מסכת ברכות ה. | הרב עמנואל טולדנו [013]
תאריך פרסום: 09.01.2017, שעה: 09:44
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nאתה יודע, רשי אומר,
מה זה איסורים של אהבה?
לא באים בשביל עוון,
אלא אין לו עוונות,
אבל מוסיפים לו איסורים כדי שירבה שכרו
מהשכר שמגיע לו על הזכויות,
יותר ממה שמגיע לו על הזכויות.
אז מה יוצא?
יוצא שיש עונש בלא עוון? יש איסורים בלא עוון?
כך רשי אומר.
הרמב״ן חולק.
הרמב״ן אומר שאין איסורים בלא עוון.
זו סוגיה בשבת דף נה.
על פי רשי יוצא שיש איסורים בלא עוון.
כן, להלכה המסקנה, להלכה, הרי שמה זה מחלוקת תנאים.
אבל פה זה רבא אומר את זה.
אז כאן זה להלכה.
למה כל כך נורא אם נגיד שיש איסורים בלא עוון? הרי רואים הרי שיש כזה דבר שארבעה מתו בהקריאות של נחש.
הגמרא... כמו שמתו, גם אם יש איסורים?
הגמרא שואלת את זה, בדיוק. אה, כן, בשבת? והגמרא מדמה איסורים למיתה. אם יש מיתה בלא עת,
יש גם איסורים בלא עוון.
מה אמן דומה השני יעני?
מה? מה השני יעני? אז יש סופר שאין עשרים בלא עוון. אז זה אומרת הגמרא, זה מחלוקת תנאים.
מה זה בעיתו של נחש?
יש כתוב, הרי הייתה לו,
לדוד הייתה לו אחות, קוראים לה סרויה,
ועוד אחות קראו לה אביד גייל בת נחש.
מה זה בת נחש?
מה, בשאלה זה נחש?
אז נחש, מת ועטוש נחש, זה ישי.
באמת.
ראיתי היום, היה לי איזה קושי קצת היום.
מוטי,
היה לי קושי היום. ראיתי
שדוד,
בסוף ספר שמואל,
הוא הלך ולחם עם מואב.
למה? שהם הרגו את אביו.
אומר רשי,
שהרי מצאנו שדוד הביא את אביו ואת אימו
ואת אחיו לאחיש, מלך מואב,
ולא ראינו שיצאו משם.
כנראה שהוא הרג אותם, כך אומר רשי.
מי הרג?
המלך, אחיש,
זה מלך מואב. הרג את מי? הרג את אביו של דוד ואימו ואחיו.
זה פלא, הרי אבא של דוד היה ישי,
וישי הגמרא אומרת, מת
בעט יושר נחש, אם הוא נהרג.
אינני יודע, זה מסתדר?
הוא נהרג בעט יושר נחש?
לא יודע, הרי אמרנו את תומנו.
מה זה החזן הזה שאחיש הרג אותם?
ברשי בספר שמואל אומר.
אה, כן? כן, שלמה הוא הלך והתנכל מאוד למואב, דוד?
כי הם הרגו את אביו.
למה הם הרגו את אביו?
היו אצלם יהודים, מה אתה לא יודע, שנאת גויים ליהודים.
זו ירושה יש להם, לשנוא יהודים.
אז לא הבנתי, זו שאלה, אני לא הבנתי.
אני לא הבנתי. זה היה דיון שלכאורה, בעט יושר נחש זה רק למות, לא להריג.
מה? אתה טוען שבעט יושר נחש זה רק למות, לא להריג.
אם לא הייתה הגזירה למות, אז הוא לא היה נהרג.
אולי גם בעט יושר נחש הוא גם סיבה להריג.
רק בגלל בעט יושר נחש הוא נהרג.
אז על כל פנים, אז אומר הרמב״ן שיסורים של אהבה
גם כן באים על העט,
אבל על שגגות.
השגגות, לא מגיע להם העונש.
הוא עשה בשוגג,
אבל נותנים לו עונש,
כי סוף כל סוף
הוא לכלך עצמו בחטא.
אפילו זה רק שוגג,
הוא לכלך עצמו בחטא.
אז לכן נותנים, זה נקרא יצורים של אהבה,
שאפילו שעל שגגות,
מה עם מים?
