הטובעים בחומר | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 27.11.2014, שעה: 20:00
נמסר בתאריך 27-נוב'-2014 למנינם
שיעור ערב
נמסר בתאריך 27-נוב'-2014 למנינם
שיעור ערב
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nויאמר אלי מלאך האלוהים בחלום יעקב ואומר הנני
אמרו חכמים זיכרונם לברכה
ויאמר אלי
מלאך האלוהים
לו ולדורות
אין דור שאין בו יעקב
כיעקב
זאת אומרת המדרש אומר
ויאמר אלי מלאך האלוהים
ויאמר אלי זה לא רק אליו ליעקב
אלא לו ליעקב ממש וגם לדורות שאין דור שאין בו כיעקב
לכן נכפלו שמותם
של האבות אברהם אברהם יעקב יעקב משה משה שמואן שמואן
אף על פי שמדרגת יעקב בביטחון הייתה כל כך גדולה
עד שכל הטבע היה משועבד ליעקב
ולא היה ביכולתו של לבן עם כל רמאויותיו להפסיד ליעקב כלום
וכל ההשתדלות של לבן עלתה בתוהו ולא פעלה כלל
ואף שהיה מצד הטבע סיוע ללבן
אבל מכיוון שגם הטבע היה נכנע ליעקב
להתהפך כפי טובו
ולכן לא עלתה בידו כלל הגיעתו של לבן
והנה מבואר בתורה שהחליף את משכורתו עשרת מונים
מונים מלשון מניין
עשר פעמים מניין זה מאה
מאה פעמים הוא רימה אותו והחליף את משכורתו
והיה זה מרמאותו של לבן
אחר שפסק עימו על עקודים
לשנות את משכורתו אחר שנתעברו לנקודים
מאחר שחשב לבן שהרי בוודאי
שהיה עיבור מעקודים לטובת יעקב
היה מתנכל לשנות מכפי מה שפסק מתחילה לנקודים
ובדעתו שפט שכיוון שנתעברו עקודים
שוב לא התחלפו לנקודים
מאחר שישנה עכשיו לנקודים
בטח הוא ירוויח לבן
ולא יעקב
אומנם
באמת היה מתחלף גם הטבע של הצאן
לפי התחלפות הפסק
היה מסכם איתו משהו בהתחלה
אחרי העיבור שכבר התעברו משנה
לא לא לא עקודים ברודים לא ברודים נקודים לא לא
כאילו זה כבר מאוחר
אז ככה הוא היה בטוח שהטבע יסייע לו
ויעקב יפסיד
אבל הטבע היה מתחלף
הטבע של הצאן היה מתחלף לפי ההתחלפות של הפסק מה שפוסק מחדש לבן
נגד הפסק שלא היה יוצא
והיו מתחלפים גם אחר העיבור מעקודים לנקודים
ולא רק זה אלא גם בשעת הלידה
מאחר שראה לבן שגם הלידה לטובת יעקב
היה מחליף פסיקתו הקודמת גם בשעת לידה לטובתו
וגם אז התהפך הטבע לפי פסיקתו העכשווית
כמו שמבואר ברמב״ן על הפסוק אם כה יאמר
גם בשעת הלידה נתהפך הצבע של הצאן לטובת יעקב
מה שלא עשה לבן
לא עזר לו
רואים מכאן עד כמה הגיעה מדרגת ביטחונו של יעקב
עד שהיה חזק כל כך בדעתו
ושמיכת ליבו
על השם
עד שאפילו שהחליף לבן משכורתו מאה פעמים
גם בשעת לידה
והוא יודע שכוונת לבן שמחליף משכורתו מכפי שהיה קודם
שהוא סובר שאחר החיבור או בשעת לידה אם יחליף לטובתו
אז אי אפשר שישתנה הצבע על טובת יעקב
מה היה צריך להגיד יעקב מה פתאום לא סיכמנו כך היה אומר לו מסכים
יעקב היה לא מסכים
כשברור שעל פי טבע לא יכול לצאת עכשיו הצבע כי השתנה פסק
היה מסכים לפסק של לבן והיה חזק ביטחונו בשם
שלא יפסיד כלום
אתם שומעים מה זה?
מאה פעם
למה?
