דאעש בראש השנה | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אמרו לפניי בראש השנה מלכויות זיכרונות ושופרות מלכויות כדי שתמליכוני עליכם זיכרונות

כדי שיעלה זיכרונכם לפניי לטובה

ובמה

בשופר

כתב הריטב״א

במקום

וזה לשונו

ובמה בשופר הכול הוא כאל

בשופר

אומר במה ראוי להם לאחוב להזכיר זיכרונכם לפניי בשופר

שכן כתוב ויתקעו העם בשופרות

וימליכו את שאול עליהם

ומלכותה דארעה

כעין מלכותה דרקיעה

בהיינו דעבדינן נמי תרועה במלכויות

ותרועה בשופרות עין שם.

אז הריטב״א

אומר שכל מה שנאמר ובמה בשופר זה חוזר על הכל

גם בזמן המלכויות זיכרונות ושופרות

ובמה ראוי להזכיר?

מה ראוי להמליך ולהזכיר את זיכרונכם לפניי בשופר

כמו שכתוב ויתקעו העם בשופרות וימליכו את שאול עליהם מתי

שהמליכו את שאול תקעו בשופר

והמלכות בארץ היא ככן מלכות ברקיעה

וזה שאנחנו עושים

תרועה

במלכויות ותרועה בשופרות עין שם דהיינו בפסוקים בעשרת הפסוקים

של מלכויות זיכרונות ושופרות.

וכן רבנו סעדיה גאון בטעם תקיעת שופר כתב

דכך ממליכים מלך

אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל?

אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפניי בשופר של איל

כדי שאזכור לכם עקדת יצחק בן אברהם

ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפניי.

זאת אומרת כשתוקעים בשופר של איל

השם זוכר את עקדת יצחק

ומעלה עלינו כאילו עקדנו עצמנו לפניו.

וכתב הריטבה אמר רבי אבהו לאו לממרא שיהיה חובה לתקוע בשופר של איל

דהתנן כל השופרות כשרים כשהוא חלול ושמו שופר

נאפוקה של פרה שנקרא קרן.

זאת אומרת

הריטבה אומר שכשאמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל הוא

לא מתכוון דווקא בשופר של איל אלא בכל שופר שנקרא שופר ולא קרן.

של פרה נקרא קרן.

אז אם השופר הוא חלול ושמו שופר

אז הוא כשר.

אבל אם זה של פרה זה נקרא קרן.

ולמצווה מן המובחר בעינן שופר כפוף.

אם אדם רוצה לקיים את המצווה מן המובחר צריך לקחת שופר

שהוא כפוף

דחמא דחייף אינש ליבי דפי מעלה.

כמה שאדם

כופף את ליבו,

משבר את ליבו,

זה מעולה יותר.

בין שהוא של איל או של דבר אחר ממין שופר.

אלא לפי שנהגו כל ישראל לתקוע בשופר של איל,

קרעי רבי אבהו

הוא מאחר שכל שופר כפוף סאגי.

זאת אומרת, אם השופר הוא כפוף זה מספיק. ואפילו למצווה מן המובחר.

מפני מה נהגו אם כן לתקוע בשופר של איל?

שהרי לפי רבי אבהו כלשהו כפוף ונקרא שופר והוא חלול, ולא נקרא קרן.

אז למצווה מן המובחר הוא טוב.

למה נהגו לתקוע בשופר של איל?

והא דמא דרנן, אמר הקדוש ברוך הוא,

אף על גב דעינו אלא מנהג

מכל מקום.

הרי הבטיח הקדוש ברוך הוא לאברהם,

שכל זמן שמחזיקין בדרכיו

ועושין המצווה בחיבה,

שיזכור להם עקדתו,

שנאמר בהר אדוני ייראה.

ומשום אחרי, אמר הקדוש ברוך הוא,

תקעו לפניי בשופר של איל שאתם מחבבים מצווה זו,

זכר לעקדת יצחק

והולכין בדרכיו.

ומעלה אני עליכם, כאילו אמרתי לכם לעקוד עצמכם לפניי ועשיתם.

