פרפראות וחדושים לפרשת וישלח תשפ"ו - חלק ב'

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום

דוד בן זכריה יזכה לבריאות פרנסה בשפע והצלחה בכל מעשי ידיו

הדסה בת שמעה תזכה לבריאות טובה פרנסה בשפע והצלחה

בכל מעשי ידיה אמן

אריאל אוראל בן הדסה

יזכהו משפחתו לבריאות פרנסה בשפע

ובית

משלהם

פרפראות וחידושים לפרשת וישלח

שנת תשפוא חלק ב'

וישתחו ארצה שבע פעמים

מדוע השתחווה יעקב לפני עשיו שבע פעמים דווקא?

הגמרא בקידושין כט מספרת

רבי אחא בן יעקב

שלח את בנו רבי יעקב ללמוד לפני אביי

כשהגיע רבי יעקב לביתו בחזרה

ראה רבי אחא שאין שמועותיו מחודדות

ולכן הוא עצמו הלך לבית מדרשו של אביי

בית המדרש שם היה רחוק מן היישוב

ובתוכו היה מזיק

שהיה מזיק להם אפילו ביום

כששמעו שרבי אחא מגיע

לא נתנו לו מקום ללון

כדי שיצטרך ללון בבית המדרש

היו סמוכים ובטוחים שבזכות חסידותו

יעשה נס והוא יוכל לסלק משם את המזיק

כשבא רב אחא ללון נאה את המזיק

ונדמה לו כנחש עם שבעה ראשים

רב אחא התפלל על אותו מזיק

ובכל קריעה וכריעה

נשר אחד מראשיו של המזיק

המהרשם מבאר שם

במסכת בבא קמא תוז

אדם אשר אינו קורע במודים

לאחר שבע שנים

נעשית שדרתו לנחש.

והתוספות מבארים

שלגבי קריאה נאמר בברכות יב וכי זקיף

זקיף כחיביא

זאת אומרת לאחר הקריאה צריך לזקוף שדרתו כנחש

ומי שאינו קורע נענש במידה כנגד מידה ששדרתו נעשית כנחש.

מאחר שרב אחא קרע כדין

גבר על כוח הטומאה של הנחש

ושבעת הראשים שנזכרו בגמרא

הם שבעה כוחות הטומאה

שהביא הנחש הקדמוני לעולם.

בסדר הדורות

בערך רב אחא

מביא בשם בעל המגלה עמוקות.

למזיק

היו שבעה ראשים

כי לקליפת עשיו

שבעה כוחות טומאה

ולשרו של עשיו יש שבעה שמות

הוא מלאך המוות, הוא יהיה צדונה.

לכן הוצרך יעקב להשתחוות לפניו שבע פעמים

כדי לגבור על שבעה ראשים אלו

ובתפילה שהתפלל רב אחא בר יעקב

הכריע את שבעת הראשים

ועל כן אמר עשיו

יש לי רב אחי

והוא רמז לרב אחא עשיו

לכן נקרא רב אחא בר יעקב

לפי שהכוח הזה שבו הפיל את שבעת הראשים של הנחש

בא לו מיעקב אבינו עד אשר

בספר כרם חמד

מבאר גמרא בסוכה ל״ח״

הטעם של הנענועים

לארבע רוחות

ומנענעים את הלולב,

ארבעת המינים.

רב אחא בר יעקב אמר דן גירא בעיני דה שטנה.

זה חץ בעיניים של השטן.

לפי זה מובן מדוע יעקב

ויאבק איש עמו כדי ללחוץ בעיניו של שטן

שרואה בעיניו שאין בו כוח לנתק מעלינו עול מצוות

על ידי שיעקב נאבק עמו עד עלות השחר.

וגם בבבא בתרא

רב אחא בר יעקב דרש

שהשטן ופנינה לשם שמיים נתכוונו.

בעניין איוב השטן התכוון לשם שמיים.

משהו קטרג על איוב זה בגלל

שהוא לא יכול היה לסבול

שנאמר עליו ירא שמיים.

אצל אברהם נאמר

עתה ידעתי כי יראה אלוהים עתה.

נו,

ואצל

איוב נאמר

יראה אלוהים בלי עתה. כל הזמן הוא יראה אלוהים.

