אשרי אדם מפחד תמיד | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אמר הקדוש ברוך הוא

אמרו לפניי בראש השנה מלכויות, זיכרונות ושופרות

מלכויות

כדי שתמליכוני עליכם

ויעלה זיכרונכם לפניי

ובמה בשופר

מלכויות

אם ממליכים את הקדוש ברוך הוא עלינו

אז זיכרוננו עולה לפניו

ובמה בשופר

דבר מוסכם ומקובל הוא

כי התכלית של עבודת האדם לשפר ולהשלים את עצמו

אז אנחנו צריכים כל הזמן לשפר את עצמנו עד כדי השלמה

להיות שלמים

לשם כך ניתנה לנו התורה שעל ידה נזכך את עצמנו

ונתעלה במעלות השלמות

זאת אומרת

על ידי כך

אנחנו מזככים את עצמנו

מכל המידות הפסולות מכל התאוות

ומתעלים במעלות השלמות

כי יצר לב האדם רע מנעוריו

והתפקיד שלנו להתגבר על היצר

וממשלת החומר שבנו

אז מה התפקיד?

להתגבר על היצר

ועל מה שהחומר מושל בנו

וצריכים להתעלות

בבניין עצמנו לאור חוקי התורה כרצונו של הבורא יתברך

אמנם המעיין בדברי חכמים זיכרונם לברכה ימצא

כי תכלית עבודתנו צריכה להיות מכוונת למטרה אחרת

והיא

השגת מעלת היראה

אז הדבר המוסכם והמקובל

זה שתכלית עבודת האדם לשפר ולהשלים את עצמו ולכך ניתנה התורה ועל ידה הוא מזכך את עצמו ועולה במעלות השלמות

כי יצרו של האדם רע מנעוריו

והתפקיד שלנו להתגבר על היצר

ועל ממשלת החומר שבנו

וצריכים להתעלות בבניין עצמנו לאור חוקי התורה כרצון הבורא יתברך

אבל המעיין בדברי החכמים זיכרונם לברכה

ימצא כי תכלית העבודה צריכה להיות מכוונת למטרה אחרת

מהי?

השגת מעלת היראה

והדברים מפורשים בגמרא בשבת למד אלף

אמר רב יהודה לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא כדי שיראו מלפניו

שנאמר והאלוהים עשה שיראו מלפניו

אמר רבי יוחנן משומרי אלעזר

אין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא יראת שמיים בלבד

שנאמר ועתה ישראל

מה אדוני אלוהיך שואל מחמך

כי אם לי יראה

אז רואים מפה שהקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו יראה

עוד בגמרא שם

אמר רבה בשעה שמכניסים אדם לדין אומרים לו

נסעת ונתת באמונה

קבעת עתים לתורה

עסקת בפריה ורמייה

ציפית לישועה

פלפלת בחוכמה

הבנת דבר מתוך דבר

ואפילו האחר

אי יראה את אדוני אוצרו אין אי לא לא

גם אם אדם יענה על כל דבר שנשאל

ויגיד כן נסעתי ונתתי באמונה קבעתי עתים לתורה עסקתי בפריה ורמייה ציפיתי לישועה פלפלתי בחוכמה והבנתי דבר מתוך דבר

עכשיו בא המבחן האמיתי יש לו יראת שמיים או אין לו האם יראת השם היא או צרו או לא

אם כן כן

אם לא לא גורנישט מיט גורנישט

כל מה שהוא עשה

משל לאדם שאמר לשלוחו

העלה לי קור חיטין לעלייה

הלך ועלה לו

אמר לו ערבת לי בהן קו חומטין?

אמר לו לא

אמר לו מוטב אם לא העלית

זאת אומרת

יש חומר שמשמר מפני התולעים קוראים לזה חומטין

וצריך לשים שיעור של קו

בתוך הקור

של החיטין שהוא עלה לו

אם לא החיטים לא משתמרים הם יירקבו

זאת אומרת חבל שהעלית

אם לא שמת את החומר המשמר חבל שאתה העלית

כל זה היה לחינם

זה כמו שהשאירו בשר לא מלוח

אז הוא התקלקל

מה משמר את הבשר? המלח

אז זאת אומרת

אם יש

יראת שמיים

אם היא אוצרו

זה העיקר החשוב בעיניו

זה מה שחשוב

זאת אומרת יראת השם היא אוצרו אפילו אם אתה יודע את כל השס ואתה מקיים את כל המצוות ואין לך יראת שמיים