כן, אז אם ככה,

אלו הם הדברים.

ודעת הרמב״ם לא אוכן,

כי הוא סובר בפרק ראשון מלכוד שופר,

שופר של איל לעיכובה.

זאת אומרת, דווקא שופר של איל צריך.

והוא משום דעיתא בגמרא, לשון

אמר הקדוש ברוך הוא.

כיוון שזה כתוב בלשון אמר הקדוש ברוך הוא, תקעו לפניי בשופר של איל,

הרמב״ם אומר, הכוונה דווקא שופר של איל.

וככושייתא ריטבא

וסבר דגם אסמכתא עבה כוונת התורה לכך.

אז השופר המובחר זה שופר של איל כפוף.

והביאור בזה,

דמלכויות

ערידת כי עד שופר, הווה דאורייתא.

זאת אומרת, שאנחנו אומרים את עשרת הפסוקים ומקבלים עול מלכותו יתברך,

וממליכים את השם עלינו, שזה העיקר.

לא ממליכים אותו על העולם ולא עלינו.

וידע כל פעול חוץ ממני וכולי.

אלא

שתמליכוני עליכם.

אז מלכויות על ידי תקיעת שופר, הווה דאורייתא.

משום שהקדוש ברוך הוא רוצה שאז ימליכו אותו למלך.

ועל ידי זה שימליכוהו,

ימסרו עצמם לעקדת יצחק.

באותה שעה אדם צריך להיות מוכן

לעקדת יצחק.

ואז יזכור להם עקדת יצחק.

זהו עיצומו של ראש השנה.

שאז צריך להמליך את השם עלינו למלך.

ובזה צריך לשמוח.

כי חדוות אדוני היא מעוזכם.

כך כתוב בנחמיחת.

פרשו המפרשים.

דהיינו שמחת החג משום ושמחת בחגיך.

כי חדוות השם זה שמחת החג.

ככתוב ושמחת בחגיך.

אז זה משום אותו טעם.

ויש לעיין למה לא כתוב בהדיא ושמחת בחגיך כמו חגים אחרים.

לפי מה שנתבהר מובן דכיוון דעיצומו של חג זה הוא הכתרת

השם למלך.

אם כן השמחה היא בזה שאדוני הוא מלכנו.

וצריך לקבל המלכויות בשמחה שאנחנו ממליכים אותו והוא מלכנו.

וזה כי חדוות אדוני היא מעוזכם.

בזה מובן גם מה שכתב המאירי בראש השנה פחד פחדים.

פחד פחדים.

מה הוא כתב?

בראש השנה הוא כתב כך

המתרשל בראש השנה מן התשובה

אין לו חלק באדוני אלוהי ישראל.

מי שלא עשה תשובה בראש השנה פוסק המאירי אחד מהראשונים.

אין לו חלק באדוני אלוהי ישראל.

והיינו משום דאב שכל אלול

וכל עשרת ימי תשובה מוכשרים לתשובה

מכל מקום בראש השנה שהוא יום הכתרת המלך בשמחה.

בזה חובת התשובה יותר גדולה.

דאם אינו עושה תשובה,

הרי הוא כמורד במלך ביום הכתרתו.

הוא לא מקבל עליו את מלכותו.

ואין לו שום שייכות לקדוש ברוך הוא.

ולכן קבע את יום הדין

ביום שיש חג של מלכויות.

משום שהרי הוא רוצה לזכות את ישראל.

ביום שממליכים בו מלך

הוא יום ריצוי ורחמים.

וזה מסייע לזכות בדין.

ולזכות גם בדין.

שאל הגאון רבי יצחק בלאזר,

זכר צדיק לברכה,

למה ראש השנה הוקבע?

לפני יום הכיפורים.

הרי מן הדין היה שקודם יהיה יום הכיפורים,

שהוא יום של סליחה וכפרה,

ואחר כך לדון את בני האדם,

שהרי הקדוש ברוך הוא רוצה לזכות את בריותיו, נכון?

אז ככה, אם היה יום הדין קודם,

והיה סליחה וכפרה,

כשהיה דן אותנו לאחר מכן, בראש השנה, אם זה היה הפוך,

היינו יוצאים זכאים, כי הוא רוצה לזכות אותנו, נכון?

ונראה שכתב רבנו יונה בשער א', יא',

המתייצב על דרך לא טובה תמיד,

ראשית תשובתו היא קבלה,

לבל יוסיף לה חטאו.

הוא צריך לקבל על עצמו שיותר הוא לא חוטא לעולם,

ואחר כך יתחרט ויתוודה.

דאם לא יעשה כן,

הווה כטובל ושרץ בידו,

דחרתה עם וידוי

הם טהרת החטא.

רבותיי, אנחנו קוראים רבנו יונה, שערי תשובה, שומעים 80 דרשות בעניין אלול, לא רואה אף אחד משתנה.

אף אחד לא לוקח, לדוגמה,

מהיום הוא לא עובר על איסור ראייה.

נקודה, לעולם לא תראה אותי, נכשל בזה.

לעולם לא תשמע ממני יותר לשון הרע ולא מקשיב ללשון הרע. נקודה, שלום.

לעולם לא תראה אותי כועס, נקודה. זהו, שלום.

לעולם לא, לא, לא.

מי עובר ופורט את הבעיות שיש לו והוא יודע עליהן

ומקבל תשובה כמו שכתוב?

בלי זה,

האדם הזה אמר המאירי,

האדם הזה אין לו חלק באדוני אלוהי ישראל.

אני חוזר עוד פעם על רבנו יונה,

המתייצב על דרך לא טובה תמיד.

מה ראשית תשובתו?

לקבל על עצמו שלא יוסיף לחתו.

זהו, דבר ראשון, קודם כל. לעולם

לא תמצא אותי יותר כך וכך.

מי יכול לקבל על עצמו דבר כזה? לעולם לא תראה אותי מבטל תורה.

לעולם לא תראה אותי מדבר דברים בטלים.

נו,

איפה?

אז מה?

זה עבירות.

ואם זה עבירות ולא חוזרים בתשובה?

מה זה אומר?

זה אומר מה שאמר המאירי.

מה הוא אמר?

אין לו חלק באדוני אלוהי ישראל.

אתה יכול לחזור בתשובה נכון? אתה לא רוצה. אתה לא רוצה להתחייב

שאתה תשמור את המצוות של ה' ברצינות עד הסוף.

אתה לא רוצה.

ואם אני ארצה לדבר?

ואם אני ארצה לשמוע?

ואם בא לי לכעוס?

ואם אני רוצה לראות זה, זה, זה, ואם אני זה... מה, אני מתחייב סתם?

אני שקרן?

לא אתה אבא של הרמאים.

אתה משקר את עצמך.

כי אתה אומר שאתה רוצה גן עדן, ואתה מחפש גיהינום.

על מי אתה עובד?

על עצמך.

אתה אבא של השקרנים.

אתה לא מתכוון לחזור בתשובה.

המתייצב על דרך לא טובה תמיד.

ראשית תשובתו היא קבלה,

לבל יוסיף לחתו.

ואחר כך יתחרט ויתוודה.

ואם לא יעשה כן,

עבה כטובל ושרץ בידו.

עבה כטובל ושרץ בידו.

יש אנשים שפניתי אליהם אישית

ואמרתי להם, תשבו, חברותא, תלמדו,

וזה, יש לכם פנאי, אתם מסתובבים פה בבית כנסת כל היום.

נו,

שום דבר.

לא עוזר, לא כלום.

פטפטה כל היום, דיבורים, בשולים, קשקושים, זהו, ונגמר הסיפור.

מה?

עם מה תבוא ליום הכיפורים, לראש השנה? עם מה תבוא?

עם סיפורים.

פנו אליך, דיברו איתך, נתנו לך את כל הזה,

עברת דירה, אתה כבר נמצא פה.

נו, תנצל את הזמן.

במה תקנה העולם הבא?