אפילו שעל שגגות
לא מענישים,
אבל צדיקים, הקדוש ברוך הוא רוצה לטהר אותם לגמרי, אז נותן להם יצורים.
אבל זה הכל הם בגלל עוונות.
אם לא היה בכלל אפילו שוגג, אז לא היה בכלל.
אבל זה שונה גמור למשמע שבניסורים של אהבה לא צריך לפשפש במאייסות. ככה נראה בסוגיה, לא?
כשיש ניסורים של אהבה, צריך לפשפש במאייסות.
להפך, כתוב שלא.
נו, לכאורה, לפי הרמב״ן שזה על עוון בשגג,
אז גם צריך לפשפש עוון בשגג.
עוון בשגג גם צריך לפשפש.
הכוונה פספס.
אולי אדם בשוגג, הוא לא זוכר.
עכשיו.
אמר להוא רב אבא ברד רב חייא בר אבא.
רגע אחד, אז הגמרא אומרת מחלוקת
פליגי בה רב יעקב בר אידי ורב אחא בר חנינא.
אחד אמר אלוהי נסרין של אהבה כל שאין בהם ביטול תורה.
ואחד אמר
שנאמר אשרי הגבר
אשר תייסרנו לה, יא ומתורתך תלמדנו.
אשריו לאדם שיש לו איסורים,
אבל הוא לומד.
הוא בכל זאת לומד.
אז אתה אומר שכשאין ביטלתריה זה נקרא איסורים של אהבה?
תמיד?
תמיד כשאין ביטלתריה זה איסורים של אהבה?
לא מוכרח.
ברוך אתה, מאי,
כהן ומלך העולם שהכל נהיה בטוחה.
לא, כי כשיש לי בפרש נמצאים ופעמים.
אחרי שפספס ולא מצא.
אה, רק אחרי שפשפש ולא מצא, אה?
אבל פשפש ולא מצא התלמד.
ואחד אמר אלו הן איסורים של אהבה.
כל שאין בהם ביטול תורה. ואחד אמר כל שאין בהם ביטול תפילה.
שנאמר
ברוך אלוקים אשר לא הסיר תפילתו
וחסדו מאיתי.
הרי ברוך אלוקים זאת אומרת שיש מידת הדין עליו.
יש לו איסורים.
ובכל זאת, אחרי האיסורים,
עם האיסורים לא הסיר תפילתי,
המשכתי להתפלל, יכולתי להתפלל, וחסדו מאיתי.
אמר לי הוא רב אבא ברד רבחיה בר אבא.
הפצעים האלה בפה שיש לי. זה לא עושה לי בטלתריה.
זה גם לא בטלתריה.
זה איסורים, זה בוא, גם לא בטלת תפילה. זה איסורים של ארץ.
הפצעים האלה של הפה.
אז איסורים של ארץ. אם פספש ולא מצא.
איזה דבר פספש ולא מצא.
תלוי כאילו.
נו, אז אם כן, מי אומר את זה של אהבה?
מה הגמרא בא להגיד פה? הגמרא אומרת
אמר רבי יוחנן
אלו ואלו איסורים של ארץ.
שאין בהם ביטול תורה ושאין בהם ביטול תפילה.
שנאמר כי אשרת יהב השם יוכיע.
אלא מה תלמוד לומר? ומתורתך תלמדנו.
אל תקרא תלמדנו,
אלא
תלמדנו.
מה, מה אומרת פה?
מיליון עשרים של ארץ, מה עם מעמד?
לא, לא אל תקרא. אולי...
לא, הרי הפסט הפשוט שהוא לומד.
הוא קיבל איסורים ומתורתך תלמדנו. והוא לומד.
הוא אומר לא, לא עליו זה חוזר, זה חוזר עליי.
תלמדנו,
תלמד אותנו דבר זה מתורתך.
מה, מאיפה למדנו את זה?
שאת אשר אהב השם יוכיע.
זאת אומרת,
כתוב, קל וחומר משן ועין.
מה, שן ועין?
שאין אחד מאיבריו של אודם.
עבד יוצא בהן לחירות.
איסורים שמפרקים כל גופו של אודם
על אחת כמה וכמה?
