"ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים". הדברים הללו מתמיהים ומפליאים, אלמלא נכתבו בתורה אי אפשר להאמין שפרעה הרשע מסוגל להגיד דברים כאלה.

ידועה לנו מהותו ותכונותיו, פרעה סמל העריצות והעקשות, דוגמא בולטת ביותר בהכבדת הלב ושעבוד עם ישראל. והנה, הרשע העריץ הזה מסוגל לדבר דברי כבוד כאלו ליוסף, והלא בדברים הללו היתה הודאה מלאה בכשרונו, בחכמתו, בתבונתו של הזולת, כדי להגיע למדרגה כזאת לשבח את השני צריך אדם לעמול קשות כדי שיוכל לכבוש את יצרו להשתלט על טבעו, לחרוש עמוק בנפשו כדי להודות במעלת חברו באמת. והלא על מידה גדולה זו עמדו ועמלו גדולי וחכמי האומה כל ימיהם, רק לאחר עמל רב ויגיעה עצומה עלה בידם להשיג מעלה זו של הודאה על האמת.

והנה פרעה מצליח להודות במעלתו של יוסף שלכאורה צריך להיות שנוא אצלו, בכל זאת מכניע פרעה עצמו, מודה ברבים בחכמתו ובינתו של יוסף.

פרעה מכבד ולא סתם מכבד, אלא כורע ומשתחווה ליוסף. אפשר למצוא זאת בכל מילה מתוך הפסוקים הללו, כל זאת לאחר ששר המשקים השתדל להשניא את יוסף לפניו, וכינה אותו בתארים של גנאי, נער, עבד עברי, כל זה לבזותו ולהמאיסו, כי אין עבד מולך זה חוק במצרים שאין העבד מולך והעברי הוא מאוס אצל המצרים, והנער מכוון לכנותו כשוטה שאינו ראוי לגדולה. למרות כל ההמלצות בביטויים הללו, למרות כל ההלשנות החמורות, גבר אצל פרעה השכל, קפץ בהתפעלות ממעלתו וחכמתו של יוסף, שיבח והודה לשמו עד שאמר אין חכם ונבון כמוך, ומסר לו ממש את הנהגת המלכות.

אם נדקדק בפסוקים נמצא שההתפעלות גוברת והולכת עד שהוא חוזר ארבע פעמים, פעם אחת לעבדיו, שלש פעמים ליוסף והאמירות הללו מלאות רגש והתפעלות ליוסף. התפעלותו עלתה לשיא ההתרגשות וההתבטלות, ועוד טרם אמר לעבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו, קפץ פעם שניה בהתפעלות ועמוקה ואמר ליוסף פעמיים ושלש כי הוא מתפעל מחכמתו האלהית ובכל אמירה התפעלות והתרגשות חדשה. מידה זו היא קשה אפילו לאיש הדגול ביותר, מכל שכן שהיא צריכה להיות קשה לאיש כמו פרעה המשולל מכל מוסר אנושי, איך ומנין הוא הגיע פרעה למידה טובה זו של הודאה מלאה ושלמה במעלת אחרים. מהו הסוד? איך מגיעים להשגה נעלה כזו?

אכן יש לומר כי הסוד נעוץ בהשפעתו של יוסף. דהיינו ההשפעה של יוסף היתה כל כך דרמטית ומוחלטת על פרעה עד שהוא כבש אותו. הודאת פרעה באה מהתנהגותו של יוסף ומדיבוריו. יוסף אמר לפרעה, בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה, בזה הוא מודיע, אין החכמה שלי אלא אלהים יענה, הוא יתן עניה בפי לשלום פרעה. כאן הוכיח יוסף גבורה גדולה ושלמות הנפש, זה לא רק ענווה אמיתית, הוא הוכיח כאן את היכולת של ההודאה במידת האמת והבטחון, הוא לא רק אמר אמת, אלא גם בטחון גדול ועצום, כי אף בעת צרה שאדם בהול על שחרורו ויוסף הרי מצפה לשחרור 12 שנה ומעבדות, ברגע כזה לכאורה כל אדם משתדל לישא חן בעיני אדוניו ובפרט בפני המלך, יעשה הכל להתחנף, יציג את עצמו חכם, נבון, יפליג בשבחיו ויתרונותיו ויגיד כמה הוא יכול לעזור לממלכה ולמלך וכו', כדי להבדיל את הרצון שישחררו אותו ויפיקו ממנו תועלת לעם ולמדינה.

