוש ברוך הוא זה פרץ ישראל לפי קרוב תרצות

שנה אמר אדם אבו סלימן סלימן ויחדיל תורו יעדים