מי הנבחרים ומי המקורבים אצל הקב"ה? | הרב אמנון יצחק שליט"א לע"נ הרב יחיא זכריה בן עוואד זצ"ל

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בכבודו.

אלה תולדות נוח, נוח איש צדיק.

התורה מציינת את מעלותיו של נוח ומגדירה אותו כצדיק תמים.

מכל מקום יש לראות

שבכך אין הכל.

דהיית עוד

ונוח מצא חן בעיני אדוני,

וזו דרגה נוספת של מציאת חן בעיני אדוני.

נמצא שחובת כל אחד מאיתנו

להשתדל להפיק רצון מאדוני ולמצוא חן בעינם,

והוא עניין נוסף

מלבד החיוב בקיום מצוות.

אז נוח,

צדיק תמים,

עושה את כל מה שהשם רוצה,

אבל זה לא מספיק.

הוא גם מצא חן בעיני השם.

מפה לומדים שצריך להשתדל ולהפיק רצון מהשם ולמצוא חן בעיניו,

וזה בנוסף לחיוב קיום המצוות.

כמו שמשה רבנו ביקש ושאל מאת השם,

אמנם מצאתי חן בעיניך,

למען אמצא חן בעיניך.

מציאת חן, נשיאת חן אצלה קדוש ברוך הוא דבר גדול ואדיר למי שזוכה לזה, תכף נבין למה.

כתב רבנו יונה בשערי תשובה,

ועוד התפלל בעל התשובה אל אדוני שיחפוץ בו,

וירצהו,

ויעטר לו כאשר אם לא חטא.

זאת אומרת, בעל התשובה היה בעל עבירות,

חזר בתשובה,

נהיה בעל תשובה.

צריך להתפלל להשם יתברך

שיחפוץ בו

וירצה הוא,

אחרי כל העבירות שהוא עשה.

צריך להתפלל שהוא ירצה,

ירצה הקדוש ברוך הוא לקרבו אליו כאילו לא חטא,

ייעטר לו, ישמע את תפילותיו,

כי ייתכן להיות העוון נסלח

ונפדה

מן הייסורים,

השם יסלח לו על העוון,

אין בעיה, אין עוון, סלחתי.

היה צריך לבוא ייסורים, פדה אותו מן הייסורים,

וגם מכל גזירה.

אבל אין לשם חפץ בו,

ומנחה לא ירצה מידו.

איך אומרים?

מחור לך?

אבל אל תתקרב אליי יותר, בסדר?

שלום, תהיה בריא, ביי.

לא רוצה קשר איתך.

ואין חפץ לו,

ומנחה לא ירצה מידו.

אז יכול להיות שנסלח.

יכול להיות שנפדה מני הייסורים מכל גזירה.

אבל השם לא חפץ בו יותר, ומנחה לא ירצה מידו.

לא שהוא פטור מהמצוות עכשיו, הוא חיה במצוות,

הכל.

אבל השם, לא יקרב אותו אליו.

ותאוות הצדיקים מהי?

ותאוות הצדיקים מן ההצלחות

זה להפיק רצון מהשם ושיחפוץ בהם.

זו התאווה שלהם.

מה שווה

לעבוד את השם והשם לא חפץ בי, לא רוצה אותי, לא מקרב אותי אליו, וכו' וכו'.

ורצונו של הצדיק זה החיים הקיימים והאמיתיים

והאור הגדול הכולל כל הנעימות.

כי העניין שנאמר,

חיים ברצונו.

ואמרו חכמים, זיכרונם וברכה,

אין לנו אלא הארת פניך.

יאר השם פניו אליך ויחוניך.

יחון אותך, ייתן לך חן, חנינה וכו'.

הרי שלהיות מרוצה לשם

זה מדרגה נוספת אחרי התשובה שהחטאים התכפרו.

מכל מקום עדיין אינו זוכה להארת פנים.

לכן הוצלח לתפילה מיוחדת כדי שיזכה לנשיאות חן בעיני השם יתברך.

ולפי זה ייתכן גם כן מדרגה הפוכה.

שאפילו עדיין אין מעשיו כהוגן מכל מקום זוכה לנשיאות חן בעיני השם.