ואילו  יוסף עומד ממעט את עצמו, מקטין את חכמתו, מצמצם את יתרונו, חכמתו אינה שלו, אלהים יענה ויתן את הפתרון לחלומו של פרעה, ואילו הוא לא מגיע לו השבח, מה שהראה בחכמתו בפתרון החלום זה רק מקרה שה' הצליח את דרכו. מה שסיפר עליו שר המשקים כי הוא מטיב לפתור חלומות, זה גם לא מטעם מיוחד, זה גם היה מקרה שה' גילה לו, זה אינו נובע ממעלות נפשו המיוחדות, הדבר בא לו מחוץ ליכולת השגתו ומעבר לערכו. יוסף ממעט את עצמו, מסיר את חינו, מסכן את עתידו, ואת התקוה להצלתו ולפדותו. הוא שם על כף המאזניים את כל עתידו, והוא יודע שבדבריו אלו עלול הוא לגרום לעצמו להיות כלוא במצרים כל ימי חייו.

אתם מתארים לכם, שר המשקים אומר לפרעה תשמע, כל הפתרונות ששמעת לא מוצאים חן בעיניך, יש מישהו אחד ויחיד שהוא יכול להגיד לך בדיוק מה הפתרון, ומביאים את הבן אדם והבדן אדם אומר סליחה טעות, אני לא יודע לפתור שום דבר, אם ה' יגיד לי אז אני אגיד לך, אחד כזה מה היה המלך צריך להגיד? תעיפו אותו מפה בחזרה לכלא, מה הבאתם לי, טיפש כזה שהוא לא יודע לפתור ואם יענה לו שמה איזה מישהו אי שם אז אני צריך לחכות שיגיד לי משהו בשם מישהו שאני לא יודע מי זה בכלל? מה זה? גם את שר המשקים היה צריך לתלות וגם את יוסף להחזיר לכלא. ולא. הוא נדהם, נדהם, נדהם פרעה, איזה כח נפש יש לאדם שהוא מבין שלא צריך להחניף לו ולהגיד ולהגיד ולהגיד הכל, כמה שיהיה בטוח שמה שהוא יגיד לו זה יהיה בסדר וזה יפתור את הבעיה וכו' וכו', והוא בדיוק עושה הפוך, הוא נדהם איך בן אדם יכול להגיע לשלמות כזו.

יוסף דחה את כל החשבונות הללו בשתי  ידיים, הוא בטח בה' הנותן חינו וחסדו, בידו החיים והמתים, בידו הגדולה והכבוד, הוא שולט בכל, והכל נקבע מידו. הוא בוטח בה' שהוא נותן חן וחסד, בידו החיים והמתים, בידו הגדולה והכבוד, לא פרעה, הוא שולט בכל, והכל נקבע מידו, ולכן לא היסס אפילו רגע אחד, ומיד בצעד הראשון הודה לפני פרעה ואמר כי אין החכמה שלו, אין היא קנינו, אלא מתנת אלהים היא, ברצון הבורא תלוי הפתרון, הוא מייחס את החכמה למקור האמיתי למקור העליון.

אתם שמעתם פעם פוליטיקאי או מישהו שאומר, אני בסך הכל מקיים מצוה, מה שה' רוצה זה מה שיהיה ואני בעצמי לא בוחר. שמעתם פעם דבר כזה? מישהו הולך ואומר כזה דבר? מי אומר שטויות כאלה, לגרום לעצמך סיקול ממוקד, להגיד שאתה לא בוחר? איזה מן דבר זה? איך אתה מבקש מאחרים לבחור?אני גם לא מבקש מאחרים לבחור, מי שלא בוחר שלא יבחר, רק מי שבוחר שיבחר במשהו שיהיה טוב, זה הכל. מי, שמעתם פעם דבר כזה? אני שמעתי פעם אחד כזה.