במה תקנה העולם הבא?

אין עם מי לדבר, אנשים סתומים.

ואחר כך יתחרט ויתוודה,

אם לא יעשה כן הווה כטובל ושרץ בידו.

כטובל ושרץ בידו. נכנס ראש השנה עם כל השרצים שלו ביד.

חרטה עם וידוי הם טהרת החטא. חרטה עם וידוי הם טהרת החטא.

ולפי זה אפשר לומר

שלכך הוקבע ראש השנה לפני יום הכיפורים.

שאלנו למה לא יום הכיפורים, יום המחילה,

יהיה לפני ראש השנה, יום הדין, וכך נמצא זכאים.

לפי זה אפשר לומר שלכך הוקבע ראש השנה לפני יום הכיפורים.

משום שהרי נתבהר לנו עכשיו שעיצומו של החג של ראש השנה זה מלכויות שאנחנו ממליכים את השם

והמלך אומר אני רוצה א', ב', ג', ד',

תרי״ג מצוות אני רוצה, זה הכל.

אתם יודעים שבחוק הישראלי

יש עשרות מאות אלפי חוקים

ומי שעובר עליהם

משלם קנס או נכלא

עשרות או מאות אלפי חוקים

והשם ביקש רק תרי״ג מצוות

והתרי״ג

מאות מהם לא קשורות אלינו היום בכלל כי הן שייכות בזמן בית המקדש וקורבנות וכו׳ וכו׳ וכו׳ יש עשרות בודדות

וכמה מצוות יומיות

שחוזרות על עצמן קריאת שמע, תפילה, תפילין, ציצית

תלמוד תורה,

ברכת המזון,

דברים שהם קבועים וקלים

וגם זה לא עושים

וגם זה לא עושים.

ומלכויות

זוהי הקבלה הכי גדולה שלא לחתון ומלכויות

כשאדם קבל עליו עול מלכותו יתברך

זוהי הקבלה הכי גדולה שלא לחתון אם הוא מלך

אני עבד

ואם אני עבד אני עושה כל מה שהוא אומר לי.

אתם יודעים אני נדהם נדהם ראיתי את הסרטונים של הרציחות המתועבות של דאעש את העיתונאים

יושב עיתונאי

לפני הריגה לפני רציחה לפני כריתת ראש יושב

ומדבר לאובמבה ומדבר לאירופה

ואומר להם כמה הם טועים שהם נלחמים

נגד דאעש המדינה האסלאמית

קורע על הברכיים משתף פעולה עם מי שהולך לשחוט אותו ואומר

כך וכך ואתה בגללך אני הולך למות מר אובמבה

ואתה טועה ובגללך ימותו כמוני הרבה

ואומר את זה בשלוות נפש

ואומר את זה כמו שצריך והוא עומד להישחט

והוא עומד להישחט

ואני נדהם

איך יכול להיות בן אדם מגיע לשלוות נפש כזאת לפני כריתת הראש

מה הוא קיבל עול מלכותו של דאעש

איך זה

איך זה והוא עושה ממלא את התפקיד פיקס

לא אז מה מתברר

הרי דאעש זה אחד מהשלוחים של יצר אדם

והם אומרים לו אנחנו עושים איתך חזרות

חזרות

איך אתה תגיד הרי הוא אומר טקסט

בלי להתבלבל

טקסט שהם רוצים בו בדיוק

זה לא הוא פלט מה שבא לו ואחר כך הם המשיכו

הם אימנו אותו עשרות פעמים להגיד את הטקסט בצורה הכי משכנעת

הביאו אנשים מומחים שישמעו איך זה נשמע, איך זה נראה, איך זה מצטלם

הזוויות המצלמות והכול

אחרי שהוא

מתאמן כל פעם

אז הוא רגוע כי הוא יודע שזה רק חזרות

והוא לא יודע שהפעם זה אמיתי

לכן כשהוא לוקח לו את הראש ושם לו את הראש הוא כבר עשה לו את זה בחזרות כל פעם

שכאילו זה תהיה התמונה וכולי וכולי

ואם אתה תדבר כמו שאנחנו אומרים אנחנו נשחק אותה שאתה תמות נשחק אותה שאתה כאילו מת נעשה ככה נסגור פריים

לא יראו את ההמשך ויבינו שכאילו אתה מת ואז הוא משתף

ויום אחד זה האמיתי ובאמיתי מורידים לו את הראש באמת והוא שלו ומת

ככה יצר הרע עושה לנו

כל ראש השנה אל תפחד תחזור על הטקסט תגיד אבינו מלכנו נמליך חכמלך אבינו אברחמן תן לנו חיים תחזור על הטקסט תגיד את זה יפה כל שנה כל שנה כל שנה וכששופרת על זה טטטה טטטה טטטה ככה ותדבר עם עצמך

מתחרטט וזה וזה וכל שנה זה עובר

ואתה חושב, הנה באמת, תראה, כל שנה זה עובר.

כל שנה זה עובר, אותה הצגה אני עושה, וזה עובר, ואני ממשיך לחיות.

דעש לא הורג, עד שיום אחד

השטן השנה הורג אותך.

אתה חשבת על זה כמו כל שנה,

שאתה תחזיק עד ראש השנה הבאה.

כמה הלכו השנה שחשבו שהם ימשיכו עד ראש השנה הבאה, כי זה אותו משחק.

אין, נגמר המשחק, לקחו אותו מדעש.

זהו, לקחו אותו.

ככה זה עובד, רבותיי. זו דוגמה ששלחו לנו לראות

איך עובד השטן.

איי, איי, רחמנא לצלן.

מלכויות זה הקבלה הכי גדולה שלא לחתו עוד.

שלא לחתו עוד.

דמקבל עליו עול מלכות שמיים

לעשות רק רצון המלך.

אם אדם באמת מקבל על עצמו שהשם הוא המלך,

ולא דעש ולא השטן הוא המלך.

מי שלא עושה תשובה, דעש זה המלך שלו.

השטן זה המלך שלו.

הוא שומע לשטן למלאך המוות,

ולא שומע לאב הרחמים שרוצה להצילו מידו.

הוא מקבל עליו עול מלכות שמיים לעשות רק את רצון המלך.

וזוהי תחילת התשובה למתייצב בדרך לא טובה.

מי שהתייצב בדרך לא טובה תמיד,

זוהי תחילת התשובה לקבל עול מלכות שמיים באמת.

אחרי שקיבלת על עצמך עול מלכות שמיים באמת ועלית על דרך התשובה,

רק אחרי זה שייך יום הכיפורים,

שהוא חרטה וטהרת החטא,

כמו שכתוב, כי ביום הזה יכפר עליכם

לפני אדוני תטהרו.

הטהרה תבוא ביום כיפורים אבל קודם צריך עול מלכות שמיים ולעלות על דרך התשובה.

הותנן ביום הפה אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין?

ולכן

נקבע יום הדין

בחג של ראש השנה.

משום שאז

על ידי הכתרתו של השם למלך

זוהי קבלה לא הלכתו עוד.

וכמה גדולה צריכה להיות, וכמה גדולה צריכה להיות השמחה

במלכות שמיים.

כמה אנחנו צריכים לשמוח שהשם הוא המלך ולא השטן הוא המלך.

אחרי שיודעים

למה אדוני עשה את יום הדין

ביום המלכתו

כי הוא רוצה לזכות אותנו ביום שמחתו חדוות אדוני הוא מעוזכם

ועוד עשה כן ללמד אותנו שגם אנחנו נסלח לכולם.

דיני איתה באבות

עשרה דורות מאדם ועד נוח

לא הודיע כמה ערך אפיים לפניו

שכל הדורות היו מכעיסים ובאים

עד שהביא עליהם את מי המבול.

אתם יודעים מה זה עשרה דורות של מיליארדים

בני אדם,

רשעים בני רשעים,

שעשו כל פשע ועוולה וכל מעשה של זימה ורצח

וכל דבר רע,

עשרה דורות, והקדוש ברוך הוא מאריך אפו,

סובל עשרה דורות של רשעים שמכעיסים אותו כביכול.

