הלכות ראש חודש והיחס לספרים ומחבריהם – קַדִּישׁ תִּתְקַבֵּל, בריך שמיה ו״יהי רצון״

 - - - לא מוגה! - - - 

תודה. האם מותר לילד מעל גיל שלוש להיות בגן עם גננת? כן, מותר. אין איסור. אם מותר לקחת זריקה לזירוז לידה, כן? אין בעיה מותר. אם חלב אם אסור למה אסור? מותר. בתור היה לו זריקה כי יש שעושים זריקה על זור. כן, אני יודע. במקום זה איןס. קבלן שמעשה כרבים בלי רשיון ליד הבית האם מותר להלשין עליו במשטרה פשטות כן בדרך כלל כן יש לפעמים בודדים שאתה יודע מראש שהערבים האלה הם דווקא שטינקרים ש אז אם זה סוג כזה אז אולי צריך שאלת חכם אבל אם לא סוג כזה אז בסתמה כן יהיה מותר כדי להזהיר אותו בטלפון מי שידע מזה לא זה אנחנו כן כדאי כדאי הנה החלמ כדאי להזהיר אותו שאולי איך מפחדת כל ה לפעמים כן עד כדי כך טוב אני קורא בסימן תכג הלכות ראש חודש אומר קדיש תתקבל ומוציאים ספר תורה וקוראים בו ארבעה אין פוחטין מהם ואין מוסיפין עליהם ואין מפטירין בנביא בימי ראש חודש אחרי שגומרים את ההלל צריך לומר קדיש תתקבל בעוד חודש במאי חנוכה בעזרת השם נאמר קדיש אבל אז לא נאמר קדיש תתקבל אלא אחרי אמירת ההלל נאמר בעזרת השם רק חצי קדיש. ולמה מדוע בחנוכה לא נאמר קדיש תתקבל? כי במי החנוכה אנחנו רוצים שגם על הקטעים אשרי שווה ביתך ובא לציון גם עליהם יחול תתקבל צלותנה ובעותנה. לכן אנחנו מאחרים משתדלים לאחר ככל האפשר אל את אמירה תתקבל אבל מה שאין כן בראש חודש ימים שיש בהם קורבן מוסף במקומם תפילת מוסף יש לך גם את קדיש תתקבל פעם שנייה אם כך האמירה אשרי שוב ביתך ובציון תחול גם על הקדיש השני זאת אומרת יש להם על מה לחולחר כך. יש עליהם קדיש תתקבל אחרי מוסר. ולכן אתה יכול למהר ולומר מיד אחרי ההלל אתה אומר קדיש תתקבל. מוציאים ספר תורה. בשעת תוצאת ספר תורה אנחנו אומרים בריך שמי דמרא עלמה. המקור הוא מהזוהר. כל מה שאומרים את בריך שמי שבת יום טוב. כל זה נאמר בזוהר וכך כל עם ישראל אומרים. האשכנזים אומרים בריך שמ תמיד לעולם בכל זמן שיש לך הוצאת ספר תורה אומרים ברך שמה אבל אנחנו הספרדים לא אומרים בריך שמה אלא רק בימים שיש בהם תפילת מוסף אומרים כתר כתר יתנו לך הרמז לדבר אומר הגאון רבי יוסף חיים ברב פעלים בריך כטרך ואתרח כתרח ח מלשון כתר ולכן בימים שאומרים בהם כתר שייך לומר שייך לחיי ברך שמעלה כי לא ולכן אנחנו לא רגילים לומר בימי חמישי שני וחמישי אבל אם אדם רוצה לומר נמצא עם האשכנזים ורוצה לומר ברך שמה בוודאי שמותר זה לא איסור אלא שאין חיוב לומר מה שאין כן לגבי ימי ראש חודש צריך לומר בריך שמה יש מוסיפים אחר כך גם את הקטע יהי רצון כל הסידורים הגדולים זה מופיע הקטע הזה בשעת פתיחת ההיכל ויש נמנעים שלא אומרים את היי רצון מחילה גידזה כן צריך להשתחוות מה העניין אתה אומר אני עבד של הקדוש ברוך הוא ואני משתחווד לו נעבדה דקודשהגידנ כמה אם אתה אומר ואנחנו משתחווים צריך להשתחוות מה שאתה אומר תעשה זה נראה חוכמה והתלולה שאדם אומר ולא עושה ולכן אין הראוי בלכתחילה להשתחוות אני חוזר לקטעי רצון המקור לאמירת י רצון מופיע בספר חמדת ימים ולכן בגלל זה יש ויכוח אם לומר או לא לומר האומרים שלא לומר את הקטע יהי רצון טוענים ואומרים ספר חמדת ימים לא מופיע שם מחבר לחומר לפני 300 שנה ולא כתוב על השער לא כתוב מי חיבר את זה יש מסורת שהמחבר הוא נתן העזתי שהיה נושא כליו של שבתי צבי ולכן לא כדאי לומר יהי רצון כי היוצא מן הטמא טמא זו הטענה של השוללים כל זה על פי דברי השאילת יעבץ השאילת יעבץ דן כללית לא רק לגבי ה רצון אלא באופן כללי והוא אומר שלא ללמוד בספר חמדת ימים כך הוא כותב בספרו שאלה תעבץ חלק א' סימן סח וחלק ב' סימן פגם בספרו מרו קציעה בסימן תפט שני המקומות הוא כותב לא ללמוד בזה לא לקרוא בזה בגלל שהוא מייחס אותו לנתן העזתי איזה י רצון יהי רצון שביום ראש חודש בשעת פתיחת ההיכל מנין לנו שחיבר אותו נתן העזתי מביאים רמז ממה שכתוב בתחילתו שם הוא מתעונן ואומר כגירשוני היום מסתפח ונחלת השם לאמור לך עבוד אלוהים אחרים הפסוק הזה נכתב בספר שמואל א' פרקו כשדוד המלך ברח משאול הלך לעזה הלך לארץ פלישתים גם פה קרא לנתן העזדי קרא קרה לו דבר מעין זה. כשהוא הגיע לכאן לירושלים אז בתקופה שעוד שבתי צבי היה חי ואז היה כאן חי ופעל הגאון רבי יעקב צמח. אמנם הוא היה קשיה בגיל למעלה ממא אבל הוא היה בהיר מאוד בשכלו. הוא נתן הוראה לגרש אותו לגרש את נתן העזתי. בדרך כלל החבר'ה הצעירים אוהבים ויכוחים, אוהבים אקשן כמו שאומרים אנשים זקנים יש להם סבלנות מתונים מאוד אבל כאן הוא הבין את גודל הסכנה גודל האסון ולכן נתן הוראה וגירשו אותו באמת מירושלים זה היה הסיפור לפני 340 שנה כל הסיפור הזה אז אם הוא רומז כגירשוני הכוונה כנראה שהוא חיבר נתן העזתי חיבר את הספר הזה אז הוא ברח מירושלים לעזה לכן לכן הוא מכונה בשם נתן העזתי. אז אדם כזה שהיה נוסק אליו של שבתי צבי, איך אפשר לקרוא בספר שלו? איך אפשר לומר את הירי רצון? זו הטענה של השוללים. אמרתי גם של פסח, הכל הירצון של פסח. או אבל אם כבר אז כבר. אם אנחנו הולכים בטענה הזו אז גם הקטעים יהי רצון שאנחנו אומרים בראש השנה כיפור פסח שבועות סוכות גם הם מקורם מחמדת ימים אז למה אתה אומר את אותם הקטעים גם שמה אל תאמר אני רוצה לראות חזן שיעז לא לומר ביום כיפור את הקטע יהי רצון האנשים אכלו אותו בלי מלח כולם קוראים את זה באיזה התרגשות בשעל פתיחת ההיכל כן יש שמה מילים יפות מילים כדרבונות מילים יפות השתבכות הנפש מודעות מה שאתה אומר הרב עכשיו שזה נתעזתי היה נושא קלב זה עכשיו חידוש חדש כל כן אבל זה הרבה יודעים את זה היה באמת מה שהרב אומר הרב בן ציון מוצח אמר את זה הוא אמר את זה שמעתי את זה בדרכו שלו הוא אמר את העניין הזה שזה גם הזכיר את זה על כל החגים שזה ש לא יודע בסידורים מדפיסים חלק בסידורים מדפיסים אני בשביל צדק מתפלל שמתבחגים שם לא אומרים אין לי רצון ש מדלגים כן אין דבר כזה גם לא יה מידות וזה כל הדברים האלה אם לא עושים ספר חמד אלוקים גם כן סוכות גם כן כן אמרתי לא לקרוא את זה כן טוב למסקנה מי שירצה יכול לומר אין איסור בדבר אין חובה חובה אין אבל עכשיו יש לנו כאן כאין ספק ספקה ספק אולי נתן עזתי אולי לא אפילו אם תאמר שכן טוען הגאון רבי מרדכי שרעבי אולי זה חובר לפני שהוא יצא לתרבות רעה אם זה לפני אז אין בזה את הבעיה אין בזה את האיסור זה הטענה של המקלים שכן אפשר ללמוד בספר חמדת ימים וממילא גם אפשר לומר את הקטע יהי רצון כל מה שהגמרא דרשה בתענית ז' או בחגיגה טו שאסור ללמוד תורה מאדם רשע. הגמרא מביאה את הפסוק כי ספתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיו כי מלאך השם צבאותו. אם הרב דומה למלאך השם צבאות ילמדו תורה מפיו. ואם לא אל ילמדו תורה מפיהו. כל זה כשאני הולך ולומד אצלו בעל פה יושב ולומד אצלו תלמיד לפני הרב ואז הוא יכול לומר איזה מילים איזה ארס מבחינה רוחנית ואז התלמיד הזה יכול להישחף אחריו יכול להתקלקל אבל כאן נתן העזתי כבר מזמן הלך אלא מה יש כאן ספר אתה בודק את הספר מתחילתו ועד סופו האם יש כאן איזה בעיה האם יש איזה משהו רע בתוך הספר חס חס ושלום הספר כולו מתחילתו ועד סופו כולו קודש קדשים ולכן כותב בספר כנפי נשרים שאין שום איסור אפילו אם היה בוודאי נתן העזתי חיבר את זה ואפילו אם נאמר הוא חיבר את זה אחרי שיצא לתרבות רעה מה אכפת לי מי האדם משפיע משפיע על הנפש על הנשמה רק רגע פיקור רק רגע הוא טוען ואומר שספר תורה שכתבו מי