העולם כולו כדאי הוא לו | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

רחם רחם עלינו ותן בלבנו וילך להבין ולהסכים

לשמור וללמוד וללמד לשמור ולעשות

ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה.

זה התחיל, רק התחלנו את השיר, זה יסתדר.

יאללה, מוכנים?

פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל

וקנאו את קנאתי בתוכם ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי.

רבי מאיר אומר,

כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה,

ולא עוד,

אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו.

יש להסביר זאת,

משום שמי שלומד רק לשם התורה נמצא כי איננו מחשיב כל ענייני שלו לשמה.

כגון כבוד וממון וכו'.

ואם הוא אדם כזה שהוא מפקיר את כל העולם,

אז הוא ראוי שכל העולם נברא עבורו.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני.

בחנינא בני די לו בקו חרובין מחרב שבת לחרב שבת.

והוא הדין כאן.

אותו הרעיון התממש גם אצל פנחס שכינא לאלוהיו וסיכן את נפשו והפקיר הכל אפילו את הכבוד שלו.

כמו שמסביר בעל כלי יקר,

שהגם שידע שיאמרו עליו אבי עמו פיתם עגלים,

בכל זאת לא התחשב כלל בעניין הכבוד.

ולכן זכה לבריתי שלום,

משום שכבר כל העולם כולו כדאי הוא לו.

על כגון זאת נאמר

מצרף לכסף

וכור לזהב ואיש

לפי מהללו.

רבנו יונה בשערי תשובה מפרש

מעלות האדם

לפי מה שיהלל.

אם הוא משבח המעשים הטובים

והחכמים והצדיקים

תדע ובחנת כי איש טוב הוא ושורש הצדק נמצא בו.

כי לא יימצא ולא ימצא את ליבו רק לשבח את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו,

ולגנות העבירות ולהבזות בעליהן.

ואם ייתכן כי יש בידו עוונות נסתרים,

אבל מאוהבי הצדק הוא,

והוא מעדת מכבדי אדוניי.

זאת אומרת,

אפילו אם האדם הזה

הוא משבח את הטוב ואת הטובים תמיד בכל דבריו, והוא מגנה את העבירות ומבזה את בעלי העבירות,

גם אם יש לו הוא בעצמו עוונות נסתרים,

בכל אופן הוא נקרא מאוהבי הצדק.

והוא מעדת מכבדי אדוניי.

והמשבח מעשים מגונים,

או זמרים פסולים,

או מהלל רשעים,

הוא הרשע הגמור,

והמחלל את עבודת השם יתברך.

שער ג', קמ'

ופינחס אכן מדרגתו הייתה כזו,

לא מסוגל היה לראות מעשה רשע,

מאשר אכן קינא לאלוהיו,

לזרע היה על מדרגתו.

יש כאלה טוענים,

אמנון יצחק כל פעם מחפש לו מלחמה חדשה.

מה עכשיו, נגד מי הוא יוצא?

כאילו,

מה יוצא?

נלחם נגד השקר ונגד הרשעים, מה שאף אחד לא עושה?

זה מלחמות? זה מלחמות השם?

זה מה שכתוב, שצריך להילחם

נגד הרשעים ולהבזות את בעליהם, אלה שעושים את העבירות.

ככה אומר רבנו יונה, כל בן אדם ישר צדק,

ישר דרך, זה מה שהוא עושה.

אם הוא לא עושה, הוא מאלה שמשבח את הרשעים.

וקנאו את קנאתי בתוכם.

אומר הספורנו,

שעשה נקמתי לעיני כולם,

כדי שבראותם זה ולא ימחו,

יכופר על אשר לא מחו בפושעים.

ובזה ישבת חמתים מעליהם.

שמעתם איך היה הפטנט?

שלא מחו בו. כן.

הפטנט היה, כיוון שהם לא מחו בזמרי על מעשיו,

אז הם היו ראויים לקליה, כאילו הם הסכימו,

כי אם אתה רואה ולא מוחה, אתה מסכים לדברים שאתה רואה או שאתה שומע.

אז לכן אדם שמוחה, הוא מוציא את עצמו, אתה מבין, מהבלאגן, מהבעיה.

אבל אם הוא לא מוחה, הוא נתפס בעבור.

כמו שדור המדבר, שמעו את המרגלים ולא מחו בהם, ומתו.

כולם מתו, 600,000 מתו.

יהושע וכלב מחו, ניצלו.

אז מה היה פה הפטנט?

ברגע שהוא הלך והרג את זמרי ואת כוזבי,

מה קרה?

הם לא מחו בו.

אז זה נחשב שהם הסכימו גם על מה שהוא עשה, ממילא זה היה כמו המחייה שהיו מוחים במעשה.

וככה הוא הציל את כולם.

וזה גם כן בבחינת איש לפי מהללו.

כי כאשר שינו את דעתם

וייאותו לגנות את הפושעים,

בזה לבד הם יצדקו.

זאת אומרת, אם אני יוצא נגד הזמרים הפסולים,

וחלק לא מדברים, לא אומרים נגד.

כן?

אז הם ניצלים.

אבל אלה שעוד מוסיפים פשע על חטאת, לא רק שלא מוחים בזמרים,

אלא עוד מוחים במה שאני עושה,

אלה לאבדון.

אמרו במדרש, רבי שמעון אומר, מניין שמחתי את האדם יותר מן ההורגו?

שההורגו בעולם הזה,

ויש לו חלק לעולם הבא.

במחתיאו הורגו בעולם הזה ובעולם הבא.

והזמרים הפסולים הם המחתיאו.

בערב בן ציון מוצאפי קורא להם רוצחים.

רוצחי נפשות.

כולם? כן.

תראה את הריאיון שדיברתי איתו במשך שעתיים,

32 שאלות.

והוא עונה על כולם ובוכה, בוכה שמה

על הרוצחים.

שתי אומות קידמו את ישראל בחרב ושתיים קידמו אותם בעבירה.

אלה שקידמו את ישראל בחרב, כתוב לא תתעב אדומי,

לא תתעב מצרי,

רצחו כמויות אדירות של יהודים,

שיקחו אותם בתית.

טבעו אותם בנילוס,

שחטו ילדים בדם שלהם, נתנו לפרעון להתרחץ.

לא תתעב מצרי,

לא תתעב אדומי.

אבל אלה שקידמו להחטיא את ישראל,

לא יבוא עמוני ומואבי גם דור עשירי עד עולם.

אלה שהחטיאו אותם בעריות.

כאשר נתבונן,

נראה כי חסרה לאדם ההרגשה הזו שאמרו חכמים, זכרונם לך, מחטיאו יותר מן האורגו.

שהרי כל אחד רגיש ומקפיד ונוקם ונוטר.

אם רק מישהו ייגע או יפגע בו איזושהי פגיעה בגופו,

ואפילו אם רק ירים את ידו כנגדו.

אבל מי שבא ומספר לו לשון הרע על מישהו,

או מישהו שמבטל אותו מלימודו,

הוא לא ירגיש שום דבר כלפיו.

ואולי עוד יסחק ממנו, מה אתה אומר? ככה היה? ספר, ספר מההתחלה.

ועוד, רוצה לדעת, ועוד זה, וככה, וככה, וככה, וככה.

ואם הוא כבר באמת שומר תורה ומצוות והכול,

אז אולי יהיה לו קצת ככה

הרגשה לא טובה על זה, אבל לא רוגז כלפיו גדול.

היסוד הזה של רבי מאיר, שכל העולם כדאי הוא לא.

מה אמר רבי מאיר?

כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ובסוף הוא אומר, ולא עוד, אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לא.

היסוד הזה שכל העולם כדאי הוא לא, מוצאים אנחנו גם בפרשה.

הקדוש ברוך הוא אמר למשה,

צרור את המדיינים

ומביא רשי,

ואת מואב לא ציווה להשמיד,

מפני רות

שהייתה עתידה לצאת מהם.

ואף על פי שהחטא שלהם היה חמור יותר מחטא המדיינים,

בכל זאת, מכיוון שעתידה רות לצאת מהם,

הניח אותם בחיים.

והקדוש ברוך הוא זן ומפרנס אותם וסובל אותם,

הכל מפני האדם השלם שעומד לצאת מהם, מי זה רות?

ומכאן ראיה,

שכל העולם כולו כדאי הוא בשביל אדם השלם.

אומה שלמה ניצלה בזכות אדם שלם.

כל העולם מתקיים בשביל חנינא בני,

האדם השלם.

בשביל האדם השלם הקדוש ברוך הוא מוכן

לקיים את כל העולם כולו.

מי זה האדם השלם?

מי שהוא לא מתעסק בענייני שלא לשמה,

כגון כבוד,

ממון וכו'.

אדם שמוכן להפקיר את כל העולם כולו, וגם את כבודו, והכול,

בשביל השם יתברך,

זהו האדם השלם שבשבילו כל העולם כדאי הוא לו.

רבי חנינא אומר, השם אומר,

רצו הקדוש ברוך הוא כל זה.