פרפראות וחדושים לפרשת ויגש תשפ''ו - חלק ו'

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לעילוי נשמד מיכאל בן מסעודה יהיה רצון שכל צאצאיו ילכו בדרך ישראל סבא ויעירו את העולם כולו בתורה ומעשים טובים, אמן.

פרפראות וחידושים לפרשת ויגש חלק ו'

שנת תשפו'.

הפסוק אומר, אמותה הפעם אחרי רעותי את פניך.

מה פשר דברי יעקב אמותה הפעם?

אומר השלע הקדוש

שכתב הארי זיכרונו לחיי העולם הבא

על הפסוק עליי היו כולנה שיעקב אבינו חשש

מאחר שיוסף איננו

הוא יצטרך לשוב ולבוא לעולם בגלגול

כדי להקים 12 שבטים

כי אם נחסר אחד אז הוא לא עמד

במשימה כמו שאומרים.

לכן אתה

שראה שיוסף חי

עומד בצדקו וטהרתו למרות טומאת מצרים אמר

אמותה הפעם

לא אצטרך לשוב בגלגול ולמות פעם נוספת

כי קמו ועמדו 12 השבטים.

אז לכן הוא אמר אמותה הפעם.

ויאמר פרעה אל יעקב

כמה ימי שני חייך

ויאמר יעקב אל פרעה

ימי שני מגוריי שלושים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי.

בספר אבי הישיבות,

עמוד 66,

מובא על השאגת אריה כשנבחר לכהונת

הרב של מיץ.

היו מאנשי הקהילה שרמזו

על דאגה מפני העובדה

שעל פי מראהו הוא זקן מופלג

ומי יודע כמה זמן יזכו

‫עוד מהנהגתו ורבנותו.

‫חוששים זה עולה כסף, ‫נשקיע במשהו שיישאר לה הרבה זמן.

‫אבל הוא הבחין במבוכה הזו,

‫ובדרשה שנשא בפני הקהל ‫התייחס לעניין.

‫והוא פתח בתשובת יעקב לפרעה,

‫ימי שני חיי,

‫מעט ורעי.

‫ביקשה שבעצם השאלה של פרעה לאורח,

‫כמה ימי שני חייך,

‫לא מובנת.

‫שהרי לא מן הדין הוא לשאול ככה אורח ‫בפגישה הראשונה.

וגם התשובה של יעקב,

‫מתאונן ומבקע על צרותיו,

‫גם זה לא מתקבל.

‫מה העניין בשאלה של פרעה בן כמה הוא?

‫אלא השאגת אריה באר בטוב טעם.

‫פרעה ידע שהשפע שבא למצרים ‫בזכות יעקב,

‫והרי במקום שבע שנים רעב, ‫היה רק שנתיים.

‫בחשש

שלא יאריך ימים

‫בשל זקנותו המופלגת.

‫לכן שאל בדאגה בן כמה אתה.

‫זאת אומרת, כמה זמן הוא יישאר עוד פה במצרים, ‫שהברכה תשרה כאן.

‫יעקב הבין לרוחו

‫וענה לו שבאמת הוא לא כל כך זקן ‫כמו שהוא נראה, ‫אומנם בן 130, אבל לא, לא כל כך זקן,

‫שהרי לא הגיע לימי אבותיו, ‫מאה ה-80,

‫כמו יצחק אביב.

‫ומה שהלבינו שערותיו,

‫זה בגלל הצרות שפקדו אותו.

‫ואז אומר השאגת אריאל לקהל, ‫כך גם אני.

‫ימי חיי מעט ורעים,

‫נרדף וגולע איתי,

‫וקפצה עליי זקנה,

‫אך טרם מלאו ימיי,

‫בעוד שנות חיים רבות נועדו לי.

‫והוסיף הודיעיו,

יש שתי גרסאות.

גרסה אחת אומרת שהוא אמר שהוא יחיה עוד עשרים שנה,

ואחרת אומרת חמש עשרה שנה.

וואי אפשר להספיק הרבה חמש עשרה שנה של צדיקים, זה לא פשוט.

כמה הוראות, כמה פסקים, כמה עזרה, כמה תועלת, כמה ברכות.

ויאמר פרעה אל יעקב, כמה ימי שני חייך.

כתב דעת זקנים מבעלי התוספות,

וגם אחזקוני,

לפי שראה הוא זקן מאוד, ושערות ראשו זקנו לבנות מרוב הזקנה.