כל זה להודיע על מידותיו שהוא ערך אפיים.

וצריך להבין,

למה צריך הקדוש ברוך הוא שיכירו

את מידת ערך האפיים שבו? למה הוא צריך?

נראה דהנה כל הבריאה,

כל הבריאה היא חסד.

כל הבריאה היא חסד

כדי שייהנו מזיב השכינה בעולם הבא.

כל הבריאה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו וכל העולמות כולם זה חסד לאדם כדי שייהנו מזיב השכינה בעולם הבא שאין דבר גדול מזה.

והתורה והמצוות בעולם הזה אלה הם האמצעים שעל ידם זוכים לעולם הבא

ליהנות מזיב השכינה

בלי לעשות את המצוות במתכונתם

לא זוכים לעולם הבא.

וליהנות מזיב השכינה.

ולכן סבל הקדוש ברוך הוא כל כך הרבה זמן כביכול צער גדול מהרשעים.

אך ורק כדי ללמד אותנו

כמה צריך להיות ערך אפיים ובעל חסד

שנלך בדרכיו

וכמה צריך לסבול בשביל חסד.

מה לנו יותר מנוח ששנה ומאכיל

את כל החיות ואת כל העופות ואת כל הברואים שנמצאים בתוך התיבה ובסוף הוא מקבל

הקשה מהאריה בעיטה זבתא שהוא יוצא נכה.

למה פעם אחת הוא איחר לו את המזונות כל השנה הוא נתן לו מזון בזמן לכולם הוא נתן בזמן פעם אחת איחר קצת קיבל זבתא גם אם אתה מתנדב מתנדב

אם פעם אחת אתה מזייף

מגיעה לך זבתא מהאריה

שמעתם? הוא עושה חסד עם הברואים

לא ישן

אבל איחרת? אין דבר כזה. חסד

עושים אותו גם בהתנדבות 100%

כאילו אתה מקבל 5,000 דולר לדקה

דכל אחד צריך להיות כן, כל אחד צריך להיות כן.

השם מלמד כמה צריך לסבול בשביל חסד עשרה דורות

כל אחד צריך להיות כן

כמצוות עשה מהו הפתה מהו רחום הפתה רחום, מהו חנון הפתה, מהו גומר חסד עם הפתה

וזה עצמו חסד גדול איתנו

זה חסד בשבילנו

שלמדנו איך להיות ערך אפיים בשלמות הכי גדולה

ובזה תגדל השמחה במלכות שמאי

שהרי מלך בשר ודם

מלך בשר ודם לא רוצה שיהיו דומים לו הוא רוצה להיות השונה מכולם העליון על כולם

מה פתאום שיהיו דומים לו? אם הוא ירוא מישהו שמתלבש כמוהו

ולוקח שרביץ ומטה והכל ותכסיסי מלוכה

והולך לידו ברחוב ופה ושם הוא יתעצבן הוא יגיד תוציאו אותו להורג מה זה

הוא מחכה אותי מה הוא רוצה להיות כמוני מה הוא רוצה לירש אותי מה הולך פה?

הוא לא יכול לסבול שיהיה מישהו דומה לו

אבל הקדוש ברוך הוא אדרבה הוא רוצה שנהיה דומים לו

הוא רוצה שנלך בדרכיו

זה לי ואנווהו

ואני הוא

זה מה שהוא רוצה

הוא רוצה שידמו אליו על ידי קיום מצוותיו

וההכרה הזאת צריכה לגרום לנו לקבל עול מלכות שמיים בשמחה עצומה

בורא עולם רוצה שנהיה דומים לו

לא רוצה שאנחנו נהיה עבדים במובן של מושפלים

אלא במובן של

משה רבנו עבד השם דומה לו הכי דומה לו

אברהם עבדי הכי דומה לו

דוד עבדי הכי דומה לו

זה מה שרוצה השם

ובפרט בראש השנה שהוא הזמן של המלכת השם למלך

שעשה כן ביום הדין

כדי שנזכה בדין

ויסלח לנו

כדי שנלמד

איך לסלוח גם לאחרים

על ידי עצות עמוקות.

