יום בשנה חשוב כל השנה | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

עשרת ימי תשובה הם ימי שיבה ולא רק ימים של חיפוש דרכי תשובה.

בימים האלו צריכים לחיות תוך תשובה.

שוב,

עשרת ימי תשובה הם ימי שיבה בפועל.

הם לא רק ימים של חיפוש דרכי תשובה.

בימים האלה כבר צריכים לחיות תוך התשובה.

כל התנהגותנו צריכה להיות כאדם שעושה תשובה.

לימוד התורה,

התפילה,

הכל צריך להיות בדרך שלמה ומתוך תשובה.

דוגמה, תפילה.

אז חוץ מלכוון בתפילה,

והפעם ברצינות,

ומהיום ככה להתכוון בתפילה,

כמובן אם כל אדון הכל היה הווה ויהיה וכולי,

גם חזרת השץ מתוך סידור,

לא לעיין בספר,

ואמת שכך וכך, וכן יהי רצון שכך וכך, כמו שכתוב בסידורים

בסוף כל ברכה.

שהרי חזרת התפילה אומר הארי מעלתה יותר מהתפילה ושכרה גדול יותר.

היא יותר מחצי.

אז זה דוגמה, כן?

אם חוזרים כבר בתשובה בנושא התפילה,

חוץ מההכנה לפני כן,

מלהתבונן

בזמירות או אשרי וכולי.

אז הכל צריך להיות בדרך שלמה ומתוך תשובה,

שיקבל לעשות כך תמיד,

ומתחרט שעד כה לא עשה כן.

אם הרס״ג

חזר בתשובה על כל יום של עבודה פחותה אמש

מהיום לאור הכרת הבורא של היום,

אז הוא עשה תשובה בכל יום.

היום הוא הכיר את הבורא יותר מאתמול,

אז אתמול הוא עבד טוב פחות מערכו לפי הכרתו.

אז הוא עשה תשובה למה הוא עבד אותו אתמול פחות.

אז אנחנו, שעוד לא התחלנו בדרך, אפשר להתחיל כבר

ולהסתכל גם אחורה למה לא עשינו כן עד היום.

והוא הביאור במאמר חכמים זיכרונם לברכה המובא בספר חיי אדם.

כל השב יום אחד בשנה כאילו שב כל השנה.

מאמר נורא,

שהינו לכאורה עצה נפלאה לאדם לחיות בתשובה אפילו זמן מועט.

והנה, דרך זו טובה היא לבעלי הייאוש,

לאותם הנפגשים עם ההרגשה,

וכי למחרת יום הכיפורים יהיה אדם אחר.

הרי אחרי זה יש נסיגה וצלילה.

להם יש רפואה. מה הרפואה?

העצה של החיי אדם.

תשובה בשעתם.

יום אחד בתשובה.

יום אחד אתה יכול להיות בתשובה.

נכוון בכל, לעשות הכול, זהו.

תעשה יום אחד שקול כנגד שנה.

עברת את זה, מחר עוד פעם. אתה יכול יום אחד.

לא כל השנה.

יום אחד.

וכן על זה הדרך.

וכבר ייעץ בזה הגאון רבי ישראל סלנטר, זכר צדיק ברכה, באיגרותיו,

עצה אחרת.

קבלה על שמירת תקלות.

כי בדברים הקלים יש ביעת כל אדם לקבל ולשמור במשך כל השנה.

אומנם בעצם מחויב האדם בעשרת ימי תשובה להתחלף

לאיש אחר

ולהיות צדיק

לשנה הבאה.

וכפי שרבי ישראל מבאר שם,

אלא שדרך זו אינה לפי מדרגתנו.

והעצה לכך לבקש דרך

אשר דרכה נוכל להתחזק כל השנה.

אז מתחילים בקלות, רואים שיכולים,

וממשיכים הלאה וכן הלאה.

וכפי שנתבהר בשערי תשובה שער ב',

ויקיים עליו זאת העצה הכי גדולה.

ויקיים עליו להיות עושה ככל אשר יורוהו תופסי התורה מן היום ההוא ומעלה".

אם בן אדם לוקח לו רב,

שיגיד לו סדר יום,

יכניע את עצמו לפניו לעשות על מוצא פיו,

אז ליצר הרע

אין מה לעשות לכאורה.

למה?

בא יצר הרע עם עצה, אומר לו, תעשה כך וכאורה. הוא אומר לו, רגע, אני אשאל את הרב.

שואל את הרב, הרב אומר לו, תעשה כך וככה. הוא אומר לו, אני מצטער.

הרב אמר לי ככה, אני קיבלתי אותו רב.

אתה מבין? אתה חבר זה יפה, אבל תשמע,

רב זה רב.

אני מסתלק מהספק.

אז אם אדם מקבל על עצמו להיות עושה ככל אשר יראו תופסי התורה,

מן היום ההוא ומעלה,

להיזהר כאשר יזהירו ידעי בינה לעיתים

ועלתה בידו התשובה ונהפך לאיש אחר.

אי אפשר להתבלבל.

כל

דבר קטן, שואלים.

שואלים, מקבלים תשובה ברורה ונגמר, זהו.

אין לנו מקום ללכת לא לכאן ולא לכאן. נגמר הסיפור.

ניגשו אליי כמה ואמרו לי שהם

מקבלים עליהם השנה מה שאני אגיד להם וכו'.

אמרתי אבל אני גם אומר כן ולא,

בלי לבאר.

אין שאלות.

על שאלות יצר הרע יבוא ויעשה פלפולים.

אין שאלות.

אורים ותומים.

מה שאומרים זהו.

ארבע שעות לומדים עכשיו רצו? לומדים. עכשיו צמים? צמים.

עכשיו הולכים לישון? הולכים לישון. עכשיו עושים ככה? ככה. עכשיו חסד?

עכשיו ככה? ככה. מה שאומרים זהו.

איזה יופי.

ככה בן אדם יודע. עשיתי מה שאמרו לי.

זהו. יצר הרע לא יכול להיכנס בין השיטין.

אם

אדם

אכן

יקבל על עצמו את הדבר באמס.

ועלתה בידו התשובה ונהפך לאיש אחר.

בחירת דרך עבודה למשך השנה כולה על ידי תפילה ומוסר.

מינימום שעה מוסר ביום זה חובה לכל איש,

אפילו שהוא איש רם ונשא.

אם זה אדם שצריך לתקן את המידות יותר, צריך להוסיף לפי מה שצריך עד שיתקן. כי המטרה לתקן, לא המטרה לצאת

ידי חובת לימוד.

צריך להשתנות.

אז אם המוסר עדיין לא שינה,

צריך להוסיף.

כמו קו חומטין.

אם מוסיפים קו חומטין, צריך בשיעור

לפי התבואה שיש.

אם ישימו פחות, לא יועיל, זה יתליע.

חייבים להוסיף קו חומטין, כמו שאומר נפש החיים.

כמה שצריך, מוסר צריך,

כמה שצריך בשביל לשמור על היראת שמיים.

אם לא מצליחים לשמור על היראת שמיים והיא רפויה בידינו,

אז מה הועלנו?

יראת השם היא אוצרו. כל הטוירה נכנסת לאוצר שנקרא יראת שמיים.

אם לא נכנס לשם, חבל שהעלית.

חבל שהעלית.

אז לכן,

בחירת דרך עבודה למשך השנה כולה על ידי תפילה ומוסר,

זוהי הדרך שבקבלתה יכול להתחלף

לאיש אחר ולהתחזק בכל השנה.

עשרת ימי תשובה הם ימים של רחמים.

ימי הדין של ראש השנה עדיין תלויים ועומדים,

ויכול אדם לשפר דינו על ידי תשובה

וחיזוק האמונה כעומד לפני מלך מלכי המלכים.

כפי שאנו אומרים בזיכרונות,

אשרי איש שלא ישכחך.

איי איי איי.

כמה אנחנו זוכרים את הבורא יתברך יא בב. אפילו שלוקחים ואומרים ברכה גם לא זוכרים.

לא זוכרים למי מברכים מה אמור.

שעקול.

ווס ווס. שעקול. שעקול. שלום. נגמר.

שחור.

רואים רק את האשכוליות? לא רואים את הקדוש ברוך הוא.

איי איי איי. אשרי איש

שלא ישכחך.

ובן אדם יתאמץ בך.

שם צריך להשקיע את כל המאמצים.

ולכאורה יש לעיר.

מי שיש לו רוב זכויות ונמצא צדיק בדין בראש השנה,

אם כן נכתב ונחתם בראש השנה.