יש ראייה מן התורה שאיסורים מכפרים.
הראייה, הרי אדם, עבד כנעני,
יוצא בשן ועין.
אז איסורים שפוגעים בכל גופו של אדם,
אדם כואב לו משהו, כל הגוף הוא לא מרגיש טוב.
אז קל וחומר, או אם יש לו חום,
כל הגוף אהלש, כל הגוף עייף. יש לנו חומר שמה?
שיוצא לחירות,
שהוא מתחפר, מהעוונות הוא מתחפר.
וְהַיְנּוּ דַּ רַבְ שִמּאוֹן בֶּנְלָקִיש, דַּאָמָה רַבְ שִמּאוֹן בֶּנְלָקִיש,
נאמר בְרִית וְמֶלָח,
וְנֶּמֶר בְּיִסֻוּרִי.
נאמר בְּרִית וְמֶלָח, דִּכְתִי וְלֹא תַשְבִית מֶלַח בְּרִית.
זה בְּשַר הַקֹדְשִּים, צריך למלֹּח.
וְלֹא תַשְבִית מֶלַח בְּרִית.
הוא נקרא בְּרִית,
כי הוא לא נגמר הַמֶלָח.
שיש מֶלָח בְּיִם הַתִּחֹן, בְּיִם.
איזה, כמה מֶלָח יש בְּיִם.
וְלֹא תַשְׁית מֶלָח בְּרִית. וְנֶּאמַר בְּרִית וְיִסֻוּים. דְּכְתִיוּ אלֵי דְּבְרֵרֵי הַבְרִית.
זה כתוב בְּפָרָשַת,
בְּבַרָשָׁר כִתָּבּוֹ. אלה דִּבְרֵי הַבּרִית.
כל הַקָלָלֹת.
אז מה בְּרִיתָה אמור בְּמֶלָח?
המֶלָח ממתקת את הַבָשָׁר?
המֶלָח מטעִים את הַבָשָׁר?
הַבּרִיתָה אמור בְּיִסֻׁרִין אִסֻׁרִין מֶמַרְקִינּ קָרָעֲוֹנּוֹת הַבְשְׁרָדָה.
טניה רב שמעון בן יוחאי אומר, מה זה אִסֻׁרֵין מַמַרְקִינּ?
מֶמַרְקִינּ כאן כתוב מֶמַרְקִינּ נכון.
זאת אומרת, כן,
כמו מֶלָח מִמַתֶק.
טניה רב שמעון בן יוחאי אומר, שלוש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא על ידי אִסֻׁרִי.
אלו הן תורה וארץ ישראל,
ועולם הבא.
תורה מנין,
שנאמר, אשרי הגבר אשר תייסרנו יא ומתורתך תלמדנו.
מה ראיה מכאן שהתורה צריכה איסורים?
תורה נקנית באיסורים.
אשרי הגבר אשר תייסרנו יא ועל ידי זה הוא לומד.
מביא אותו לידי לימוד.
רש״י אומר,
מביא אותו לידי לימוד. אף איסורים... תראה, צריך איסורים.
בשביל ללמוד איסורים, תראה,
אתה יודע מה האיסורים שצריך.
אדם כואב לא עשן,
לא יכול לישון כל הלילה.
לא יכול לישון, כואב לו.
אדם כואב לו...
במדרש כתוב.
אדם כואב לו עיניים, עין,
גם כן לא יכול לישון.
אז מה זה איסורים?
רגע, אז אם כן, אדם לומד תורה
והוא לא ישן,
יש לו...
אז זה, זה במקום איסורים של שן ו...
אז במקום האיסורים ההם.
אז זה נקרא,
האיסורים הם, זה בחז״ל כתוב.
יש מי שעמלו בדברים בטלים ויש מי שעמלו בתורה.
אדם לעמל יולד.
אדם לא נולד בשביל להתענק ולהתפנק.
אדם נולד בשביל לסבול.
לעמול.
אז זכה העמל של תורה.
לא זכה העמל של דברים בטלים.
אז תורה נקנית באיסורים שנאמר אשרי הגבר אשר תייסרנו יה,
ומתורתך תלמדנו.
ומתורתך תלמדנו.