יכול להיות שהאדם עדיין מצד מעשיו הם לא כהוגן

אבל הוא נושא חן אצל הקדוש ברוך הוא.

והעניין הזה מפורש בחכמים זכרונם וברכה במדרש רבה ג' ב'

על הפסוק אשריתי וחר ותקרב ישכון חצריך.

מה כתוב פה? אשריתי וחר ותקרב

אשרי מי שבחרו הקדוש ברוך הוא

אף על פי שלא הקריבו

ואשרי מי שקרבו

אף על פי שלא בחרו.

יש שהקדוש ברוך הוא בוחר בו

כיוון שפעולותיו ראויות

וראוי מחמת זה שהקדוש ברוך הוא יבחר בו.

אומנם

יש מבחינת שמבחינת מעשה האדם

אי אפשר לבחור אותו

כי הוא עדיין לא הגיע לשלמות

אך מכל מקום זוכה

והקדוש ברוך הוא מקרב אותו כיוון שנשא חן בעיניו

איזה זה שבחרו השם?

זה אברהם אבינו

שנאמר אשר בחרת באברהם

אבל לא קרבו

אברהם קרב את עצמו אל השם

משה

גם בחר בו הקדוש ברוך הוא

שנאמר לולא משה בחירו

אשריהם אלו שהקדוש ברוך הוא בחר בהם

יתרו קרבו הקדוש ברוך הוא

אבל לא בחרו

רחב הזונה קרבה הקדוש ברוך הוא

אבל לא בחרה

אשריהם אלו שקרבן

אף על גב דלא בחרן

אז רואים שיש מציאות של בחר וקרב

יתרו לא היה ראוי מצד מעשיו

שהרי לא השאיר עבודה זרה בעולם שלא עבדה

מכל מקום הקדוש ברוך הוא קרב אותו

וזכה לנשיאות חן בעיני ה'

כי עשה פעולה אחת

שמחמתה זכה לקירוב

מה הפעולה?

וישמע יתרו

מה שמועה שמע ובאה

מלחמת עמלק

כיוון ששמע מלחמת עמלק

התעורר מעצמו ועל כבודו של עולם

התעורר מעצמו ועזב את כבודו של עולם ובא להתגייר

פעולה אחת של שמיעה אחת

הביאה אותו לזה שה' קרב אותו

ועבור מעשה אחד של הכרת האמת בשלמות

תראו מה זה פעולה אחת אמיתית

הכרה אמיתית בשלמות מה יכולה להביא בן אדם הכי רחוק האפיפיור של מדיין

נהפוך אותו חותן משה

פרשה על שמו בתורה איזה קירוב קירב אותו הקדוש ברוך הוא בשל פעולה אחת וישמע יתרו מה שמועה שמע ובאה

