ספק ברכות להקל ופרסומי ניסא – הלכה למעשה בנר חנוכה ושבת

- - - לא מוגה! - - - 

לא הוא לא יכול הוא לא יכול אתה יודע ברוך השם שיש גם גדולי עולם אחרים שגם הם מן דאמר וגם הם ענקים בתורה ומבינים בענייני החשמל לא פחות טוב ממני וממך והם אומרים דעה אחרת תנא ופליג אז אני לא אגמור ככ תמיד יש מחלוקות אז אני קבעתי לי רב הרב הזה אומר כן לברך קבעת יש לך רבתה לא יודע אם יש מחלוקת אתה לא יודע אם יש מי שחולק אז בינתיים תלך עם הרב שלך. אבל ברגע שאתה יודע שיש חולקים גמרנו. אתה יודע שיחיד ורבים הלכה כרבים. מחלוקת בענייני ברכות אתה אומר ספק ברכות להקל. אפילו אם אמר לך הלכה למעשה אבל אתה יודע יש הרבה שחולקים עליו אז גם בזה תגיד ספק ברכות להקל. מרן לא היה הרב שלנו. מורנו ורבנו מרן. נכון אתה מגיע לסבל לברכות אתה אומר סבל נגד מרן. אז כמו הרמב"ם, כמו מרן אז גם המורה שלך הוא יותר חשוב ממרן? הוא כמו מרן, לא יותר. אז אם אומרים סבל נגד מרן, אז גם נגד המורה שלך, גם מורנו ורבנו, גם אותו דבר. מה יהיה ההבדל? מה יהיה ההבדל? לגמרי כשאתה לא יודע, אתה לומד סתם, לומד לפי הסדר, רב מלמד אותך, היכול להיות שאין מי שיחלוק עליו, אז כל מה שהוא אומר תשמע לו בינתיים? אבל ברגע שלמדת עוד, התקדמת עוד ולמדת וראית שיש עוד הרבה רבנים שאומרים אחרת ולפי דעתם זו ברכה לבטלה, אז למה לא? וודאי שאומרים גם נגד הרב שלך אומרים גם כן ספק ברכות להקל. הכלל הזה קיים חזק מאוד. חוד לא הבנתי טוב. שמה דבר שונה שמה בגלל חשש של עמי ארצות שלא ידעו איך לברך מה לברך חשש ברכה לבטלה זאת אומרת אין מחלוקת בעצם הברכה עצם הברכה לכולעלמה היא ברכה בשם ומלכות בגלל חשש עמי הארצות לכן הנהיגו שיברכו אותה בלי שם מתי אפשר לברך פעמיים ביום לעתים רחוקות מאוד בדרך כלל אפשר לברך את הברכה על הרעמים רק פעם אחת ביממה מתי אפשר לברך פעמיים? בבוקר היו רעמים, ברקים, ברחנו. בצהריים התפזרו כל העננים לגמרי. לא שחלק כן, חלק לא, לא היה מעונן חלקית לגמרי התפזרו עננים. אתה מסתכל מזרח, מערב, צפון דרום. אפילו הענן קל שבקלים לא היה. אחרי הצהריים חמש שש עוד הפעם התקדרו שמיים בעבים קולות וברקים על זה אתה עוד הפעם יכול לברך כל זה דברי מרן נקמן סימןז מרן מעתיק את דברי הגמרא אנשים לא כולם יודעים את זה יש אנשים מעמי ארצות התפזרו עננים לא התפזרו כל פעם שהוא שומע רעמים לפעמים הרעמים בפעם השנייה היו יותר חזקים אז הוא חושב אם זה יותר חזק זה עשה עליו רושם מיד הוא מתלהם עוד הפעם שכוחו אז אם הוא יגיד בלי שם שיגיד 100 פעם משבח את הקדוש ברוך הוא אין לך בעיה אבל אם הוא יגיד שם שמע אם זה בעיה ולכן הנהיגו אותם בלי שם כך כותב בספר פתח הדביר ומעתיק אותו הבן איש חי ושאר החולים אבל גם פתח הדביר מודה אם אדם שהוא תלמיד חכם יודע טוב את ההלכה בקי בהלכה והוא מברך האם פתח הדברי יגיד שזה ברכה לבטלה למה הדין הזה נאמר בגמרא נאמר בשולחן ערוך אף אחד לא יגיד שזו ברכה לבטלה אלא רק בגלל חשש עמי הארץ צות היום המצב עוד יותר מסובך פה בירושלים לעתים רחוקות אנחנו שומעים את המטוסים אולי פעם בשבוע פעם בשבועיים אולי איזה מטוס בטעות הגיע לשמיים של ירושלים בדרך כלל חיל האוויר לא מתאמן במרחב שלנו יש להם הוראות לא להגיע לכאן אנחנו כמעט לא שומעים את הבומים שלהם את הרעמים של המטוסים אבל מי שגר באזור שפלת החוף או בדרום שמה לעתים קרובות מאוד האדם הזה יחשוב קולות וברקים הנה רעמים יגיד שכחו גברותו מלא עולם אחרי שלוש ארבע שניות הוא רואה את המטוסים מבין זה לא היה לא ברקים ולא רעמים זה היה פנטום 016 18 אני יודע אז מהכל ברכה לבטלה אולי איזה אינסטלטור החליף איזה חבית על הגג שלו גלגל את החבית על הגג שלו וזה קם ואמר שכחו גברתו מלא עולם לפעמים יש גם פשטות כאלה לכן אדם שלא בטוח כוח לא יודע מה זה כשאדם גם רואה את הברק וגם שומע את הרעם שני הדברים ביחד עדיין המטוסים לא עושים את שני הדברים עושים רק אחד מהם גם האינסטלטור אין בכוחו להמציא ברקים בקושי רעמים אז אם הוא ראה את שני הדברים נו אבל אם הוא רואה דבר אחד יש לו ספקספק יהיה מתון יאמר ברוך אתה יהרהר השם ואלוקינו יעשה את העצה הזו כדי לא להסתבר שלא יגיע חלילה לספק ברכות לבטלה שהבר חייב לראות את ספר הזה הזה לא מספיק לראות את האור הגדול לא לא מספיק שהוא רואה את האור הגדול מספיק כן טוב נחזור לנושא הגמרא ממשיכה לדון שם בשבת כג יש לו נר אחד בשביל שבת אבל אין לו לנר חנוכה ויין לקידוש היום מה עדיף יותר יותר טוב יקנה לנר חנוכה למה משום פרסומי דניסא מה תגיד תגיד לי אם כן איך הוא יוכל לקיים מצוות עשה דאורייתא של קידוש אם הוא לא יקנה יין הוא יפסיד דאורייתא ונר חנוכה זה רק דרבנן התירוצו הרי מצווה מן התורה לקדש אפשר גם על הלחם יכול לעשות נטילת ידיים אחרי הנטילה אומר יום השישי ויכולו השמיים והארץ כשמגיע לסבר מרנן במקום הגפן אומר המוציא הברכה שאחריה מקדש השבת בוצע ואוכל מהתורה אפשר לעשות גם כך כל מה שאנחנו מקדשים עליהם זה מדרבנן ממלא אם זה רק דרבנן וזה אתה אומר מצווה דרבנן של נר חנוכה שיש בו פרסום הנס זה עדיף יותר והוא עדין גם אם הברירה היא או נר חנוכה או יין ההבדלה גם בזה אנחנו אומרים פרסומי ניסע של ני חנוכה עדיף והבדלה אפשר לעשות במקום יין יעשה את זה בשכר הוא אומר גם בתפילה אתה חוננתנו בערב שבת מדליקים נר חנוכה תחילה ואחר כך נר שבת. הגאה הוא מברך עליהם כמו בחול אף על פי שמדליקים בעוד היום גדול. הראשונים דנו האם כשמדליקים את נרות השבת מקבלים שבת בהדלקת הנרות או לא? שאלה כללית על כל שבתות השנה. לא רק על כל שבתות השנה בכלל בפרט השבת הזו והנפקמינה מה קודם? מרן מביא את המחלוקת בהרחבה בשני מקומות. למעלה בסימן רסג, פעם שנייה כאן בסימן תרעט. ומרן מסכן אם האדם הזה בא מדליק בארבע ובע נר שבת הוא יכול לומר אני לא רוצה לקבל עליי שבת הוא לא חייב לקבל את השבת בהדלקת הנרות למרות שהוא אמר את המילים להדניק נר של שבת אמר את המילים פילו אחי הוא לא רוצה לקבל מדליק ב4 אין בעיה לא חייב לקבל שבת למרות שמרן פוסק כדעת הרמבן שלא חייב לקבל את השבת בהדלקת הנרות אפילו אחי מרן אומר כאן בסימן שלנו קודם נדליק נר חנוכה. למה לך להיכנס למחלוקת? למה לך לעבור על דברי בעל הלכות גדולות שאומר שמקבלים שבת בהדלקת הנרות? אתה יכול לעשות דבר פשוט לצאת ידי חומה ליבה דקולע עלמה. איך? קודם תדליק נר חנוכה ואחרי זה נר שבת. זו העצה הפשוטה. וכך אנחנו עושים. כך עושה כל עם ישראל. אין הבדל אם האדם הזה הוא בעצמו מדליק את שתי הנרות. נר חנוכה בנר שבת או שאשתו מדליקה נר שבת והוא נר חנוכה זה לא משנה לא פלוג בכל כבר אשתו הדליקה נרות שבת נכון שהסדר היה צריך להיות הפוך זה לא לעקובה אשתו הדליקה היא קיבלה שבת בהדלקת הנרות אבל לא הוא זה לא מחייב אותו ולכן עדיין לא קרה כלום יכול לכתחילה לקחת את הנר חנוכה לברך להדליק הכל כדת וכדין במ דברים עם הנורים כשאשתו הדליקה את הנר שבת היא קיבלה את השבת הוא לא קיבל לכן הוא יכול אחריה לברך בדיעבד וציוונו להדליק נר נר חנוכה אבל אם האדם הזה הוא בעצמו הדליק אשתו הלכה ללדת לחיים טובים השאירה אותו לבד והוא פעם ראשונה טירון כמו שאומרים בא להדליק ולא זכר טוב את מרן קודם ברך להדליק נר של שבת ואחרי זה הוא טוהה בו הוא לא יודע מה לעשות תגיד לו אם הדלקת בשעה ארבע נרות שבת קיבלת את השבת עלבדקולעלמה גם עלבד הרמבן קיבלת את השבת אסור לך עכשיו לנגוע באש להדליק נר חנוכה אלא איך יקיים את מצוות נר חנוכה תקרא את השכן תזעיק את השכן תראה קרא לי פשנה כך וכך היה לי בוא תעשה טובה תהיה אתה השליח שלי הוא יכנס אצלך לבית יברך ויציבנו להדליק נר חנוכה שעשה ניס ידליק לך את נרות החנוכה. על איך או הסברנו את דברי התוספות הראש הטור והשולחן ערוך בסימן רס סג סעיף ד שרק שמדליק ב4 מאוחר אז אתה לא רוצה לקבל שבת אתה יכול להדליק ולא לקבל אבל כשאדם הזה מדליק מוקדם בעשרה לארבע ובארבע הוא חייב לקבל את השבת בין איש בין אישה רס מנענון חייב לקבל למה הגמרא אומרת אומרת שם בשבת כג שאסור להקדים