כלי עבודה לעולם הבא | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ויאמר אדוני אל משה אמור אל אהרון קח מדתך ומטה ידך על מימי מצרים ויהיו דם בכל ארץ מצרים

הגמרא בבא קמא צדיק בית

ברא דשתית מנמיה לא תשדה בקלה

בור ששתית ממנו מים לא תזרוק בו אבן

האדם חייב להכיר טובה אפילו לדומם שנהנה ממנו

ולכן אסור לבזותו

כמו כן נפסק להלכה

באורח חיים כף סעיף דלת

אין מעבירין על האוכלין

המוצא אוכלין בדרך

אינו רשאי לעבור עליהן ולהניחם שם

אפילו אם אחר זרקם שם אסור לעבור על ידם ולעוזבם

כשהם מונחים במצב של ביזיון

להתעמק בדברים הללו

הרי אין הבור

והאוכלין מרגישים בביזיונם

אז מה המשמעות של הכרת טובה לדומם

כשאינו מרגיש ואינו נהנה מזה?

עוד אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, בעניין מכת הדם במצרים

לפי שהגן הייאור על משה כשנשלח לתוכו

לפיכך לא לקה על ידו, לא בדם ולא בצפרדעים

ולקה על ידי הארון

וכן במכת כנים

לא היה עפר כדאי

ללקוט על ידי משה

כפי שהגן עליו כשהרג את המצרי ויתמנהו בחול

ולקה על ידי הארון

גם הדברים הללו צריכים הסבר

מנקודת ראות השכל

איזו פעולת הטבה עשו למשה?

אין הדומם אינו פועל כלל

האדם הוא שמנצל את סגולותיו לשימושיו

גם לא ייתכן ביזוי של הדומם כי הוא לא מרגיש בזה

וביותר צריך להבין

הרי ההכאה שמסבבת את הנס של שינוי טבע הייאור והעפר

הופכת אותם לכלים לקידוש שמו יתברך

אם כן איזה ביזיון יש בהכאת משה

אם על ידי השימוש בהם לעבודת השם הם מתעלים מאוד.

כל זה כאן בוער במסילת ישרים בפרק א'.

יסוד גדול ומקיף בכוחות הנפש של האדם מתגלה לנו בזה.

כל מידות הנפש מושפעות ונפעלות על ידי הרגש

ולא רק על ידי השכל.

לכן אם אין אנו מכירים טובה לדומם שנהנינו ממנו,

לכל שכן אם אנחנו מבזים אותו,

נפגע אצלנו הרגש

שאינו מגיב רק בהתאם לחוקי ההיגיון.

הרגש של בעל החסד

שרוצח לתת

ולהנות אחרים

תראה אם זה משם, מהמזגן פה, הפתח של המזגן.

אז יסוד גדול ומקיף בכוחות הנפש של האדם מתגלה לנו בזה.

כל מידות הנפש מושפעות ונפעלות

על ידי הרגש

ולא רק על ידי השכל.

לכן אם אין אנו מכירים טובה לדומם

שנהנינו ממנו וכל שכן,

אם אנחנו מבזים אותו,

אז נפגע הרגש

שאינו מגיב רק בהתאם לחוקי ההיגיון.

הרגש של בעל החסד שרוצח לתת

ולהנות אחרים,

הסיר תודה הוא לכל אשר הפיק ממנו הנאה בכל צורה שהיא

ואפילו לדומם.

הכלל הוא

פגיעה

ברגש משפיעה באופן ישיר על המידות

וממילא נפגמת מידת הכרת הטוב.

אפילו שהשכל צופה למרחקים

ודן על כל הכאת הייעור לפי התכלית המסובבת על ידי זה שהוא יהיה

קידוש השם,

לא כן הרגש שהוא ניזון מהמתרחש בהווה,

מושפע ממה שהעיניים רואות,

בחוש,

במעשה הקה גרידאו.

הכלל הוא, אמרנו, פגיעה ברגש משפיעה באופן ישיר על המידות.

הפגיעה ברגש משפיעה באופן ישיר ממילא נפגמת מידת הכרת הטוב.

אפילו שהשכל צופה למרחקים ודן על הכאת הייעור לפי התכלית המסובבת שיהיה קידוש השם,

אבל הרגש ניזון מהמתרחש בהווה

ומושפע ממה שהעיניים רואות בחוש,

מעשה הקה גרידאו.

נותנים מכה, זה משפיע על הרגש.

השכל מבין שיצא קידוש השם, המים יהפכו לדם.

כן, אבל מה העיניים ראו? מה החוש רע?

מעשה המכה על היוור,

וזה משפיע על הרגש ישר.

כשאדם רואה שחיטה,

אז התכלית היא שהוא יאכל סעודה, עכשיו יהיה סעודת מצווה.

אבל עצם המעשה, כשהוא רואה את זה, זה משפיע לו על הרגש מייד.

איי, אבל השכל מבין שזה יהיה לטובה,

ומקיים בזה מצווה.

אבל הרגש מתפעל יותר ממה שהשכל

משיג ומבין.

נמצא שעל ידי הפגיעה ברגש במעשה ההכאה,

עלולה להיפגע מידת הכרת הטוב של משה רבנו ליאור.

והרי המידה הזו של הכרת הטוב היא כלי חשוב לעבודת השם.

לכן צריך האדם לעשות כל השתדלות לרכוש את המידה הזו בשלמות ולא לפגום בה.

כי על ידי ילמד להכיר את גדולת חסדיו יתברך

עם כל הבריאה שהשם מתחסד איתה,

ועל ידי זה יתדבק בקדוש ברוך הוא,

וכפי השיעור של דבקותו הוא יוכל ליהנות

מזיו השכינה בעולם הבא.

אמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה,

כל הכופר בטובתו של חברו,

לבסוף כופר בטובתו של הקדוש ברוך הוא.

וכבר הבאנו במקום אחר

את ביאור מורנו

רבנו נחום זאב, זכר צדיק ברכה מקלם,

שהכרה טובה לאדם ולקדוש ברוך הוא שורש אחד להם.

ואם נפגמה המידה של הכרת הטוב לחברו,

לא יכיר גם חסדיו של הקדוש ברוך הוא.

פרעו כפר בטובתו של יוסף,

ובסוף כפר בטובתו של הקדוש ברוך הוא. מי השם אשר ישמע בקולו?

אז אם תיפגע במידה של הכרת הטוב לחברו,

הוא לא יכיר גם את חסדי השם יתברך.

ולבסוף, לעולם הבא יחסרו לו הכלים,

מידת הכרת הטוב לדבקות בקדוש ברוך הוא.

אז לא יהיו לו כלים

להידבק בקדוש ברוך הוא, כי הכלים לדבקות בקדוש ברוך הוא, זה מידת הכרת הטוב.

כמה שאתה מכיר טובה יותר לקדוש ברוך הוא, אתה נדבק יותר בו.

ואם אין לך את הכלים האלה, לא תוכל להתדבק לעתיד לבוא.

ולא עוד אלא כל עצם כוח הצמיחה של עולם ה...

העולם הבא מתפתח מתוך הגרעין של מידת הכרת הטוב.

הן תוכן שכר העולם הבא,

ביערו לנו חכמים זיכרונם לברכה בברכות יוזן,

שזה גדר נהנין מזיו השכינה.

זוהי ההנאה הרוחנית המגיעה לאדם,

כאשר התגלו לכל אחד לפי כוחו

כל הגילויים המתגלים מהנהגת הבריאה כולה מששת ימי בראשית עד סוף כל הדורות.

וכך נאמר בתרגום בקהלת על הפסוק, סוף דבר הכל נשמע.

מה דהתעבד בעלמא בצנעה כלה עתידה נתפרסמה ונשתמעה לכל בני האנשה.

כל הבריאה מראשיתה עד סופה תגולל כספר תורה שבו כתובים כל המעשים והמאורעות של כל הדורות

כדי ללמד את כבודו יתברך.

כל צדיק כפי כוחו יראה בה נפלאות ממידות הנהגתו יתברך עמו ועם כל המון בריאותיו

והתגלו כל פרטי בחירותיהם ומעשיהם

ועשייעתא דשמעיא שקיבלו

והדקדוק הנפלא בדינם ומתן שכרם ועונשם.