מלחמת עמלק התעורר עזב את כל מה שהיה לו את כל הנכסים את כל הכבוד הכל

והלך להתגייר

שאמר עתה ידעתי כי גדול אדוני מכל האלוהים

הוא עוד החזיק שיש באלוהים ההם משהו אבל פחות בהרבה מהקדוש ברוך הוא

כי הוא אומר גדול מכל האלוהים זאת אומרת השאיר אותם עוד במצב של איזה חשיבות משהו

ועם כל זה קרב אותו הקדוש ברוך הוא זכה זכה

הקדוש ברוך הוא קרבו כי מצא חן בעיניו אפילו שמעשיו אינם ראויים

רחב הייתה זונה כל ימיה אך כיוון שהגיעה להכרה אמיתית בקדוש ברוך הוא

ומסרה את נפשה להציל את המרגלים

קרב אותה הקדוש ברוך הוא וזכתה למדרגות גבוהות

כמו שמובא במגילה י״ד שנשא

אותה יהושע בן נון

ונולדו ממנה שבעה נביאים

ואף חולדן נביאה

כי מי שזוכה לקירוב של הקדוש ברוך הוא,

שכרו רב לאין שיעור

וכן יתרו זכה שייתר פרשה בתורה

הדברים האלה של חכמים זיכרונם ברכה צריכים לעורר שמחה בלבנו

כי הרי בשעה שאדם רואה גודל חיובי התורה שמוטלים עלינו

ושאנו נטבעים להגיע לשלמות בכל התורה כולה

ומחויבים לנו בהשגת מעלות עליונות כמו אהבת השם, דבקות השם

וכשמתבונן כל אחד ואחד במצבו האך אין לו שייכות בכלל בדברים האלה

ואף מצווה אחת כמאמרה קשה מאוד לקיים

אם כן היינו חייבים ליפול לידי ייאוש חס ושלום

וכי תקווה יש לנו שנוכל לזכות

אבל כשרואים את דברי חכמים זיכרונם ברכה שייתכן

שימצא חן בעיני השם

ויזכה לנשיאות חן

אף על פי שאינו ראוי

יתמלא לבנו שמחה

כי הרי עדיין יש תקווה

אמנם ודאי שאין זה מן הקלות

לזכות לקירוב מאת השם יתברך

וחייב להגיע להכרה אמיתית

שתביא אחריה פעולות הנובעות מכוח ההכרה וכמו שהיה לגבי יתרו ורחב

ואין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניה עם בריאותיו

אלא שכל אחד נטבע לעשות

לפי כוחותיו

וזה היה עניינה של רחב

אף על גב שהייתה

זונה ארבעים שנה

אמנם בשעה שבאה לידי הכרה אמיתית

ומסרה נפשה עבור קיומה

נמצא שעשתה כפי כוחותיה שהרי קודם לא ידעה ולא הכירה

ולכן זכתה שהקדוש ברוך הוא יקרב אותה

ולכן זו חייבת להיות שאיפתנו מטרתנו לעשות כפי כוחותינו

ואז זוכים לקרבת השם ומוצאים חן בעיניו

היא מסרה נפש להציל את המרגלים כי היא שמעה מה שהקדוש ברוך הוא הוביש את ים סוף

וכל מה שעשה לעם ישראל נכנסה להכרה אמיתית אף אחד לא יכול להתעסק עם העם הזה

לכן היא הצילה אותם

במסירות נפש

רבותיי אני רוצה להגיד לכם

אפילו אדם עדיין לא מקיים תורה ומצוות כמו שצריך

ברגע ששמע שיש נבלות וטרפות והפסיק

לאכול נבלות וטרפות בכלל

האדם הזה מוצא חן בעיני הקדוש ברוך הוא לאין שיעור כי אם זו הכרה אמיתית ובעקבותיהו חמישה חודשים חצי שנה לא אוכל בשר

ולא אוכל עופות כשכולם אוכלים וצוחקים עליו

אין לך נשיאות חן לפני הקדוש ברוך הוא יותר מזה כי על ההכרה האמיתית הזאת אפילו הבודדת

אפילו שעדיין אין מעשיו ראויים

האדם הזה זוכה לקרבת השם

זה דוגמה

אדם שכולם שומעים מוזיקה והוא לא שומע מוזיקה

כי נכנסה לו הכרה אמיתית שזה באמת

נגד גזירת החורבן שגזרו חכמים זיכרונם לברכה

האדם הזה מוצא חן בעיני השם

לו היינו מכירים ומבינים באמת את היסודות האלה היינו משנים

את כל אורחות חיינו

שהרי אפילו אלה שמבקשים ודורשים את האמת

מכל מקום מטרתם רק לצאת ידי חובה

ומסתפקים בדיעבד

כמו שדיברנו על יצחק יוסף ושיטתו וכו'

ובוודאי שבאופן כזה לא ייתכן

שיהיו מרוצים להשם יתברך וימצאו חן בעיניו

רק בעת שיש לו שייכות לקדוש ברוך הוא יזכה לנשיאות חן

כשאדם מחפש דרכים

להוסיף חיזוק

ואינו מסתפק בדיעבד

אדם כזה יכול למצוא חן בעיני השם יתברך

כשהוא רוצה לעשות רצונו יתברך

גם רצון אם הוא יודע שזה הרצון מספיק לו

נמצא שייתכן שני החברים

מקיימים את התורה והמצוות בשווה

אבל מצבם ומדרגתם שונים לחלוטין

אחד מבקש רק לצאת ידי חובה

מעיקר הדין מותר ופה אפשר לעשות ספק ספקה ופה אפשר ככה וככה

הוא רק רוצה לצאת ידי חובה וממילא אין לו שום קשר לנשיאות חן בעיני הקדוש ברוך הוא

אחד כזה לא מוצא חן בעיני הקדוש ברוך הוא כלל וכלל

אבל חברו שואף לנשיאות חן ומשתדל בכל כוחותיו

וזוכה שהקדוש ברוך הוא יקרבו

אף על גב שאין מעשיו ראויים כל הצורך

כתב הרמב״ם

אחאב בן עמרי הכופר בקדוש ברוך הוא

ועובד עבודה זרה שהעיד השם עליו

מה העיד עליו?

רק לא היה כאחאב

לא היה כזה

רשע מרושע

כשצם

שעתיים וחצי

בטלה גזרה מעליו

כשנאמר יען כי נכנע

אחאב בפניי

לא אביא הרעה בימיו

אפילו שאחאב נשאר ברשעתו

שהרי ארבעה מלאכים אין להם חלק לעולם הבא ואחד מהם זה אחאב

מכל מקום כיוון שהוא נכנע

בפני השם

באמת ובתמים

אז ההכנעה הזאת שהייתה במשך שעתיים וחצי

אינה בטלה

והיה דבר השם מפורש

שלא יביא הרעה בימיו

נבוכדנצר הרשע

שרף את בית המקדש

רצח יהודים למכביר

אבל בשביל שרץ

ארבע פסיעות להקדים כבוד המקום

לכבוד בשר ודם

זכה שמלך

ארבעים שנה על כל פסיעה עשר שנים ארבעים שנה

כמו שמלך שלמה המלך

ולא קיפח השם שכרו

עשו הרשע

שעבר חמש עבירות חמורות ביום אחד

כיוון שכיהיה מצוות כיבוד אב ואם כהלכתו

אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכרו

הנה

כל השנים של הגלות הזאת של אדום הם שולטים בשביל הכיבוד אב של עשו

בשביל שתיים וחצי דמעות שהוא הוריד

אוי ואבוי מהם עוד חצי דמעה

כל מה שאנחנו סובלים עכשיו מכל אירופה מכל אמריקה מכל האדומים האלה

כל זה בגלל עשו שכיבד את אביו

אף על גב שהם היו רשועים גמורים

אחאב ונבוכדנצר

ועשו

הקדוש ברוך הוא

אם רואה שעשו מעשה שיש בו כבוד שמיים

קיבלו שכרם מושלם על זה

כי מעשה זה מרוצה בעיני השם יתברך מי שלא אוכל

מחשש נבלות וטרפות ודאי שהוא לא עושה את זה בשביל למצוא

הן בעיני אנשים כי מלגלגים עליו

זה לשם שמיים ממש

זה מרוצה לפני השם

אין פה שום צד שהוא מרוויח יש פה רק צד שהוא מפסיד הוא לא אוכל ולא כלום ועוד צועקים עליו

דע לפני מי אתה עמל

מחובתנו לדעת שעמלים אנו לפני הקדוש ברוך הוא

לכן צריכים לדעת מהם העניינים שחשובים לפניו

וכיוון שהעיקר הוא להיות רצוי לפניו

לכן זה צריך להיות הדגש בעבודתנו את השם

ואומר רבי יחזקאל לוינשטיין המשגיח

של פונוביץ זכר צדיק לברכה לבני הישיבה שלו

הנה ניכר לאחרונה רפיון בין כותלי הישיבה

ונאמרו בזה כמה וכמה סיבות ותירוצים

אך האמת

הניצבת אחר כל זה

שאין שאיפתנו כלל להיות מרוצים אל השם יתברך

בשעה שהאדם שואף

להארת פניו

אין מקום לתירוצים באמתלאות

תירוצים זה כשלא רוצים הארת פניו

מי שרוצה הארת פנים יאר השם פניו אליך וחונקה

צריך למצוא חן בעיני השם להיות רצוי לפניו

הנה יש לראות

שאף בעת

כשאנחנו מתחזקים בתור אווירה, מכל מקום ההתעוררות לא מחזיקה

רק זמן מועט

ומיד שבים לנו למצבנו הקודם,

אנחנו עכשיו כמו לפני יום הכיפורים,

איפה ואיפה.

והסיבה לכך,

משום שאין לנו סיעתא דשמיא לחזק

ולהמשיך את החיזוק וההתעוררות שקיבלנו.