נישרף מה שנאמר בשבת קטז ז מרן פסק את זה ביורי דעה סימן רפ"א סעיף א' כוונה היא שם בספר תורה שצריך לכתוב את שם השם לשמה אדם הפיקרוס לא יכתוב לך לשמה אבל כאן מה שאין כן לגבי תורה שבעל פה זה לא כתב יד בכלל כל זה דפוס או צילום אתה בודק הספר הזה בסדר אין כאן שום מילה פיקורסות גמרנו מה אכפת לך מי חיבר ולכן דעת הרב כנפי נשרים להתיר ומעתיק אותו בספר דרכי תשובה בהקדמה אלה הדברים שמלמדים זכות על זה אבל גיסה הרב שרבי טען כנגד זה הוא אומר כשאדם לומד בספר לומד תורה על פי הקבלה יש אור מקיף בשעת הלימוד הוא שואב מזה שפע קדושה כל זה כשהספר הוא טוב אבל אם הספר המחבר הוא לא טוב אז יש בזה גם קצת נזק זה הטענה לידחיסה היה איזה איזה מישהו שלקח ספר של גרשון שלום לקח את הספר והראה לרב שרבי לא אמר לו מי זה גרשון שלו היה פרופסור באוניברסיטה שרו פה בסנג כן כן כן לא פשוט לא היה דתי אבל הוא יודע הרבה קבלה הוא לא אמר לו מי זה הוא לא אמר לו שהוא מחלל שבת לא אמר לו כלום אמר לו יש פה איזה ספר כבודו יראה אם הוא כותב יפה כותב נכון טוב הוא נתן לו את זה אחרי שב שבוע הוא החזיר לו, אמר לו, תראה, אני לא מכיר מי זה אני ראיתי, הוא כותב לפי השיטה שלנו בסדר, אבל הוא אמר לו, תראה, יש אור מקיף. וכנראה שהספר הזה מהמחבר לא הוא הריח מיד שהמחבר לא דתי. ולכן הוא אמר לו שלא ילמד בספר. הוא חיבר ספרים על הזוהר וכיוצא בזה. הוא היה מבחינת ידע כישרון עצום. היה לו כישרון וידע היה לו ידיעות כן אין לו שכר על זה מעיקרה הוא הגיע לארץ מעיקרה הוא היה לא דתי אבל הוא היה נמשך מאוד הוא אהב מאוד את הקבלה זה משך אותו והוא היה מוכשר אז הוא היה הולך לשמוע דברי קבלה אצל הגאון רבי שאול דואק הכהן לפני מוסיוף יש שמה בית כנסת בביוף, בית הכנסת מכוונים, מה שנקרא שמה היו לומדים רבי שאול דוק הכהן וחבריו לפני 100 שנה הוא היה הולך לשם והיה נכנס והיה שומע והוא קלט, היה לו כמו שאמרתי כישרון אחר כך הם תפסו סיפור שהוא מחלל שבת הוא פושע ואז גירשו אותו אבל הוא הספיק לשמוע הרבה הוא הספיק ללמוד והיה לו גם הרבה ספרים ספרי קבלה מעולים היה לו ספריה עצומה ולכן הוא היה לומד מי שמבין בתורת הקבלה זה דבר שמושיך מאוד מרתק אתה קורא איזה ספר סיפורים אבל סופר שיודע לספר אתה קורא את זה ואתה רוצה לגמור את הסיפור איך התאו לגמור סיפור אדם מרותק אז פי 1000 בקבלה זה הולך ומושך את ליבו של האדם והוא כל החיים שלו עסק בנושא הזה והעמיד את תלמיד תלמידות תלמידים הרי שם באוניברסיטה שמה זה אדם הראשון לפני החטא שמה עדיין הם לא טעמו מעץ הדעת אין להם חוכמה בינה ודעת יש שמה סטודנטיות סטודנטים הכל והשם ירחם יש שמה מכת ערות ואבל כמו שאמרתי הרב שרעבי מיד מנע ממנו אמר לו אל תקרא באותו הספר ולכן גם אנחנו משתדלים להימנע מספרים מסוימים אבל כאן הספר הזה חמדת ימים כמו שאמרתי ספק אולי אחרי אולי לפני אם נאמר שבכלל לא חיבר אותו נתן העזתי אין שאלה ספק שני אפילו אם כן אולי זה לפני שיצא לתר תרבות רעה ולכן כאן יש לנו ספק ספקה ולכן חכמי הספרדים למדו בו הגאון חידה הגאון רבי חיים פלצ'י כנראה שגם הבן איש חי ועוד כן היו לומדים בספר הזה והגאון רבי חיים פלצ'י הוא כותב שהיה לומד בו בחודש קדש אלול עשרת ימי תשובה הימים הקדושים ביותר שאדם רוצה להתעלות ודווקא דרך הספר הזה הוא מצא את הקשר להתעלות ברוחניות כי יש שמה באמת דברים יפים גם הקבלה שהוא כותב שם הכל הוא על פי קבלת רבנו הארי הוא הולך בשיטה שלנו כך שהכל הם דברים מדויקים מאוד ואין שמה חלילה נפטל והיקש ולכן מעיקר הדין אין איסור כששאלו את הגאון חידה היה איזה חכם חכם אשכנזי שעלה על זה ושאל אותו כבודו לומד חמדת ימים אמר לו אתה לומד חמדת לילות כך הוא השתמט בבדיחותה כי הגאון חידה היה אוסף כסף לעניים של ירושלים עכשיו על הכבוד שלו יכול למחול יתווכח איתם אחד יבזה אותו לא יבזה אותו הוא יכל להתמודד אבל זה יכול לגרום אולי נזק לעניים של ירושלים הוא היה צריך לחזור לירושלים עם כסף במקום מיליון לירות יביא להם רק חצי מיליון לירות זה נסק עצום מה יעשו העניים לא היה אז שום דבר היו כולם מחכים לתמיכה שהוא היה מביא להם זה היה לחם לאכול שלהם ולכן הוא ברח מהפולמוס הזה ולכן הוא ענה להם כך אבל כנראה שלפי מה שאתה רואה בכתבים שלו הוא מציין אותו בראשי תיבות חמדת ימים ח י כדי שלא ירגישו מה למה הוא מתכוון אבל מי שיודע רואה את המילים האלה פותח רואה שהמקור הוא באמת מחמדת ימים אז אם הגאון חידה רבי חיים פלצ'י ועוד למדו בזה בוודאי שאין איסור מעיקר הדין ולכן גם אותם הקטעים יהי רצון גם כן אפשר לכתחילה לומר אותם ראש השנה כיפור פסח שבועות סוכות ראש חודש אין שום איסור בדבר אבל האמת הוא שבראשי חודשים בחורף כסלב תבת שבט אנשים ממהרים מאוד לעבודה תראה, ברגע שהחזן יתחיל להי רצון, תסתכל על האנשים כולם מסתכלים בשעון, כולם רוצים ללכת לעבודה כי עד שגומרים את התפילה שעה וחצי, רבע לש מאוחר מאוד בפרט אנשים שהם שכירים, אנשים שאינם אנשים שאינם עצמאיים אדם עצמאי יכול לצפצף אז הוא יפתח את החנות למכור בדים בש :30 אין לו מי שאין מיומנו מה תעשה ואין מיומנו מה תפעל אבל מה שאין כן לגבי אדם שכיר, יש כאן בעיה בדבר. ולכן מן הראוי שאדם א יראה, יודע צדיק, יראה את הציבור שלו, עם הציבור כולם עצמאים, כולם מוכנים, למה לא תגיד י רצון? אתה רואה שהם ממהרים, עדיף שמר רק ברך שמה וימהר ישאיר את ה רצון. אם יגידו לו אנשים מישהו הער לו יגיד לו אחרי עלינו נשבח אנחנו נפתח את ההיכל נעשה לך י רצון כמה שאתה רוצה אבל אםרו קצת כדי לא להחביד יותר מדי כי אין חובה בדבר אף אחד לא אומר שיש חובה כל הוויכוח הוא אם מותר ללמוד בחמדת ימים אם מותר לו מה י רצון אבל לחייב אף אחד מאיתנו לא מחייב בדברךם שהכל נהיה בדברו מצאנו גם רבי מאיר שמדש מאח ש אפשר לפתוח את החלון קצת הגמרא שמה מביאה באמת בחגיגת טו כל המהלך של הסוגיה שמה מסביב למעשה של רבי מאיר אחרי שהגמרא מביאה את הפסוק כספתי כהן הגמרא שואלת אם כן רבי מאיר איך למד תורה מאחרר מאלישע בן אבויה והגמרא מביאה שמה תירוץ רבי מאיר רימון מצא תוכו אכל קליפתו זרק יש עוד משל אחר מצא תמרה אכל את התמרה וזרק את החרצן ולכן היה היתר לרבי מאיר שכל מה שלמדנו בפסוק יערוב כמטר לקח שאם האדם הזה לא ירא שמיים תערוף אותו וכולי כל זה באדם פשוט אדם פשוט אם ישב וילמד אצלו תורה יכול להתקלקל יכול לצאת תרבות רעה אבל רבי מאיר היה אדם ענק, היה אדם גדול ולא היה פחד עליו. אף על פי כן, גם רבי מאיר נכבה. הגמרא מספרת שם, כשרבי מאיר הגיע לגן עדן, לא היו אומרים תורה מפיו, אלא היה בלשון נסתר. כמו שבגמרא הגמרא מביאה ממרות בשמו. אחרים אומרים, כך גם בשמיים. עד שנמדו עליו את הזכות כאן בעולם הזה. כשם שהסכימו והתירו לכם בדין של מטה, כך יסכימו ויתירו בדין של מעלה. ואז הקדוש ברוך הוא אמר, מאיר בני אומר וכולי. אולי נסגור את החלון, נדליק את המזגן, נחזיר את הקיץ, כן? שלא יהיה רעש מבחוץ. בסדר? נעשה כך. שילכו למל פינה אחרת. העולם גדול רבי מאיר בעל הנס לא היה שייך לומר האור המקיף שלמד אלישה אחר לא היא גופה היא גופה תלמד מהגמרא תלמד מהסוגיה הזו מה העניין כי היום ואז זה שני דברים שונים בזמנם התורה כולה הייתה בעל פה ונניח שהחכם הזה יודע את כל התורה חלילה וחס נהרג פתאום ונקטע דברים אלו נשכחו. איך אמר רבי אליעזר בן אורקנוס בשעת פטירתו? הוא תיאר מה הוא למד מרבותיו וחלק מהדברים שהוא למד לא היה אפילו מי ששאל אותו. רק פעם אחת