אז כאב לו לשטן איך יכול להיות שהקדוש ברוך הוא מחשיב

את איוב

בלי הגבלה של זמן

ואצל אברהם ככה אז הוא התכוון לשם שמיים.

אז רב אחא בר יעקב דרש ששטן של איוב

ופנינה לשם שמיים נתכוונו.

אומרת הגמרא אתה שטן נשקה לקרעה דרב אחא בר יעקב.

בא השטן

ונשק לרגליים

של רב אחא בר יעקב

שהוא לימד עליו זכות ואמר שזה לשם שמיים.

לפי זה מובן הפירוש שעשיו

נשק את יעקב

וישקהו.

אותו רב אחא בר יעקב

שאמר דן גירא בעיני דשטן הוא שאמר שזה הנענועים זה חיצים בעיניים של השטן

הוא קיבל נשיקה מהשטן

כי השטן הבין שרע אחא בר יעקב מבין

שכל עבודתו על פי ציווי של הקדוש ברוך הוא

שברא את היצר הרע

ואנחנו צריכים להתגבר עליו

והוא רק עושה את תפקידו

זאת אומרת אם לא יהיה שטן לא יהיה בחירה

אם ניקח את השטן

כולם יעשו את הטוב אין מי שידחוף

לעשות רע

אז רב אחא בר יעקב הבין מה העבודה של השטן

מצד אחד הוא אומר שזה חיצים בעיניים שלו להראות

שאנחנו עושים את המצוות למרות שהוא רוצה למנוע אותנו

מצד שני הוא גם למד עליו זכות במקום שהוא מתכוון לשם שמיים

כי הנה הוא נהיה הרי חבר של אברהם אבינו

כתוב ברצות השם דרכי איש

גם אויביו ישלים איתו

אז זאת אומרת

אברהם אבינו שלט ברמח איברים בהתחלה שלט

פחות חמש ואחר כך גם על העיניים אוזניים וראש הגבייה

אז הוא שלט בכל איבריו

אז הוא ביטל את יצמו הרע

הוא הופך להיות חבר שלו

אז הוא שומע שהחבר שלו

מה זה?

עליו נאמר רק עתה יראה אלוקים אצל איוב ככה?

אז הוא קטריג רצה לבדוק את איוב בוא נראה אם הוא יעמוד

עכשיו שהכל טוב לו אז הוא בסדר אבל בוא נראה אותו בניסיונות

זה רב אחא בר יעקב לא יאומן כי סופר

וירוץ עשיו לקראתו ויחבקהו ויפול על צווארו וישקהו

ברשי

נתגלגלו רחמיו

כשראה אותו משתחווה כל ההשתחוואות הללו

רשי אומר שהוא ראה אותו

עשיו רץ לקראתו

‫טוב וחיבק אותו. למה?

‫נתגלגלו רחמיו ‫שהוא רואה אותו כמה הוא משתחווה לו.

‫תראו מה זה בן אדם,

‫עשיו,

נותר שנאה,

‫מחפש הזדמנות להרוג אותו,

‫קורא לערים שלו שעיר ואדוב ‫בשביל לא לשכוח את השנאה.

‫שעיר על שם שהוא לקח לו את הברכות, ‫שהוא שם

שעיר על הידיים

‫בשביל שיהיה שעיר.

‫ואדום,

‫בשביל שהוא לקח לו את הבכורה ‫מן האדום האדום.

‫הוא קורא לערים ‫בשביל לזכור כמה צריך לשנוא אותו, ‫שזה לא ישכוח,

‫ואז הוא יוכל להרוג אותו.

‫וגם בדרך

אומרים המלאכים,

‫הוא עשיו.

מה זה הוא עשיו?

‫הוא עדיין בשנאתו.

‫אבל כשהוא רואה את יעקב כורע ברך לפניו,

‫ואומר כמה פעמים, ‫אדוני, אדוני, אדוני,

‫עבדך יעקב, עבדך יעקב,

‫הכול בטל ונמוג.

‫ורש״י אומר, ונשקו בכל ליבו.

‫מה זה אבק של כבוד?

