"ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה". הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו. המשנה באבות אומרת שצריך להתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא המורא שיש לאנשים מן המלכות היו בולעים אחד את השני חיים. 

המשנה הזו נאמרה לכולנו, שעלינו להתפלל בשלום המלכות מפני שהמלכות קובעת את סדרי העולם. בני אדם חוששים מאימת מלכות ולכן נעצרים כוחותיהם ודרישותיהם בשעה שזה מנוגד לתקנת המלכות, ז"א החוק מונע מהרבה אנשים מלעבור עבירות כי הם יודעים שהם יכלאו יענשו יקנסו וכו'. לולא זאת יתכן והיינו מגיעים למצב שאיש את רעהו חיים בלעו, משל למה הדבר דומה, לרשת רמזורים תקינה, אז התחבורה מנותבת כראוי, יש חריגים של אנשים שעוברים על החוק אבל בסך הכל זה בסדר, אבל אם מתקלקלים הרמזורים אתה רואה איש את רעהו בולעים, כל אחד רוצה אני יעבור קודם אני.... כמעט ואף אחד לא נותן לאף אחד זכות קדימה. 

באדם טמונה מידה רבה של רשעות ואכזריות, שיכול להגיע עד כדי לבלוע את חברו בחיים, היום זה לא בעיה, רואים שאנשים אוכלים אנשים לא קניבלים. את הסוד הזה גילו לנו חכמים ז"ל כי אין אנו מאמינים בכך, לכן הם גילו לנו שאדם יכול לאכול את חברו חי, היום שומרים גופות במקרר וזה, וסבורים שמידת האכזריות שבאדם מועטת היא, לכן חכמים גילו לנו שאפשר לבלוע בחיים. 

בפרשת השבוע יש לראות מעין הדבר הזה באכזריותם של המצרים, וכשעוסקים בזה דומה בעינינו שהמידה הזאת היא רק אצל המצרים, ולנו אין שייכות כלל לזה, אבל כדי להפקיע את הטעות אז הקדמנו את המשנה באבות שזה אפשרי בכל אדם, מה שנקרא עכשיו. 

"ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו", למה נתאנחו? מפני שאמרו חרטומי מצרים לפרעה, אין לך רפואה, הוא היה מצורע, אין לך רפואה אם לא נשחט מקטני ישראל 150 ילדים בבוקר 150 ילדים בערב, ואתה תרחץ בדמם פעמיים ביום, בשביל שתעבור לך הצרעת. עד היכן מגיעה מידת אכזריות לשחוט 300 תינוקות ולרחוץ בדמם, רשעות כזאת טמונה באדם, הרי אפילו בעלי חיים אין בהם רשעות כזאת, לכן מכנים חיות אדם, לא חיות אלא חיות אדם, כי חיות מה כתוב בהן - לעתיד לבוא יבואו אל הנחש ויאמרו לו, ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, אתה מה הנאה לך? אתה סתם מכיש והורג, אין לך הנאה מזה. ז"א אריה כשהוא דורס זה בשביל לאכול, זה הקיום שלו, זאב טורף ואוכל, זה לא אכזריות, זה הקיום שלו, זה כמו שאתה אוכל עוף, זה לא אכזריות, זה הקיום. רואים שאפילו בבעלי חיים אין רשעות גדולה כל כך שכולם טורפים ודורסים רק להנאתם, ורק בנחש נמצאת מידת רשעות ללא הנאה כלל. ומגלה לנו התורה הקדושה שאפילו באדם נמצאת מידת ארס כזו של רצון להרע ללא הנאה כלל. תראו מה עשו הנאצים הגרמנים ימח שמם וזכרם, מה הם עשו, איזה התעללויות בבני אדם, איזה מחקרים, מה לא עשו מאנשים, סבונים עשו מהם. שהרי מה יתרון יש לבעל לשון הרע שאינו נהנה כלל מדבריו, הנה אתה רואה סוג הנאה, אדם מזיק את חברו היזק, אפשר שללא תקנה, ואין לו שום הנאה מזה. ומעתה אל נטעה שרק פרעה הרשע הגיע למדרגה איומה כל כך, אלא שבכולם נמצאת מידה רעה זו, שהרי חכמים ז"ל אמרו, וכולם באבק לשון הרע, ולשון הרע מעין מידה זו של האכזריות, אכזריות ללא הנאה. 