ארץ ישראל דכתיב
כי כאשר... תראה לי ניקנס על ידי איסורים. תראה לי צריכה איסורית.
כן. תראה לי ניקנס על ידי איסורים מהמשך הזאת.
הקימון של הטרס על ידי איסורים.
מה איסורים? אז אולי האיסורים זה עמל.
והאיגיעה. אז למה במיוחד קניונים לא כתוב איסורים?
אולי כתוב מי אותיינוג, מי אותייני, זה נקרא איסורים. מה? למה במיוחד קניינים לא כתוב איסורים? מה כן כתוב? כתוב מי אותיינוג, מי אותייני,
אז זה נקרא איסורים. איסורים זה השם נותן, זה לא השפוגה שהוא עושה.
אבל אם הטרס יקנה את הילדי איסורים, אתה צריך להתפלל שיהיו איסורים.
לאו. בלי זה אין טרס. למה?
אם הטרניה נקנית על ידי איסורים, אז צריך להתפלל שיהיו איסורים, לא? אם הטרניה נקנית על ידי איסורים, אז מה כתוב פה?
שבלי איסורים הטרניה לא נקנית. אז צריך להתפלל שיהיה איסורים. אבל אולי לא צריך איסורים. זה האיסורים שמיעוט
תענוג או מיעוט
אדם שקוע בלימוד, ממילא הוא
עוזב את העולם הזה.
אתה יודע,
כשהייתי צעיר,
היה איזה ערב שבת.
היו לי, היו לי, היה לי כסף,
אבל היה ידוע בערב שבת,
כל העולם מדברים שבמוצאי שבת יהיה פיחות.
יהיה פיחות.
מאחת וחצי
עד שלוש, כמעט 100%. ככה.
ואני הייתי יכול ללכת להמיר את הכסף בדולרים,
אבל הייתי עסוק בלימוד.
לא היה לי ראש ללכת.
ואחרי כן הפסדתי. במוצאי שבת היה פיחות, הפסדתי הרבה כסף,
50% מהכסף.
כן, נו. -כן. אבל הפכת תה, ואתה, אתה... בזמן הזה, במקום, למדת מה, לא? -נו, זה נקרא... זה גם איסורים. -אני גם איסור לך.
לימודים תה-אדם. -עכשיו, מאיפה יודעים שארץ ישראל נקראת בייסורים?
כתוב, כי כאשר יסר איש את בנו,
השם אלוקיך מייסריך.
וכתיב בטרי כי השם אלוקיך מביאך אל ארץ טובה. משמע שזה כאשר יסר איש את בנו, השם אלוקיך מייסריך, על ידי זה אתה בא לארץ ישראל.
העולם הבא דכתיב כנר מצווה ותור האור.
-ודרך חיים תוכנות מוסר. מה זה דרך חיים?
זה העולם הבא שהם נצח.
זה חיים.
-אנחנו רואים שזה על ידי איסורים, על ידי תוכנות מוסר. -על ידי תוכנות מוסר. מוסר זה משהו על ייסורים.
כן.
ודרך חיים תוכנות מוסר. -לא ניתן לקמד רבי יחיא. -אנמיצה ותור האור, ודרך חיים תוכנות מוסר.
תני תנא קמא דרבי יוחנן.
כל העושת בתורה ובגמילות חסדיים,
וקובר את בניו. -מתחפרים כל עוונותיו.
מוחלים לו על כל עוונותיו.
או זה או זה.
מה כתוב?
כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים,
זה גם מכפר עוון,
שנאמר בחסד ואמת תכופר עוון.
אבל מי שקובר את בניו, מעלין לו עוונותיו.
מאיפה יודעים את זה? אמר לי רבי יוחנן,
מי שלמד תורה וגמילות חסדיים,
דכתיב בחסד ואמת תכופר עוון.
חסד זה גמילות חסדים,
שנאמר רודף צדקה ועשר, נמצא עם צדקה וכבוד.
אמת, זו תורה שנאמר, אמת כן, אבל תמכור,
אלא קובר את בניו מנין.
תנא להו סבא,
אותו זקן בטבריה היה, אמר לו בשם,
תנא להו סבא משום רב שמעון בן יוחאי.
עטיע עוון עוון, כתיבך בחסד ואמת תכופר עוון,
וכתיבתם ומשלם עוון אבות אל חיק ביניהם.
הזוויות, וכתוב שם מה ש...
בזה שה...
כתוב.
ומשלם עוון אבות אל חיק ביניהם, זה לא רק עון אש,
זה גם מכפר.
זה לומדים מהגזירה שווה.
הפסוק אומר, ומשלם עוון אבות אל חיק ביניהם,
שמעניש את הבנים בכלל העוון של האבות.
אבל כשזה מכפר, מחלים לו עוונותיו,
זה לומדים מהגזירה שווה, עוון עוון.
אמר רבי יחנן,
נגעים ובנים אינם מסריש לאבה.
נגעים, זאת אומרת,
צרעת.
יש בהרת
ושאת
ותולדותיהן.
יש אב ותולדה, גם בפתומיה.
יש אב ותולדה.
אמר שאין פה אור.
שואלת הגמרא,
ומנגעים לו?
אמר רבי יוחנן,
נגעים ובנים אינם מסרים של אבה.
ומנגעים לו?
והתניא, כל מי שיש בו,
אחד מארבעה מראות נגעים הללו,
אינם אלא מזבח כפרה.
מה זה ארבעה מראות נגעים?
אז רשי מסביר,
בהרת ותולדתה ושאת ותולדתה.
בהרת עזה כשלג.
הבהרת היא עזה, זאת אומרת, הלובן שלה
הוא לבן כמו שלג.
אז,
ושניה לה כסידה היכל.
שאת כצמר לבן,
שניה לה ככרום בצע.
זה הכול מראות נגעים.
אתה שומע, להבדיל, להבחין,
בין המראות,
זה זה,
גם זו התורה,
שנדע להבחין בין המראות הלבנות. כולם הם לבנים.
בארץ, שאת ובארץ,
ונוסף לזה,
והתולדות שלהן.
אז, אז כשזה בהיר כמו שלג, זה דין בהירת.
ככה, אז מה פשט עז?
ותולדה שלו זה כמו,
מה תולדה? כי כרום, לא.
כמו השיא של העירך.
והסיאת
היא כמו צמר ותולדה שלו בארץ עזה כשלג.
שניה לה
כסידה היכל.
שאת כצמר לבן,
שניה לה ככרום בצע.
מה זה כרום בצע?
הכיסוי של הבצע,
הסיד,
זה לא כל כך לבן.
הסיד,
זה נקרא כרום בצער, צריך לראות,
המשנה בשבועות.
ארבעה נגעים.
אז כתוב בארץ, הגמרא מקשה,
כתוב, זה מזבח כפרה.
אז זה התירוץ, מזבח כפרה, כן,
אבל זה לא עשרים שלבה.
אחרי כן, הגמרא אומרת, הלן ועליהו.
אם זה בארץ ישראל,
בארץ ישראל
המצורעים משולחים מבתי ערי חומה.
צריך לצאת חוץ למחנה.
אז זה בושה.
יש בזה בושה גדולה.
זה לא נקרא עשרים שלבה.
אבל בחוץ לארץ אין שילוח.
אז ברשי משמע,
גם בזמננו, אהלן ועלהו,
בזמנם משמע מרשי,
למשל היום בחברון.
חברון זה עיר המוקפת עממות יהושע בינו.
הרי כלב בן יפונה בא ולחם שמה בחברון.
חברון הייתה בזמן אברהם אבינו. -ירושלים היא מוקפת חומיים.
מה?
-ירושלים גם.
וירושלים.
ואולי גם יפו, ספק.
אז אומר, צריך לשליח
את המצורעים ממי, חס ושלום, מצורע בחברון,
צריך לצאת מחברון. -איוב זה לא טועי.
אבל כך משמע בגמרא, האהלן ועלהו.
מה זה אהלן ועלהו? אנחנו בני בבל לא חייבים לשלוח. אין קדושה
בחוץ לארץ, אין קדושה בבערים,
אבל בארץ ישראל...
יש קדושת בתי ערי חומה,
צריך לשלוח את המצורעים.
אז הם מתביישים הרבה.
זה לא נקרא מזויח
הישראל של הווה, להתבייש כל כך.
