פרפראות וחדושים לפרשת בלק תשפ"ו - חלק ב'

- לא מוגה! - 

נציבי יום להורי בן שרית להצלחת כל בני הישיבות והוא בתוכם עלייה רוחנית בסיעתא דשמיא בלימוד התורה תקבל בעזרת השם בישיבה גדולה מתאימה לו לעבודת השם אמן אמן להצלחת כל ישראל הצריכים לזיווג ובתוכה מודליה בצרית שתזכה ל זיווג הגון עם תלמיד חכם ירא שמיים בעל מידות טובות ממשפחה טובה ושיהיה בן זוגה מששת ימי בראשית ויקיימו בית נאמן וקשר לעבודתו יתברך אמן אמן רבקה בת סלט תנת תצליח במשפט והכל יהיה לטובה אמן אמן

פרפראות וחידושים לפרשת בלק חלק ב' שנת תשפו

"לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא" (במדבר כב, יב) רש"י כותב אמר לו, "לא תלך עמהם אמר לו, אם כן הקללם במקומי, אם אתה לא רוצה שאני אלך, כאילו אתה מקפיד על ההליכה שאני לא אלך, לא אתייף, לא זה אז אני אקלל אותם פה מהמקום. אמר לו, לא טהור את העם. אז אמר לו, אם כן הברכים, אמר לו, אינם צריכים לברכתך כי ברוך הוא. אז זה הפסוק, לא תלכמה בהם, לא טהור את העם כי ברוך הוא כשהוא אמר לו, לא תלךמהם, מה הוא הבין שהוא לא רוצה שהוא ילך? אז אומר, אין בעיה, אז אני אקלל מפה. אז אומר לו, "לא, לא, לא, טהור את העם." אז אומר, "אתה יודע מה? אז אני אברך אותם." אז הוא אומר לו, "לא, לא, לא, לא, לא צריך לברך אותם, לא כלום, כי ברוך הוא מה זה אומר? הדברים תמוים. מה הוא משוגע? מלעם. זוכרים אותו לקלל. הוא אומר, אתה יודע מה? אתה לא רוצה שאני אקלל, אז אני אברך. מה זה ההיפוך הזה? סטייקי? היכן שמענו שאדם שמבקש לקלל והוא לא מצליח אז הוא מתחיל לברך זה חסר היגיון אבל מובא בספר מוצא שלל רב כמוצא שלל רב בשם קדמונים המדרש אומר מפני מה הייתה רבקה עכרה כדי שלא יאמרו שברכת רשעים שברכותה אחותנו את ההי לאלפי רבבה נסעה פירות והתקיימה בשביל שלא יגידו שברכו אתה המשפחה ואמרו לה שתהיה לא עלפי רבבה שהיא תרבה ותפרא אז יגידו שברכת הרשעים הועיל לה אז השם הפך אותה עכרה בשביל שלא יוכלו להגיד שברכת הרשעים הועילה מה יוצא מזה שברכה של רשעים זה בעצם קללה כי זה גרם שהיא תהיה עכרה בשביל שלא יגידו שהרשעים מועילים בברכותיהם אז זאת אומרת הברכה שהיא קיבלה הזיקלה ובגלל זה נעשתה הכרה שלא יתלו בברכתם של הרשעים וגם זו הייתה הכוונה מרושעת של הבלעם הזה הוא אמר לקדוש ברוך הוא אם אני לא יכול לקלל אותם אז אני אברך אותם מה הכוונה שלו שהברכה תזיק כמו שזיקה לרבקה אבל הוא טעה בלעם טעה טעות חמורה כל זה היה נכון לגבי רבקה כי מכיוון שהיא לא נתברכה מפי הקדוש ברוך הוא קודם לברכות של לבן במשפחתו אם כן אם יאן נפקדת מיד היו אומרים שברכתם עשתה פירות לכן היה הכרח שרבקה תהיה עכרה שידעו שלא הייתה שום תועלת מהברכה שלהם אבל מי שהכל יודעים שכבר בירך אותו הקדוש ברוך הוא ואחרי כן ברכו אותו גם רשעים ברכה כזאת