שאין הצבע נחשב לגמרי שיגיע לו נזק או תועלת על ידו
מאחר שהוא בוטח בשם
והיה תקיף בדעתו שהביטחון בשם יכריע את הכל לטובתו
ולא יתפעל כלום אפילו אם החליף את משכורתו עשרת מונים
מגודל מדרגתו במידת הביטחון
וייתכן
שזה מה שרמזו חכמים זיכרונם לברכה כשאמרו ויאמר אלי מלאך האלוהים יעקב
לו ולדורות
שאין לך דור שאין בו כי יעקב
רוצים ללמד אותנו שביכולת כל אדם
כל אדם
להגיע למדרגת הביטחון
בלי שום סיבה כלל
כמו שאלה הרמב״ן אל תתלה בסיבות בכלל
הפרנסה הכלכלה מאת השם יתברך
נגד הטבע
מה אמר לו בואו נשמע את הפסוקים מה אמר לו יעקב
יעקב אמר לו כך
ויהי כאשר היא הלידה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואליך
ואליך אל מקומי ולארצי
תנא את נשי ואת ילדיי אשר עבדתי אותך בהן ואליך
כי אתה ידעת את עבודתי אשר עבדתך ויאמר אליו לבן
אמנם מצאתי חן בעיניך ניחשתי ויברכני אדוני בגללך
או הוא לא רוצה להפסיד את יעקב אבינו כזאת ברכה נכנסה לו לבית
נולדו לו בנים לא היה לו בנים
כי הבנות היו רועות את הצאן מי שולח את הבנות לרועות הצאן אבל אין לו בנים
עכשיו נהיה לו בנים
אז הוא אומר אני יודע שהברכה בגללך
ויאמר נוקבה שכרך עליי ואתנה
תשאר תשאר תעבוד אצלי מה שתנקוב בשכר אני נותן
ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתך ואת אשר היה מקנך איתי
כי מעט אשר היה לך לפניי ויפרוץ לרוב
ויברך אדוני אותך לרגלי
אתה יודע איך התחלנו התחלנו עם קצת צאן ואתה נתברכת בהרבה עכשיו בזכותי
לא אמר לו את זה בזכותי ממש ברגלי לא בגללי לרגלי
ועתה מתי עשה גם אנוכי לביתי בינתיים הבנים שלי הם עושים את העבודה ואני צריך גם כן לעזור להם
ויאמר מה אתן לך
נו אז מה אתה רוצה כאילו
ויאמר יעקב לא תיתן לי מאומה
אם תעשה לי הדבר הזה אשוב וארעה צאנך אשמור
אעבור בכל צאנך היום
הסר משם כלשה נקוד ותלו וכלשה חום בכסבים ותלו ונקוד בעזים
ויהא סחרי וענת בי צדקתי ביום אחר
כי תבוא על סחרי לפניך שלא תוכל להאשים אותי שאני גנבתי כי אם אתה תפריד את כל הצאן תשאיר לי רק את הלבנים
אתה תוכל לדעת אם אני גנבתי אותך או לא גנבתי אותך כי אתה תראה לפי הצאן
כל אשר איננו נקוד ותלו בעזים וחום בכסבים
גנובו איתי
ויאמר לבן הן לו יכי דבריך
ויאסר ביום ההוא תתיישים העקודים והתלויים ואת כל העזים והנקודות והתלויות
כל אשר לבן בו וכל חום בכסבים וייתן ביד בניו תסלקו את זה מפה
הפרידו את כל הצאן האלה
ויאסם דרך שלושת ימים בינו ובינו
יעקב, מרחק כזה שיעקב לא יכול לבוא ולקחת כי הוא לא יכול להפקיר את הצאן
וישם דרך שלושת ימים בינו ובין יעקב, יעקב רואה צאן לבן הנותרות
הנותרות זה המיותרות, אלה שהן חלשות, חולות ועקרות
זה מה שהוא השאיר לו
וייקח לו יעקב מקל לבנה
לחם ולוז וערמון, שלושה סוגי עצים, ויפצל בהן פצלות לבנות,
מהסוף הלבן,
היה חושף בהן ככה
חבורות-חבורות כאלה, טלאים-טלאים,
אשר על המקלות וייצג את המקלות אשר פיצל בה רהטים בשיקתות המים.