כן יש לבחון זאת,

שלאחר שמתחזק

פוגעים בו סיבות ומפריעים שמונעים ממנו את המשך החיזוק.

פתאום

נופלים עליו כל מיני עניינים

שמסירים אותו מכל התוכניות והכוונות הטובות.

אפילו לקום בנץ, להגיע קבוע בנץ,

לא יכול.

פתאום נהיה עצלות, פתאום נהיה כבדות,

פתאום נהיה סיפורים, פתאום נהיה ככה.

ואף זה ראיה לחסרון עזר השם,

כי בעת שזוכה לסייעתא דשמיא, ימנעו ממנו גם את המעכבים.

אם הוא רצוי לפני השם, השם יסייעו על דבר רצונו.

מה שתרצה יתקיים.

למה אתה לא מקבל סייעתא דשמיא? כי אתה לא רצוי לפני השם.

אם היית רצוי,

לא היה שום מונע יכול למנוע אותך,

כי אין לך סייעתא דשמיא.

מה שתרצה,

יצא לפועל.

כל דבר שאדם רוצה ברוחניות,

השם עוזר.

אבל אם זה לא בקשה אמיתית,

אתה רק לצאת ידי חובה, לקיים. מה לעשות?

צריכים לקיים.

זה אין נשיאות חן.

אין סייעתא דשמיא.

פשוט הוא שמשוללים אנו סייעתא דשמיא.

וזאת למה? כי ספוגים במידות רעות כמו הגאווה.

מי שיש לו גאווה, אין לו עזר השם.

השם לא עוזר לו,

כדברי רבנו יונה.

ובעל הגאווה נמסר ביד יצרו,

כי אין עזר השם עמו מאחר שהוא תועבת השם.

אנשים אומרים, אני מודה, יש לי גאווה.

הוא אומר את זה כעובדה, כאילו, כן,

יש לי גאווה.

טיפש, תשמע מה אתה אומר. אתה שומע מה אתה אומר?

אתה אומר בעצם שהשם מתעב אותך, וזה לא מזיז לך, כי יש לך גאווה.

כן, יש לי גאווה.

אתה מתועב אצל השם, אתה תועבה. אתה יודע מה זה תועבה?

אתה פחזבל.

תועבה אתה.

יש לי גאווה, כן.

יש לי גאווה.

כל בן אדם יש לו גאווה.

כל בן אדם יש לו גאווה.

אז גם אתה רוצה להיות פחזבל כמו כולם?

אתה רוצה להיות צפרדע גם?

מה אתה רוצה?

ומעתה אלו שאין להם סייעתא דשמיא זה ראייה שאינם מרוצים לקדוש ברוך הוא אם כן קשה לנו לקוות

שנזכה להצלחה

לכן חייבים להעמיק בעניינים האלה במידות

ולתקן אותם

כדי לזכות לסייעתא דשמיא

מובא בגמרא בבא בתרא וזה נכון עכשיו לדור הזה

תשמעו בדיוק את התיאור

בבא בתרא דף יוד

רב יהודה חלה

שאלו אותו מה ראית?

כן? זה לא ילד בן חמש עשרה, זה רב יהודה שחלה

שאלו אותו מה ראית?

אמר להם עליונים למטה ותחתונים למעלה

בוודאי שאין הכוונה לעליונים בגשמיות

פשיטא שאין להם שום חשיבות

מחמת העשירות והכבוד שהיה להם בעולם הזה זה לא נקרא עם עליונים

אלא גדולים בתורה ויראה ובמעשים טובים

גדולים בתורה ביראה

במעשים טובים ומכל מקום

אפשר שיהיה מצבם בעולם הבא למטה מאלו שנחשבים

כפחותים מהם בעולם הזה

והיינו משום שאין לנו ידיעה

איזה מעשה יוכשר בעיני השם יתברך

ואפשר שאחרים יעשו מעשה אחד וזכו עבורו לאין שיעור

אתם שומעים?

איך יודעים עכשיו מי יקרב אותו שמי חפץ בו?

הנה יש לראות כמה גדולים

שזכו למעלות גבוהות שהאחרים לא זכו להם

החפץ חיים זכר צדיק לברכה

זכה שכל כלל ישראל מתנהג על פי הוראותיו

וכל ספריו נעשו לאבני יסוד בעם ישראל.

