מה טעם ראשי חדשיכם? | הרב אמנון יצחק שליט"א

נציב יום: רפואה שלמה מהרה למשה בן שרה זהרה, זכות זיכוי הרבים תעמוד לו ולא יזדקק כלל לניתוחים, ויזכה לגאולה הקרובה במהרה בימנו אמן, אמן!!

"וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי השם" (שמות יב, יב) ב"אורחות חיים" להרא"ש באות כו' כתב: כי מי שלא מאמין ב"אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" אף ב"אָנֹכִי השם אֱלֹהֶיךָ" אינו מאמין, ואין זה יחוד שלם. כי זהו סגולת ישראל על כל הגויים, וזה יסוד כל התורה כולה". זאת אומרת: האמונה ביציאת מצרים כי זה סגולת ישראל על כל הגויים, וזה יסוד כל התורה כולה. ומי שלא מאמין שהשם הוציא אותנו ממצרים - הוא גם לא מאמין בכלל בהשם בכלל "אָנֹכִי השם אֱלֹהֶיךָ"

כאשר אנחנו מגיעים לפרשה אשר עוסקת ביציאת מצרים, עלינו לעיון היטב בפרשה הזו, שכל אמונת ישראל בנויה עליה. פרשה שעל זכירתה אנו מצווים לכל עת ולכל מעשה. "זכר ליציאת מצרים", זכר ליציאת מצרים. כמו שכתב הרמב"ן על הפסוק (שמות יב, ב) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים" וזה לשון הרמב"ן: "שימנו אותו ישראל חודש הראשון, וממנו ימנו כל החודשים, שני ושלישי עד תשלום השנה בשניים עשר חודש, כדי שיהיה זה זיכרון בנס הגדול. כי בכל עת שנזכיר החודשים - יהיה נס נזכר. על כן אין לחודשים שם בתורה, אלא יאמר: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי" (שמות יט, א) או " בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי ... נַעֲלָה הֶעָנָן" (במדבר י, יא), "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" (במדבר כט, א) וכן כולן". 

חודש השביעי לחודש הראשון, חודש השני לחודש הראשון, אז תמיד כשאתה מונה את החודשים ואומר שהם מספר כזה - זה אומר לראשון שהוא חודש ניסן שיצאנו ממצרים! לזכור יציאת מצרים. המצווה הראשונה שנצטווינו עליה, עם ישראל עובר יציאת מצרים היא המצווה של קביעות החודש הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם.

במדרש רבה בפרשה טו': המשילו את המצווה הזו לאוצרות מלאים זהב, וכסף ואבנים טובות ומרגליות. שנמסר לרשותם לקביעות החודשים. ולפי קביעותם למטה חלים החודשים והמועדות גם למעלה. אנחנו קובעים למטה איך קובעים למעלה בשמים חודשים ומועדות. אנחנו קובעים. זה האוצרות מלאים כסף ואבנים טובות ומרגליות, וזה נמצא רק לרשותם של ישראל בקביעת החודשים, ולפי הקביעה למטה חלים החודשים והמועדות גם למעלה.

כמו שכתוב במדרש שמואל רבה טו, ג: "אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: "ריבון העולמים, אם אתה היית עושה את המועדות". 

אמר להם: "אני ואתם נסכים על מה שישראל גומרין ומחברין את השנה. שנאמר (ויקרא כג, ב): "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי השם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם" בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו!" 

אומר הקב"ה: מה אתם שואלים אותי בכלל מתי ראש חודש, מתי המועד? הם קובעים למטה לפי מה שהם קובעים, "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי השם" מועדי השם, "מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ" אבל "אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם" תקראו אתם - אותם, "בְּמוֹעֲדָם" אתם קובעים את המועדים, בין בזמנן בין שלא בזמנן, 

זאת אומרת: בין ראו את הלבנה או לא ראו, איך קבעו מה עשו? החליטו מה שהחליטו ככה זה עובד. עלינו לדקדק ולמצוא מה מעלה של קביעות החודשים? ולמצוא: מה הקשר שבין מסירת קביעת החודש וליציאת מצרים? הרי עם ישראל נצטוו בזה עוד ביציאת מצרים, עובר ליציאתם. מה זה קשור, שנצטוו מצווה ראשונה מצווה זו קביעת חודשים? מה זה קשור ליציאת מצרים? ומה המעלה הזאת שבקביעת החודשים? 