הכל בטל וממותן

מבוארים הדברים דברי רבנו יונה בשער תשובה א' יוד

וזה לשונו והנה

הבורא נפח באפי נשמת חיים חכמת לב וטובת שכל

להכירו

וליראה מלפניו

ולמשול בגוף

וכל תולדותיו

אומר לנו רבנו יונה

שהבורא נפח באפינו נשמת חיים

והיא

חכמת לב

וטובת שכל

מדובר על כל אדם

שהשם נפח באפיו נשמת חיים

שהיא חכמת לב וטובת שכל

ובשביל מה הוא נפח בו זאת?

להכירו

וליראה מלפניו

ולמשול בגוף וכל תולדותיו

כאשר היא משילה על שאר בעלי החיים שאינם מדברים

כמו שאנחנו בנשמתנו מושלים על כל בעלי החיים

שהם לא מדברים

אז אותו דבר אנחנו צריכים למשול על הבעל חיים שלנו על הגוף

מהי מטרת החיים?

לשמה קיימת בנו נשמת חיים

החוכמה והדעת

להכירו וליראה מלפניו

כל הווייתנו בעולם מטרתה שנגיע להכרת השם

והיראה מלפניו

אדם שחי בעולם הזה

ונופחה בו נשמה

חכמת לב וטובת שכל

והוא לא מכיר את השם

ולא ירא מפניו וגרוע מבהמה

בשביל מה אתה פה? בשביל מה אתה צריך שכל בכלל?

הרי ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא אתבונן

זה יותר גרוע מבעלי חיים

ויראה זו תביא גם כן לממשלת הנפש על הגוף וכוחותיו

אם יש לאדם יראה מאת השם

ודאי שהוא ימשול בנפשו על גופו וכוחותיו

וכפי שקיים מצב זה

שהאדם מושל על בעלי חיים

כך במצבו המתוקן האדם מושל על גופו שזה חלק הבהמה שבו

במעלת היראה

זוכה האדם לשלמותו

מי שרוצה להשיג שלמות חייב שתהיה לו יראה

במעלה של היראה הוא זוכה לשלמות

ומקיים את הנדרש ממנו כי מי שירא לא פוסח על שום דבר

ומקיים הכל על הצד הטוב ביותר והשלם

ומעלת היראה היא בשעה שקיים פחד אמיתי בלב

מהקדוש ברוך הוא בצורה מתמדת

זאת אומרת אדם ירא זה כל הזמן

לא לפרקים

כל הזמן הוא יראה את השם

ומדובר על פחד אמיתי בלב מהקדוש ברוך הוא בצורה מתמדת

יש הדרגה הנמוכה ביותר

שזה יראת העונש

שאדם פוחד שאם הוא יעשה טעות הוא יענש

כמו שאדם לפחות פוחד ממצלמות בכביש המהיר

או ממלכודת

שממתינה לו,

הוא כל הזמן נוסע בחשש.

לפחות כך צריך להיות פוחד כשאתה נוסע במהירות במרוץ החיים,

בשעה שאתה יודע שהמצלמות של הקדוש ברוך הוא מצלמות כל רגע.

זה לא כל כמה קילומטרים יש מכמונת.

זה כל הזמן אתה מצולם.

לא תוכל לברוח מהסרטים שהסריטו אותך.

אז אדם שיודע שכל הזמן הוא מצולם, ודאי שהוא בפחד לעשות טעות.

זה לא פחד שלילי.

אני לא רוצה להיכשל, אני לא רוצה להיתפס על עבירה.

אין היראה רק אמצעי כדי להגיע לשלמות,

אלא שהיראה גופה היא שלמותו של אדם.

יראה היא לא רק הגורם להביא את האדם לשלמות,

אלא היא עצמה עצם זה שאתה יראה זה שלמותך.

וגם בגן עדן,

במצב שאחרי עבודת העולם הזה,

גם כן קיימת בו מידת היראה.

כמו שמובא ברשי.

אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם

ולא תהיו מזדעזעים ממני.