את ההדלקה של נר שבת למה אם הוא מדליק יותר מדי מוקדם לא ניכר שזה של שבת ולכן אם ידליק בצהריים אפילו אם ישים שמל שזה ידלוק יומיים זה לא יעזור שרגה בתערה מה מענה אבל אם האדם הזה מדליק מפנג המנחה מותר בתנאי מתי התירו להדליק בעשרה לארבע כשהאדם הזה בד בבד עם ההדלקה גם מקבל שבת שהוא מקבל שבת עם ההדלקה זה עיקר זה נר שבת אבל אם הוא יאמר בעשרה לארבע אני רוצה להדליק ואני לא רוצה לקבל שבת אז הברכה שלו הברכה לבטלה ולא קיים מצוות הדלקה כל זה דברי מרן רס סג סעיף ד ולכן הדגשתי אם האדם הזה בא בעשרה לארבע ארבע אבי הדליק בטעות קודם בתנר השבת הרי הוא קיבל עליו שבת אז איך הוא יוכל לחלל את השבת הוא יעשה איסור דרבנן אם הוא יבוא להדליק נר חנוכה ולכן פתרון קל מאוד יזעיק מיד את השכן יש לו אחד השכנים הטובים יבוא יברך בשבילו ויליק את נרות החנוכה זה הדבר הטוב ביותר הוא לא יכול לומר טוב אז אני לפחות אברך את הברכות להדליק מה החנוכה והשכן ידליק כל הבעיה היא שלא יחלל את השבת אז השכן ידליק זה לא טוב מי שמדליק בפועל הוא גם יברך בפועל אמרנו את זה גם בהלכות עירו בסימן תקז ד תקז להלכות עירובי תבשילין אם האדם הזה הוא בעצמו מבצע את העירוב יברך בעצמו אם הוא עשה על ידי שניח השניח יברך ולא לפצל את הדברים בין שני בני אדם כך הוא הדין גם פה כמה יכול להדלקה הזאת ולא לקבל ההגדרה היא עד חצי שעה אם אתה מדליק בארבע ורבע חצי שעה לפני השקיעה אז אפילו אם אתה לא מקבל שבת זה בסדר כבר השמש בראש אילנות ניכר שזה נר שבת שמה שמה אתה יכול לעשות תנאי תגיד אני לא רוצה לקבל שבת אבל אם אתה בא להדליק יותר מחצי שעה לפני השקיעה אתה בא בעשרה לארבע ארבע אתה יכול להדליק למה לא בתנאי שתקבל את השבת כל זה כמו שאמרתי דברי מרן הרבה אנשים גורסים לומדים ולא מבינים טוב את דברי מרן שם כל אחד ישים לב כן נכון אמת בעיה שנייה אתה מעורר איך אחרי זה ילך להתפלל מנחה? יגיד, אתה חונה לאדם דעת, אם הוא כבר הדליק בשעה ארב את הנרות שבת, נכון, יש בעיה. ולכן אם שואלים עצה טובה, העצה הפשוטה ביותר אדם שרוצה להדליק מוקדם שיתפלל גם מנחה מוקדם. ילך למניין ראשון של מוסיו שמה המניין הראשון של ותיקין של מנחה של ערב שבת מתחילים כבר בשעה 3 מתחילים כבר פתח אליהו מתחילים מנחה שנך להתפלל שם יש הרבה מקומות שמתפללים מנחה במשרדי ממשלה עריית ירושלים פה אתם עושים כל שבוע כל שבוע או רק השבוע הזה רק של חנוכה טוב אבל יש מקומות שעושים מניין מניין מנחה גדולה בהרבה שתיבלכים יש את זה עד שיתפלל קודם מנחה ואחרי זה ידליק את הנרות שבת בשעה ארב אבל בדיעבד הוא לא שמע את העצה כבר הדליק בארבע מה שואל אותך בדיעבד התפלל מנחה או לא יש מחלוקת והמסקנה היא שכן שיתפלל מנחה כמו שלא גזרו על השבות בין השמשות לצורך מצווה ומותר להתפלל בין השמשות ולומר אתה חונן למרות שבבין השמשות כבר קיבלת שבת ירצה לא ירצה זה כבר בין השמשות אותו דבר גם פה זו המסקנה של החתם סופר והגאון רבי חיים פנצ'י בדעת מרן שבדיעבדה כיוון שמנחה זה מצווה למרות שהוא כבר הדליק בשעה 4 בדיע עבד 100 זה לא נורא ולכן הבעיה הזו קיימת הרבה בישיבות הרבה ישיבות קדושות מתפללים בשעה 4:4 תפילת מנחה אולי אפשר לסגור את הדלת הרבה ישיבות קדושות מתפללים מנחה ורב והתלמידים שלהם חייבים בנר שבת אז הם מדליקים את הנרות לפני כן בשעה 4 ואחרי זה באים ב4 פלי מנחה והם נכנסים כל שבת לאותה מחלוקת זה לא טוב היה כדאי שיקדימו את המנחה במקום שיש מנחה ב4 יעשו מניין ראשון של מנחה ברבע לארבע יגמרו מנחה עד מזמור לדוד עד קבלת שבת ולא עד בכלל וילכו בארבע לחזרים ירוצו ידליקו את הנרות שבת ואחרי זה יחזרו לומר קבלת שבת. זה הדבר שהיה טוב יותר להנהיג בכל אותם הישיבות. כן. אם אני מדליק אצל האמא בערב אני אחר כך רוצה להדליק אצלי שאני מדליק אצלי ברכה. אתה מדבר על ערב שבת או על כל השבוע? אה כל השבוע לא על שבת. אתה יכול לחזור אצלך לבית לברך רק ברכה אחת. אתה חוזר עוד הפעם לברך אבל רק ברכת להדליק שעשה ניסים לשחיינו כבר אמרת אצל האמא אז הוצאת את עצמך ידי חובה אתה לא צריך לחזור עליהן אבל ברכת להדליק אתה יכול יש לו ישר ילדים שצ אם יש לו אבל בדוגמה שלו לא אין לו צורך ולכן אמרתי לו שמספיק בשבילו רק להדליק הרב אדם שהיה בשבת אצל ההורים שלו ומוצא שבת מוצא הביתה איפה ידליקסור על ההורים לא לא ידליק בביתו רק שתדל את הרמבם למרות הכל שתדל להזדרז ולחזור מהר ככל האפשר לביתו. כל זה כשאין לו שכן טוב. אם יש לו שכן טוב לפני שאתה יוצא מהבית בערב שבת תשאיר את המפתח אצל השכן ותאמר לו מחר בערב במוצאי שבת אני אבוא מאוחר. אתה תדליק בשבילי הוא יכנס לביתך 520 5:25 מיד ידליק בשבילך את הנרות לפני שיעבור חצי שעה. זה הרבה יותר טוב, יותר מהודר אם יש לך שכן כזה שאתה יכול לסמוך עליו למה בלי ברכה אין ברכה למה לא כן מי שלנו כרבנותם למה לא שיחמיר גם יחמיר גם במוצאי שבת זה כרבנותם ויק בחמישה לשש אבל כל זה אם לא רק הוא חסיד שמחמיר כרבנו תם ברוך השם גם הגברת הנכבדה גם אשתו החסידה על שתי רגליים גם היא מחמירה כרבנו אז הנה ידליק בחמישה לשש אבל אם אשתו לא חסידה היא אומרת לי אין זמן 5 5 היא אומרת ברוך המבדיל יאללה מתחילה בעבודה אין לה סבלנות אז אם היא בן כו עושה מלאכה היא לא שומרת רבנו אז יש עצה פשוטה שלא תפסיד את המצווה לבד הרמבם תאמר לה 5 לפני שהיא תתחיל בעבודה היא אומרת ברוך המבדיל בין קודש לחול תיקח את הנרות חנוכה תברך ותדליק ותוציא אותך ידי חובה בכל מקום שאתה נמצא זה הדבר הטוב ביותר כך רצוי לעשות לאותן הנשים שאינם מחמירות כרבנותם וממנה אתה חזרת הביתה בין אם הנרות היו דולקות בין אם הנרות כבר קבעו אם אתה לומד תורה יש לך שיעור אחרי ערבית הגעת הביתה בשמונה והנר חנוכה כבר קבע אפילו אחי אתה יצאת ידי חובה היא הוציאה אותך אם תרצה עוד הפעם לחזור ולברך להדליק זה ברכה לבטלה של הבית או אם אתה מדליק צמוד אם אתה מדליק צמוד את שניהם ביחד אתה יודע מראש ללא אומר דברים מיד אחרי ההדלקה הראשונה אתה רץ לבית השני אני מסכים איתך אין צורך לחזור פעם שנייה אבל אם בשעה שהדלקתי בשעה 5: הדלקתי רק לעצמי אחרי חמש דקות מודיעים לי בטלפון תיכנס לדירה שלנו, יש לך את המפתח אז לא כיונתי בברכה הראשונה על הבית השני, תחזור עוד הפעם תברך. אבל אם באמת ידעת מראש ושני הבתים סמוכים, ללא אומר דברים, אחרי שתגמור לברך ולהדליק אצלך, תיכנס לבית השני, תדליק שם ללא ברכה. הברכות אחת כל הברכות. כן. שעות שוב שוב על ידי השכן יותר טוב. יש לך שכן דתי אז תן את המפתח לשכן הדתי שהוא יברך וידליק בשבילך בזמן ההדלקה בזמן יותר טובה מאשר מצווה בו יותר מבשלוחו זרזים במקרה זה הליבה דקולעלמה עדיף יותר איפה אתה גר במדבר איפה אתה גר מה בירושלים אני מכיר הרבה דתיים מה אין איזה אדם אפילו נער בן 15 אין לך איזה חבר נער שיהיה לו כמה דקות זמן בשמחה רבה הוא ילך יעשה לך את המצווה בירושלים יש הרבה אנשים טובים אני בטוח שהוא יעשה את זה בחינם אפילו כסף לא יבקש ממך שהוא מתברך שלו בבית לביתו ברכה אחת כאן אתה אומר כל הברכות אם היה הפרדה אם לא כיוון לא כיוון אם לא כיוון כי כאן הוא מתכוון בשביל אחרים כאן הוא מתכוון בשביל להוציא אותם אתה מתכוון להוציא את אותה המשפחה יש כאן משפחה שלמה. אני חוזר לנושא תרפס סעיף א בליל שבת צריך ליתן שום דבר שיחצוץ בין הנרות לפתח בשביל הרוח שלא יכבה הנרות כשפותח את הדלת. בערב שבת אסור לקבוע הנרות בדלת עצמה אחורי הדלת ויש מי שמתיר ועיין סימן רעז. הגמרא במסכת שבת בדף קכוסקת בכל שבתות השנה. וכאן מרן מביא את הדוגמה של הגמרא גם לערב שבת חנוכה. אבל הנושא מתחיל כמו שאמרתי נושא כללי בכל שבת. הבריתה אומרת נר שאחרי הדלת פותח ונועל כדרכו. והגמרא מביאה מיד את דברי רב. ליתעלה רב. רב היה מקלל. שואלת הגמרא למה הרב היה מקלל? האם בגלל שרב סובר פוסק הלכה כדעת רבי יהודה שדבר שאין מתכוון אסור מי שיעשה כדעת רבי שמעון צריך לקלל אותו הגמרא עונה בזה אין מחלוקת גם רבי שמעון מודה לרבי יהודה דב ורבדמרתיוו מודה רבי שמעון דפסיק רש ולא ימות ולכן כשאדם שם ליד הדלת נר או תנור כתוצאה מפתיחת הדלת נכנס רוח והנר עלול להיכבות או התנור עלול להיכבות. בזה יש חילול שבת ולא רק חילול שבת העוון אלא הוא זוכה גם למנה אגונה. יש קללה של רב בר מינן ולכן לא יעשה כן. הוא שואל מערב שבת כצד עליו לעשות ירחיק את הנרות כמה שאפשר יותר בפנים. אותו דבר גם לגבי התנור. בפרט בחורף שלנו בירושלים עיר הקודש קר מאוד ולפעמים הגבאי דואג להם מכין תנור נפט גדול שם אותו בערב שבת כדי שיהיה להם חם אם הוא שם את זה ליד הדלת זה לא טוב בפרט אם הדלת של בית הכנסת היא לא דלת פנימית היא דלת חיצונה לפעמים הדלת היא ממש צמוד לרחום אתה פותח את הדלת נכנס זרם של רוח גדול תסתכל על האש של התנור אתה רואה שהלהבה עולה ויורדת מחמת הרוח נמצא ממי שפותח את הדלת כל פתיחה וסגירה היא גורמת להבערה ולכן זה לא טוב תאמר לאותו הגבאי אתה עושה דבר טוב שאתה מחמם לנו את הגוף בבית הכנסת אבל את התנור אל תשים שם תרחיק את זה שים את זה בפינה וכל מי שקר לו שלא יושב ליד הדלת מי שקר לו שישב קרוב יכנס בפנים סמוך לתנור זו העצה בלכתחילה כדי שלא יבוא לידי חילול שבת כך גם לגבי נרות חנוכה בכל שמונת הימים אני משתדל להדליק את הנרות שישארו דולקים חצי שעה ויותר אני מרחיק אותם מהדלת כל וחומר בערב שבת חנוכה זה שצריך להרחיק את הנרות מהדלת כדי שהרוח לא תכבה את הנרות אלא ישארו דולקים כמה שאפשר כדי לקיים את המצווה כהלכתה ושלא יהיה חילול שבת מי שלא תפלל ערבית יכול לעבור לבית מדרש תארגנו שם מנייןש לא לא בחשמל לא בחשמל זה יותר קל כי פסיק רשי דלא נחלה בטרבנן אנחנו מכילים עכשיו שם בתנור או בנר אומר זה גחלת שעושה פחם. זו מלאכה שלה צריכה לגופה אבל זה עושה פחם. כאן בתנור החשמלי זה לא עושה פחם. ולכן לגבי תנור חשמלי אני לא כל כך פוחד. אני פוחד יותר בתנור גז. תנור גז אני מסכים איתך אל תשים אותו ליד הדלת. יש שמה איסור מבער ומכבה. למה? לגבי הכיבוי, תגיד שניהם אותו דבר. גם בכיבוי הזה זה גחלת שאינה עושה פחם. הבעיה היא יותר לגבי ההבערה. פתחת את הדלת, נכנס רוח ואתה רואה חלק מהלהבה, חלק מהתנור גז נכבא. אתה סוגר את הדלת, עוד הפעם התנור נדלק כולו. נכון? אז בסגירה של הדלת אתה מתחייב, מישהו מבעיר. אפילו שאתה לא מתכוון, לא חשבת על זה, אבל זה בוודאי יהיה, זה נקרא בלשון הגמרא פסי קשה. ולכן הדבר אסור. ולכן גם אם התכנאי שעשה להם את הצנרת בדיוק עשה ליד הדלת, שם הוא קבע להם את התנור גז, יבקשו מאוד מעלתו האפנדי, אותו התכנאי, שישלים את העבודה, שיעשה להם את הצנרת, שהתנור גז יגיע לכאן. שואלים פה אם זה גם של הקניצה של המעבר חדר מדרגות איך אם זה חדר מדרגות או זהח אותו תדבר עם מרדכי יואב ציון יש בדרך כלל טוב יש כמה עשרות שביקשו וגם הם זקוקים מאוד אז לכן תדבר קודם איתם אם הם יאשרו יגיע התור למה לא נעשה מקבית אבל הערב יש אחרים תעשה למטה מה שאתה רוצה, אבל אנחנו יש לנו התחייבויות. יש הערב דוגמה מקרה של פיקוח נפש. אחד שזקוק לניתוח דחוף בר מינן פיקוח נפש והתחייבנו לעשות לו הלילה את המקביל. אז אם יש תור וקבענו לו את זה לפני כמה חודשים אנחנו לא יכולים לדלג עליו ולהקדים זה הסדר. מה לעשות כן תעשו ותצליחו בעזרת השם. כן. לפני הבית כולם ישנים אז כתוב בפוסקים או יעיר או אם לא יעיר אז יברך ידי בלי אחר למה לכאורה מה קרה על זה מאשר בני הבית שכולם או האישה שמדינה עלמ שגיע טוב זה הקושה של שער הציון בלכתחילה איךד אפשר אבל לא לעיכובה גם שמה זה לא לעיקובה כן שאלת הדח כן אם אני שם בשבת כן ואני שם את זה ואני אומר אני שם על מדת להוציא למחורת לא לא יועיל זה ספק אם יועיל ספק אני חוזר לנושא הכלל הוא כך דבר שאין מתכוון אם אין ודאות ב100% שיהיה זה מותר לכן הגמרא אמרה בשבת כט גורר אדם מתה כיסא וספסל אין וודאות שיהיה חריץ שיהיה חורש לכן אין איסור בדבר רק אם יהיה 100% חריס בזה אסור כך גם בשאר המלאכות דוגמה אחת יוצאת מן הכלל זו הדוגמה שלנו בנר שבת לא רק אם בוודאי ודאי הרוח יכבה את הנרות אפילו מספק. גם על זה אנחנו מדגישים את ההלכה האמורה שאין יותר לשים את הנרות קרוב לדלת כל וחומר אם הוא דופק את החנוקיה שלו בדלת עצמה כל פעם שהוא נכנס ויוצא החנוקיה נרכת מקבלת מכה בקיר וחלק מהשמן נשפח גם אין לך מכב גדול מזה כל זה בוודאי אסור וחלילה כמו שאמרנו יש גם את הקללה של רב אז החידוש הוא כאן אפילו אם זה לא 100% כל וחומר אם זה 100% שהנרות האלה יכבו אפילו שהוא רוצה להרוויח מצווה הוא אומר לך מזוזה מימין נר חנוכה משמאל אני רוצה להיות מוקף במצוות אותה שבת הוא יהיה מוקף בעבירות לא במצוות כל פעם הוא יכבה ויליק זה לא בסדר לכן אמרנו שלפחות לגבי ערב שבת ישנה את המיקום של החנוקיה ישים אותה את החנוקיה ככל האפשר פנימה זה עדיף יותר אותו אדם שהסכים קודם הרב שהדליק את הנרות שבת ולאחר מכן רוצה להדליק אז זה כבר קיבל עליו שבת כל הם שכנס לשכן של יבקש ממנו אם הוא קיבל עליו את השבת הוא יכול להביא את השכן כן אפשר כן כך כותב הרשבא הרשבה אומר שכל האיסור לומר ביום שבת לגוי אמירה לגוי שבות אבל אין איסור לומר ליהודי אחרי שקיבלתי שבת לומר לא תעשה לי מלאכה. את הדברים האלה כותב מרן בבית יוסף בסימן רסג. מעתיק את זה הרמה שם בסעיף טו. שאין איסור דין אמירן לגוי. אני אביא לך דוגמה אחרת. האישה הזו בעשרה לארבע ברכה והדליקה להדליק נר של שבת. קיבלה עליה שבת. אחרי זה אתה הולך לכותל באוטו, היא רוצה לבוא איתך. היא לא נוגעת בדלת. היא לא מדליקה את המנורה כשפותחת את הדלת, אלא אתה מדליק, אתה פותח לה את הדלת, היא רק נכנסת יושבת, מותר. אחר כך אתה גם סוגר כדי שהיא לא תכבה את המנורה ואתה סוגר חזרה את הדלת ואתה לוקח אותה לכותל. אין איסור בזה. לא עשת כלום. אתה אז כמו שאמרתי, אמירה לגוי יש. אתה ברוך השם יהודי, עליך אין את הגזירה אז תיקח אותה לכותל וכולי. זה מותר. אבל מה שאין כן אם האדם הזה הוא בעצמו רוצה לנסוע אומר אני אעשה תנאי ואני אשע אחר כך לכותל דברים בטלים אסור לו לעשות כדבר הזה כמה זמן לפני בלכתחילה כותב בספר שולחן גבוה שבכל ערב שבת או ערב כיפור אדם מקבל עליו תוספת מחול על הקודש חצי שעה לפני השקיעה. ולכן עצה טובה להדליק יותר מחצי שעה לפני השקיעה. מיד אחרי שהיא גומרת להדליק. תאמר בפה אני מקבלת עליי תוספת מחול על הקודש. זה הטוב ביותר זה המהודר ביותר. אבל לפעמים שעת הדחק אדם לא הספיק בחורף השקיעה מוקדמת. שעת הדחק שנה. אבל בלכתחילה יהיה אדם מתוכנן, השתדל להקדים ואז מדליקים בזמן, הכל נעשה בסדר, אחרי זה הוא הולך לבית הכנסת בזמן, כשמזדרזים קצת לפני הכל נעשה בצורה טובה. אבל יש אנשים נולדו מאוחר לא בחודש התשעי, אולי בעשירי, ב-11 ותמיד תראה אותו מאחר, לא במקרה. טוב, בחורף החרת, באת בערה לחמש, אני מבין, השקיעה מוקדמת. אבל למה בקיץ הוא הגיע חמישה לשמונה? היה לך יום ארוך. זהו זה. לעולם האדם הזה אף פעם לא יגיע למנצח הלגיטית במנחה. לעולם הוא יגיע באמצע החזרה. תמיד יש אנשים אין עליהם קושיות. הטבע שלהם הוא כך. קשה לשנות את האנשים האלה. אולי צריך לברוא אותם מחדש עוד הפעם. טוב, אבל עקרונית אדם משתדל, כמו שאמרנו, לקיים את מצווה תוספת מחול על הקודש בצורה מסודרת. חצי שעה. לפני השקיעה זה הדבר הטוב ביותר המהודר ביותר שיש לגבי של חוק לא עבר ממש עד הסוף ו20 זה הדלקה אתה מדבר על שמונת ימי חנוכה נכון אז הזמן הטוב ביותר להדליק או בזמן חמישה לחמש לא הספיק לפחות תאמץ עד 525 אם הוא בא להדליק אחרי 5 וחצי זה יקרה בדעבד ולא לכתחילה. יש מחלוקת בגמרא בשבת כא מחלוקת בין הרמב"ם רבנו תם ושאר הפוסקים. לפי הרמב"ם אם האדם הזה ידליק בח : וחצי ברכתו לבטלה. נכון שאנחנו אומרים בדיעבד יכול גם אחר כך אבל למה לך להיכנס למחלוקת כדי לא להגיע לספק ברכה לבטלה ליבד הרמבם לכן אם האדם הזה יודע מראש את הבעיה יודע שהוא לא יגיע לפני 5 וחצי או שהוא בשיעור או שהוא בעבודה אז הוא אמר לאשתו אשתו בשעה 5 תיקח את הנרות ותדליק אם אין לו אישה הוא רווק אז אמרתי לו עצה קודם יתן את המפתח לשכן