קשיות עורף והתרופה לה | הרב אמנון יצחק שליט"א

"וַיֹּאמֶר השם אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא" (שמות לב ט) 

אם נתרכז להגיע אל האמת, נוכל למצוא אותה אפילו בתוך ערבוביה גדולה של נגיעות! - אם! נתרכז להגיע אל האמת, אז נוכל למצוא אותה אפילו בתוך ערבוביה גדולה של נגיעות. מבט האמת קרוב לנו מאוד, אומנם לא נטעה לומר 'כי קל הוא', הן אמת אם אך נרצה נראנו, אבל לא נאמר 'כי קל הוא', אבל לא בנקל נראה, כי קושי עורפינו עומד בפני הרצון לראות את האמת. מה גורם באמת שאדם לא מגיע אל האמת? קושי העורף! קשי עורף. יש בני אדם אשר אם גם יראו האמת בעיניהם לא ישנו דרכם הרעה. {וידוע על מי מדובר כמובן...}. 

ואמרו זכרונם לברכה: 'רשעים אפילו על פתחה של גיהינום אינם חוזרים בתשובה!' כי אם גם יראו את רוע מעלליהם, ואת העונש המר שיגיע להם, הוא יהיה בחוש לפניהם, לא יועיל להם לחזור בהם, כי אינם יכולים להפוך פניהם אחורנית מפני קושי עורפם. עַם קְשֵׁה עֹרֶף אתה, אומר ה"ספורנו" על זה: "שאי אפשר שיהיו צדק ויושר לבב - עם קושי העורף". מי שהוא קשה עורף אף פעם לא יכול ללכת בצדק וביושר לבב, כי אומנם קשי העורף הוא הולך אחר שרירות לב, אף על פי שיודיעוהו בראיה ברורה שמחשבתו מביאה אל ההפסד - אל יפנה אל המורה, לא רוצה שיורו לו את הדרך, לא יסבירו ולא יוכיחו, כאילו עורפו קשה כגיד ברזל שלא יוכל לפנות אנה ואנה!". 

וכן בפרשת "תשא" מגלה לנו הספורנו שם את סוד הכוח הרע הזה! וזה לשונו: "גיד ברזל עורפם ולא יפנו באופן שאין תקוה שישובו בתשובה!". גיד ברזל עורפם ולא יפנו, זאת אומרת לא יפנו בשום אופן להשיב האמת אל לבם; 

- 'עזוב אותי בחיאת לא רוצה לשמוע, עזוב! אתה אל תקשקש לי... אני מה שאני עושה די!...' 

מכירים את החבר'ה הטיפשים האלה? באופן שאין תקוה שישובו בתשובה! הלא כתבנו כמה פעמים כי כל עונש הבא ממנו יתברך אל האדם אינו בא אלא ללמדו להחזירו למוטב, וכל גזרת כיליון ומיתה שבאה על האדם פירושה - שאין לאדם ההוא תקנה להביאו לידי תשובה, וממילא תיקונו - כיילתו. 

לכן אני מפציר באנשים שחולים במחלות הקשות: 'שיעשו תשובה מלאה!' 

כי מי שאין לו סיכוי לעשות תשובה, לוקחים אותו, אבל מי שיש לו סיכוי לתשובה לא לוקחים אותו, ובפרט אם הוא עושה תשובה. 

במעשה העגל אמר הקב"ה למשה: "רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא, וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם" (שמות לב ט-י) זאת אומרת הקב"ה לא רואה שום סיכוי שהם יעשו תשובה, לכן הוא מחליט לכלות את כל עם ישראל! וכך יתפרש דברי ה"ספורנו" שמשום שאין תקוה שישובו בתשובה ממילא אין להם תקנה אלא כיליון חס ושלום. למדנו מכאן עד היכן הדברים מגיעים: כי בדרך הטבע אין שום אפשרות לקשי עורף לשוב ולבחור בטוב! מי שהוא קשי עורף אין סיכוי לכאורה, ולא היה שום מוצא. 

עד שפתח הקב"ה פתח חדש, ואמר למשה: "הַנִּיחָה לִּי!" כאילו הוא תופס אותו, אומר לו הַנִּיחָה לִּי רמז לו 'תפוס אותי!' {ולראות שמה את רש"י במקום} 

היינו שבכל עוצם גדולת משה רבנו תפעל תפילתו במסירות נפש להגן עליהם. ובברכות לב' כתוב: 'שתפס משה לקב"ה כאדם שתפס לחברו בבגדו, שמסר עצמו למיתה עליהם! כשעמד משה בתפילה עד שאחזתו אש של עצמות, עד שהחלהו!' דהיינו רש"י אומר: 'הפציר בו!' דהיינו הפציר בה' יתברך כל כך, מה שמצטייר באדם כאילו החליאו בהפצרותיו! "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי השם אֱלֹהָיו" (שמות לב יא) 

המגיד מדובנא אמר: 'כשמשה רבינו שאמר (שמות לב לב): "מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" אני לא מוכן! 

כי ה' אמר לו: 'אני אכלה את עם ישראל "וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" אני יוציא ממך עם גדול מחדש, אני מתחיל מחדש, אותם אין סיכוי אני גומר את הסיפור, מתחיל ממך!' 

אמר לו: "וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" 

אומר המגיד מדובנא: מה התכוון משה רבנו בזה? מה, הוא אומר לקב"ה תנאים? תשמע, מה, אני לא מוכן וזה וזה...? לא! הוא אומר: 'תשמע, יש עצה! עם ישראל סומכים עלי שאם יעשו חטאים, וכל פעם אני אתפלל עליהם ואתה תמחל להם, אז יש לי עצה: תמחה אותי מן העולם, ואז הם ידעו שאין להם במי לתלות, ממילא הם יחזרו בתשובה - הם לא יסמכו יותר עלי ויחזרו בתשובה. 

הרבי מקוצק אמר: 'שהמגיד מדובנא אמר פה דבר תורה לאמיתה!'. כל כך התפעל הרבי מקוצק ממה שאמר המגיד מדובנא על הפרוש הזה: שמשה רבנו אמר: אתה יודע מה אני מפריע, הם סומכים עלי! אז כך אותי מפה וככה כל העם ירוויח, והם יחזרו בתשובה. מבהיל על הרעיון! 

אבל כל זה לא הועיל, אלא שעה! כמבואר ברמב"ן, ואם אם כן במה נתקנו אחר כך? מה עשה משה שלמרות קשיות העורף שבו בתשובה? הרי אם הם עַם קְשֵׁה עֹרֶף, וה' אומר שהם קְשֵׁה עֹרֶף לפי ה"ספורנו" זה אין סיכוי שיחזרו בתשובה כיוון שהם הקשו עורפם וזה גיד ברזל! והם לא שבים אנה ואנה, ולא שומעים בקול המוכיחים ובקול המורים, אז מה, איפה הוא תיקן את זה? אז הוא הפציר בה' ועשה הכלה כל טוב ויפה.. תכלס! הם חזרו בתשובה או לא? במה הם חזרו בתשובה? הדבר הראשון שעשה משה רבנו, עוד טרם ששרף את העגל, והשקה אותם... 

למה הוא השקה אותם את העגל? כי כשהם שתו אחרי השריפה והם שתו - שהעגל יצא להם מהקטנים... 

בקיצור, טרם שרף את העגל, הוא שבר את הלוחות!! כמו שכתוב (דברים ט יז): "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם" ומתרגם יונתן: "וּתְבַרְתִּינוּן וְאַתּוּן חַמְיַין כַּד לוּחַיָא מִיתְבְּרִין וְאַתְוָותָא פָּרְחִין". שברתי אותם, אתם רואים איך הלוחות נשברים והאותיות פורחות באוויר. זה היה מבוא לתשובתן, שבירת הלוחות לעיניהם! ועוד על ידי משה!! והאותיות פורחות!!! כל הראיה של הדברים האלה - בקעה דרך קושי העורף ואיפשרה את התשובה. בזה גילתה לנו התורה שיש רפואה אפילו לקשיות עורף, שזה התעוררות חזקה מאוד וקיצונית. 

הסברתי את זה במשל: אם אדם נכנס חרדי רב חשוב! למועדון, ורואה רוקדים שמה בתערובת אנשים ונשים, וזמרים פסולים... 

והוא אומר להם: 'מה זה! חילול ה'! אסור!' 

צוחקים עליו: 'תעוף מפה! מה אתה מבלבל את המוח, אתה רוצה לרקוד? בקשה! אתה לא רוצה תלך מפה! מה אתה בא לבלבל את המח לך לבית כנסת... מה אתה מפריע לנו!?' 

הוא יצא החוצה, חוזר עם ספר תורה, נכנס עם הספר תורה כולם בהלם, פותח את הספר תורה, קורע את כל הספר תורה! 

ואומר להם: 'זה מה שאתם עושים!! אתם קורעים את התורה!!' 

כולם ברחו מהמועדון. זה מעשה קיצוני! 

כשאתה מדבר לבן אדם ואתה אומר לו: 'תשמע! אתה דורס את התורה אתה...' 

- 'עזוב אותי!...' 

אבל כשאתה עושה לו מעשה; שובר את הלוחות! כל העולם קיים בזכות התורה - אתה שובר את הלוחות?! איזה אומץ, איזה אומץ! "וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב טז) זה מִכְתַּב אֱלֹהִים! אתה יכול לקחת? אנחנו יכולים יכול לזרוק סידור על הרצפה סידור?! חומש! ספר תורה... ה ל ו ח ו ת של ה א לו קים!!! הוא זורק אותם ושובר. כי הוא ידע: רק עם זה הוא ישבור להם את הקשיות עורף. 

מה אמר ה' על זה? "יישר כוחך!" 

ומפה אומרים האשכנזים יישכוח יישכוח. – 'יישר כוחך ששיברת!' ה' הסכים איתו, הוא הציל את עם ישראל. אבל אתם מבינים? השיא! הפסגה שהגיע משה רבנו, זוכה להוריד את הלוחות, זה העבודה שלו כמו שאומרים, הוא היחידי הזכאי מכל העולם להוריד את הלוחות, והוא שובר אותם. כאילו כל מפעל חייו! כל מפעל האנושות!! כל הרצון האלוקי!!! הכל - בשביל להציל את עם ישראל, וזה עבד. אז רואים שיש גם פתרון לקשיות עורף - קיצוניות! קיצוניות!! התעוררות חזקה מאוד בקיצוניות. 

למדנו מכאן: שאם אדם יחפוץ להיטיב דרכיו; צריך לעורר עצמו בהתעוררות גדולה מאוד! ויעמיק בלימוד המוסר, יעמיק אבל בלימוד המוסר, בציורים שיגבירו בו את ההתעוררות. כבר אמרנו כמה פעמים שההבדל בין אדם לאדם מה הרמה שלו? זה איזה ציורים הוא יכול לצייר שיהיו לנגד עיניו תמיד! אדם שיודע לצלם את הגיהינום דולקת מולו - הוא לא יחטא! לעומתו האדם שיודע לצייר את התענוג מהעבירה - הוא חוטא! אז איזה ציור אתה מעמיד? אם אתה מעמיד ציור של העונש ואתה יודע להמחיש אותו - אתה לא תחטא! אבל אם אתה לא יודע - או שזה רפיא בידך, אז אתה חוטא רחמנא לצלן! 

למדנו מכאן, שאם יחפוץ, זה תלוי אם הוא חפץ, אם יחפוץ האדם להיטיב דרכיו, צריך לעורר עצמו בהתעוררות גדולה מאוד, ויעמיק בלימוד המוסר, ובציורים שיגבירו בו את ההתעוררות, והרבה יעמוד בהתבוננותו עד שיבקע דרך את קושי עורפו. זאת הדרך היחידה שתביא לידי שינוי מעשים באמת. 

"בדורנו" אומר ה"מכתב מאליהו" בזמנו: "היתה בנו יד ה'! אויב קשה כהמן, היטלר יימח שמו וזכרו. החריב מדינות שלמות של אחינו עם ישראל. עזבונו בעוונותינו הרבים, רוב יראי ה' ספו תמו! ומיודעי התורה נשארו רק אחוזים אחדים למאות, שבר ה' יתברך את שארית התורה לעינינו, הלא עלינו להתעורר הרבה ולשנות את כל השקפותנו, ודרכנו ומעשנו ולשוב אל ה' בחוזקה, ואז הוא ירחם על שארית הפלטה!". 

זאת אומרת הקב"ה בזמן השואה לפי "המכתב מאליהו" הוא לא שבר את הלוחות הוא שבר את עם ישראל! ולא צריך לתאר מה היה שם. בדורו של משה רבנו - רצה לכלות לגמרי! וזה בגלל; לא העגל, לא בגלל העגל, בגלל העגל - מתו כ-3,000 איש זה הכל. אלא, בגלל קשיות העורף! כשיש קשיות עורף אז אין תקוה לתשובה אז על מה, על מה מדברים? כאילו עם מי יש לדבר, נגמר הסיפור אין טעם! אז המידה של קשיות עורף היא הרבה יותר גרועה מעבודה זרה. שליש מעם ישראל הלכו בשואה. 

ברוך ה'! היום רבו ספסלי התורה, אבל הגזרות היום הם לא מהצד של אויבי וצוררי ישראל הגויים - אלא מאויבי וצוררי ישראל היהודים הישראלים: לעקור את התורה בכל מחיר! אבל זה הניסיון האחרון, וככה מקדמים את הגאולה יותר מהר, הם חושבים שהם מצרים לתורה - הם לא מבינים! שזה יחזור עליהם בומרנג על הראש! כל הראשים האלה "הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ" מי נעשה ראש? כל מי שמצר לישראל - סופו שנעשה ראש. מסטר בנט ומסטר לפיד ופיצי לבני - - - אבל הקב"ה יחזיר להם על ראשם, את מה שהם ממעטים בכבודו ובתורתו, ובתופשי תורתו. במהרה בימינו - אמן, אמן!! 

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".