אז הנה הקשר שבין ראש חודש לכלל ישראל, מגלה הספורנו בפסוק (במדבר כח, יא): "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם" הנה יום ראש חודש היה מנהג לישראל שיהיה יום קודש מצד מה? כמו שהעיד באומרו (שמואל-א כ, יט): "אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה". 

יהונתן מודיע לדוד המלך בבורחו מפני שאול: " אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם ... כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ" (שמואל-א כ, יח) {כי הוא לא יהיה בראש חודש ואז הוא יבחין, בראש חודש כולם במועד באים למלך והוא יבחין שהוא לא נמצא שמה} אז הוא אמר לו: אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה התרגום אומר "בְּיוֹמָא דְחוֹלָא" ביום החול, ביום המלאכה. 

זאת אומרת: "אשר נסתרת שם ביום המעשה" זה יורה שזה לא היה יום ראש חודש אצלם יום המעשה, {יום חול זה יום מלאכה ומעשה, אבל בראש חודש לא היה יום המעשה} ולכן ייחס אותו לישראל. {אז ייחסו את היום הזה הראש חודש לישראל} באומרו "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם" חודשיכם? מה אין חודשים לכולם לכל העולם? אומר: לא! "ְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם" ולא כתב ככה במועדים, שלא כתב "שבתכם" ולא "ביום ביכוריכם" ולא "ביום סוכותיכם" "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם"

טעם מנהגם זה היה, למה הם נהגו ביום זה יום קודש בצד מה? טעם המנהג כי אמנם הצלחה ישראל בעולם זה, היא בצד מה דומה לעניין הירח, {דיברנו על זה בדרשות קודמות} אשר אין לה בעצמה אור כלל זולתי מה שיקבל מהחמה. הלבנה אין לה אור עצמי רק השתקפות החמה דרכה. אז אנחנו דומים בזה ללבנה. למדנו מדברי הספורנו: שהלימוד בעניים ראש חודש, ובאופן ההשגחה על כלל ישראל, ההשגחה, השגחה אלוקית, בנוגע לאומות העולם, היא מחמת השגחה הכללית על קיום העולם. 

זאת אומרת: הקב"ה לא משגיח על כל פרט ופרט בהם אלא על כלל האומה. 

כמו שיש אומרים: 'שהקב"ה על בעלי חיים משגיח כלל המינים, אבל לא על כל עגל על שה ועל כל...' 

אבל ההשגחה בנוגע לישראל - אינה מחמת השגחה על קיום העולם, שהעולם יתקיים ויהיה על סידרו ותכולתו. אלא השגחה מיוחדת על כלל ישראל לעצמם. לפיכך קיימת הארת פנים מיוחדת בנוגע לישראל. ולפיכך שכלל ישראל אינם רום המעלה, הם בשפל המדרגה ונמצאים בגלות.

זה הצד שבהסתר של הלבנה, פעמים רואים הסתר שהיא נעלמת פעמים רואים שהיא מאירה בחודש נכון? ככה ישראל: כשהם ברום המעלה - זה כשהלבנה נראית במילואה. וכשהם בשפל המדרגה - אז היא נסתרת הם בגלות. כשנעמיק בדבר נמצא בו עניין נוסף, כי הנה אומות העולם מאחר שההנהגה היתה מחמת קיום העולם, תלוי קיומם גם בסדר טבע העולם. מה שאין כן בישראל, שאין להם מעצמם אור כלל, זולתי מה שהם מקבלים מהקב"ה. 

סדר ההנהגה בנוגע לכלל ישראל, מופקע לחלוטין מסדרי הטבע. אנחנו לא חיים על פי טבע, על פי טבע ישראל לא היתה צריכה להיות היום, עם ישראל לא היה צריך להיות על פי טבע. וכבר חזרנו על דברי רבי שמשון רפאל הירש זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה הרש"ר, כי ההנהגה עם כלל ישראל מראשיתו ועד היום היא באופן פלאי. כבר בלידת יצחק היינו לצחוק לכל העמים, ועד היום הם עומדים ותמהים על אופן קיום ישראל "הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (שמות ג, ב) בתורה למדנו על ההנהגה על עם ישראל עד שנכנסו לארץ ישראל שהיתה בדרך בלתי טבעית. ומאז שגלינו מארצנו אנו קיימים גם באופן פלאי. וכמה אומות גדולות שניסו לכלותינו – ועדיין אנו קיימים. 

ומי שרוצה לבסס את כלל ישראל על בסיס טבעי של "לאומיות" וכדומה. {זה הרש"ר הירש הוא נלחם ברפורמים ובכל מיני תנועות כאלה ואחרות} אומר: ומי שרוצה לבסס את כלל ישראל על בסיס טבעי של "לאומיות" וכדומה. אינו מבסס את עם ישראל. אדרבא הוא משמיט את הבסיס הרוחני שעליו קיים. מחליף אותו בסיס טבעי שבנוגע לישראל אינו בסיס כלל.

זאת אומרת: אנחנו לא אומה ככל האומות שאם נתאחד נהיה אומה במקום אחד או בז.... אז אנחנו נוכל להתקיים, לא זה שטויות והבלים, מעולם זה לא היה ככה, אז הוא אמר: מי שרוצה לבסס את זה על לאומיות "לאומי דתי, דתי לאומי" כל החרטות האלה - זה לא הבסיס זה השמטת הבסיס.

וכשם שהדברים אמורים לכלל עם ישראל, כן הם נוגעים גם לכל פרט מישראל, לכל אדם לכל אישה, שאף על פי שבנוגע לחיוב השתדלות "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג, יט) נאמר גם על ישראל, גם ישראל הם בכלל הקללה הזאת של חובת ההשתדלות, למי שאין בטחון גמור, מכל מקום אין זה דומה כלל להשתדלות אומות העולם, כי החיוב של כל אדם מישראל הוא: 'עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי'.

זאת אומרת: אתה לא צריך להיות מוטרד ומודאג מהפרנסה, כי מצווים אותך "עשה ומלאכתך עראי" כאילו אם אין לך בטחון מספיק אז תשעה מלאכה, זה הקללה שיש לך בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, זה ההשתדלות. אבל זה יהיה "עראי" אבל "תורתך קבע"! הרמב"ם אומר: תשע שעות לומד שלוש שעות עובד.

החיים הפרטיים של ישראל אינם מתפרנסים בהשתדלות אלא באמונה. מה מפרנס את עם ישראל? מה מפרנס אותך? האמונה! החיים הפרטיים של ישראל אינם מתפרנסים בהשתדלות אלא באמונה. "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב, ד) כמה שיש לך יותר אמונה ככה יותר תחיה. לא רק באורך החיים במהותם ובאיכותם. אומות העולם מצליחים במלחמותיהם "אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים" (תהלים כ, ח) אלה בטנקים ואלה במטוסים. אבל כלל ישראל "וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם השם אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר" לא במרכבה ולא בשום דבר.

"וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם השם אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר" כאשר כבשו את ארץ ישראל לא כבשו אותה אלא בניסים. כל המלחמות שערך פה יהושע בן נון נגד 31 מלכים, כבשו אותה בניסים ואיש לא נפל במלחמה. 7 שנים מלחמה, 31 מלכים, ניצחונות מזהירים, המצביא הכי גדול בהיסטוריה העולמית - יהושע בן נון. במושגים של אומות העולם, וזה הכל נסים. 