וכל החסדים הנשגבים שנעשו אתם,

גילויים גדולים אלו והנאה הכרוכה בם

הם מעצם שכר העולם הבא,

כפי שהוראונו חכמים זיכרונו לברכה.

זאת אומרת שאדם ישב בעולם האמת,

יראו לו את כל הבריאה.

מהאדם הראשון

עד זמנו יראה את הכל כמו ספר תורה מגולל

שכתובים בו כל המעשים וכל המאורעות שקרו בהיסטוריה

של כל הדורות.

וככה ילמד האדם את כבודו יתברך,

איך הוא ניהל את עולמו בדקדוק רב.

כל צדיק לפי כוחו יראה

את הנפלאות ממידות הנהגת ה' עמו, עמו,

ועם כל המון בריאותיו,

עמו וסביבתו וכו' וכו' במעגלים הקרובים והרחוקים עד אינסוף.

ויתגלו לו כל פרטי הבחירות שלהם, מה הם בחרו.

כל רגע נתון אדם בחר לעשות משהו,

כל בחירה ובחירה שהוא בחר

והמעשים שהוא עשה,

בסייעתא דשמיא שקיבל,

והדקדוק הנפלא שהיה אחר כך לפי זה בדינם,

ומה היה מתן שכרם ומה היה עונשם,

וכל החסדים הנשגבים שנעשו איתם,

כל הגילויים הגדולים האלה וכל ההנאה הכרוכה בזה, שאתה רואה איך הכול מסתדר, מעין תמיהות, מעין קושיות,

והכל ברור, איך היה במשקל, במידה ובמוסדות.

כל אלה הם מעצם השכר של העולם הבא,

כפי שאומרונו החכמים זכרונו לך. זאת אומרת, יראו לכל אדם באדם,

הכול בכל וכל כל על כולם.

אתם מבינים מה זה אומר.

מהו הגרעין שממנו מתפתח כל התהליך הגדול הזה?

מה הם הכוחות המניעים את הגלגל הנפלא הזה של עלייה נצחית?

אינם אלא התורה והמצוות והמידות הטובות שהוא יקנה לעצמו בעודו בחיים חיותו.

כי זאת למודעי

שבאותן מידות ובאותם קניינים נפשיים שרחש לעצמו בעולם הזה,

בהם ייכנס לעולם הבא.

כוחות חדשים לא ייתוספו לו שם.

בתורה שלמד בעולם הזה יקנה מבט האמת שבו יוכל

אחר כך להכיר גילויה ויתברך וללמוד מהם בדרך אמת.

ועוד על ידי התורה ומצוות שקנה בעולם הזה,

יתקדש ויתכונן ליהנות מרוחניות.

כי מי שלא נהנה מימיו דבר רוחני כמו מדבר תורה או ממידה טובה בעולם הזה,

תחסר לו האפשרות ליהנות בעולם הבא שכולו רוחניות.

מי שלא הרגיל את עצמו בעולם הזה ללמוד תורה,

לקיימה ולעשותה

ולרכוש מידות טובות,

אין לו הנאה מרוחניות, לא יוכל ליהנות בעולם הבא שכולו רוחניות.

מי שלא הרגיל את עצמו בשפת התורה לא יבין מה מדברים שם.

אך ישנו עוד כוח עיקרי

אשר אם לא פיתח אותו בעולם הזה יחסר לו כוח הצמיחה לעולם הבא.

וזה כוח הכרת הטוב.

הרי ביארנו שתהליך הצמיחה מותנה בהכרת חסדיו יתברך, שבעצם תשלום השכר.

ומי שאין מידת הכרת הטוב שלו מפותחת כראוי,

לא יכיר בזה את חסדי השם יתברך.

נמצא שהעולם הבא שלא יישאר בבחינת עומדים ולא יתפתח לעולם לבחינת מהלכים.

ותחסר לו לגמרי בחינת החיים הנצחיים.

מכאן נובעים כל הדקדוקים שהזהירו אותנו חכמים במידת הכרת הטוב לכל נברך.