כבר לא תזיק מי פטי יחשוב שברכתם גדולה מברכת השם? כולם יודעים שהקדוש ברוך הוא ברך אותו קודם לכן אז ממילא ברכת הרשעים לאחר מכן לא תזיק. זה מה שהשיב הקדוש ברוך הוא לבעם. כי ברוך הוא אומר לו אתה יודע מה זה? אני אקלל אותם. אז הוא אמר לו לא אתה רוצה הרי לקלל בשביל שזה יזיק נכון זה לא יזיק כי ברוך הוא אני כבר ברחתי אותם עוד לפניך אז הברכה שלך לא יכולה להזיק מתי כן אם אני לא ברכתי ואתה תברך אותם אני חייב למנוע את הברכה בשביל שלא יגידו שרשעים מברכים זה מתקיים זה נקרא להזיק אבל אם אני ברכתי מקודם אז אתה אין טעם שתקלל ואין טעם שתברך שום דבר כי ברוך הוא זה בשם הקדמונים יפה מאוד יפה מאוד ובמיוחד זה יפה מאוד לפי תרגום יונתן בן עוזיאל שהוא אומר שבלעם הוא לבן הארמי אז עכשיו מובן שאותו לבן שהוא בלעם הוא יודע שמהברכות שלו יוצא קללות כי רבקה הפכה להיות עכרה בזכותו אז הוא רצה אותו דבר לעשות גם כאן לעם ישראל ועל הפסוק ותלחץ אל הקיר מבואר במדרש שזה היה גלעד שלבן עשה יחד עם יעקב יעקב כשלבן רדף אחר יעקב בהקיר הזה היה הגלעד ההוא אני אמרתי לכם אבל לא יודע אם זה התפרסם לפני שנים רבות אמרתי את זה שפה בגלל עד הזה זה שעשו ברית מיעקב ולבן שלא יזיקו אחד את השני שאף אחד לא יעבור את הגלעד להזיק לשני אז מרומז הקמת מדינת ישראל בהכרזה באום שהכריזו על כמת מדינות מדינת ישראל הייתה הצבעה באום מי בעד לה כמדינה ליהודים ומי שלא 33 היו בעד ו-13 היו נגד אז זה רמוז פה יעקב קרא לזה גל עד גל זה 33 עד זה עדות שהצביעו 33 ואיך קרא לזה לבן יגר סדותא יגר זה יג רשעים 13 רשעים שצביעו נגדהותא זה עדים גם הם עדים לבן זה האום. המכוניות שלהם לבנות. הדגל לבן. רשעים אלה רשעים. זה הלבן ההוא ממשיך. הלבן הזה נגד מדינת ישראל. ה-13 האלה נהיו כבר היה 100 וכמה 105 מדינות כבר נהיו בלבן הזה אז זה הכל רמוז קמדדלא רמיזה באורייתא והנה הוא רצה לעבור את הגל ובאה אתון ולחצה אותו וראתה לו שאתה כולך שקר אתה אתה שקר אתה שקר אתה לבן האום הזה שקר יש אום בלבנון מה הם עשו יורים תהילים הכל הם לא מונעים לא שום דבר מקבלים משכורות וזהו לא עושים שום דבר אמר בן גורגור או שמום איזה איזה ורט שמום כן טוב ויאמר אלוהים אל בלעם לא תלך עמהם לא טאור את העם כיך הוא עכשיו זה כתוב בפסוק יב ומה ההמשך בפסוק כתוב ויאמר לו, אם לקרוא לך באו אנשים, קום לך איתם. בהתחלה אומר לו, לא תלך עמהם. ועכשיו מה אומר לו? קום לך איתם. ואחר כך בפסוק כא וכב כתוב וילך עם שרי מואב ויחר אף אדוני כי הולכו מה זה לא מובן השם אמר לו לך הוא הולך בחרה אף השם מה קרה כל המפרשים מקשים איך ייתכן בהתחלה עוסר הקדוש ברוך הוא על בלעם ללכת עם שרי מואב אחר כך הוא מתיר לו את ההליכה אם לקרוא לך באו אנשים קום לך איתם מה הוא חוזר בו הקדוש ברוך הוא מה קרה וביותר