כדי שהשכן נדליק עליו בשעה 5 מה תגיד לי מצווה לא יותר מבשלוחו כאן לא שייך הדבר הזה אם אני נמצא בבית בחמש מצווה בו כאן הוא לא יהיה בשעה 5 מוטב שאשתו או השכן ידליקו ובלבד שיהיה בזמן יקיים את מצוות נר חנוכה לבד כולע עלמה בזמן זה טוב יותר ועדיף יותר איך מוצאי שבת אין ברירה אתה לא יכול להדליק בחמש הרי אנחנו מסופקים מתי זה צטר שבת ולחומרה אנחנו פוחדים אתה צריך גם לקיים מצוות הספת מחול על הקודש לכן שם היתרתי לך להתעכב 5 5ח ו20 שהאישה תדליק אבל אם גם היא גם היא גם אשתו גם השכנים כולם מחמירים כרבנום ברוך השם כולנו צדיקים כולנו חסידים כולנו שומרים רבנום אז למה לא עשים כולם כרבנותם טוב שעת הדחק תסמוך על דברי החולקים תדליק בחמישה לשש בשביל זה אני לא אגיד לו לשבור את החומרה של רבנו תם אבל אם האדם הזה כמו שאמרתי אשתו רק אשתו לא מחמירה רק הוא מחמיר היא לא מחמירה יתן לה שהיא תדליק בחיעבור חצי שעה מצאת הכוכבים כבוד הרב אמר ששבר אמרתי שיתאמץ אם לא הספיק 5ח ורב 5 וחצי לפחות יעשה כל מאמץ להגיע להדליק לפני 6 ו20 למה החשבון שלי הוא כך צד הכוכבים דרבנו תם 10ה לשש חמישה לשש אם ניקח את צד הכוכבים דרבנותם וחצי שעה כן אז לפחות עד אז יש עדיין טעם להתאמץ ולהגיע מהר לבית זה שעת הדחק שעת חירות אבל בלכתחילה כמו שאמרנו שתדל להקדים עד כמה שאפשר. אם הוא לא מחמיר אז במוצאי שבת כזה נניח אם האדם הזה אין דרכו להחמיר כרבנותם בצורה קבוהה אלא פעם כך פעם כך אז במקרה כזה שאין דרכו להחמיר אז ישתדל להתפלל מניין ראשון יש במוסיוף תלך תראה מוסיוף בניין ראשון בעוד ארבעה ימים ערב שבת ב10 לחמש כבר אומרים והוא רחום יכפר עוון שמה הארצים יצאו דחופים לא רק בפורים כל השנה יש שמה מניין ראשון 10ה לחמש תתפלל שמה ערבית 520 כבר תהיה בבית תוכל לברך להדליק נרות חנוכה אם האדם הזה בן כל לא מחמיר כרבנותם אז כדאי שישתדל להתאמץ לא לא עוד שתי דקות מוצאי שבת אין מבדילים בנר חנוכה שאין נהנים לאורו ואין מברכים על הנר עד שיעותו לאורו אי אפשר לברך את ברכת בורא מאורי האש על החנוקיה כי צריך להנות שיהיה ראוי להנות מהנר ואסור להנות מנרות חנוכה הנרות הללו קודש הם אין לנו רשות להשתמש בהם אבל לפחות מהשמש אפשר לההנות ולכן אם יש לו את השמש יכול לברך על השמש ברכת בורא מאורי האש השבוע הזה ממחר חנוכה אנחנו מתחילים בהדלקת נרות חנוכה סדר השיעורים הכל רגיל, שינוי קטן. השיעור שמתחילים בארבע יגמר ב40. 4 ו40 בעזרת השם יהיה תפילת ערבית. ואחרי זה ילכו לבית להדליק את הנרות. מיד אחרי שגומרים הדלקת הנרות בח : וב החברים חוזרים לכאן, לומדים כרגיל עם הגאון הרב מאיר יונה. השיעור ממשיך כרגיל. ביום חמישי בעזרת השם גם כן הכל יהיה כרגיל 4:40 יהיה ערבית הולכים להדליק את הנרות אחרי זה חוזרים בשעה 5 בחרב יונה יגיד את השיעור אבל השיעור של הרב יונה יהיה עם הסרטה אתם למדתם אצלו מסכת חולין למדתם אצלו מסכת שלמה אבל יש השרטה של הגאון הרב חוקימהא איך שוחטים איך איך מוציאים את הזרוע לחייים וקיבה ניכור כל הדברים האלה ידידנו מן בי השרית את הכל אז יושב הרב חוקימה יחד עם הרב יונה ויראו כאן את ההסרתה יסבירו לכם את כל מה שלמדתם מסכת שלמה תעשו סיכום 5ח ורב הוא יתחיל עם האסרטה גם מי שלא למד חולין כדאי שיבוא הם הסבירו יפה יש להם כושר ניתוח כושר הסברה מעולה אבל בפרט אתם שלמדתם מסכת חולים לכן זה חשוב מאוד. כל זה כמו שאמרתי יהיה ביום חמישי זה בח : בעזרת השם תהיה השרתה. יש אברך שעובר ניתוח צריך להטיס אותו לחוץ לארץ מי שיכול שיעביר לגבאים. דוד אולי תמכור לנו נר לעילוי נשמת השדה חמד. הלילה היורצאית של הגאון רבי חיים חזקיה מדיני בעל ספר השדה חמד. הוא נולד בארץ, היה רב ברוסיה וחזר עוד הפעם לארץ במנוחתו כבוד בחברון תמכור מר בכבוד צריך להוסיף ביום אפשר כן למה לא אפשר להוסיף לא אם אתה רוצה לשפוך את זה מותר אין איסור לא נותן להוספסם בתילה חדש מותר אין בעיה אפשר כן אפשר החידוש הוא שאפשר אפשר להוסיף על זה ולא חייבים לשפוך. זה החידוש זה הכל. אבל אפשר לעשות כמו שאתה עושה. אני קורא בסימן תרפ סעיף ב בערב שבת אסור לקבוע נראות בדלת עצמה אחורי הדלת ויש מי שמתיר מחלוקת בראשונים האם פסיק רש דלא ניחלה האם מותר או לא לפי הערוך רביה רבנו יוסף טוב עלם ורבנו שמואל מותר דעת התוספות הראש ורוב ככל הפוסקים שאסור ודעת מרן לאסור מרן כאן כותב סתם ויש והכלל בידינו סתם ויש אומרים ההלכה כסתם לאסור כך כתב מרן בכמה מקומות למעלה בסימן רעז מקום הראשון מקום שני בסימן שיב לגבי קינוח שמלוש שערות או מקום נוסף שכסעיף יח לגבי דוגמה של מסוכרתה דנזייתה בעניין היין שישחט מהפקק של החבית וגם שם מרן פסק נגד הערוך מרן כתב וחלקו עליו בלשון רבים תודה גם בסימן תקכ כג כבשמגרד לו אני לוקח את המסרק ומסרק אותו אתה רוצה מצד אחד להקל עליו מצד שני נטלשים שערות הצמר נטלש במסרק ולא נוח לו הצמר הזה הולך לאיבוד הוא היה מעוניין שלא יצא צמר אפילו הכי למרות הכל מרן פסק גם פסיק רשי דולן יחלק כיוון שזה בדאורייתא בכל הדברים האלה מרן פסק לאסור ועל פי שיטתו גם כאן מרן עוסר ולכן אין ברירה אלא נרות תנור בחי יוצא בהם חייב להרחיק אותם שלא יהיה סמוך לחלון או סמוך לדלת אלא ירחיק זה לא תלוי בחצי מטר או מטר זה תלוי אם יש רוח פרצים לפעמים זה רחוק זה 2 מטר 3ל מטר אבל גם החלון ממול פתוח ואז איך שפותחים את הדלת מיד אתה רואה שהלהבה עולה ויורדת וזה לא טוב אל תניח את זה במוקד כזה בצומת כזה קח את התנור פנימה ככל האפשר כבר עברו ועשו לא שאל אותם לנו השמש וכבר נעשה הדבר תפתח את הדלת בשינוי אל תפתח את הדלת בצורה רגילה אלא ברגל וכיוצא בזה או שניים ועשאו הפטורים נאמר שם בגמרא בשבת דף גמרא דיקה מהפסוק שנאמר בחומש ויקרא נפש אחת תחדה בשגגה מעם הארץ בעשותה יחיד ועשאה חייו שניים ועשה פטורים אז אני בא יחד עם חברי שנינו יחד מורידים את הידית שנינו יחד דוחפים את הדלת להיכנס אז כאן זה יהיה פסיקר שד לא ניחלה אבל בתרתה קודם כל זה שניים ועשו דבר שני זו מנחה שאנה צריכה לגופה וכיוון שאין לנו עניין לכבות או להבעיר לכן בשעת הדחה כשאין להם בית כנסת אחר יכנסו בדרך הזו בשיטה הזו אבל כשהדבר אפשרי א' שהשמש יכול להניח את זה יותר בפנים או אם הוא לא רוצה לשמוע לנו הוא שם פס הוא ישים כאן ליד הדלת הוא לא שואל אף אחד יש בית כנסת אחרים תלך לבית כנסת אחר תשאיר אותו עם התנור לבד זהו תגיד לכל האנשים כיוון שהתנור צמוד לדלת לא כדאי להיכנס לאותו מקום אם אתה נכנס אנשים לא יודעים איך אתה נכנסת אנשים לא יודעים שאתה עשית שינוי שניים ועשוע או במרפק אנשים יודעים אתה נכנסת הם יפתחו ויכנסו אתה מכשיל את האנשים אתה מכניס אותם למחלוקת האמורה הבעיה גם להיכנס וגם לצאת. שאדם בא לצאת גם כן יש את אותה הבעיה. אתה נמצא במלכודת. ולכן העצה הטובה בירושלים יש הרבה בתי כנסיות. תעזוב את האדם הזה לנפשו, תלך לבית כנסת אחר. אבל אם האדם הזה נמצא במושב במקום שאין בית כנסת אחר, טוב שמה אין לו ברירה. סתמך בשעת הדחק בפתרון שאמרנו. יכול לשים כיסא משהו שיעשור. לפעמים הכיסא יכול לעצור אבל תלוי באיזה עוצמה של רוח בחורף לפעמים יש רוח שערה עושה דברו מזג האוויר סוער בפרט אם הדלת של בית הכנסת היא ממש בקו החזית פה אצלנו זה לא ממש בקו החזית פה איזה דלת פנימית יש לך עוד דלתות מבחוץ זה לא נורא אבל יש בתי כנסיות שאתה פותח את הדלת ישר אתה מקבל את הרוח מהרחוב בתי כנסת כאלה איך צדק שאול צדקה הנה דוגמה דוגמה מוחשית בית כנסת שם לצדקה ושמה זה קצת בערב כן הרוח הזקה שמה איך שאתה פותח אז אם תשים את התנ צמוד לדלת שמה יכול להיות בעיה בתי כנסיות כאלה יש בעיה ולכן צריך להסביר לאותו השמש בנחת אם הוא יקבל את הדברים הנה מטור לא קיבל לפעמים המוח שלו לא עובד השמש אנטיקה מודל 1800 בלי עין הרע הוא כבר בן 90 וכמה אתה תבוא תגיד לי מה מה לעשות אני ברוך השם זכיתי ראיתי את הראשון לציון רבי יעקב מאיר וראיתי את הרב עוזאל וראיתי ויספר לך סיפורים והאנטיקה הזה אי אפשר לעשות איתו העסק טוב תעזוב אותו