דיני חימום מים, רחיצה וטבילה בשבת ויום טוב – גבולות ההיתר והאיסור במקוואות, בדוד שמש ובמכשירי חימום

- - - לא מוגה! - - - 

הם סומכים על היתרים דחוקים. ההיתר הוא דחוק ולכן לא כדאי להסתמך על אותם ההיתרים. אם הבנן הזה הוא אדם בן תורה יבוא וישאל הרבנים לא ירשו לו מלכתחילה לתכנת את ההעסקה.

הם אומרים אני לא מחמם את זה אני רק רוצה להפיג את הצנעה אם באמת היה רק להפיג את הצנעה במקום

שזה יהיה שתיים-שלוש מעלות אז הוא עושה את זה עשר מעלות.

בסדר, החרשתי, אולי אז היה אפשר להבין אותו.

אבל הם לא רק מפיגים את הצנעה, הם ממש מחממים, עושים את זה 35 מעלות לפחות.

ולכן ההיתר שלהם, כמו שאמרתי,

הוא נגד אורב ככל הפוסקים. נכון שכוונתם לשם שמים,

כדי שאנשים מטבילי יעשו את המצווה,

אבל המטרה לא מקדשת את האמצעים ויש כאן תקלה.

מן הראוי היה למנוע באדם שלא יעשו כן. לכן אדם שרגיל לטבול במקום קבוע רוצה לדעת אם הכול בסדר או לא, שישאל את הבנן מה אתה עושה, איך המקווה שלנו חם ביום שבת, איך היא חמה.

אתה עושה איזה משהו או שזה נעלב, בשמיים מחממים את זה?

הוא יגיד לך מה הוא עושה, ולפי זה תוכל לדעת אם הטהרה, הטבילה באותו המקווה,

אם היא מותרת מלכתחילה או שיש בה איזו בעיה. זה מה שכדאי שכל אדם יתעניין ויישאר. יש לנו מאות מקוואות כאן בירושלים עיר הקודש.

חלק מהם מנהלים אותם אנשים מראי שמים ובני תורה,

והדבר נעשה בדרך היתר, אבל יש חלק, כמו שאמרתי, הם רבים מטעם הארץ. יש גם פלחים שלא למדו הלכות ויש להם את המפתחות של המקווה והם עושים שטויות.

לכן מן הראוי לחכות ולדרוש כדי לא להגיע לידי הבעיה האמורה.

אפשר גם להתקלח או, כן, כן. יהיה אפשר גם, מעיקר הדין, אפילו להתקלח היה מותר.

אבל שם אנחנו מחמירים, סוף סוף זה מקום שהיו שם בלמים,

ולכן אחרי המקווה לא יוכל להתקלח במים החמים,

אלא שיפתח את המים הקרים, יעשה טוש במים הקרים, זה מה שמותר.

המרדכי מסיים, אדם שרוצה לרחוץ את התינוק שלו מותר לו לשים מים על הגז, להחמם מים ביום טוב ולרחוץ את התינוק. זו הנאה השווה לכל נפש בתינוקות, אין שום בעיה בדבר. כן.

עד חום הגוף, עד 37 מעלות,

זה ייקרא בגדר פושע שיש לנו צדדים להקל בדבר בטבילה לצורך מצווה.

אבל אם זה יותר מ-37, 38 ויותר,

בזה קשה לנו מאוד למצוא צדדים להתיר בדבר. ושם, כמו שאמרתי, במקוואות,

חלק מהחמים האשכנזיים, אם אתה מגיע לשם,

זה יותר מ-37.

כשאדם מכניס את ידו, נכנס מתוך המים, מרגיש קר,

פירוש הדבר שזה פחות מ-37.

אם אדם נכנס ומרגיש חם,

סימן שזה יותר מ-37. כך שגם בלי מד חום אדם יכול להרגיש מייד אם המקווה הזה הוא חם או לא.

בשעת הדחק אדם לא ידע, ונכנס לטבל.

הוא לא התכוון לשם הנעת רחיצה, הוא התכוון לשם מצווה, טוב, מאי דאבה אבה,

והוא רחום, יכפר עוון.

אבל מלכתחילה כדאי להסביר לבנן לעשות את הדברים כמו שאמרנו,

לא רק לגבי המקוואות שלנו, של הגברים, אלא אנחנו עדין גם לגבי המקוואות של הנשים.

גם שם היה רצוי לנהוג ולעשות כן.

שם הדבר הרבה יותר קל. אצלהן הטבילה בליל שבת,

ואז אם היא מתכנתת את הווסת שהחום הוא ביום שישי 36 מעלות,

פחות מהחום של הגוף,

ואז הן באות אחרי כמה דקות לטבול,

אז בזה המים הם פושרים,

וזה יותר קל, זה מה שהיה רצוי לנהוג ולעשות. שוב,

גם שם לא כל המטבילות יודעות הלכה ולא כולן הולכות צמוד להידור הזה שאנחנו אומרים.

