http://live.shofar-tv.com/videos/3189
29-9-13
"וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". אמרו חכמים ז"ל, והנה טוב מאד - טוב זה המוות, מאד זה גיהינום. לבד מהפירוש הפשוט שהגיהינום טוב הוא לעולם מפני שהוא מטיל אימה ופחד על הבריות מלעבור על דברי תורה, יש עוד דבר בגו כי הנה לכאורה ענין של גיהינום תמוה מאד, מכיון שמה שעבר עבר, ואת הנעשה אין להשיב, העבירה כבר נעשתה, והרי זה עכשיו נעוות לא יוכל לתקון, שהרי אין ביד האדם לשוב אז בתשובה, אם כן היסורים הללו יסורי הגיהינום על שום מה הם באים?
אז קודם כל חכמים ז"ל אומרים לנו שהקב"ה כשאמר "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד'" טוב זה מוות ומאד זה גיהינום. אז פירוש פשוט זה שהטוב מאד בגיהינום שזה המונע הכי גדול שיש לאדם מלעבור עבירות, כי בזכרו שהוא צריך להכנס לגיהינום אז זה מעודד אותו לא לעשות עבירה. זה הדבר הפשוט.
אבל יש עוד דבר, ונשאלת השאלה מה הצורך בגיהינום מצד עצמו מעבר לעונש שמרתיע, הרי אם אדם עבר עבירה ואת העבירה כבר לא ניתן להשיב, והיא נעשתה והוא כבר נמצא שם, ושם אין תשובה, אז היסורים הללו של הגיהינום על שום מה הם באים לאדם?
התשובה היא כי החוטא בעצמו, כיון שהוא נמצא כבר בעולם האמת אז הוא מבין את חומר החטא שהוא עבר, שמה הוא תופס מה הוא עשה ונגד מי, ואז הוא מבין את גודל הפגם שהוא פגם ע"י חטאיו, לא רק כלפי עצמו סביבתו ועולמות עליונים, ואז הוא מתוך הכרתו לא מוצא מקום לעצמו, כמו שאנחנו אומרים אני לא מצאתי מקום איפה לברוח, אין לו איפה למצוא מקום לעצמו, והוא לא רואה לעצמו כל תקנה אלא בקבלת עונש על מעשיו, כפי מידת הדין והמשפט העליון. כמו שאמרו חכמים ז"ל, בוא וראה שלא כמידת הקב"ה מידת בשר ודם, מידת בשר ודם מתחייב אדם הריגה למלכות, עשה עבירה שחייבים עליה הריגה, מטילין לו חכה לתוך פיו כדי שלא יקלל את המלך, סותמים לו את הפה כדי שלא יקלל את המלך. מידת הקב"ה - אדם מתחייב הריגה למקום, שותק, שנאמר "לך דומיה תהילה", ולא עוד, אלא שמשבח, שנאמר "תהילה". ולא עוד, אלא שדומה עליו כאילו הוא מקריב קרבן, שנאמר "ולך ישולם נדר". ז"א בשעה שהאדם מבין מה הוא עשה, הוא מעוניין בעונש. אז קודם כל הוא שותק, הוא לא מתריס נגד העונש כי זה רצונו, דבר שני הוא אומר תהילה לה', וכאילו מקריב קרבן. היינו דאמר רבי יהושע בן לוי, מהו הכתוב "עוברי בעמק הבכא מעיין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה"? עוברי אלו בני אדם שעוברים על רצונו של הקב"ה, עוברי בעמק - מעמיקים להם את הגיהינום, עוברי בעמק הבכא - שהם בוכים ומורידים דמעות כמעיין של שיתין. עוברי בעמק הבכא גם ברכות יעטה מורה - שמצדיקים עליהם את הדין ואומרים, רבונו של עולם, יפה דנת, יפה זיכית, יפה חייבת, ויפה תיקנת לרשעים גיהינום וגן עדן לצדיקים, מצדיקים עליהם את הדין וחוזרים כל פעם, יפה דנת, יפה זיכית, יפה חייבת ויפה תקנת גיהינום לרשעים וגן עדן לצדיקים.
נמצא שעל ידי הגיהינום בא לידי גילוי ההכרה באמת האלקית, לכך נאמר על כל הבריאה "כי טוב", "וירא אלהים כי טוב", ואילו על הגיהינום נאמר "טוב מאד", טוב זה מוות, מאד זה גיהינום, הרי שהחסד שבבריאת הגיהינום גדול מן החסד שבבריאת העולם, בריאת העולם זה טוב וגיהינום זה טוב מאד, גדול החסד בגיהינום שאדם זוכה להכיר את האמת, לעומת בריאת העולם שאדם חי פה בשקר, על כן גדול מאד הוא הטוב המתבטא בהכרת האמת עד שכל היסורים שבעולם הזה ובעולם הבא כדאים הם בשבילו.
נו, אז אחרי שהבנו את זה, לא כדאי להשיג את האמת בעולם הזה? במקום להגיע לשם ולהכיר אותה ולבקש גיהינום ועונש בהתאם למה שמגיע וזה יכול לקחת נצח, לא כדאי? אז אם כדאי לאדם שיגיע לעולם האמת ויראה את האמת, יהיה כדאי לו כל היסורים לעבור בשביל לתקן את מה שהוא עשה, אז פה בעולם הזה קצת בזיונות בשביל לעמוד עם האמת מול השקר הגדול, לא שווה? שווה ועוד איך, צריך לחייך, צריך לחייך שאדם נמצא באמת וכל העולם בשקר, צריך לחייך, להגיד מזכנים, מה מחכה לכם, מחכה לכם טוב מאד, טוב מאד מחכה לכם, מחכה לכם גיהינום, שמה תכירו את האמת, חבל, אפשר להכיר את זה פה, לא כדאי? אבל ככה זה עלמא דשקרא, הכל עטוף כמו סוכריות, הכל במאמרים כאלה וכאלה ודיבורים כאלה וכאלה ולחשושים כאלה וככה ממתקים את הגלולה המרה ומעבירים את השקר עם עטיפה של אמת.
אבל מי שחכם, יעדיף לקבל כל יסורים שבעולם ולא ישנה בדיבורו, וילך עם האמת עד הסוף, ואפילו אם יצטרך להקרא שוטה כל ימיו לא יהיה רשע שעה אחת לפני המקום ברוך הוא. וכשיגיע לעולם האמת אז הוא יגיע ישר לגן עדן, יפה דנת, יפה זיכית ונתת גן עדן לצדיקים, עדיף מלהגיד יפה חייבת ודנת את הרשעים לגיהינום, עדיף. עד היום קרח ועדתו חוזרים על הטקסט הזה, עד היום. אתה אמת ושמך אמת וצריכים להכיר את האמת כי חותמו של הקב"ה אמת, וללכת באמת תמיד ושלא נצטרך להכיר אותה דווקא בגיהינום. יהי רצון שנשכיל להבין זאת ונתחיל מהיום לעבוד על זה.
רבי חנניה בן עקשיא אומר....