בזמנם

לא היו מלבינים כמו שאצלנו,

אנחנו ילדים קטנים וכבר לבן.

אז שאל אותו פרעה, כמה ימי חייך.

יעקב ענה לו, ימי מגוריי שלושים ומעט שנה, מעט ורעים.

כלומר,

מעטים הם שנותיי,

אבל מתוך הרעות שהיה לי קפצה על עזקנה.

במדרש

נשאלת שאלה, למה חי יעקב פחות מאביו

שלושים ושלוש שנה, כי יצחק חי מאה שמונים

והוא מאה ארבעים ושבע?

אלא אמר הקדוש ברוך הוא ליעקב,

אני הצלתי לך מלבן,

מחסר,

משכם,

והחזרתי לך את דינה,

והחזרתי לך את יוסף.

אתה אמרת מעט ורעים היו ימי חיי.

חייך אני נוטל מהם

כפי חשבון התיבות שאמרת,

והם השלושים ושלוש תיבות,

בפסוק ויאמר פרעה אל יעקב

עד בימי מגוריהם, שזה כל פסוק ח' וט'.

על זה אומר רבי חיים שמואלביץ זכר צדיק ברכה.

אם כן, מדוע יעקב נענש גם על השאלה של פרעה?

למה צירפו גם את התיבות של פסוק ח',

שזה השאלה של פרעה?

ויאמר פרעה אל יעקב, מה זה קשור לעונש שלו? נגיד, מה שהוא אמר על עצמו בסדר אבל למה לצדיק?

נכתב גם את המילים האלה

אלא היות שהיה נראה זקן

מרוב הצרות

הוא מראה הוא גרם לפרעה לשאול

כמה ימי חייך לכן נענש גם על השאלה של פרעה

אם היה מקבל את דינו בשמחה ולא בצער

לא הייתה קופצת עליו זקנה

והיות שלא קיבל את הדין בשמחה

וגרם לעצמו שקפצה עליו זקנה ונראה זקן מאוד

והוא שגרם לשאלה של פרעה

לכן נענש גם על התיבות האלה של שאלת פרעה

איי איי

אז קודם כל צריך להבין כמה צריך להיזהר בדיבור

וכמה צריך להעריך אפילו בצרות

את הקדוש ברוך הוא

כי רואים רק את הצרה ולא רואים את ההצלה

מלבן הציל אותו, מעשיו הציל אותו, משכם הציל את דינה, יוסף חזר אליו

נכון היה צרות אבל מה היה אחר כך, ישועות

איפה זה?

אז זה אפילו באבינו הקדוש, יעקב אבינו

אור החיים הקדוש

בתחילת פרשת ויחי וגם בבעל הטורים

כתבו עוד טעם למה נחסרו שלושים משנות שנים מימי חיי יעקב אבינו

כשהוא אמר ללבן

כשחיפש לבן את הטרפים

שישבה עליהם רחל

ויעקב לא ידע

אז הוא אמר ללבן, את אשר תמצא אלוהיך לא יחיה

אצל מי שאתה תמצא

את האלוהים שלך, את הטרפים

לא יחיה

ובזה שהוא יצא מפיו הקדוש דבר כזה, מתה רחל

הכרית את חייה

ולכן

נחסרו לו מימיו מניין

שני יצחק, ממאה השמונים, שלושים ושלוש שנה כמניין יחיה

הוא אמר לא יחיה, כמה זה יחיה?

שלושים ושלוש

בגלל שהוא קיצר חייה של רחל גם חייו נתקצרו באותו לשון שהוא אמר

לא יחיה,

לא שלושים ושלוש,

לא יהיה לו שלושים ושלוש שנים מהמאה השמונים של אבא שלו,

ולכן חיה מאה ארבעים ושניים.

ויאמר יוסף אל העם

הן קניתי אתכם היום

ואת אדמתכם לפרעה.

כתב המשך חוכמה

מה הסיבה שקנה גם את גופם, קניתי אתכם היום.

התורה אמרה ושאלה אישה משכנתה ומגרת ביתה

כלי כסף

וזהב

ושמלות

צעקו אנשי מצרים לפני אלכסנדר מוקדון

שישראל יחזירו לנו את הכסף והזהב שהם שאלו מאיתנו ולא החזירו,

ברחו לקחו את הכסף.

השיב להם גביעה בן פסיסא

כבר בסנהדרין צדיק א'

אלף. אם אתם באים מכוח התורה,

אני גם בא מכוח התורה.