יש הרבה שמתכנתות את הווסת ל-38 או אפילו ל-39 מעלות.

בחורף הן עושות את זה 39. בקיץ עושים את זה בדרך כלל 38,

אבל גם ב-38 יש עדיין בעיה.

היה טוב להוריד מעלה אחת או שתיים. מבחינת ההלכה יש לזה משמעות.

כך היה רצוי לנהוג ולעשות שם.

מועדים גם במקוואות של הגברים.

זה מה שהיה רצוי לעשות. המחמיר, תבוא עליו דרכה.

נכון, אצלנו לבתים.

לא, לא החמרנו.

באמבנטיה, במקום צער בשבת,

130 מישהו, לא החמרנו, אדם שיש לו צער אלה שגרים באזור מישור החוף.

אפילו בשבת מותר להם, איתרנו, להתקלח במים חמים של דוד שמש. לא אסרנו. אם יש לו צער,

הבאנו את דברי רבי עקיבא איגר.

הוא מדייק, משמעות הגמרא,

הגמרא בעירובין, הרמב״ם ומר״ם,

שמותר במקום צער, במקום צער לא גזרו חכמים.

אמרנו שמותר. אלא מאי? איפה יש צער? אמרנו, באזור מישור החוף. הם שם כנראה יותר קרובים לגהימה, שם מסכנים, מתבשלים בזיעה.

פה לא, פה אנחנו נמצאים קרוב בגן עדן, פה האוויר יבש, פה כולנו מתרחצים בערב החג.

אז מה, צריך כל כמה שעות להתקלח? מה קרה?

ולכן אצלנו זה לא משמעותי כשהאוויר יבש.

יום אחד אתה לא מתרחץ, אין לזה כמעט שום משמעות. לכן פה לא תמיד אנחנו מרגישים את הצער,

פה הדבר יותר מוגבל, יותר מצומצם.

אבל שם, באזור מישור החוף, אמרנו שמעיקר הדין, אפילו בשבת מותר,

במים של עדות שמש, תורתו המצטער.

קל וחומר, לגבי יום טוב, שמענו ספק ספקה בדרבנן במים של עדות שמש,

ואין בעיה אם יהיה הדבר מותר בלכתחילה.

ומה יעשה אדם שבר-מינהל עבר ניתוח?

האדם הזה עבר ניתוח, הפצע עדיין לא הגליד.

הרופא אומר לו, כל שלוש-ארבע שעות אתה צריך לרחוץ את הפצע.

כמה הוא יכיל? כמה דודים של מים הוא יכיל בשביל לרחוץ?

אין לו דבר סוף.

הוא רוצה שיהיה לו מים חמים אם יש בדוד שמש מצוין.

מה יעשה בחורף?

יש שבתות שאין שמש. מה יעשה אותו המסכן?

הפתרון הוא קל.

יביא חשמונאי שיעלה לגג וישנה את הטמפרטורה של הווסת,

שהווסת שלו לא יגיע ל-40 מעלות אלא רק ל-39 מעלות,

שלא יגיע אף פעם לחום שהיה צודדת בו,

ואז יוכל להשאיר את הבוימר בלוק גם במשך השבת.

מגיע ל-39, נכבה,

ואז יש לו מים חמים כל השבת,

יוכל לרחוץ את המקום של הפצע הזה כדי למנוע זיהום,

כדי שיוכל להתרפא.

אין לך תרופה יותר טובה מהרחיצה.

האנטיביוטיקה, כל הדברים האחרים, גם הם עוזרים,

אבל בראש ובראשונה הרחיצה היא הדבר הטוב ביותר,

כאן זה קרוב לפיקוח נפש.

אז בוודאי שעל ידי ההיצע הזו,

אליבא דיקולה עלמא, הדבר מותר לכתחילה.

רק כמו שאמרתי, שיהיה חשמונאי, אדם שמבין עניין,

כדי שהמים של הבולר לא יתחממו יותר מחום שהיה צודדת בו.

אם זה 39 מעלות, אליבא דיקולה עלמא, אין יד צודדת בו.

ולאדם הזה שעבר את הניתוח,

שהוא בוודאי חולה שאין בו סכנה,

אליבא דיקולה עלמא יהיה מותר לו להתרחץ באותם המים.

זה הפתרון לאותו האדם, זה מה שרצוי לנהוג ולעשות.

בקיץ יש לך דוד שמש, אין לך שום בעיה.

הבאנו את הצדדים להקל קודם, אבל מה תעשה בחורף?

יום מעומן, אין שמש.

מה אתה רוצה, שהאדם הזה יתקלח במים קרים, שהחונה המסכן הזה?

לכן מצאנו דרך שתשנה לו את הווסת,

שזה יהיה פחות מ-40 מעלות,

ואז המים שייכנסו לדוד לא יתבשלו,

אלא רק יהיו פה שריים,

ולחולה שאין בו סכנה יהיה מותר לו לרחוץ את הפצע הזה, כדי שבעזרת השם ילך ויבריא. כך גם לגבי אישה שעברה ניתוח קיסרי.

שוב, היא מגיעה לבית אחרי כמה ימים,

היא חייבת לרחוץ את המקום של הניתוח, את החתך, לרחוץ את זה היטב כדי שלא יהיה לה חלילה זיהוי. וגם שם העצה היא, אם אין דוד שמש זה לא קיץ אלא זה חורף,

גם שם תן להם את הפתרון הזה, ואז אפילו אם כל השבת הבומר ממשיך לדבוק,

אבל לא יגיע לחום שיד צודדת בו.

ולאותה המסכנה, לאותה אישה שעברה את הניתוח,

היא בוודאי בגדר חולה,

אז יהיה מותר לה להתקלח ולהיכנס כל 3-4 שעות למקלחת כדי למנוע להקדים רפואה למכה,

שלא יהיה זיהום.

יש יותר בדרך האמורה.

אנחנו לא יודעים לסדר את הווסת,

זה המקצוע של החשמונאי. בשביל זה הוא נברא שיבוא ויעזור לאותו החולה המסכן.

בסדר, אבל זה לא מיד, זה גרמה. גרמה לא נעשה מיד, יעברו כמה שניות לפחות, ולכן אין חשש. כן?

אז אדם שגר בירושלים הוא מזיע הרבה צער.

בסדר, אמרנו מותר. אם יהיה אדם כזה שיש לו כל כך הרבה זיעה,

הוא מזיע כל כך, אז אפילו בירושלים יהיה מותר.

אני אמרתי בממוצע, לנו, לירושלמי, לקדוש ברוך הוא רחם עלינו,

אנחנו קרובים לגן עדן, אין לנו הרבה זיעה.

אבל אם יהיה אדם כזה, אני מסכים איתך, גם אצלו יש צער הרבה, יהיה מותר.

יש מכשיר גז?

יוניקרס, מכשיר גז, אסור בשימוש.

ביום שבת האיסור בו, בואו רייקה.

ביום טוב האיסור הוא מדרבנן, והריבא דיקו לעלמא, הדבר אסור.

מה זה היוניקרס?

זה עובד בשיטה הזו.

אני פותח את הבורז,

ואז אני פותח גם את הבורז, את הצינור של הגז.

אני מזרים כמות עצומה של גז.

קודם הייתה נהבה קטנה, הזרמת הרבה גז.

אם התנור פתוח אתה יכול לראות איזו נהבה גדולה שהיא מחממת את המים.

אז מי שעושה דבר כזה ביום שבת,

פתח את הברז האדום,

חייב בדאורייתא משום אוויר.

סוגר את הברז, הוא סוגר את הנהבה הזו.

יש כאן איסור מחבא.

זה לגבי שבת.

ולכן, כל אדם, לפני שיוצא להתפלל מנחה,

דבר ראשון, יוציא את הטקע מהשקע של היוניקרס,

כדי שלא תהיה תקלה כזו,

כי אם יישאר מחובר הוא לא יוכל לטון ידיים. אם הוא פותח את המים, הוא יכול להיכשל בדבר הזה.

יש לתקלה הזו גם בהרבה בתי חולים.

הם משאירים את היוניקרס שם דונק,

ומי שבא לבקר לפעמים יוטל ידיים, הוא לא שם לב, והברז נמצא בצד שמאל,

והוא עלול להגיע לאיסור מבא.

גם לגבי יום טוב, אין יותר להשתמש ביוניקרס.

אפילו נאמר, הפתיחה של הברז זה רק איסור מבעיר, וההבהרה ביום טוב מותרת לצורך רחיצת ידיים,

אבל כשהוא סוגר את הברז הוא מכבה. מי יתיר לו לסגור את הברז?

ולהשאיר כך את הברז עד מוצאי שבת,

הוא יקבל חשבון של גז ומים על 10,000 שקל ביום ראשון.

מי יעשה דבר כזה? אף אחד לא מוכן.

ולכן אין שום הווה אמנה להתיר את השימוש במה שנקרא

יוניקרס לא בשביל בריא ולא בשביל חולה.

אפילו לחולה שאין בו סכנה, אין יותר בדבר.

גם לצורך החולה הדבר אסור. לכן אמרתי,

כל אדם חכם ונבון, כדי שלא יעבוד לידי המכשול והתקלה הזאת.