מוסדות התורה - קיימים בנסים, אם היו זקוקים לדרכים טבעיות - היו בטלים מזמן. בחוץ לארץ באמריקה..." הכותב הוא מאמריקה: "כשהתחילו כאן לחשוב על הקמת הישיבה, ודיברו אודות זה בעלי בתים שצריך לתרום בשביל להקים ישיבה - הם חיוו את דעתם למנהל זכרונו לברכה: "כי כאשר יצמחו שערות על כף היד ככה תקום כאן ישיבה. ועתה יש ישיבה או אין!", זה עתה שהוא דורש את הדרשה הזאת בה הוא מדבר, אז אומר: 'נו, יש ישיבה או אין ישיבה?' 

בחשבונות טבעיים הבעלי בתים דיברו נכון אם עושים חשבון טבעי: זה לא יתכן! היה זה אחר החורבן הגדול שכל אירופה חרבה! מתו שש מיליון נרצחו נטבחו. ומי הקים את ההריסות? ההבטחה. "כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ" (דברים לא, כא), ומפי זרע זרעו עד עולם". יש הבטחה אלוקית אין טבע, השם הבטיח שלא תשכח התורה. ובעזרת השם חזרה התורה כאן בארה"ב ובארץ ישראל.

תגידו אתם חושבים זה שיש פה עולם תורה וישיבות בארץ ישראל זה לא נס? תראו כמה מצירים לתורה? כמה גזרות? כמה חוקים? "חוק טל" חוק גשם... עושים! ולא מצליחים. כמה גזרות?! ? כמה גזרות עושים רק בשביל לבטל ולבטל - ולא מצליחים! 

כשהחזון איש אחרי שהכריזו עצמאות הניח תפילין יום אחרי – הוא בירך "שהחיינו" מה? "עוד אפשר להניח תפילין בישראל!" 

היה ברור שאחרי שהכריזו עצמאות - מחקו את כל הדת מארץ ישראל, "שהחיינו" להניח תפילין, ישיבות עולם ישיבות גדולות, לומדים לומדים לומדים מתפתח גודל, זה נסים, נסים, זה לא אומות העולם מצירים לנו, זה היהודים הישראלים בכנסת, הם מצירים לתורה, ליברמן וחבריו, לפיד וחבריו, דורעי (אריה דרעי) וחבריו, כל אלה מצירים לתורה, כל אלה מצירים לתורה. הכל זה פוליטיקי, בשביל פוליטקי זהו. 

יש עוקר תורה יותר מדורעי (אריה דרעי)? שעקר את כל עולם התשובה, הם לא יעמדו לאבא של לפיד ולא לאף אחד מול מה שהוא עשה, ייזכר לדראון עולם.

כלל ישראל חי רובא דרובא משנותיו ללא ארץ, עיקר ריבוי עם ישראל היה בארץ מצרים, מקום שהגויים רדפו אותנו והרגו בנו, השליכו ילדים ליאור, דוקא שם היתה ההנהגה "וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד" (שמות א, ז) כל אישה ילדה שישה בכרס אחת. בלי פוריות, כל אישה ילדה שישה בכרס אחת. הוא אמר (שמות א, י): "פֶּן יִרְבֶּה" השם אמר "כן ירבה" אתה חושב שאתה יכול עלי? אתה רוצה למעט את ישראל? אני אתן להן להשריץ ילדים! 

כשהיינו במקום מדבר, דוקא שם קיבלנו תורה, זה הגיוני? זה מקום שמקבלים תורה? במדבר בשממה בצייה? מקום צחיח? ושמה אכלנו מן! אאאאה! אין כלום אין סופר אין מכולת, אין כלום מאיפה תביא אוכל? יורד לך מהשמים מן ויש שליו, בא אליך בגובה הפנים אתה רק עושה הופ תופס אותו, ויש לך לאכול, ויש לך מן, נהרות מלווים אותו לאן שאתה הולך. 

ומשם עלינו לארץ ישראל לבנות אותה בקדושה ובטהרה, כדי להמליך כבוד שמים בעולם! לא לשום תכלית אחרת, לא בנו לשבת פה לגדל פירות וירקות ולאכול, לא, לא, מדעה וגת לא, לא, בנו להמליך מלכות שמים בעולם, שום תכלית אחרת. ואמנם כשעזבנו את התכלית גלינו מארצנו, "וכילה חמתו בעצים ובאבנים" בית המקדש. וזה כבר 2000 שנה שאנחנו בגלות, ואנחנו קיימים בדרכים שהם לא כדרך הטבע, כי בכל דור ודור ובכל יום ויום עומדים עלינו לכלותינו.

ומי שרוצה להמיר את ההנהגה הרוחנית בהנהגה הגשמית - זאת אומרת: לבטוח בכוח הזרוע בכלכלה, ובבבבבבם! כל הדרשות של ביבי וחבריו - כל מי שרוצה להמיר את ההנהגה הרוחנית בהנהגה הגשמית - חותר תחת יסוד ישראל! ישראל לא דומה לשאר אומות העולם. ללא ההנהגה רוחנית אין שום קיום לישראל. כל מה שנתחזק באמונה בדברים האמורים נזכה לקרב את הגאולה, וכל הדיבורים שאפשר לקבל ארץ ישראל בדרך הטבע, ולקיים את כלל ישראל בדרך הטבע - אינם אלא שקר. 

כל האומות מסביבנו מתכתשים, והורגים אחד בשני, ואנחנו פה באי בודד נשמרים על ידי הבורא יתברך, זה לא כח ההרתעה של ביבי, ולא ליברמן ולא ג'דאתי, למה? כשהם ירו את הטילים במשך שמונה שנים רצוף, ולא עשו פה שום דבר על שדרות שזה אנשים סוג ג' לדעתם, כי כשזה הגיע לאשדוד ולאשקלון אז הם כבר התעוררו. וכשזה הגיע לתל אביב? 'זה כבר מוגזם! יש אנשים שאסור לפגוע בהם, תל אביבי מותר לפגוע בה?! השתגעת?! מה, אתה פוגע בבירה הישראלית!'

אז זאת אומרת: אי אפשר לחיות על בסיס גשמי, וכשתהיה המלחמה הקרובה אז נראה שזה לא יכול להיות על בסיס גשמי, רק חסדי השם מחזיקים אותנו. זה למרות שאנחנו לא ראויים עדיין, חסד השם והבטחה לאבות הקדושים "שלא יעזוב ולא ייטוש השם" לא יעזוב ולא ייטוש, זו הבטחה (ויקרא כו, מד) "לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם" זו ההבטחה שמקיימת אותנו בלח זה אנחנו לא ראויים היינו להתקיים לפי מצבינו הרוחני לצערנו הרב. 

אז לכן ראש חודש אומר לנו את הדברים האלה, יש הארה ויש הסתרה, תלוי אם אנחנו ברום המעלה או בשפל המדרגה, היום הזה יש לו קצת קודש בצד מה, הוא לא יום המעשה וככה נהגו בישראל, ויש סעודת ראש חודש כידוע ועוד דברים טובים, מכל מקום, כל זה זכר ליציאת מצרים.

הראש חודש הוא מזכיר לנו גם יציאת מצרים, כי חודש ניסן זה החודש הראשון, ואנחנו מונים את החודשים במספרים, השני השלישי השביעי וכו' כדי לזכור את הראשון שהוא יציאת מצרים. את הכל קיבלנו משם, ושמה זכינו להנהגה אלוקית במופתים, שם היסוד של האמונה שלנו, "אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי השם" (שמות י, ב) שמה גיליתי לכם והודעתי לכם מי השם, שמה עשיתי לכם מעשה בראשית פעם שניה, עקרתי את הטבע, הפכתי אותו למה שאני רוצה והראיתי מי ששולט בטבע - "אֲנִי השם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (שמות ח, יח) אני משגיח עליכם בפרט, לא כמו על אומות העולם, והראיתי לכם את כוחי ואת זרועי.

לכן, "אָנֹכִי השם אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב) אומר הרא"ש: אם אתה לא מאמין ביציאת מצרים אז גם "באָנֹכִי השם אֱלֹהֶיךָ" אתה לא מאמין כי הא בהא תליא, יציאת מצרים אתה יודע ברור, בעיניים ראית, בעיניים ראית "שאני השם אֱלֹהֶיךָ" 

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".