קריאת המגילה בבית המדרש לא יוצאים בזה ידי חובה אלא לשמוע בבית הכנסת

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בבקשה?

בבקשה.

ברוכתו אדוני אלוהינו מלאכ העולם אשר קידשונו במשוותו וסבואנו ועל מגרום הגילו

ברוכתו אדוני אלוהינו מלאכ העולם שאסון לשמלתנו ביומים אוהם בזמן הזע

ברוכתו אדוני אלוהינו מלאכ העולם שאחיונו וגיעמונו ותשיעונו לזמון הזע

ויהי בימי אחשוורוש הוא אחשוורוש המלך מהודו עד כוש שבח ועשרים ומאום מדינו ביומים אוהם כשבת המלאך אחשוורוש על כסרי המלאכותו

אשר בשושון הבירו בשנת שלוש למערכו עושו משתה לאכול שורו ועבוד אוכל פרוש ומודאי הפרטמים וסהורי המדינות רפונו ובאר עושר כבוד מלאכותו ועד יגור תפארת גדולותו יומים רבים שמונים ומעט יום ובמלואתי יומים אוהם אוהם לעושו המלאך לכל האומים נמצאים בשושון הבירו

לבי גדול ועוד גוטעו למשתה שבעת ימים בה חסר ג'נאט באיתן המלאך חור כרפסות כאלה

אחוז בחבלב וסוהר ג'מון על ג'לילך אסף עמוד אשש מטון זו בוכה אסף חל ריספת באט ואושש ודר וסחורת

ואשגות בכלי זוב וכלים מכלים שונים מעין מלאכות רוב כי עד המלאך ואשר זיוחד דעות הן אונס כי כן נישא למלאך על כל רב ביתו לעשות כרשון איש ואיש ג'ם ושתיה מלכו עושתו משתה נושים בית המלאכות אשר למלאך אחשוורוש

ביום השביעי כתוב לב המלאך ביועין אומר למהומון בזדתו חרבנו וכתובה וכתוב זתר וחרקס שבעת אסור ריסים המשור רזים על פני המלאך חשוורוש לא הביא את אשתי המלכו לפני המלאך בחזר מלאכות

לאחר עתו עמים אסורים אף יופיו כי טרובת מראה אם הטמון אמלכו אשתי לבוא בדבר המלאך אשר ביד אסור ריסים וכסוף המלאך מאד

וחמותו בוא ערובו ויאמר המלאך לחכמים ידעהו עתים כי כן דבר המלאך לפני כל ידעו עדות בונים והגורן אלוהו כרשנו שאתור עד מאותו תרשיש מארץ מרצונו ממוכון

שבעת צורע פורס ומדי רואה פני המלאך היושבים ראשונו במלכות

כדות מן לעשות במלאכו ושתיהן אשר לא עושתו אז מה אמר המלאך אחשוורוש ביד אסור ריסים

ויאמר במוכון לפני המהלך ועשורים

לא על המלאך לבד בעו ותבוא ושתיהן מלכו כי על כל עשורים או על כל העמים

אשר בכל מדינות המלאך אחשוורוש כי יעשה לדבר המלכו על כל הנושים לאן זאת בעלי הן בעיני הן בוא אמרו המלאך אחשוורוש אמר רוב ידעו ושתיהן מלכו לפענו ולבאו היום זה תאמר לנו עזרת בורס ומודי

אשר שם הוא עומד דבר המלכו לכל צהרי המלאך וכדאי בזיון וגאוסף

אם על המלאך תוב יסן דבר מלכות מלאפונו והיא כותב בדופי פורס ומודי ולא יעבר אשר לאותו בואו אשתיהי לפני המלאך אחשוורוש ומלכותו יתן המלאך לרעותו הטובו ממנו ונשמם בטרום המלאך אשר יעשה בכל מלכותו הכי רבו היא

והכל אנושי מתניה גורר ועליין למיד ג'וד אלוהד גוטרון ויטב הדבור בעיני המלאך והשורים ויעש המלאך כדבר ממוכן וישלח ספורים על כל מדינות המלאך