הודעה זו של יוסף היא שהשפיעה על פרעה כל כך, שהוא התפעל מאד מכח האמת של יוסף עד שנשתנה ליבו, יוסף האציל על פרעה את זיו חכמתו העליונה, כל כך מרובה היתה הודאתו של יוסף לקב"ה, עד שזיו האור העליון זרח אפילו על פרעה, והוא נדבק ברוח אלהים המרחפת באותו המקום ובאותו האויר שיצר יוסף מזה שייחס הכל לה' יתברך. הוא הבריח מעל עצמו את הגאוה ואת הדמיון, וייחס את כל ההצלחה ליוצרה ונותנה. פרעה נדבק ממנו והודה על האמת שלא מרצונו ולא מתכונתו. פרעה התעלה יותר מש"ס, הרבה יותר, והוא התפעל, הוא פשוט התפעל, הוא לא יכול, הוא רואה דבר כזה הוא נמס נמס נמס, מדובר במלך רשע ועריץ שמסוגל לזרוק ילדים ליאור חיים להטביע אותם, להכניס ילדים חיים במקום לבנים להשלים את המכסה של ההורים שהחסירו. כזה רשע מעריץ, יש לו בכלל לב להבין? יש לו לב להרגיש? מה זה? והוא עומד נמס, נמס נמס נמס, הוא רואה את יוסף הצדיק נמס.

הוא נדחף מכח נסתר להודות, הרושם שדבר בפרעה הלך וגדל מעצמו עד שהגחלת נתלהבה, מפעם לפעם הוא הוסיף הודאה על הודאה, כל רגע הוא הולך ומתפעל יותר ויותר. רוחו של יוסף שרתה על פרעה בעמדו בד' אמותיו, יוסף טיהר את האויר וגילה כבוד שמים, גילה את כבודו של ה' בעולם, באויר הזה נתבשם גם פרעה וספג לתוכו מקצת מאור האמת, נתרשם עד כדי כך באותו הרגע, עד שהוא בעצמו בא להודות על האמת. מי ביקש ממנו את כל התארים וההתפעלות להגיד בקול? היה אומר לו תשמע, בא בקיצור, מהיום אתה תשלוט פה, סדר את הענינים ותהיה תחת קונטרול, בסדר? אתה מסכים? זהו. כמו שאנשים מקצרים, מי הולך לפני מינוי להגיד לו אתה יודע זה, ועל ידי זה להביא את עצמו למלכוד שהוא לא יכול לחזור בו מהדברים, כי אם הוא אומר כי אין חכם ונבון כמוך ומי כמוך בכל הארץ בכל העולם,] אין, לא ראיתי דבר כזה, מה, מחר מה יגיד, שהוא טיפש, יכול לחזור בו? מחר זה לא בדיוק כמו שהוא חשב, מה יגיד? הוא נעל את עצמו לפני שריו ועבדיו. ההודאה היתה מושלמת, הוא לא עשה שום חשבון, שום חשבון הוא לא עשה. האמת אפפה אותו, השתלטה עליו, הנוכחות של יוסף המיסה אותו.

מעשן כזה ראינו גם עם נעמן, שר צבא ארם שביקש מאלישע אחרי שהוא ריפא אותו מצרעתו, ביקש ממנו שיתן לו משא צמד פרדים אדמה, ומבקש ממנו בבקשה ממך אדוני הנביא, האם אתה מוכן שאני אקח מארץ ישראל עכשיו על הפרדים שלי משא של צמד פרדים אדמה מאדמה שאתה דורך עליה עכשיו, ככה הוא מבקש.

