מספר הרב יעקב גלינסקי, זכרונו לחיי העולם הבא: נסעתי לארה"ב לגייס כספים להחזקת מוסדות התורה. ברוך ה' שבעה כוללים, בהם מאות אברכים השוקדים על תלמודם ומתעלים בתורה. ביקרתי של יהודי בעל לב חם, אברמר חסידי אישר עיד. אדם חסיד עם לב חם, שנענה בעין יפה ואף הציע הצעה: ימי החנוכה בפתח, הוא מוכן לאגרן בביתו מסיבה להזמין את חבריו בעלי אמצעים ושהרב יעקב ידרוש בפניהם, יחמם את ליבם. אבל צריך להקדים ולומר שהיהודים הם חרדים. יראים ושלמים. ילדיהם מתחנכים בלמודי תורה ובישיבות. אבל הם מנוכרים לחלוטין למושג של כוללים. אברך בונה ביתו, שיצא לעבוד. כך הם עשו, כך נהגו אבותיהם, כך מחנכים את בניהם. ואם אצליח לשכנע אותם להחזקת האברכים, יהיה זה נס חנוכה.

נו, אז יש אתגר לרבי ענקב. והוא הרי נובהרדוקר, הוא שש לאתגרים. "אה! ועוד דבר", הוא אומר לו, "אני יודע שאתה חניך נובהרדוק ובונה את השיחות שלך על יסוד תנועת המוסר, אבל תדע לך", אומר לו היהודי החם, "שאלה יהודים חסידיים. הם רוצים לשמוע וורטים חסידיים. רק כך תוכל לפעול עליהם". נו, הרגעתי אותו, "אחבינא פולישר", מבית של חסדי גור, אני פולני, מחסדי גור. חותני חסיד ברסלב, הגיסים שלי חסדי לובביץ'. זה בסדר". "אבל הם הונגריים". אמר לו. "טוב, אז אם ככה, יש לי כמה ימים להתכונן".

הכלל, קיימתי בעצמי תורת המגן אברהם, בסימן עטר, נוהגים הנערים העניים לסבב בחנוכה על הפתחים. הגעתי למסיבה ופתחתי בשאלה: כידוע פוסק השולחן ערוך באורח חיים עתר שסעודות החנוכה, הן סעודות רשות. כתב הרמ"א שנוהגים לומר בהם זמירות ושבחות ואז הן הופכות לסעודות מצווה. בלבוש ובב"ח ובט"ז נתנו טעמים לכך: מדוע לא תקנו בחנוכה סעודה ומשתה כמו בפורים? אם כך, מדוע תקנו שמרבים בימים אלו בסעודה. שכך נהגו גדולי הדור הקדמונים. כמו שמופיע בב"ח, בסוף סימן תר"א. וכן משמע לשון השולחן ערוך. אז נשאלת השאלה: מדוע תקנו שמרבים אלו בסעודה והופכים אותה לסעודת מצווה ע"י השירות והתשבחות?

אז עוד פעם: בלבוש, בב"ח ובט"ז נתנו טעמים לכך: מדוע לא תקנו בחנוכה סעודה ומשתה כבפורים? אבל אם כך, מדוע תקנו שמרבים בימים אלה בסעודה והופכים אותה לסעודת מצווה ע"י שירות ותשבחות? ההקשבה הייתה מלאה. מניסיון, שמדברים על אוכל, כולם מקשיבים. המשכתי:

שאלה נוספת: בהודאה על הניסים פותחים: "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול", יש אומרים: "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול". מדוע מזכירם שמו ושם אביו? והלא בהודאה בפורים אומרים :"בימי מרדכי ואסתר", ולא אומרים את השמות של אבותיהם. לא אומרים: "בימי מרדכי בן יאיר". ועוד, חשמונאי ובניו". הרי יש אומרים שחשמונאי זה שם אדם הוא. כמו שמוכח ממגילה י"א, עמוד א' ובמדרש הובא בחמדת ימים, בחנוכה פרק ב'. וגם כאן אין מזכירים שם אביו. ומדוע מזכירים את יוחנן כהן גדול שהוא אביו של מתתיהו? אבל יש אומרים שיוחנן זה הוא שאמרו עליו בברכות כ"ט: "אל תאמן בעצמך על יום מותך שהרי יוחנן כהן גדול ששימש בכוהנה גדולה 80 שנה ולבסוף נעשה צדוקי". איזה מהומה התחוללה. לא יכול להיות! אתה מוציא לעז. אה, זה בסדר. אני אוהב את זה. ששכחו הקולות, אמרתי: קודם כל, רבנו שמעון בן צמח, זצ"ל, בשו"ת התשבץ, חלק ג', סוף סימן קל"ה כותב כך. ראיתי שזה לא  אומר להם הרבה. אז הוספתי: גם הבני יששכר כותב כך. אה! אם בני יששכר כותב כך, מי יבוא אחרי המלך. הרב אלימלך ודינו.

הוספתי ואמרתי: על הרבי רבי ברוך ממז'יבוז , שמעתם? נו? מי לא שמע?! הרי זה הנכד של הבעל שם טוב, זצ"ל.  ובכן שמעו דבר תורה ממנו. חסידים. חסיד. במה נעשה יוחנן כהן גדול לצדוקי? במה שגבה ליבו לכפור בקבלת חכמים שיש להכניס את הקטורת לקודש הקודשים ורק שם לשמה על הגחלים. אבל הוא עסק את דברי הצדוקים, כמו שכתוב ביומא נ"ג, וכבר בהיכל הכתיר את הקטורת ונכנס עימה כשהיא מוקטרת. והרי ידוע מה שאמרו בסנהדרין ק"ד: ברם מזכה אבא. הבן מזכה במעשיו את אביו. ואמרו ביומא פ"ו שאם עבר אדם עבירה, התשובה מעולה, היא באותו מעשה ובאותו מקום. ובכן, בראש ובראשונה, תיקן בנו של יוחנן כהן גדול, מתתיהו, באותו מקום בהדלקת המנורה בהיכל בית המקדש. ובמה? כי היוונים טימאו את כל השמנים במגעם. אבל מבחינה זו טומאה הותרה בציבור. כמו שכתוב בפסחים עט. ואפשר היה להדליק בשמן טמא. ואם כן, הקשה ה"פני יהושע": כל טורח הנס למה? והתשובה לכך: שהרי בלאו הכי אין הגויים מטמאים מדין תורה. כמו שכתוב בנזיר כ"א, אלא שחכמים גזרו עליהם שיהיו כזבים לכל דבריהם, כמו שכתוב בנידה ל"ד: "וטומאת זבים לא הותרה בציבור". כמו שכתוב ביומא ו' ובפסחים ס"ז.

אם כן, יוחנן כהן גדול חטא בהיכל. שלא עסק את תקנת חכמים. כי הוא הדליק את הקטורת מבחוץ. בהיכל. ונכנס לקודש הקודשים שהיא מוקטרת. ומתתיהו בנו תיקן בהיכל. ששמר תקנת חכמים שהנוכרים הרי הם כזבים. לכן, לא הקריבו, לא הקטירו, לא הדליקו מהשמן שנטמא. אפילו שטומאה הותרה בציבור.

ועוד, בזוהר הקדוש, בחלק א', מ"ו, דרשו הכתוב: "כי נר מצווה ותורה אור". שהתורה שבכתב היא האור. והתורה שבעל-פה כנר שמדליקים מהאור. ואם כן, תקנת הדלקת נר חנוכה, היא לציון הכפיפות לתורה שבעל-פה, שהיא בחינת נר. וכשם שיוחנן חטא בתיקון הקטורת בחוץ, כך מתקנים את חטאו בהדלקת נר חנוכה בחוץ. וזה רמוז במה שאמרו חכמים בבא קמא כ"ב, ובשבת כ"א, עמוד ב': הניח חנווני את נרו מבחוץ. חנווני חייב. חנווני- אותיות "יוחנן". שהניח את נרו, היינו, נתינת הקטורת על האש מבחוץ. אז החנווני חייב. דהיינו, יוחנן חייב.

זה היה חטאו של יוחנן כהן גדול. רבי יהודה אומר: בנר חנוכה, פטור. כי נר חנוכה שמים ברשות הרבים. אם זה הדליק גדיש של מישהו או של מישהו שעבר שם, אז פטור. למה? כל אחד צריך להיזהר, יודע שמדליקים נרות חנוכה בחוץ. רבי יהודה אומר: בנר חנוכה פטור. היינו, שתיקונו היה, תיקונו של יוחנן, היה על ידי נר חנוכה. ואז הוא נפטר ממה שהוא חטא בהיותו צדוקי.  שתקנת חכמים מכונה בשם "נר". ועל ידה חנווני פטור. והתורה שבעל פה זה נר. המצווה זה נר. ועל ידה חנווני פטור. לכן נפטר יוחנן כהן גדול מדינו, כי ברם מזכה אבא. הבן מזכה את האבא שלו.