תלך לבית כנסת אחריש בטח שיש שמש כזה אנטיקה יביא לך מזגן בטח שיש תסתובב תטייל בבתי הכנסיות תכיר את ירושלים תראה אתה חושב שהשמשים האלה כולם עליהם השלום יש ברוך השם חלק מהם חיים וקיימים שהקדוש ברוך הוא יתן להם אורך ימים. טוב, הבעיה השנייה מזגן. במזגן שלנו גם אתה פותח את הדלת אתה לא מרגיש כלום אבל גם זה משפיע על המזגן. והשאלה אתה מדבר על התנור וכי המזגן שלך בקיץ ובחורף את זה מי התיר לך? גם כאן אתה פותח את הדלת בקיץ נכנס רוח חמה וזה גורם שהמסגע נפעל יותר וכן הפוך יש בטח שיש אין בלי הנה שומע יש אין בלי אין אין ודאי שאין שלנו זה מודל חדיש לא 1800 שלנו זה מודל חדיש זה טוב גרוע כן אבל יש יש בסת ודאי הבעיה דומה לבעיה של פתיחת דלת המקרר. שניהם בדיוק אותה הבעיה והצדדים שלה כולה שם הם דומים לכאן. מה ההבדל בין תנור נפט לבין זה? תנור נפט איך שאתה פותח את הדלת, נכנס זרם האוויר, מיד עולים ויורדים בו, מיד אתה רואה את הלהוה עולה. אבל כאן לא מיד זה משפיע. עד שהקור יגיע לוט, לתרמוסטט, ישפיע עליו כדי שיצטרך עוד הפעם להדליק את החימום, זה לוקח חצי דקה, דקה. אז ממילא זה לא מעשה אלא גרמה. הרי רבותינו אמרו בשבת קכה כל מלאכה עשיה ודאסור, הגרמה שרה. אז גרמה אין בה איסור מן התורה. אז זה פסיק ראש דלא בגרמה. בגרמה יש הרבה מקילים. אז כמו שיש לנו את הכולה שם לגבי המקרר שמעיקר הדין מותר אז גם לגבי המזגן גם בזה מעיקר הדין מותר תראה ברוך השם כולם מכילים בדבר אפילו אלה שמחמירים לא פותחים את הדלת של המקרר נכנסים לבתי כנסת כשיש בהם מזגן והם לא בורחים לבית הכנסת אותו דבר איך זה אותו דבר גם שם יש נכון החדר וכן הלאה כן כן כן אבל לא מיד בכולם זה לוקח קצת זמן בכולם זה גרמה ולכן שם יש לנו את הכולה האמורה הן במקרר והן לגבי המזגן אבל בתנור נפט או בנרות שבת כמו שאמרנו יש את הבעיה שאדם צריך לשים לב בכל השנה לא שמעתי איתו נו עושה פחם נכון ולכן זה מלאכה שאין להצ צריכה לגופה בדבר שיש לו עיקר מן התורה ולכן נחמרנו אבל מה שאין כן כאן לגבי הבסד של המזגן וכךצא בזה שמה דבר קל יותר בגלל ש בדיוק אותה הבעיה והצדדים שלכולה שם הם דומים לכאן מה ההבדל בין תנור נפט לבין זה תנור נפט איך שאתה פותח את הדלת נכנס זרם האוויר מיד עולים ויורדים בו מיד אתה רואה את הלהבה עולה אבל כאן לא מיד זה משפיע עד שהקור יגיע לוט לתרמוסטט ישפיע עליו כדי שיצטרך עוד הפעם להדליק את החימום זה לוקח חצי דקה דקה אז ממילא זה לא מעשה אלא גרמה הרי רבותינו אמרו בשבת קכ לא תעשה כל מלאכה עשיה ודאסור הגרמה שרה אז גרמה אין בה איסור מן התורה אז זה פסיק ראש דלא חלה בגרמה. בגרמה יש הרבה מקילים. אז כמו שיש לנו את הכולה שם לגבי המקרר שמעיקר הדין מותר, אז גם לגבי המזגן גם בזה מעיקר הדין מותר. תראה, ברוך השם כולם מכילים בדבר. אפילו אלה שמחמירים, לא פותחים את הדלת של המקרר, נכנסים לבתי כנסת כשיש בהם מזגן והם לא בורחים מבית הכנסת. זה אותו דבר. איך? זה אותו דבר. גם שם יש, נכון. החדר וכן הלאה. כן כן כן אבל לא מיד בכולם זה לוקח קצת זמן בכולם זה גרמה ולכן שם יש לנו את הכולה האמורה הן במקרר והן לגבי המזגן אבל בתנור נפט או בנרות שבת כמו שאמרנו יש את הבעיה שאדם צריך לשים לב בכל השנה לא שמעתי איתו חשמל נו עושה פחם נכון ולכן זה מלאכה שאין צריכה לגופה בדבר שיש לו עיקר מן התורה ולכן נחמרנו אבל מה שאין כן כאן לגבי הבסד של המזגן וכיוצא בזה שמה דבר קל יותר בגלל ששמה זה גחלת של מתכת לגבי החשש של כיבוי אין בו כמעט שום בעיה כל הבעיה במזגן שזה ממהר את ההדלקה שלו עוד הפעם ככה אם לא היית פותח את הדלת אז החום היה נשמר אז היה דולק עוד חמש דקות בגלל שפתחת את הדלת נכנס אוויר קר אז בעוד שתי דקות זה ידלק זה כל הבעיה אז ההגרמה כאן בהדלקה בהדלקה כבר אין הבדל בין גחלת של מתכת לבין גחלת של רק בכיבוי יש את ההבדל שם יש את הצירוף שאמרת זה מצוין לגבי הכיבוי אבל לגביעה אין אין את החידוק הזה ושמה צריך להיזהר איך חסידות לא דין אלא חסידות מה החסידות לא שלא תפתח אלא החסידות היא תקנה מכשיר ב-200 שק כדי לצאת ידי חובה ליבה דכולה עלמה מה המכשיר הזה עושה המכשיר הזה מנטרל את הפעולה של הטמוסטט כאילו אין וסת אלא זה עובד בזמן קבוע תפתח לא תפתח שום דבר לא משתנה אלא המקרר הזה כל חצי שעה עובד חמש דקות זה המכשיר הזה זה היום במקררים החדישים שמוכרים אצל החרדים בחנויות כאן אצל לוסטיג או אחרים כולם באופן אוטומט אתה אתה מוסיף את ה-200 שק זה כבר מחובר עם המקרר ואז בזלבדקולעלמה זה טוב גם במזגנים אפשר לעשות דבר כזה אדם שרוצה לקנות מזגן חדיש בית הכנסת והוא רוצה שכל המהדרין מן המהדרין לא רק בחנוכה אלא גם בכל השבתות יבואו רק אליו יכול גם שמה לעשות את העצה הזו יעשה גם שם את הפתרון הזה וישים שלט כדי שכל המאהדרין יבוא ללמוד שם אצלו בבית הכנסת אצלו אין את החומרה אין מה להחמיר עליבדקולעלמה זה למהדרין אז אדם שיכול לעשות למה לא ב-200 שק לפתור את הבעיות לשבת בגן עדן ב-200 שק זה כרטיס כניסה טוב למהדרין בוח בגל שזה לחזורים את הדלת זה יותר יכול להיות שכאן עוד יותר קל המרחק בין הת לבין הדלת בפרט שהדלת כאן היא פנימית כמו שאמרנו אולי כאן עוד יותר קל אבל בתי כנסיות שהם בחזית כמו הדוגמה שהוא הביא בשעול צדקא אם שם ירצו לעשות מזגן אולי שם הרגישות תהיה יותר משיר הזה עובד רק בשבת רק ביום שישי אתה מפיל אותו כל כל השנה לא יודע תשאל תשאל אותם יש כפתור מיוחד יש כפתור הנה רק במודל המ זהו בסדר הנה אמר לך יופי בהצלחה במוצאי שבת אין מבדילים בנר חנוכה חינו האשכנזים יודעים גם לפתור בעיות בשביל המחמירים הראש שלהם עובד טוב יש להם צוות מהנדסים אנשים יראי שמיים מים ממדרגה ראשונה אומרים לו את הבעיה תמצא לי פתרון זהו זה והם מוצאים את הפתרון יושבים יחד עם גדולי הדור ואומרים אני רוצה לעשות כך מצאתי פתרון כזה זה יפתור את הבעיה לכל הדעות או לא ברוך השם מצאו עונים לנו תשובה כמעט על כל הדברים אין לך דבר שאין לו תשובה על הבעיה יש לנו אתה בגרמה יש לנו בכירון השני כל העניין הזה שלו הגזר כן זהמירו בגלל שזה שבת מדאורייתא אבל שמה זה בדרבנן שמה ליבדקולעלמה זה דרבנן כיבוי גז ביום דומבדקולעלמה דרבנן שמה זה יותר קל אבל כאן כמו שאמרתי זה גרמה בהבערה ולכן כאן אמרתי מי שיכול להחמיר לעשות את הפתרון הזה זה נפלא מוצאי שבת אין מבדילים בנר חנוכה שאין נין אורונו מברכים על הנר עד שהיה אותו לאורו אי אפשר לברך בורא מורי האש על נר חנוכה הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד ולכן אי אפשר לברך מאורי האש על נרות חנוכה אבל כשיש לך שמש אתה יכול לברך על השמש בורא מורי האש אבל כשאין שמש השמש כבר נכבא אי אפשר לברך עליו כל זה בחצי שעה הראשונה עברה חצי שעה אפשר לההנות גם מנרות החנוכה ממילא אם תרצה תוכל לברך עליהם ברכת בורא מאורי האש. מברך מורי האש בלי אבוקה. כל האבוקה זה רק הידור. מצד הדין גם על נר רגיל אפשר לברך. כן. אין לך בכלל נר יש לך רק גפרורים. קח גפרור אחד תדליק. תברך בורא מורי האש. אתה רוצה לעשות כמו אבוקה אז במקום גפרור אחד תיקח שני גפרורים תקריב אותם רק בראש קצת תתרחיק מהם ועלבה תתחבר. ואז גם זה יקרה כעין אבוקה כל זה חסידות מצד הדין גם בני רגיל אפשר לברך מה הפלבוקה אבוקה שתי פתילות לא מה הפל היה כיוון שיש שמה יותר אור זה החומרה שיש במוצאי שבת מבדילים מדליקים נר חנוכה בבית הכנסת קודם ההבדלה אגב בכל שכן בביתו שמדליק ואחר כך מבדיל שהרי כבר הדליק הבדיל בבית הכנסת יש לנו שתי מצוות במוצאי שבת זה מצוות הבדלה ומצוות נר חנוכה. השאלה מה קודם? הגמרא לא הזכירה לנו שום דבר אלא על פי הירושלמי תרומת הדשן ושאר הפוסקים דנים מה קודם המעלה של נר חנוכה מצווה שיש בה פרסומי דניסא מצד שני ההבדלה לדעת השאלתות הרמבם מרן היא מצווה מן התורה כמו שאמרו בפסחים קג זכור את יום השבת אין אלא בכניסתו ביציאתו מנין תלמודר את יום השבת אם כן ההבדלה מן התורה נר חנוכה דרבנן תקדים קודם דאורייתא ואחר כך דרבנן זאת ועוד הבדלה יש לך בכל מוצאי שבת 50 פעם בשנה נר חנוכה אין לך 50 פעם אז תדיר ושאין לו תדיר תדיר קודם כנך הורה קודם כל הבדלה ואחרי זה נר חנוכה ככה היה צריך להיות לפי הכללים הללו אבל מרן מסכם שקודם כל נר חנוכה והטעם הוא משום הפוקי הנותר מהשמן של נר חנוכה עושה לו מדורה בשרפו. הדין הזה שמרן כותב לנו כאן בסימן תרעז סעיף ד המקור שלו הוא במדרש תנחומה והמדרש דן לגבי שארית השמן מה עושים בו הרי אמרנו הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד והשאלה היא מה עושים בדיע עבד בשארית השמן יש לנו כאן כמה פרטים הפרט הראשון הבקבוק יש לך בקבוק שחלק ממנו השתמשת. סיימנו את החנוכה. חצי בקבוק נשאר לי. הליבה דכולה עלמה. אני עושה בבקבוק הזה מה שאני רוצה. הכלל הוא הזמנה למלתי. נכון הדבר שאני רציתי להדליק מזה נר חנוכה. הכנתי את זה לנר חנוכה אבל עדיין זה לא התקדש. ולכן אתה יכול לקחת, להשתמש בזה לסלט או לכל דבר אחר. כך גם אם נדלקתי את הנרות ואחרי חצי שעה אז נכבו הנרות. חצי שעה זהו זמן המצווה. אחרי 5ח וחצי אתה יכול לכתחילה לכבות או אתה יכול לקרוא לאור זה. אין בזה שום קדושה אחרי חצי שעה. גם בזה אין שאלה. תעשה בשמן מה שאתה רוצה. גם בזה אין לנו שאלה. כל מה שנאמר במדרש לנחומה על מה מדובר. הדלקתי בשעה 5: 5ח ורב נכבו הנרות בתוך חצי שעה. ברגע שאני הדלקתי אז זה תפס קדושה כבר. וכיוון שזה לא דלק הכל אלא רק חצי שעה תודה. כיוון שזה לא דלק הכל אלא רק חצי, רק רבע שעה. בתוך החצי שעה שזה התקדש נכבא בחב לכן השאלה היא מה עושים עם מותר השמן אם האדם הזה בא לשאול הלילה בלילות האלה אין בעיה מה שנשאר אתמול תדליק היום מה שנשאר לך היום תדליק מחר הרי מה זה קדוש לנר חנוכה גם מחר אני מדליק נר חנוכה אין בעיה השאלה תתחיל יום חמישי בלילה הדלקת נר האחרון באמצע ההדלקה בשעה 5 וב נכבו הנרות האם השמן הזה מותר או לא אז זה אומר מדרש הנחומה שעושה לו מדורה בשרפו אין יתר להשתמש באותו השמן אלה דברי מדרש תנחומה שאלה היא במה מדובר כששמתי שמה כמות מצומצמת בדיוק לחצי שעה או אפילו אם שמתי הרבה יותר היום אנחנו לא מדליקים בשמן בזמנם היו מדליקים בשמן הם ידעו לדייק בדיוק להשים כמה שצריך אתה אומר לו צריך עד 5 וחצי הם ידעו לשפוך שמן עד 5 וחצי היום אנחנו לא יודעים לדייק היום אתה שם בערך אז במקום 5 וחצי יהיה לך 6 וחצי בזמנם הם ידעו לדייק אז כשאדם הזה דייק שם שמן רק בשביל חצי שעה נכבע לו בחב על כגון זה נאמר הדין של מדרש תנחומה אסור לההנות מזה. עשה לו מדורה ושורפו. אבל כשאדם הזה שם הרבה שמן בשפע, מה שיותר מחמ וחצי השמן הנותר הזה, הרי הוא חוליד. רק עד 5ח וחצי, רק אז זה קדוש. נמצא יש לך חלק מהשמן טוב וחלק לא טוב וזה מעורב. תודה. תערובת איסור דרבנן. האם מותר להוסיף עליו עד שיהיה 60 או לא? מחלוקת בראשונים, מחלוקת בדעת מרן והמסקנה היא להתיר. מה זה להתיר? מה אני עושה? יש לי בתוך הבקבוק מעט שמן, יש שמה יותר מ-60 גרם. אני לוקח את השמן שנשאר. אני לוקח אותו ומה חזיר. כל טיפה שנכנסת מתבטלת בתוך 60 הטיפות, 60 גרם ההיתר. ואז על ידי זה בעזרת השם הכל יהיה מותר. תעשה בו מה שאתה רוצה. היסוד הזה כתוב בגמרא במסכת ביצה בדף ד אבל יש שמה שני פירושים בגמרא ולכן גם שם זה לא מוסכם. הגמרא דנה שם בדוגמה כזו. יש לי תנור בחצר. מי שזוכר את החצרות הישנים היו בונים גם תנור כדי להפות פיטות לכבוד שבת. היה להם לכל אחד בתנור שלו היה עצים מכין מערב יום טוב מערב החג מכין עצים טובים וביום טוב היו עופים מה שקרה לו יש לו עץ מעל זה העץ הענפים האלה היו מחוברים בכניסת יום טוב היה מחובר לעץ זה היה מוקצא הרוח טלטלה את העץ וה העלים נפלו לתוך התנור. עכשיו אין לך רוב. הרוב זה המוקצא. אין לך רוב יותר. הגמרא אומרת מרבה עליהם עצים. מותר להוסיף עוד כדי לבטל אותם. יהיה לך הרוב מהיתר. מין במינו, יבש ביבש. הולכים לפי הרוב חד בתרי בטיל. זה הדין של הגמרא. מרבה עליהם עצים. וכך פסק מרן בהלכות יום טוב בסימן תקז. השאלה היא נדמה את זה לכל ייסורי דרבנן כמו שמועדין גם פה או שנאמר רק שם כי הגמרא שמה אומרת איך מועיל ביטול הרי זה דבר שיש לו מתירין במוצאי יום טוב הכל יהיה מותר המוקצא זה רק בינתיים דבר שיש לו מתירין אפילו בלף לא בטיל הגמרא עונה כאן זה מקלה כלי ייסורה כשאתה מבטל את הביצה ביצה שנולדה ביום טוב אתה רואה אותה ואתה אוכל אותה כאן אתה לא אוכל את העצים. העצים נשרפים והחום נותן לאפות את העוגה או הלחם. כשמקנק עלי ייסורה, אפילו בדבר שיש לו מטרין, מותר להוסיף עליו כדי לבטל. אלה דברי הגמרא. שאלה רק איפה איפה מקל יסורה, רק בדוגמה כזו או גם בדוגמאות האחרות? זו המחלוקת שיש בראשונים. ומרן ביורד היה סימן צט סע סעיף ו מרן פסק שבתערובת איסור דרבנן מותר להוסיף עוד עד שיהיה פי 60 לא רק אפך מקלקה כללי ייסורה אלא גם בדברים אחרים לפי זה גם פה יהיה מותר להחזיר את השמן חזרה לתוך הבקבוק נביא כמה דוגמאות נמחיש את מה שמרן התכוון בערי דעה סימן צט דוגמה ראשונה יש לי בשר עוף בחלב העוף עם החלב הוא לא עשו מן התורה אלא מדרבנן כי מהתורה מה שנאסר אך ורק בשר בהמה בחלב לא תבשל גדי חלב אמו אבל בשר עוף בחלב אין בזה איסור מן התורה אלא רק מדרבנן היה לי פה צנחת עוף חם כשמעוים את הבקבוק הדייסה קל של התינוק לפעמים ניט כמה טיפות אני לוקח את זה לחכם החכם בודק רואה אין פי 60 יש פי 59 מה הדין מותר לך להוסיף עוד קצת מים לבטל את זה ב60 שאני אקח בכוונת תחילה חלב ואשפוך לתוך עוף אפילו שיהיה פי 1000 אסור אין מבטלים איסור לכתחילה לא רק בדבר דאורייתא אלא גם בדבר דרבנן בזה אין ויכוח, אין מחלוקת אבל כאן נשפח מאליו אונס. כמו שאמרתי, העבירו בטעות את הבקבוק הדייסה ונשפח קצת. למרות שאין פי 60. אמרנו שיש היתר הקלנו שמותר לו להוסיף עוד מים כדי לבטל בשישי. דוגמה שנייה, הכחדים של הבהמה. איך אדם רשאי לאכול מהם? הגמרא מסבירה כך. אני לוקח סכין, פוצע את זה לאורך ולרוחב כדי לקרוע את העורקים שמלאים חלב. אחרי שאני קורע את זה שתי בערב, אני דוחס את זה טחו בכותל. דוחס את זה כדי למצות להוציא מתוך זה את כל החלב שיש. אחר כך אני שורה את זה חצי שעה במים, עוד שעה במלח, ואחר כך אתה שוטף את זה היית ומבשל. האדם הזה היה עם הארץ, לא עשה את זה. אחרי שבישל הוא בא ושואל את החכם, חכם אומר לו, תראה, צריך לבדוק אם יש פי 59 יהיה מותר, אם לא, לא. אני בודק. אין פי 59, יש פי 58. מה הדין? גם שם אני רשי להוסיף עוד עד שנגיע ל-59 ולמה שוב כל מה שאמרה התורה לא תבשל גדי בחלב אמו חלב שנחלב מחיים פה זה חלב שחוטה מהתורה אין איסור בכחל כל זה מדרבנן ולכן כבר התערב הוא לא עשה את זה במזיד הוא מסכן היה עם הארץ ולא ידע להוסיף עוד עד שיהיה פי 59 אמנם כל הייסורים שבתורה צריך 60 פה הכח הוא דבר היתר ולכן מספיק שיהיה פי 59 ואין חובה שיהיה פי 60. דוגמה נוספת, ביצה של עוף נבלה. אחרי שהשוחט שחט, בדקנו את הסכין, הסכין הייתה פגומה. ממילא העוף הזה נבלה ואסור לאכול את העוף מדאורייתא. אתה פותח, אתה מוצא בפנים ביצה. הביצה זה כבר דבר בפני עצמו. מהתורה זה מותר דרבנן אסור התערב היה לו תערובת אותה הביצה עם ביצים אחרות אם יש פי 61 הכל מותר אם אין פי 61 אסור למה צריך 61 למה לא מספיק 60 כי הביצה היא לא בגודל אחיד חלק מהביצים גדולים קטנים לא כולם גודל אחיד לכן לוקחים רזרבה עוד ביצה אחת אני בודק אין פה פי 61 יש פה פי 60 האם מותר לי להוסיף עוד ביצה כן אני רשאי להוסיף עוד ביצה כמו שאמרנו ביצת נבלה אינה אסורה מן התורה ובתערובד מותר לי להוסיף עוד קצת עד שיהיה פי 61 כך הוא הדין גם שומן של גיד אנשה או בישולי גויים חלב שחלבו גוי אל ישראל רואהו גבינה של גויים כל הדברים האלה אסורים דרבנן בכולם אם יש תערובת ואין לך כדי 60 לבטל בכולם יש לך היתר להוסיף עוד קצת כדי להגיע לאפשרות ביטול. כך הוא הדין גם לגבי בשר שלא נמלח. חמים רבות אדם קונה בשר מהקצר והוא סומך עליו והוא חושב שהקצב מלח את הכל הכל בסדר. אחרי שבישל הוא רואה את הקצם אומר לו אתה מלכת את הבשר אני סומך עליך תמיד אומר לו לא היום לא מלחתי היום לא היה לי זמן אז הוא רץ לבית לוקח את הסיר הבשר רץ לחכם החכם מודד רואה יש פי 50 אין פי 60 האם בדיעבד מותר להוסיף עוד עד שיהיה 60 או לא תלוי במחלוקת עם דם שבשלו דאורייתא או דרבנן יש הרבה ראשונים שלמדו מהגמרא במנחות כא של ם שבשלו דרבנן אז ממילא אם האיסור הזה דרבנן תגיד לו שיוסיף עוד ואז יהיה מותר לאכול את הכל לכן החכם כששואלים אותו שאלה לא מספיק שיאמר מותר או אסור מילה אחת אלא החכם גם צריך לפעמים ליעץ לו להגיד לו בינתיים אסור אם תוסיב כך וכך אז הכל יהיה מותר באכילה לא לא חס ושלום צריך קודם לשאול אם היה חכם האדם הזה, תראה, אומרים אדם פיקח, לומד מהניסיון של האחרים, השני יודע לצאת מהבוץ, אבל החכם יודע להיזהר לא להיכנס לבוץ. זה מה שבדרך כלל החוכמה. ולכן אם היה לו שכל, היה מרים טלפון לקצה ושואל אותו האם הבשר הזה מלוח? הכשרת את הבשר או לא הכשרת? היה שואל קודם, אדם שיש לו סבלנות, לא מיותר לשאול, תשלם 30 אגורות שיחת טלפון ותדע במקום לרוץ אחר כך להתרוצץ עם הסיר אצל החכם. אבל לפעמים קורא תקלה ועל פי הכלל שכתב מרן, ממילא יהיה לנו את הקולות באותם הדוגמאות. נחזור לענייננו. הנרות הללו קודש הם בין הנרשות להשתמש בהם זה לא מדאורייתא גם זה דרבנן. עכשיו מעורב לי חלק מהשמן של היתר. מה שהיה מיותר יותר מחי בערב זה שמן של היתר. מה שנכבע בחב אותו המעט השמן הוא של איסור. מעורב לך חלק יתר חלק איסור ואין פי 60 מותר לי להוסיף עוד. אני בא ושופך אותו כמו שאמרתי לבקבוק כל טיפה מתבטלת ב60 ואז יהיה מותר. זה לכאורה אתה לומד מדברי מרן שם. שאלה אם כן למה מרן כתב כאן סיים הביא דברי מהרן ברוטנבורג יש מי שאומר שלא מועיל להוסיף עליו לבטלו תגיד למה הרי ביורי דעה מרן אמר שכן אז יש מתרצים מרן לא אמר את זה בסתם מרן אמר בלשון יש מי שאומר מרן בסתם בער דעה בסימן צט צעו ואומר בסתם שאפשר פה יש מי שאומר ומרן עצמו לא סביר עליה אבל זה לא מוזכם אתה ז אומר אחרת הוא אומר שם זה דבר שאסור רק באכילה. אם זה דוגמה של בשר עוף בחלב או בשר שלא נמלע, כל הדוגמאות שהבאנו אסורים רק באכילה. פה הנרות הללו קודש הם אסור גם בהנאה. כשאתה מחזיר את זה לבקבוק, אתה גם יכול להנות מזה. אתה מפקיע גם את האיסור הנאה וזה יותר חמור מאשר דברים אחרים. ולכן זה לא מוסכם בדעת מרן. יש אומרים שמרן כאן אצלנו מחמיר יותר. מה תגיד לו? תשאיר את זה עד שנה הבאה. בינתיים יכול לקרוא תקלה מכשול. הוא ישכח שזה שמן של חנוכה. ולכן גם העצה הזו לא קיבלו אותה הפוסקים. לידח גיסה. הגאון רבי יצחק תיב בספרו ערך השולחן ביורי דעה סימן צט הוא מוכיח מדברי הרמב"ם בהלכות תרומות שכל מה שאסור לבטל איסור זה דווקא דבר שאסור בוודאי. ספק איסור מותר. הרי הזכרנו בשבוע שעבר את המחלוקת בין רבנום התוספות והרמב"ם. האם מספיק להדליק דקה אחת נר חנוכה או צריך חצי שעה? די לא הדליק מדליק הנמל שיעורה. אין להם שני התירוצים. אם תאמר שהתירוץ הראשון חולק על התירוץ השני לפי התירוץ הראשון מה זה עד שתכלי רגל מן השוק? די לא הדליק מדליק. לפי התירוץ הראשון אין צורך חצי שעה. הדלקת דקה אחת בהדלקה עשית פרסום הנס מספיק אז לפי רבנותם אין מעיקרה שאלה והכל מותר השמן הזה ואכילת סלט או לאכל מה שאתה רוצה אז נכון הדבר שיש חולקים ומרן פסק כדעת הראש בסימן תרעב שחייבים להניח בלכתחילה שמן לחצי שעה אבל זה לא פסיקה ב-100% זה נקרא בגדר ספק איסור ספק איסור מותר להוסיף עליו עד שיהיה פי 60. ולכן יש לנו כאן ספק ספקה בדרבנן. אולי זה נקרא ספק דרבנן שמותר להוסיף עליו. אפילו אם תאמר לא אנחנו קיבלנו הוראות מרן ולמרן זה נקרא ודאי איסור. אולי איסור דרבנן שיתערם. מותר להוסיף עד שיש 60 גם בנר חנוכה. ומה שכתב מרן יש אומרים אבל מרן עצמו לא סובר כן. זה הספק ספקה בדרבנן שיש לנו כאן. ולכן המסקנה היא מעיקר הדין, קח את מה שנשאר מהשמן, תחזיר את זה חזרה לבקבוק. ומה שתרצה לעשות בבקבוק, אתה רשאי. אתם יודעים את האמירה שאומר הרבי מקוצק. הוא אומר ומנותר קנקנים נעשה נס לשנים. יש בזה סגולה לוק לפני שיעשה את הביטול ב60 אסור לו לקחת מזה לעשות למרוח על השוש שנה לא קודם תבטל את זה ב-60 תגמור את הבעיה של האיסור אחר כך אתה רוצה להיות בא ב בה אתה רוצה לקחת למרוח על השוש שנה תעשה מה שאתה רוצה אבל התבטל הסגולה תתבטל ב60 טוב זה תשאל ברחוב דוד 19 תשאל אם הסגולה מתבטלת או לא מתבטלת זה לא התחום שלי אבל מבחינת ההלכה אסור לו לנגוע בזה לא למרוח לא לסוך ולא לאכול אלא קודם כל לבטל את זה כמו שאמרנו ב-60 תערובת איסור דרבנן מותר לבטל ב-60 אבל אחר כך אחרי שביטל יהיה רשאי לעשות כרצונדה לפני לפני החלוקה כן לא בלי כן אמר קנית זה לחנוכה אפילו שאמר זה כלום לא כמו בשר בפסח לא לא שמה מחמירים בלכתחילה אפילו שם בדעבד זה לא תפס אלא גם שם רק בלכתחילה אנחנו נזהרים בפה לא לומר כן תיקח דוגמה אחרת קניתי כיס בשביל התפילין איך קוראים לזה בערבית קורטה אחרי שקניתי אני בא לבית החבר שלי קנה לי משהו יפה עם כתיפה יש שמה גם את השם שלי הוא כתב עשה אותיות זהב וזה טוב מה אני אעשה עם הישן אז הגברת אומרת תראה זה בשביל כסף זה טוב זה במקום שאני אקנה ארנק טוב אבל קנינו את זה בשביל תפילין מותר או לא הזמנה לא מלתה היא עוד לא השתמשנו מותר לך לשים בזה מה שאתה רוצה ירוקים אדומים מה שאתה רוצה הכל מותר אז כמו ששם הזמנה למלתה היא אותו דבר גם בשמן אותו דבר לכן מצד זה אין לך מה לחשוש עליבדקולעלמה מותר כל שאלה מתחילה כשביום השמיני נכבה לך בשעה 5 חילה כל הבעיה את זה מה קרה לאבך עד היום השמיני עד היום השמיני בסדר בסדר אבל נגמר היום השמיני הוא בא למחורת רואה נשאר לו שמן למחורת הוא רוצה להשתמש בזה חבל לו יש שמה בכל המכלים ביחד יש שמה איזה רבע ליטר לו חבל לו לשפוך את זה יכול לבטל את זה ב-60 ואחר כך איך יוכל להשתמש בזה לנר שבת או לכל מה שרוצה זה לא המשנה במסכת שבת בדף כ המשנה אומרת לנו ומ מדליקין ובמי אין מדליקין יש חלק מהשמנים והפתילות שלא בוערים יפה לא דולקים טוב ולכן המשנה אומרת שבאותם השמנים והפתילות אסור להדליק בערב שבת נר לשבת אין מדליקים לא בלחש ולא בחוסן ולא בחלך. לכן נשאר סוגי השמנים והפתילות שבכולם אין התר להדליק בכל ערב שבת. כי הנר לא דולק טוב. הלהבה כל הזמן קופצת ויש חשש פן ישלח ידו ויבוא לתקן את אותו הנר ויבוא לידי איסור דאורייתא. איסור מבעיר או מכבה. אבל הגמרא ממשיכה שם המשך בדף כא. כל זה באמת דברים אמורים לגבי נר שבת. אבל נר חנוכה כל סוגי השמנים והפתילות כולם כשרים. וכך פסקו לנו כל הפוסקים בסימן תרעג. מן כותב כל השמנים והפתילות כשרים לעני חנוכה ואף על פי שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האור נטלה יפה באותם הפטילות אף על פי כן כולם כשרים ולא רק בימי החול אלא גם בערב שבת השנה יש לנו שני ערבי שבת גם בליל שבת מותר שיהיה השמן הזה דולק והסיבה היא הרי הנרות חנוכה דומים למנורה בבית המקדש והנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותן בלבד אז מה זה אכפת לי שהנר הזה קופץ זה לא מפריע לי בלו כי אני לא נהנה מאותו הנר נר של שבת אני נהנה ממנו הוא נעשה בעיקר כדי שאדם נהנה אז אם זה קופץ אי אפשר לקרוא לאור זה מפריע לי ואז הוא יבוא לתקן כאן אדם לא קורא לאור זה, לא נהנה לאור אותם הנרות, אז הוא לא אכפת לו, זה לא יפריע לו. וממלא אין כאן שום חשש, יהיה הדבר מותר בלכתחילה, בערב שבת להדליק באותם השמנים והפתילות לגבי נר חנוכה. חכמי דורנו דנו לגבי אור החשמל. האם אפשר להדליק נרות חנוכה וחשמל? תגיד כל סוגי השמנים והפתילות הכל כשר אולי גם החשמל או שהחשמל שונה תעת רוב ככל הפוסקים שהחשמל פסול להדלקת נרות חנוכה יש לנו כמה טעמים ויש נפקמינה בין הטעמים אתה בטוח איך בסדר תמתין עד הסוף תשמע הטעם הראשון אנחנו רוצים שהדלקת נרות החנוכה יהיה מעין המנורה בבית המקדש. איך היה הנס בבית המקדש? היה שמה פתילה ושמן פה אין לך שמן יש זרם. הזרם זה לא שמן. אין לך גם פתילה. הלהבה כאן, הגז שבוער בתוך הפלוסנט, זה