איפה שהצאן הולכים לשתות, היה שם את המקלות אשר פיצל כנגדן,
תוקע אותם בתוך
המקום ברהטים בשיקתות המים, אשר תבואנה הצאן לשתות לנוכח הצאן,
וזה היה גורם ויחמנה בבואן לשתות.
אז רש״י אומר שהן היו הולכות אחורה נסוגות מפני זה, וככה היו מרביעים אותן הזכרים.
אבל לפי מה שנלמד, כשהן רואות צבעים הרבה,
אז הן מתחממות
ומתרבות.
ויחמו הצאן אל המקלות,
ותלדנה הצאן עקודים, נקודים ותלויים.
וכסבים הפריד יעקב, ויתן פני הצאן אל עקוד, וכל חום בצאן לבן, וישת לו עדרים לבדו,
ולא שתם על צאן לבן.
והיה בכל יחם הצאן המקושרות,
ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים, יחמנה במקלות.
ובעטיף הצאן לא ישים, ויהיה עטופים ללבן, והקישורים ליעקב.
ויפרוץ האיש מאוד מאוד,
ויהיו לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים.
כל זה הצליח יעקב אבינו לתרבות.
וישמע את דברי בני לבן לאמור לקח יעקב את כל אשר להאמין, ומאשר להאמין הוא עשה את כל הכבוד הזה.
הזכרנו בבוקר בושה וחרפה, לא מתביישים. הוא ברא אותם, הוא הביא אותם לעולם.
ויברך אותך לרגלי. לא היה לך ילדים, אלה נולדו, פתחו את הפה נגדי עכשיו.
וירא יעקב את פני לבן, והנה עיננו עימוק אתמול שלשום.
ויאמר אדוני אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך, והיה עמך.
מאיפה הוא ידע שאין פניו אליו
כתמול שלשום? מזה שכתוב, ויאמר השם אל יעקב שוב אל ארץ.
כשלא תלך עם אברהם, לא שרתה שכינה. כשנפרדו, שרתה שכינה.
כשהרשע נמצא עם הצדיק, לא שורה שכינה.
כשהוא לא נמצא איתו,
שורה שכינה.
איך ידע יעקב שהוא לא איתו? אין פניו אליו כתמול שלשום.
מזה ששם דיבר אליו,
אז סימן שהוא כבר לא איתו.
ויאמר אדוני אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתיך ואהיה עמך.
וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה שדה אל צאנו ויאמר להן רואה אנוכי את פני אביכין כי איננו אלי כטבון שלשום
ואלוהי אבי היה עימדי.
זה הראייה עם אלוהי אבי עימדי.
זה שהוא לא איתי.
ואתנה ידעתן כי בכל כוחי עבדתי את אביכן.
ואביכן
היטל בי
והחליף את משכורתי עשרת מונים
ולא נתנו אלוהים להרע עימדי.
אם כה יאמר,
כל פעם הוא מחליף את הדיבור, אם כה יאמר
נקודים יהיה שכריך וילדו כל הצאן נקודים
ואם כה יאמר
עקודים יהיה שכריך זאת אומרת יאמר כל פעם הוא מחליף
וילדו כל הצאן עקודים
ויצא לאלוהים זאת אומרת גם אחרי
העיבור וגם אחרי לידה
ויצא לאלוהים את מקנה אביכם וייתלני
מה שאצלו היה נותרות המקוסחות השבורות העקרות
מזה הייתה הצלה ממקנה אביכם וייתלני
וכמה נהיה לי ויפרוץ מאוד צאן רבות שפחות ועבדים וגמרים וחמורים כי הוא מכר את הצאן וקנה עבדים ושפחות וכולי
ויהי בעת יחם הצאן
ואשא עיניי
וירא בחלום
והנה העתודים העתודים העולים על הצאן העולים על הצאן שהיו מלאכי השרת מביאים מצאן
לבן אל תוך צאנו העולים
על ידי המלאכים
בין אם זה דרך המים שהיה מגיע או כמו שהמדרש אומר
והם היו מביאים עקודים נקודים וורודים
ויאמר אלי מלאך האלוהים
בא חלום יעקב
ואומר הנני
לשון חיבה יעקב קורא לו ואומר לו הנני
ויאמר שא נא עיניך הורי כל העתודים
העולים על הצאן עקודים נקודים וברוטים אתה יודע למה זה?
כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך
לכן אנחנו משנים את הטבע ואנחנו עושים לך ניסים
שהוא לא יוכל להונות אותך אחרי עיבור ובלידה
לא יעזור לו שום דבר כי אני ראיתי אומר המלאך
למה? כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך יש משגיח בקיצור מן השמיים שלא נותן כי הפרנסה
מזומנת אז יעקב היה בעל ביטחון
כזה גדול שהסכים להפרת התנאים כל פעם למטרות שקר של לבן ואמר לו אין בעיה
אין בעיה
מה אבל סיכמנו עקודים
עכשיו ברודים
טוב שיהיה ברודים
מה עכשיו?
ככה אין בעיה
איפה ראיתם דבר כזה? ביטחון גמור
טוב אבל יש שאלה עכשיו שצצה שאלה קשה
ומה שרבים שואלים מאחר שיעקב היה שלם בתכלית השלמות במדרגת הביטחון
עד שנעשו לו ניסים כמו שמסופר בתורה מעניין החלום של המלאך שביארנו עכשיו
אם כן מדוע הוא צריך למקלות
שלכאורה זה סותר לגמרי את עניין הביטחון למה אתה עושה השתדלות עם מקלות?
שאין לך סיבה גדולה מהמקלות אשר יסבבו שיולידו הצאן ולדות
שיהיה בהם הצבעים לטובת יעקב
לכאורה אפשר לתלות שכל זה שנשתנו הצבעים
זה על ידי מה? המקלות
ומאחר שסוף כל סוף כאשר החליף את משכורתו היה מתחלף הצבע לטובתו
הגם שלא היה אז שום סיבה להתחלפות
כי כבר היה אחר העיבור
ולפי דעת הרמב״ן הראה כזאת גם בשעת הלידה
אז בוודאי אין מועיל שום סיבה טבעית לשנות את הצבע לטובת יעקב
אז עכשיו ברור שהמקלות לא הועילו שום דבר
המקלות לא גרמו שהצבעים שלהם יהיו כמו שרצה יעקב
למה?
כי מתי זה טוב? מתי שהן יהיו חמנה
מתי שהן מתעברות
לאותו זמן
טרם העיבור כשהן מסתכלות לכאורה בפצלות ובכל המקלות
אז כאילו הן מולידות בדומה למה שהן רואות
אבל זה לא מועיל
למה זה לא מועיל?
משום שאחרי העיבור הוא היה מחליף את התנאים ומה היה יוצא?
לא כמו שהסתכלו
אלא כמו שפסק לבן נגד הטבע
ואיך יצא?
כמו שמגיע לפי ההסכם החדש
ליעקב
אבל הוא בא גם בלידה
וראה ככה ואמר משהו אחר לא אתה תקבל לפי כך וכך ומה קרה אחר כך? התחלף עוד פעם הצבע
זה כבר לא קשור למקלות
אז מה שואלים?
אז בשביל מה הוא השתמש בתכסיס הזה של המקלות? לא
לא מסיבה זאת
לא שתלה את הסיבה בזה שהוא עושה השתדלות כזאת, לא!
אז מה הטעם ומה הצורך שהוא העמיד את המקלות?
לפי שלמותו במדרגת הביטחון
לא היה צריך למקלות כי זה דבר מיותר לגמרי למי שבוטח באמת
אז מה הועילו לו?
מאחר, מאחר שזה עניין שהוא נוגד את הביטחון לגמרי
וזה לא רק שלא מועיל לביטחון אלא עוד מביא רפיון כי הוא סומך
בלבו וביטחונו על המקלות אם הוא עושה מקלות
אז איפה הביטחון הגדול הזה שדיברו איתנו עד עכשיו?
אומנם זה מובן אפילו במושכל ראשון
שלא ייתכן לומר שפעולת המקלות
הייתה מערמימות של יעקב לגרום לו טובה על ידם
והוא השיג על ידי זה חפצו שיולידו הצאן כפי הראוי לטובתו
ולולא שהסיר המקלות
היה לבן מרוויח ויעקב נפסד
ואם כן איך לא הכיר לבן את זאת?