והתהלכתי בתוככם, מבטיח השם יתברך

שהוא יטייל עם הצדיקים בגן עדן.

אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם

ולא תהיו מזדעזעים ממני.

יכול לא תיראו ממני?

תלמוד לומר והייתי לכם לאלוהים.

להזדעזע לא תזדעזעו.

ליראו היראה חייבת להישאר

כי והייתי לכם לאלוהים זה לעולם, לנצח.

אם מלאכי השרת שנמצאים אצל הקדוש ברוך הוא

והם נמצאים בחיל,

ברטט,

ברעדה,

לפני השם יתברך

והם אין להם שום מקום לעשות טעות כאילו.

אין להם בחירה שתמשוך אותם כל כך

להטות מדרך השם ומרצונו.

ובכל אופן,

הם כל הזמן במצב זה,

אז כל שכן אנחנו.

אז היראה לא תיפסק גם לאחר העולם הזה.

לא נהיה מזדעזעים.

אבל יראים את השם יתברכו.

ומדגיש רבנו יונה

ברש שער שלישי עוד זן

ידוע תדע

כי יראת אדוני יסוד המצוות.

ובזה ירצה אדוני את ברואיו

כמו שנאמר רוצה אדוני את יראב.

מה רוצה השם?

יראי שמיים.

זה מה שהוא רוצה.

והיראת שמיים היא היסוד של המצוות.

בזה רוצה השם.

זו תכלית הבריאה.

זו מטרת העבודה.

לזכות למעלת היראה

להכיר מלכות הבורא ולקבל את מלכותו עלינו.

לשם כך ניתנו המצוות.

יש ציוויים שציווה המצווה הוא האלוקים.

גישתנו לקיום המצוות צריכה להיות

בגדרי התבטלות לחוקי מלכות.

כמו שחוקי המלכות

מחייבים כל אחד

והאדם צריך להתבטל

בפני החוקים.

הוא לא מאן דה אומר להחליט כן עושה לא עושה.

חייב להתבטל

לחוקי המלכות

ולא כחיפוש מעשה טוב לתועלת עצמנו ושלמותנו

אלא צריך להתבטל לחוקי מלכות ולעשותם מצד היותם חוקי מלכות

בין אם זה טוב לתועלת עצמנו או לא טוב עושים מה שהחוק מחייב

אמנם ודאי שהמצוות גם מועילות לשפר את מצבנו

אין מצוות סתמיות

או חוקים ללא טעם ידוע לפני השם

והקיום של המצוות מהפך אותנו מרע לטוב

בלי קיום המצוות במתכונתן השלמה

אי אפשר שהאדם יתהפך מרע לטוב

רק על ידי קיום המצוות בשלמות

מטרת המצוות ואופן עשייתם צריך להיות מתוך התבטלות

לרצון השם

השם רוצה אני מבוטל למה שהוא רוצה

לא היסוס לא הרהור לא עיכוב

בזריזות בשמחה

עושה את רצון השם בדיוק כמו שהוא רוצה

אם אין מלך אין גזרות

כמו שאמר הרמב״ן

משל למלך שנכנס למדינה

אמרו לו עבדיו גזור עלינו גזרות

אמר להם כשתקבלו מלכותי אגזור עליכם גזרות

כך אמר הקדוש ברוך הוא

קיבלתם מלכותי

קבלו גזרותיי

איפה קיבלו מלכותי?

אנוכי אדוני אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים

כשקיבלו את אנוכי אדוני אלוהיך

מיד נצטוו לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי

התחילו הגזרות

בלי גישה זו של קבלת עול מלכות שמיים

אי אפשר לקיים גזרות הבורא כהילכתם

זאת אומרת חייבים קודם כל לקבל עול מלכות דהיינו יש מלך ואנחנו עבדים

אין לנו מקום

להסתפק

להתעכב

להרהר

אלא

הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות בוראי בכל רגע נתון

הנני

בלי הגישה הזו של קבלת עול מלכות שמיים אי אפשר לקיים גזרות הבורא כהילכתם

כי אדם שלא קיבל עול מלכות לגמרי אז הוא יכול לחפף

פה אומר לא חייבים בדיוק פה אומר ככה פה לא עכשיו פה אחר כך היום אין לי כוח

נראה מחר

זאת אומרת שאין עליו עול מלכות

דוגמה לכך משמשת לנו פרשת מסירות נפשו של אברהם אבינו

שמסר את נפשו לכבשן האש

בגלל הכרת אמונתו באל אחד

עצם זה שהוא השיג את הבורא התברך בשכלו

וידע

באופן ודאי שיש אלוקים מנהיג לכל הברואים

זה הספיק לו כדי

להיות נשלח לכבשן האש כדי לא לעבוד עבודה זרה ולהציל את חייו

והתורה מתעלמת ממסירות נפשו של אברהם

ומזכירה זאת רק ברמז

ואומרת

שהשם הוציא אותו מאור כשדים

זהו

אור זה הכבשן של כשדים

מאור כשדים זה הכל זה כל הסיפור

למה לא מפתחת התורה משבחת מתפחלת ומתלהבת ממעשה זה של מסירות נפש

ואילו את פרשת העקדה

העריכה התורה מאוד

כך שואל החסיד

היעבץ

וזה לשונו

ויש להקשות

מדוע לא העריכה התורה לבאר הנס הגדול של אור כשדים

ויש לומר

כי לא היה

חולק על עובדי עבודה זרה אלא כפי השכל כחוק כל פילוסוף יחזיק בדעתו

והשכל הישר מכריחו לכך

לאהבת האמת

התורה לא מתפעלת מזה שאדם יש לו שכל ישר והוא פועל על פי שכל ישר

שכל ישר מחייב

לאהוב את האמת

ולשנוא את השקר

כדרך כל פילוסוף

שהפילוסוף משיג את האמת בשכלו ורק בשכלו

וזה מחייב אותו להחזיק בדעתו

ויהיה מוכן גם למסור את נפשו כמו שעשו גם פילוסופים גויים

זאת אומרת

לא היה חולק על עבודה זרה אברהם אבינו אלא כפי השכל

כחוק כל פילוסוף יחזיק בדעתו

אם הוא פילוסוף אמיתי כל אדם שהוא פילוסוף אמיתי

ודאי שהוא יחזיק בדעתו אחרת מה הוא לא פילוסוף

הוא מכריח

אז זאת אומרת

והשכל הישר מכריחו לכך לאהבת האמת

אבל עיקר השכר

זה כשזה נעשה לשם אדוני

עיקר השכר זה לא מה שאתה עושה על פי שכל

אם השכל מחייב אותך ואתה עושה

זה עדיין לא מחייב שכר מתי זה מחייב שכר?

כשאתה עושה את המעשה לשם השם

ממשיך היעבץ ואומר וזה שאמר בשבת ובכיבוד אב ואם

כאשר צווכה אדוני אלוהיך

כי המנוחה והכבוד

המנוחה בשבת והכבוד שאדם חולק לאביו אל אמו

יעשה האדם זה מצד הטבע וזה מצד השכל

המנוחה זה מצד הטבע שגופו של האדם רוצה לנוח

והשכל מחייב שצריך להכיר טובה ותודה ולכבד את ההורים שגידלו וחינכו והשקיעו וכולי

זה השכל מחייב

לכן מוסיפה התורה ואומרת כאשר צווכה אדוני אלוהיך

אל תקיים את מצוות השבת והמנוחה בשבת

בגלל שהגוף מבקש ותובע את זה

כי זה טבעך לנוח

אל תעשה כיבוד אב ואם בגלל שהשכל שלך מחייב

תעשה את זה בגלל שהשם ציווה אותך רק בגלל שהשם ציווה אותך

אז אתה מקבל שכר

אם אתה לא עושה את המצוות בגלל שהשם ציווה אותך

אין שכר

יש שאלה נפלאה הקדוש ברוך הוא עושה מעמד

חד פעמי בעולם גרנדיוזי בלשון של העולם

מעמד הר סיני התגלות אלוקית

נו במעמד זה היינו מצפים שיהיה איזה בשורה גדולה מאוד מאוד מאוד נכון?