‫כמה כוח יש לאבק של כבוד ‫לעטות את הלב משונא גמור,

‫שרודף לרצוח אותו נפש,

‫עד ונשקו בכל ליבו.

‫זה מראה את חולשת האדם ‫וכוחו של השוחד.

‫ועכשיו נספר לכם סיפור,

‫מה עשייה,

‫שבו נראה את

השוחד.

כן.

‫בקהילות ישראל הפזורות ברחבי אירופה ‫הייתה מבוכה רבתי.

‫סכנה

לסגירת תלמודי התורה והחדורים.

‫שרי המלוכה ביקשו להוציא צו

‫שאוסר על קיום לימודים על טהרת הקודש.

כל הפרנסים

נועדו לטכס עצה כיצד לבטל רוע גזירה.

לא היו הרבה אפשרויות,

אבל ביקשו לאחוז באומנות השוחד שלימד אותנו יעקב אבינו

בלשקול הרבה שטרות

לידיו של שר המשפטים.

אבל יצא לו שם של איש קפדן ודקדקן מקפיד על חוקי המדינה ונימוסיה קלקה וחמורה ממש וצרי.

אוי לאיש שינשא לפתותו

או להדיחו.

מה עושים?

אם ינסו, זה יכול להמיט עליהם קללה.

הוא יכול להגיש תלונה,

ניסיון שוחד והטיית פקיד מלכותי.

התוצאות מי ישוריהן.

הדברים הגיעו לאוזניו של הגאון רבי חיים מבריסק, זכר צדיק וברכה.

פנה לעסקנים, אמר,

תפקיד הוא כסף בידי, אני אמצא דרך לשחד אותו.

כל העסקנים סירבו חס ושולם לערב את רבנו בעניין זה.

אנחנו נכניס עצמנו בסכנת חיים,

אבל שערה מראשו של רבנו לא תיפול.

רבי חיים אמר להם,

אני לא מתכוון לסכן את עצמי,

תנו לי את הכסף ותראו איש עוף.

טוב,

בלב חרד ורועד.

הפקידו הפרנסים את שורר הכסף בידי הגאון.

שלח את השמש למשרד המשפטים לבקש פגישה עם השר.

מבוקשו ניתן,

נקבעה פגישה,

אבל השמש כבר קיבל הבהרה,

אין סיכוי

שתשתנה העמדה לגבי התלמודי תורה.

עם הרמז העבה הזה

מגיע לפגישה רבי חיים.

באותו יום הוא לבש מעיל חורפי עבה

שם צעיף,

צמר, מחמם,

ויצא לרסכת השר.

אותו יום קיץ, קיץ חם.

בני ביתו לא הבינו מה קרה שהוא לובש בגדים חורפיים,

אין שלג בחוץ.

אבל לא שאלו אותו.

הגיע לבית של השר,

נפתחה הדלת,

השר נדהם,

הרב של היהודים,

עטוף בבגדי חורף עבים על פנים אדומות והמצח נוטף,

פלגי זיעה.

האם הרבי נר חולה?

הוא שאל בנימוס,

ונדהם לשמוע תשובה שלילית.

הסקרנות ניצתה בו

מאטה אוזניו לשמוע

מה יש לרבינר לספר לו.

דע לך, כבוד השר,

חם לי עד מאוד.

בכל זאת לבשתי בגדי חורש,

כי בלילה חלמתי חלום משמעותי עד מאוד.

מה החלום?

חלמתי שהיום ירדו שלגים עזים שיכססו את פני כל הארץ,

ויהיה קור נוראי ובני אדם יצטנפו בבתים מול תנורים.

קמתי בבוקר

וזכרתי את החלום,

ממש מוחש וברור,

והחלטתי להקדים רפואה למכה,

ללבוש בגדי חורף, לצאת מן הבית.

וכשתגיע שופת השלגים,

אהיה מוכן.

השר מביט בו ומסתכל דרך החלום,

שם הוא רואה

שמש זורחת, שמיים טחולים,

הוא לא יודע אם לצחוק או לבכות.

שואל אותו, אתה באמת צבור שהיום ירדו שלגים?

הוא ממש תופס את הבטן, מתחיל להתגלגל בצחוק, לא יכול להפסיק.

אז הוא אומר לו, כן, ודאי שאני בטוח, בטוח בכל ליבי.

סופת שלגים!

אז הוא שואל אותו, בעיצומו של יום קיץ,

השר התחיל ללעוב לו.

וכמעט נפל מהכיסא, נשמע דבר כזה, או נהייה כמוהו?

פתאום נשמעת דפיקה על השולחן,

רבי חיים דופק ואומר בנחרצות.

למה אתה לועג?

אתה בטוח במאה אחוזים שהיום יחלוף בטוב ובנעימים בלי סופת שלג?

בוודאי, אומר לו השר.

למה להתווכח?

בואו נתערב על זה.

השר חש

שהוא נמצא במחזה הזוי,

אבל הוא לא היסס אפילו.

רבי חיים אמר לו אני מתחייב לתת לשר כסף רב מאוד אם לא ירדו שלגים.

אבל אתה גם תתחייב

לתת אותו סכום אם תרד סופת שלגים.

לחצו ידיים בחגיגיות

ונענה רבי חיים ואמר, כבוד השר,

מכיוון שבין כה וכה עלינו להיפגש מחר,

לאחר שנראה את סופת השלגים,

אז נסיים את הפגישה היום, ומחר

נדון גם בנושא שלשמו נתכנסנו.

השר מבודח הסכים,

ליווה את הרעב אל הדלת ונפרדו לשלום.

רבי חיים חוזר הביתה,

כל הפרנסים ממתינים בדריכות,

והוא סיפר להם כל מה שהיה.

אמר להם, תתעזרו בסבלנות, והמתינו למחר.

גמר, חזר ללמוד.

כולם המתינו למחרת,

והגיעה השעה,

נטל הרב את שרור הכסף,

עלה לשר

עם פנים נפולות, אבל וחפוי ראש.

צדקת.

החלום היה חלום שעה, ואני נפלתי בפח והפסדתי בהתערבות.

חלף את הכסף מחיקו, נתן לו על השולחן בלי חשק

והוא מנע

ליד השר את ההון.

הרב, שהתערבו השניים.

העיניים של השר נצצו מהחמדנות

ונטלו את הממון בזמן.

‫בקהירות ובהנאה.

‫טוב,

‫עכשיו שוחחו על דם עלה,

‫ובסוף נפרדו כידידיהם.

‫חזר רבי חיים לבית ושאל,

‫ונשאל על ידי העסקנים, ‫נו, נו, מה קרה? מה קרה?

‫אמר להם,

‫השר קיבל שוחד.

‫שואלים אותו, אבל אם זו הייתה התערבות,

‫ש...

‫באמצע הקיץ, מה זה מועיל ‫לגזרות שרוצים להנחיל לנו?

‫אמר להם, רבי חיים, דעו לכם,

‫זה לא משנה בכלל ‫עבור מה נטל הנוכרי את הממון.

‫מכיוון שהכסף בידו,

‫דעתו נסתובבה עליו.

‫ואל כל אשר נחפוץ, נתנו.

‫ביטחו בשם ודעו כי בסופו של דבר ‫תחלוף הגזירה כענן בעיצומו של קיץ.

‫וככה היה,

בוטלה הגזירה.

‫אנחנו אומרים בהגדה, ‫והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

‫איך הוא מציל אותנו?

‫מידם, שמקבלים בידיים את השוחד.

‫ככה הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

‫הכל ידועה והכל ישבעוכה ‫והכל יאכרו והכל יאכרו,

‫הכל יאמרו והכל יאמרו ‫אין קדוש כשם הכל יאכרו והכל יאכרו והכל יאמרו,

‫אין קדוש כשם הכל יאכרו.

‫-אה, והכל יאכרו וכה. ‫-והכל יאכרו והכל יאכרו והכל יאכרו.

‫אין קדוש כשם.

‫הריני מחבר כאילו צורחה, ‫אמין דאוריתא, ‫לא מנהל שיש עשר דאוריתא.

‫כבד את אביך ואת אמך דאוריתא ‫לעשוד נחת רוח לקדוש ברוך הוא, ‫לעשוד נחת רוח נתנה הקדוש,

‫שיהיו שפתותיו דוברות בקבר, ‫רבי חנניהו.