רבי עקיבא בא ושאל אותו זאת אומרת אותם הדברים שידע רבי אליעזר ולא למדו ממנו בגלל האסון שנידו אותו ברחו אותו טוב הדברים נעלמו. זהו נשכח היום זה לא כך היום יש לך הכל כתוב בספר אז אני למדתי בספר משנה ברורה ולא לימדתי את זה אני לא לימדתי כל אחד יכול לקרוא וללמוד לבד הכל כתוב בספר בזמנם הכל היה בעל פה ולכן חשש רבי מאיר שאותה התורה שכן ידע אלישע בן אבויה תלך לאיבוד ולכן הוא היה רץ אחריו אפילו ביום שבת היה רץ לא יכולה לא יכול ולכן היה רץ אחריו אפילו ביום שבת הוא היה רוכב על הסוס עד שאמר לו אלישע בן אבויה שיערתי בתלפי סוסי שעד כאן תחום שבת לכן חזור לאחריך אמר לו אף אתה חזור בך אמר לו כבר שמעתי מאחרי הפרגות שובו בנים שאוהבים חוץ מאלישע בן אבויה שידע כבודי ומרד בי אז אנחנו רואים שרבי מאיר איך אומרים שם נפשו בכפו סיכן את עצמו בפרט הזה ובלבד שאותה התורה לא תלך לאיבוד שישאר משהו גם בהלכה גם באגדה הוא שאל אותו אלישע בן אבית רבי מאיר כתוב לא יערכב וזכוכית ותמורתה כלפז שאל אותו מה פירוש הפסוק אז רבי מאיר פירש אמר לו אבל רבי עקיבא רבך לא פירש כך אלא אמר לו פירוש אחר שדברי תורה נמשלים מצד אחד לפז זהב ופז דברים יקרים מאוד מצד שני לזכוכית למה כי קשה לקנותם כזהב או פז ונוח לאבדן ככלי זכוכית כלי זכוכית זה דבר שנשבר מהר מכה קטנה זה נופל ונשבר כך גם דברי תורה אם אדם לא מונח בעניין אז כמו שאמרנו אין ברירה האדם הזה חלילה תוך זמן קצר יכול להיות עם הארץ ואז הוא יקרא במקום אחד יש את זה לכן יקרא החרש היה ליבם עד כדי כך אדם מסוגל להתמוטט ולרדת ולכן כנראה שרבי מאיר ראה צורך ראה נחיצות ולכן היה רץ אחריו אבל עקרונית ברור הדבר שאם הייתה אלטרנטיבה לרבי מאיר בוודאי שלא היה הולך אחריו גם פה השאלה יש לנו ברוך השם בדורות האלה שפע עצום של ספרים אז יכול להיות שאנחנו לא זקוקים לקרוא בספר מסוים, גם בלעדי אותו הספר אפשר ללמוד, אפשר לחיות ולהתקדם ולא חייבים ללמוד בספר מסוים. זה התקנה. ולכן משום זה אולי בדור שלנו רצוי יותר להחמיר באותם הספרים. זה כנראה הטענה של הרב שרעבי. אפשר להגיד גם שאלישע כשהוא למסורה הוא היה בסדר. אחר כך א לא אבל רואים באותו רגע שאני שומע ממנו את התורה. כאן אם זה חיבור של ספר באותה שעה הוא היה בסדר הוא כתב את הספר נגמר זהו מה שאחר כך קרה זה לא חשוב אבל כאן באותו רגע יוצא מן הטמא טמא באותו רגע שרבי מאיר שומע תורה לאלישע בן אבויה באותו רגע יש את הבעיה לכן ברור שיהיה בן לנו דוגמה כזו ברור שלנו יהיה אסור הגמרא מחלקת אמנם אמר אל הגדול ואמרל הקטן יש הבדל בין אדם פשוט שעלול להתקלקל לבין רבי מאיר שלא היה חלילה חשש עליו. הוא היה אדם ענק ברוחניות. אבל יש שני פירושים, מה זה גדול, מה זה קטן. פירוש אחד גדול וקטן ברוחניות. פירוש שני גדול וקטן בגיל. זאת אומרת אדם עד גיל 36 יכול לעשות שטויות, יכול להתקלקל, ליפול פתאום, להשתגע. אחרי גיל 36 כבר אדם מיוצב יותר. אין פחד שיקום יום אחד יחלל שבת, יעשה שגעונות, יעשה שטויות. אין פחד. ולכן באחד כזה אין חשש כל כך שיתקלקל. כך יש מפרשים. הבעיה היא שהרמב"ם כשהעתיק את ההלכה הזו, גם הרמב"ם, גם הרן בורי דעה סימן רמ סעיף ח, הם השמיטו את התירוץ הזה. לא כתבו אמרל הגדול, אמר הקטן, לא חילקו. אמרו אסור ללמוד תורה מרב שאינו אגון. גם הלשון של הגמרא במועד קטן יז גם כן משמע כך שם הגמרא מספרת על חכם שהיה לו חשד בענייני עריות וסנו שהוא מענה באו לשאול את רב יהודה מה לעשות אז הוא אמר להם את הפסוק כי שפתי כהן ולכן אסור ללמוד אצלו אמרו לו אבל החכמים צריכי רבנן מה זה צריכי רבנן משמע שזה לא רק הקטנים אלא הגדולים התלמידי חכמים היו זקוקים לו אחי לא הסכים רב יהודה ונידע אותו זה הלשון של הגמרא אז משמע שאפילו חכמים גדולים בזמנם היו צריכים לו והיה חשש עליהם שם תקלקלו ממנו אז אם אז כך מה נגיד היום אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים ולא כחמור של רבי פנחס בן ולכן משום זה לנו אין היתר. אמנם הרמב"ם עצמו למד את התורה של אריסטו וכולי אבל לא לומדים מהרמבם. רמבם אחד היה פרסמו הכתוב הוא היה ענק שבענקים ברוחניות היראת שמיים שבו וכולי ולכן הוא יכל הרשות לעצמו אבל כגון אנו שאנחנו קטנה קטנים עלינו אין את ההיתר הזה ולכן כל אדם צריך להיזהל מכל אותם ספרי המינים אם הוא לומד פילוסופיה או דברים אחרים הוא לא יכול להגיד על עצמו רימון מצא קליפתו זרק את הדברים האלה יכול היה רבי מאיר לומר ואפילו רבי מאיר כמו שאמרתי היא נכבה בהתחלה בשמיים שנים רבות לא היו אומרים ממנו דברי תורה עד שהגמרא באה ונמדה זכות שפסקו בדין של מטה אז כך פסקו גם בדין של מעלה אבל שנים רבות לא אמרו דברי תורה מפי רבי מאיר אז אם רבי מאיר נכבע אם בארזים נפלה של האבת מה יגידו יסובי הקיר ולכן לא כדאי ללכת וללמוד תורה אצל אדם כזה עדיף יותר לשמור מרחק אם יש חזר בשביל מקבל לא היה מקבל אותו השם או הסוף היה כשאמרו לו לרבי מאיר שלישע בן אבויה חולה הוא הלך אצלו ואז הוא דיבר איתו עוד הפעם אמר לו תשב אנוש עד דקה עד דכדוכה של נפש שאפילו או דם כפירה אישות אפילו בעוונות כאלה גם כן יכולים למחול ואז הוא בכה אלישע בן אבויה בכה ונפטר ואז אמר רבי מאיר כמדומה שנפטר מתוך בתוך תשובה. זאת אומרת לא הייתה כאן חזרה בתשובה ב-100% הוא בכה. הוא בכה אבל לא היה כאן אמירה מפורטת. הלשון של הגמרא שם אמרו לרבי מאיר רבך אבא איש אז על גבי לבקרה אמר להחזור בך אמר אי הדרנה מתקבלין אמר לה והכתיב תשב אנוש עדקה ותאמר שובו בני אדם בכה אלישע בן אבויה ונפטר אמר רבי מאיר דומה שמתוך תשובה נפטר אלא כמו שאמרנו תשובה לא הייתה מושלמת ב-100% הגמרא מספרת שם בחגיגת טו ש כשהגיע לעולם הבא אמרו אי אפשר להכניס אותו לגיהינם הוא למד הרבה תורה אי אפשר להכניס אותו לגן עדן הוא עשה עוונות השאירו אותו ככה בחוץ לא זה ולא זה ורבי מאיר לא לא היה לו נוח בזה הוא כדאי שיסבול קצת גיהנם אבל אחר כך אחרי שיתוקן יגיע לגן עדן בסוף סופו של דבר תחנה סופית יהיה טוב ולכן הוא אמר כשהוא ימות יעלה עשן מקברו וככה היה כשנפטר רבי מאיר עלה עשן מקברו של אלישע בן אבויה זה רמז שהתחילו לדון אותו בגינה התגובה הייתה של רבי יוחנן רבי יוחנן אמר מה זה גבורה למקלה רבה מה זה אתה שורף אותו חוכמה חד הבה בננה היה לנו חבר שנפל ולא מצנה להצולה אנחנו לא יכולים להציל אותו אם אני אלך לשם מישהו יגיד לי אל תיקח אותו הלשון של הגמרא אם נקתנן לביד מן מרמה למן אומר רשי אם אני אוחז בידו לאביו אלעולם הבא מי יקחנו מידי וככה היה כשנפטר רבי יוחנן הפסיק העשן לעלות מקברו של אלישע בן אבויה והספדן הדגיש את זה בהספד על רבי יוחנן אמר שגם שומר השער שומר השער של גיהנם לא יכול לעמוד לפני רבי יוחנן רבי יוחנן היה לו שליטה מלאה גם שם יכל לקחת ולהוציא אותו טוב אז היה כאן יוחנן זה האמורה רבי יוחנן האמורה עד האימורה זה הגיע הרי זה תנאי כן כן ודאי זה לקח זמן זאת אומרת אלישע בן אבויה היה לפני כ2000 שנה ויותר מרבי יוחנן רבי יוחנן נעריך ימים יש אומרים שחי 300 שנה אז מה הרגע שלישע בן אבויה חי עד שרבי יוחנן נפטר לקח בערך 200 שנה זאת אומרת 200 שנה הוא כן סבל שמה זה ברור אבל אבל לא יותר לפחות אחרי זה רבי יוחנן הציל אותו אז אם לא היה בכלל חזרה בתשובה לא היה מועיל כלום איך הגמרא דורשת את הפסוק ואין מידי מציל אין יצחק מציל את עשו יום זה הקדוש ברוך ברך הוא ידון ואין מסו פנים אבל כאן היה חזרה בתשובה היה משהו הבסיס היה אלא מה הוא עשה עבירות וזה לא היה כאן תשובה מאהבה שפוך את העבירות לזכויות ולכן אי אפשר היה לגמרי אבל לפחות אחרי זמן מה כן היה אפשר להוציא אותו מגיהנום שנה איך איך משפט של 200 שנה כן ראית בספר הרוחות מספרות שמה בספר הזה זה בין היתר בין הדוסי אחי שמעת השאלה הזו שואל את הרוחות הרי כתוב משפט רשעים בגינה 12 חודש אם כן למה דנים אותך כל כך הרבה שנים אז הם עונים לו שעיקר הדינים תוקף הדינים זה 12 חודש אבל גם אחרי זה נכון לצים שפטים וכולי העוצמה היא פחות אבל גם אחרי זה יש גינם יש כף הקלע יש כך וכך זה הגמרא שואלת שמה הגמרא בחגיגת טו מביאה את הפסוק היה שוק היה סופר אם דואג שידע 300 הלכות במגדל הפורח דואג החיתופל היו יודעים את כל התורה כולה בעמקות תראה מה היה באחריתם ואילו אנחנו מה יהיה עלינו זה השאלה של הגמרא שם אז הוא ענה לו אמר לו שכשאדם לומד תורה בקדושה לשם שמיים אין לו מה לדאוג הגמרא שואלת אלשע בן אבו מהי הגמרא אומרת גם כשהיה דתי, גם כשהיה ספרי חיצונים היו נושרים מחקו או כל זמר לא פסק אומרת גם אז לא היה 100% היה משהו היה יושב למעלה איך אומרים בין גדולי התנאים הכל טוב ויפה התורה שהוא ידע היה כישרון מדהים אבל היה עדיין משהו ולכן כמה שזה היה רקוב אז ברגע מסוים הכל התפוצץ הכל נפל ולכן הוא הביא לו שמה שתי משלים. משל אחד של התמר, משלי של הרימון. המשל הראשון של התמר, אכל את התמר וזרק את החרצן. זה רומז התמר מבחוץ טוב, מבפנים לא טוב. זה על התקופה הראשונה שהיו ספרי חיצונים נושרים מחקו. היינו באותה התקופה החיצוניות שבה הוא היה בסדר. הכל היה טוב. היה שומר שבת. הכל היה בסדר. אבל בפנים היה את החרצן היה משהו לא טוב. אחר כך ההפך. אחרי שיצא לתרבות רעה אתה רואה מבחוץ את הקליפה את כל השטויות שהוא עשה אבל בפנים היה בו תורה היה לו איזה ידיעות שהיה צריך להוציא מתוכו את אותו הרימון. לכן הוא הביא לו שתי משלים. לומר שרבי מאיר עשה בסדר. למרות כל מה שקרה כדי להציל את התורה. אז היה מותר להתקרב לאותה האש השורפת ולנסות להציל את מה שניתן בחגיגה מה שהוא כפר זה שהוא ישר עד חרפתים יושב אבל יש כבר ארבעה עלול פרדס כן כן אבל יש גבר שאומרת שהוא ראה את הישונו של חצפית ש כן יש דעה שנייה ירושלמי אומר שראה לשנו של חצפית גמן זה קדם לזה לפרדס כנראה ששני הדברים גם יחד כנראה שני הדברים על המסו כן שני הדברים גם יחד גם שלוח הכן גם לשנו של רבי חוספית הכל ביחד כנראה היה משולב באותה תקופה ועד שבסוף נפל כן אבל הירושלמי אומר עוד דבר והתוספות הביאו את הירושלמי על המקום ששאלו אותו עצמו והוא ענה להם אמר להם טוב אחרי דבר מראשיתו אין לך יותר טוב מאותו בעל דבר עצמו שיסביר את הקושיה הזאת זו והוא אמר להם טוב אחרי דבר מראשיתו מה זה מראשיתו כשמהתחלה הוא טוב ואמר בו היה המעשה מה היה בו אומר כשהוא נולד ביום המילה אבא שלו הזמין את כל חכמי הדור היה לו קשר כנראה שאבא שלו היה אדם מכובד מאוד אז אותו אבויה הזמין את כל גדולי הדור ובאו וישבו שמה בשולחן אמרו עד שאלה מתעסקים בעניינים שלהם אנחנו אנחנו נעסוק בעניינים שלנו ומיד הגיעו גלשו למעשה מרכבה וירדה אש מהשמיים והפרידה ביניהם ואז הוא נבהל אבויה נבהל אומר מה באתם לשרוף את הבית שלי מה זה אמרו לו לא זה לא אש גשמית זה לא שורף זה מתוך שאנחנו עוסקים במעשה מרכבה אז הוא התפעל מאוד אמר אם מתקיים הבן הזה בידי אני אקדיש אותו לתורה אז בגלל שזה לא היה לשם שמיים במאה לא היה לשם שמיים ב100% לכן משום זה קרה מה שקרה שלא לשמ או יש כידוע מחלוקת בהסבר הגמרא בפסחים מה זה שלא לשמע על מנת לקנתר אסור אבל לשם כסף וכבוד מותר או גם זה אסור מחלוקת גדולה בפוסקים גם בדעת הרמבם יש מחלוקת והאוסרים מביאים ראיה מכאן בדברי ירושלמי הרי כאן זה לא היה מילת לקנתר אלא האבא רצה ראה כבוד התורה, ראה את השכינה וכולי, התפעל אז כאן זה כמו לשם כבוד ואפילו אחי אתה רואה ש אבל יש דוחים אין ראיה מכאן כי הכוונה היא כך אילו היה מהרגע הראשון לשם שמיים ב-100% בקדושה בטהרה אפילו אם היה רואה את לשונו של רבי חוצפית רואה שלוח הכן רואה את הכל היה לו יסוד והיה מחזיק מעמד יש לך בניין חזק אפילו רעידת אדמה שמונה בסולם ריכטר לא יקרה כלום לבניין. למה? יש יסוד חזק מאוד. אבל כשהיסוד הוא לא כל כך טוב, בנו במקום 20 עמודים, בנו 10 ואז אפילו רעידת אדמה חמש שש, הבניין הולך לאיבוד. כך גם היסוד הרוחני אומר הרבה. אז כאן אילו היה היסוד אז היה מחזיק מעמד בפני הרוח שאינה מצויה. בגלל שהיסוד לא היה חזק. לא שבגלל זה חלילה נפל ויצא לתרבות רעה. לא, לא היה דבר שיהיה לו חסינות, לא היה לו את הכובע פלדה שיגן עליו. זה המשמעות. ולכן אין ראיה משם. הרב אצל רבי יוחנן כהן גדול שהיה 80 שנה וזה אז אצלו השורש גם משהו היה. למה? הרי כל שנה שהוא יצא אם היין לו משהו לא בזה צריך למות בתוך קודש הקודשים. המקובלים שם אומרים הסבר אחר. ולכן אין לך ראיה משם. אני אמרתי קודם שבדרך כלל אדם מבוגר, אמרנו עד גיל 36, עד חצי החיים יש סכנה. אחרי זה אין כל כך סכנה. אם כן, שמה אצל יוחנן כהן גדול ש80 שנה שימש בקדושה בכהונה רבה. אם כן, מה קרה שם? המקובלים אומרים שאנשים גדולים שיש להם כוח עצום כשהם מתפללים הם מורידים את נשמתם לעמקי הקליפות ומנסים לברור את ניצוצות הקדושה משם וככה עשה יוחנן כהן גדול והוא ניסה לברור משם אבל מה שקרה לפעמים אדם צולל ונשאר נשמתו נשארה שם שלחו לו נשמה אחרת. בא אליו נשמה חדשה של צדוקים ולכן קרה מה שקרה. זהו לכן אין משם אין ראיה. הרב תמשיך, תמשיך הרב. סיפורים כאלה אין געלו קצת הרב מה אומר את התשובה שלו הייתה מיד של אלישה אם הוא בכה וזה מה זה מה הכוונה מה ה צריך לעשות? זאת אומרת, יש תשובה שהיא 100% כמו התשובה של רבי אלעזר בן דורדיה. אדם מגיע לשלמות של תשובה, תשובה מאהבה ואז הופך את הסדונות לזכיות. יש תשובה סוג ב', סוג ג', סוג ד', כמו שאמרנו בכל נושא אחר גם פה. אז כאן זה לא היה סוג תשובה שהוא מחק את הכל. ולכן 200 שנה הוא כן היה בגיהינם. עד שרבי יוחנן נפטר ואז פסק העשן מכיבו. ואז בזכות רבי יוחנן. אם לא היה רבי יוחנן אומר מה שאומר והולך ומוציא אותו הוא היה נשאר עוד כי סוף סוף הוא עשה עבירות וזה לא היה סתם עבירות אלא גם חילול השם היה שמה חילול השם הרבה רואים שאדם שהיה חכם גדול כזה ואחר כך הלך ועשה כל כך שטויות דברים נוראים זה גרם הרבה חילול השם ולכן היה כאן בעיה קשה ואי אפשר היה למחוק כמו שאמרנו אין פרוטקציה אבל אחרי שמירק את עצמו בייסורים אחר כך לאחר מכן כן היה אפשר לחלץ אותו להוציא אותו הרב עכשיו מה ההגדרה של ספרים עם כל ספר שר או כן נניח היום יש את הפירוש על התנך ספרי קסותו וכסוטו כותב דברים שטויות נגד חכמינו ולכן אסור להשאיר ספר כזה בבית מי שיש לו כסוטו שיקח וישרוף את זה אותו דבר גם הספרים של פרופסור דוייבובית של המשוגע הזה גם אותו היה צריך לשרוף יחד הוא היה כופר או הוא היה אדם דתי? כן הוא כלפי חוץ היה אדם דתי מתפלל מניח תפילין כל יום תכלס מי שקורא את הפילוסופיה שלו יש שמה דברים נגד רבותינו על השם ועל משיחו הרב אמר על שתל שזה בסדריש אחד על הזו איך יש אחד על הזוהר ברק זה בתל אביב לא בטבר כן טוב זה משוגע לא יגיע לכרסולב אנחנו מדברים אנשים שיודעים משהו הוא סתם ודאי שאין מה לדמות מה לתבן את הבע הוא היה אדם כישרוני מאוד היה לו 18 תוארים כל כך הוא היה אדם מוכשר מה הוא לא ידע ידע הכל אבל הוא היה מבולבל קצת כנראה מרוב שהוא ידע לפום חורפה גגון שבשתה כן מי ששמע אותו בהרצאות מי שהיה מתווכח איתו כן היה מזנון כמו שאומרים ולכן פה בירושלים שמחזיקים ממנה אני לא ממנה זו אחותו נחמה ליבוביץ' מאחותו זה סיפור אחר היא דווקא הולכת במסלול כמעט כל הספרים שלה היא הולכת בעקבות רבותינו נניח היא לוקחת איזה פרק בתנ"ך יש פירוש של ראשי ויש פירוש רמבן והיא מנסה לראות לפי הראיות מכאן משם עם הפירוש של הרמבן יותר וכולי זה הכל היא הולכת בעקבות רבותינו היא לא מנסה לסתות ימין ושמאל אבל הוא היה פרק כזה שלא היה לו מעצורים כל מה שעולה בדעתו, כל מה שהוא ולפעום חורפה שבשטה הוא כותב הרבה שטויות שמה גם בפילוסופיה גם בדברים אחרים ולכן אדם ירא שמיים אסור לו להחזיק את אותם הספרים תודה עכשיו רגע הסיפ מינים זה רק בדברים שקשורים לתורה או אפילו סתם בדברים שקשורים פילוסופיה לדוגמה הנושא הפילוסופי אפילו לא קשור לתורה שלנו כל המקצוע הזה צריך להיות זהיר בו מאוד כי יש בו דברים שהם נגד הקבלה המסורת של רבותינו זה נקרא פילוסופיה בפרט אדם שלמד קבלה הוא יכול לעשות את ההשוואה ולהראות ולראות מה כן ומה לא אנחנו לא למדנו קבלה לא יודעים בכלל אתה קורא ואתה לא יודע מה אתה עולה על שדה מוקשים אתה לא יודע בכלל שזה מוקש אבל מי שלמד קבלה ויוצא בזה יודע את הדברים ולפעמים יש שמה דברים שממש הם נגד דברי חכמינו ולכן מן הראוי לכתחיל חילה שאדם ירא שמיים א ספרי טבע שוב יש דברים שאין בהם שום בעיה אתה יכול לקרוא אותם איך הבננה צומחת מה המחלות מה התרופות וכן הלאה כל הדברים האלה אתה יכול לקרוא אבל יש דברים שהם נגד דברי חכמינו ולכן המקצועות פסיכולוגיה או פילוסופיה אדם ירא שמיים צריך להיות זעיר לא להתקרב עליהם שתי המקצועות האלה מסוכנים לפעמים אדם צריך להשלים תואר כדי לקבל פנסיה או דבר אחר, כשהוא בא עם תואר אז נותנים לפקיד הזה עוד 1000 ש₪ בחודש אז יהיה לו לפנסיה עוד 1000 בלי לעבוד זה שווה זה כדאי אז הוא טורח ועושה איזה עבודה תגיד לו שלא יתקרב לאותיו המקצועות כמו שאמרנו זה מסוכן מאוד שלא יעלה על שדה מוקשים ויתפוצץ יחד עם המוקש אלא מן הראוי שיבחר לעצמו בדברים אחרים כמו שאמרתי במקצועות חינוך היסטוריה בהיסטוריה אתה קורא מי היה צר ניקולי מי היה זה ומי היה זה טוב אז מה היא נפק מינה אם האימן של תימן לפני 100 שנה היה פלוני אם עשה כך או לא עשה כך אתה מוכיח במחקר שהוא עשה כך א כל הדברים האלה הם או שטויות או קרוב לשתויות אבל אין בהם שום נזק אדם לא ייפול מזה מעגרה רמה לבירה עמקטע אבל במקצועות האלה בפילוסופיה בפרט אדם צריך להיות מאוד מאוד זהיר כי לצערנו רוב המרצים שם באוניברסיטה הם אנשי דלא מעלה אנשים שהם ריקים ופוחזים מבחינה רוחנית ולכן בזה כדאי להיזהר מאוד צריך למנוע את הבחורים שלא יגיעו לזה אפילו שהוא אומר לך שאני חזק אני יר שמיים עכשיו ברגע הזה הוא יר שמיים לך תדע מה יהיה באחריתו אמרנו שאין היום את המושג גדול היום אנחנו כולנו בחזקת קטנים עיקר הבעיה היא כך קושיה קל מאוד להבין הקושיה היא צפה ואתה מבין מבין אותם מיד להבין את התירוץ הרבה פעמים התירוץ עמוק מאוד אדם לא מבין טוב את התירוץ מה שנשאר לו במוח נשאר לו הקושיה האפיקורסית זו הבעיה עיתונים הרב א אותו דבר גם בעיתונים אותו דבר ולכן אנחנו מתנזרים מכל אותם העיתונים החילוניים אנחנו משתדלים להתרחק מהם תק פרסה מותר לופס למשל שזה רק כלכלה מותר אין איסור אם אין שמה תמונות אויבה כמובן אם אין שמה תמונות תיבה אז זה יהיה מותר יש אז העצה היא כך נניח אם הגברת בבוקר היא תיקח את זה כל מקום שיש תמונה היא תיקח טיפקס תמרח אחר כך הוא קורא כי יש אנשים אנשי מקצוע כלכלים וכך יוצא בזה או מנהלי בנקים הם חייבים לדעת להיות מעודקנים מה קורה בעולם ולכן יש פתרון אם הבעיה היחידה היא רק התמונות הלא יפות אז אז יבקש קודם מאשתו הוא לא יתחיל לפתוח את זה כן היא תעבור לחדר השני לאישה אין איסור להסתכל על אישה אז היא תיקח תעשה תמרח על זה קצת טיפקס ואחרי שתגמור למרוח אחרי זה הוא יקח ויקרא את כל אותם הידיעות שנחוץ לו כי שמה אין בנושא אחר רק בכלכלה שמה לא כותבים פילוסופיה לא כותבים לא שפינוזה ולא על האחרים לא כותבים את כל הדברים האלה הרב לפי דעק הוא דתי הוא דתי אין בעיה קודם כל זה הוא מוזר קצת מוזר כן אבל לא הוא אדם דתי אין אין עליו בעיה איזה הלך לתל אביב אמר שמה יש בד הוא עבר לתל אביב כבר הוא לא בנגר טוב הוא לא בן שמע לספר הזה דת משה בסדר איך דת משה מי חיבר את זה מי זה לא יודע הוא כותב על עצמו הגאון א הרב הרב בר שלום אמר שזה זה חולי נפש אבל אין פה דברים אסורים טוב בסדר אז אין בעיה אז תביא לנו ביום פורים תביא את זה נראה מה זה אבל חבל על הזמן סתם מצד ביטול תורה אם האדם הזה חולה נפש אז מצד ביטול תורה של הוצתי או משהו אבל כן סידורים של הוצאת סיני יש להם גם דברים לא טובים נכון אז גם שמה צריך להיזהר אני רואה סידור כזה מותר להניח אותו איזה וצאה אבל זה היה בישנים מה שהיה לפני 30 40 שנה שמעתי שאת ההוצאה מכרו לאדם אחר ומי שקנה את זה תיקן כך שמעתי אני לא יודע אם השמועה נכונה צריך לבדוקסידורים אין בהם בעיה למצה השאלה אם זה הוצאה של תמיעים לא שוב אין לך כאן כתב יד אם זה לא כתב יד אם זה סך הכל דפוס לפי מה שאמרנו קודם אין מה לחשוש כל הבעיה היא בספר תורה שכתבו מין שזה מעשה כתב יד אבל אם זה דפוס בדפוס אין לך את כל הבעיות האלה כמו שאמרנו קודם בשם כנפי נשרים יכול להיות שבזמנו כמו שאמרתי היו צלבים בתוך הסידור עצמו שמעתי שככה ככה איזו עד כדי כך היו מקומות מסוימים גם בחומשים שלהם גם אבל היום אין את הדברים האלה ולכן אני לא חושב שיש איזה בעיה כיום כיום הכל נקי אז כך שהדפוס שמדפיס לך המכונה שמצלמת זה עץ ואבן ואין שמה לא קדושה ולא טומאה ולא שום דבר מה יש שמה חומש סך הכל שמה תגיד שהדברים של התורה שהוא כותב אותו גרשון שלום יש בזה כמו שאמרנו דברים פיגול הוא לא ירצה אבל מה שאין כן כאן בדבר הזה לגבי חומשים סידורים וכ יוצא בזה אני חושב שהדבר הרבה יותר קל ולכן אין איסור מעיקר הדין יהיה הדבר מותר לכתחילה כל וחומר הגמרות של הרב עדין שבוודאי אין מה לחשוש בהם מותר לכתחילה לקרוא בהם אין בהם שום בעיה בכלל יש חשש בלם היה ואמינה על הרב למה היה אהבה מנה? לא על הגמרות האבאמנה הגמרות שלו כולם יודעים שהם בסדר אלא היה לו ספר שנקרא דמויות במקרא היה לו צוות גדול צוות של 30 שעשו את הספר הזה הוא נקרא העורך היה להם שמה פליטת קולמוס כתבו איזה מילה לא יפה כלפי שמשון ולכן הבדץ יצא נגדו בחנית וקשת הם לא אמרו חלילה שהוא בנידוי לא הם הם הודו שהוא ירא שמיים, שהוא בסדר, רק הם פסלו את הספרים שלו בגלל זה. אבל למעשה זה גוזמה. אפילו הספר הוא דמויות במקרא, הוא תיקן את זה. הוא מיד ביקש הודיע בעל דפי העיתונות, כל מי שקנה את הספר יחזיר, אני אשלם לו. וככה היה הוא שלם לכולם. הוציא מהדורה חדשה, מתכנת, תיקנת הכל. וגם בפירושים שלו על הש"ס, הכל מדויק, הכל 100% אין שמה שום בעיה. אז למה סתם לבוא ולפסול לשבור ולהרוס מעיקר הדין שו קתי כן אותו דבר גם את קימה קוראים את הספרים שגם הרב אסור בהתחלה ככה לא קינ אותו בשם ארקולס משהו כזה מי מי קינה שמה אחד הספרים הוא קינה אותו בשם ארקולס את שמשון אה מי שמכיר את זה ב בסדר אז הוא התכוון לומר שהוא היה גיבור להבדיל כמו הרקולס, כמו איזה משהו גיבור גדול, גם פה היה גיבור גדול. אז מה יש? הם לא אולי זה ביטוי לא מוצלח, אנחנו לא היינו כותבים את זה בלכתחילה, אבל לא הייתה כאן חלילה כוונה סדונית אין כאן לא הפיקורסות ולא דבר אחר. בפרט שאדם הזה בא ואומר כן, הוא מודה ועוזב, ירוחם הוא ודע, אמר נכון, טעיתי, אני מוכן לתקן הכל. אז למה לרדוף לרדוף אדם כזה עד חרומה? אחר שספו את שרפו את הסכים של הרב עובדיה בזמנו מסוים כן כן ושמה מה הייתה אהבה מינה מה הייתה אהבה אמנה בזמנו לפני ששנים היו בחירות להסתדרות ובחירות להסתדרות הייתה רשימה של ש"ס ומרץ ביחד הלכו ביחד איך אל תתחבר לרשע אפילו לדבר מצווה היתכן ולכן בפה נביא שגורדנה באשדוד עשו בדורה ספו טוב חבל אני חוזר לנושא קוראים ביום ראש חודש ארבעה עולים לא פחות ולא יותר בשבתות וימים טובים אתה יכול להוסיף גם העולה יעמוד בכבוד כל מלאכת העבודה לא תעשו אסור לנו לעבוד ביום שבת או ביום טוב אין שמה כל כך את החומר האיסור של תור לא רח ציבור אבל בימי ראש חודש כאן האיסור הרבה יותר חמור כי מותר לעבוד בימי ראש חודש מעיקר הדין אפילו לאנשים אלא שהם רק נהגו שלו לנו לגברים אין גם מנהג ולכן האדם הזה בא ומכביד עליהם במקום ארבעה מוסיף חמישה שישה עולים בוודאי שזה תורח ציבור ולכן אין היתר אסור לבוא ולהוסיף על אותם הארבעה הסדר דר של ארבעה עולים קורא הכהן שלושה פסוקים שהם וידבר צה ואמרת הלוי חוזר וקורא ואמרת למה הוא חוזר על הפסוק תמיד המינימום לכל עולה שלושה פסוקים יש לך כאן שמונה פסוקים צו את בני ישראל ואמרת עליהם עד אישה ריח ניחוח להשם יש שמה שמונה פסוקים אתה צריך לחלק אותם לשלושה עולים כל עולה שלושה אם כן אתה צריך תשע חסר לך פסוק אחד מה עושים לכן חוזרים את הפסוק ואמרת להם זה פתרון אחד הגאון מבינה אומר פתרון אחר ואלה האשכנזים שהולכים בעקבות הגראה הם עושים את הפתרון השני מה הם עושים נותנים לראשון ולשני לקרוא עד אישי ריח ניחוח להשם עד הסוף אחר כך השלישי חוזר וקורא מהפסוק עולת תמיד שלושה פסוקים וביום השבת עוד שני פסוקים חדשים בזה הוא משלים את הקריאה בצורה טובה אם הוא היה רק חוזר על אותם הפסוקים זה לא טוב זה מחלוקת אם זה מספיק אבל כשהוא מוסיף את שני הפסוקים ביום השבת בזה הוא פותר את הבעיה לכן יש חלק מחנו האשכנזים שהולכים מעקבות הגרה שעושים את הפתרון הזה גם זה אפשרי דווקא מינה קורא לפעמים שהחזן לא שם לב ולא חזר ללוי ואמרת להם עדיין זה לא מאוחר זה לא נורא אפשר לתקן בצורה שאמרתי יגמרו עם הלוי עד יש ריח ניחוח להשם ואחר כך יחזור לשלישי מהפסוק עולה תמיד ויוסיף את שני הפסוקים ביום השבת עד וברשי חודשכם שמה יברך ברכה אחרונה זה הפתרון לשעת חירוב הרביעי קורא וברשי חודשכם עד הסוף ואחר כך אומר חצי קדיש אומרים קדיש אשרי ובא לציון וין אומרים יענכה השם ביום צרה כי יום ראש חודש איננו יום צרה גם המזמור תפילה לדוד גם שמה אתה אומר ביום צרתי ולכן לא מתאים לומר את זה ביום שלא אומרים בו וידוי. אף כמנה לפעמים לעתים קרובות קורה שאדם הולך לבקר חולה ורוצה ליד החולה לומר איזה מזמור. אז בימים כאלה אתה יכול לומר יחד אמוענך השם ביום צרה ובעזרת השם יהיה בריא. אבל אם אתה הולך לבקר אותו בראש חודש, לא כדאי לומר את זה, אלא יגיד יותר מזמור שיר למעלות או מזמור שיר חנוכת הבית דוד הרום ממך השם יאמר דבר אחר שמתאים לימים שלא אומרים בהם את המזמור האמור לפי הקבלה אפשר להחזיר את הספר תורה למקומו מיד אחרי הקדיש אמרת חצי קדיש לפני שתתחיל אשרי אש בביתך אתה מחזיר את הספר תורה אבל הלשון של מרן לא כך אני אקרא עוד הפעם את לשון מרן אומר קדיש ואשרה ובא לציון ומחזיר ספר תורה למקומו שמע קודם אומר קדי אומר את האשרי ובציון ואחר כך מחזים את הספר אבל למעשה המנהג של הספרדים כדעת רבנו הארי גם בשני וחמישי וגם בראש חודש מחזירים מיד את הספר תורה למקומו אבל יש אנשים שמחכים לא מיד מחזירים משאירים את הספר תורה על התיבה לא נורא אין עוון להשאיר אף אחד לא יגיד שיש איסור דעבד כמו עבד מי שירצה רשאי להשאיר שם את הספר פתוח סג שוב גם בזה יש חילוקי מנהגים בין העיראקים הבבלים לשאר העדות וגם בזה דעבד כמו עבד בדרך כלל בירושלים רגילים לפתוח את זה מחזירים את זה פתוח אבל ההרטים האפגניסטנים מחזירים את זה סגור וכן הלאה יש כמו שאמרתי חילוקי מנהגים כל אחד יעסק עם מנהגו אם הוא החזיר את זה פתוח אפילו ששמה נהגו להחזיר את זה סגור מה הוא עשה עוון יקחו אותו לגיהינם בשביל זה הם טוענים אלה ש אלה שמחזרים את זה סגור הם טוענים שבהליכה כשאתה פותח יש התגלות של אורות כל אחד מסתכל זה דבר טוב בחזרה אין את זה לכן אין צורך תסגור בסדר אפשר לסגור אבל אם הוא ירצה לקחת את זה פתוח מה יש עושה גמילות חסד של אמת עם אנשים ועזרת נשים לפעמים אנשים בסיבוב הראשון לא ראו כאן הוא הולך בצד הזה ואז הם ברוך השם כולם רואות מנשקות אז הם שמחות הרבה מה אכפת לך שוליך את זה פתוח לא צריך לעשות מהעניינים האלה תורה שלמה אם פתח את זה בסדר, לא נורא. עומדים להתפלל תפילת מוסף. הוא מחזיר שליח ציבור התפילה ואומר כתר. וכשמגיע למלא כל הארץ כבודו אומר לעומתם משבחים ואומרים כמו בקדושת שחרית. ואחר שסיים חזרת התפילה אומר קדיש ואומר מזמור ברכי נפשי את השם נוהגים לחלוץ תפילין כשרוצים להתפלל מוסף במנחות מדשו ושמרתה את החוקה הזאת למועדה מימים מימים מימים ולא כל ימים יצאו שבתות וימים טובים שהם עצמם אות אם אתה מניח תפילין אתה מזלזל פירוש הדבר יש לנו שלושה דברים שהם אות תפילין מילה שבת בכל ימי החול יש לנו מילה ותפילין על פי שני עדים מקום דבר ביום שבת יש לך ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם יש לך את השבת ואת המילה אם תביא את העד השלישי כאילו אתה מזלזל כאילו לא מספיק לך השניים ולכן בשבת ויום טוב אסור להניח תפילין מעין זה בשעת תפילת מוסף של ראש חודש גם זה כעין אות ולכן על פי הקבלה אסור להישאר עם התפילין, אלא צריך לחלוץ את התפילין לפני תפילת מוסף. לפי הקבלה, קודם לשמוע חצי קדיש ואחרי זה לחלוץ את התפילין. זה טוב אם אתה מתפלל בבית כנסת רגיל, אתה מתפלל בנר התורה. אבל יש אדם שמתפלל בית כנסת של אתייסים, שמה תשים פי חמש ממהירות הכל הוא רוצה להזדרז. אז הוא חולץ לפני כן. רק הוא שומע את המילה דמרן ועלמה ואמרו אמן עונה אמן הוא מתחיל מיד השם שפתיי ואז יש סיכוי אולי בעזרת השם יספיק להגיע יחד איתם כתר יתנו לך כדי שלא יפסיד אז הוא יוכל לחלות דקה קודם כדי שיספיק מה שאמרנו לכתר אבל זה לא בטוח זה כולהי וולהי פעם התפללתי עם חכם בן ציון היה שמה איזה נהג אחד התפלל וכמה מה שחכמי ציון ניסה להזדרז לא הצליח, הפסיד את הקדושה. חכמי ציון לא יכל לשתוק לו. אחרי עלינו לשבח, ניגש אליו, אמר לו, היום היה תפילה של נהגים היום. טוב, זה היה מספיק הרמז. אחרי זה יותר הוא נזהר לא מהר. כשהיה ניגש לעמוד היה כבר מתפלל יותר בנחת. אם יוצא שתמניין שהוא חזר ממהר והגעת עם הלחה שלך התחלית איתו והגעת לקדושה כן ותך לעלות כן אם הגעת מחיי המתים בדיוק הגיע חזן חזר כבר התחיל את החזרה גיע מחמתים כן מצוין תגיד אחד איתם כסף כתחיל ככה כל הזמן בסדר אין בעיה לאט לאט לא יודע קרשש אבל מגיע אלה שמכוונים הזמן של הכוונה בברכה הראשונה ברכת אבות לוקח כמעט חמש דקות זה דבר טבעי כמו שאמרת בסדר אין בעיה אבל בתנאי ששחרית יאמר נקדישך ובמוסף יאמר כתר אבל אדם שנמצא כעת בשחרית נניח במוסייו או בכותל והמניין השני צועק כתר יתנו לך אפילו שהוא הגיע למחיי המתים מרן אומר שאסור לו לענות שם כתר למה? זה שני סוגי קדושות, כתר ונקדיש. אז אתה נמצא בשחרית, אסור לך לומר כתר או הפוך. הוא הגיע מחיי המתים של מוסף ושומע את המניין השני שצועקים נקדישך ונעריצך. הוא לא יכול. אפילו אם הוא לא יאמר מהתחלה נקדישך, הוא רק יאמר קדוש קדוש, רק את הקטע. אבל זה סוג בחינה אחרת. ולכן אינו רשאי לשלב את זה שם, אלא תעלם, ימשיך הלאה. אתה קדוש ושמך קדוש. זו העצה היעוצה בלכתחילה במוסך שלראש חודש אם מישהו לא הוריד תפילין פתאום התחיל להתפלל צה להפסיק אותו למות או ששאיר אותו ביום התפילין אם זה יבלבל אותו בכוונה אז עדיף יותר תעזוב אותם היבה אהבה אבל אם זה לא יטריד אותו תגיד לו שיפסיק רגע שלא ימשיך יוריד את התפילין מעליו ואחר כך ימשיך הלאה את התפילה בכוונה שלמה אם אפשר זה עדיף יותר. אם אדם זכה לבן על פי הקבלה טוב שיניח תפילין הסנדק ויביא הבן יניחו תפילין בשעת הברית מילה. אבל אם זה ראש חודש אי אפשר. לא רק בשעת המהירת מוסף אלא גם אחר כך לפי הקבלה אסור. יש מי שגרס בזוהר שמי שמניח תפילין בראש חודש חייב מיתה. עד כדי כך הדבר חמור. לא מצאנו את זה בזוהר. אין אין גרסה כזו לפנינו אולי הייתה לו גרסה לאותו החכם בכל מקום גם אם לא נאמר חייב מיתה איסור בוודאי יש ולכן שם ואל תעשה עדיף אומרים לאבי הבן והסנדק אל תניחו תפילין ביום ראש חודשניה גם לא או אלא אם כן המילה התאחרה אם הברית מילה נעשת אחרי חצות ימים האלה חצות זה 11 22 חצות זה מוקדם מאוד אז אם התאחרו לא הספיקו לעשות מוקדם אז עושים את הברית מילה 11 22 אז נכון רשע יהיה להניח תפילין אבל לפני חצות לא כדאי להניח תפילין במוסף גם לא בין שחרית למוסף עושים את הברית מילה הם המתפללים אבל הסנדק ואבי הבן כבר התפללו מוסף נכון אם תפללו לא יניח אבל אם הם לא התפללו אלא גם הם נמצאים בין שחרית למוסף אז אוכלים ולכתחילה להניח תפילין להישאר עם התפילין אין בזה שום בעיה. אמנם בספר יד נאמן טוען שאסור לאו דווקא בראש חודש לעולם אל תניח תפילין למה זה זלזול במילה אבל חלקו עליו הגאון חידם בשאר הפוסקים ואדרבה על פי הקבלה טוב להניח היום אין בזה משום יורה כי אתה רואה כל הבריתות אף אחד לא עושה את זה לא אין בזה יורה הגאון רבי יצחק אלפיה בעל קונטרס היחיילי מספר שבירושלים כולם היו אז נזהרים בד היום תראה בזמנם היו עושים את הבריתות בבית כנסת אפילו אם באת בלי תפילין אבל בבית הכנסת יש תפילין אז הגבאי מביא לך מיד מביא לסנדק ולהבי הבן שיניחו היום הבריתות נעשים באולם ובעל העולם עדיין לא קנה לנו תפילין מיוחדות בשביל להביא הבן וכולי לכן זה התמעט מבחינה טכנית אבל לא שיש בזה מה להניח תפילין זה יורה מה יש בזה אתה מניח חמש דקות כמו שרבנו תן בתפיית המנחה זה יורה זה פעם את המנחה גם זה אם עם רבים רבים רבים עושים את זה אמרנו שזה מותר אם עושים אז אם במציאות גם פה יש הרבה אנשים שהם אביה בן וסנדק שעושים את זה אז תלוי במציאות אנחנו רואים רבח לא ראינו את זה שעושים כשזה באולמות אבל אם זה בבתי הכנסת ראינו הרבה שעושים את זה כן אתה צריך להניח הסנק שמרים את התינוק אולי אבל הפ זה גם הרי לשניהם זה יום טוב לשניהם יש מעלה גדולה אבא הזה כאילו מקריב את בנו על גבי המזבח. כך אומר הזוהר, פרשת לכלכה. לכן יש גם מעלה גדולה להביא אבל למהל זה קשה מבחינה טכנית אם הוא לובש תפילין של יד הוא צריך לעבוד לחתוך לעשות את כל הדברים האלה וזה מגביל אותו מבחינה טכנית ולכן המועלים לא עושים את זה אבל הסנדק ואבי הבן למה לא זה דבר טוב אם אם זה נמצא בכמו שאמרתי בבית הכנסת בהישג יד כדאי בלכתחילה שיניח תפילין שממה בראש חודש רשי רבנו תם רבנו תם בראש חודש במארים מה הדין לגבי טיפול התפילין תשאיר את זה אחר כך לא נורא אתה ממהר כעז אתה לא רוצה להתעכב אתה רוצה להתחילים בחזרה לא נורא לא נורא אחרי החזרה תגמור המברך את עמו ישראל בשלום אחרי כשאתה אומר ברכי נפשי אתה אומר כווה אתה ואומר אתה יכול לקפל את התפילין אין שום בעיה בד בחזרה לא כדאי יותר טוב להקשיב כדי שיהיו תשעה מכוונים לברכותיו לכן לא כדאי אז אלא אחרי החזרה גם לקפל לו הרב גם לקפל לו אין פסק יש בתי הכנסת שמעוצרים אחרי הקדיש מורידים מקפלים אין בזה איזה הפסק בעיה שום בעיה יכולים להמתין בסבלנות אבל אם הזדמנת אבל אם הזדמנת למניין של הטייסים מה תעשה כמו שאמרתי אלה תשים פי חמש ממהירות הכל תשים אתה לא יכול להשתלט טוב אז אין ברירה שעת הדחק לכן תשאיר את זה ואחר כך תקפל ראש חודש ביום שישי ראש חודש ביום שישי אחרי המוסר רוצה לעבור אל תניח תפילין גם אלה גם אלה שרגילים להניח תפילין ולקרוא עמהם שניים מקרא ואחד תרגום ביום ראש חודש ימנע כיוון שכת פללנו נוסף ימנע אלא אם כן הוא קם מוקדם נניח האדם הזה קם ב43 הולך לבית הכנסת מוקדם מיד איך שמגיע עמוד עמוד השחר הוא כבר אחרי ברכות השחר מניח תפילין מיד ומתחיל אומר שניים מקרא ואחד תרגום לפני התפילה יש לו זמן לפני התפילה עד שיבוא המניין עד שיתפללו אז אם אתה מתחיל בעמוד השחר אז אין לך בעיה אתה יכול להליח לפי עמוד השחר כן אבל מה שאין כן אם האדם הזה אחרי מוסף לא רשע שיתפלל שחית בנץ ויקרא ואחרי כך התפלל מוסף כן נכון נכוןסף מגבילות אם הוא לא ממהר לעבודה כן אם הוא לא ממהר אז יכול כל יום תפלל מוסף אחר כך יש הרבה מן כן תלך לאור הצפון מוסף תתפללות הוא כל יום בכותל בכותל כן גם בכותל יש הרבה מניינים אפילו אם תלך ב-10 בבוקר תשיג שמה מניין אז תפסיק באמצע תשמע קריאת ספר תורה תאמר עד הושיענו עד שמה ואל תמשיך איתם מוסך איתם מוסף אל תתפלל את המוסף אלא תגמור את כל שני המקרא ואחד תרגום אחר כך תחלוץ את התפילין ותתפלל מוסף כן יכול לאכול שחיט למוסף כן למה לא מה יש בזה כן אין איסור אין קידוש מוסמים החזנים בלים שחרית אחרי זה אין להם זמן למוסך אז הם עושים קידוש אוכלים כן אבל הוא יאכל פחות מקבלצה אבל רשע פחות מקבלצה רשעי אין איסור כן פלים לעמוד השחר מותר עם ברכה או שחקות ל לא בלי ברכה כשאניגיע שש דקות אחרי עמוד השחר אז יוכל לברך דובר על אלה שמניחים שניהם ביחד השיב רבנותם ביחד ואז הוא יחד עם זה לומד שניים מקרא ואחד תרגום זו המעלה על פי הקבלה אדם שיכול זה בוודאי מעולה זה דבר טוב במשך היום צריכים דוק רבנו תם או אשכ רבנו תם בעיקר לגבי הקידוש אם עושים בין שחרית למוזב כבודו אומר הוא יוכל פחות מקבל זכון אז אין קידוש אלה במקום סעודה מספיק הזית קידוש במקום סעודה מספיק הזית ולמה הקבלה הזאת של עד א כדי שלא ימשך באכילתו ויכח מלהתפלל מוסף אם יש לך שומר אפילו יותר מכבצה יהיה מותר כולם זה ציבור כן דווקא מנה לפעמים הם העריכו בקריאת ספר תורה ועושים את הברית מילה לפני מוסף עשו את המילה מיד מיד אחרי המילה מביאים כיבוד, מגישים להם קוגל. הקורל הוא כבד. לפעמים מביאים לה פרוסה משולשת המשולש הזה יש בו יותר מ-60 גרם יותר מכבצה. זה לא טוב. אבל הוא אמר טוב רבים מתקרי הדדה או יש תירוץ רבים מתקרי הדה אבל זה לא ברור. האחרונים דנו בזה בשני מקומות. סימן תרנב בהלכות לולב שאסור לאכול לפני נטילת לולב ובהלכות שופר. אחרונים שמה נכנסו בפרט הזה הם אומרים את הסברה רבי מתקרי הדדה רבי מתקרי הדדה אם הוא לא אוכל ואני אוכל אז הוא יזכיר לי אבל אם כולם אוכלים כולם באותה הבעיהות צלחת כן ולכן אם יש לפחות אחד שלא אוכל יש אנשים יש להם סכרת אז הם לא אוכלים אז תגיד לא אותו אדם תזכיר לנו אנחנו לא התפנלנו עדיין מוסף ומיד אחרי שיגמרו יברחו לא ישכחו לברך על המחייה אחרי שיגמרו על המחיה חיה טוב זה טוב בבתי כנסת שזה מתחיל בקוגל ונגמר בקוגל אבל יש אנשים לפני על המחייה קודם יקחו את המחיה וזה לא טוב אז לא יוכל להתפללמוסף אפילו שתה כוסית קטנה זה משגע את השכל לא יוכל להתפלל לשתות בבית הכנסת אסור חס ושלום בכלל אסור נכון בכלל אסור קל וחומר לפני מוסף אבל אין לך שליטה לפעמים כשיש ברית מילה וכך יוצא בזה אתה מאבד שליטה אנשים מביאים ארגז שלם לא מביאים בקבוק אחד בשמחת תורה התווכחו אומרים לא מביאים משקאות חריפים בשמחת תורה לשתות בבית הקד אמרנו להם אסור לשתות נו והם מתווכרים אומרים לא מותר תורה צור מותר לעשות כפיים אומרים אז אז מותר גם הערק טוב כפיים טוב למדו כנראה אתה שאלת אחרי שפתחו את זה בק הם כנראה חיברו 13 מידות התורה נדרשת יש להם 13 מידות אחרות ביום משמחת תורה מים בקשות שהם זה למשל אסור חרפים גם אסור בדרך כלל מוחים בידם פעם זה היה פרצה גדולה היו מביאים שמה לעתים קרובות בזמן האחרון זה מתמעט בזמן האחרון רוב הזמרים שמה הם בני תורה ברוך השם בשנים האחרונות זה הולך ומתמעט נקווה שיעקרו את זה ישרשו את זה מהשורש שר האוצר שלהם לא מביא להם אין תקציב לא מאשר להם תקציב לא פשוט רואים שותים גם כן מה שקר לא לא שותים בזמן האחרון הפסיקו פעם הייתי רואה את זה אבל עכשיו בשנים האחרונות ברוך השם מחלק לכולם לשול טוב אני יכול להצחן לפני אה עד ברוך שאמר אני רוצה כן עד ברוך שאמר עד ברוך שאמר אתה יכול לומר כן כן כן אפשר אין בעיה כן כן אבל למה ביום שבת אתה לא מתפלל בנץ? למה אתה מתאחר? מתפללים בשעה 7. אז תתפלל איתם בשבע תתפלל איתם את מוסף שחרית אתה ער בזמן הנצחמה. המעלה של תפילה בנצחמה זה דבר שהוא עצום. אז תעשה גם בשבת. תלך אחר כך תשב איתם תשלים להם מניין. בשעה 7:00 תלך תשלים להם מניין. אבל להתפלל אתה כבר ערב בזמן הנצח. מה למה תפסיד? למה אתה מפספס את זה? כן עדיף יותר אתה ער אז תתפלל הנצח המבר הכי טוב בעולם חסים אחד תשלים להם עניין תלך אני לא אומר שתישאר אצלנו עד הסוף באמצע אחרי שחרית אחרי שתענה קדוש קדוש של שחרית אחר כך תלך לשם תשלים להם מניין אבל תתפלל איתנו לפחות תשמע עד הקדושה ואחר כך תלך לשם להשלים עניין זה הרבה יותר ודר תעשה כך בהצלחה טוב נחזור לעניין כתר שאומרים בימי ראש חודש וחול המועד שונה משבת ויום טוב שם אתה אומר עם עמך ישראל פה אתה אומר ועמך ישראל תראו בשערי תשובה מביא את גן המלך ועוד שעם ישראל ביום שבת הם במדרגה גבוהה יותר מהמלאכים ולכן אומרים אם אבל מה שאין כן בראש חודש הבחינה שמה שונה ולכן אומרים ועמכי ישראל בהמשך אחרי שעונה קדוש קדוש לא ממשיך כמו בשבת ויום טוב אלא כאן ממשיך בקצרה לעומתם משבחים ואומרים הכהנים להגיד ואם בשבת אומרים עם עמך ישראל ובראש חודש או בחול המועד ועמך ישראל איך אותו דבר איזה סידור יש לך תתקן את זה אבנר הנה כן צריך לשלם לאדמי מגיע טוב בסדר הלאה נמשיך להביא סידור מוג כן מזכירין יעלה ויבוא בברכת המזון ואם לא אמר אין מחזרין אותו ואם נזכר קודם שהתחיל הטוב והמתיב אומר ו שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזיכרון והיה לסימן קפח סעיף ז גם בברכת המזון צריך להזכיר מעין המאורע לומר יעלה ויבוא יד עבד שכח יצא ידי חובה אמנם רבנו ינתן סובר שחייב לאכול כזית לחם אבל רוב הפוסקים אמרו שלא ולכן זה לא דומה לשבת בשבת רצבח ליצינו אם לא אמר חוזר כי חייבים לאכול כזית לחם כאן אין חובה ולכן בדעבד יצא אבל אם נזכר והוא עדיין באמצע ברכת המזון אמר בונה ירושלים עדיין לא התחיל את הברכה לעד האל אבינו אז אומר מברך ברוך אתה מהרהר שם ואלוקינו ממשיך מלך העולם שנתן רשע חודשים לעמו ישראל לזיכרון אמנם יש מחלוקת בראשונים בדבר הזה אבל הגאון חידה בדעת הרמבם ומרן כך נוקט ולכן אנחנו אומרים את זה אבל ללא שם בשבת שאם לא אמר חוזר שם נוסח הברכה ברוך אתה השם יאמר שם ומלכות וימשיך שנתן שבתות למנוחה וכולי שמה מברך את זה גם בהתחלה גם בסוף ברוך אתה השם מקדש שבת בשם השם כאן אצלנו בראש חודש כל זה בלכתחילה אבל זה לא לעקובה ולכן אסור לו להזכיר שם שמיים הנפקמינה עוד בביתו של החתן יש מסיבת שבע ברכות ויש מניין אפילו שאין שניים פנים חדשות יכולים לברך את כל השבעה ברכות בליל שבת, יום שבת, אבל בראש חודש אם יש מניין ואין שניים פנים חדשות, לא יכולים לברך. אומנם לפי רבנו יונתן כן רשעים אבל רוב הפוסקים חולקים וממלא גם שם ספק ברכות להקל רק אם יהיו לך שניים פנים חדשות תוכל לברך את השבע הברכות הלאכי לא הבאת עלייה המחלוקת אם צריך לאכול כזית או לא מסתעפת גם לשם ולכן המסקנה היא רק בשבת או ביום טוב אבל חול מועד ראש חודש חנוכה פורים אפילו יום פורים צריך צריך שניים פנים חדשות ואי אפשר בשום אופן להתיר להם לברך שבעה ברכות אם אין שניים פנים חדשות אבל לפי הפרשנות של חכם בן ציון בדעת מרן והבן איש חי אז יכול להיות שביום פורים כן יהיה אפשר לברך את השבע הברכות הוא מסביר שהדבר תלוי לא רק באכילת כזית לחם אלא גם בשמחה הוא אומר ביום טוב אם לא אמר יעלה ויבוא לא חוזר למה מה הבן איש חי פוסק ספק ברכות להקל אפילו נגד מרן ולכן אין צורך לחזור למה כי ביום טוב יש שמחה רבה ולכן לא צריך שניים פנים חדשות למרות שאין חובה לאכול כזית לחם אם אתה אומר מטעם שמחה גם בפורים יש שמחה רבה לפי התירוץ המהלך של חכם בן ציון יכול להיות שיהיה כולה לגבי פורים אף על פי כן אנחנו חוששים בלכתחילה פתרון הכי קל תזמין שניים פנים חדשות ואז זבדקולעלמה תוכל לברך את השבע ברכות ללא כל חשש להפשחת גו חצי לפני הטיפל וחצי אחרי כן אפשר יכול להתחיל חצי לפני חצי אחרי אין שום בעיה מותר לכתחילה ראש חודש חל להיות בשבת צריך להזכיר ערבית שחרית ומנחה מעין המורה צריך לומר יעלה ויבוא לא אמר בשחרית או במנחה חייב לחזור. מוציאים שני ספרי תורה. ספר תורה ראשון פרשת השבוע. ספר תורה השני ראש חודש. יהיה לנו את זה בעזרת השם בעוד שלושה חודשים. ראש חודש אדר השנה יחול ביום שבת ואז נוציא בעזרת השם שלושה ספרי תורה. פרשת השבוע ספר תורה שני ראש חודש האחרון שקלים. להזמין עוד אחד. מה? יש לי שתיים. יש לך שתיים. טוב, תזמין. אין בעיה. יש לך שלושה חודשים זמן. כן. מסכים. טוב. השנה יחול פורים כאן בירושלים. משולש. פורים המשולש. יום שבת יהיה לנו. אז יהיה לנו מקרא מגילה ומתנות לאביונים בשישי. יום שבת על הניסים וקריאת ספר תורה ויבוא עמלק. יום ראשון סעודה ומשלוח מנות. זה הסדר יהיה בפורים כאן בירושלים שאר המקומות ביום שישי שאר המקומות רק בשישי אנשי רמות והלאה צפונה משם צפונה כולם רק בשישי גומרים את הכל ביום שישי אבל אנו בירושלים כן אפילו אם יבוא משיח הדין יישאר על מקומו ירושלים צחם עד טוב בסדר אני מסכים אם אם הוא יחבר אותם מידבר יבואו כולם טוב בעזרת השם לגבי יום שישי יום מחלוקת אם מותר לנו לירושלמים לעבוד עבודה. הדוגמה של הפוסקים הייתה לגבי הספרים. אם הספרים מותר להם לספר או לא. אם מותר להם לפתוח את החנות. מחלוקת. זאת אומרת כשחל פורים ביום שבת, העיקר פורים זה יום שבת, אתה רק מזיז את המצווה. מצווה נקרא מגילה יום שישי. אבל לא הזיזו את הפורים ליום שישי. או נאמר לא? אחרי שהזיזו את מצוות מקרא המגילה, יחד עם זה גם חל על אותו היום קדושה שאסור לעשות מלאכה. זה הוויכוח שיש בפוסקים. יש בזה תשובה. ביבי עומר חלק ו'. תראה שם בסוף הור החיים תשובה בדבר בלכתחילה כדאי להיזהר, כדאי להשתדל להסתפר לפני כן, לא לחכות ליום שישי יד אדר, אלא מן הראוי בלכתחילה להקדים קצת. אני חוזר לנושא. אז כאן עולה רק עולה אחד בקריאת ספר תורה של ראש חודש. אין צורך בארבעה כי הושלמה חובת היום בפרשת השבוע אלא מעלה עולה אחד. ואחר כך תפילת מוסף אתה יצרת שם הוא משלב גם את שבת וגם