ומה אומר הקדוש ברוך הוא לא תרצח

גם בלי שהשם יגיד את זה בעשרת הדיברות

זה דבר טבעי, הגיוני, שכלי, שלא תרצח זה מחויב המציאות כי אם אחד ירצח, ירצחו אותו והוא ירצח את ההוא והוא המשפחה שלו וזאת המשפחה שלו

בחמולה מול חמולה ושבט מול שבט ועיר מול עיר ומדינה מול מדינה וכל העולם יתקלל

אז זה דבר ברור שלא תרצח זה דבר שבני אדם צריכים להביא לבד

לא תגנוב

דברים ברורים, מה זה לא תגנוב?

אם יהיה מותר לכל אחד לגנוב אז יהיה פה מהפכה ואחד יהרוג את השני

not enough

זה ברור אחרת איפה יהיה מסגרת משפחתית כל אחד יעשה מה שהוא רוצה

למה הקדוש ברוך הוא כביכול בזבז

בדיברות ואמר דברים פשוטים ברורים

שגם בלעדי אמירתו

העולם היה מבין זאת

אלא החידוש בעשרת הדיברות הוא שגם מה שברור לך על פי שכל אתה צריך לקיים בגלל שהשם ציווה את זה

לא בגלל שהשכל שלך אומר שנכון לעשות כן

אלא בגלל שהשם ציווה

אז קודם כל על זה אתה תקבל שכר

כי עשית לשם השם

דבר שני אם זה יהיה מוטל על השכל אז לא כל אחד יש לו אותה רמה שכלית

אז יש אחד שיגיד זה אני לא נראה לי וזה כן נראה לי וזה כן כן וזה לא לא וזה לא מסור לנו לשכל

זה מצוות שחייבים לקיים בגלל שהשם ציווה

כאשר ציווהך זה צריך להיות המחייב בקיום כל המצוות

ומעלה זו רחוקה מאיתנו למאוד

אנחנו מקיימים מצוות מתוך הרגל

אולם התבטלות לציווי השם

דבר זה נעלם מאיתנו

האם כל אדם שהולך להניח תפילין בבוקר

הוא זוכר שהוא מניח את התפילין בגלל שהשם ציווה אותו להניח עכשיו תפילין?

למרות שהוא אומר אשר קידשנו במצוותיו וציוונו

הוא שומע בכלל על מה הוא מדבר?

אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להתעטף

אז חכמים תיקנו לנו להזכיר את זה בפה

ולומר שכל מה שאנחנו עושים זה בגלל שהוא ציוונו

למה אני עושה את זה? לא בגלל הרגל שבבוקר צריך להתעטף בטלית ובתפילין ולהתפלל

בגלל שהוא ציוונו

ומתי הוא ציוונו?

ייראוך עם שחר

הוא רוצה שנתפלל בנצח עמה

אז כל דבר צריך לעשות בגלל שהשם ציווה

ואיך שהוא רצה שאנחנו נעשה

וכן בכל המצוות

האדם יכול להכיר נקודה זו בעת חרטה על חטא מסוים

כגון אם הוא מודע לזה שהוא ביטל תורה

או שדיבר לשון הרע

אז החרטה היא

בזבזתי זמן לבטלה

דיברתי סתם בלי כל תועלת

והזקתי לזולת

אולם להתחרט

שעשיתי נגד רצון השם

חרטה זו אינה מצויה אצלנו

איי איי אני אומר לך היום לא קמתי בזמן איי איי הייתי עייף איי איי

אבל הוא מתחרט שהוא עבר על רצון השם או שהוא מתחרט שהוא פספס את התפילה

שהוא ביטל תורה והפסיד את מעלת לימוד התורה

או שעברתי על רצון השם

חרטה זו אינה מצויה אצלנו

ודווקא זוהי החרטה האמיתית

שאדם צריך להתחרט ולהצטער מאוד על מה שהוא עבר על רצון השם יתברך

השם רצה ממך משהו ולא עשית זאת

אתם יודעים מה הקדוש ברוך הוא אמר מספר פעמים ואפילו למשה רבנו

בשעה שרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה אני לא רוצה

אז כשעוברים על רצונו יתברך

יכולים לצפות גם שכשנרצה הוא לא ירצה

בזה חבל מאוד כי בלי שהוא ירצה לא נצליח שום דבר

אז אם אנחנו רוצים שהשם ירצה לעשות רצוננו

אנחנו צריכים לרצות לעשות את רצונו

ברבנו יונה אומר בגדרי החרטה יבין לבבו כי רע ומר עוזבו את אדוני

אין יותר רע

ואין יותר מר

מלעזוב את השם לא לגמרי אפילו לא לגמרי אפילו בדבר אחד משניים

תחשבו אתם

כשאתם מבקשים ממישהו משהו

והמישהו הזה מתעלם

מדבר שחשוב לכם, אתם אומרים לו, תעשה לי טובה, אני ממש, אני אומר לך, אני פה, שם, אני חייב לנסוע פה ושם

