פרפראות וחדושים לפרשת וישלח תשפ"ו - חלק א'

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום

בר בן אילן וג'וני אלון

יזכה לבריאות תשובה שלמה והצלחה לו ולכל משפחתו

יזכו לתקן מידותיהם בשלמות, ישובות דעת וזיווג הגון ובלחש

אמן

טורוסאו בת אמייה

בזכות הנציב והלימוד שלושה חודשים שערי תשובה

תזכה לנצל את הזמן לעבודת השם יתברך

רפואה שלמה בכל האיברים והגידים, פרנסה בשפע ומנקה, זיווג הגון בריא ושלום

עם בעל מידות טובות, ירא שמיים הדבוק בתורו, במצוות

זרע בר קיימא, תשובה שלמה לכל המשפחה בתוך כלל

ישראל מהרה, אמן.

אמן.

ניר בן רחל

ושלום סלם

יזכה ויצליח במשפט וייפסק לטובתו, השם יתברך

יקם את נגדו בסנברי, מירא ישועו, וכל אשר יעשה יצליח,

אמן.

אמן.

פרפרות וחידושים

בפרשת וישלח תשפור.

עם לבן גרתי

באיחר עד עתה

גרתי בגימטריית תרייג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרייג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים.

מה נפקא מינא לעשיו, אם יעקב שמר תרייג מצוות או לא? מה הוא צריך להודיע לו את זה?

מה אכפת לו מה הוא עושה? יניח תפילין או יניח תפילין? מה זה מעניין אותנו?

אלא כיוון שאמר יצחק לעשיו

והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוואריך,

אם יעקב יעבור על התורה

הרשות נתונה לעשיו לפרוק עולו ולהאבידו.

אז בא לי אומר עשיו

שבהיות יעקב זמן רב בבית לבן בוודאי לא שמר מצוות השם

ועתה הוא יכול להאבידו.

לכן אמר לו יעקב עם לבן גרתי ותרי״ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים. אתה לא יכול לקיים.

אתה לא יכול עכשיו להתנגח איתי ולבוא אליי להאבידני כי אני שמרתי ואתה לא יכול. שלום, זה שתדע.

עוד פירוש, עם לבן גרתי

באיחרן עתה.

עכשיו תשמעו איך צריך לקרוא.

ותרי״ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים.

בספר חפץ חיים הוא בא,

איך זה מתגאה ומתפאר יעקב בצדקותו.

התשובה לא כן,

אלא יעקב בענווה שלו התאנן

שכשהוא עשה מעשים טובים

לא הגיע למדרגה של לבן

איך שהוא עושה את המעשים הרעים.

יעקב העיד על עצמו שהוא לא עשה את כל הטוב שעשה בהתלהבות ותוקף ומרץ כמו שלבן עושה את הרעים.

לכן הוא אמר,

תרי״ג מצוות שמרתי אבל לא למדתי ממעשיו הרעים.

איזה אסלאבוס.

איך הוא היה עושה את המעשים.

איך הוא היה משקר את זה. אני לא עשיתי את זה ככה.

חופץ חיים, חופץ חיים.

הוא אומר, מה זה, מה הוא מתגאה?

הוא אומר, למה פתאום, כזה ענם, הוא אומר, איפה אני ואיפה לבן?

עם לבן גרתי.

מהילי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה.

כותב רש״י,

גרתי בגימטריית תרי״ג.

כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי״ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים.

על קיום המצוות

יעקב מספר לעשיו ברמז.

גם לבן גרתי.

מצוות שאמרתי זה ברמז, בלי לפתח את הנושא יותר מדי

אבל על העשירות שלו

הוא מספר לו בגלוי

ומוכיח לו את זה גם בשליחת מנחה

וכל כך למה?

אומר לו באי לי שור, בחמור, צאן,

עבד, בשבחה, בשביל מה למה?

למה אתה מצוות הוא מצמצם גרתי ופה הוא פורס לו כמה יש לו?

אומר החידושי הרים

אם ירצה עשיו להרע לו

ולהזיק לו,

שיחפש לעשות לו את זה בגשמיות ברכוש ולא לפגוע בו

בעניינים הרוחניים כי העיניים של הרשעים הם

מסתכלים מה יש לך

אז כשאתה רואה שיש הרבה

גשמיות

אז שם אני אתן לו

אבל הוא אומר, תרייג מצוות, איפה יפגע לו בזה?

מעלים לו את הרוחניות

ונותן לו שאם כבר הוא רוצה לפגוע בו שיפגע ברכוש, אין לו בעיה

פירוש נוסף

שאל הרב של למברג

באוזני הגריז סולובייצ'יק

זכר צדיקים וברכה

איך באמת הצליח יעקב לשמור על הכול

את כל המצוות עם כל הטרדות וההפרעות של לבן הארמי

שביקש לעקור את הכול, איך הוא הצליח?

לא תאמינו

לא תאמין

התשובה מונחת מיד בפסוק הבא ויהי לי שור וחמור

לבן היה בעיניי שור וחמור

לא ייחסתי לו שום חשיבות

ממני

הוא לא השפיע עליי בכלום

הגריז נהנה מהרעיון

והביא ראיה לכך מלשון הרמב״ם בלקות דעות

דרך בריאתו של אדם

להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו

אחר רעיו וחבריו

נוהג כמנהג אנשי מדינתו

הרמב״ם מדגיש שאדם נמשך

אחרי רעיו בחבריו

אבל אם הם מזולזלים בעיניו כשור וחמור או יתושים וזבובים

הוא לא נמשך אחריהם

אז לכן למה לא הצליח להשפיע כלום ויכול היה לשמור יעקב הכל

‫מדהים, אתם לומדים שיטות בחיים, איך אפשר לעבור את כל הבעיות.

‫ויש פה עוד איזה מסר

שהוא מספר לו,

‫באיני שור בחמור, צאן ועבד בשפחה,

‫בהשלחה.

‫להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך.

‫בספר מסקנים את בונן מרבי שמעון קסטלניץ,

‫הוא כותב, מה אמר איכות הדברים?

‫למה?

‫יעקב אומר לעשר, תקשיב.

‫אני תרי״ג מצוות שמרתי ולא למדתי ‫ממעשיו הרעים של לבן,

‫אבל עם כל זה, תראה, תראה, תראה. ‫-היה לי שור בחמור, צאן ועבד בשפחה. ‫אתה רואה? אתה רואה?

‫זה לא סתירה, אפשר להיות צדיק,

‫ועם כל זה ריבוי של העולם הזה.

‫אז אולי שהדרך הזאת תמצא חן בעיניך ‫ותלך גם אתה בדרך שלי.

‫אתה יכול להיות גם צדיק,

‫יהיה לך גם רכוש הרבה.

‫לכן, ויש לך את כל זה, ‫להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך,

‫שזה ימצא חן בעיניך להיות כמוני,

‫גם צדיק וגם עם הרבה כסף, ‫וזה אהבה הכול.

‫נחמד, לא?

‫וירא יעקב מאוד,

‫ביצר לא.

‫וירא שמא ייהרג,

‫ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים.

‫מפני מה חשש יעקב

‫אם יהרוג את עשיו שמתנכל לו?

‫הלא אף אם יהרוג אותו,

‫אם יעקב יהרוג את עשיו, ‫הוא עושה כדת וכדין.

‫הלכה היא, אבא לא הורגך, ‫השכם לא הורגו.

מה לעשות? הוא בא להרוג אותי.

ההלכה אומרת שאני אקדים וארוג אותו.

מה הבעיה? למה אתה?

ביצר לא. למה?

אבל יעקב אבינו יודע קצת את הלוכס.

הוא קנה את הבכורה מעשיו.

וזה כדי שתהיה עבודה.

עבודת הבכורים שבבית המקדש שייכת לו.

ההתחלה הייתה שעבודת בית המקדש היא בבכורים.

אחר כך הם הפסידו את זה, ואחרי העגל ללוויים.

אבל בכור עובד, וזה עתיד לחזור שהבכורים יעבדו בבית המקדש.

אז הוא קנה בכורה בשביל שתהיה לו

את העבודה בבית המקדש.

בהלכה אומרת בורא חיים קכח

כהן שהרג את הנפש

אפילו בשגגה לא יישא את כפיו

שכן עליו נאמר ידיכם דמים ימלאו.

ואם לשאת כפיים זה הדין

קל וחומר לעבודת המזבח שהיא חמורה ממנה

אז הוא יפסיד את כל העבודה.

ועל מה שנא אותו עשו בשביל שהוא נטל ממנו את הבכורה והברכות?

ואם יהרוג את עשו אז לא היה לו כדאי כל זה

כי הוא ייפסל לעבודה ונמצא שלא הרוויח כלום. שקנה את הבכורה רק יחמיס על עצמו שנאה

ברדיפות,

בחששות ובסוף אם הוא יצטרך להרוג אותו על פי דין

אבל הוא יפסיד את הכהונה.

לכן חשש יעקב שמא יהרוג את אחרים שהרי אז

ייפסל לעבודה.

זה הפירוש שלך.

ביאור נוסף מבאר התז

דברי רש״י מדויקים

שכן על ויירא אומר רש״י שיהרגו אותו

ועל ויצר לו אומר רש״י שיהרוג אחרים

כי כאן אין יעקב

אלא צער בלבד

ויצר לו

הקם להורגך שכם להורגו

אבל הגמרא בשבס אומרת

מגלגלין חובה על ידי חייו

והיה ליעקב צער מזה שדווקא הוא יבוא לידי הריגה

ועל זה מצטער הצדיק

שמא יבוא דווקא הוא יעקב להרוג אחרים ואז יתברר

אלא מפריע שמגלגלים את החובה להרוג את אחרים על ידי החייו

אז התברר לו שהוא חייב

אז היה לו צער ביצר לו

איך זה יכול להיות שאני בסוף כזה חייב שמגלגלים חובה על ידי

אז זה הפריע לו מאוד מאוד

פירוש אחר, נפלו מאויד, נפלו מאויד, למה, למה

ויירא שמא ייהרג ויצר לו שמא יהרוג

תגיד שמא יהרוג או שמא יהרוג את עשו

למה אומר שמא יהרוג את אחרים

איזה אחרים? איפה יש אחרים עכשיו?

מה הולך לחסל את כולם?

הגמרא אומרת

בגיל תנ״ו

גבי נירון קיסר

שהיה מזרע עשיו

והתגייר

ויצא ממנו רבי מאיר

וכתוב בהוריות יג

מן אחרים רבי מאיר

ובימי נקרא אחרים

והנה במשה רבנו

נאמר כשהוא הרג את המצרי ביער כי אין איש

ודרשו חכמים זיכרונם לברכה שראה

שלא יהיה מאן דהוא מזרעו של המצרי שהתגייר

אז לכן אחר כך הרגו

אבל כאן

ראה יעקב

שעתיד רבי מאיר לצאת מעשיו

אז הוא חשש להרוג אותו

כי הוא יהרוג את רבי מאיר

זה מתכוון רשי

ויצר לו אם יהרוגו את אחרים

שלא יהרוג את רבי מאיר שעתיד לצאת מזרעו של העשיו

מרהיל על הרעיון

‫איזה דיוקים, איזה דקדוקים, ‫איזה חידושים.

‫ויירא יעקב מאוד,

‫שמא יהרג.

‫יעקב אבינו פחד

שעשיו יהרוג אותו,

‫אבל עשיו אמר,

‫יקרבו ימי אבל אבי והרגה את אחיו.

‫זאת אומרת,

בחיי יצחק

‫הוא לא מתכוון להרוג את יעקב, ‫שלא יצער את אביו, ‫הרי הוא מכבד את אבא ואמא אחיו.

‫אז מדוע בזמן שיעקב פגש בעשיו,

‫פחד שיהרוג אותו?

‫הרי יצחק אבינו עדיין חי.

‫אז יש לומר,

‫עשיו טען יעקב,

‫כשאני שלחתי את אליפז להרוג אותך,

‫טענת שאתה עני,

‫ועני חשוב כמת.

‫אז לשיטתך,

יצחק אבינו שהוא סומא, ‫הוא גם חשוב כמת.

‫לכן אני יכול להרוג אותך.

‫פלפולים מבית רבנו יצחק.

‫איי, איי, איי.

‫בדעת זקנים מבעלי התוספות ‫כתב על הפסוק,

‫וירא יעקב מאוד ויצר לו,

‫ביצר לו, לפי ששמע,

‫שהוא בא לקראתו להורגו.

‫זה כשהוא שמע.

‫ומתחילה, מה הוא אמר? ‫יקרבו ימי אבל אבי ורק אז באה הרגה.