אז כל דבר

שיש בו מקום לסליחה והזכרנו בשיעורים הקודמים למי סולחים ולמי לא וכן על זה הדרך

אז זה עצות עמוקות לזכות ביום הדין

כי במידה שאדם מודד

בא מודדין לו.

אם כן

ראינו שהשם רוצה שנשתמש בשופר

שהוא כפוף

שנכפוף את ליבנו

ויש אל עין

ובזה אנחנו מראים שאנחנו מוכנים לעקוד עצמנו לפני השם כמו יצחק אבינו

על ידי שמקבלים עול מלכותו יתברך מה זה עול מלכות? הנה יצחק אבינו

אם יש מלך והוא אומר עליהו לעולה

אז עליהו לעולה אין שום בעיה

הוא נתן לי חיים בחינם

הוא יכול לקחת אותם מתי שהוא רוצה הוא חייב לי משהו?

אני קדמתי במעשים לפני שהוא ברא אותי

כדי שהוא יהיה חייב לי משהו?

הוא חייב לי משהו? מה שאני נמצא פה זה חייב לי משהו?

חסד גמור

גם מה שאני עושה זה חסד גמור

גם מה שהוא מזכה אותי לעשות זה חסד גמור

הכל זה חסד גמור

ואם אני משתמש בחסד הגמור נגד השם יתברך

זה איום ונורא

זה איום ונורא

אז לכן צריך לקבל עול מלכותו יתברך

בכפיפת קומה

ולשמוח שאנחנו ממליכים אותו ביום הגדול

ולהקדים תשובה

כדי שתהיה מחילה וסליחה וכפרה

ביום הכיפורים

ומי שלא עושה כן ומתרשל בראש השנה מן התשובה אין לו חלק באדוני אלוהי ישראל כמאמר המאירי

בראש השנה טוז

ולכן

כל אחד צריך לראות

שהוא עושה תשובה מהר

ומתחסד

עם הברואים בכל מה שאפשר

כמו שראינו אצל הקב'ה שהיה ערך אפיים לרשעים אפילו

כל זה על מנת

להראות לנו מידותיו יתברך שנלמד

ואין לו בעיה ורצון גדול אפילו

שנהיה דומים לו בכל מכל כול

נו אם יש לך מלך כזה

זה לבד מחזיר בתשובה

שהרי אונקלו סגר

כל הגדודים ששלח לו דודו בשביל להחזירו שלא יתגייר

הוא הצליח להחזיר אותם

לדרך האמת

ולגייר גם אותם

באחד המקרים שהם רצו לצאת

ולקחת אותו לדרך אמר להם אתם יודעים מה זה? מזוזה

אתם יודעים מה זה?

בדרך העולם מה קורה? מי שומר על מי? עבדים על המלך או מלך על העבדים?

אמרו לו עבדים על המלך אמר אתם רואים אני בחרתי במלך

שהוא בדלת שומר עליי

שומר דלתות ישראל אתם רואים?

זהו

זה שכנע אותם הם התגיירו

דוגמה אחרת שהוא אמר להם

מלך

שהולך

אז תמיד יש חייל

לפניו יש קצין לפניו יש שר וכן הלאה

עד למלך מי מאיר למי המלך מאיר להם או הם מאירים לו?

אמרו כל אחד מאיר למי שגדול ממנו

אמר להם אני מצאתי מלך

שהוא מאיר לעם שלו ואפילו לאנשים הפשוטים שהשם הלך לפני ישראל במדבר והאיר להם

בענן אורו

איפה מצאתם כזה מלך?

התגיירו כולם

וכן על זה הדרך.

אז אם יש לנו אלוקים כזה ואנחנו זוכים להמליך אותו, לקבל עול מלכותו יתברך עלינו

עלינו יוצאים זכאים בדין בעזרת השם אמן.

רבי חנניו בן עגשיו