ולבן פתאום יהיה ותרן יעקב אם הוא עושה עליו ערמימות גדולה כזאת? הוא מלך הערמומים הוא לבן אביהם של הרמאים
אז מה הוא לא רואה מה עושים?
הרי תמיד הוא היה בא לחקור לא?
איך יכול להיות?
אמרתי ככה נהיה ככה אמרתי ככה נהיה איך יכול להיות?
איך יכול להיות? היה מחפש את הסיבה
לא מבואר שגם אחרי שכבר קצץ ליעקב את השכר
היה חוזר ומחליף משכורתו
גם אחרי הפסק שלו
ואחר שהיה מבקש ומחזר אחרי כל ההתנכלות לרמות את יעקב
ולגזול ממנו את משכורתו
מכל שכן לא היה מוותר על העמדת המקלות
שזה היה מביא להפסד גמור ללבן
אלא באמת מוכרחים לומר
שלא היה מכוון בזה שום סיבה ליעקב שירוויח
על ידי המקלות
ולא פעלו כלל לטובתו
ומובן
בתחילת העיון אפילו
שהרי במקלות
היו הרבה צבעים
ולא רק צבעים ממה שיביא שכר ליעקב
אלא גם צבעים במקלות היה שיביאו שכר ללבן
ולכן לא נחשבו המקלות בסוג בקשת סיבה בביטחון
שהוא יבטח בהם במקלות
כי הם לא היו מיוחדים רק בשביל שיביאו בצלם או בדמות שלהם
נקודים או ברודים או עקודים וכו'
אלא הם היו בצבעים שגם היו מתאימים
ללבן
ואף אם היו במקלות סיבה להוליד הצאן
שהם משכר של יעקב עצמו הרי לא הועילו כלום מאחר שגם אחרי הפסק היה מחליף לבן את משכורתו
גם אם נאמר
שזה היה רק בצבעים שהיו מתאימים שיצא
בהסתכלות של הצאן בהן
יצא הצבעים שיש בהן לפי מה שתכנן יעקב
שוב חוזרים ואומרים לא יועיל כי כל פעם הוא שינע הרי את ההסכם
אמנם יקשה אם ככה אז לאיזה עניין העמיד את המקלות
ומה הצורך בזה כל העיקר?
דיאור הדברים והוא הנכון
צורך המקלות היה מצד שהיה יעקב
שומר
ומדין שומר על הצאן
היה מחויב מצד הדין של השמירה
לפקח בכל כוחו ותחבולותיו
לטובת בריאות ואפשרות הלידה לצאן
מה
מי שפוטח בשם
יכול לא לשמור על הצאן
זה דין שומר?
דין שומר חייב לכלוא, לשמור
מה הוא יגיד? אני פוטח ומפקיר הכל?
צריך לעשות כל מה שאפשר ואם צריך לגרום שהם
ילדו הרבה
כדי שירוויח הבעל הבית
צריך לפעול פעולות טבעיות
כדי שיתרבו ויהיו בריאים
ושלא ייגנבו
ושלא ימותו
ושלא ייטרפו
זה דין שומר
מצד שהיה ליעקב דין שומר והיה מחויב מצד דין השמירה לפקח בכל כוחו ותחבולותיו לטובת בריאות
באפשרות הלידה לצאן
כמו שפוסק הרמב״ם בסוף ידקות שכירות
נמצא שהיה מחויב
להציג את המקלות ליחמנה הצאן
כי בלתי החימום מה זה ליחמנה
שהצאן מתחממות
כי בלי החימום לא יצויר העיבור
ובהיעדר הצבעים
יחסר בחימום כפי הצורך
וכמו שהעידה התורה
ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים
ליחמנה במקלות
מה המטרה שהוא שם?
לא שייצאו בצבעים של המקלות
אלא שהם יתחממו
כדי שיתעברו
זו הייתה המטרה, ליחמנה
ומה צריך? צריך שיהיה צבעים
כשהן רואות את הצבעים
זה מחמם אותם
ומה הוא השאיר לו?
