קושיא של הרב שך על משנה בברכות | הרב עמנואל טולדנו [003]
תאריך פרסום: 05.11.2016, שעה: 21:40
- - - לא מוגה! - - -
זה היה בראש השנה, ביקרתי את הריבו אחר הצהריים.
מצאתי אותו טרוד, עסוק.
מייד שהתקרבתי אליו.
אומר לי, יש לו קושייה במשנה הראשונה של ברכות.
המשנה אומרת,
ממתי קוראים קריאת שמע בערבין?
משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתם.
כוהנים טבולי יום,
זאת אומרת, היו טמאים, טמאי שרץ,
טמאי מת,
היו טמאים.
טבלו ביום השביעי,
לא יכולים לאכול עוד בתרומה.
בערב צריך ערב שמש או של תרומה.
אז הוא אומר, מה זה ערב שמש?
זה את הכוכבים.
אבל הרי
יש דין של בין השמשות.
בין השמשות זה ספק
אם
הכוכבים שנראים, שלא נראים כל כך בשקיעה,
הם הצאת הכוכבים שעליה.
הפסוק אומר בספר נחמיה,
שמהו היום?
היינו עושים מלאכה מעמוד הסהר עד צאת הכוכבים.
והיה לנו הלילה משמר ויום למלאכה.
הפסוק קורא מעמוד הסהר
עד צאת הכוכבים שהיו עושים מלאכה.
עשינו מלאכה ביום.
והיה לנו היום למלאכה.
והלילה משמר היו שומרים מהאויבים שלו, נתנו להם לבנות
החובה של העיר.
אז כתוב שם בפסוק הזה
מעמוד הסהר עד צאת הכוכבים זה יום.
אז למה בין השמשות? מה זה ספק בנשמשות?
מהשקיעה זה ספק.
למה ספק?
הפסוק אומר עד צאת הכוכבים.
היה לה עד צאת לכוכבים זה יום.
למה אתה אומר זה ספק בנשמשות?
אומר התוספות מפצעים דף בית.
כי יש כוכבים גם בשעת השקיעה.
רק לא נראים כל כך. לא נראים.
אני לא זוכר כעת בדיוק הלשון של תוספות אם לא נראים או לא נראים כל כך.
ולכן אנחנו מסופקים שאולי אלה הם הכוכבים שכתובים בספר נחמיה.
והיה לנו מעמוד השער עד צאת הכוכבים היה לנו היום למלאכה.
אז כל האחרונים אומרים שבתוספות כתוב
שבין השמשות זה לא ספקה דמציאות.
אם זה חלק מהיום או חלק מהלילה.
זה לא, לא יודעים איזה חלק זה. לא זה הפשט.
כתוב הרי מה זה יום. יום זה עד צאת הכוכבים.
רק אנחנו מסופקים על איזה כוכבים מדבר הפסוק.
האם על הכוכבים הגדולים שאנחנו רואים בסוף
או הכוכבים הקטנים שיש בשקיעה.
אז אומרים כל האחרונים יוצא מן התוספות שזה ספקה דה דינא.
ובספקה דה דינא זה ספקה דה דינא. בסדר.
מהי נפקא מינא אם זה ספקה דה דינא או ספקה דמציאות?
שבמסכת ביצה דף ג'
במסכת ביצה דף ג'
עמוד ב'
כתוב ביצה
שיש ספק אם נולדה בערב יום טוב
או נולדה ביום טוב, אחד יש לו לול.
אז הוא יצא לפני לבית הכנסת בשביל מנחה עוד היה יום.
וכשחזר מיד הוא ראה שיש ביצה.
הוא מסופק אם הביצה הזאת נולדה מערב יום טוב או נולדה ביום טוב.
אז היא ספק אסורה באכילה ביום טוב.
אבל כיוון שהאיסור הוא רק מדרבנון,
רבנן אסרו לאכול ביצה שנולדה ביום טוב.
אז אם ככה נגיד ספקה דרבנן לקולה,
שיהיה מותר לאכול את הביצה בנשמשות.
