עובדיה הנביא פרק א' פסוק ד', "אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קינך משם אורידך נאום ה'". על דרך הלצה יש לי לפרש את הפסוק, אומר בעל קב הישר, רק נקדים גמרא דברכות בדף ו' ע"ב, מאי דכתיב בישעיה ג' י"ד, "ואתם ביערתם הכרם גזלת העני בבתיכם". כיון שהוא עני היאך יכולים לגזול את העני? כיון שאין לעני שום דבר. אמר רבי חלבו אמר רב הונא, כיון שהעני נותן שלום ולא החזיר לו שלום, נקרא גזלן. רש"י כתב בקצת שינוי, גזילת העני בבתיכם, והלא אף גזילת העשיר גזילה היא, אלא גזילת העני שאין לו כלום לגזול ממנו, אלא שלא להשיב על שלומו. אז מי שלא משיב, לא מחזיר שלום לעני שאמר לו שלום, נקרא גזלן.

והנה העוון הזה ראיתי שרבים נכשלים בו, כשאדם בינוני נותן שלום לעשיר, אזי העשיר הוא מחזיר פניו ממנו, ומכל שכן כשעני הוא נותן שלום אזי אינו רוצה להביט בפניו של העני, ועושה עצמו כאילו עינו אינה רואה, ואזנו אינה שומעת, ואם כן לפי הגמרא הנזכרת לעיל, הוא נקרא גזלן, כל זה מפני גאוה יתרה שיש לו לאדם שאינו רוצה להשיב לאדם בינוני, ומכל שכן לאדם עני ואביון. ומרוב הגאוה של העשיר הופך פניו לצד אחר, ומחמת זה העני מבוייש והופך פניו לצד אחר, וראש השני מהפך פניו לצד אחר, ועל אדם בעל גאוה כזה נאמר אם תגביה כנשר משם אורידך נאום ה', כי הקב"ה גבוה מעל גבוהים ויודע כל הנסתרות, הוא משפיל בעלי העשירים שעושים כן, ומגביה שפלים הן העניים, והקב"ה עושה סולמות, זה העני יהיה בקרב ימים עשיר, והעשיר יעני. זה מה שאומר במסכת שבת דף קנ"א תנא דבי רבי ישמעאל, גלגל הוא שחוזר בעולם, ומובא פה עוד דבר אחד, על כן אני מזהיר לכל בר דעת להסיר מכשול זה מעל פניו, להשיב לכל אדם כשנותן לו שלום, יחזיר ויתן לו שלום אז הלבבות יהיו קרובים, מה שאין כן כשהעשיר אינו שם על ליבו לפנות אל העני, אזי צעוק יצעק העני במר ליבו אל ה' ובודאי ישמע ה' אל קול העני כי חנון הוא. כמו שנאמר בשמות כ"ב כ"ו "והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני.

וכשהעשיר אינו שם לבו לפנות אל העני אז כף החיים בסימן תקכ"ט אות ל"ה ובפלא יועץ בריש ערך ימים טובים, לענין אלה שהולכים לבקר ביום טוב ובחול המועד אצל העשירים, שלא יעשו שפיכות דמים, שלא יכנסו גם אצל העני, שלא יסבלו צער מחמת עונים.

והנה ראיתי שיש בני אדם עשירים, ומחמת עושרו הוא בעל גאוה, והנה בני אדם שהם חכמים גדולים, ומחמת חכמתו שעמדה לו הוא בעל גאוה, מכל מקום על אותם אנשים יש לי ללמד זכות, שיש להם קצת גאוה מחמת עשרם ומחמת חכמתם. אבל אני כועס על אותם אנשים שאינם מיוחסים ואין להם תוה וחכמה ואין להם עושר, למה ועל מה יהיה להם גאוה? והגמרא בפסחים אומרת ארבעה אין דעת סובלתם, ואחד מהם זה דל גאה, דל ומתגאה.