בדורו היו יותר גדולים ממנו.

היו גדולי הדור שהיו יותר גדולים ממנו.

ובדור שלפניו היו גם יותר גדולים ממנו.

במה שהוא זכה לא זכו רבים.

למה?

אלא בוודאי

שהיה לחפץ חיים מעלה מיוחדת שבגללה קירב אותו השם יתברך.

אז נשאלת השאלה אם אתה רואה אנשים כאלה שהקדוש ברוך הוא קירב אותם

ונתן להם

אפשרות

שיתפרסמו דבריהם בכל העולם כולו

וילכו על פיהם וישתנו על פיהם

וכולי וכולי

זה מראה שיש להם קרבה אצל הקדוש ברוך הוא?

אז איך אנשים יכולים לצאת נגדם?

זה הבחינה עליונים למעלה, עליונים למטה ותחתונים למעלה.

מי שבעיניהם נראה למטה הוא-הוא שיהיה למעלה, ומי שחושבים שהוא למעלה הוא יהיה למטה.

אבל אפשר כבר לראות מפה.

רק אנשים לא רוצים לעכל את זה כי זה לא מתאים להם לאג'נדה שהם אימצו להם.

מפה ראיה שאין לנו שייכות לעסק ברוחניות,

לכל מעשינו בגדר מלומדה.

למה?

כי מדוע אנחנו לא מבקשים?

מהי הנקודה שזוכים כל כך עבורה?

אומר הרמב״ם

במורה נבוכים,

למה אנשים לא שואלים

מדוע בחר השם באברהם, יצחק ויעקב?

אני רוצה לדעת.

אם אני אדע למה הוא בחר בהם,

אז אני אעשה כמותם והוא יבחר גם בי.

הרי כתוב, חייב אדם לומר מתי הגיעו מעשי אל מעשי אבותי אברהם ויצחק ויעקב. למה? שהשם בחר בהם,

שחפץ בהם,

שקרב אותם.

אבל אם בן אדם

לא מבקש,

מה הנקודה שאני אוכל על ידה לזכות להתקרב אל השם ולמצוא חן בעיניו?

זה ראיה שאין לנו עסק ושייכות ברוחניות

וכל מעשינו לצאת ידי חובה,

מצוות אנשים מלומדה.

ומשום כך, לא נמצא בנו בקשת האמת.

לא מבקשים את האמת.

הכל תלוי באמת.

אם היית עמיתי מבקש האמת, היית משיג את זה.

אבל אם אתה הולך על פשרות ואתה מסתדר ככה, אתה מלומדה בקושי.

ואם יש לך עוד גאווה, אתה תועבה,

וכל המצוות שלך ואתה עורר על הסטרה האחרונה.

לא יהיה לך שום דבר.

בטעם העליונים שחושבים אותך פה, תהיה בתחתונים למטה.

אדם שנמנע ממאכלות אסורות,

מעלתו גדולה אצל הקדוש ברוך הוא יותר מכל הרבנים שאוכלים נבלות וטרפות.

בהיתרים של עצמם.

הנה ראינו דוגמאות יפיפיות שנוטעות בנו את החשק

למצוא חן בעיני השם.

צריך לברור.

נקודה אמיתית

שאתה תופס אותה, אפילו עוד מעשייך לא ראויים כל כך,

אבל נקודה אחת אמיתית שאתה תופס ואיתה אתה עושה את רצון הבורא במלואו,

השם יכול לקרב אותך כמו יתרו, כמו רחב,

כמו אחרים.

אפילו אם תהיה כמו אחאב,

יהיה לך אפילו שעתיים וחצי טובות.

שיהיו אמיתיות,

גם זה יקנה לך חיים לעוד קצת זמן וכו' וכו'.

כמה כל מעשה שהוא אמיתי,

שלם, בהכרה אמיתית,

מוצא חן אצל הקדוש ברוך הוא.

רבי חנניהו בנגשי אומר,

עושה הקדוש ברוך הוא זכות ישראל לפי כוך,

ירבו לעם תורה ומסלול שנה, אמר אדוני חופץ למען שלא ירדיל תורה ויעדיל.