ייתר לאכול ביצה של ספק נולדה בערב יום טוב, ספק ביום טוב,
יהיה מותר לאכול אותה.
אומרת הגמרא לא אומרים ספקד רבנן לקולה כשיש לו מתירים.
למה לא להיכנס לספקות?
תחכה עד הערב עד מוצאי יום טוב ותאכל אותה בהיתר גמור.
לא אומרים ספקד רבנן לקולה בדבר שיש לו מתירים.
אבל האחרונים,
הפרח והשגת אריה,
הפרח מביא
מהראש בביצה דב חבוב.
יש שם ספק בביצה
האם יש מוקצה לחצי שבת
או אין מוקצה לחצי שבת.
זאת אומרת, למשל,
אדם שהיו לו תאנים,
תאנים
שהוא בתחילת השבת הם היו בסדר.
עוד באמצע השבת
נפל עליהם מים וכבר לא היו ראויים.
ואחרי כן, בצאת השבת, בסוף השבת הם התייבשו.
השאלה אם יש מוקצה לחצי שבת, כמו שאומרים,
מגודל יתקצאי בין השמשות
מוקצה לכולי יומא.
זה בין השמשות, אם זה היה מוקצה בין השמשות.
אבל הגמרא בדף חבוב בביצה מדברת
שבין השמשות זה לא היה מוקצה.
רק באמצע השבת נהיה מוקצה, ושוב,
לא היו מוקצה.
האם אומרים גם מגודל יתקצאי, גם באמצע השבת?
מגודל שנהיה מוקצה באמצע השבת נהיה מוקצה,
אפילו כשאחרי כן ירד הסיבה של המוקצה.
וזה מחלוקת המוראים.
אומר על זה הראש,
וכיוון שזה ספק,
זה רק דין דרבנן מוקצה, ספקא דרבנן לכולם.
מה, כשהפרי חדש, הרי יש לו מתירים.
אתה יכול לחכות עד הערב ואין כבר איסור מוקצה.
אומר הפרי חדש, כשזה מחלוקת המוראים,
לא אומרים להחמיר אם יש לו מתירים.
מתי אומרים? אם זה ספק של מציאות.
אומרים אם יש לו מתירים, למה תיכנס לספק?
אבל אם זה מחלוקת המוראים,
אפילו יש לו מתירים מקינים. אמרתי כבר ההסבר מקודם, ההסבר זה דבר נפלא.
ההסבר,
הכוונה של הפרח היא מצוינת,
מובנת.
כשיש מחלוקת בין אמוראים,
אני לא מקל,
ספק אתה יכול להקל, לא יטרחו אותך.
לא ככה פשט,
אלא הלכה ודאי כדברי המיקר.
כך אמרו בעבודה זרה דף זין.
כשיש מחלוקת
בין חכמים,
כשיש מחלוקת בין חכמים,
הלך אחר הגדול בחוכמה ובמניין,
בין בדאורייתא ובין בדרבנן.
הולכים אחר הגדול.
אבל אם הם שניהם שקולים,
בדאורייתא הולכים אחר המחמיר,
ובדרבנן הולכים אחר המקל.
אומר הפרי חדש, מה שהולכים אחר המקל זה לא בכלל ספק,
ספק הדרבנן לכולה.
לא בכלל ספק.
אלא הלכה ודאי כדברי המיקר.
כך נאמרה הלכה. אם זה מחלוקת בדרבנן,
הלכה ודאי כדברי המיקר.
אם כן זה בתורת ודאי הלכה ודאי כדברי המיקר.
אז מה אכפת לך שיש לו מתירים?
כשזה ספק במציאות,
למה אומרים ספקה דרבנן לכולה?
מספק. לא רצו חזל להחמיר. אמרו, אתה יכול לאכול מספק.
אבל זה ספק איסור.
אז אנחנו אומרים, אם יש לך אפשרות
לאכול בהיתר גמור, לא הקילו חזל.
הקילו חזל שתיכנס לספק איסור
כשאין אפשרות אחרת. אם לא תיכנס, אם לא תנקל לו, אז הוא לא יאכל בכלל.