לא פתילה. אפילו במנורת אגס כמו המנורה הזו גם במנורה כזו גם כן עדיין לא ניתן כי זה לא פתילה אלא זה חצי עיגול של ברזל מתכת שמתלהט ולכן רבי עומר חלק גומר שאי אפשר לברך ולהדליק על החשמל בערבי חנוכה טעם שני צריך שיהיה כמות שמן שלפחות תהיה דולק חצי שעה עד 5 וחצי וכאן אין כאן כמות לחצי מי שמכיר טוב את החשמל יודע בכל שנייה הזרם מתחדש כמה פעמים כמשל מי שיש לו אופניים אתה נוסע עם האופניים המנורה דולקת האופניים עמדו אין יותר זרם אין יותר אור זה נכבע גם שמה אותו דבר רק זה קטן הדיין עמו כאן הוא קטן שמה הדיין עמו שמה הטורבינה 40 מטר אורכה גדול זה גדול וזה קטן אם זה יפסקרנו לא יהיה לך זרם אין אין איזה רזרבה מאגר של זרם שיתן לך אלא ברגע שזה מפסיק ממלא אין לך כמות לחצי שעה ולכן לפי זה אי אפשר להדליק בחשמל הנפקמינה בין הטעמים יש לי פנס החלפתי כעת בטריה, יש בטריות גדולות וזה יכול לדלוק 12 שעות אז אם תאמר לפי הטעם האחרון, הנה כאן יש בטריה אבל לפי הטעם הראשון עדיין אין כאן פתילה צריך שיהיה דומה לבית המקדש כאן אין פתילה ממלא עדיין יש לנו בעיה בדבר ולכן ההלכה היא כשאדם יכול יקח כל דבר ולא חשמל בשע עת הדחק ידליק את החשמל ולא יברך. הדבר הזה בדרך כלל מצוי בעיקר בצבא. כאן ברוך השם יש לנו את הכל. אבל חייל בצבא לפעמים הוא מבקש אומר לו מודיע לרב הצבאי אני צריך שמן תשלח לי שמן זית. הרב עצמי בטלפון ענה לו ודאי אני אשלח לך אני אבוא אני אביא לך אבל יש רבנים מחמירים יש להם תוספת מחול על הקודש בא לראה ובא להימצא לא רק בפסח הם כבר מחמירים מחנוכה איפה הרב הצבאי איננו לא נמצא ואז שמן זית אין אם אין שירד למטבח במטבח יהיה שמן סויה שיקח שמן סויה אין שמן סו יקח מרגרית או חמ זה בוער מצוין או יגש להפסנאי האףנאי יש לו שמן שמנקים בו את הרוה שמן רובים גם זה דולק מצוין יקח מהשמן הזה ויק יש הרבה דברים מה לעשות הוא בלבד שלא יזדק להדליק בחשמל לא לא זה מדורה זה מדורה בצורה כזו אי אפשר לא זה מדורה לפיד לפיד אי אפשר שם אבל כמו שאמרנו יעשה את כל המאמצים לקחת כל דבר ובלבד שלא יהיה חשמל שעת הדחק לא מצא שום דבר יקח את הפנס הזה יאמר ברוך אתה יהרהר השם ואלוקינו וימשיך מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו ומצונו להדניק נר חנוכה כך גם לגבי הברכה השנייה שעשה ניסים גם שמה הוא לא רשי לברך בשם השם אלא בהרהור שם שמיים. אמנם חכם בן ציון והגאון הרב אובח שניהם דעתם שעל פנס כן יכול לברך. יש שמה בטריה, יש שמה כמו שמן מוצק שיכול לדלוק חצי שעה. כמו שאמרנו לפי דעת בי העומר וציציזר אי אפשר לברך על זה. ליעזר טוען שהחשמל הוא כמו אבוקה. ולכן לפי אותם השיטות אי אפשר לברך אפילו על הפנס. כמו בכל מקום אנחנו חוששים מאוד לספק ברכה לבטלה הוא הדין גם פה אין לנו אפשרות להתיר לברך על דבר כזה לכן אמרנו שיהרהר שם שמיים אותה הבעיה אותה מחלוקת יש גם לגבי נר שבת ולכן גם שם אין לאדם ברירה יאמר ברוך אתה יערר שם שמיים בשום אופן לא מתירים לו לבוא ולברך הראשונים שדיברו על הנושא של החשמל בנר שבת דיברו לפני כמא שנה הגאון רבי יצחק שמלקיס בספרו בית יצחק ועוד מהאחרונים אבל הם דיברו על החשמל הקשר שהיה בזמנם לא על החשמל שלנו הגנרטור הראשון בהיסטוריה איפה היה באמריקה בניו יורק אחריו מיד הקימו עוד גנרטור בלונדון. מי היה מפעיל אותו? גויים. לגוי מותר לעבוד בשבת. יום ולילה לא ישבוטו. גוי ששבט חייב מיתה. אסור. אסור לו לשבוט. אסור לו לדוח. ולכן הם דענו האם זה אבוקה לא אבוקה. וחלק מהאחרונים דעתם להתיר. העיקר הוא משום שלום בית. משמע מהגמרא בתענית קפה שמותר להדליק נר לכבוד שבת בנר כזה אבל כמו שאמרתי הם דיברו על חשמל כשר מה זה כשרגויים עובדים ואני כוד טראמפיסט לוקח מהם חשמל אבל כאן בארץ יש 3000 אנשים עובדים בתחנת הכוח ביום שבת אז אם אם הם מחללים את השבת איך אני יכול לברך על נר כזה זה אפילו נר הבדלה במוצאי שבת אסור לברך אם עשו את הנר הזה בעבירה כל וחומר כאן אני מברך על הנר הזה ובאותו הנר יעבדו יהודים הם יחללו את השבת ואני אברך על זה איזה מין מצווה זו על זה ודאי שאסור לברך יש כאן חשש ברכה לבטלה ראיתי באיזה ספר שהוא מעתיק את הפוסקים אומר אפשר לברך אין בעיה. למה? כך כתב בית יצחק שמלקיס. הוא מציין כמה ספרים וכן כתב וכן כתב. יפה מאוד. גם אנחנו יודעים לקרוא את הפוסקים האלה, אבל הם דיברו על חשמל כשר. לא דיברו על החשמל שלנו. אותו האדם מאירו לו, אז הוא מה הוא עשה? דבר פשוט. הוא הרים טלפון לחברת החשמל, שאל אותם, תגידו אתם מחללים שבת יש שמה עובדים חס ושלום, ענו לו חס ושלום. הכל אוטומט. הוא כותב בספר הוא אומר כל החשמל כולה הכל אוטומט אין שום חילולי שבת לכן מותר לכתחילה טוב אם הוא קיים בעצמו פטי יאמין לכל דבר אנחנו לא פטעים אנחנו הלכנו לשם ביקרנו גם בתחנות הכוח באשקלון חדרה יש גם בחיפה יש שמה את התחנת הויסות הארצית גם פה בשכונת הרנוף יש בכניסה שמה את התחנה וכולם הודו לנו שהם עובדים בשבת. 3000 עובדים זה לא אחד או שניים לצערנו. אז איך אפשר לכתוב בספר? הכל תמ איך אפשר לכתוב דבר כזה טוב ההוא הצליח לקיים בדברי שלמה המלך. פטי יאמין לכל דבר אבל אנחנו ברוך השם מכירים את המציאות. ולכן בשעת הדח הגדול שאין לאדם ברירה אז כמו שאמרתי על החשמל שם יאמר ברוך אתה יהרהר שם ואלוקינו אבל לומר שם שמיים חס ושלום לבוא ולברך על דבר כזה ומי יעבוד ה-3000 פועלים מי יהיו יהודים או גויים אני עכשיו לא מדבר על הביזנס על השותפות אתה מדבר על הביזנס אני מדבר מדבר אני מדבר על שריפת השבת איך איך החסון איש ממחיש לנו את זה ספר תורה לא עלינו נשרף יבוא אדם ישאל אותך אני רוצה לדעת האם לפי דינה דגמרא לפי השס מותר להדליק עכשיו סיגריה מזה איפה כתוב השס שאסור מה תענה לו אתה תגיד לו מותר או אסור אני אתן לו סתירה ואני אעיף אותו מכל המדרגות ספר תורה נשרף אתה צריך לקרוע את הבגדים אתה רוצה רוצה להדליק סיגריה. גם פה אותו דבר. איך האדם הזה יבוא יעשה מצווה באה בעבירה, יבוא ויליק נרות שבת כשהיהודים שמה עובדים ביום שבת. ולכן מה שכתב אותו האדם לצערנו כמו שאמרתי היה פטי והאמין להם לכל הדברים האלה. כשישבנו שם בתחנה אז הגיע לשמה שם מנכל קיבל אותנו שם שולחן ערוך והתחיל הוציא לנו מהמאגר יש להם תיק הוא אמר יש הרבה רבנים שאומרים שזה מותר הכל אוטומט למה אתם באים אלינו אמרתי לו תגיד את השמות התחיל להגיד הרב הראשי פלוני וזה פלוני אומר אין לנו את כל הניירות וזה נכון הוא לא היה שקרן אז אמרתי לו תתחיל להסביר לי אני רוצה לדעת איך הפח חם מגיע מהתחנת הרכבת למכונה שתוחנת את זה. זה מגיע אוטומט. אני רוצה לדעת איך אנחנו היינו שמה, ראינו איך עושים את זה ויש בולדוזר שהכף של הבולדוזר מכניסה את זה למסוא. זה לא אוטומט. התחלנו לפרט לו כמה דברים. היינו שמה אני, הרב ירחי, הרב של ביתר הרב טופיק. אחרי כמה שאלות כאלה הוא ראה שאנחנו מבינים קצת. אומר, כן, נכון, אתם צודקים. אי אפשר לעבוד עליכם. זהו. אז על אותם הרבנים הראשיים שלא הלכו ממהם לשם, אז כבר לפני 60 שנה ולפני 50 שנה הם כבר הם כתבו אז בספרים שלהם הכל אוטומט. ואילו היום מה נהיה יותר גרוע? היום לא שהטכנולוגיה נהיתה יותר גרועה. אדרבה היום נהיה יותר משוכלל. אבל עדיין יש הרבה חילולי שבת. עדיין יש שמה 3000 פועלים שעובדים ולכן אין ואמנה לבוא ולהתיר דבר כזה הה והמנה תהיה אם יש שמה בשכונה גנרטור גנרטור טוב גנרטור חדיש אין לי קשר עם חברת החשמל אני יש לי קשר עם הגנרטור שמה יש הבה אמנה למנדה אמר יהיה מותר להדליק מזה נר שבת אבל אדם שלא זכה להתחבר לגנרטור אין הבה אמנה בדברים האלה ואם הוא יברך כמו שאמרתי הברכה שלו ספק פק ברכה לבטלה בשבת א גם שמה יש מחלוקת לפי דעת סיד אליעזר הוא אומר שזה אבוקה לפי דבריו זה אבוקה טוב על הפנס איך אומרים זה כשר קודם כל זה חשמל כשר בנר שבת יש עוד אב ואה אמנה להתיר אבל על החשמל הזה איזה אב אמנה איך אנשים מעיזים להדפיס ספר לפרסם את הספר ברבים ולקיים בעצמם פתאמין לכל דבר השם ירחם עליהם ועל הספר שלהם ‏