מכיוון שכבר נתן לו רשות ללכת אז למה הוא כועס עליו ויה חרף אדוני כי הולך הגאון מוילנה אומר יש הבדל בין עם עמו לבין את איתו. מה פירושים? המשמעות שאתה הולך בשווה ביחד עם כוונה ורצון אחד ממש עים. זאת אומרת שני הצדדים שהולכים הם במעמד שווה ואין אחד פועל יותר מחברו. לעומת זאת הלשון את אוו. הגם שגם בזה יש משמעות של עשייה משותפת. אבל אין כוונת העושים שווה ולבם אינו שווה בעשיה. ואפילו אם הם עושים בכוונה אחת, אחד פועל והשני נפעל. זאת אומרת, אם זה ממש הם אותה כוונה ואת אוטו זה הולכים ביחד, אבל לאו דווקא עם כוונה אחת. אז עכשיו שימו לב, אומר הגאון מבין, הקדוש ברוך הוא לא חזר בו. הקדוש ברוך הוא דייק ואמר בדיוק מה הוא מסכים ומה הוא לא מסכים. הוא אמר לו בהתחלה לא תלך עםמהם מה הם רוצים אתה תבוא לקלל השם אומר לו לא אתה לא תלך עמהם עמהם בדעה אחת על מנת לקלל לא תלך עמהם ואחר כך הוא רואה שהוא מתאמץ ורוצה ללכת בכל מקרה אז אמר לו אתה יודע מה קום לך איתם איתם זה לא בשווה לקלל, רק אתה הולך איתם ומה שאני אסרתי לך ללכת זה עם כוונה לקלל. אבל אם אתה הולך איתם ואין לך כוונה לקלל אתה יכול ללכת. אתה רוצה ג'ובות כסף לך איתם. אבל מה ראה הקדוש ברוך הוא? שהוא הולך עם הוא הולך ערף השם. זאת אומרת אתה עובר על הדברים שאני אמרתי לך. אני אמרתי לך רק איתם ולא עמם. אז הכתוב מעיד וילך עם שרי מואב. ומה אומר רש"י על הפסוק הזה? ליבו כלבם שווה הוא הולך עמם לקלל לכן ויחרף השם שבלעם עובר על מצוותו ורשי בפסוק כב תסתכלו שמה כי הולכו אבל בסופו של דבר כשפגש את המלאך מה אמר לו לך עם האנשים. אה, מה אתה עובר על דברי הקדוש ברוך הוא ואתה אומר לו שילך עש מנע ממנוע עים? אמר לו איתם איך הוא אומר לועים? אז אומר רש"י, רש"י אומר בדרך שאדם רוצה ללך בא מולכין אותו. אז לך עם אנשים לעזזל כמו שאומרים יהיה חלקך עמהם כשם שהכוונה שלכם שבע אז מידה כנגד מידה סוף שלך והסוף שלהם יהיה שווה זה העים לכן אמר לו אתה עובוד כבר זהו אם אתה החלטת ללכת עם אז תדע שאם אתם תרדו לגיהנום ביחד טוב והמרשה אומר גם אני רוצה להגיד משהו כן כן במסכת מכות על הגויים דף י הוא מבאר במהלך נוסף דני רשי אומר בפסוק ל על מה שהמלאך אמר לבלעם לך עם האנשים אומר רש"י בדרך שאדם רוצה ללך במו לכין אותו עיין במפרשים ואעיני גם אני חלקי דלא כאמר שמויך אותו הקדוש ברוך הוא אלא בד בדרך שאדם רוצה ללכ מוליכין אותו זאת אומרת זה לא השם מוליך אותו בא מוליכין אותו מי מי מי מוליכין אותו זה מה שכתב בנו הוא אומר בכמה מקומות כל מחשבה ודיבור ומעשה גם מחשבה גם דיבור וגם מעשה של אדם נברא מלאך לפי עניינו מלאך טוב ומלאך רע ולכן בדרך שאדם רוצה ללך כי יש רשות לאדם לבחור מה שהוא רוצה הכל בידי שמיים חוץ מירת שמיים אז לפי רצונו ודעתו מוליכין אותו מי המלאכים שהוא ברא מרצונותיו מחשבותיו דיבוריו ומעשיו הם מוליכין אותו אתה בחרת בדרך הזאת ללך אז המלאכים האלה שנבראו מזה שרצית ללכת הם ילכו אותך הוא מביא ראיה מן התורה כתוב לא תלך עמהם שאמר לו הקדוש ברוך הוא כן ואחר כך כתוב לך איתם שרצונו ודעתו הרעה הייתה ללכת איתם אז הוא הביא ששלח לו הקדוש ברוך הוא מלאך כרצונו ומחשבתו ואמר לו קום לך איתם הם אותם מלאכים שאתה בראת הרצונות שלך קום לך איתם ואומר הפסוק בישעיה פרק מח פסוק יז אנוכי אדוני אלוהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך אני אומר הקדוש ברוך הוא רק מלמד להוכיל ומדריך אותך איך ללכת לטובתך כי כל המצוות של השם זה להועיל ולטוב אבל מדריכך בדרך תלך זה המלאך שאתה בורא בדרך שאתה רוצה ללכת לפי דעתך ורצונך ככתוב אם ללצים הוא יליץ מי זה הוא המלאך שאתה בורא בעצמך כפי הליצנות שלך. ואם לענבים הוא יתן חן. מה זה החן? זה מלאך של חן כנגד האדם. אז זה תלוי בך. אתה קובע. אני השם מלמדך להועיל. אבל אם אתה מחליט אתה מה שאתה רוצה אז זה מדריכך בדרך תלך המלאך שאתה בראת בעצמך הוא יוליך אותך כמו שאתה רוצה לראות זה אומר המרשה בלק אומר לו כי כבד אחבדך מאוד אומר רשי יותר ממה שהיית נותן לשעבר אני נותן לך וואי וואי וואי דיק רבי פנחס מקוריץ זכר צדיק ברכה הם מדברים ביניהם בלעם ובלק כמו שני סוחרים שניים ממולחים אבל בלק מבטיח לשלם לו בהרבה כבוד אומר לו כי כבד הכבדך מאוד בלעם לא נופל ברשת, הוא יודע שהוא ממולח, הוא מביא לו, גם אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב, לא אוכל לעבור. מי דיבר איתך בכלל על כסף? דיברו על כבוד. אתה מה אתה מתרגם את זה לכסף? וכיוון שבלעם מבין מבלק שכסף הוא לא הולך לראות בעסקה הזאת, רק הרבה כבוד, לכן הוא הבאיר לו שהוא עדיין לא יכול לבוא כי הוא לא קיבל רשות וככה הוא מעביר לו את המסר שאני לא מתכוון להפרע בכבוד אם אין מזומן כסף וזהב הרבה אל תצפה שאני מגיע וכך פירש גם צרור אמור שלא כתוב פה שבלעם המתין לשמוע מה יאמר השם אלא כתוב ויען בלעם ויאמר הוא הבהיר שאם אתה מדבר על תשלום ביחידות של כבוד כיכבד אחבדך ולא בכסף אז אין על מה לדבר אני בעצמי מפוצץ את העסקה גם בלי לקבל רשות מהקדוש ברוך הוא ורק אחרי שהוא הסכים לשלם אז אחרי שתסכים לשלם אז אני אשאל את פי השם זה אומר האמרי פנחס יצרו רמו ועכשיו תשמעו דבר מדהים. עוד פעם הגאון מבינה, גאון הגאוני, ויען בלעם ויאמר על עבדי בלק, לא אוכל לעבור את פי אדוני אלוהי לעשות קטנה או גדולה. מה הכוונה? קטנה או גדולה? אם קטנה אתה לא יכול לעשות, בטח שגדולה אתה לא יכול לעשות אז למה אתה מציין גם גדולה קל וחומר. אומר הגאון מוילנם, הפסוק בפרק כג, פסוק ה כתוב וישם אדוני דבר בפלם. דורשים חכמים זכרונם לברכה. מדרש פליאה. אחד אמר, אחד מהחמים אומר מה זה וישם דבר? לא דיבור דבר בפלם. אחד אמר חקה. זה שכתוב מה עקוב לא כבועל ואחד אמר רסן הדודוכתיב מה זעום לא זעם אדוני איך איך לומדים איך לומדים שזה חקה וזה רסן ממה שהוא אמר אבל תשימו לב מה יקוב לו כבו אל ומה יזעום לו זעם אדוני. פעם הוא אומר אל, פעם הוא אומר את שם השם. דברי המדרש סתומים. מה ראיה מהפסוקים האלה למה שאמרנו כתנה או גדולה? טוב, מתחיל להסביר לנו הגאון מבינה. יש הבדל בין חקה לרסן. חקה מחת כפופה הנכנסת בלשון של הדג, דוקרת אותו ומונעת ממנו להוציא לשון לחוץ. על ידי חקה לא יכולים לדבר. תק תקוע הזה ביחד לא יכול לדבר לא יכול לזוז רסן פעולה הפוכה ולוחץ את השפתיים של הבהמה בחוזקר שמתוך הדוחק היא מוציאה לשון לחוץ לפי זה יש לבאר על מה נחלקו במדרש הנהגת השם יתברך עם דבריו של בלעם הייתה בשני אופנים. לפעמים צריך להשתמש בחקה כדי לעצור לו את הלשון. ולפעמים צריך רסן להץ אותו לדבר יותר ממה שהוא חפץ. לפי זה עכשיו מבינים את רש"י שכתוב שהקדוש ברוך הוא הכניס לפיו גם רסן וגם חקה. טוב, עכשיו קצת ידיעות. בלעם היה שונא לישראל יותר מבלק. לפי מה שאמרנו רבי יונתן בן עוזיד שזה לבן אז רצה לאבד את הכל את כל יעקב ואת כל זרעו ולכן הוא גם נתן את העצות במצרים להרוג את כל התינוקות אומר רש"י על דברי בלעם וגרשתיב אומר רש"י שמה שאומר בלעם וגרשתי הכוונה מן העולם אני אטפל בהם ואני אסלק לך אותם מן העולם אבל בלק לא אמר ככה אמר והגרשנו מן הארץ לא רוצה לחסל אותם אני רק רוצה להשיע אותם מעליי יוצא שבלעם שונא לעם ישראל יותר מבלק לכן בכל דבר ברב הכוונה שלו הייתה לקלל והקדוש ברוך הוא טיפל בו משני האופנים עם רסן וחקר עכשיו שימו לב מגיעים להבנה מה זה קטנה מה זה גדולה שם אלוהים מידת הדין נכון כולם יודעים אבל ההתחלה של שם אלוהים זה אל זה מידת חסד שנאמר חסד אל כל היום אז השם אל זה חסד במבואר ברשי פרשת כיטיסא אל מתוך 13 מידות של רחמים גם זו מידת רחמים וכן נאמר אלי אלי למה עזבתני לא אומרים למידת הדין אלי אלי למה עזבתני מישהו רוצה שהדינים ישארו אצלו אבל שמידת הרחמים עוזבת אז אומרים למה עזבת לי אז זאת אומרת שאל זה חסד לעומת זאת ידוע ששם הוויה זה מידת הרחמים אבל ההתחלה י וה של השם הזה זה דין. איפה לומדים בפסוק אשרי הגבר אשר תייסרנו יה. יה זה דין ייסורים. באיזה שם מייסר השם? ב' וה עכשיו שימו לב. בלעם בדבריו רצה לעורר את מידת הדין על ישראל ולכן רצה להזכיר שמות שמורים על הדין. מה עשה הקדוש ברוך הוא ברחמיו על עם ישראל? שם בפה שלו תמיד שם של רחמים. כשרצה בלעם להזכיר שם אלוהים, מה עשה הקדוש ברוך הוא? שם השם יתברך חקר, תפס לו את הלשון שלא יוכל לגמור את השם. הוא רוצה להגיד אלוהים והוא נתקע באל. יוצא לו רק אל. מה זה אל? חסד. רחמים. לעומת זאת, כשהוא ביקש להזכיר שם י וה, רצה להגיד י וה שמה זה דין. אשר תייסרנו יה. זה דין. מה עשה הקדוש ברוך הוא? שם לו רסן, הוציא את הלשון והכריח אותו להגיד שם השם מלא. י וה וו וה לא לתקוע אותו רק ב' שזה יהיה דין וזה רחמים לכן הוא אמר ככה מה עקוב לא כבו אל איך אני יכול לקוב לקלל אותם אם אני חייב לעצור על ידי החקה ולומר אל אז זה יוצא לי רחמים ומה אזעום לא זעם אדוני איך אני יכול לזעום אם אני רציתי להגיד והקדוש ברוך הוא שם לי רסן שאני אגיד את כל השם שיהיה רחמים וזה מה שאמר בלעם את אשר ישים אדוני בפי פעם הוא שם לי רזן פעם הוא שם חכה אותו אשמור לדבר אין לי ברירה הוא מטפל לי פה בפה הוא דואג שאני רוצה לקלל הוא הופך את הכל לרחמים לא נותן לי או על כן אמר בלעם לעבדי בלק שימו לב מה הוא אמר להם לא אוכל לעבור את פי אדוני אלוהי אין לי אפשרות להזכיר שמות שרחמים ודין כרצוני לא אוכל לעבור את פי אדוני אלוהי שימו לב לעשות קטנה לקצר את שם הוויה רק להיות והכל לעשות קטנה אני רוצה לעשות קטנה שיהיה י וה שיהיה דין אבל לא יכול לעשות קטנה או גדולה גם אני לא יכול אני רוצה להגיד אלוקים גדולה והקדוש ברוך הוא נותן לי להגיד רק אל את ההתחלה שזה גם כן רחמים כי החקה והרסן מכריחים אותי להעריך ולקצר כרצונו להקטין להגדיל את השמות כדי שלא אוכל לקלל איזה איזה דיוקים, איזה דברים, מה הולך פה? מדהים. הגאון מבינה. איי איי איי איי איי. אני דלג בשביל לסיים במשהו נפלא. כתוב ותת האתון ואחר כך ותלך בשדה. כותב החתם סופר, שלוש נטיות נתתה אחד בשדה שהיא נתתה מהדרך לשדה. פעם שנייה נתתה אל הקיר ותלחץ בפעם שלישית ותרבץ תחת בלעם אלה שלוש נטיות אומר החתם סופר שדה קיר ורביצה ראשי תיבות שקר וזה הסטרה דבלעם זה המהות שלו שקר אז לכן היא נטתה ואמרה לו תשים לב מה אני עושה שדה קיר ורובצת להגיד לך שאתה כול כולך שקר יא מחרית אתה מה אתה תראה איזה אתון יא חביבי אה כן יש לה שכל יותר מהטיפש הזה היא אומרת לו אתה אומר דו יש חרב בידי כי אתה רקתיך איזה טמבל אתה אחד מהילדים פה נתן חידוש מה זה אם אתה בשביל חמור רתון, אתה צריך חרב להרוג אותה. אמרת שהפה שלך אתה יכול כלל, אתה יכול לברך, אתה אז תחסל אותה עם הפה שלך. אתה לא יכול. אז איך אתה הולך לקלל אומה שלמה ותצליח? למה? כי הוא שקר. הוא שקר. סטרה דשקר. זה לבן. לבן זה בלעם. שקרן אבי אבות השקרנים שיקר את יעקב אבינו 100 פעמים. שקרן כולו שקר. זהו זה האום. ‏United Nation כן לבן לא יאומן כיסופר הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודך והכל יש שם חוכה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך הכל ישתבחו והכל והכל והכל ימו אין קדוש קשה הריני כמ קצם דאורייתא שמחת דאורייתא לומל נפשו ישחסדאורייתא כבד את דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח לתנא הקדוש שיהיו שפתותיו דבר בקבר ‏Ne.