אבל למה יפסיד את רחמי עשרת אם עד תשובה לשפר את דינו?

גם אם הוא נכתב בספרן של צדיקים.

נו,

אתה לא רוצה לשפר את הדין?

ואולי יש להבין דבר זה לפי יסודו של הרמח״ל בגדר דין.

דהיינו,

התעוררות התביעה על מעשיו.

כל זמן שאין תביעה,

אין משפט.

בראש השנה הקדוש ברוך הוא מעביר

כל מעשי בני אדם ופקודותם

ומתעורר דינם ושופטם

והנה צדיקים שזוכים לחיות במידת הדין זאת אומרת

במשך כל השנה הם חיים במידת הדין

כפי תכלית הבריאה

וכפי שעלתה במחשבה תחילה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בדין בראשית ברא אלוהים מידת הדין

הרי הם נידונים כל השנה מידה כנגד מידה סמוך למעשיהם

היות והצדיקים האלה שחיים על פי דין

הם לא רוצים לחיות על פי רחמים

מה מגיע על המקום

אז הקדוש ברוך הוא מנקה אותם מיד מיד מיד מיד יש להם דין בכל יום בכל יום בכל יום יש להם דין

כי אצלם באמת מתעורר הדין תמיד

ולפי זה אולי גם גמר דינו של הצדיק בדין אולי הוא כבר גמר את הדין

אולי נגמר בראש השנה משום שדרגתו קרובה יותר למידת הדין

והוא זוכה ביותר בתכלית הבריאה

כל מציאות הימים הנוראים

זה לא לחיות רגיל

ימים נוראים זה בא לשנות את מצבנו

שלא ממשיכים לחיות כרגיל בלימודה אין לימודה

יותר אלא להתחדש תמיד באמונה בתפילה וכל הקשור בזה

צריך לנצל את הימים האלה לעלייה רוחנית

ולזכות שרהורי התשובה ילכו ויתגברו

ההרגשה אחר הימים הנוראים

צריכה להיות כאדם עכשיו העומד על המשמר עם כלי הנשק

זהו השגתי מעלה

עכשיו בטח יבוא הסטרה אחריו ירצה לחטוף עוד לי את המעלה

אז אני עומד דרוך עם נשק מי שיעז לגעת במה שהשגתי

אוי ואבוי לו

כדי למנוע את חדירתו של האויב בחזרה לשטח

אם הצלחת להשיג אותו מאצלך אז עכשיו מה תיתן לו להיכנס בחזרה ולכבוש את כל השטחים שעמדת במשך 30-40 יום

זו טיפשות שאין כדוגמתה

אז צריך לעמוד על המשמר

איך עומדים על המשמר?

עם המוסר שהוא כל הזמן מעורר את הבן אדם הופ הופ הופ תיזהר יצא רע יצא רע יצא רע

ואם לקח לו רב שהוא שואל אותו על כל דבר

אז גם לא תהיה חדירה חשאית

ולא יבואו דרך מנהרה ולא משום מקום

והוא יהיה ערני

עצה היא בשמירת הקבלה בדרך החיזוק

על ידי התפילה והמוסר

וכן עצה היא לעבוד במשך השנה על פרטי

על חטא הגדול

כשאנחנו אומרים בעל חטא שחטנו בעל חטא שחטנו בעל חטא שאת צריך לעבוד על זה במשך כל השנה

לא לחכות להיפגש עם זה בראש השנה ואומר וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי לא לעבוד על זה במשך כל השנה

לקחת את הפרטים

ולהתחיל לעבור איפה פה איפה פה אה פה יש לי מזה

ופה יש לי מזה

ולעבוד על זה שזה לא יהיה

אשר מלבד התיקון בזה שבשנה הבאה לא נחזור על אותו הדבר

הרי יש בזה גם חיזוק בהעמקת חיובי העבודה בחומר העבירות

חיזוק בעבודת התשובה

במשך כל השנה וביום הכיפורים הבא

כבר יהיה אפשר להמשיך ולבנות הלאה

ולא להתחיל עוד פעם מחדש

כי זה כבר עמדנו על זה וזה עמדנו על זה בזה אנחנו לא נוגעים יותר זה ברוך השם נשמרים