רק את הלבנים
אז כשיש רק לבנים
צריך צבעים בשביל להתחממו בלי זה אי אפשר לכן היה צריך לנקוט
בעניין של המקלות
אז תעצה עכשיו שאלה חדשה
אמנם צריכים להבין מדוע התחיל להשתמש במקלות
רק אחר שפסק לו לבן את שכרו ולא קודם
למה כל זמן שאתה ראית את הצאן קודם לא עשית מקלות
אבל ברגע שרצית לנסוע והוא ביקש ממך שתישאר ואמר נוקבה שכרך ואז אתה אמרת לו מה שאמרת
מאותו זמן התחלת עם המקלות מה קרה?
למה קודם לא השתמשת עם המקלות?
ואם היה צורך לחמימות הצאן כדי לסבב את הלידה כפי הראוי
היה מן הצורך שיעשה כמוכן קודם
שקבע לו לבן שכרו
כמו שעכשיו הוא עשה אחר כך
אלא הדבר מבואר בפשיטות
מקודם
לא הפריד לבן מהעדר כל תלו ונקוד
והיו בעדר כל הצבעים האלה
והיו מתחממים מהעדר כמוהר בתורה אבל לא כן כשהפריד לבן מהעדר כל זה שהוא נקוד ותלו
נמצא שאז היה אי אפשר להמציא החמימות הראויה מבלעדי המקלות
לכן היה מוכרח להשתמש במקלות במקום הצבעים שהיו בעדר מקודם לכן
נמצא בוודאי
היה הביטחון של יעקב ביטחון שלם
בתכלית השלמות
בלי שום עזר
של סיבות כאלה או אחרות
ובכל זאת
אחרי שלמדנו כמה היה בוטח יעקב שמשנים לו
את ההסכם
וכבר הוא הולך לקבל מה שצריך לצאת והוא משנה לו
אחרי כל זה שראינו איזה ביטחון היה לו ליעקב ושהוא לא התרעם עליו
לא התרעם לא התקוטט איתו לא רב איתו לא בלאגן לא שום דבר
אנחנו משנים לנו בדיבור
וואי וואי וואי
מה קרה פה?
תשמעו מה אומרים חכמים
בכל זאת הורונו חכמים זיכרונם לברכה במאמרם
איי איי איי
ויאמר אליי יעקב
אליי ולדורות
אין לך דור
שאין בו כי יעקב
היינו לבאר לנו שבאפשרות כל אחד ואחד אם אך יש לו רצון חזק
והוא בוטח על השם באמת
לעמוד בתמידות במדרגת הביטחון מבלי לבקש
שום עזר מסיבות כלל וכלל
אם אתה רוצה להיות כיעקב אם אתה לא רוצה לא אבל שתדע שכל אחד יכול להיות כך
ואפילו שהיה יעקב שלם במדרגת הביטחון
והיה משלים את כל עניינו בלי חסרון כלשהו במדרגת הביטחון
אף על פי כן העירו הערה
חכמים זיכרונם לברכה על הפסוק שהוא אמר לו באמצע
בענתה בצדקתי ביום מחר
זאת אומרת הנה תפריד את הכל תשאיל לי רק את אלה
ואז אתה תבוא תראה מה יש לי ותגיד אם אני גנבתי או לא גנבתי
זה הפשט
וענתה בצדקתי ביום מחר
אבל המדרש אומר אל תתהלל ביום מחר
אתה כבר מעיד על מחר שצדקתך תעיד עליך מחר?
מי אמר שמחר תצדק?
מי אמר?
אל תתהלל ביום מחר אתה אמרת וענתה בי צדקתי ביום מחר
למחר יוצאת בתך ומתענה בלשון שאמרת וענתה בי
עינה אותה שכם בן חמור
אתה חושב שצדקתך תעמוד עד מחר?
תראו כמה צריך לזהר בפה שאדם לא יוציא ויבטח בעצמו עד כדי כך
לפי מדרגת יעקב העליונה במידת הביטחון נחשב לו למכשול
מה שהוא חשב אודות מחר אתה מדבר על מחר?
מה אתה מדבר על מחר?
וענתה בצדקתי ליום מחר מה אתה מדבר על מחר?
היינו בעלות על רעיונו מצוקתו של מחר שיכול להיות שמחר יהיה בלאגנים?
אז אני אומר לך וענתה צדקתי אני דואג שמחר
לא יהיה בלאגן מה אתה דואג דאגת מחר?
אל תעצור צהרת מחר.
בכל זאת דקדקו חכמים זיכרונם ברכה שהיה נחשב לו בזה לפגם כלשהו במדרגתו,
כי אין לו לחשוב אודות מחר כלל.