כלים רגישים מאוד הם מידות הנפש,

ובייחוד מידת החסד, והן עלולות להיפגע או להיפגם בסיבה כלשהי.

את הדבר הזה נוכל ללמוד ממעשה נפלא המובא בגמרא על רבי יהודה הנשיא.

ההוא עגלה דאבו כמם תולל לשחיטה אזל טליה לרשת בכנפי דה רבי.

העגל ההוא שלקחו אותו לשחיטה החביא את ראשו תחת כנפי כסותו של רבי יהודה הנשיא.

וכה בא הכי, והיה בוכה העגל.

הוא לא רוצה שיקחו אותו לשחיטה.

אמר ליה זיל, לכך נוצרת.

אמר לו רבי יהודה הנשיא,

לך,

לכך נוצרת.

אמרו ברכייה,

הואיל ולא כה מרחם לטו על איסוריה.

הואיל ורבי יהודה הנשיא לא ריחם

על העגל,

אז יבואו עליו איסורים.

רבנו הקדוש ראה ברוח הקודש שהעגל יגיע לתכליתו

על ידי שיאחל על ידי תלמיד חכם ירא שמיים,

כי בזה ישמש כלי לעבודת השם שלו, של התלמיד חכם.

ועל ידי זה יתעלה העגל

ממדרגת חייל למדרגת מדבר.

לפיכך המרזיל, לכך נוצרת.

בזה תשיג את התכלית שלך.

לפי ההבנה השכלית לא הייתה בזה שום אכזריות במאמר.

בכל זאת, רגש החסד נפגם במשהו על ידי זה.

כי זה לא דבר קל למסור את הנפש על קידוש השם.

אתה מבקש מהעגל, לך,

תמסור את נפשך, ישחטו אותך, כי המטרה תהיה טובה, יהיה קידוש השם מזה.

וזה קל למסור את הנפש?

לא קל.

גם אם השכל מכיר באושר הגדול הצפון בזה,

אבל הרגש נפגם מזה,

כי בכל אופן יש פה מעשה שחיטה.

לכן, על ידי זה נפגם במשהו רגש החסד העדין של רבנו הקדוש.

וכדי לתקן את הפגם הדק הזה,

באו עליו ייסורים איומים במשך 13 שנה,

כמו שמבואר בגמרא שם.

כאבי שיניים.

13 שנה, אתם יודעים מה זה?

בלי רופא,

בלי תרופות.

על מה?

שהוא אמר דבר שעל-פי שכל אין בו שום בעיה,

אבל הרגש נפגם.

הרי שהמידות הטובות שלנו הן כלים יקרים מאוד,

וצריך לשמור עליהן מכל משמר, שלא ייפגמו במאומה.

ועלינו מוטל לתקן אותן ולהעמיק אותן,

כי אלה הן כלי העבודה שלנו,

ובהן תלויות כל העליות שלנו בעולם הזה,

והן גם הכלים שאיתם מקבלים את השכר לעולם הבא.

אז לכן צריך להיזהר מאוד מאוד מאוד שלא לפתור.

כגון במידת הכרת הטוב

ולכן משה לא היכה ביאור

כיוון שהציל אותו והגן עליו וגם לא בעפר

כיוון שהוא טמן בו את המצרים

ואף על פי שהם לא מרגישים והם לא מזדלזלים מזה

ולא כואבים כלום

אבל זה בעיה בך המכה, לא בעיה ביאור

אתה בעצמך תיפגע

כי אם אתה מסוגל לירוק בבור שאתה שתית ממנו מים, אז אתה פגום במידות שלך

וחכמים הקפידו ללמד אותנו שלא נפגום את המידות שלנו

ולכן מי שרואה אוכלים מוטלים ברצפה, אפילו שמישהו אחר

היא שליחה,

אין מעבירין על האוכלים, צריך להגביה אותם

זאת אומרת, דקות המידות, אנחנו צריכים להקפיד עליהן

כי בזה החיות שלנו לחיי העולם הבא, וזהו כוח הצמיחה שם

רבי יחנניהו אומר, כמו שאומר,