אל תצפה לתודה | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאוהל מועד יחנו.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה.

זה שאמר הכתוב הביאני אל בית היין.

כיוון שנגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני ירדו עימו 22,000 רבבות

מרבבות

של מלאכים.

והיו כולם עשויים דגלים דגלים.

כיוון שראו אותן ישראל שהן עשויים דגלים דגלים,

היו מתאבים לדגלים.

אמרו

הלוואי שאנו נעשים דגלים כמותם.

לכך נאמר

הביאני אל בית היין בדגלו עלי אהבם.

הלוואי הוא מדגיל עלינו אהבם.

וכן הוא אומר,

נרננה בישועתך ובשם אלוהינו נדגול.

אמר להם הקדוש ברוך הוא,

נתאביתם לדגלים?

חייכם, כשאני עושה שאלתכם,

כשנאמר ימלא אדוני כל משאלותיך,

מיד הודיע הקדוש ברוך הוא אהבתו על ישראל ואמר למשה,

לך עשה אותם דגלים.

הרי לפנינו כמה גדולים וחביבים היו ישראל אז.

ממש,

אין נשער ואין נעריך.

רואים בעיניהם

עשרים ושניים אלף רבבות מלאכים.

האם יש בידינו לצייר

האיך נראה מלאך?

הרי מלאך כולו רוחני,

זך, יורד מן השמיים בלא שום חומר כלשהו.

בהם הבשר ודם ילודי אישה רואים אותם,

ולא עוד,

אלא שרואים אותם עשויים דגלים דגלים.

ומתאבים גם הם להיות חונים כמלאכים.

כלומר,

גם אנו ראויים ויכולים להיות עשויים דגלים כמוהם.

ולכן תקפה עליהם תאווה קדושה ורוממה לזו,

ומתפללים ואומרים, נרננה בישועתך,

ובשם אלוהינו נדגול גם אנו.

והקדוש ברוך הוא ממלא משנותם.

היש לך חיך מתוק מזה?

והנה עד כאן

הכל הולך למישרים.

אך נראה נא מה כתוב בעניין זה עוד בחכמים, זיכרונם לברכה.

במדבר רבה בית ח' כתוב

איש על דגלו באותות לבית אבותם.

מה תלמוד לומר לבית אבותם?

הדאוד הכתיב

אשא דעי למרחוק

ולפועלי ייתן צדק.

בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה,

עשה אותם דגלים כמו שנתאבו,

התחיל משה מצר.

אמר עכשיו עתידה מחלוקת להינתן בין השבטים.

אם אני אומר לשבטו של יהודה שישרה במזרח,

והוא אומר אי אפשרי, אלא בדרום,

וכן ראובן וכן אפרים,

וכן כל שבט ושבט.

מה אני עושה?

אמר לו הקדוש ברוך הוא משה, אין צריכין לך.

מעצמן הן מכירין דירתן.

די תיקה יש בידן מיעקב אביהם.

די תיקה זה צבא.

כמו שטענו אותו והקיפו את מיתתו,

כך יקיפו את המשכן.

דהיינו,

כשנשאו את המיתה של יעקב אבינו השבטים, בסדר שהם נשאו את המיתה, ככה הם יהיו לדגלים.

דאמר רבי חמא בר חנינא,

כיוון שבא אבינו יעקב להיפטר מן העולם,

קרא לבניו,

אמר להם,

אם עשיתם וטענתם את מיתתי כשם שציוויתי אתכם,

האלוהים עתיד להשרות אתכם דגלים.

הווה,

אשא דעי למרחוק

שמיעקב היה בהם דעה

איך אישרו דגלים.

ולפועלי אתן צדק

זה הקדוש ברוך הוא שפעל פעולות טובות עם ישראל.

צדק וצידק עמהם שלא שינה דבר

שלא ניתן מחלוקת ביניהם.

וכך נאמר,

לבית אבותיו יחנו בני ישראל.

איש על דגלו באותות

לבית אבותיו, כמו שהיה עם יעקב אבינו, יחנו בני ישראל.

ומה נורא הדבר?

ומי בעל לב?

לא יחרד ולא ישתומם.

כמה גדול כוחו של יצר הרע.

שהענקים האלה,

שהעניקו חמה בקומתם הרוחנית,

והסתכלו במלאכים,

והתאהבו לדגלים כמותם,

וה' יתברך מחבב אותם וממלא להם את אהבתם.

והם,

מצר עליהם משה רבנו, עליו השלום,

חושדם ומפחד לצוות להם על הדגלים שביקשו ונתאוו.

שאם יאמר לשבט יהודה,

שישרה במזרח עם דגלו,

יענו לו אי אפשי

אלא בדרום.

וכן ראובן,

וכן אפרים,

וכן כל שבט ושבט.

ותעשה מחלוקת בין השבטים.

הייתכן?

הייתכן?

אחרי רוממות הרוח הזו לראות ולהביט ולהתאוות וה' מסכים עליהם,

ייתכן שתיכנס מחלוקת על דברים כאלה?

למה יניחו כל קדושת רצונם לחנות בדגלים כמלאכים

וימרדו ולא ישמעו בקולו של משה לשרוד במזרח אלא בדרום?

למרוד על הציווי של משה רבנו?

לעבור על ציוויו של מקום?

שהרי כל מה שמשה אומר, מפי הגבורה הוא אומר.

וגם הקדוש ברוך הוא עונה למשה,

שאינו צריך לחשוש לזה מפני שיש להם כבר די תיקי מה אביהם שציווה להם על כך.