איך הם התפעלו! לכן מזכירים: "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול". למה? שהוא תיקן אותו במעשה הנרות והמנורה וכו'. ואגב, שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד. הדברים מובאים גם באמרי ברוך בשם זקנו הרבי מרוז'ין, זצ"ל. אמרתי: ועכשיו, תבינו מדוע פותחים הודאת "על הניסים" באמירת "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול". מכיוון שמתתיהו תיקן את חטא אביו, יוחנן כהן גדול, שנעשה צדוקי. ותבינו מדוע סעודות חנוכה הם סעודות רשות. אלא, שאנו הופכים אותן לסעודת מצווה בזמרות ותשבחות.

ראיתי שהם לא הבינו, אז הסברתי: האר"י הקדוש זצ"ל, בשער המצוות פרשת עקב, שאל: כיצד יתכן שכהן גדול ששימש בכהונה גדולה 80 שנה, 80 פעמים נכנס בשלום לקודש הקודשים ויצא בשלום מן הקודש. איך יתכן שלבסוף נעשה צדוקי?

ועוד שאלו רבותינו בתוספות ישנים יומא ל"ח, שהרי אמרו: "כיוון שעברו רוב שנותיו של אדם ולא חטא, שוב אינו חוטא". אז קשה גם מפה. ועוד קשה: באבות פרק ה', משנה י"ח כתוב: "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו". (זה לא ידעו בש"ס) ויוחנן כהן גדול תיקן כמה תקנות בישראל. כמו שכתוב מעשר שני, פרק ה', משנה ט"ו, בסוטה מ"ז. אז איך נעשה צדוקי? שלוש קושיות חזקות.

ותירץ: שיש כמה וכמה נשמות המצפות לתיקונן ומתגלגלות במאכלים שכאשר יאכלום בקדושה, יתוקנו. וכך פירש גם הבעל שם טוב, זצ"ל, בפסוק: רעבים גם צמאים. למה ברא הקב"ה עניני מאכל ומשתה? כי נפשם בהם תתעטף. זאת אומרת, הנפש נכנסת בתוך המאכלים לתקן על ידם נשמות נידחות. אז אדם הוא רעב וצמא, צריך מאכל וככה הוא מתקן נשמות המגולגלות בתוך המאכלים. אבל אם אוכלים חלילה שלא בקדושה, אז אזי אדרבא, אותן נשמות פגומות עלולות להחטיאו. אז אותם נשמות עלולות להחטיאו. תקשיבו טוב! מה זה קשור עכשיו ליוחנן כהן גדול? אלא יוחנן כהן גדול אכל מבשר קודשי הקודשים, סעודת מצווה שמברכים עליה, אבל הוא אכל בלא כוונה ראויה והחטיאתו. מה זה הוא נכשל והפך להיות צדוקי. האר"י הקדוש אומר: איך יכול 80 שנה נכנס בשלום יוצא בשלום? איך? הוא אומר: כן, אבל באוכל, כשאוכלים, אם לא מכוונים ולא מברכים כראוי, אז יש נפשות מגולגלות כיוון שהם לא מתקנות אז הן פוגעות בבן אדם. ואז הוא חטא והפך להיות...הכניסו בו הרהורים רעים ונכשל, נהיה צדוקי וכו'.

ושמעתי בשם בגאון אבי יעקב יוסף מווילנא, זצ"ל, שאמר: משל הדבר דומה? למה אדם בריא וחזון שנתקף בחיידק אלים. והבריאות שלו תעורער. ואם כך, הרי גם סעודות החנוכה , גם הם תיקון לכשלונו של יוחנן כהן גדול. הוא אכל מסעודת מצווה בלי קדושה, והתקלקל, ואנו אוכלים בחנוכה בסעודת הרשות והופכים אותה לסעודת מצווה בזמירות ותשבחות, לתקן את האכילות שלו.

אתם יודעים שיושבים בסעודת אבלים, אז מביאים אוכל והכל. אצל התימנים מביאים כל יום. כל יום אוכל. כל יום. לא רק סעודת הבראה.  ואצל התימנים אוכלים גם פת. לא רק מזונות וכל מיני דבירם. למה? כי כל העניין של זה, זה בשביל לתקן את הרכות שלא בירך הנפטר, ראוי. ואם הוא לא בירך בכלל. אז זה לא רק מזונות הוא לא בירך כראוי או לא בירך בכלל, זה גם פת. אז לכן מביאים מכל סוגי המאכלים שיש עליהם את כל סוגי הברכות. לכן התימנים מקפידים בזה ומביאים מכל סוגי הברכות. אבל צריך להגיד לאנשים שמברכים, שיברכו עם כוונה, כי כל המטרה לתקן את מה שהוא לא עשה כראוי, אם לא עשה הנפטר כראוי. ואי אפשר שאדם לא ישמט ממנו זה. אז לכן מרבים בברכות. אז גם פה, בחנוכה, כדי לתקן את כל האכילות של רבי יוחנן, אז עושים את זה כשזה יהיה של מצווה.

הם התפעלו מאוד! ונו, כל זה הכנתי טוב בשביל שנעבור את הענין של החסיד'ש, ועכשיו נגשתי לעיקר. כן, אתם זוכרים למה הוא בא, בשביל לקחת כסף. אז אמרתי: כל אלה רעיונות גבוהים ורמים. אבל תרשו לי לומר מה אני למדתי מכך: שמדגישים שמתתיהו הוא בן יוחנן כהן גדול, שלבסוף נעשה צדוקי. ואני שואל אתכם שאלה: מדוע משחקים בחנוכה בסביבון? ומדוע בחנוכה בסביבון ופורים ברעשן?

בספר קורבן עני הביא בשם "הבני יששכר", שבפורים באה הגאולה משום שעם ישראל התעוררו בתשובה וצמו שלושה ימים, לילה ויום בבכי ובמספד. שלושה ימים רצוף זה כמו 40 יום תענית. שק ואפר יוצא לרבים. אתם רואים תענית 40 יכולה לבטל אפילו גזרה של להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. ומרדכי כינס 22 אלף תינוקות של בית רבן, לבושים שק והתענה עמם וזעקו. ועלתה  שוועתם השמימה ונקרע גזר הדין. כמו שכתוב באסתר רבה ט', ד'. לכן מסובבים בפורים את הרעשן מלמטה. כי ההתעוררות שלנו מלמטה היא בעלה את הישועה מלמעלה.

אבל בימי החנוכה התקוממו נגד היוונים וגזרותיהם, עוד בטרם שבו בתשובה שלמה. ולא היו ראויים לניסים הגדולים. אלא בהתעוררות ממרום נתקפו ברוח טהרה ומסרו נפשם ונושעו בניסים נפלאים. לכן מסובבים את הסביבות מלמעלה, כי זה התחיל עם התעוררות מלמעלה. והרעיון בחנוכה הוא שלא מביטים על העבר. האם אני ראוי או לא ראוי, האם שבתי בתשובה שלמה ואני זכאי לנס, האם יש לי זכות אבות, שתעמוד ל? כי הם התחילו עוד בלי התשובה .

רבי פנחס מקוריץ, זצ"ל, הביא את דברי ספר הרוקח, שנרות חנוכה הן גילוי אור הגנוז. אורו של משיח. וב"מאור עיניים", פרשת מקץ, כתוב: "ערכתי נר למשחי", בתהילים, שנר חנוכה מאין ערך המשיח. "שבו אשפוך רוחי על כל בשר". זאת אומרת, כמו שבזמן המשיח ה' ישפוך את רוחו על כל בשר, ככה בנרות חנוכה ערכתי נר למשיחי נר חנוכה, מאין ערך המשיח שבו אשפוך רואה כל בשר. ומערים עלינו רוח טהרה, ע"י התנתקות מן העבר. אל תסתכל על העבר! תתחיל! קדימה! מרד נגד יצר הרע. וכל כך רומזים: בהיות מתתיהו בנו של רבי יוחנן כהן גדול שנעשה צדוקי, הוא לא הביט על העבר, על אבא שלו ומה היה. הוא נתקף רוח טהרה ופתח במרד הקדוש.

גם אתם, הוא אומר לגבירים. בימי חנוכה אל תביטו לעבר! אם היה אצלנו כוללים של אברכים או לא היה, האם אנחנו אוחזים מכוללים או שצריכים לצאת לעבוד. תתאזרו ברוח טהרה, תרימו את נדבתכם לביסוס מעוזי התורה. והאור הגנוז ישפיע ורוח הטהרה נערתה ממרום ותרמו בסוף הדרשה ברוח נדיבה. היה ממש נס חנוכה!