על מדינו ומדינוק יכתובו ועל עמום כלשונו להיות כל איש סורר בביתו ומדבר כלשון עמו אחר הדבורימו אלא כשור חמת המלאך החשוור ראש

שוכר אשר אשתי ואית אשר עושו אותו ואית אשר נחזר עולהו ויאמרו נער המלאך משור אותו

יבקשו למלאך נערות בזולות טובות מראה

נערות בזולות טובות מראה ויפגד המלאך פגידי מחול מדינות מלכותו ויקבשו

אז כל נער ובזולות טובות מראה שושן אבירו על בית הנושים

על ידהן ראש המלאך שומר הנושים ונאזן תמרוגן ונערו אשר תטעב בעיני המלאך

תמלוך תחת ושתי ויהי טוב הדבור בעיני המלאך ויעש כן אישיו

שען אביראו שמו מרדכי, בן יאיר, בן שמעי, בן קישקין שמיני.

איש יהודי, יו-יו, בית שושנת ביראו, ושמו מרדכי, בן יאיר, בן שמעי, בן גיש, איש ימיני.

אשר הוג לו, מירושלים, ממשדלו אשר הוגלתו.

עִם יכון יאמר לך יהודו, אשר הוגלו, נבוכד נסר, מלך בובל.

ויהי יאמן, אבהדסו יסתהר, בית דודו.

כי אין לו אבוהם, ואין נערו יפת תואר, ואין נערו יפת מרה.

ותמידו אבי הווי, מור לגוחו, מרדכי.

לא לבדו הייבי, שמר דבר המלך, וזאתו, וכבש נוער לזרבות, ולשושון אבירו.

על יד הרוי, ותלוג החסר על בית המלאך,

על יד הרעי שומר הנושים.

ותתבע נערו בעינהו, ותיסוח עשה טלפונו,

ויבי לב תמרוגהו, ואתמונו זהו לא עושת לו.

ואין שבע נערות הורויות לא עזרו מבית המהלך.

ושנערות נערותו לטוב בית הנושים.

לא הציתו אסתר, עמרות מולדתו.

כי מרדכי איסו ועולהו אשר לא עזרו.

ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חסר בית הנושים.

נודעת אשר המאסתר ומאיהו סבו.

ובית גיאטור נערו נערו לבוא על המהלך החשוור ראש.

מכסריות לו גדות הנושים של מאוסר חודש.

כי כן ימלו יום מרוגיהו שישה חודשים בשמן המור ושישה חודשים בבסומים.

ובתמרוגי הנושים ובו זע הנערו בו על המהלך.

את כל אשר תאמר ינות הן לו לו ואין לו מבית הנושים. עד בית המהלך בוער אביבו ובבוגר יישובו על בית הנושים שני.

על יד שעש רז וסרש המהלך שמרפין ראשים.

כתוב עוד על המהלך כי אם חופש בו המהלך ונגרוב השם.

ובגיע תור אסתר בת אביךו ילדות ברדכי אשר לוגח לא לבד ועל המהלך לא בקשור דבר.

כי אם אשר יאמר לך אשר המהלך שאומר הנושים.

ותהיה אסתר נושא חן בעיני כל רועו.

ותלוג אסתר על המהלך החשוור ראש על בית מלכותו. בחודשו העשירי הוא חודש טבח בשנת שבע למלכותו. ויעב המהלך אסתר מכל הנושים.

ותיסוחנו חסד רבונו מכל הבדולות.

ויוסם כעתן מלכות בראשו וימליכהו תחת רשתי.

ויעש המהלך משתר עוד לכל שורו ועבדו.

את משתה אסתר ואנחול המדינות עושו.

ויתן מסעד כי על המהלך ובי גובץ בטבולות שנית ומרדכי יושב בשער המהלך.

אין אסתר מג'ד את מולדתו ואת עמו כאשר שעולהו מרדכוי.

ואז מה אמר מרדכי אסתר ראשו כאשר או יתו באומנו איתו ביום ימוהם.

ומרדכי יושב בשער המהלך.

ואוסף ברצון ואותר אשר נסעו ראש המהלך משומר אסף.

ויבקשו לשלוח אחיות במהלך אחשוורוש.

ויבוד עד דבו למרדכי ויתד לאסתר המלכו.

ותאמר אסתר למהלך בשם מרדכוי.

ויבוקש את דבור וימוסה ויטרו שונה אמרס וכותב בספר. דברי הימים לפני המהלך.

אחר הדבורים אוהל אג'ד על המהלך אחשוורוש.

אך המון בלחמד אותו הארורי וינשאו.

ויהושם את כיסאו מעל כל הסורים אשר איתו וכל עבדי המהלך אשר בשער המהלך,

קרעים ומשתחעווים להמן.

כי כן סיועו לו המהלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה ויאמרו עבדי המהלך אשר בשער המהלך למרדכי.

מדוע טב אוהם את משוות המהלך ואהיה קאמרו מאליו יום מו יאמרו שומע עליהם.

ויתדו להומין לראות היה עמדו דברי מרדכי.

כי הצידו לו עם אשר הוא יהודי וירא הומון כי אין מרדכי קרע ומשטחה ועלו ואם עולה הומון חמא ואייבז בעין הלו לשלוח יוד במרדכי לבדא כי הצידו לו את עם מרדכי ואבקש הומון להשמיד את כל היהודים משאול בכל מלכות אחשוורוש עם מרדכי לחדשו עד זהור ראשון הוא חדש ניסון בשנת שתם עזראי למלך אחשוורוש הפיל פור וג'רו לפני הומון מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשור וחדש עד אור

ויאמר הומון למלך אחשוורוש ישנו עם אחוד מפוזר ומפורד מנועמים בכל מדינת מלכות אחו ודורות הים שונות מכל עום על דורותי המלך אינם עושים ולמלך אין שום ולך ניחום אם על המלך תרדי כותב לאבדום

ועשרת אלפים כי קרקע אסף אשכול על ידי עושה המלאכו או להביא על ג'מזי המלך ויאמר המלך וטבעתו מעל יודו וייתנו להומון בלעמדותו אחר הוריסו לנו יהודים

ויאמר המלך לא הומון הכסף נוזן לוך והאום לעשות בו כתוב בעין אחו וייקראו סופרי המלך בחודשו ראשון בשלושה עשר יום בו וייקוטב כהכל אשר שאו הומון על אחסדר פני המלך ועל הפחות אשר על מדינום מדינום על שורע המלאם מדינום דינוק יכתובו המלאם כלשונו בשם המלאך אחשוורוש נכתוב ונחתום את טבעת המלאך ולשלוח ספורים יד הורוסים על כל מדינת המלאך

להשמיד לער ולאבד את כל היהודים נער ועד זוגן נטרף ואנושים ביום אחות בשלושה עשור לחודש יום עשור וחודש עד אור ושלום לא בוז פרשא הנה כתוב לנותנדום בכל מדינום מדינום שעלו ולאכות

לא עמים להיות עתידים ליום עזה.

הורסים יעשו תחופים מדבר המלאך ועד תוף ניתנו בשושן אבירו.

המלאך והמון יושבו ולשתות.

ואיר שושנו בוכו.

ומרדכי ידעת כל אשר נעשו ויגרע מרדכי עד בקדום.

וילבשק ואיבר ויעשה בתוכו עיר ויזעק זעגו גדולו ויאמרו ויבוא עד לפני שער המלאך.

כי אין לו בעל שער המלאך בלבוש סוק ובכל מדין עומדים לו המגום

אשר דבר המלאך ודותו מגיע חבל גדול ליהודי מסון מופחין ומספד ושגו עפר יוסע לו רבים.

וטובו לא נעלת אסתר בסוריסאו ויגידו לו.

ותדחלחל המלכו מאד ותשלח בגודים להלביש על מרדכי ולא סיר שגו מעלו ולא גיבל.

ותגרוע אסתר לאדוך מסוריסא המלאך אשרה עמית רפונאו.

ותשבהו על מרדכו ילוד עד מזע ועל מזע.

ויעשה עד אוכל מרדכי לרחוב העיר אשר לפני שער המלאך.

ויעץ עוד למרדכי אז כל אשר קראו הוא יתפור אשר ת'כסף.

אשר אומר המון לשגו עוד שם זה המלאך ביהודים לאבדום.

ואז פרשן כתוב הדות אשר ניתן משהו שונה להשמידו ונותן לו.

ותארת אסתר ולציד לו ולסומת עולה אותו ועל המלאך לתחנן לו ולפגש מנפונו ועל עמו.

ויובו עזוך וציד לאסתר את דברי מרדכי ותאמר אסתר להזוך

ותעשה והוא על מרדכי כל עוד המהלך ואחר מדינות המהלך יודעים אשר כל איש מישור אשר יבוא על המהלך עלה חוסר הפן ימית אשר לא יגורא אך עבדו זו אלוהו מית.

לבד מאשר יושיט לו המהלך את שרביט הזו ובחו יו.

ואני לא נגרעתי לבוא על המהלך זה השלושים יום.

וייגידו לו מרדכי את דברי אסתר ויאמר מרדכי לאושן בן אסתר.

אל תדעמי ונמשך ללמוד את בית המהלך מכל היהודים.

כי מחר אשתא אחר אישי באו יתד זאת רחבץ אלוהו יעמד ליהודים ממוגם אחר.

ועת וביתו ויכתבנו מי יודע אם לא את כל זאת היג'עת למלכות ותאמר אסתר למה להאשים על מרדכי לך כאן אסתר כל היהודים הנמצאים בשושון ושום אולי ואל תאכל וואל תשתו שלוש איזה ימים לילה ויום.

ג'מעני ונא על עוד היום שום כן ובכן עבד למהלך אשר לא חדות

וכאשר עבדתי עבדתי ויעבור מרדכו ויעץ ככה עולה שרשימות עולה אסתר.

והיה ביום השלישי ותלבש אסתר המלכות ותעמוד באחר שבית המלאך הפנימית נוכח בית המלאך והמלאך יאשת לו כסמל מלכותו בבית המלכות נוכח פתח הפוית.

והיה קראת המלאך את אסתר המלכו עמדת והחוסר נעשו חן בנו.

ויושת המלאך לאסתר את שרביט הזום אשר בעודו ותקרב אסתר.

ותג'ע בראש השרביט ויאמר לו המלאך מלאך אסתר מלכו ומפגוש אסתר.

עד חסי המלכות ונותן לוך ותאמר אסתר אם על המלאך טוב יבוא המלאך והמלך והאמון היום על המשתה של עושה איתי לו.

ויאמר המלאך מאחר ואת אמון לעשות את דבר אסתר ויאמר המלאך והאמון על המשתה של ראש אסתר.

ויאמר המלאך לאסתר במשתה יין מאשר אוסך ונותן לוך ומפגוש אסתך.

אל חסי המלכות ובית העץ ותרן אסתר ותאמר שאלושי וגוז אוזי אם עשה צד חן בעין המלך ואם על המלך טוב לא עשה צד של אלוזי ולא עשה צד חן בגוז אוצי.

יבוא המלך ההמון על המשתה שלא עשה לו עם ומאחור עשה כדבר המלוך וישר ההמון ביום ההוא שומח ותודה לב וקר לדבר המון את מרדכי ומשער המלך.

ולא גמורו זו ממעני פעמי מורה ההמון על מרדכי חמו ויפג

פג הומון מי יאבל ביתו וישלחו ומכבה את אוהבו ואז זער הששתה ויספר לו אב המון את כבד הראש שלו הרב בנו ואת כל אשר גידל לו המלאך ואת אשר ניסוח על עשורים אף זה המלאך ויאמר הומון אף לא הביא אסור המלכה עם המלאך למשתה של כל סעותו כאימותי וגם למוחר אני גור לו עם המלאך

וכל זין אנושו ועלי בכל עת אשר אני רואה את מרדכי יהודי יושב באשר על המלאך ותאמר לו זער הששתה ובכל אוהבו

יעשו את גבו החמישים עמו ובוגר עמו למלאך ויתלו את מרדכי עולו ובוא עם המלאך על המשתה שומח ויתרב הדבור לפני הומון ויעשו עש בלילה

ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא צלם וזיכרונות דירה ימים יהיו נקראים לפני המלך

בלילה ההוא נודעו שנת המלך ויאמר לו מיד סברת זיכרונות דברי היומים ויהיו נגרועים לפני המלאך ואין מוסך עזוב אשר היטיט מרדכי על בגזון ומות הרש

שני סור יישא המלאך משומרי אסף אשר ביקשו לשלוח את במהלך אחשוורוש

ויאמר המלאך מנע עשו יגור וגלו לו למרדכי עזה

ויאמרו נערי המלאך משאור רפאו לו נעשו עמוד דבור ויאמר המלאך מבא חוסר ואומל בו להחסר בית המלאך החיסונו

לאמר למלאך לתלות את מורדכי עלו עשר שערי חין לו ויאמרו נערי המלאך אלוהו הנה המלאך עומד בחוסר ויאמר המלאך יבוא ויאמר המלאך מה לעשות בו איש אשר המלאך חופש בי גור ויאמר המלאך בליבו למי יחפש המלאך לעשור יגור יותר ממני

ויאמר המלאך איש אשר המלאך חופש בי גורא יביאו לבוש מלכות אשר לובש בו המלאך וסוש אשר לא אכב או לא במלאך

ואשר ניתן כאתר מלכות בראשו ונותן עליו ישוע סוש על ידי איש בסולם מלאך הפר תמים

וילבישועתו איש אשר המלאך חופש בי גורא וירקבעו על הסוש ברחוב או עיר

וגורא ולתונו ככו יעשה לו איש אשר המלאך חופש בי גורא ויאמר המלאך לאמון מהר

כך חתן לו בשעת הסוס, כאשר דיברתו, ואז יחן למרדכי היהודי.

יושב בשער המלאך, אל תפל דבור מכל אשר דיברתו.

וייגח המון, נתן לו בשעת הסוס, ואלבש את מרדכי.

את מרדכי והרכיבהו ברחוב העיר, וגרוע לפענו, ככה היעשה לו איש אשר המלאך חופש ביגורו.

ויושע מרדכי על שער המלאך, והמון נדחף אל ביתו.

עובל ובא חפוי ראש,

ויספר המון לזרע אשתו ולכל העם ואוהד כל אשר גרוהו. ויאמרו לחכמו ולזרע אשתו ולזרע יהודי, מרדכי, כי אשר אכילתו לנפול לאפונו ולזרע יהודי, מרדכי, כי אשר אכילתו לנפול לאפונו ולזרע אשתו, לא.

ויאמרו לחכמו ולזרע אשתו ולזרע יהודי, מרדכי, אשר אכילתו לנפול לאפונו ולזרע אשתו, לא.

כי נפל תפל לאפונו,

עודו, מדברים על מוהו אסור,

שהמלך הגיעו והבאילו להביא את עמונה למשתה של עושה זו אסתר.

ויום המלך הוא אמון לשתות עם אסתר המלכו.

ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה יין.

משל עותך אסתר המלכו ותינותן לנלוך ומבגוש עותך

עד חסי המלכות ובתי עוס.

וטען אסתר המלכו ותאמר למשאותי חד בעינך ואהמלך.

ואם על המלך תוהב תינותן לי נפשי וישאל אותי ועמי בבגוש אותי כי נמכרנו עלי ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואילו לעבודים ולשפחות נמכרנו החרשתי כן אסור שווה בנזק המלך ויאמר המלך אחשווירוש ויאמר לאסר המלכו מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבוא לעשות כן ותאמר אסתר איש שר ואויב הומון אור הוכזה

והומון נבעז מלפני המלך ואהמלכו והמלך קום באחם אותו ממשתא יין על ג'ינת הביתון.

והומון אוהם עד רגש על נפשו מאסר המלכו.

קיראו ככל אתו אלוהו אורו מאת המלך והמלך שוב מג'ינת הביתון על פני משתא יין.

והומון נפל על המיטו שר אסתר עולהו ויאמר המלך הרם לכבוש את המלכו עמי בבית הדבור יעשה מפי המלך ופני המלך חופו ויאמר חלבנו אחוז מן הסור ישים לפני המלך

גם הנה הועץ אשר עשה הומון למרדכי אשר דיבר טובה למלאך ועומד בבית הומון.

תשובה חמישים אמרו ויאמר המלאך תלוהו או לא.

ויתלום את הומון על הועץ אשר הכילה מרדכי ואחמת המלאך שוכוכו.

ביום ההוא נותן המלאך ראש לעצור מלכות בית הומון וסורר ליהודים ומרדכי בואו לפני המלאך איתי לא אסר מהו לא.

ויאשר המלאך וטבעתו שלה אמר מי הומון וייתנאו למרדכי ותושם אסתר אז מרדכי על בית הומון ותושם אסתר ותדבר לפני המלאך ותיפול לפני רגלהו ותאבק ותדחן לא להעביר ותרועת המונהו עגובי ותבעת מה חשבתו.

אשר חושב על היהודים ויאשר את המלאך לאסתר

האשר ותעזוב אותו גם אסתר ותעמוד לפני המלאך ותאמר אם על המלאך טוב ימושא וחלפונו

וכשרת דבור לפני המהלך וטובה אני בעיניו.

היא כותב להושיב את הצפורים, מה חשבת המון בין המדותו הקורי.

אשר כותב לאבד את היהודים ושואל בכל מדינות המהלך כי איכו כוכל ורועיתי בורו של משאת עמי ויכו כוכל ורועיתי באומזן מולדתי.

ויאמר המלך אשר אראש נצר למלכו ומולדכי היהודי הנה בית המון נתתי לאסתר ועשו אותו לא על אוהס על אשר שולח יועזו ביהודים ואתם כתבו על היהודים כתוב בעיני

כאן בשם המלך וחתמו בטבעת המלך כי כתוב אשר נכתוב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין לו אושיב ויגור הוא שופר המלך באותה היא בחודש השלישי וחודש סיון בשלושה ועשרים בו וכותב ככו אשר עשו במרדכי היהודים ועל אוה חש דל פנימה פחת ושורי המדינות אשר מהודו עד כבושה והוא אשר ימומיהו מדינו מדינו ומדינו ככתובו ועל מועם כלשונו על היהודים ככתובו וכלשונו וכתוב בשם המלך

אשר ראשו יחתום בטבעת המהלך וישלח ספורים ביד הורסים בסוסים מלוכה ואורך השואה חשתר עונים בניה הור המוחים אשר נותן המהלך ויהודים אשר בכל העיר הוא העיר להגועה למהלך עמוד על נשום להשמיד ולהרוך לאבד את כל חילה

ומדינו עשורים אותם תעפנו הושים ושלום העם לא בוז ביום אחד בכל מדינות המלך החשוי הראש בשלושה עשור וחודש שלום עשור וחודש הדור פדשכן הכתוב לנות עמדות בכל מדינות המדינות ג'לוי לכל העמים ולהיות היהודים עתידים ליום הזל הנהוגי מאו ימי העם הור עושים רוחד לאורך השואה חשתרונים יושר קומב העולם ודחופים בדבר המלך והדות ניתנו בשושן הבירו

ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ולחלב בחור ועצה את זהב גרם דחפים כבוד זרם גמר דהאישו את האמצלה ושמח על הילדים הייתה אורה ושמחה ואיזה צור ואיכה

ומרדכי יושע מלפני המהלך בלבוש מלכות תחיין אז הוא אחור

ועט א' זוהב גדלו פתח רכבוס וארג'מון ועיר שושן סוהלו וסומכו

ליהודים הו ידו ארעו ושמחו ושושן מגר ובכל מדינות מדינות ובכל עיר ועיר מקום אשר דבר המלך ודותו המגיע שמחו ושושן ליהודים

מסתובב יום טוב רבים ועמי אורס מתייה הדים כי נפל פחד היהודים על העם ובשלום עשר חודש וחודש אדור בשלושה עשר יום בו אשר אגיע דבר המלך ודותו להעשת בים אשר סיפרו אויב היהודים לשלוט בו העם ונא הפכו אשר ישלטו היהודים המו בשונא העם

ונקהלו היהודים בעור העם הכל מדינות המהלך החשווי ראש לשלוח יוזמים בקשר העות העם ואיש לא עומד בפני העם

איש לא עומד בפני העם כי הנפל פחדו אמר כל העמים וכל

סורע מדינות ואוחס של פנים מהפחות ועושה המלאכו

אשר למלך מנסים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם

כי ראונ אל מרדכי במלאך ושומר ולכל המדינות כי או איש מרדכי הולך ברוהו ויכו היהודים בכל האויב העם ומקות חרב הרח ואבדון ויעש ובשנין עם כראשונו ובשושן אבירו חורך ויהודים מאבד

חמש מאות איש ואת פרשתו ואת דלתון ואת אצפותו ואת פרשתו ואת אדליו ואת ארי דותו ואת פרשתו ואת ארי סי ואת ארי די ואת וואי זאתו עשה הרץ בני אמון בלחמת אותו של יהודים הור ארו ובביזו לא שאלו חומת ידום ביום ההוא בו מספר הארורים בשושון אבירו לפני המלאך ויאמר המלאך ואסתר המלכה בשושון אבירו הור ארו יהודים מבט חמש מאות איש ואת עשרת בני אמון בשל מדינות המלאך מה עשו משאלות הכנין נותן לך

ומבנה בגו שופך עוד בתי עש ותומר עשר עם על המלך טוב.

אין נותנת מוכר ליהודים אשר בו שושון לעשות כדות היום.

ואת העצרת בן-האמון נפלע לו עץ. ויאמר המלך לעשות כן.

ותינותם דוד בשושון את העצרת בן-האמון.

תו לו ויגו אלוהיהו יהודים אשר בשושון זו. ויאמר בו עשה לחדש הדור.

ויערבם בשושון שלושמי אוהדיש ובביצו לא שולחו עת ידו.

שאל ליהודים אשר במדינות המאלך נגלו ב..עומנות על נפשו הנואנה לך מאוהב העם

וחורג בשניהם חמישהו ושבעים מעל אף הוא בביזוהו

יום אשתו ושמחו על כן היהודים הפרזים היו שבים בעורי הפרזות

עושים את יאמר באו עשור לחדשה שדור שמחו ומשתה

יום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו ויכתב מרדכי את הדבורים העולם וישלח ספורים על כל הדיור היהודים אשר בכל מדינות המלך החשוי ראש הגרבים הור חגים לגהם על העם לא עושים את יום הרבוע אסור לחודש אדור ובעצם יום חמישה אסור בו בכל שונה ושונה כיום יום אשר נוחו בעם היהודים בעם החדש אשר נהפך לו העם יבון לצמחו ומעבר יום טוב לעשו את אותו מימיהם ישתו את צמחו

ובשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לו אביונים וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר קראתם מרדכי עליהם כי האמון בלעמד אותו הגו גיסור לכלל היהודים חושב על היהודים לאבדום ויפלפור וג'רול לאומו מול אבדום ובבואו לפני המהלך אומר לנו ספר יהושע ומחשב טהורו אשר חושב על היהודים על ראשו ותמונות בונו מלועס על כן גורו ליום מועיל הפורים על שם הפור על כן על כל דבריו היג'ר את

הסוף.

אמרו על כח הומו אישגיה עליהם כי ימאו גיבלו היהודים עליהם על זרח המ על כל הנילמים עליהם

עולגת חושים עביר שנה יום מימיהו אלה כי ככתובם, הוזמן נעם באכל שנה ושונה והיום מימיהו אלה נשכור מנה עשים בכל דור עוד הר משפחו ומשפחו ומדינהו אז מדינה ואירוע ירמי מהפורים מיהו אלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יאסוף מזרעם

ותכתוב צלם את כל כמו בת׳ אביחו היא לומר זכה היהודי

יהודי את כל תואגף, לגייהם, אף יג'רת הפורים את זאת השנית,

וישלח ספורים על כל היהודים, על שעב הוועשרים ומאום מדינו.

מלאכות אחשוורוש, דברי שולום ואמת,

לגייהם את ימי הפורים האלה בזמני העם, כאשר גייהם עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה.

וכאשר גייהם אולף שום הדרום, דברי אסמות וזעק אותם.

ומאמר אסתר גייהם דברי הפורים האלה, ונכתוב בספר.

ויוסם המלאך אחשוורוש מעש הלו רשוויה יום וכל מעשית תוקפו גורותו ופורשת בשדות מרדכי.

אשר גידלו המלאך אלוהים כתובים על ספר דברי היומים למלכה מודי ופורש.

כי מרדכי היהודי משנה אל המדינת אחשוור וגדול היהודי אשר להלכה קדוש דברי עבור ודבר שלום לכל זרעו.

כי מרדכי היהודי משנה למהלך אחשוורוש וגודל ליהודים ורוסוי לרוב אחו דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו.

שמרדכי היהודי משנה אלוהים כתובים על ספר דברי

ארור רמון ארור רמון ברוך מרדכי ברוך מרדכי ברוך מרדכי ארורו זרעש ארורו זרעש ארורו זרעש ברוכו אסתר ברוכו אסתר ברוכו אסתר ארורים אויבים

ארורים אויבים ארורים אויבים ברוכים ישראל

ברוכים ישראל ברוכים ישראל ברוכים ישראל ברוכים ישראל ברוכים ישראל ברוכים ישראל אוכל מחרבנו זכור לטוב שיר מעלות רד אמינו לאחר מישהו יונה

ואתו קודש יש שבטילות ישראל לא קורא לזלזל ואומר

ומגא בניתן ותן ואומרים כתשבשמם אמרו בהמשכי נתק, כתשער עולם ובגבור יפה, כתשבע עולם עולם היו אדוני סבאות מלך עולם חוזי ואיגור ותישא די רוח ואש מאחרנו רעש תועזל

מוטל יתריבו חשמות בוצרי כאילו שעושה גין בשבחינו אמרים מלכי נתק, אדוני מנסה בהמשכי נתק,

אדוני נוים לאכל עולם ואוהד אדוני מלכותי אל העולם או לעולמי

העולם היו אדוני אלוהו אברהם משחק ישראל על אביתנו

שמר נוסעת לעולם בנסל מחשב הדרום ובאו מאחו אכן אלוהו ובאו מלאחו

ולכתר אוהד אדוני אולי יש חתיר בלושים מפה ולכתר אוהד אדוני יתרום על סלחו רב חסן אוהד אדוני כל גור רע אחו

שאיף כבוד אחר צדק לעולם ותור נוסע כמה המזמין את כל מקום ראש אברהם עבר על פשע

להישאר מפנחות אלוהו אחר צדק חסן ויושב ברחמינו ויחבש חמון אל עצנו

ראש השליך וימסור אל דם כל חטותום תתרמתי לי עגם חסן ולאברהו אשר נשבעתו לאבנתנו ממי מגעתם ברוך אדנו יום יום אמא שלנו אל ישועתנו סללו

אדונו יסמכו בנו ומסטובלנו, אלוהי עגבסנו,

אדונו יסמכו בנו ושירות ומבטח בו.

ברוך אלוהינו, ברוך אלוהינו, ברוך בורנו, שבורנו נכבדו, שאין דילון מן הטועים, לא נותן לנו תורת אמת.

על ידי, מאושר, בנו, חיי העולם ותחבטחנו.

הרחמון יפתח ליבנו ותלמוד אלותו וייתנו לבנו, אהבותו יראותו.

לאחר שאתה ראשונו, כי ראשונו ועובדו בנו ובן שולם.

אמרנו שחפש על מה לא נגע לרגלו ונאלד לבו, כי אני ראשון ומלחמים לאופניה כלל, ואני אלוהינו,

שאנחנו נכון ככה לא בזמן ונפגשים.

כשנזכרנו לרשת מחיון, ובאמרנו לזמן ככה חומר לנו את דם,

ואני אלוהינו אמרו לך,

יזבורך.

עולם, לעולמי עולמי היו, יזבורך, להשתבח, יזבורך, יזבח.