ותעשה לי כך. נגיד, תכניס לי את הבשר

לתוא אל תשכח, כי הבשר ילך פייפן, אתה בבקשה אל תשכח, בסדר?

בסדר.

באים, לא דובים ולא יער.

הבשר, אוכלים אותו קורטוליים.

איך מרגיש בן אדם?

איזה בן אדם אתה?

ביקשתי ממך,

היית אומר לי, אני לא יכול, אני לא רוצה,

אבל הבטחת לי, אמרת לי וכו' וכו',

ותראה, על דבר אחד, על קילו בשר,

על 70 שקל, על 120 שקל, תראו איך הוא כועס, רוטן ברוגז לעולם.

ואנחנו מבטיחים לקדוש ברוך הוא, אנחנו לעשות רצונך, חפצתי.

אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא חיים.

למה אנחנו רוצים ממנו חיים?

למענך אלוהים חיים.

כל החיים שאנחנו מבקשים, זה יהיה רק למענך, כבוד הרב,

כבוד הקדוש ברוך הוא. מה שתבקש, עליי.

ואז עוברים אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, מתעלמים, שוכחים,

בכלל איפה הוא, ואומרים לו, גם אין לי כוח ולא היום, ונראה מחר, ואם בכלל,

וזה לא לפי המדרגה שלי, ואני לא זה, אני עוד לא בנוי לזה,

זה ייקח כמה שנים, בוא נראה, וכולי. וואי וואי וואי, וואי וואי וואי. זה לא אמרת לחבר,

לא אמרת לשר, לא אמרת למלך בשר ודם, למלך מלכי המלכים,

שאם הוא סותם לך רק את האף דקה,

להתראות.

דקה.

החרטה האמיתית היא על ההתרחקות מאדוני וחסרון הרגשת מלכותו.

על זה אנחנו צריכים להתחרט באמת.

איך התרחקנו במשך השנים, הקדוש ברוך הוא?

איך אנחנו חסרים את ההרגשה שהוא מלכנו בראשנו,

והוא מעלינו בכל רגע וצופה במעשינו ומצפה מאיתנו

לומר עלינו ישראל אשר בך את פאר.

כי החסרון הזה הוא עיקר הפגם שבעבירה.

כשאדם עובר עבירה, הפגם הגדול ביותר

זה משהו על ידי העבירה הוא מתרחק מן השם ולא מרגיש את מלכותו עליו.

עיקרו של ראש השנה קבלת עול מלכות שמיים.

אמרו לפניי בראש השנה מלכויות.

אומרים עשרה פסוקים של מלכויות

כדי שתמליכוני עליכם

מתוך הכרה פנימית אמיתית.

ואם כן ההכנה ליום הדין היא להשתדל

בכל מעשה

להתאים אותו לרצון השם.

למה אני לומד?

למה אני מתפלל?

כי השם רוצה זאת ממני בעת הזאת.

גם ביקורת על המעשים

צריכה להיות בכיוון הזה.

בכל פעולה לזכור את השם. למה התרחקתי מהשם?

וזה חיוב מן התורה שנאמר יישמר לך פן תשכח את אדוני אלוהיך.

צריך כל אחד לחפש יראת שמיים

לקבל עול מלכותו יתברך.

אם נשריש בתוכנו מעלה זו

הדבר הזה ישמש אותנו כהכנה לראש השנה.

ליום שאנו מצווים בו תמליכוני עליכם.

אומנם נתבהרה לנו החובה להמליך את הבורא עלינו,

אולם למעשה אנחנו לא יודעים איך להתחיל.

לכן צריך להדגיש

כי מעלת היראה נקנית בהתבוננות מתמדת בדרכי השם בהשגחתו בעולם.

בין עלינו על הפרט בין על המשפחה בכלל בין על האומה והעולם כולו.