אז אנחנו מקינים.
אבל אם יכולים,
אם
יכול להיות מותר, בוודאי, למה נקל לו?
רגע, אבל בהלכה ודאי כדברי המיקר זה בהלכה ותורת ודאי.
לכן לא אכפת לי שיש לו מתירים.
ורבי עקבי גר,
בדרוש החידוש,
בסוף הספר, המערכה על עירובין,
מביא שהבית מאיר אמר שהכולה הזאת שהולכים אחר המיקר
זה רק אם יש מחלוקת אמוראים.
אבל בתיקו,
אין אף אחד שאומר מותר ודאי.
בתיקו זה כמו ספקה דמציאות, הוא אומר.
אבל רבי עקבי גר חולק.
הוא אמר, נו, קצת הסבר.
שגם בזה אם יש לו מתירים,
מקילין אפילו יש לו מתירים.
אם כן, שואל הרבי, הרי כאן זה ספקת דנא
בין השמשות, אומר התוסות.
ספק, מהם הכוכבים שעליהם כיוון הפסוק.
הכוכבים של השקיעה הוא כוכבים יותר מאוחרים.
אז זה ספקת דנא. ספקת דנא אפילו יש לו מתירים, מקילין.
אז אם כן,
תבול יום כהן יכול לאכול
תרומה דה רבנון,
תרומת ירק תמורת פירות לפי רוב הראשונים,
אפילו מן השקיעה בכלל בין השמשות ספיקה דה רבנון לכולם.
אז אם כן, והרמב״ם, הקראתי את הרמב״ם בסוף פרק א',
הלכה חווה מתרומות ומאסרות,
שבזמננו התרומה היא רק מדרבנון ואפילו בזמן עזרא,
בזמן בית שני,
כי לא הייתה ביעד כולכם.
התורה מחייבת בתרומה רק אם באו כולם לארץ, בזמן שכולם בארץ,
כמו שהיה בכיבוש יהושע.
יהושע נכנס עם כל ישראל.
אבל בימי עזרא עשרת השבטים לא היו,
וגם מהשני שבטים לא כולם עלו עם עזרא.
אם כן, לא הייתה ביעד כולכם,
אומר הרמב״ם שהתרומה היא רק מדרבנון.
אז אם כן, בזמן בית שני,
כהן טבויום היה יכול לאכול אפילו תרומת דגן דירוש יצהר, כי הכל דרבנון.
היה יכול לאכול בין השמשות, מן השקיעה.
והמשנה אומרת לנו דוגמה. המשנה הזאת לא מדברת בזמן בית ראשון,
בזמן שהיא נכתבה.
זה בזמן רבי.
אז הוא נותן לך, אומר לך דוגמה.
אתה יודע מתי, תקרא קראת שמע,
תראה מתי שהכוהנים נכנסים.
הרי באמת הכוהנים יכולים לאכול
מן השקיעה,
כי בין השמשות,
כי מן השקיעה זה כבר בין השמשות.
ואם כן, זה ספק לילה,
ואפילו שיש לו מטירין,
נגיד לו, לא תאכל בספק יצור, תעכה עצי את הכוכבים,
שאז ודאי אתה טהור גמור.
לא, אבל בספק הדדינים אפילו יש לו מטירין מקינים.
זו הייתה כושה, ואז התפלפל הרבי.
ברוך השם, היה הוא טמא עליי שאני בעניינים.
אמרתי לו, כבר הרבי דיבר איתי פעם על ה.. לא על הכושה.
זאת זאת.
אבל על רבי עקוויגר ועל הבית מאיר, הוא כבר דיבר איתי מלפני שנים.
בסדר.
אבל תירוץ לא עליו ידנו.
והיום אני אמרתי לכם, היום תירוץ.
שהגמרא כאן, בדף ב',
אומרת מן מאי די וטהר,
ובה שמש,
ביעת שמש.
והי וטהר,
טהר יומה.
מי אמר לך
שאובה שמש זה השקיעה?
אבל כתוב, וטהר, וטהר יומה.