כמו יוסף הצדיק שהיה לו מדרגת ביטחון גדולה מאוד מאוד מאוד.
אבל כשהוא אמר זכרת אני והזכרת אני בשביל שתי מילים קיבל עוד שנתיים בפנים.
מי שנמצא במדרגת הביטחון הגמורה, השלמה, הגדולה,
צריך להיזהר מאוד ולדקדק במילותיו.
אפילו שאין כוונתו חלילה להגיד אני בוטח בעצמי או משהו.
ולו הלך תכף מלבן,
לא היה, הרע לו מעשה דינה.
אז כל שכן מי שהרס כל מעמדו במדרגת הביטחון
בשביל דאגת המחר,
שכל דאגתו היא בעיקר שאלות החיים של מחר,
ודאי שאין לך מכשול גדול מזה.
אתם שומעים?
מי שהרס את כל מעמדו במדרגת הביטחון בשביל דאגת המחר,
שכל דאגתו היא בעיקר שאלות החיים של מחר,
כל מה שמטריד אותו זה שאלות החיים של מחר,
ודאי שאין לך מכשול גדול מזה.
ואני רוצה להקריא לכם תשובה שכתבתי
למישהו שלא שאל אותי ישירות, אלא בדרך
גורם שלישי,
שאל אותי שאלה.
מה השאלה הייתה?
השאלה הייתה,
השאלה הייתה,
האם אפשרי שבעלי ילמד ולא יעבוד אם יש לו חוב?
והתשובה הייתה,
אני לא אקריא את כולה בשביל לא לזהות את האיש,
יש לו חוב של מאות אלפים.
אז אני שואל,
שואל אותו,
האם מעבודה תוכל לסגור את כל החוב?
ותוך כמה זמן אתה מתחייב?
האם לא יצרת את החוב בזמן שעבדת והרווחת?
אז מי נותן ביטחון שגם עכשיו לא תעבוד ותייצר עוד חובות?
מה מבטיחך שלא תייצר חובות חדשים?
האם השם יעזור לך יותר כשאינך בוטח בו אלא בוטח בעצמך ולא בהבטחת התורה אשלך על השם יהבך והוא יכלכלך?
אתה חושב שתקבל סיוע מן השמיים יותר כשאתה עוזב את השם ובוטח בעצמך ואומר לא סומך עליך?
ועוד קצת כתבתי לו דברים שקשורים אליו ועלולים לזהותו, אז אני לא אומר אותם.
אבל בקיצור, בסוף אמרתי,
אם אינך חפץ לטבוע בחומר,
אינך מוזמן,
רק אחר כך יהיה כבר מאוחר,
ודי בזה.
אנשים חושבים שהם פיקחים.
הם לא מבינים מה הם עושים.
באמת, אם אדם ישאל שאלת חכם,
יש לי חוב האם אני צריך לשבת ללמוד או לעבוד,
אני לא מכיר הרבה אנשים שיגידו לו,
תשב תלמד.
אבל מי שירצה להשיג את דרגת הביטחון יספיק הרבה לפני
זה שיעבוד במקביל לו על אותו חוב,
להחזיר את החובות זה בטוח.
כי אם הוא פוטח בשם יתברך,
אז השם יתברך יעמוד לימי נביון.
הקדוש ברוך הוא יעזור לו. אתה רוצה ללמוד את תורתי?
אתה מוכן לעזוב הכל, להפקיר הכל, אתה סומך עליי?
מה, אני אראה שאין לסמוך עליי?
אני אראה שאי אפשר לסמוך עליי?
אני אתן לך למות?
לרשעים אני לא אתן למות. לך אני אתן למות?
אבל מי יגיד לו כזה דבר?
מי יתמוך אותו כשהוא יגיע למדרגה כזאת?
תחפש בנרות, אולי תמצא בחנוכה.
אבל מה לעשות? יש אנשים שראו ניסים, ניסים גדולים, ניסים שאין להם שיעור.
ואף על פי כן, בעלי הניסים האלה לא בוטחים בשם יתברך.
לא יאומן כי יסופר.
רבי חנן יאמר גשיו אומר, עושה כל כל ישראל לפי כוח חרבן.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).