תשוקת הקב"ה לישראל

- - - לא מוגה! - - - 

עבודה.

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.

הפריון עשה לו המלך שלמה.

משל למלך שהייתה לו בת קטנה עד שלא הגדילה ובת לידי סימנים.

היה רואה אותה בשוק ומדבר עמה.

כיוון שהגדילה עובד לידי סימנים

אמר המלך אין שבחה של ביתי שאהיה מדבר עמה בפרהסיה

אלא עשו לי חדר

ואהיה מדבר עמה.

ילקוט שמעוני שיר השירים

תף תף

קפה בו

הפריון זה בית המקדש

עשה לו המלך שלמה

כשהבת של המלך קטנה בעוד לא הגיעה לבגרות

אז הוא היה רואה אותה בשוק מדבר עמה

אבל כשהיא כבר בגרה וגדלה

אז הוא אמר זה לא משובח

לא נאה ולא יאה ולא צנוע שיהיה מדבר עמה בפרהסיה

אלא עשו לי חדר

ויהיה מדבר עמה.

כבר מבואר אצלנו על הפסוק

לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח

פרעה אומר

לא מכיר לא יודע ולכן אני גם לא אשלח

מדוע? כי פרעה רצה לפתור את עצמו

איך הוא פוטר את עצמו? הוא אומר, סליחה

מה אני אעשה שאני לא מאמין?

מה, שייך לכפות על בן אדם אמונה בלב?

איך אתה יכול לכפות עלי שאני אאמין אם אני לא מאמין?

ומה העונש?

יש לאדם על לב שהוא לא מאמין?

משה האשים לו

כי חסרון אמונה נמשך

מהרצון ללכת אחרי שרירות הלב.

בכל אדם נטועה האמונה.

מעצם היוולדו נטועה בו האמונה.

צריך לפתח את זה רק.

אבל מי שרוצה ללכת בשרירות ליבו, מה שישר בעיניו לעשות,

הוא עוקר את האמונה מליבו, כי במקום שהיא מפריעה לו

הוא מכחיש אותה.

מי אמר?

ואולי כך, אולי אחרת.

לא לרשרש.

אז ענה לו משה רבנו, חביבי,

הכל זה בגלל שרירות הלב.

מה ראיה?

אנחנו שחקרנו

האמת לאמיתו?

אלוהי העיוורים נקרע עלינו.

ואם אתה חוקר ומחפש את השם, הוא נקרע עליך.

הוא לא הלך לקראתנו מעצמו להודיענו את אמיתתו.

הוא רוצה שאדם ידרוש מעצמו, יבקש אותו, יחפש אותו.

כעניין שכתוב, אדוני משמיים השקיף.

לראות

היש משכיל דורש את אלוהים.

תהילים יד.

השם ממתין, מסתכל.

יש מישהו משכיל? יש לו שכל? הוא מחפש אותי?

הוא דורש את אלוקים?

ואז כאשר ידרוש באמת, ימצא את הקדוש ברוך הוא כי השמיים

מספרים כבוד אל.

מי שמחפש אז מגביה עיניו. עצם זה שהוא גביה עיניו, הוא כבר רואה שהשמיים מספרים כבוד אל. מי עשה את כל זה?

מה זה?

הגדלים האלה, המרחקים האלה, היופי הזה, התכלית הזאת, מה זה?

מי עשה את כל זה?

ואז יותר משעגל

רוצה לנק, הפרה רוצה להניק.

כמו שמבואר במהרם מינץ על הפסוק, נחשפה וגם קלטה נפשי.

תשוקת האדם

ולעומתה תשוקה מלמעלה, להמשיך אותו לקדושה.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא חפץ מאוד שאנחנו נשתוקק אליו.

וברגע שהוא רואה שיש תשוקה לאדם,

אז לעומתו של האדם מתעוררת תשוקה מלמעלה

כדי להמשיך אותו אל הקדושה.

נחשפה וגם קלטה נפשי

לחצרות השם.

הנה כאשר אדם מדבר עם אחד בשוק,

זה לא ראייה שהוא מדבר איתו על עניין נחוץ וחשוב.

קרה מקרה, והם נפגשו בשוק, אז מדברים.

ודאי

אי אפשר לקבוע ששיחה זו היא חשובה ביותר.

כי איפה משוחחים שיחות חשובות ביותר? באמצע השוק, שכולם ישמעו, שכולם יראו.

אבל כשמייחד לו מקום, אומר בוא,

בוא נלך לשם, נשב שם, נדבר.

כשמייחד לו מקום,

זה ראייה שהוא רוצה להמתיק עימו סוד.

