קדוש, קדוש, קדוש - שלוש קדושות. למי ולמה? | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אז על מה?

מה?

והתקדשתם והייתם קדושים, כי קדוש אני ה' אלוהיכם.

מעלות רבות אין קץ יש בקדושה.

מכל מקום אין כל אדם מישראל בן חורין להיפטר ממנה.

ולא יאמר אדם

שהקדושה היא אך ליחידי סגולה.

כי אם לכל ישראל

קרא השם מתחילה ואמר,

ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש.

לכולם הוא ציווה והייתם קדושים.

על כולם הוא גזר והתקדשתם והייתם קדושים.

אז למרות שמעלות רבות אין קץ יש בקדושה,

אבל אין בר ישראל בן חורין להיפטר ממנה.

פרשו חכמים זיכרונם לברכה, פמליה של מלך

עליה להיות מחוקה למלך.

מחוקה.

רוצה לומר

כל ישראל ראויים להיות קדושים ומצווים להיות קדושים.

כי עם השם המה

פמליה של מלך ולגיונו.

לכן עליהם להיות מעין דוגמה של מעלה.

טבועים במטבע של מלך העולם וחותמו ניכר בהם.

אם ישאל השואל,

איך יתקדש האדם בקדושתו של הקדוש ברוך הוא?

אם לא יראינו,

איך ישיגנו?

איך יתקדש בן אדם שהוא בראייה קטנה להיות כאלוהים אל עליון,

שאינו לא גוף

ואין לו דמיון כלל לגוף?

על זה השיבו לנו חכמים, זיכרונם וברכה, ברוח קודשם.

משל למלך,

שהיו עבדיו, מביאים לו שלוש עטרות בכל יום.

עטרה זה כתר.

נטל שתיים ונתנן בראש בניו

ואחת בראשו.

ככה, מלאכים

מקדישים לקדוש ברוך הוא בכל יום

בשלוש קדושות.

מי עשה?

נטל שתיים ונתנן בראש בניו.

ויתקדישתם ויהיתם קדושים

ואחת בראשו כי קדוש אני.

העניין של שלוש הקדושות,

מישהו יודע פה מה זה שלוש קדושות קדוש קדוש קדוש?

אתם לא יודעים?

אחד מהשמים בארץ לכם בכל העולם, מה שהתרגום אומר?

כן.

יונתן בן עוזיאל בתרגומו גילה לנו

קדיש

בשמי מרומא עילאה בית שכינתה,

קדיש

על ארעה עובד גבורתה,

קדיש לעלה מול עלמי העלמיה.

אלה שלושת הקדושות.

אילו הייתה קדושתו יתברך נודעת לנו רק בבחינת עצמותו יתברך

דהיינו קדיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתה,

שהקדוש ברוך הוא קדוש

מופרש לחלוטין

בשמי מרום העליונים שם בית שכינתו,

אז לא היינו יכולים להתדמות אליו בשום אופן.

וכמו שהמליצו קדמוני חכמינו,

אילו ידעתיו,

הייתי,

אם היינו יודעים ידיעת השם,

ידיעת עצמותו,

אז היינו הוא.

אי אפשר לאדם להשיג

את מציאות השם יתברך.

אמרו חכמים, אילו ידעתיו, הייתי,

כמו שאי אפשר למלך

שאין לו אלא עטרה אחת,

אז אי אפשר למלך למסור את העטרה לבניו

אם לא שיירשו גם את כיסאו.

ואז הוא מוסר את העטרה עם הכיסא.

העטרה, הכתר הולך עם הכיסא.

אין מלך בלא כיסא ואין מלך בלא כתר.

אז את אומרת, אם אתה נותן את הכתר, אתה נותן גם את הכיסא.

אילו ידעתיו,

הייתי.

אבל עכשיו,

שהיא נודעת לנו בשלוש הבחינות

שלימד אותנו רבי יונתן בן עוזיאן,

ביחוסה לנו,

שוכני ארץ וביחוסה לכל העולמות,

קדיש על ארעה עובד גיבורתיה,

וקדיש לעלם ולעלמי עלמיה,

עכשיו שנודע לנו הדברים האלה,

אנחנו יכולים לזכות ולעמוד בה,

ואנחנו גם מחויבים בזאת.

כי אחרי אשר נתן

מלכו של עולם שתי עטרות בראשנו,

להכירנו בזה לבניו

ועבדיו,

האם נסיר אותם מעל ראשנו?

האם נבעט בעטרת מלכנו?

שמור נשמרנה מכל משמר ונשאנה לכבוד ולתפארת.

הקדוש ברוך הוא עיטר אותנו בשתי העטרות,

מתוך שלוש.

שתי העטרות מעטרותיו של הקדוש ברוך הוא נתונות לנו.

קדיש על ארעה עובד גיבורתיה.

קדיש לעלם ולעלמי עלמיה.

הן הן גבורותיו,

כשאנחנו אומרים,

קדיש על ארעה עובד גבורתיה,

שהקדוש ברוך הוא פה בארץ הוא עושה גבורות,

הקדוש ברוך הוא

פה בארץ עושה גבורות,

מה הן הן גבורותיו?

זה מה שאנחנו אומרים בכל יום בתפילה בברכת גבורות.

מה אנחנו אומרים?

אתה גיבור לעולם,

אדוני.

אז מכריזים שהקדוש ברוך הוא גיבור,

הוא בעל הגבורות.

מה אומרים? מחיה מתים,

מחלקל חיים בחסד,

סומך נופלים,

רופא חולים,

מתיר אסורים,

ומקיים אמונתו ני שעיני עפר.

לא כי גבורות בני אדם,

גבורותיו של הקדוש ברוך הוא.

שמעתם גבורות?

מה גבורות?

אני חוזר,

אתה גיבור לעולם אדוני.

הוא לא נחלש אף פעם.

גיבור לעולם.

מחיה מתים,

זה חיים.

הוא מעניק את החיים.

מחלקל חיים בחסד,

הוא נותן את הפרנסה. היחידי שמפרנס וזן,

זה הוא.

זה גבורות.

גבורותיו. לפרנס את כל העולם כולו,

על כל בירואיו, בכל רגע, בכל עת,

זה גבורות.

סומך נופלים,

הוא נותן את הכוח.

אין שום כוח בעולם,

בלעדי כוחו יתברך.

הוא סומך נופלים.

הוא רופא חולים. אין שום רפואה בעולם אם לא רפואתו.

רפאני השם, אז וירפא.

הושעני אז ויוושע.

אבל אם זה לא אתה רופא ולא אתה מושיע, מי יושיע ומי ירפא?

הרפואה היא רק בידו, זה גבורותיו.

הוא מתיר אסורים.

מי נותן חירות

לבני אדם?

רק הקדוש ברוך הוא. זה הכל בידו.

זה גבורותיו.

ומקיים אמונתו

לישני עפר.

גם אלה שכבר מתו

והם בתוך העפר,

הקדוש ברוך הוא עתיד

להקים אותם לתחייה.

ומקיים אמונתו לישני עפר. כרגע הם ישנים בעפר.

רק בחינת ישנים.

אז הוא נותן תקווה ואחרית.

כל התקווה וכל האחרית נמצאות בידו.

הן הן גבורותיו.

אז לא כי גבורות בני אדם גבורותיו של הקדוש ברוך הוא.

מה הגבורות של בן אדם?

להמית.

אני אהרוג אותך.

איזה גיבור.

הוא יודע להמית.

דעש.

לעשוק.

זה גיבור.

יכול לבוא לחלש.

צ'ק.

לעשוק אותו.

לדכא.

מה אני אראה לך?

איי, איי, איי, איי, איי.

זה גבורותיו של אדם.

לאסור.

לקחת את בני האדם למאסר.

פשש. איזה גיבור. איזה גבורה.

משטרה.

אבל גבורותיו של הקדוש ברוך הוא לא כך.

לאחיות.

לכלכל.

להקים.

לרפא.

להתיר.

ולתת אחרית ותקווה לכל.

לא כקדושה המזויפת.

המשימה חיץ בינה ובין החיים.

וסוגרת את נושאיה

במנזרים ובבתי תפילה נצרות פרוטסטנטית.

לא כקדושה מזויפת.

שהיא משימה חיץ בינה לבין החיים.

מתנזרים. נכנסים למנזר.

פורשים כאילו מן החיים.

סוגרת את נושאיה של הקדושה הזאת. כאילו איזה קדושים. רחמנא ליצלן.

כל המעשים הכי מתועבים שיכולים להיות באנושות נעשים שם.

במנזרים ובבתי תפילה.

ובה בשעה שהיא נועלת דלת בפניהם

להפרישה מן החברה את הנזירים והנזירות,

היא פותחת להם שער לכל התאוות והתועבות היותר נמבזות.

ובה בעת שהם פרושים מהחיים,

מצודתם פרושה על כל החיים.

נצרות פרוטסטנטית.

הקדושה האלוקית האמיתית הולכת תמיד שלובת יד עם הגבורה הרוחנית.

היא הגבורה לא ללכוד את התמימים,

כמו שעושים בהידרדרות,

והבבות והבמבות,

וכל הנוכלים והשקרנים שרק לוכדים תתמימים בעורמתם ומבטיחים להם שטוסים ואבולים.

איך אמרו עכשיו? שמריבי שמעון בר ינוחאי מ-400 שנה כבר שומרים ועובר, אני יודע, כל מיני חרטות

וכולי וכולי, ויקבלו ישועות. 400 שנה זה כבר עובר,

החרטות והברטות,

ומטיסים את אלבז עם מסוק לציון, ולוקחים על זה 15 אלפים למי שיזכה לטוס.

רנטה טטנטנטן.

איי איי איי.

הקדושה האלוקית האמיתית הולכת תמיד שלובת יד עם הגבורה הרוחנית. מה זה גבורה?

מה זה גבורה רוחנית?

לא ללכות את התמימים,

לא לפרוס מצודות וחרמים,

לא לדכא בני אדם,

לא להשתרר עליהם,

כי אם נכבוש האדם את יצרו,

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, איזה הוא גיבור,

הכובש את יצרו, יצרו שלו קודם. אל תגיד לשני נכבוש את היצר שלו,

כשאתה בכלל רחוק מזה.

קודם כל תכבוש אתה את יצרך.

לדכא את התאוות הרעות והפרעיות.

אם אתה רוצה להשתרר על עצמך, תשתרר. נראה שתשלוט בעצמך קודם.

נראה שתוכל להגיד לעצמך מה צריך לעשות על פי התורה ולקיים, נראה אותך.

אל תשתרר על אחרים.

זה חולשה.

תשתרר על עצמך.

יוסף היה מלך אמיתי.

למה?

הוא שלט בכל איבריו.

אז הוא זכה למלוכה.

זה מלך אמיתי. לא אחד שאומר לאחרים רק הוראות.

אחד שבעצמו שומע לעצמו, כמו שאומרים.

שהשכל שלו שולט על גופו.

זה מלך.

אז צריך לדכא את תאוותיו הרעות והפרעיות ולהשתרר על עצמו.

אתם רואים במה נתפסים רבנים היום, בעבירות של עריות הכי גרועות,

בשוחד,

בדברים איומים, בגניבות, במרמה, במה לא.

אז מה אתה מטיל על אחרים מרותך אם אתה בעצמך גורנישט מתגורנישט?

מה אתה מטיל מרותך על אחרים?

צריך אדם לאסור את נטיותיו השפלות

ולעשות גדר בפניהן, גדר מזה,

וגדר מזה.

זה הקדושה האלוקית האמיתית.

היא הולכת שלובת יד עם הגבורה הרוחנית.

היא הגבורה.

מה היא?

לא ללכות תמימים,

לא לפרוס מצודות וחרמים,

לא לדכא בני אדם,

לא להשתרר עליהם.

כי אם לכבוש האדם את יצרו,

איזהו גיבור הכובש את יצרו,

לדכא את תאבותיו הרעות והפרעיות,

ולהשתרר על עצמו,

לאסור את נטיותיו השפלות,

ולעשות גדר בפניהן, גדר מזה וגדר מזה.

וזוהי הגבורה שנותנת לאדם עוז לפעול ישועות בקרב הארץ.

אדם כזה,

שיכול להשתלט על כל מה שאמרנו,

ולא לנצל את התמימים וכו', ולדכא אותם וזה,

אדם כזה,

זה ייתן לו הגבורה הזאת עוז לפעול ישועות בקרב הארץ.

ולעשות משפט וצדקה, חסד ורחמים.

זוהי הקדושה

הנועלת דלת בפני תאוות האדם ועלילותיו,

ופותחת לו לרווחה.

שער

בחיים ובחברה

להיות דעתו מעורבת עם הבריות,

שמח בשמחתם ובטובתם,

מצטער בצרתם וברעתם.

ובא במידה שהאדם מתקדש ומטהר לפני קונו,

ופורש מתאוותיו,

הוא מתדבק עם הבריות ומחבק אותם באהבה ונדיבות רוח.

הרי אבינו הראשון,

אברהם,

עבד השם,

בעת שנכנס בבריתו של הקדוש ברוך הוא,

ומל את בשר עורלתו כאשר ציווה אותו האלוהים,

וכאשר דיבר לו, התהלך לפניי ויהיה תמים,

זאת אומרת, אני רוצה אותך שתהיה שלם,

אנחנו רואים אותו זקן,

אבל לא סגור בחדר.

כי אם יושב פתח האוהל,

ממתין לאורחים

לתת להם מים,

לרחוץ רגליהם עייפות,

לסעוד את לבבם פת לחם

ולהניחם מעמל הדרך תחת העץ,

ובבואם

רץ לקראתם ברגש ומרגיש את כל בני הבית בשבילם.

דהיינו, הוא מריץ את כולם.

באותה שעה

רואים אנו אותו עומד בתפילה,

מבקש ומתחנן,

לא על עילוי נשמתו בעולם הבא,

דואג לעצמו, צדיק נסתר,

רוצה להיות גאון לתפארה,

רוצה להתעלות בעצמו, לא.

בשביל מי הוא מתחנן?

בשביל מי?

בשביל סדום ועמורה.