‫אמר, אם כן, יצחק אביב ודאי מת.

‫מה,

אם הוא בא עכשיו להרוג אותי,

‫אז

זה 160,000 איש הוא בא,

‫להרוג אחד.

‫ולהן נעך מה שאמר אלוהי אבי יצחק?

‫איך הוא מזכיר את השם

על יצחק?

‫הרי אין מייחדים שם הקדוש ברוך הוא ‫על אדם כל זמן שהוא חי,

‫אלא כיוון שהוא הבין שהוא מת.

‫כי אם הוא בא להרוג אותו, ‫זה רק אחרי שיקרבו ימי.

אם אבן אבי אז אני אהרגה, ואם הוא בא להרוג, אז אם אנשי אבא מת.

אז לכן היה יכול לייחד את השם

על שמו של אביו יצחק.

אבל יש פה משהו מעודד.

משהו מעודד.

כתוב, אם יבוא אל המחנה האחת

והיכהו

בדעת חכמים כותב

והיכהו אתה קורא אותו ישר להפוך

והיכהו והיכהו

ישר והפוך

הרמז הוא מי שמהגויים מכה את ישראל חוזר עליו

והיכהו בחזרה.

אין דבר כזה שזה יישאר בלי בהיכהו בחזרה.

ויאמר אם יבוא עשיו אל המחנה האחד והיכהו והיה המחנה הנשאר לפלטה.

מה אומר רשי?

והיה המחנה הנשאר לפלטה על כורחו

כי אילחם עמו.

מה זה? מה אומר רשי?

מאיפה יודע יעקב שישאר המחנה לפלטה?

אומר רשי כי אילחם עמו על כורחו

על כורחו נילחם עמו.

אז נעמי אמר שאם אתה תילחם אז יישאר אולי הוא יחסל את שני המחנות.

אולי תגבר ידו וינצח בשתי המחנות אלא יעקב ידע

קבלה הייתה בידו כי ביום אחד ימותו שניהם

הוא ועשיו

כי כך נתנבאה רבקה עימנו למה אשקל גם שניכם יום אחד.

ורשי מפרש רוח הקודש נזרקה ברבקה

ונתנבאה שביום אחד ימותו שניהם.

נבואה זו שנתנבאה רבקה

אפשר שהייתה ידועה גם ליעקב.

מכאן היה ביטחונו של יעקב

שמחנה אחד יישאר לפלטה.

למה?

לפי המבואר במדרש הוא עשה מרחק בין המחנות יום אחד.

אם כן אפילו אם יצליח עשיו להכות

את המחנה הראשון ששם עמד בראש יעקב אבינו

לא יעלה בידו להגיע למחנה השני כי הוא באותו יום צריך למות גם כן

אם הוא יהרוג אותו היום גם היום הוא ימות ואם הוא ימות היום איך הוא יגיע

מרחק יום

עוד יום הוא לא יישאר עוד יום הוא באותו יום צריך למות אז הוא לא יכול להגיע

למחנה השני

לכן אומר רשי על כורחו

אני נלחם עד טיפת הדם האחרונה

ואני אלחם עמו ואז או אני אהרוג אותו או הוא יהרוג אותי, מכל מקום שנינו באותו יום צריכים למות

ואז הם מתים באותו יום והמחנה הנותר הוא במרחק של יום, הוא לא יגיע אליו

ולכן אני בטוח שהמחנה הנשאר יהיה לפליטה

זה מביא נחל קדומים, החידה הקדוש

וגם אמרים דיסקין

יפה מאוד, נכון?

נכון

וואי וואי וואי, טוב נסיים בדבר יפה מאוד

כי במגלי עוברתי אדי ירדני זוועתו הייתי לשני מחנה

הרב שך, זכר צדיק לברכה, מספר

שהגאון בביר ראובן פיינשטיין

אחיו של מרן הרב משה פיינשטיין

זכר צדיקים לברכה

מספר שבתשעה באב בשנת תרעד,

תרעד פרצה מלחמת העולם הראשונה

ובשבוע של סליחות לפני ראש השנה, תרעה,

התקרבה החזית הגרמנית לפלך דילנה.

המבוכה הייתה רבה

וראדין לא ידעו מה לעשות.

האם להימצא במקום החזית?

ודאי שזה לא יהיה מהדברים הקלים,

כי במלחמה יש מחסור במוצרי מזון והצבא מחרים את הכול לצרכיו,

וגם להיות נתונים לחסדי שלטון כיבוש עוין גרמני נאצי.

מצד שני,

לעקור ולנוס עם מאות בני הישיבה בשעה של חירום,

כשהדרכים משובשות

והגייסות משוטטים סכנת נפ...

פושס בדובו.

ובכלל, להיכן ינוסו?

איפה יתקעו אוהד?

איזה קהילה תארח אותם?

מי יפרנס בני משפחה מאות?

מהיכן ייקחו קמח?

בשעת מלחמה כל המסחר שובט.

נגידים ונדיבים מתמעטים, כל אחד שומר על ממונו.

הכרעה קשה.

מה עושים?

אחריות כבדה על ראשי הישיבה לגורלם של מאות תלמידים כבנים.

שעת ההכרעה מתקרבת

ועדיין לא נפלה הכרעה.

מה עושים?

החזית מתקרבת.

נכנסו חשובי הבחורים אל ראש הישיבה גוין בצבי הירש,

שלוינסון זכר צדיק וברכה

ושאלו אותו מה עושים?

הוא ענה להם איני יודע.

נכנס בעצמו לחופץ חיים

ושאל אותו

מה עושים?

אמר לו איני יודע.

בכל זאת הוא שואל אותו אז מה לעשות?

בבוקר החליט רבי צבי הירש

שהגיעה העת להטיל את גורל הגרע.

אמנם אנחנו מצווים, תמים תהיה, אם אדוני לא יכב ולא תחקור את העתידות,

אבל כאשר יש לפעול ולא יודעים כיצד והכל מעורפל ואחריות כבדה מאוד,

נישט בריירה.

הטיל רבי צבי הירש את הגורל,

יצא לו הפסוק

כי במגליח עברתי את הירדנה זוועתו הועידי לשני מחנן.

תשובה ברורה.

נכנס לחופץ חיים?

לא.

מיד אחר כך נכנס החופץ חיים לדירה של רבי צבי הירש.

בתים היו קרובים.

ואמר לו החופץ חיים

על מה ששאלת אותי אתמול.

יעקב אבינו אמר כי במקלי עברתי את הירדן מעתה הייתי לשני מחנות.

זה עוד לפני שרבי צבי הירש מספר לו שהוא ערך את הגורל.

טוב, אז הוא סיפר לו ואמר לו אני עשיתי גורל אגרור

ויצא לי מה שיצא.

אמר לו החופץ חיים אם כן

זה טוב מאוד.

ביקש

רבי צבי

מהחופץ חיים בוא נפיל עוד פעם גורל שנהיה בטוחים שזה הדבר הנכון

כי גורל מאות

תלוי בזה.

אמר לו החופץ חיים איכביל נשט מטריח זין

דר

אובר שטרר מער

אני לא רוצה להטריח את הקדוש ברוך הוא יותר.

לא עושים גורל אגרע

סתם חס ושלום

רק מקרים נדירים בהיסטוריה של היהודים

השתמשו בזה להצלה ממש,

הצלה ממש

של ציבור גדול וכו' וכו'.

אז אני לא רוצה להטריח את הקדוש ברוך הוא יותר.

אתה מטריח, עושים גורל, פותחים את הדפים של התנ״ך ותוך כדי,

כאילו, בכל אופן

הקדוש ברוך הוא גורם שעל ידי זה שאתה תעשה ככה וככה וככה, יצא לך בדיוק מה שאתה מבקש

לדעת

אז זה גם כן,

אפילו זה נקרא להטריח את הקדוש ברוך הוא לא יאמן את זה

הגיע הזוספא זמי בראש הממשלה והנאי היה לנו את המטובים שלך כל דעתי נאי להצטאזין, שחרפים. הכל יודוך ה' והכל השחרפים.

והקל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כה

הכל ירדוך והכל נשנבחוך והכל והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם

הכל ירדוך והכל נשנבחוך והכל והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם

‫הריני.

‫מחמר, כן, בצד החכמים, ‫דאורייתא, לא שמחה, דאורייתא.

‫קומד נפשי אסת דאורייתא, ‫כבד את אביך ואת אימך, ‫דאורייתא, לעשות נעים.