לערוך מחשבות ולהתבונן תמיד ביראת אדוני.

ושעת הכושר הנוחה ביותר לזה שלוש פעמים ביום

זה בזמן התפילה שכולה מלאה בהכרת השם מתחילת התפילה.

אם בן אדם יסתכל על פירוש המילות הכתובות בתפילה

ויבין את המשמעות

הוא יקבל יראת שמיים ויקבל עול מלכותו יתברך.

כל המזמורים לפני עד לקריאת שמע קבלת עול מלכות שמיים

ואחרי זה מתוך קבלת עול מלכות שמיים וקבלת עול מצוות

עומדים לפני השם

כשעינינו נשואות לקודש הקודשים בבית המקדש

ויודעים שעומדים לפני השם במרום ומדברים לפניו ואומרים השם שפתיי תפתח

ופי יגידתי לתך

אז עולים לעולמות הגבוהים ביותר וזוכים

ליראת שמיים אמיתית

לערוך מחשבות ולהתבונן ביראת השם תמיד

בשעת הכושר הנוחה ביותר לזה היא התפילה

כולה מלאה בהכרת השם

שלוש תחנות ביום ביקש הקדוש ברוך הוא שנעצור ונתדלק את עצמנו

לתדלק ביראת שמיים

גם בעת התפילה אם מתבוננים אנו במצבנו בעולם

כיצד יד אדוני מנהיגה כל בדין וביושר בשכר ועונש

התבוננות זו בכל הדין והמשפט של הבורא

תביא ליראת שמיים

רק רואים מה עברנו בחמישים יום האחרונים

וכבר מאיימים חמאס

שלקראת ראש השנה הם יתחילו שוב פעם אם לא יגיעו איתם להסכמות

ובפרט שמרגישים שהם נדחים כעת מתשומת העולם

והבעיה הפלסטינית היא בשוליים כיוון שעכשיו כולם מתעסקים בדאעש

ממילא לא ישקמו להם את עזה

ואז הם ירצו להראות שהם עדיין קיימים

וכמובן שהם ישלחו טילים ואז העולם מתעורר עוד פעם להסתכל שיש עוד ארגון

קיקיוני בשם חמאס

שמטרתו להכניס בנו יראת שמיים

כדי שנראה שיד ההשגחה מטפלת בנו כפי מעשינו

אז גם בעת התפילה אם מתבוננים אנו במצבנו בעולם

כיצד יד השם מנהיגה כל בדין וביושר בשכר ועונש

התבוננות זו בכל הדין והמשפט של הבורא

תביא ליראת שמיים

וחסרון ההתבוננות

יגרום לאדם לאבד את עולמו ולא להגיע לתכליתו

מה הסיבה לפריקת עול ובעיטה חס ושלום במלכות שמיים?

נובע מכך שאנחנו לא יודעים כוחו של דין

לא חשים מה זה דין רק עד שהוא פוגע בגופו של בן אדם

אתמול הגיעה להרצאה אישה מסכנה

שנודע לה שהיא חולה במחלה ולא נותר לה הרבה זמן אתם צריכים לראות איך היא בוכה על חייה

רק אז אדם מבין מה כוחו של דין

כל זמן שהדינים עוברים לידו על אחרים

הוא אפילו לא מתפעל אולי לרגע הוא אומר מסכנה וזה וממשיך

הוא לא לוקח בחשבון

שיכול להיות שהוא המטרה הבאה

הרי הוא לא שלם בשלמות

זה אומר שהוא מזמין לעצמו צרות

אבל הוא לא מתבונן בכוחו של דין

והוא לא יודע שזה שורש האבדון

ואם ישים את ליבו על דין

ויהיה לו יראת השם פחד אמיתי ויתבונן בזה תדיר

זה יהיה מקור ההצלחה שלו

להגיע להכרת השם מיראתו

אשרי אדם מפחד תמיד

אשרי אדם מפחד תמיד

ככה נגיע לתמליכוני

ויעלה זיכרונכם לפניי

או בזכות השופר שהוא מעורר

לדבר הזה

רבי חנניהו ברגשיו אומר עושו הקדוש ברוך הוא זה כל ישראל לביקורת המשפחות

שנה אמור אדונו בסלומן סד גוי יגדיל תרו ויעליר