על כן אחי ורעי, סורו סורו מדרכי הגאוה ותראו לדבר עם כל אדם, ולקרב העניים ובפרט שצריך להקדים שלום לעני ומכל שכן מחוייב להחזיר לו שלום. אז העני צריך להשתדל דוקא להקדים לו, לפרנס אותו, 11 ברכות כשאין לך מה לתת לו הוא מתברך ב-11 ברכות שאתה מפייס אותו, אז אמירת שלום זה שמו של הקב"ה על אחת כמה וכמה, ואם הוא נתן לך שלום מכל מקום ודאי שאתה חייב להחזיר לו שלום. ואז עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל אמן.

והשל"ה הקדוש במסכת יומא דף ע' אומר, האדם שהוא מלא בתורה ומצוות ומעשים טובים, רק יש בו מידה מגונה אחת כמו גאוה והתפארות, דומה למי שיש לו חבית יין משובח ועושה בשוליו נקב קטן אז מאבד הכל לדעת, וכי יאמר העבד למלכו, אדוני המלך, הרבה אשר ציויתני הנני מקיים, ובדבר הזה והזה אני מורד בך. איך אפשר? אז מי שיש לו הרבה תורה ומצוות ולא אומר שלום מחמת הגאוה, הוא עושה נקב בשולי חבית זכויותיו, ולאט לאט הוא מאבד אותם, באמירת שלום, כי זה נובע מגאוה, וזה חור, והחור הזה מרוקן את הכל. ככה אומר רבינו בחיי, שאפילו אדם יגיע לדרגה התשיעית, לפני העשירית שזה הנביאים, שהוא השיג הכל כמעט בחכמה בלימוד בכל, אבל יש סכנה אחת גדולה שהוא יכול לאבד את הכל בן רגע, זה הגאוה, ותועבת ה' כל גבה לב, הקב"ה מתעב אותו בתיעוב גדול מאד, אפילו אם הוא גבה לב, כלפי חוץ לא ניכר, גם לא עושה תכסיסים של גאוה, הוא גם לא פרנס שמתגאה על הציבור בחינם כמו דורעי, אבל הוא פשוט מאד בלב גבה לב. יש כאלו  הסברנו כמה פעמים שהולכים ככה בכפיפת קומה, אפילו עם גלימה הם הולכים ככה, וככה זה נראה שהם כאילו עם ענווה, אבל הוא בליבו גבה לב, מה אני אתייחס לכל אחד, אז הוא משחק אותה ככה כאילו לא רואה אף אחד, לא חייב להגיד שלום לאף אחד ולא שום דבר. והעולם תראה תראה, שייף עייל שייף נפיק, תראה תראה איזה ענוה, עם כל הגלימה תראה תראה איזה כפיפות קומה, זה הכל גאוה סרוחה.

אז לכן צריכים הלזהר מאד מאד תראו מה זה בעניית שלום כמה אפשר להתפרנס, וכמה אפשר להפסיד, וזה נקרא גזלן, גזילת העני בבתיכם, מה אפשר כבר לגזול מהעני, אין לו כלום, את השלום. וה' מקפיד על זה מאד מאד.

ועכשיו אנחנו מתקרבים לפורים שצריך לתת מתנות לאביונים משלוח מנות איש לרעהו וכו', אז בחגים ומועדים, לאו דוקא בפורים, הקב"ה אומר הזוהר הקדוש מדקדק על שברי כלים שלו, מי זה שברי כלום? אלו העניים, שאם לא נותנים להם בימים טובים, לא מזמינים אותם לסעוד לאכול אצלך, או לתת להם מעות כדי שיוכלו לאכול בחג כמוך, אז הקב"ה מדקדק שעל זה נגזרה העקידה על אברהם אבינו, שהשטן עמד בפתח ואברהם היה עסוק עם גדולי הדור ולא ראה אותו, את השטן, והוא עלה וקטרג אז ה' אמר לו איפה תמצא בעולם עוד אחד גומל חסדים כמוהו, כל מידת החסד נקראת על שמו, מה זה זה, אומר כן, אבל עובד המציאות, אני הייתי שמה הוא לא קרא לי לאכול, ויהי אחר הדברים האלה היתה העקידה.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם ...