---

הדברים שאנחנו אומרים יהיו לעילוי נשמת המנוח יעקב קובי זאב בן עדינה מנוחתו עדן.
"וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר ה' לא אוסיף לקלל עוד את האדמה כי יצר לב האדם רע מנעוריו". רש"י אומר מנעוריו כתיב, משננער לצאת ממעי אמו ניתן בו יצר הרע. מנעוריו הכוונה משעה שננער כבר לצאת מהמעיים של אמו, אז ניתן בו יצר הרע. "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע" שני דרכים הם, הטוב והרע, ביניהם אין מקום פנוי שיהיה לא טוב ולא רע, אין מצב כזה, או בטוב או ברע. כל התורה מבראשית עד "לעיני כל ישראל", כל העסק הוא מלחמת היצר. אדם הראשון תחילת עסקו היה התחבטות עם היצר, וכן כל הדורות, דור המבול, דור הפלגה, האבות הקדושים, דור המדבר, כולם היו עסוקים וטרודים עם יצרם הרע.
אבל נתבונן ונשאל שאלה גדולה, האם זה הכרחי, מדוע לא יבחר לו אדם דרך אמצעי להתנהג באופן ניטרלי, יהיה האדם אשר ימנע עצמו מלהיות סבוך בזו המלחמה, יעסוק לו במקצועו ובמלאכתו, אם במסחר, אם בכל צרכי חייו, ולא יותר. ובמאבק היצרים לא יתבע כלום, לא יעבור עבירות וגם מצוות לא יקיים. כי אם אחת יאמר, עומד אני ביני ובין עצמי ואני לא נוטה לא ימין ולא שמאל. נו, שינסה האדם להתנהג כך במשך איזה זמן וייווכח כי זה בלתי אפשרי. יתנהג במסחר ובכל מלאכה לעמוד מן הצד בלתי אפשרי. והנה בסוף ימצא עצמו אחת משתיים, או צדיק או רשע, אבל ניטרלי - כלל וכלל לא. לא תועיל לו כל התאמצות לברוח מן המאבק, לחינם יהיה חפצו שלא להיות מעורב בזו המלחמה, אין אפשרות לאדם להיות בלתי תלוי, כמו שבכל התורה הכל נתון במאבק במלחמה בלתי פוסקת, כך הוא גם בכל החיים מקצה הארץ ועד קצה בכל המעשים והפעולות אין אפילו חוט אחד של ניטרליות, הכל נתון בקרב תמידי. ז"א, אדם לא יכול להיות ניטרלי, אתה פה או שם, אין מצב ביניים.
כשננער ממעי אמו, עד כדי כך מגיעים הדברים שאין ניטרליות שהתינוק שרק ננער ממעי אמו, שם לכאורה הלא הכל בלתי תלוי, הלא התינוק עדיין לא יודע כלום, אין לו כוונה לשום דבר, בכל זאת מגלים לנו חכמים ז"ל שגם שם הוא כבר איננו בלתי תלוי, גם שם יש מאבק והתלבטות, גם הבכי גם הצחוק, גם הכעס גם המנוחה, הכל בתוך המאבק, בין אם זה בידיעה, בין אם זה לא בידיעה, סבוך הוא בשני הצדדים, פעם לזה ופעם לרעהו, כבר הנה הוא בתוך הקרב אין כל ניטרליות. רואים תינוק פתאום צוחק אאאאאא פתאום אווווווו מה קרה? מה התחלף? מה נודע לו? מה עבר עליו? אין מצב ניטרלי, אין דבר כזה.
כתוב על נמרוד, "והוא החל להיות גיבור בארץ", וברש"י, להיות גיבור להמריד את כל העולם על הקב"ה, מתגבר כדי למרוד. והנה בצד הטוב אנחנו יודעים, כי לא בנקל משיגים משהו, זה לא קל להשיג דברים בצד הטוב. רואים בחוש את המלחמה והעמל עד שאדם קונה איזה קנין רוחני טוב כלשהו, לוקח מאמץ ויגיעה, אבל בצד הרע נדמה לאדם שלהשיג את הרע לא צריך מלחמה, משיגים את זה ללא קרבות כלל. זו טעות, שני צדדים הם וביניהם תמיד מלחמה, כמו שבצד הטוב לא משיגים שום דבר בלתי מאבק, כך גם בצד הרע לא יושג דבר בלתי מאבק גדול וחזק.
ביעקב נאמר "ויאבק איש עמו וירא כי לא יכול לו" מלחמה קשה היתה שם, אלא שיעקב היה גיבור כזה שאותו לא היה אפשר לנצח, אבל את החלשים שהם אינם חזקים כיעקב עליהם מתגבר היצר וכובש אותם, אבל גם הם רק בקרב הם נכבשים, והוא צריך בכל אופן להלחם איתם ולשכנע אותם ולפתות אותם וכו' וכו'.
הנה בנמרוד נאמר כי הוא החל להיות גיבור כי גבורה רבה דרושה לזה. ז"א להתגבר בשביל להיות רע, גם כן צריך גבורה, צריך מלחמה גדולה בשביל להתגבר. הוא גיבור ציד, פירוש רש"י, מה זה גיבור ציד - צד את דעתם של הבריות בפיו ומטען למרוד במקום.
רואים אנו כאן דבר מבהיל ונורא, הנה להמריד את כל העולם על הקב"ה הרי זה ודאי מלחמה נוראה, מלחמה קשה, ממש מלחמה במלואה. ממש כנוטלים כלי זיין בידיהם נגד כביכול הקב"ה. וכלשון רש"י, ומשם הפיצם, לימד שאין להם חלק לעולם הבא. וכי איזה קושי, מה יותר קשה, דור המבול או דור הפלגה? אלו לא פשטו יד בעיקר - דור המבול, ואלו פשטו יד בעיקר להלחם בו בקב"ה. דור הפלגה יותר גרוע מדור המדבר. הנה כי למרוד בקב"ה הרי זה ממש כפשוטו, פשטו ידם להלחם בו. ועל מלחמה שכזאת נאמר ומטען, צד את הבריות ומטעה אותם. הנה כי יתכן שהם בעצמם האנשים לא ידעו בטיב מעשיהם, הם לא הבחינו כלל שהם מנהלים מאבק נגד הקב"ה, ועוד איזה מאבק. יתכן כי לו היו שואלים אותם על הדבר היו אומרים אנחנו ניטרליים, אנחנו ניטרליים, כמו שהיה במחלוקת עם ש"ס, ניטרלים, יש אנשים שחשבו שהם ניטרלים, הם לא במחלוקת, אבל הם נקטו צד, איפה שהם החליטו להיות ולא להתערב שמה הם היו, אז הם נקטו צד, הם חשבו שהם היו ניטרלים, כי אם הם לא מחו הם לא ניטרלים, הם בצד הרע. אין ניטרלי, או אתה בצד הנכון או בצד הלא נכון, או אתה בשקר או אתה באמת, או שאתה עושה טוב או שאתה עושה רע. אין ניטרלי.
לומדים מכאן שני יסודות, ראשית, כי ענין הניטרליות אין כלל במציאות, מקצה הארץ ועד קצה מתנהל מאבק בלתי פוסק, תיכף משננער ממעי אמו מתחיל המאבק, והנה אדם אינו מרגיש זאת, הוא אפילו לא יודע כלום מהמאבק, אך דומה לו כי הוא ניטרלי. וזה בא מגודל סוד ההעלם, העולם נקרא עולם על שם ההעלם, כל ימיו האדם לוחם במאבק בלתי פוסק והוא בכלל לא יודע מזה שהוא נלחם. כשאדם לא מציית לקב"ה הוא במאבק לא לקבל את רצון הבורא, הוא מחפש להשתמט, הוא בעצם מורד, הוא לא רוצה לעשות בדיוק מה שה' אומר. ה' אומר לדוגמא שצריך לקום בבוקר להתפלל עם שמש, "ייראוך עם שמש" להתפלל בנץ, זה הזמן, והאדם נלחם עם הקב"ה לישון עוד, הוא רוצה לישון עוד, אבל ה' אומר ייראוך עם שמש. ה' אומר שמובטח לו עולם הבא אם הוא מתפלל בנץ כל יום, זה לא מעניין אותו, הוא רוצה לישון, אז מה הוא עושה? הוא מורד ברצון של הקב"ה. כי זה מה שה' רוצה, כי זה מה שהקב"ה רוצה, "ייראוך עם שמש" הוא לא רוצה, הוא רוצה לישון.
עד כדי כך הוא סוד ההעלם, קין אמר "לא ידעתי, השומר אחי אנכי", אמרו חכמים ז"ל, נעשה כגונב דעת עליונה. להשתומם מגודל סוד ההעלם עד היכן הדברים מגיעים, לא ידעתי, השומר אחי אנוכי. אתה יודע שצריך לקום בנץ, מה תגיד אח"כ, לא ידעתי, מאיפה אני יודע שצריך לנץ, לא ידעתי. הרבה שאלות ישאלו אותו, אדם מגיע לדין, פותחים לו את התורה מצוה מצוה, זה קיימת? לא ידעתי. וזה קיימת? לא ידעתי. וזה קיימת? לא ידעתי. למה לא ידעת? למה לא למדת? למה שאר הדברים התעניינת ולמדת? מה זה לא ידעתי? מה זה לא ידעתי? אין דבר כזה לא ידעתי. אין דבר כזה לא ידעתי.
ז"א אדם צריך ללמוד, שגגת תלמוד עולה זדון. אם אתה אומר אני לא אדע, אני אהיה שוגג, תדע לך זה זדון, אין דבר כזה לא יודע, חייב לדעת. אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש, אתה לא יכול להגיד לא ידעתי, לא מלמדים את החוקים בבית ספר, אבל חייבים לדעת אותם. למדת או לא למדת זה לא מעניין את אף אחד, אבל אתה צריך לקיים את מה שצריך.
מכאן רואים שמרגע שאדם נולד הוא במלחמה תמידית, אין ניטרליות, או אתה בצד הטוב או אתה בצד הרע, או שאתה עושה טוב הרגע או שאתה עושה רע הרגע, אין מצב שאתה לא עושה כלום, לא עושים כלום זה רק, אין דבר כזה לא עושה כלום, קיבלת חיים - אתה חייב להשתמש בהם, איך להשתמש? רק טוב לפי מה שה' אמר. מותר לבטל זמן לתורה? לא, רק לדברים חיוניים שבלעדיהם אתה לא יכול, והשאר מה? תורה ומצוות, אין זמן אחר, אין זמן פנוי. אין זמן פנוי. בתאריך כך וכך אני יוצא לחופש, מה זה חופש? איזה חופש? לאן אתה הולך? לא, יש לי חופש, אני הולך לחופש, חופש במה? במתים חופשי, איזה חופש? כי לאנשים אין מושג, הם יגידו לא ידעתי. אבל זה לא עוזר, גם בלעם אמר חטאתי כי לא ידעתי, כשלא יודעים זה חטא, גם בלעם אומר, חטאתי כי לא ידעתי. אז יש מלחמה כל הזמן.
לכן כתוב, "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" מרגע שננער ממעי אמו נכנס למלחמה, מאז ועד היום האחרון הוא במלחמה בין הטוב לרע, אין אחד שישתמט מן המלחמה הזו, כולם נלחמים, יש זוכים ויש מפסידים, אבל מי שלומד את התכסיסים כיצד לנצח והוא דרוך כל הזמן, אז הוא ינצח. אי אפשר להיות חייל ולא להיות דרוך שפתאום יבוא האויב, אם לא אז בשביל מה התאמנת? בשביל מה למדת? בשביל מה תיווכת? למה עשית את כל זה? שאם יגיע הרגע וירצו להפתיע אותך, אתה לא תהיה מופתע ואתה תקדים, כי מי שיורה ראשון הסיכוי שהוא נשאר, מי שלא יורה ראשון - הסיכוי שהוא לא נשאר. זה המלחמה, או אתה מפיל את היצר או הוא מפיל אותך. אתה ישן והוא ער לך, הוא לא הולך לישון בכלל, הוא ער כל הזמן. הוא מחכה לך כל הזמן, כל הזמן, צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, אין רגע שהוא לא שם אותך על הכוונת עם האיקס ומחכה להרביץ את הכדור. המזל שה' לא יעזבנו בידו, צדיק ה' לא עוזב אותו בידו, האחרים טטטט מרסס אותם, עבירות עבירות עבירות עבירות עבירות עבירות עבירות בלי סוף, מחורר אותם. לכן בן אדם צריך להיות ער. התורה אומרת אין ניטרלי, ננער ישר למלחמה. מי שרוצה לנצח צריך ללמוד מוסר לפחות כל יום שעה ואז ידע כיצד להתנהג ואיך מנצחים אותו, ובפרט רבינו בחיי בשער חשבון המעשה, צריך שמה לראות פששששששש את כל התכסיסים של יצר הרע ומה הדרכים לנצח אותו. אז מי שרוצה ילמד, יעיין ובעזרת ה' אפשר שגם ינצח.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל...