חדושים ופרפראות לפרשת בשלח חלק ה' תשפו -

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום

לעילוי נשמת אברהם בן רחל

וסנבטו

בן

תקבץ'

תהא נשמתם צרורה בצרור החיים אמן

בנימין בן צביה

ובתיה בת שולמית יזכו לרפואה שלמה ואיתנה

תשובה שלמה אמיתית

מתוך שמחה

וכן לגאולת עם ישראל ולהצלחה להקים את בית הכנסת בירושלים מהרה אמן.

אמן לאל.

מיכל חן בת נורית

היא ובעלה יזכו לזרע חי וקיים

זרע קודש בן זכר מהרה

פחות טרחה בפרנסה עד יהיה רוחנית לכל המשפחה מתוך שמחה אמיתית אמן.

אמן.

פרפרות

חידושים לפרשת בשלח חלק ה'

תאשפו

ויושע אדוני ביום ההוא את ישראל

מיד מצרים

מה הדגש ביום ההוא?

בספר חנוכת התורה

שואל למה ישראל כשיצאו ממצרים

לא אמרו שירה

לצאת אחרי 210 שנים זה לא סיבה מספקת לומר שירה?

הגמרא בקידוש עבד שברח לפני שש שנים

צריך להשלים

השש שנים

בשביעי רק יצא נחש

אבל אם מת האדון אינו צריך להשלים

אם הוא ברח לפני שש ומת האדון הוא לא צריך להשלים

וידוע שישראל יצאו קודם 400 שנה

אם כן יש להם דין של עבד שברח לפני שש

הוא עוד לא השלים

אז צריך להשלים

אבל כשראו שמתו המצרים

אז הם השתחררו לגמרי

לכן אמרו

ביום ההוא

כשראו את המצרים מתים ולא בזמן

כשהם יצאו, כי אז עדיין היה להם דין של חבט שברח

אז איך הם יגידו שירה? הם עוד לא משוחררים לגמרי

רק כשהם ראו את המצרים מתים

אז הדין הוא שהם משוחררים ויכולים לומר שירה

אור החיים הקדוש

כותב מה זה ביום ההוא?

ביום ההוא הייתה ישועה

לא קודם

למה? כשיצאו ממצרים עדיין לא היו בטוחים בעצמם כי עדיין המצרים קיימים

למה לא רוצים שיישארו חמאס בעזה? כי לא בטוחים

עדיין הם יכולים להתחדש מה שנקרא

ולחדש את המלאי ולפעול

מספורנו כתב שעד עת מיתתם של המצרים

היו ישראל כעבדים שבורחים

לפי זה

יש להוסיף, המגן אברהם בסימן ס' זן כתב על הדין שצריך להזכיר כל יום

יציאת מצרים, פעמיים ביום צריך מצוות עשה דאורייתא לומר פעמיים ביום

יציאת מצרים.

ואומר המגן אברהם שאפשר לקיים זאת באמירת

שירת הים

ובהגאות החתם סופר, הוא חולק עליו

בטעמו משום שהתורה הקפידה לזכור יום צאתנו ממצרים.

אני אדוני אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים,

להזכיר יציאת מצרים.

ובשירת הים אין אזכור יציאת מצרים.

בכך נקט רבי עקיבא איגר גם כן.

אבל אפשר לבאר את דעת המגן אברהם

בשירת הים מוזכר

מפלת המצרים.

וזה גמר היציאה.

אין לך גמר יציאה יותר מזה

שראו את המצרים מתים.

וככה ישועייתא בשלמות ואין להם פחד מהמצרים.

אז לכן לדעתו בעצם אמירת

שירת הים יוצאים אזכרת יציאת מצרים.

וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה אדוני ב...

מצרים, ויראו העם את אדוני.

מה זה היד הגדולה?

בספר לב ארי מביא בשם אחד מהגדולים ביאור לעניין.

הפסוק בשמות בית ה'

ותשלח את המטע

ותיקחה

דורשים חכמים זיכרונם לברכה.