אבל משמע, אז תוספות... שהיוב זה נוהג. אז תוספות באמת
אומר משמע לפי רשיש נוהג היום.
הוא שואל התוספות, הרי אין בתי ערי חומה נוהגים אלא בזמן שהיובל נוהג.
ואין היובל נוהג בזמננו ואפילו
בזמן בית שני לא היה יובל נוהג.
-היה יובל בבית שני.
אבל מה, הוא מציג ככה?
כן, תתבלבל אותם, לא?
שהילל תיקן בוזבול אחרי שייחרב בישראל.
הם אומרים, יש פירוש, הרי כתוב שם שהביאו על שם שפחה ערופה.
ואיזו שפחה ערופה
לפי רביע עקיבה, זו חצי
השפחה והחצייה בתחנה המקודשת לעבד עברי.
איך תמצא עבד עברי? הרי אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שעבד נוהג.
אז מכאן ראיה,
להפך, שיובל נהג,
אבל יש שם בטוס עוד תירוץ
שזה מזמן בית ראשון.
בסוף בית ראשון
היה נרצע אחד,
ואחרי כן בטל היובל.
הרמב״ן אומר שאין היובל נוהג, לא חס דין עבד עברי.
אבל אם כבר
היה בזמן היובל נרצע, למשל,
כשהוא יוצא הוא נשאר עבד והתבטל היובל, הוא נשאר עבד.
ואז אפשר למצוא שבעה רופה גם בתחילת בית שני.
אז מה התשובה על השילון של האן בוטו יכולים לומר גם היום?
בראשי משמש גם היום יש דין של לוח.
אהלן בעלה הוא.
אז רשנו, לא?
והטויסס אומר, הרי אין היובל נוהג, אין קדושת בתי הרמה נוהגים.
לא יודע, אני זוכרני מילדותי
שיש רסבו על הרסבו.
אבל ברסבו החדש לא נתפס כלום על דף ה. אתה הראתה לי רסבו פה על הסוגיה, זה הייתה לי פעם.
כן.
אז מה, מצאת את הרסבו?
על דף ה?
כן. אז מה זה, מה היה לנו בבית?
לא, זה כרכים שיצאו רק אחרי זה.
מי יכבה את האורות פה?
פירש ראשי בני ארץ ישראל,
שבתי הרחומה שלהן מקודשות,
ומצורע טעון שילוח חוצה לארץ אינם טעון, אינם ייסורים של ההבאה.
לא, שילוח חוצה להן.
חוצה להן.
אז זה לא ייסורים של ההבאה, כי יש בזה הרבה בושה.
ביקשה עליו הרב רבי אלחנן.
דע משמע בערכים פרק המקדיש אין בתי הרמה נוהגים,
אלא בזמן שהיובל נוהג.
אם כן, אב בארץ ישראל,
גופה אב המצילה יפלוגה,
כאן בזמן שהיובל נוהג.
כאן בזמן שהיובל נוהג.
ותירש
דשמי הטעם לא מאירי אלא לעניין בתי ערי חובה ממש.
דין בתי ערומה שמי שמוכר בית
אז יכול לבדות בשנה ראשונה,
ובסוף השנה אוכלה את הבית.
זה לא נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג.
שילוח נוהג.
אבל לעניין שילוח מחנות נוהגים עכשיו למאן דאמר קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא.
ומסכת כלים שנינו,
ערי חומה מקודשות, שאין זווין וטמאי מתים נכנסים לשם.
וגם קצת מרבני צרפת פירשו לפני רשב״ם שאף בזמן
הזה נוהג כן בארץ ישראל למאן דאמר קדשה לעתיד לבוא.
רבינו הייגאון מפירש
הלאה לבני בבל
שענו בארץ טמאה ומזבח כפרה.
אבל דרבי יוחנן דאמר דעינם מסונים של האבא
לבני ארץ ישראל משום טומאה.
ואין לי גם אישום טומאה.
אני לא, לא, ככה אתה תראה, אני לא רואה טוב.
וגם אין אור יותר חוגשת לאור.
רבי חנן אברהם, כאשר אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לחזקות ישראל,
ובכך חירבה להם תורה ומצוות,
שנאמר אדוני חפץ למען צדקו ויגדיל תורה ויאמרו.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).