שהיום
נהיה נקי מן האור.
מי אומר לך ככה פשט, אולי דילמה ביעת אורו הוא?
אז רשי מסביר,
דהיינו, הוא ביום שמיני בבוקר.
אולי, מתי יכול ללכות בתרומה? רק למחרת בבוקר.
והפרה מעכבת.
ומאי וטהר? טהר גברה.
ובה שמש ביעת אורו, וטהר גברה.
ועל זה אומרת הגמרא, אני אומר גרסת רשי.
אז רשי אמר רבה ברשילה,
אם כן היא מכרה ואיתהר.
מה זה וטהר יומה?
כדאמרי אינשי,
ערב שימשה וידכה יומה.
נהיה טהור היום.
מה זה טהור?
אומר הרמב״ם,
שאין כבר שום אור בשמיים.
אתם, אם ראיתם פעם בשרתון,
בשקיעה, אתה רואה השמש שוקע מאחורי הים,
אבל בשמיים עדיין יש אור אדום.
ועד שיטהר היום מן ההדמימות הזאת,
אז זה נקרא
וטהר יומה. ובאה שמש השקיעה,
ואחרי זה יטהר יומה, אז יכול לאכול מן הקודשי.
אז אמרתי, אם הפסוק אומר לנו מתי כהן טבול יום יכול לאכול,
הפסוק אומר לך מתי.
מתי שהשקיעה, אחרי השקיעה ויתר יומה.
זה בתורת ספק.
זה בתורת ודאי.
בתורת ודאי לגבי דין טבול יום עד שיצוא הכוכבים.
ולכן ברמב״ם משמע שיש מלכות.
אם זה היה רק מטעם ספק,
אז בין השמשות לא יהיה מלכות.
וברמב״ם כתוב פשט ופסוק.
וובא השמש וטהר, ואחר יאכל מן הקודשי.
בתחילה,
ובא השמש כאת אחמה,
וטהר יומה
וטהר יומה
שכבר
נהיה טהור מן האור,
מן ההדמימות.
אז זה בתורת ודאי. אז לא קשה כל הכושיה של הרבי.
גם בזמן,
גם בתרומת ירק,
או בזמן הזה יש כל התרומה ידרבנן.
תבול יום אסור לו לאכול מן השקיעה.
אל תגיד זה בין השמשות ספק, בין השמשות בדרבונן להקל.
ואפילו כשיש לו מתירים כי זה ספקא דדינא.
אז על זה התשובה, אבל זה לא ספק.
הפסוק אומר לך בפירוש,
עד שיטהר היום.
כאן התורה אומרת,
אפילו אם נשקיע על זה כבר לילה,
אבל לגבי טבול יום,
צריך לחכות עד שיטהר היום.
זה מה שאני אמרתי,
אבל הרבי הלך ולא יכולתי להגיד לו, אני רק יודע כמה הוא היה שמח.
בדברי תורה.
כמה אפילו
הייתי מביא לו, ועוד מביא לו ברמב״ם, משמע שיש מלכות.
והפשט בגמרא, זה באמת הפשט הזה כתוב בתוסות.
התוסות אומר...
טוב, זהו התירוץ שפה בתורת ודאי אסרה תורה לטבול יום, לאכול ונשמשות. בתורת ודאי. עד שיטהר היום כל האור ילך.
אז זה בתורת ודאי.
אז גם אם זה יהיה תרומה דה רבן, תרומת ירק, או תרומת בזמן הזה, אפילו בדגן תירוז דה רבנון,
בזמן הזה אסור לו לטבול יום מספק.
אם כן, המשנה היא בסדר.
משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומה,
זה צאת הכוכבים ממש,
שאז האור בשמיים הלך,
והשמיים נהיו טהורים.
זהו, זה היה הקושייה והתירוץ.
רבי חנניה בן נער קשי אומר,
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,
לפיכך יקבע להם תורו מצדות שלמה.
אדוני חפץ למען צדקו, יגדיל תורה וידיעיר.
מי אומר קדיש?
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).