בת פרעה שלחה ידה ממש

והשתרבבה ידה ונחסתה גדולה וארוכה שישים אמה.

על כן אומר הכתוב,

וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה השם במצרים.

הם ראו עכשיו את הנס הגדול

שנעשה לבת פרעה להציל את משה במצרים.

ועל ידי זה ויאמינו בה' ובמשה עבדו,

שנסים גדולים שכאלה נעשו כדי להצילו ולהחיותו.

אז גם הצלה גדולה למשה שהוציא את ישראל ממצרים, והצלה על ידי זה שגם ניצל עם ישראל ויצא מצרים.

אז ישיר.

הגמרא במגילה יוד

מביאה שבמדרש ביקשו מלאכי השרת לומר שירה.

אמר להם הקדוש ברוך הוא מעשה עדי טבחו בים ואתם אומרים שירה לקח לא קרב זה אל זה.

מסביר בספר חנוכת התורה שהפירוש כך

על פי מה שכתוב בפסוק, בייח אדוני מחנה אשור

בזמן חזקיה המלך,

שבאו 370 מיליון

עם סנחריב

לצור את ירושלים ולחופשה,

חזקיה המלך

בנהל פסח

הלך לישון,

והקדוש ברוך הוא מעשה, היכה אותם את כל המחנה של כל צבאות עולם שהתאספו.

איך היכה אותם? בשירה

שגילה את אוזנם

ושמעו את שירת המלאכים ומזה מתו.

עכשיו

בטביעה של המצרים בים

למה הביאו

הקדוש ברוך הוא לים כי בדבר אשר זדו עליהם

הוא רוצה שהם ימותו בים דווקא

כמו שהשליכו את הילדים של ישראל ליאור

ולכך צריך שהם יטבעו בים

עכשיו יובל

ביקשו מלאכי השרת לומר שירה בשביל להמית את המצרים

כמו שהיה אחר כך בזמן סנחרין

אז זה השיב להם הקדוש ברוך הוא מעשי ידיי טבעו בים

רוצה לומר

זה שהמצרים טבעו

וטבעו את מעשי ידיי

את ישראל בים

זה מעשי ידיו של הקדוש ברוך הוא דהיינו

מעשי ידיו מגיד הרקיעה

הם לקחו את מעשי ידיי את הישראלים וטבעו אותם בים

אם כן מן הראוי להמית אותם במידה שמדדו הם ויטבעו בים

ואתם רוצים לומר שירה?

להמית אותם? איפה יהיה מידה כנגד מידה?

אני לא רוצה שהם ימותו משירה, אני רוצה שהם ימותו מהמים בים

כמו שהיה

לכן אתם רוצים לומר שירה?

זה לא מתאים

שאלה שהרבה שואלים, אם מעשי ידיי טבעו בים

וזו סיבה שהמלאכים לא יאמרו שירה

אז מדוע כלל ישראל אמרו שירה?

מיישבים על פי מעשה שהיה עם בית אהרון מקרלין זכר צדיק וברכה

הוא כתב ספר תורה שלושים שנה

שלושים שנה

כשסיים את הכתיבה

היה בשמחה אדירה

ושאל את הקרן אורה שהוא היה אז אב בית דין דקרלין

האם יכול לברך שהחיינו על ספר תורה שנכתב אחרי שלושים שנה עד שנגמר?

אמר לו תן לי לעיין בזה יומיים

ואחרי זה פסק לו שהוא לא רואה היתר לברך שהחיינו

לאחר מכן

בזמן הסעודת מצווה

כשהכניס את הספר תורה לבית המדרש

דיבר הבית אהרון

בהתלהבות נוראה

ובאמצע פרצה לו ברכת שהחיינו

והיה קרן אורה יושב לידו בסעודה

כששמע אותו שהוא מברך את הברכה הזו אמר על כזה שהחיינו לא דנתי

אדם נגיד לובש טלית אם הוא כבר לבש אותה והיא חדשה ולא ברך

אז הוא כבר לא יכול לברך מברכים לפני בשביל שיש עדיין שמחה אבל אם כבר אתה השתמשת ואם אתה כבר זה כבר לא

אותו דבר שלושים שנה כבר איזה שמחה יש פה בשביל לברך שהחיינו

אז הוא חשב זה אמר לו לא אבל כזאת שמחה

זה לא דנתי

אז לפי זה מתורצת השאלה אמרנו שהמלאכים לא יאמרו שירה בסדר

אבל ישראל למה כן יכולים להגיד שירה

ישראל לא שאלו אם להגיד שירה זה התפרץ להם

אז על דבר כזה אין עקבה לא מעקביל דבר כזה דבר כזה ודאי שיכולים להגיד שירה

אז ישיר

בהגדה של פסח נאמר ונאמר לפניו שירה חדשה

אתם מסיימים את ברכות קריאת שמען ושחרית שירה חדשה שבחו גאולים

הסביר רבי יעקב מאוסייתין

מה זה התואר הזה שירה חדשה

כידוע

כשהעמים מנצחים את האויבים

אז הם אומרים שירה יש מרשים רוסיים ויש כל מיני זה וזה יש להם שירה שלה

כי הם שמחים במפלה של האויבים

נאצר מחכה לרבין איי איי נאצר מחכה לרבין איי איי איי השיר

ישר אחריהם

ובישראל מה כתוב?

וירא ישראל את מצרים

מת על שפת הים

ועדיין לא אמרו שירה

וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים

ויראו העם את ה' ויאמינו בה'

משה עבדו אז ישיר משה ובני ישראל

רק אז הם שרו

זה נקרא שירה חדשה

למה אין כזאת שירה בשום אומה

אשיר על אדוני כי גאוגה

אשיר לא על מפלת האויבים

השיר זה שמחה ויתגדל ויתקדש מרבה

שרואים את גדולתו של הקדוש ברוך הוא על זה שהרי משאיר על אדוני

כי גאו גאהו התגאה

על הסוס ורוכבו ששניהם היו בעלי גאווה הסוס הוא דרך כלל כך דורם

אז יש לו גאווה והמצרי בעל גאווה והקדוש ברוך הוא התגאה על שני הגאוותנים האלה

אז אמר שע אומר מה שאמרתי בקיצור בחידוש האגדות

הוא אומר למה צריך להגיד גאו גאה

ידוע שהמצרים היו גאים ישעיין נביא קורא להם רהב לכן קראתי לזאת למצרים רהב הם רהב גאווה

בהסוסים מתגאים

כמו שמובא בפסחים קי״ג שישה דברים נאמרו בסוס אוהב את המלחמה ורוחו גסה

מצרי נוחם על הסוס יש פה גאווה כפולה

המצרי מתגאה ארדוף אסי כחלק שלל

בהסוס מתגאה ואוהב מלחמה

זה מה שאומרים אשיר על אדוני כי גאו גאה

שני בעלי גאווה סוס ורוחבו רמה בים וככה משמע שהקדוש ברוך הוא

פיתרגום ומנקלוס

התגאה על הגאוותנים

כמו אמרשה

הפוך אמרשה כמו אבל

זה אלים ואנבאו

כתב רשי

בכבודו נגלה עליהם

בהיו מראין אותו באצבע

ראתה שפחה על הים

מה שלא ראו הנביא

הנציב

הקדוש הקשה

‫מניין שגם שפחה אמרה זה אליוון והוא,

‫כי ראתה על הים מה שנביאים לא ראו.

‫אולי רק הצדיקים ראו ואמרו,

זה אליוון והוא.

‫בתרץ הנציב

‫אמירת זה אלי פירושו שראו בחוש ‫את הקדוש ברוך הוא ונפלא אותם.

‫ממילא וענביהו.

‫צדיקים,

‫גם שלא רואים בחוש את הקדוש ברוך הוא,

‫גם בזמן הסתר פנים,

‫מקיימים בענביהו.

‫ואם כתוב שבגלל שראו בחוש ‫היו מראים אותו באצבע ‫ואמרו, וענביהו,

‫זה מראה שלא מדובר רק על הצדיקים,

‫אלא שגם שפחה ראתה ‫מה שיחזקאל בן בוזי לא ראה.

‫זאת אומרת,

‫וענביהו זה לא מעלה לצדיקים. ‫זה כל הזמן הם משבחים ומודים ומברכים

‫השם יתברך כל הזמן.

‫לא צריך

‫בחוש ולראות את הנפלאות. ‫גם בהסתר פנים הם יודעים והם

‫מברכים את השם ומשבחים אותם.

‫אז אם כתוב שראתה שפחה,

‫זה בגלל שהיא

‫לא במדרגה כזאת של צדיקים,

‫רק כשהיא רואה את הנפלאות ‫ואת היד הגדולה וכולי, ‫אז היא משבחת.

‫זה הקושייה תורצה.

‫זה אלי ואנביהו,

‫אלוהי אבי בארו ממנו.

‫כותב רשי

שהיו ישראל מראים באצבע ואומרים, ‫זה אלי ואנביהו.

‫בספר כמוצא של הרב מביא, ‫בשם רבי אהרון מבעלז,

‫זכותו תגן עליהם. ‫-אמן.

‫אין אמונה מוחשית יותר ממצב ‫שמראים באצבע ואומרים, זה אלי.

‫ועל זה אומר הפסוק, ‫ואנביהו מלשון נוי ויופי.

‫אבל יש מצב יותר נעלה מזה,

‫זה המצב שבא אחר כך, ‫אלוהי אבי וארו ממנו,

‫להאמין ב...

תמונה פשוטה ותמימה

כמו שנמסרה לנו מאבותינו

זה דרגה נשגבה יותר מראייה חושית זה

אז דרגה ראשונה זה אלי והוא רואה בחוש ומשבח לקדוש ברוך הוא, אבל יש דרגה יותר

אלוהי אבי אני מאמין בו

ממה שקיבלתי מסורת מאבותיי

בארו ממנו בכל מצב בלי לראות שום דבר חושי וכו' וכו'.

הגאון מווילדה אומרים עליו שבסוף ימיו אמר שהוא רוצה אמונה פשוטה של יהודי פשוט.

את האמונה שלו.

בזמן האנוסים בספרד

כתוב שהיהודים הפשוטים כאילו

הם מסרו נפשם

ולא השתחוו לצלם

בעוד שאחרים שהיו לא עמי ארצות

עשו פלפולים למה הם לא צריכים להיהרג

למרות שהדין היה ייהרג ואל יעמוד.

אדוני איש מלחמה אדוני שמו

ידוע ששם הוויה זה שם של רחמים

אז פורנו אומר

כשבאים על אדם איסורים חס ושולם

צריך לדעת ולהאמין שזה הכל לטובה מהשם יתברך

וזה אומר הפסוק

אפילו שה' איש מלחמה מביא איסורים על בן אדם

תזכור תזכור אדוני שמו

זה הכל ברחמים

הכל ברחמים

אמר אויב ארדוף השיג אחלק שלל

תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישם וידי

פרעה אמר בהתחלה אחלק שלל

לכל העם

ומייד אחרי זה אומר אבל אריק חרבי שיא הגאווה אני אני אריק חרבי הגמד הזה אני אני

ולא אמר

נאריק חרבנו

וסיים תורישם וידי אני לבד בלי עמי כזה מה אתה תראה מה אני

כזה בעל גאווה הגמד הזה

הוא לא צריך את העם בכלל.

שמענו הרבה ראשי ממשלות פה וכל מיני.

שרון היה אומר, הממשלה בראשותי.

וריקלין אומר, באים לתוכנית שלי.

כל האחד הם שלי ואני וראשותי.

עוד שמעתי שחכמים זיכרונם לברכה,

עם ישראל שמרו במצרים על שלושה דברים.

לא שינו שמם,

לבושם,

לשונם. ראשי תיבות שלל,

מה אמר הגמד?

החלק שלל.

אני אצליח לחלק מהם את השלושה דברים האלה,

שהם כן ישנו את שמם.

כן?

במקום.

פרסקי פרס. במקום רבינוביץ' רבין. במקום זה, זה, זה. כל מיני שמות שמשנים ומחליפים וזה ופה ושם.

ואת הלבוש שלהם שילכו עם כל התרבות והאופנה של אומות העולם.

ולשונם.

בטלוויזיה מרבים לדבר ודווקא עם כל מיני מושגים מהאקדמיה,

להראות את יתרונם על האנשים שלא למדו, שישברו את הראש שלא יבינו.

אפילו מודעות יש באנגלית וזה וזה, כאילו, אז הם לא סופרים את ה...

כן.

הם בעצמם עמי ארצות. לא יודעים אפילו לדבר לשון הקודש. עברית הם לא יודעים להגיד נכון.

כן? אבל לא אנגלית וזה, וכל מיני מושגים.

ארמדה, ארמדה.

כן.

צי גדול מחומש בספרדית, ארמדה,

וכל מיני מילים, וזה.

איי איי איי, אני אומר לך. והם אומרים גם אחרי שהם אומרים את המילה באנגלית,

הם אומרים גם את הפירוש שלה באחרית.

איי איי. העיקר להגיד שהם מתוך הבאים, הם יודעים, אתה מבין, כמה מילים.

וזה מה שהתכוון מר פרעה.

ואז הוא אמר, אני מובטח שתמלאמו נפשי באריק ערבי.

תבין?

לא הבנתי מתי הוא רוצה לעשות את זה.

כשהוא רודף אחריהם ככה, נעשו טנג דנג דנג דנג דנג דנג דנג דנג,

מתי תספיק להפריד אותם?

בסדר,

ראיונות יש

לכל מיני מצביעים כאלה וכאלה.

אלה מואב יוחזמו רעד.

בספר זיכרון למשה הרבנו חתם סופר

מובא מבעל אגודת אזור שהוא סיפר לפני התלמידים

שבהיותו צעיר לימים

על שולחן חותנו בעיר בנדין

בא לשם בחור מפרשבורג

מתלמידי החתם סופר זכר צדיק וברכה

והרעיש את העיר בחריפותו ובקיאותו

וגם שמע ממנו דבר אגדה משמו של החתם סופר

שבפסוק

אלה מואב

יוחזמו רעד

למה כתוב

רעד ולא רעדה

כמו שכתוב בתהילים ממחית זן

רעדה אחזתם

למה יוחזמו רעד ולא יוחזמו רעדה

הוא אומר כי אלה מואב

זה בלק ובלעם

אל זה עניין כוח, אלה מואב זה בעלי הכוח הגדולים

במואב מי זה היה?

בלק ובלעם

הגימטריה של בלק 132

ושל בלעם 142

סך הכל 274

כמניין רעד

זה מה שנרמז

שבלק ובלעם הם אלה מואב שאחז אותם רעד

ומרומז בתוך הפסוק

שזה מכוון עליהם

ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות

ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות

מאיפה היה להם

תופים?

רש״י מתקשה מאיפה היה להם תופים?

כי היו בטוחות בנישא השם

לכן לקחו עמהם תופים ממצרים

רש״י היה לו קשה רק על הנשים

למה על מרים שכתובה בתחילת הפסוק

בתיקה מרים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה

למה הוא לא שאל למה לה מאיפה לה תוף

למה רק על הנשים

אומרים

בשם הרב מבריסק

הרמב״ם מלקוט יסודי התורה פרק ז הלכה ד כתב

כל הנביאים לא מתנבאים

לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות אלא מתוך שמחה

לפיכך בני הנביאים לפניהם נבל וטוף וחליל בחינות

וככה הם מבקשים את הנבואה

זה שנאמר והמה מתנבאים כלומר

מהלכים בדרך הנבואה עד שינבאו

לפי זה לא קשה לרשי על מרים

מניין יש לה תוף? תמיד יהיה לך עם תוף כי מי שנביא ורוצה כל פעם שתשרע עליו נבואה

צריך ניגון ושמחה

לפי זה

הרב שלמה גרוסברד זכר צדיק לברכה הוסיף

מדוע על התוף של מרים כתוב שלקחה את התוף, הד תוף

הד תוף

התוף המסוים הידוע שתמיד הולך איתה

אבל על אנשים כתוב רק תופים זה לא משנה איפה זה תופים

והשפת אמת אומר שהיא לקחה באמת תמיד את התוף המיוחד לה שהיה אצלה תמיד כנביאה

ותיקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה

למה קוראים לה פה אחות אהרן? מה היא לא אחות משה?

ולמה לקחה את התוף בידה?

ומשה לא עשה כך

בשירתם של הגברים

רבי שלמה קלוגר

זכר צדיק לברכה באימרי שפל

ידוע שמעלת

נבואת משה רבנו

על שאר הנביאים הייתה

משה לא היה זקוק להכנה מיוחדת שתשאלה עליו נבואה

בכל עת היה ראוי לנבואה ואתה פה עמוד עמדי

מצב אכן כל רגע לכן פרש באשתו

אבל הנביאים האחרים צריכים הכנה יתר רק

‫כדי שתשרה עליהם רוח הנבואה.

‫כדברי הכתוב במלאכים ב' ג' ט',

‫והיה כנגן המנגן

ותהי עליו יד ה'.

‫וכן מבואר בה הרמב״ם, פרק ז', ‫מלקרות יסודי התורה,

הלכה שישית.

‫משה רבנו היה שונה בזה מכל הנביא.

‫לכן,

לקחה מרים את הטוב בידה,

‫כהכנה להשראת נבואה.

‫ובכך היא הייתה אחות אהרון, ‫לא אחות משה.

‫כי משה לא זקוק לכל פעולה ‫או כלי נגינה לקבל נבואה.

‫ואהרון הוא כמוה בדרגתה לעניין נבואה, ‫שגם הוא צריך, אבל לא משה.

‫לכן מסמיכים אותה כאחות אהרון.

‫אם היו אומרים שהיא אחות משה, ‫אז כאילו היא שווה לו בנבואה,

‫וזה לא נכון.

‫אה,

איזה דבר, וואי, וואי, וואי.

‫מדוע לקחה מרים תוף להלל לקדוש ברוך הוא ‫יותר מכינור ועוגיו או חליל?

‫הוצאת כל נגינה מהתוף זה על ידי הקה, ‫דום בום בום בום בום בום בום.

‫והם מכים בו בחוסתה ‫ויוצאת ממנו שירה וזברה נעימה.

‫מרים מלמדת אותנו אורחות חיים,

‫שנדע שדווקא ממקום של הכאה, ‫משם יוצא עבדו, עבדו, עבדו, עבדו, ‫את השם בסים.

‫זאת אומרת, דווקא מההכאות,

‫מהמכות, צריך להוציא שירה.

אם אדם מאמין שהכול לטובה,

‫כל מכה זה לטובה,

‫אז הוא ישר מוציא שירה.

זה העניין.

בירושלים,

מבתי דינים הראשונים בירושלים,

‫מאז שיש חורבן אסור לשיר בכלי זמר,

‫למעט באירועים כאלה ואחרים, ‫אבל גם לא.

הגזרה שגזרו זה רק בתוף.

לתופף בירושלים רק בתוף.

שום כלים אחרים.

‫בתימן,

גם כן, לא היו משתמשים בכלי זמר, ‫היו לוקחים פח של זיתים ‫או פח של שמן,

פח

מרובע כזה, גדול,

‫ולוקחים אצבעוני כזה של התופרים חייטים,

‫ועושים תגא דומבה, תג תג תג תג תג תג תג תג תג תג תג, וככה היו מנגנים חרב שלם, ריקודים,

שירים.

עם מאדיוואן, רבי שלום שבזי, ורק עם זה, שום דבר אחר.

הדורות הידרדרו.

טוב, נגיד משהו הבוקר גם בשביל הנשים.

מטע להם מרים שירו לאדוני כי גאו גא עשו סדרו חבו רמה בים.

למה מכל הניסי ניסים, 50 ניסים שהיו בקריעת ים סוב, מזכירה מרים רק את הנס שסוס ורוכבו רמה בים?

הפרדס יוסף מתרץ.

ריבותינו שואלים, נשים,

במה היא זכיינת?

במה זוכות נשים לחיי העולם הבא, לתחיית המתים?

בזה שדואגות שבעליהם ילמדו תורה,

וממתינות לבעליהם עד שישובו מלימוד תורה,

ושולחות את בניהם לתלמודי תורה.

ביציאת מצרים

הייתה

בזכות שעתידים לקבל את התורה.

והנשים פטורות מתלמוד תורה, חייבות לדעת דינים, אבל פטורות מלימוד תורה כמו שלומדים אברכים.

אז במה זכותן?

במה הן יזכו?

בזה שהן מסייעות לבעלים ללמוד תורה ומאפשרות

ולבנים שהולכים ללמוד תורה.

וזה נחשב שהן ממש כאילו לומדות תורה, כי בזכותם זה.

כמו אדם שמפרנס את מי שלומד תורה, הוא זוכה.

מניין לנו שכך הדבר? מניין?

לומדים את זה עם הסוסים

של רכבי פרעה.

לכאורה, אם הרוכב חטא

ונגזר עליו שהוא יטבע, מי יטבע את ילדי ישראל? המצרים.

אז מי צריך לטבוע? המצרים.

מה אשם הסוס?

למה הסוס צריך גם לטבוע בים?

כיוון שהסוסים סייעו למצרים לרדוף אחרי ישראל,

הדין הוא שהם שותפים ייענשו.

אז זה במידה רעה.

במידה טובה, שהיא מרובה.

הנשים שמסייעות ומוסרות נפש ילמדו בבעלים ובילדים

על אחת כמה וכמה שמגיע להם

שכר כלומדי תורה

עצמם

וכתוב עליהם

שהם אוהבי השם.

לפיכך,

מכל הניסים של קריעת ים סוף,

אנשים ראו לשבח במיוחד דווקא את סוס ורוחבו רמה בים. זה נוגע אליהם.

כמו שהסוס ורוחבו נענשו שניהם,

ככה הם יזכו עם הבעלים.

ולכן כתוב

שלקדוש ברוך הוא יש שי עולמות להנחיל לכל צדיק וצדיק.

אומרים מה זה הכפל לשון לכל צדיק וצדיק?

לכל צדיק, מספיק.

שי עולמות לכל צדיק. מה זה צדיק וצדיק? אם לצדיק אחד כן, ודאי שגם לצדיק השני. למה צריך להגיד צדיק וצדיק?

אומרים שי עולמות

זה חצי של שש מאות עשרים.

שש מאות עשרים זה שש מאות שלוש עשרה מצוות דור הייתה ועוד שבע דרבנן ביחד שש מאות עשרים

חצי מזה שלוש מאות ועשר

צדיק וצדיק זה בעל ואשתו

אז לכן הם זוכים

כיוון שהם צדיקים באמת כל אחד מסיע על השני והכול

שלום רב לאוהבי תורתך ואין למה מכשול אלו אנשים

הם אוהבי תורתך שולחים את הבעלים בילדים

ואין למה מכשול אין להם ביטול תורה

לגבר יש בעיה יש לו מציאות שיכול להיות ביטול תורה

אבל הם

אין להם ביטול תורה

לא רק זה

כי שלחה את הבעל ללמוד

והבעל נמנם

היא מקבלת שכר כאילו למד

כן כי היא שלחה אותו ללמוד לא לשאול

אם אני נותן

פיתה לעני

והוא לא אכל

בשמיים כתוב שנתתי לו לאכול. זה שהוא לא אכל זה בעיה שלו, אבל אני לא מפסיד את זה שנתתי לו לאכול.

נכון או לא נכון?

הכל ידוך והכל ישרוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש את השם.

הכל ידוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש את השם.