בעד רעים וחטאים שגזר דינם קרוב להחתם,

מפני רוע המעלליהם.

כי בצרתם לא צר,

באסונם נגע עד נפשו העדינה.

למרות שהם הכחישו את כל עבודתו.

הוא היה חסד גמור,

והם אנטיתזה של חסד. הם רצחו את כל מי שביקש לעשות חסד.

ולמרות כל זאת,

הוא התפלל בעדם ונכנס עם הקדוש ברוך הוא במשא ומתן

בשביל

לבקש עליהם.

אהרון הכהן,

קדוש השם,

במה הוא נשתבח?

בהיותו אוהב שלום,

הוא רודף שלום

בין איש לרעהו,

בין איש לאשתו,

ומקרב את הבריות.

אוהב שלום,

הוא רודף שלום,

הוא מקרב את הבריות

לאביהם שבשמיים.

וכן,

כל הצדיקים והחסידים קדושי ישראל בכל דור ודור,

ככל פרישותם מכל תאווה ומכל מידה רעה,

כך הם היו חבוקים ודבוקים עם כל אחד ואחד מישראל ונושאים בעול עם כולם.

וכן היו תמיד עיניים לעיוורים,

רגליים לפסחים,

אבות ליתומים ודיינים לאלמנות.

וליבם ער תמיד לכל משאלות חיי הכלל והפרט.

זה הקדושים.

אז זה נקרא

הקדוש השני.

קדוש שלישי,

קדיש לעלם ולעלמי העלמיה.

יכול אדם

מישראל

להפוך את עולמו העובר

לעולם עומד.

להפוך את העולם הזה לעולם הבא.

את חיי השעה הוא יכול להפוך לחיי עולם.

אין לענות בצום נפשו ולהתבודד תמיד כדי להיות קדוש,

אלא תתקדש במאכל ובמשתה שלך. תאכל, תשתה,

אבל תהיה קדוש.

תפרוש מן התאוות, תאכל לשם בריאות הגוף.

תתקדש במשא ומתן שלך. אל תפרוש, תהיה במנזר.

אתה יכול לשאת ולתת עם אנשים,

אבל תתקדש.

פירושו תפרוש מייסורים, מגזל,

מאיפה ואיפה וכו' וכו'.

תתקדש בהנאות ובכל ענייניך על פי השם וחוקי תורתו.

וזה לשונו של הגאון מווילנא, זיכרונו לחיי העולם הבא.

וכל ימיו יתייסר האדם,

לא בתעניתים וסיגופים,

כי אם ברסן פיו

ותאוותיו.

ותאוותיו. לא לשון הרע, לא רכין ולא תאוותיו, נבי לס וטרייפס וכל הדברים הרעים.

כל ימיו יתייסר האדם,

לא בתעניתים וסיגופים,

כי אם ברסן פיו ותאוותיו,

ובטוהר נפשו ומידותיו.

ואז יהיו חייו הארציים,

כולם קודש,

קיימים לעלם.

ולעלמי עלמיה.

אתה יכול להתקדש ולהפוך את חייך הארציים לחיי נצח.

כבר מפה,

לא לאחר זמן,

כבר בחייך פה,

אתה כבר בבחינת לעלם ולעלמי עלמיה.

גם אכילתו,

גם שתייתו,

גם מנעותיו,

גם שיחותיו,

גם משאו ומתנו.

כולם יוסיפו לו קדושה על קדושה.

קדושה בלתי חולפת ועוברת.

קדושה עולמית ונצחית

שנעשית קניין נצחי בנפש האדם,

והיא מאירה לפניו לעלם ולעלמי עלמיה.

אלו הן שתי העטרות שנתן הקדוש ברוך הוא בראשנו,

בראש בניו.

ואחת,

בראש עצמו,

כמו שאמרנו.

קדיש בשמי מרומה עילאה בית שכינתה.

זה קדושתו יתברך.

שאין כל מלאך ובריה יכולים להשיגה אפילו במקצת.

זהו מה שאמרו במדרש.

והתקדישתם

והייתם קדושים. שתי קדושות.

מה שאמרנו עכשיו.

שתי העטרות שנתן בראשנו.

שואל המדרש יכול כמוני?

אתם יכולים להיות קדושים כמוני?

תלמוד לומר כי קדוש אני.

קדושתי למעלה מקדושתכם.

אבל שתי הקדושות שהסברנו עכשיו

מוטלת עליכם.

תחזרו על השיעור עוד פעם

ותתרגלו את זה בחיים.

ותזכו להיות קדושים כפי שהשם ציווה.

והייתם קדושים.

אני השם.

רבי חנניהו בן רגשיהו אומר רוסו הקדוש ברוך הוא של קודש ישראל לפי כוך

ירבו לעם תרום ושמדו של נעמור.

ה' חופש למען סדגו יגדיל תרום ויאדיר.