יש משנה שאומרת שאדם יכול לקחת את העור של אביו ואמו שמתו ולעשות מהם כסאות ושטיחים בבית. זה האדם. וזו הארה נפלאה, אך עדיין לא ירדנו לעומק הדברים. נמצאות באדם תכונות שיכול מצד אחד להגיע עד למעלות העליונות, ומאידך יתכן וירד עד הדיוטא התחתונה ממש, הפך ליבם לשנוא עמו, כתוב בתהילים, דייק בלשון שלא נאמר שהם רכשו להם המצרים לב חדש אלא הפך ליבם, שאותו הלב עצמו שהיה מלא אהבה לישראל עד שמינו את יוסף למלך עליהם במשך שמונים שנה, וכל מצרים לא עשו דבר ולא הרימו ידיהם ורגליהם ללא יוסף, וגם כלל ישראל חיו במצרים בשלום ובשלוה, אותו הלב נהפך להיות מלא שנאה ואכזריות לישראל כמו בש"ס. וכל מטרתם ומחשבותם רק למצוא עצות והתחכמויות היאך להרע לישראל. וכמו שכתוב "וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך" בכל עבודה שהעבידו את ישראל דאגו שתהיה עבודת פרך. וכן מובא במדרש שנתנו מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים, כל מה שהיו נותנים היו נותנים להם כדי לענותם, כל המצב הנורא שהיה ספוג רשעה ואכזריות כל כך, נבע מאותו לב שהיה רצוף אהבה לישראל יום לפני, וביום אחד הכל התהפך, מה זה התהפך מקצה אל קצה, מאהבה לרשעות, מחמלה לאכזריות. כמו כן במה שנוגע לנו, גם בנו נמצאים שני הניגודים הללו, ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע, נמצאים לפני אדם שתי דרכים, בדרך אחד יש בכוחו להשיג השלמות האמיתית שהיא החיים והטוב, ומאידך יכול להתדרדר עד לרשעות עמוקה שאין לה שיעור. יש אנשים שרוצחים את הנשים שלהם בגלל אהבה, הוא אוהב אותה כל כך שאם משהו לא מסתדר והיא לא עושה בדיוק, ככה הוא חושב שהוא אוהב אותה, הוא לא יודע שהוא אוהב את עצמו, אבל הוא אוהב אותה כל כך שאם היא לא עושה אז הוא רוצח אותה. הוא אוהב את אשתו כל כך אבל אם היא לא נשמעת לו בשביל להכעיס אותו הוא רוצח את הילדים, ממש כמו פרעה והמצרים, הוא רוצח את הילדים, שמה עוד פרעה נהנה מדמם ה' ירחם בשביל לצאת מצרעת, פה הוא רוצח להרגיז אותה, שתסבול כל החיים, אם הוא לא רצח אותה גם. וזה מעשים של כל יום. 

וכמבואר בגמרא, שבעה שמות יש לו ליצר הרע עד שהקב"ה קראו רע, שבעה שמות, והקב"ה קראו רע, ואם הקב"ה קרא לו רע הרי ביאורו שהוא רע ללא תכלית, ובודאי שיש סיבות שונות שיגיע למצב זה. אך הכל טמון בכוחות של האדם. כמו כן לצד הטוב יכול להגיע עד למעלות העליונות ממש, אמנם דרוש לכך עבודה מתמדת בהדרגה, אבל כל מי שלא יעמול בכך אין לו תקוה בעולמו. אין לו תקוה בעולמו. 

אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה, אומר שלמה המלך במשלי. הגאון מוילנא אומר שאם אין אדם עובד ומתייגע כדי לעלות למעלה למשכיל - להיות משכיל, אזי חס ושלום הוא מתדרדר אל שאול מטה, אוטומטית. כי אם הוא לא עובד עם כוחות נפשו להעפיל אז הטבע והתכונות של הגוף הם המדריכים ומנהיגים אותו וטבעי האדם וכוחותיו דוחקים אותו עד שאול מטה, כי בטבעו של אדם זה לשקוע ולצלול, אם הוא מניח את עצמו הוא צולל במיטה בדכאון כאילו, אין לו טעם לקום, אין לו קשקושים. זה כמו מטוס, יש לו את הכח להרים את עצמו עד למעלה בזכות מה - המנועים, אבל אם הוא יסגור את המנועים - ססס עד שאול מטה, אם תשתמש בכח של המידות עם דחף של מנועים, תנוע את עצמך קדימה, אתה יכול לעלות לנסוק שמימה, אבל אם לא - אתה צולל ישר, ישר, אם אתה לא עובד כל יום מוסר, מתרומם לכמה שעות, ובערב עוד כמה שעות, וככה להחזיק כמו קרבן התמיד שהיה מכפר ככה לעבוד בשביל להיות במצב של עליה או התבוננות או משהו, אוי ואבוי, בן אדם יום יומיים טרררר זה כבר לא אותו אדם, כל מה שהוא הגיע - מאבד. 

ואל נשלה את עצמנו שאין הדברים כן מפני שאין אנו רואים בעליל את הירידה למטה, כי עלינו להבין שכוחות הרע ומידות טמונים עמוק בלבב, ויתכן שאינו מכיר בהם כלל, אבל ה' יתברך שהוא בוחן ליבות מכיר ויודע את מצבו האמיתי, הקב"ה הוא לבדו מכיר את לב האדם, כמו שכתוב "כל דרך איש זך בעיניו", ביאר רבינו יונה, שדרכו של אדם ישרה וזכה בעיניו לכן אינו יודע את מצבו הנכון, אם אתה בעיני עצמך בסדר והלואי וכולם יהיו כמוך, ותאמין לי אם כולם יהיו כמוני אז המשיח יבוא היום, זה דיבר על זה שלמה המלך. כל דרך איש זך בעיניו, אז לכן לא צריך תיקון ולא צריך בדיקה ולא צריך לימוד הכל בסדר, הוא המודל לחיקוי, כולם צריכים לחקות אותו. אבל רק ס"ד יכולה להכשיר את לבבו של אדם לה' יתברך, אז צריך מאמץ וס"ד, להתפלל לס"ד, שה' ידריך אותנו בדרך ישר לא לסטות ולא לנטות מדרכי התורה אמן ואמן.