וזה שאמר הכתוב, אסדעי אתן צדק

שהקדוש ברוך הוא צידק עימהם שלא שינה דבר מכפי שציווה להם יעקב

שלא ליתן מחלוקת ביניהם.

הווי אומר מכאן

שאם לא היה להם הצוואה הזאת מאביהם

הקדוש ברוך הוא מסכים למשה שתוכל להסתעף מזה מחלוקת בין השבטים.

ומה לנו יותר מזה לעמוד ולהתבונן

וללמוד התורה הזאת,

שתביא אותנו להיות זהירים מאוד.

כמו שאמר רבי פנחס בן יאיר,

עבודה זרקף.

תורה מביאה לידי זהירות

בלראו ולפחד מדין קל וחומר בן בנו של קל וחומר.

אם בארזים כדור דעה

מקבלי התורה עלו ליפול שלהב את אש המחלוקת

ולשורפם חיים לולי הדי תיקש היה להם,

קל וחומר אנו הדיוטות

שאפילו כאזובי קיר

אין אנו יכולים להחשב לגביהם.

מה נענה אחריהם?

הרי אפשר מאוד שאם גבאי בית המדרש

יכבד אותו בעלייה לתורה ברביעי או בחמישי

ולחברו בשלישי או בשישי,

ייכנס בו זבוב הקנאה,

התאווה והכבוד

ולא יערב לו כבר לאכול ולשתות

ולא ייתן שינה מעיניו

וכל מחשבותיו נתונים לדבר אשר אירע לו היום בבית הכנסת.

שהקדימו את חברו לפניו.

ומי יודע אם לא תנופח בו הגחלת הזאת

ותהי ללהבה בפריצת מחלוקת גדולה

והכל לשם שמיים.

אז רואים שמשה רבנו חשש אפילו בדור דעה, בדור שזכו לראות מלאכים זכים וברורים

ונתעבו לקדושה כזו גדולה.

יכול ליפול בהם מחלוקת על קשקושים.

ואם לא היה להם צוואה מיעקב אבינו

ושהקדוש ברוך הוא צידק את הדבר,

אכן ככה היה יכול להיות והיה מסכים הקדוש ברוך הוא משה. רק אמר לו,

תרגע משה,

הם כבר יודעים יותר טוב ממך את הסדר שלהם לדגלים,

צוואה להם מאביהם. אלמלא זאת,

אתה צודק.

שמעתם דבר כזה?

אדם יכול להיות ברום המדרגה

וככה יכול ליפול.

יש אנשים שפועלים דברים גדולים ונצורים,

אבל הם רוצים

שיגידו להם תודה.

לא פעם אחת, כמה פעמים, כל פעם.

רוצים שיגידו להם תודה,

בהחשבה כמובן.

בלעדי זה הם לא מרגישים שמעריכים אותם.

עשית דבר גדול.

למה אתה רוצה לבזבז את זה על תודה?

עזוב אם הוא אמר לך תודה, לא אמר לך תודה. למה אתה צריך תמורת תודה?

עם תודה אתה מרוצה,

בלי תודה אתה לא מרוצה.

זאת אומרת, התשלום שלו,

טיפונת כבוד.

תן טיפונת, טיפונת.

תן טיפונת.

כמה קטנות יש,

שבן אדם לא מעריך את מה שהוא עושה. אם היה מעריך מה שהוא עושה,

הוא לא היה מבקש תודה. מה תודה תעזור?

בן אדם עשה כל כך הרבה, פעל כל כך נפלא.

אז מה, בשביל התודה הזאת אתה יכול להפך קערה על פיה ולהגיד,

מה זה, לא מעריכים אותי ולא פה ולא שם?

רבי עקיבא פעם אחת

בא הביתה, הוא היה פרנס על הציבור,

ושאל מה היה.

אמרו לו, באו הרבה אנשים ואכלו ושתו

וכיבדוך,

שיבחוך.

אמר, איני פה שכר טוב.

פעם בא הביתה,

שאל מה היה היום?

אמרו לו, באו אנשים לפה, אכלו ושתו וקיללוך.

אמר, יש לי פה שכר טוב.

שמעתם?

אדם לא צריך לצפות לטובות מאנשים.

תעשה מה שראוי לעשות לכבוד השם יתברך באמת.

והקדוש ברוך הוא משלם שכר, למה לך לפרוע את הצ'ק פה בעולם הזה?

בשביל מה אתה צריך?

הקדוש ברוך הוא משלם הרבה יותר מזה. למה אתה צריך להסתפק באיזה תודה כזאת שאומרים לך תודה?

מה, אתה צריך אישור על מה שעשית?

עשית.

ידעו, לא ידעו על זה, מה זה משנה? עשית?

בשמיים זה נרשום.

יש מי שישלם

ונאמן בעל הבית

לשלם שכר. אני השם.

נאמן, נשלם שכר.

מה אתה רוצה עוד?

אז כל אחד ייקח לתשומת ליבו.

אנחנו צריכים להגיד תודה.

אבל אתה לא צריך לצפות לקבל תודה.

אל תקטין את עצמך שאם לא תקבל תודה,

אז כאילו לא עשית כלום ולא מעריכים אותך.

יכול להיות שפעמים

מכינים לך הפתעה יותר גדולה,

יכול להיות שלפעמים לא שמו לב,

יכול להיות שלפעמים כך או אחרת.

למה כבר לשפוט ולהגיע למסקנה ולעשות ברוגז?

לא להיות קטנים,

להיות גדולים יותר ממה שמעריכים את עצמנו.

רבי חנניהו ברגע שאומר,

וסגרו שבחות לכל צבאים ובכל תעשיון אמור.