בשאיפה העזה זוכים לגאולה

בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
תאריך פרסום: 21.01.2015, שעה: 08:00

הורדת MP4 הורדת MP3

21-1-15

"נטה ידך על השמים ויהי חושך על ארץ מצרים", איתא במדרש שמות רבה י"ד, ומדוע הביא הקב"ה חושך במצרים? כי היו מישראל שהיו להם שררות במצרים, ולא רוצים לצאת, ולכן הביא ח ושך, ואותם שלא רצו לצאת מתו בימי החושך.

אז למה היתה מכת חושך במצרים? כיון שהיו מבני ישראל שמונים אחוז שהיה להם שררה במצרים, והם לא רצו לצאת, ולכן הביא חושך ומתו במכת חושך כדי שלא יבחינו המצרים.

ויש להתבונן, והלא ראינו את גדלות כלל ישראל ואת כפיפותם לדעת גדולי הדור, שאמר הקב"ה למשה מאמינים בני מאמינים הם, הלא על הכלל כולו נאמר, גם על אלו שמתו בימי החושך, ובודאי לאחר שאמר משה את דבר ה' וראו את כל המכות שעשה ה' במצרים, בודאי נתחזקה יותר אמונתם ואף הם רצו לצאת, ומדוע נענשו בעונש חמור כל כך שמתו במצרים ולא זכו לצאת ממנה?

כאן מגלים לנו ח"ל, לפי שהקב"ה בוחן לב וחוקר כליות, הבין וראה במעמקי נפשם שחסר להם הרצון העז לצאת ממצרים, מפני השררות שהיה להם שם, ובאמת הקב"ה משבח את ישראל על זה, "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה", ז"א עם ישראל היה מוכן לצאת ללא הבטחת, בלי הבטחת הכנסה, בארץ לא זרועה, בעינינו ראינו בעת המלחמה האחרונה, מלחמת העולם השניה, כשרבים מאחינו בית ישראל לא רצו לצאת ממקומם, למרות כל הגזרות הרעות, כי עצם היציאה והנדודים קשים הם לאדים. אדם לא רוצה לשנות ממקומו, חן מקום על יושביו.

ומובא בשם הגר"א ז"ל לבאר, מה שאנו אומרים בתילת שמונה עשרה, נשען ומבטח לצדיקים, כאשר ה' רוצה שהצדיקים יבטחו בו, נותן להם קודם משען, מראה שאפשר להשען עליו, ועל ידי זה נותן כח בצדיקים להגיע למידת הבטחון, וכן היתה הנהגתו במצרים, כיון שקשה לבטוח בה' יתברך, ולצאת אל ארץ לא זרועה, נתן הקב"ה שנים עשר חודש מכות במצרים, והראם את ידו הגדולה כדי שיבטחו בו, ואלו אנשים שהיו להם שררות במצרים, הוקשה להם לצאת לנוד במדבר, ומכיון שמצא הקב"ה במעמקי ליבם את החסרון של השאיפה לצאת, לכן נענשו שלא יצאו ממצרים ומתו במכת חושך.

כשאין שאיפה עזה מודדים לאדם מידה כנגד מידה, וזה דבר שחייב להיות יסוד גדול בכל מהלך חיינו בעבודתנו, שאדם רוצה ללמוד שש שעות, באמת הוא רוצה ברצון עז אפילו שקשה, הוא ילמד בקלות אחרי זה, כי ברצות האדם לזכות מאת הקב"ה חייב להיות נתון בשאיפה עמוקה ועזה בכל ליבו ונפשו. יש לי קלטת נקראת רוצה רוצה רוצה, תשמעו. ורק באופן זה יזכה מאת הקב"ה, ואילו כאשר נחסרת מאיתו השאיפה והרצון, הוא לא יזכה. לכן תנאי ראשון לצאת ממצרים, השאיפה לצאת, ומכיון שחסר אצלם שאיפה זו לא זכו לכך. אתה לא רוצה? לא צריך. רוצה רוצה רוצה, אז גם אני רוצה. אתה לא רוצה? לא צריך.

גודל התשוקה הנצרכת כדי לזכות, כמה הגודל של התשובה? כמה צריך להשתוקק בשביל לזכות? יש לראות מחובת אכילת קרבן פסח במצרים, מתניכם חגורים, נעליכם ברגלכם ומקלכם בידכם, ואכלתם אותו בחפזון, כן צריכה להיות התאוה והחפץ, האדם חייב להכין את עצמו לגאולה עד שלא יחסר לו במאומה, עומד וממתין ומצפה לרגע האות, וכשתגיע שעה זו לא יעוכב אפילו לרגע נוסף, וכל שחסר לו במידת ההכנה הזאת לא יזכה, כי דרכי שמים הם מידה כנגד מידה עד דקדוק כחוט השערה ממש, וכל שחסר לו השאיפה והרצון לזכות לעולם הבא, לא יזכה לזה כלל. איך אתה יודע אם אתה באמת שואף בתשוקה רבה לזכות לחיי העולם הבא?

תשמעו דבר מדהים מהמם, מבהיל על הרעיון, במדרש בשמות רבה ט"ז כתוב פלס מאזני משפט לה', בוא וראה מה בין משה לשמואל, שניהם נביאים, מה בין משה לשמואל? מי יותר גדול? משה, רבן של כל הנביאים, מה כתוב במדרש? משה היה נכנס אצל הקב"ה לשמוע הדיבור, משה היה נכנס אצל הקב"ה לשמוע הדיבור מאצל שמואל היה הקב"ה בא אצלו, למה כן? אמר הקב,ה בדין ובצדקה אני בא עם האדם, אני מדקדק עם כל אדם בדין ובצדקה, בצדק, משה היה יושב, ומי שיש לו דין היה בא ונידון, אבל שמואל היה טורח בכל המדינה לשפוט, סובב והולך ממקום למקום, אמר הקב"ה משה שהיה יושב יבוא אצלי לשמוע הדיבור, אבל שמואל שהיה הולך אצל ישראל מכתת את רגליו, אני בא אצלו, לקיים מה שנאמר "מאזני משפט לה'".

וכך אומר אור החיים הקדוש, ארבע מעלות בצדיקים, הדרגה הגבוהה ביותר זה שמואל הנביא, שהיה הולך ומחזר בכל ערי ישראל ללמד אותם דרך ארץ. דרגה שניה של צדיקים זה סנהדרין, אפילו שהם פוסקי הלכות ומורי הדורות, הם דרגה פחותה משל שמואל שהיה הולך ומזכה את הרבים בעצמו ממקום למקום. לא כמו שהיום אומרים אבל הוא לא פוסק, אבל הוא לא פוסק, כאילו המעלה האחרונה במעלות התורה זה פוסק, אז להוי ידוע שמעלת המחזיר בתשובה גדולה לאין ערוך מזה, מה עוד שפוסקים יש הרבה ומחזירים בתשובה מעט מאד בכל הדורות. אז אם כן, מי שלמד קצת וראה מה זה מעלת מזכה הרבים שאין קץ לשכרו, היה מבין, אבל אנשים שטחיים, הם מתפעלים רק ממה שהם שומעים ולא ממה שלומדים.

מכל מקום, רואים פה ששמואל שהיה פחות בנבואה ממשה רבינו, אבל עצם זה שהוא היה הולך ומכתת רגליו ממקום למקום ללמד דרך ארץ, מעלתו גדולה ממשה בזה, ועל כן הקב"ה בא אצלו בעוד שמשה היה יושב אז ה' אמר לו תקום תבוא אצלי. וזה נורא למעיין, דבודאי לא נמצא עוון בזה שמשה רבינו ע"ה יושב והעם בא אצלו, פשוט המציאות היתה כזו, מצב ישראל במדבר היה ואין מקום בכלל לסובב בעיירות לדון את ישראל, כי כולם סמוכים ועומדים לאהל מועד. אך כיון שבמציאות חסר ההליכה לשפוט את העם, לכן לא זכה שהדיבור יבוא אליו, כך היא מידתו של הקב"ה מידה כנגד מידה ללא ויתור כלל, ומעתה פשוט, מדוע לא זכו חלק מבני ישראל לצאת ממצרים? דכיון שחסרה להם התשוקה לצאת לא יתכן שיצאו ללא שאיפה זו. יש שאיפה - תצא, אין שאיפה - לא יוצא.

וזה עלינו לדעת שכדי לזכות ליום שכולו טוב, ליום שכולו ארוך, שזה העולם הבא, האדם עומד על זה במשפט תמידי, כי אדם נידון בכל יום, ומשפטים רבים צפויים לו על כל יום, כדי לזכות תלוי רק במידת גודל שאיפת האדם לזכות לזה, כמה אתה רוצה לזכות לעולם הבא. רוב בני האדם רוצים את חיי השעה, שפה יהיו ברווח בשלוה במנוחה, זה מה הם רוצים, כמה אנשים משקיעים לעולם הבא ביממה. וכל שאינו משתוקק לכך ואינו מוכן להפקיר את תאוותיו הפרטיות כדי לזכות לא יזכה במשפטו. כמו שראינו ביציאת מצרים, שלמרות אמונתם מאמינים בני מאמינים אך כיון שחסר בעומק ליבם השאיפה לכך, לא יצאו ממצרים ומתו במכת חושך. ה' העיד עליהם שהם מאמינים בני מאמינים, והם ידעו שיש יכולת לקב"ה לפרנס אותם במדבר, והקב"ה עשה להם משען מלפני כן והכה את המצרים להראותם את כוחו, אבל היה להם שררות והם לא רצו לוותר על הג'ובים, על הכסף, על המעמד, אז ממילא כשאין שאיפה ה' אומר אתה לא רוצה, אין צורך, תשאר פה. וככה מתו שמונים אחוז, כי שתים עשרה מיליון יהודים בני ישראל מתו במצרים בגלל חוסר שאיפה.

אנו עומדים ומצפים כל יום לגאולה שעתידה לבוא בביאת המשיח, מכל מקום לא נזכה להיות בביאתו אם לא נשאף ונרצה בזה בכל כוחות נפשנו.

וכתב הסמ"ק, במצוה א', אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, כי מיציאת מצרים עלינו ללמוד בינה אפילו לגאולה העתידה שהיא תהיה במתכונת ובמידת יציאת מצרים, כשם שאלו שלא ציפו באמת ליציאת מצרים הם לא זכו לראותם, כך חס ושלום כל שלא יחכה באמת לימות המשיח לא יזכה לראותם. אתם שומעים מה הוא אומר? מי שלא לומד מהגאולה הראשונה אז שידע, שכך יהיה בגאולה האחרונה, "הן גאלתי אתכם אחרית כראשית", מי ששאף לגאולה ורצה לצאת - יצא, מי שלא - מת. גם בגאולה הזאת עכשיו הנוכחית, מי שישאף ממש יגאל, מי שלא - לא נאמר את ההמשך. הדרך להגברת התאוות של העולם הבא בקרבו, איך מגבירים את ה תאוה לעולם הבא? הרי הכל תלוי בזה, איך מגבירים את התאוה של העולם הבא בקרבנו? צריך לעקור את תאות העולם הזה מנפשנו, כי לא תתכן בלב האדם שתי תאוות אלו, כי הם מנוגדות, שעה שאתה מחובר לעולם הזה אתה מנותק מהעולם הבא. שעה שאתה מחובר לעולם הבא אתה מנותק מהעולם הזה. וכל אחת סותרת את חברתה, וכל שרצון ותאוות העולם הזה בו, לא נמצאת בקרבו שאיפה אמיתית ונכונה לעולם הבא, ורק לאחר עקירת רצון העולם הזה, יתכן וישריש בקרבו השאיפה לעולם הבא. בקיצור זאת העבודה, העבודה היא להתנתק כמה שיותר מהבלי העולם הזה, ולעסוק בתורה ובמצוות תדיר בלא הפוגה, עם שאיפה עצומה לעלות להתרומם להתקדש ולהשיג מעלות כל פעם יותר ויותר. אל תמדוד את עצמך כלפי אלה שמתחתיך, תמדוד את עצמך ביחס לאלה שמעליך.

איתא במדרש בויקרא רבה ל"ב ה', בזכות ארבעה דברים נגאלו אבותינו ממצרים, שלא שינו את שמם, ולא שינו את לשונם, ובגדיהם, ואף על גב שהיו מאמינים בני מאמינים, ובזכות אמונתם לבד הוצרכו להגאל, אבל מלמדים אותנו חכמים ז"ל שבזכות מעלות אלו יצאו ממצרים. מה פירוש? עם ישראל בזכות האמונה יצאו ממצרים, שהיו מאמינים בני מאמינים, ועל זה הם היו ראויים להגאל, אבל בכל זאת מגלים לנו חכמים שבזכות המעלות האלה, ארבעה דברים שהם לא שינו הם זכו לצאת, למה?

הן הן הדברים שלמדנו, שהזכות לצאת ממצרים ניתנה רק למי ששואף ומתאווה לצאת באמת ובתמים, וגם אלה שמתו במכת חושך היו מאמינים בני מאמינים והם לא יצאו, למה? כי לא היה להם את השאיפה אמרנו, המספקת לצאת החוצה, אז למה בזכות ארבעה דברים נגאלו אלה שנגאלו העשרים אחוז? כי הם הוכיחו שהם לא רוצים להתערב למצרים והם לא מתחברים למצרים, כי הם לא שינו את שמם ולא לשונם ולא בגדיהם, לא רצו להתערות בהם, וזוהי ההוכחה לגודל השאיפה לצאת" מה אני אחליף את השם שלי למחמוד ומוחמד אם אני מתכוון לצאת, אז למה אני אחליף את השם, למה אני אחליף את הבגדים, למה אני אחליף את הלשון, למה אני אחליף, אני כל רגע מחכה לצאת, אני לא רוצה להתקבע פה, ז"א אנחנו גרים בארץ נכריה, לא רוצים להשאר כאן, אז מי שלא עושה שום שינוי מראה שהוא נכון ודרוך בכל עת לצאת. ונכון לא חשקו להדמות למצרים, והשתדלו בכל כוחם להיות עם נבדל והמתינו לביאתו של המושיע. והוא בא, הרועה הנאמן, וגאל את ישראל.

אם נמתין ככה ולא נשנה את עצמנו לפי הרחוב, ולפי האופנה ולפי השגעון העולמי, ונדבק בתורה במצוות, כן, כן, ונתנתק מהזמרים הפסולים ומכל השקרנים והרמאים הסובבים אותנו ומכל הפוליטיקאים שמחפשים רק טובתם והנאתם ולא דואגים לצרכי עמם, אם נתנתק מכל השטויות האלה ונתמקד, יש לנו מספיק מה לעשות, יש עבודה רבה, יש תורה ומצוות וללמוד ולעשות חסדים וכו' וכו' וכו', ולגדל את הילדים ולחנך אותם ואת הנכדים וכן אוה, משימה גדולה מאד מאד מאד, ואנשים מוצאים פנאי לשטויות והבלים שומעים רדיו וטמבלויזיה וכל מיני קשקושים, זה לא התפקיד, זה לא השאיפה, זה לא הרצון, זה עקירת השאיפה לביאת גואל צדק. זה לחיות בשררות הקיימת נח לנו, מתאים לנו, לא רוצים שינויים. ככה מפסידים את הגאולה ולא זוכים לה בסוף, רק מי שישאף באמת, רק מי, כמו שאמרו חכמים, מי שמתענה יזכה לראות בנחמת ציון, מה זה מתענה? כואב לו, חסר לו, הוא רוצה שיבנה בית המקדש, לכן הוא מתענה, אבל בן אדם שלא עושה כן ז"א טוב לו במצב, עזוב אותי יבנה לא ייבנה אני אוכל שותה מבסוט יש לי עבודה וזה, מה אתה רוצה ממני. זאת הנקודה, במכת חושך מתו רק אלה שלא היה להם מספיק שאיפה, זה היה מספיק שימותו.

מכאן מוסר השכל לכל דבר שבחיינו, אם יש שאיפה חזקה ועזה לכל דבר שאתה רוצה בפרט ברוחניות, אתה תשיגהו ותקבל סיוע מאת ה' כי ה' מודד מידה כנגד מידה. ועד כמה תקבל? כמו ההפרש בין משה לשמואל, משה בלית ברירה לא הסתובב כי אין ערי ישראל במדבר, עם כל זה אמר לו ה' אתה תקום תבוא אצלי, אבל שמואל שהלך וכיתת את רגליו, הוא לא היה כמו הסנהדרין ישב בירושלים והמתין שיבואו לשאול שאלות, הוא קם ועזר לציבור להבין להשכיל בשביל לעורר אותם. אומר הקב"ה אצל אחד כזה אני בא אצלו. גברא דמרי סייעי.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה...

הכרת הטוב לרב שליט"א

כל ההודעות

06.05 18:40
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
04.05 13:59
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616)‬.
03.05 16:08
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
03.05 13:12
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
03.05 12:54
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
30.04 17:49
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
29.04 12:22
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
28.04 15:07
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
28.04 15:03
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
27.04 17:00
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).