לכן,

מתחילה כשהיו אבותינו במצרים,

ואחר כך על ים סוף,

ואחר כך בקבלת התורה.

עדיין אין ראייה שהקדוש ברוך הוא כוסף

לכנסת ישראל.

כי עניין אני לדודי,

ועליי תשוקתו,

אלא הם חקרו ודרשו אותו ומצאו אותו, ואז הוא דיבר עימם להודיע להם, את הדרך ילכו בה.

כשאני לדודי, אז עליי תשוקתו.

מה שאין כן, כשייחד מקום המשכן,

עשה מקום קבוע בתוך בני ישראל, מקום מיוחד.

זה כבר אות שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, הוא כוסף

עליהם

להמתיק עם ישראל סוד.

כמו שכתוב בקידוש הל״א,

אל ישב במקומו של אביו

בעיטה בשולחן ערוך במקום המיוחד לו לעצה.

זהו מקום מכובד.

איפה שאבא שלו יושב, לתת עצות,

מסתודד שם,

זה מקום חשוב ומכובד.

זה לא כיסא במטבח,

זה לא כיסא סתם ככה בסלון,

אלא זה מקום מיוחד שהאביו שמה נותן עצה,

או לומד עצות,

או עוסק בתורה,

בחיצה ותושיה.

זה מקום מכובד.

אז לא יושב במקומו, זה מקום מיוחד.

אז אם השם עשה משכן בתוך בני ישראל,

זה כבוד גדול מאוד לישראל,

כי זה מקום מיוחד להם.

ויש בזה גם הבטחה גדולה,

שהשם רוצה ומעוניין להשפיע עליהם כל טוב סלע.

אבל זה אנחנו לא מבינים.

הנה, בית כנסת,

ולא כל אחד מבין שהוא נכנס למשכן השם,

בית מקדש מעט.

כמה אנשים מבינים שהם בבית מקדש מעט,

משכן מעט,

שכינה שורה בבית הכנסת, ובפרט אם יש עשרה.

נו, מי מרגיש ככה?

אבל אם היה עשיר גדול מצלצל למשפחה,

ואומר שלום, מדבר מוסטר כך וכך,

והם יודעים במי מדובר, ואומר, תשמעו,

מכל הבתים שיש בבני ברק,

אני מצאתי לנכון שאני רוצה בבואי לארץ הקודש לדור בביתכם.

האם תהיו מוכנים לעשות לי חדר מיוחד בביתכם?

כל פעם שאני אבוא אני אשהה בחברתכם

ואתן לכם תגמול נאות על כל פעם ופעם

ומדי פעם בפעם,

בגלל הכבוד שאתם חולקים לי ונותנים לי מקום אצלכם.

נו,

איך היו מייחלים, מתי הוא כבר יגיע, מתי הוא יגיע לארץ, מתי זה?

טלפונים, חליפות, מכתבים, מה קורה, מתי אתה בא, התגעגענו אליך?

איי, איי, איי.

מורה עולם אומר, אני רוצה לדור אצלך בבית,

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, נו תעשה לי,

תטהר את הבית שלך,

אתה יודע מה? אני מוכן גם להיות איתך חוץ מהבית,

תטהר את הלב שלך.

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.

הקב'ה מוכן להיכנס לתוך-תוכיותו של האדם, ללב שלו.

שמה זה מקום המקדש, שמה מקום הלוחות,

שמה בלב.

אז רב בויסאי,

בורא עולם מייחד לנו מקום, מוכן להשרות שכינתו,

ואנחנו לא עושים אפילו את מעשה לבן. פיניתי הבית מעבודה זרה כדי שהעבד אליעזר ייכנס,

בשביל קצת כסף שאולי הוא הביא.

בורא עולם יכול להביא הרבה יותר,

הרבה יותר מדמשק אליעזר. הוא ברק עם עשרה גמלים.

אבל אנחנו לא חיים את זה, זאת הבעיה. קוראים את הפרשיות

וממשיכים הלאה, לומדים פה מדרש, שם מאמר חכמים וכולי, ונוסעים.

אבל צריך להבין שהנה הזדמנות החיים שלנו.

כל זמן שהלב פועם,

אפשר עוד לארח את הקדוש ברוך הוא שישרש שכינתו עלינו.

אבל צריך הכנות והקדמות.

צריך דרך ארץ, צריך מידות טובות,

ואחר כך תורה נשמע,

ואז בעזרת השם עם כל זה אפשר לזכות.

מי שרוצה שיתחיל.

רבי חנין יאמר הגשיאו אומר עושו גז וורכו לזכות ישראל לפי כוכר,

בוא לא...