האברבנאל מפרש, לקח עפר מתחת רגלי אלישע, לפי שהמקום נתקדש על ידו, ואפילו הגוי הנכרי העצבני, הוא היה עצבני נעמן, שאלישע לא יצא לקבל את פניו ושלח לו לך תטבול בנהר הירדן שבע פעמים, אז הוא נעלב, אמר החסר לנו נהרות אמנה ופרפר שאני צריך לבוא עד לפה לנהרון הזה הקטן שלכם שאני אטבול שבע פעמים? רק העבדים שלו שכנעו אותו, מה אכפת לך כבר טרחנו הגענו, בא בא ננסה, מה אכפת לך, בא ננסה, והוא נתרפא מהצרעת, אז הוא מבקש בהתרגשות בהתפעלות אם אפשר לקחת בבקשה, בבקשה, אדמה שהיא הפקר, בבקשה אם אפשר לקחת מהעפר הקדוש שאתה דורך עליו. והרגיש בעצמו כי מקום שהנביא עומד הקדושה שורה עליו, והוא הולך, בשביל מה הוא לוקח את האדמה הזאת? הוא רוצה לשים אותה אצלו ולעשות מזבח לה', שמעתם דבר כזה? ופרעה שהיה בסביבתו של יוסף הצדיק גם עליו זרחה השמש והאירה את עיניו להודות על האמת.

אתם יודעים, זה לא יאומן כי יסופר, הרי פרעה זה היה שקרן הכי גדול, הקצה של הקצה, הרי הוא אמר שהוא אלוה, והוא אמר לי יאורי ואני עשיתיני, אדם שמחזיק מעצמו אלוה, והולך בסתר לעשות קטנים שלא יראו, שיחשבו שהוא לא עושה צרכים, שהוא אלוה, שקרן כזה שיודע שהוא משקר את עצמו וטוען טענות אויליות כאלה, אבל הוא גם חכם עצום בשכלו, אבל עם כל זה הגאוה הסרוחה שלו מכריחה אותו להגיד דברי שקר כאילו, כאילו הוא משהו. איך יכול להיות שאדם שהוא הקצה הקיצון ביותר מגיע לדרגת אמת כזאת בשהותו עם הצדיק המושלם, יוסף הצדיק, והוא מתהפך לגמרי. זה תביעה על כל האנשים, זה תביעה על כל האנשים שהם לא יודעים לזהות, לא יודעים לזהות ואין להם הרגש, הם יותר סתומים מפרעה. אין להם הרגש להרגיש איפה האמת. זה בעיה חמור ביותר. זה בעיה שבן אדם שטוף כל כולו בשטחיות, זה בעיקר הבעיה, שטחיות, יש לו כמה סיסמאות שהוא הכניס לו בראש, ושהטעינו אותו, גם הטעינו אותו, דאגו להטעין אותו בכל מיני סיסמאות, בשביל שאדם לא יוכל לחשוב כי יש לו מחסומים, יש לו כמה סיסמאות שזה לא עובר אותם  ממילא הוא לא שומע.

היה פעם אחד שקראו לו רב וכולם יצאו נגדו בגלל שהוא דיבר דברי בלע כנגד  חכמי ישראל והכל ללא סיבה, ללא סיבה, אני לא רוצה להזכיר מה מו, אבל הי הלו פטנט, מה היה לו פטנט? את כל התלמידים שלו לימד הלכות לשון הרע, והיה אומר להם אסור לשמוע אסור זה....... וככה כל מי שניסה להגיד לתלמידים שהרב שלהם יש לו בעיה, למה כי א' ב' ג' ד' ה', לא לא לא לא לא לשון הרע, לשון הרע, אין עולם הבא פפפ. אז הוא יצר אצלם חסימה שעליו אי אפשר לדבר, אבל הוא שהוא ידבר על מי שהוא רוצה, נגד התורה נגד ההלכה שלא בהצדקה וכו' וכו', זה החובה האמיתית שלו. ככה הוא עשה, וככה היו לו הרבה חבר'ה שאין עם מי לדבר, כת, כת.