אז תנו לנו אתם המצרים שכר עבודה של שישים ריבואו שעבדתם עמהם במצרים 210 שנה.

אין בעיה.

נחזיר לכם מה שאתם אומרים אבל אתם תשלמו.

על העבדות השתמשתם בנו לא שילמתם כלום.

לכאורה יש להאמין מה התשובה שהאשים להם גביעה בן פסיסא.

הרי עבודה למי הם עבדו?

למלך פרעה.

ככתוב והבנו פתאום את רעמסס לפרעה.

אבל את הכסף

הם נטלו מאת העם. מה זה קשור?

שפרעה ישלם על העבודה.

אבל תחזירו את מה ששאלתם האנשים מהעם. מה זה קשור?

למה העם שעבד? העם לא שעבד.

פרעה שעבד.

הוא צריך לשלם.

אבל הוא בא עם טענה תחזירו את הכסף ששאלתם.

צריך לומר

כיוון שפרעה קנה אותם

והם

וכל מה שלהם שייך למלך

של מצרים כי זה מה שדאג יוסף

ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום

אז הם קנויים בגופם

וברכושם לפרעה

ומה שקנה עבד קנה ריבו

ואם פרעה הוא האדון שלהם

ואם עבדים לו אז הוא קנה הכל

כולל כל מה שיש להם

ומה שהם שאלו זה של פרעה בעצם

כי מה שקנה עבד קנה ריבו

אז לא צריכים להעזיר, אתם תשלמו על העבודה.

אנחנו שאלנו אמנם שכנות וזה וזה אבל הם גופם קנוי לפרעה מי דאג לזה יוסף? למה הוא דאג?

בשביל שלא יוכלו אחר כך לתבוע את ישראל

לפני כמה שנים היה איזה עורך דין מסרי

שגם כן ניסה לעשות את זה ולתבוע את ישראל עכשיו

שהוא רוצה את הכסף על מה שזה, תמבה לא קוראת הגמרא, לא יודע בכלל מה יהיה אז.

וישב ישראל בארץ מצרים, בארץ גושן, ויאחזובה

מה זה ויאחזובה?

אחסנת עלמין

פירושו ירושת עולמים.

ככה מובא בזוהר הקדוש

שההיאחזות

זה

ירושת עולמים.

לדברי הזוהר צריכים ביאות.

אומר האדמו״ר רבי סוכור דום מבלז זכר צדיק וברכה בספר יהושע

תעבירו את זה לביבי וחבריו

בספר יהושע יא מונה את ארץ גושן בגבולות ארץ ישראל

דיגשו המפרשים

הרי ארץ גושן הייתה במצרים

אז יש שאמרו שזה לא גושן של מצרים

מה שנמנה בספר יהושע

אבל אומר הרדק

כי היה גושן של מצרים

והיא נבלעת בתוך ערי ישראל

כמו שאמר ויעל לקראת אביב גושנה

מלמד שהיא בעלייה כלפי ארץ ישראל כי עולים לארץ ישראל ויורדים מארץ ישראל

עלה אליו גושנה אז היא בדרך לארץ ישראל

ובזכות שהלך יהודה בשליחות אביו להורות לפניו

זכה שיהיה לחלקו ארץ גושן שהיא טובה אז היא בחלקו של שבט יהודה

דהיינו ארץ גושן נתקדשה להיות מקום תורה ותפילה ליעקב ולבניו

ונכללה בגבולות ארץ ישראל

לכן אומר הזוהר הקדוש אחסנת עלמין

ירושת עולמים

בזה שיעקב ובניו קידשו את ארץ גושן

שתחשב לעולם כארץ ישראל וירושת עולמים לעם ישראל

זהו עד שהם טובעים מאיתנו משהו אנחנו טובעים את גושן

ככתוב

ויעל

עולים זה לארץ ישראל

ועוד דבר

פרעה כתב בכתובה לשרה אימנו

את ארץ גושן לכן באו ישר ונתן להם את ארץ גושן שהיא שייכת להם

אז בבקשה חברי הכנסת של מדינות ישראל נא לפעול בהתאם וכולי

עכשיו המצרים כובשים את גושן

כיבוש?

נגד כיבוש, לא?

נא לדאוג לשחרר את הכיבוש

הכל ידעוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל ידעוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שבת ביקורי עונג שבת

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שבת ביקורי עונג שבת

עם מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי שביעי שבת

עם מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי שביעי שבת