לפני שהוא יוצא להתפלל תפילת המנחה,

קודם כול לנתק את התקע מהשקע של המשאבה של היוניקרס,

כדי שלא יעבוד לידי חילולי שבת.

זה מה שחייבים לנהוג ולעשות.

מה שחיפשתי דרך כדי להתיר זה רק בבוילר.

בבוילר שם אפשר עם הווסת לתמרן שלא יגיעו המים ליד סולדת בו,

וזה נשאר דולר כל השבת כולו.

בפתיחה והסגירה של הברז אני לא עושה פעולה במישרון, לא מייד.

אולי גורם שבעוד חצי שעה יהיה כך וכך,

אבל אין כאן מעשה ממש.

ביוניקרס זה מעשה חילול שבת בדאורייתא, ולכן אין שום הווה אמנה להתיר לדבר הזה.

כל אדם שיש לו בבית ישים לב לכבות את היוניקרס לפני כניסת השבת. כן? לא, התקופה המרכזית,

גם כי שעון שבת ויעמי המחפים משמשים את המוזיקה הזאת. שוב, גם שמה הדבר אסור. בדיוק אותו העיקרון של הבוילר יש גם בהסקה המרכזית, ובשניהם אסור.

אלא אם כן אם תווסת מערב שבת את הווסת, שיהיה החום, פחות מ-40 מעלות,

רק אז יהיה הדבר נוטה, שתוכל לשטוף בזה כלים וכיוצא בזה, רק אז יהיה מוטה.

אבל בדרך כלל הרידיאטור, אם הוא רוצה שיחמם את הדירה,

אם יהיה 80 מעלות, אולי יחמם את הדירה. בירושלים מקור הוא נורא, כולה ואולי.

ולכן שם הפטנט הזה לא יעיל.

מה שאני אומר לגבי אותו החולה זה לגבי הבוילר,

שם הפטנט הזה יכול לפתור את הבעיה,

ואותו החולה, שיהיה במים חמים בשפע,

שיוכל לרחוץ את המקום של הפצע.

כשהוא רוחץ את זה כל כמה שעות,

הפצע יגליד במהרה ויפתור את הבעיות.

לפחות אדם שיש לו סכרת לא יבוא ולא יהיה,

כי כשיש לו אדם סכרת הפצע לא מתרפא מהר, לוקח הרבה זמן,

אבל על ידי הרחיצה הוא יוכל לזרז את הריפוי,

וכאן לצורך חולה שאין בו סכנה דור גוזרו חכמים את האיסור רחיצה, בחיי גוונה מוטה. קל וחומר לגבי תינוק.

קראנו רגע בשבע מרדכי והרמה שמותר אפילו ביום טוב לחמם מים, לשים את המים על האש כדי לרחוץ את התינוק.

הדרך היא רגילים לרחוץ את התינוק מדיום ביומו, היינו רבית אי הוא.

זאת ועוד,

הרבה מהתינוקות בין הרגליים יש להן פצע,

אולי כמו כוויה,

לא תמיד מחליפים להן את הטיטול.

לפעמים הביביסיטר לא ידע להחליף,

והוא נשאר ככה כמה שעות וכל העור שלו מסכן נכווה.

אתה שם אותו במים, כשהוא מתרחץ הוא יושב בתוך הקערה של המים חצי שעה-שעה,

זה מרפא לו את העור.

תשים משחות,

מה שתשים זה לא מועיל כמו המים. המים זה הדבר הכי טוב.

ולכן,

אם אין לו מים בדוד שמש, אם לא היה ביום טוב, לא הייתה שמש,

שישים מים על הגז, יחמם מים, כדי שיוכל לרחוץ את התינוק הזה.

כל פעם שמחליפים לו, עשה קטנים, גדולים, יהיה אפשר לרחוץ אותו בדרך הזאת.

בכל החג יהיה הדבר מותר מלכתחילה לעשות כן, אבל חלילה לא בשבת.

האש אחד לא יכול להשתמש גם במים בשבת? לא, לא.

לא יותר. אבל מה כיף דברים של המציאות האלה?

זה תלוי במציאות. אם הילד הזה בן ארבע, אבל עדיין הוא מלכלך,

עדיין הוא לא נקי, אז הוא נחשב כתינוק לעניין זה.

אבל, ויגדל הילד ויגמל, הוא כבר נגמל מהטיטול, ברוך השם הוא נקי,

אז אם גופו נקי, אז ממילא הוא לא מלכלך את גופו,

אז לא יהיה הבעיה הזאת, ממילא צריך יהיה להחמיר עליו,

יהיה אפשר לרחוץ אותו רק במים של הדוד שמש,

אבל לשים מים על הגז, לחמם ביום טוב מים כדי לרחוץ אותו, כל גופו,

בחיי גוונה, צריך להחמיר בדבר, בזה הדבר אסור.