אלה הדברים שבעצם עושים היום, מה עושים? אומרים כל מיני דברים. מה אנחנו שמענו בבחירות הקודמות, שמענו דברים שלכאורה הם מעוגנים בהלכה, אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל אתה צריך לשמוע, על פי התורה אשר יורוך - אתה חייב לשמוע, גדול הדור אומר - אתה חייב לשמוע, כל מה שאמרו זה כאילו ולכאורה הכל נכון. לא הכל נכון, בכלל לא נכון. אבל היום כל אלה שאמרו בעצמם עוברים על ככל אשר יורוך, על מה שיאמרו לך ימין ושמאל, על גדול הדור שציוה אותם ואמר להם, על זה שהם הפיצו את משנתו כולם עוברים על הכל. איך זה? איך זה יכול להיות? שקר גמור לחלוטין, אנשי שקר המה, אנשי שקר המה, זה לא יאומן כי יסופר, הרי אתמול אמרתם ככה והיום אתם אומרים בדיוק הפוך, אז אמרתם אין שום אפשרות חוץ מ מה שמרן אומר, והיום אתה אומר שני מרן. למה כי זה קורא לעצמו כבר מרן, וזה יש לו רב, וזה צדיקים וזה רבנים וזה חכמים וזה גדולים, ואי אפשר להכנס ביניהם, וכו' וכו' וכו', מה זה החרטות האלה? מה פירוש, לא הבנתי, היה רק מרן אחד, אני הבנתי כל הזמן שהיה רק מרן אחד, כמעט שכנעו אותי, היה רק מרן אחד. איך נהיה עכשיו מרן מרנן  מרנן ומרתתן, כבר זה הולך להיות עכשיו מה זה, כל אחד יכול להגיד על עצמו שהוא מרן, מרן של אשתו, מרן של בניו, מרן של השכונה, מרן ועד הבית, מרן זה, מה זה נהיה אינפלציה בשם הזה מרן. אני חשבתי שיש רק מרן אחד. לא יאומן כי יסופר. שום דבר לא קולטים, כזאת שטחיות, תקשיבו רק למה אמרתם קודם, תקשיבו מה אתם עכשיו, שימו זה ליד זה ותבחינו. אתם לא יודעים להבחין - תזמינו מישהו שכן, שישמע, שיגיד להם אם הוא רואה איזה הבדלים, אם משהו השתנה. לא שכן דתי, כי הוא כמוך, חילוני תזמין, תגיד לו מה ההבדלים, מצא את ההבדלים, בחינה פסיכוטכנית, האם יש הבדל בין מה שנאמר פה למה שנאמר פה? אייי, לא יאומן כי יסופר.

פרעה הרשע מבחין ומרגיש ומתהפך ונכנע בפני צדיק האמת שעומד מולו. מה הוא אומר? אני כלום, מה שאני הולך להגיד זה רק מה שה' ישים בפי, לי אין כשרונות, אין ידיעות, אין לי שום דבר, אני שליח לקיים מצוה וזה הכל. מה שיצא מפי אותו אדבר, אתה תשמע רק מה שה' שם בפי. זה הכל. מי יכול לעשות כזה דבר? רק צדיק אמת שהוא לוקח בחשבון שהוא יכול להפסיד הכל ולחזור לכלא למי יודע עוד כמה זמן. הכל במשקל שאם אתה מחניף או לא מחניף.

אבל ליוסף הצדיק אייי, היה נסיון כבר, שתי מילים זכרתני והזכרתני עלו לו בשנתיים. מדהים, ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם, אייי, הרבה אנשים היום חולמים, תגיד לי זה באמת מה ששמענו לפני שנתיים? כי עברו שנתיים מאז הבחירות, "ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם", תגיד לי זה באמת? זה חלום, לא? זה יכול להיות שמה שהיה לפני שנתיים עכשיו זה חוזר אבל עם ניגונים שונים, האם זה יתכן? ופרעה חולם. אתם יודעים מה הגימטריא של פרעה שאוהבים אנשים להגיד כל הזמן? אמנון יצחק, ופרעה חולם, ממש זה חלום. ויהי מקץ שנתיים ימים.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.