זה אנחנו שמים לב זה פה שם

וככה ממשיכים מה זה כל פעם מחדש עושים יואו עוד פעם היה כן עוד פעם מה

עבודת הימים שלאחר יום הכיפורים

זה להמשיך את הרשמים של יום הכיפורים שעבר

לנסות לתרגם אותם לשפת המעשים

אשלה הקדוש מפליג מאוד בקדושת הימים שבין יום הכיפורים וסוכות היום נתתי דרשה בבוקר חזקה מאוד

מי ששומע אותה משתנה מיד

אם הוא לא משתנה

שישמע

קוראים לו עגל לא לומד

אתם ראיתם פעם פרה שמסתכלת

עם עיניים גדולות

ועושה מוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

יש כאלה בדרשות ככה הם יושבים,

אבל כמו עגל.

בום, מה אתה אומר?

אבל בסוף נשארים אותו דבר.

העגל שמע והלך.

עגל לא לומד.

קחו עמכם דברים ושובו אל השם.

מיד אחרי הדרשה ניגש אל האחד, אני רוצה לצום שלושה ימים רצוף.

אמרתי לו, לא, לא, אל תמהרג, בואו נעשה סדר עבודה ליום.

תגיד לי מה אתה עושה כל היום מהבוקר עד הערב, נותן לך סדר,

ועל הסדר הזה אנחנו נחליט איך אתה עושה יותר טוב משלושה ימים,

זה חד פעמי,

ואתה חושב שעשית כבר הכל? לא.

סדר היום הוא יותר חשוב, שם יכול להיכנס בלי סוף יצר הרע.

נכנס ויוצא, נכנס ויוצא, נכנס ולא יוצא, נכנס ולא יוצא.

מתיישב, יושב,

מדהיר אותך,

לוקח אותך לאן שהוא רוצה, ואתה אפילו כבר לא מרגיש שזה הוא וזה לא אתה.

אז השלע הקדוש מפליג מאוד בקדושת הימים שבין יום הכיפורים וסוכות,

למה?

באשר עדיין כפרת יום הכיפורים יכולה להמשיך בהם.

כפרת יום הכיפורים יכולה להמשיך בהם.

מצוות הימים האלה, ישיבת סוכה,

זכר לענני כבוד,

נטילת לולב ונענועיו בסדר תפילות ההושענות,

כל כולם

הוא לייחס את כל הבריאה לפרטותיה לבורא עולם.

כל פעולה שעושים

זה לייחס

את הבריאה לפרטותיה לבורא עולם.

וזוהי אף היא כפרת הושענה רבה,

כהמשך לכפרת יום הכיפורים

בבניין האמונה בה אנו מייחסים ממש

ממש

הכל לקדוש ברוך הוא.

ולמדנו פה

בשבוע שעבר

שלמעשה הקדוש ברוך הוא מחשיב את כל מצוות החודש

בראש השנה כבר.

גם מה שאנחנו עתידים לעשות עד סוף החודש,

הכל נכלל

בראש השנה.

איפה שמעתם כזאת

הנחה טובה, חסד כזה,

שלא עד ראש השנה.

בשביל להוסיף זה נקרא חודש שמסובע במצוות.

בחודש השביעי,

ב-1 לחודש,

בחודש השביעי,

בדרך כלל בשאר המקומות כתוב

את היום לפני, ב-15 לחודש,

לחודש השביעי.

פה כתוב בחודש השביעי,

ב-1 לחודש. כל החודש השביעי, הרב,

נכנסים ב-1 לחודש.

ככה הקדוש ברוך הוא עושה איתנו חסד.

אז ההערה הזאת ממשיכה

וכפרת יום הכיפורים עדיין בכל המצוות שנעשות כדי לייחס

את כל הבריאה כולה בפרטותיה לבורא עולם,

מועילה לנו גם להמשיך את הדברים עד הושענה רבה.

אנא אדוני הושיענא, ולא עוד,

אלא אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא, אתה בגלות בגללנו, איתנו.

לכן אני והוא הושיענא.

תושיע עד שנינו.

גם אותנו, וגם אותך, ונגאל כולנו במהרה. אמן.

הדברים היו לעילוי נשמת

אמי הורתי,

רומיה בן צלם, מנוחת העדל.

רבי חנניהו בן עגשיו אומר, עושו הקדוש ברוך הוא זכות,

עד ישראל אפי כוח ארבעות ארצות שנה אמר אדם.