דיני ברכות האורז ותערובותיו – מתי מברכים מזונות, מתי נפשות, וכיצד נוהגים בספקות ובדיעבד

 - - - לא מוגה! - - - 

סעיף ז' מהנו מדבר כאן בסעיף שלנו באדם שאוכל אורז על האורז מברכים בורא מני מזונות ובסוף ברכה אחרונה בורא נפשות רבות כדי לזכור את ההלכה נתנו על זה רמז יפה אמן ראשי תיבות אורז מזונות נפשות זה הברכה שמברכים לכתחילה על האורז. אדם שאכל כזית אורז וגם אכל כזית מהעוגה, לא יברך שתי ברכות אחרונות, לא יאמר בורא נפשות וגם על המחייה, אלא אומר רק ברכה אחת. ברכה אחת מאל שלוש ברכת על המחיה. כך הבינו הגאון רבנו יוסף חיים בעל בן איש חי כך כותב הגאון רבי יוסף די בספרי ימי יוסף ועוד מאחרונים יש חולקים הוויכוח הוא כך האם נדמה את זה למה שמרן כתב בסוף הסימן בדוגמה של פירות או לא הדוגמה שם על האגסים משמי שזפים מפרסקים אני מברך העץ הוא בורא נפשות שות אבל על ענבים זתים או תמרים אני מברך ברכה אחת מהן שלוש על העץ ועל פרי העץ מרן כותב לנו אם אכלתי כזית מהמשממש מהשזיפים מהאגסים ואכלתי גם כזית מהענבים אל תברך שתי ברכות גם נפשות וגם על העץ אלא ברכה אחת מען שלוש ברכת על העץ תודה הטעם של מרן מדוע היה ראוי שגם על האגסים והמשמיש גם הם פירות העץ גם עליהם היה ראוי לברך ברכה אחת מען שלוש על העץ ועל פרי העץ למה אתה לא קובע לכתחילה כן בגלל שהדברים האלה אינם משבעת המינים שמה זתים תמרים גפן תנה ולמון השתבחה בהם ארץ ישראל כמו שקראנו אתמול בתורה אבל מה שאין כן בזה הם לא משבעת המילים ולכן לכתחילה הברכה עליהם נפשות אבל כאן שאכלת כזית מהענבים בלוכי אתה צריך לברך ברכה אחת מאלוש על הארץ ועל פירותיה אז גם הם גם האגסים גם המשמיש גם הם על העץ ועל פרי העץ גם הם בכלל זה לא דבר זר אלא גם הם מאותה המשפחה ולכן מספיק ברכה אחת מעל שלוש ולא יוסיף לומר את ברכת בורא נפשות אותו דבר טוען רבנו יוסף חיים גם כאן היה ראוי לברך גם על האורז על המחיה גם זה משביע מאוד למה לא תקנו לכתחילה על האורז ברכת על המהייה בגלל שהאורז לא שי שייך למשפחת התבואה יש לך חמשת מיני דגן חיטה סהורה כוספת שיבולת שועל ושיפון הוא לא שייך לאותה המשפחה הוא שייך למשפחת הכטניות ולכן בלכתחילה מה אתה מברך ברכה אחרונה על האורז בורא נפרשות רבות אבל כאן בדוגמה הזו שהוא אכל גם כזית עוגה ולכן הוא חייב לברך את ברכת על המחיה ועל הכלכלה גם אורז גם זה משביע מאוד גם זה בכלל על המחיה ועל הכלכלה ולכן אין צורך לבוא ולברך גם בור נפשות וגם על המחיה אלא רק ברכה אחת מען שלוש זה לא מוסכם תראו בספר שבט הלוי יש מחלוקות גם בדבר הזה איך ללמוד מדברי מארי מולכו ברכי יוסף ושאר החולים אבל כמו בכל מקום המסקנה שלנו ספק ברכות להקל גם פה ספק ברכות להקל ולכן לא יברך שתי ברכות אלא רק יברך ברכה אחת מאל שלוש על המחיה ועל הכלכלה יותר מזה אדם שאכל אורז בטעות במקום לומר בירי נפשות אמר בטעות על המחייה יעבד יצא כך אומר הגאון רבי יוסף ידיד בספרי ברכת יוסף נכון שלכתחילה לא תקנו על המחיה באורז אבל בלי עבד זה לא שקר מה שהוא אמר זה משביע מאוד מאוד ולכן משום זה בדעבד יצא פה שבלכי הוא אכל כזית מהעוגה אתה עונה דרגה ואתה אומר לו לא רק בדעבד וגם דרך תחילה לא יברך דורי נפשות אלא יברך רק ברכה אחת מעין שלו סו המסקנה וככה ההלכה למעשה תראו גם בספר הליכות עולם גם שמה הרבא מביא את המחלוקת בפוסקים בעניין זה וגם שם הרבא מסכן כן, כמו רבנו יוסף חיים, כמו בעל הבן איש חי, שאין צורך לברך שתי ברכות, אלא ברכה אחת מעין שלוש. כל זה באורז שלנו, האורז המקולף. על זה אמרנו את כל ההלכה. אני עובר כעת לדוגמה אחרת. אדם שאוכל אורז שאינו מקולף, לנו לא מצוי. כמעט כל האורז שאנחנו קונים ואוכלים כמעט הכל אורז משובח, אורז מקולף. אבל אם אתה הולך לחניות של הטבענים, שמה אתה יכול להשיג גם אורז שאינו מקולף. הסיבה למה הם לוקחים דווקא את האורז עם הקליפה, הם טוענים שזה יותר בריא. האורז גורם עצירות, הוא טוב, מלא קלוריות, אבל הוא גורם עצירות. ואילו האורז עם הקליפה הוא טוב הוא בריא מאוד למעיים יש אנשים קונים ואוכלים רק מהאורז הזה מה מברכים על אורז כזה מחלוקת בראשונים לפי דעת מרן מזונות אבל הרמא לא כותב כך הרמה בסעיף ז' הוא אומר שאם האורז הזה אינו מקולף רק אם בישלת אותו היה הרבה שעות על האש עד שנהיה כמו דיסה עד שנתמעך רק אז הברכה בורא מנזנות אבל הלאה וכי לא אני קורא לכם את לשם מרן הכוסס את האורז נברך עליו דורות פרי אדמה ואחריו דור נפשות ואם בשלו הרמא כותב עד שנתמעך אלו המילים של הרמ בא הגאון רבי יהודה עיפרו מתי יהודה ואומר כאילו הרמה בא לפרש ולא לא אמר ויש אומרים עד שנתמך אלא כאילו בא לפרש את מרן זה האמת כן דעת מרן בין אורז מקולף בין אורז שאינו מקולף אפילו אם בישלתי את זה לא הרבה לא תמעך לעולם הברכה בורא מיני מזונות הרמה הוא שחולק הרמה הלך בעקבות הראש והטור שרק אם תמעך מברך על האורז שאינו מקולף מתמ תמעך נהיה כמו דיסה לכן הברכה היא מזונות אבל אם זה לא יתמעך יברך על זה בורא פרי האדמה חלק מהאשכנזים כך נוהגים בפועל אבל אנחנו נוהגים כדעת מרן תראו גם בדברי הגאון חידה ברכי יוסף בשאר הפוסקים אנחנו קיבלנו רעות מרן וככה מנהג ולכן לא רק באורז מקולף גם אורז שאינו מקולף אפילו אם ביש את זה קצת לא יתמעך להכיע הברכה הראשונה בורא מיני מזנו זה המנהג וכך ההלכה ולמעשה הנפקמינה לא רק לגבי לכתחילה אלא גם בדיעבד תראו בספר אור לציון חלק ב' שמה מצטטים מדברי מורנו החכם בן ציון הוא אומר שמו לך בצלחת אורז שאינו מקולף ולידו גזר תפוחי דמה מה היה צריך לעשות קודם כל מגע אש סדר הברכות קודם מזונות טענת אחרי שטעמת מהאורז אחר כך יתקדם ויברך בורא פרי האדמה על הגזר ועל האפונה אם האדם הזה טעה במקום להתחיל עם האורז טעה והתחיל ברך בורא פרי האדמה על הגזר והאפונה אומר אור דציון חכם בן ציון לא יברך על האורז, ימשיך לאכול את האורז בלי ברכה למה הוא חושש שמהלכה כדעת הראש הטור והרמה שבמקרה כזה אם לא יתמעך הברכה היא אדמה אם הברכה היא אדמה הגזר והאפונה אדמה וגם האורז בורא קריא אדמה שניהם אותו דבר ואסור לך לחזור לכתחילה לברך מזונות מה תגיד יש מנהג המנהג בלכתחילה בלכתחילה אומרים לו אם אתה מתחיל לברך ברכה ראשונה בורא מניין זנות אבל כאן נוצר מצב של דעבד הוא כבר דרך דבר פרי האדמה ולמנן דאמר לפי הראש הטור והרמה שברכתו של האורז שאינו מקולף דורה פרי האדמה כן שניהם דורי פרי האדמה אם שניהם דורי פרי האדמה כבר ברכת למה תחזר עוד הפעם זו הטענה של החכם וככה ההלכה אבל חסר שנה דבר אחד בספר היה צריך להדגיש שכל הדברים שאומר מורנו חכם בן ציון באורז שאינו מקולף אורז מקולף בוודאי שהברכה הם מזונות ואם טעה והקדים ואמר בורא פרי האדמה על הגזר והאפונה אפילו אחי אחרי שיטעם יחזור ויברך על האורז בורא מיני מזונות כי על זה אין לך את הספקות זה מה שהיה צריך להדפגיש בספר וזה חסר מן הספר שם. אבל כמו שאמרנו להלכה מי שרגיל לאכול את האורז שאינו מקולף קוראים לזה אורז חי אורז מלא אז בחי גבנה ישים לב לדייק ללכת לפי הסדר נגע אש קודם כל מזונות ואחרי זה אדמה הנהמה אם היה לו טעות לא יה חזר לברך על האורז בור מני מזונות אלא מה שאמר בי פרי האדמה בדיעבד יצא ידי חובה להגיד שפציון ברך מזולות גורם ברכה שאנ צריכה הוא בברך אדמה למה את לא זה לא נקרא גורם ברכה שנה צריכה כיוון שנהגו אם לא היה מנהג אתה צודק אבל כיוון שנהגו יש מנהג מברכים על זה בר מיני מזונות ואני הולך לפי הסדר הדבר החסי ביותר זה האורז מגע אש אני מברך קודם כל מזונות ואחר כך יברך בורא פרי האדמה אין לנו בעיה בחי גבונה אבל מה שאין כן אם האדם הזה טעה באורז המלא הזה יצטרך להקדים בדווקא קודם כל אורז בורא מיני מזונות ואחר כך אדמה אם תע והפך הקדים ואמר בורא פרי האדמה על האפונה והגזר בדעבד פתר את האורז זה הדין בדעבד דיברנו בזה פעמים רבות גם בדוגמאות אחרות מה אתה מברך על הסוכריות שהכל נהיה בדברו אתה לא מברך מכוח ודאי זה לא 100% מחלוקת בפוסקים האם כיוון שעושים את הסוכריות מסלק סוכר. בשביל זה זורעים את הסלק סוכר בשביל לעשות מזה סוכריות. האם נברך על זה על הסוכריות בעוד פרי האדמה או שהמילה פרי לא מתאימה כיוון שתחנו לגמרי את הסלק סוכר. ולכן מספק אנחנו מברכים שהכל. אבל אם לקחתי בננה ברחתי על הבננה בורא פרי אדמה וטעמתי. אחרי זה אני רוצה לברך על הסוכריה. אסור לך לברך. תאכל את הסוכריה בלי ברכה. כך אומר רבנו יוסף חיים ברב פעלים. ולמה? נכון שנהגנו יש מנהג לברך על הסוכריה שהכל נהגנו מכוח ספק לא מכוח ודאי. על הכל אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא מ ספק אותו אומר שהכל. אבל כאן כגיד הפוך. אולי ההלכה שעל הסוכריות אדמה. אמרת רגע אדמה. מה אתה חוזר עוד הפעם לברך על זה? זה אדמה וזה אדמה פתר. ולכן אם האדם הזה חכם ונבון ויודע הלכה הוא רוצה לזכות לברך על שתיהן לא ילך כאן בדבר הזה לפי הסדר של מגע אש אלא יברך קודם כל שהכל נהיה בדברו ויצוץ מהסוכריה ואחר כך יאכל מהבננה יברך באות פרי האדמה ויאכל זה הסדר שיעשה כך הרב מביא עוד כמה דוגמאות בכמה וכמה דברים שיש לנו היו מחלוקות כגון מה נברכים על שוקולד גם זה שני במחלוקת גדולה בין גדולי האחרונים אתה מותע את עץ השוקו בשביל לעשות מזה שוקולד הרבה פוסקים אומרים שמברך על השוקולד בו פרי העץ בשביל זה לשם זה נטעו את העץ ולכן הברכה היא בורא פרי העץ תראו בספר מנחת שלמה חלק א' שם הוא כתב תשובה ארוכה וגם הוא דעתו שלכתחילה צריך לברך על השוקולד בר פרי העץ הלכה לא כך אנחנו לא נוהגים כך עם ישראל נוהג לברך על השוקולד שהכל נהיה בדברו היה לי גם סברס וגם שוקולד ברחתי על הסברס בורא פרי העץ מיד אחרי זה אני רוצה לקחת מהשוקולד גם כאן אתה מסתבך אולי השוקולד אולי ברכתי העץ אמרת רגע על הסברס בריא פרי העץ אולי זה פותח גם את השוקול מה תגיד לי אבל יש מנהג עם ישראל נוהג לברך על השוקולו שהכל שהכל לא מכוח ודי 100% מכוח ספק אנחנו מסופקים על הכל אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא וכן אתה אומר מכוח ספק כאן אולי תגיד הפוך אולי הרכה על השוקולד העץ אם הוא אמר העץ על הסברס אז תותר גם את השוקולד זה הטענה שאומר רבנו יוסף חיים שוב מה הסדר אם האדם זה יודע הלכה שלא ילך לפי הסדר מגע אש העץ ואחרי זה שהכל הפוך יקח קודם כל את השוקולד ויברך עליו שהכל נהיה בדברו אחרי שטעם אחר כך לאחר מכן יוכל להמשיך יברך עוד הפעם בורא פרי העץ על הסדרס או הפרסקים יברך על זה בורא פרי העץ וכה רבות אנחנו לצערנו עשירים במחלוקות בענייני ברכות כל הדברים שיש עליהם ספקות ומחלוקות יסק את ידיו לא ילך לפי הסדר של מגע האש אלא ינהג בדרך האחרת פשוט גם בשוקולד פשוט אין הבדל באיזה סוג שוקולד על כולם יש את המחלוקת הנה לךמ אם בשוקולד הזה שאתה אומר האחוז של השוקו הוא נמוך מאוד יש שמה הרבה קמח אז ילך למשמה כבר צריך צריך לברך על זה מזונות שמה לאברך על זה שהכל שמה כבר אין מחלוקת מדבר על השוקד הרגיל המצוי הברכה מה שאנחנו אומרים שהכל זה רק מכוח ספק כן אבל בסבר על העץ שוקולדך הוא לא זה מחלוקת גם בדעת מרן מה שאתה אומר מרן זה לא פשוט גם ברב גם בדברנו באריכות יש מחלוקת אפילו בדעת מן שוב במחלוקת הזה מה אתה אומר אולי בגלל ששינה צורתו תחנו את זה המילה פרי לא תופס ולכן מספק אמרנו שהכל אבל אמרנו את זה מכוח ספק וגם מה שהנהיגו המנהג הוא מכוח ספק ולא מכוח ודאי זו הבעיה זה ודאי העץ ובודעים שזה ודאי אדמה כן לקחת את הכוח אמר ברוך אתה השם יודך העולם בורא פרי אדמה כן בד יצא יד חובה לא צריך לחזור עליי קורה לגבי הבין לו דמה או שיצא חובה נראה לקמן וסימן רשי יש מחלוקת בזה מחלוקת בדיעבד לא יחסה לברך גם שמה נגיד ספק ברכות להקל כאן בארץ עושים לנו את כל הלחם מחיטה ולכן הלחם שלנו קראנו אתמול בפסוק ארץ אשר לא במסכנות תאכל בלחם הברכה היא המוציא ובסוף ברכת המזון ואכלתה ושבעתה וברכתה זה לחם שמצוי לנו אבל אדם שמסתובב בעולם יש מדינות רבות בעולם שהלחם שם עשוי מאורז מה מברכים על לחם כזה מרן אומר שמברכים ברכה ראשונה בורא מיני מזונות אבל בחיי גבונה שעשה מזה לחם מברך בסוף ואחריו בורא נפשות רבות אתה לא יכול להגיד אבל זה לחם ועל הלחם ואכלתה ושבעת וברכתה אין דבר כזה למה כי מה שאמרה התורה ארץ אשר לא במסכנות כל בלחם ואכלתה ושבעת וברכתה הפסוק שם מדבר ארץ את חיטה ושעורה עשיתי מהחיטה עשיתי לחם אבל כאן הוא לא עשה מהחיטה הוא עשה מהאורז מהאורז אינה והמנה שיעשה על הלחם הזה על האורז הזה ברכת המזון אלא אחריו בורא נפשות רבות נכון שיש הרבה שאוכלים את זה זה לא זה אדם בודד אחד או שניים סין והודו זה כמעט חצי העולם יש שמה שני מיליארד וחצי בני אדם והם אוכלים בעיקר שמה רנשים אוכלים לחם של אורז זה לא איזה מדינה קטנטנה אף על פי כן אנחנו מסתכלים את מה שנאמר בתורה בפסוק ולכן על אורז כזה על לחם שעשוי מאורז די לך שהשארת את הברכה הראשונה בורא מיני מזונות כיוון שהאורז הזה מזין מאוד אבל ברכה האחרונה בורא נפשות רבות כל זה אם זה אורז נטו. אבל אם ערבו לקחו את האורז טחון, הקמח אורז ולקחו גם קמח שלנו שעשוי מחיטה, אם היה בזה 18% מהקמח חיטה, תברך על זה. אתה יכול כבר להגיד המציא לחם מן הארץ, אפשר יהיה כבר לעלות את זה בדרגה. כיוון שיש כאן כזית בכדי אכילת פרס שמת שם הרבה מהלחם שלנו היינו מהקמח שלנו ולכן שם יהיה הדבר שונה אני קורא לכם את לשון מרן ווא שלא יהיה מעורבים דבר אחר אלא האור זה ודו אבל אם עירב ממנו בתבשיל אחר והתבשיל האחר הוא ערבך עליו כברכת אותו התבשיל אם האדם הזה עושה תבשיל של אורז ועדושים יש לו הרוב עדשים האורז הוא רק 49% מה מברך עליו את הברכה של העדושים בורא פרי האדמה ולא יברך בורא מיני מזנות בברכה האחרונה אין הבדל גם כזית עדשים גם אורז הברכה אחי דבר נפשות רבות אבל לגבי הברכה הראשונה הולכים לפי הרוב לגבי תערובת של דגן הקמח של הדגן אמרנו קודם מספיק שיהיה 18% כדי להוביל אחריו את הדברים האחרים. הכוח של הקמחיטה הוא חזק מאוד. הוא מושך אחריו גם את האורז הדברים האחרים. אבל כאן לא. האורז הוא לא עד כדי כך. כאן הפך להיות דין אורז כמו כל הדברים האחרים והולכים בהם לפי הרוב. ולכן אדם שעושה את התבשיל מה שנקרא בערבית מג'דרה מערבב. יש כאלה ששמים שהרוב זה האורז. יש כאלה אוהבים הפוך הרוב אצלהם זה עדשים אז אם הרוב זה עדשים יברך בורא פרי האדמה טע ואמר בורא מיני מזונות בדיעבד יצא כך אומר מרן בכסף משנה כלל על כל דבר שיש בו קלוריות שמין אם טעה ואמר עליו בוא מיני מזונות יצא רק שני דברים אין בהם קלוריות המלח והמים אין בהם קלוריות ואם הוא אמר על על המלח או אמר על המים בכל מיני מזונות גם בדיעבד לא רצה שקר שמה זה לא מזין אין שמה קלוריות אבל מה שאין כן בדברים אחרים אפילו אם אמר על הסוכריה או אמר על דברים אחרים בורא מינם מזנות בדיעבד יצא כך גם אצלנו אבל בלכתחילה אדם שיודע הלכה כשמעורב לו עדשים לעורב כיוון שערב זה מהעדשים יברך על זה לכתחילה בורא פרי האדמה הם הזה של הדור הזה גם העולם שלה גם אתה דן בדברי המשנה זה לפי רבי עקיבא אדם שאכל שלקות אכל גזר כילו גזר אכל ושבע לפי רבי עקיבא ושבעתה וברכתה לאו דווקא לחם לאו דווקא שבעת המינים אלא כל דבר שאכלת ושבעת דברך ברכת המזון אבל חכמים חולקים וההלכה היא כדעת חכמים ולכן אם אכלת כילו גזר אפילו שנהית שבע מהגזר אפילו אחי הברכה היא בורא נפשות רבות על מה אמרה התורה ואכלתה ושמעתה על מה שהפסוק התחיל ארץ חיטה וסעורה מהדבר הזה עשית ארץ אשר לא במסכנות תאכל בלחם ורק על זה ואכלת ושבעתה רק על זה יש ברכת המזון הסברה של חכמים לא מסתכלים רק על האדם הזה מה הוא אכל ממה הוא שבע מסתכלים על כל העולם כל העולם תלך לכל אדם ממה אנחנו אוכלים ושבעים דרכו של עולם אנחנו אוכלים ושבעים מהלחם מהחיטה ולא מהגזר ולא מדברים אחרים נכון שהוא אכל הוא משונה מל הבריות לא נקבע בשבילו סגנון ברכות שולחן ערוך נפרד אלא כמו שאמרנו יברך בורא נפשות רבות וחסרונם זה מה שקובע לנו לכן גם אדם שאכל לחם של אורז עשה מהאורז מהקמח אורז עשה לחם אמרנו שהברכה היא נפשות אפילו אם אכל ושבע אפילו הכי הברכה היא דורי נפשות בדיעבד אם האדם הזה הלך וברך ברכת המזון גם בדיעבד לא יצא ידי חובה כך כותב הגאון רבי יוסף דיןיד שרק אם אמר על המחייה בדעבד יצא אבל אם אמר ברכת המזון לא יצא ידי חובה מה שאין כן לגבי דיסה בדייסה הדבר שונה שם זה קמח ממש ולכן אם טעה ואמר על הדיישה במקום על המחיה ברכת המזון שם בדיעבד יצא ידי חובה לדברי רבנו יוסף ידיד וככה מסקנה ככה ההלכה ולמעשה צריך לשים לב אדם שאוכל אורז מלא אורז שאינו מקולף חייב לבדוק היטב שאין בו תולעים אתה קונה את זה מהחנות של הטבעונים לפעמים המוכר אדם שלא מבין בעניינים אתה שואל אותו זה נקי אומר לך כן זה נקי הרבה פעמים זה לא נקי יש שמה תולעים בפרט בימים האלה ימים חמים צריך לשים לב מאוד באורש שלנו קל יותר לבדוק. אתה בודק, אתה רואה אם זה נקי או שזה מתולע. אם האורז מלא שיש שמה את הקליפות, הבדיקה עוד יותר קשה כשאתה מקבל שחורה טובה. היום הוא קיבל את האורז וגם אצל הסיטנאי זה לא נשאר במחסן חודש אלא יום יומיים אתה מקבל מיד את האורז. אתה בודק, אתה רואה הוא נקי, הכל בסדר. למה לא תאכל לכלעו ענבים סבעו? אבל צריך לשים לב, יכול להיות שאולי חלילה זה נגוע, אולי יש בה תולעים, ישים להם בעיה. אם באמת רואה שזה נגוע, יש בתולעים, תחזיר את זה למוכר. זה מקח טעות. שילמת על האורז הזה 10 ש₪ היה מדובר שתקבל אורז שראוי לאכילה. ברגע שזה מטולע, מעפן, לא על זה שילמת. ולכן תלך אליו ותחזיר לו. יש כאן מקח טעות היה אם הוא מקבל ממך כן אבל יש כאלה חצופים קור לך דבר שהוא מעפן מטולע אחר כך אומר לך לא אני לא מקבל אצלי לא מחזירים כך הוא אומר לך זה נרשם בקופה לא מחזירים אם הוא לא מוכן לתת לך נקודת זכות לא מוכן להחזיר לך תפנה מיד בתלמה למשרד המסחר והתעשייה תוכל מיד למסור אותו אין בעיה הדבר כל אדם שפותח מכולת, פותח, מקבל רשיון. נותנים לך את הרשיון על מנת שתמכור לאנשים דבר טוב. לא דבר שהוא מטולע, לא דבר שהוא מעפן. אתה חייב ללכת לפי הכללים שהם נותנים לך, נותנים את הרישיון על מנת שתמכור לפי המחירון. תמכור דבר שראוי לאכילה. ברגע שהאדם הזה נכשל, טעות לעולם חוזרת. לעולם אצל כולנו יכולה להיות טעות והיא בא להחזיר לי. אני צריך להחזיר לו את האורז בין אם הוא כך או כך. אבל כשהוא לא רוצה, לא מוכן להחזיר, עומד ברשעתו, תגיד לו יש לנו משרד במסחר והתעשייה, אתה יכול ללכת ולמסור אותו שם. הם יטפלו בו כהוגן. כך הוא הדין גם עם מוניות. לפעמים נהג של אמונית. מסרב להפעיל מונה. אתה אומר, אני רוצה לנסוע מכאן לעיר גנים או להרנוף, תפעיל מונה. לא, אני לא מוכן להפעיל מונה. הוא מכתיב לך מחיר. אתה רוצה תיסע איתי 25 ש₪ אין בעיה. תיסע איתו, תרשום את המספר של האדם הזה ותעביר את הפרטים משרדה תחבורה. גם שמה הם מקבלים את הרישיון. מקבלים לא רק את הרישיון, גם את המכונית. בלי מס. אם המכונית הזו הייתה צריכה לעלות 200,000 שק עם המס, בגלל שזה לשרט את הציבור, במקום 200 הוא מקבל 100. למה נתנינו לו את זה ב100? בשביל העיניים היפות שלו נותנים לו? לא. נותנים לו את הרישיון, נותנים לו את הכל על מנת שישרט את הציבור. איך ישרט? עם המונה. הוא לא יכול להכתיב מה שהוא רוצה, מה שבא לו לראש. ולכן בין אם הנהג הזה מסומם או לא מסומם זה לא לא מעניין אותנו ברגע שהוא חורג מהתנאים שנתנו לו את הרכב והרישיון על מנת כן תאמר לו במשפט קצר לא צריך לצעוק רק תוציא נייר ועת תרשום את הפרטים שלו ותגיד לו להתראות במשרד התחבורה מי שעשה עם 20% מצד אחד יש יותר מי שי קד שלי חרה מאוד אתה מדבר עשה מזה לחם או עוגה עשה דיסה עם 20% סולת אה דיסה אם עשה מזה כבר 20% יש מהסולת הדרכה היא בורא מיני מזונות מאוד אפילו שדליל אפילו אחי כיוון שיש כאן כזית בכדי אכילת טרס 20% זה עליבה דקולע עלמה בין הראשי בין הרמבם יש כאן כזית בכדי אכילת פרס ולכן הברכה היא אתה צריך צריך לברך על הדיסה הזו בורא מיני מזונות אני אעביר הלאה סעיף ח על פת דוחן או ששאר מיני קטניות מברך שהכל ואחרי בורא נפשות גם אם אתה עושה לחם משאר סוגי הקטניות גם שם הברכה היא במקום בורא פרי האדמה על הלחם הזה אומר שהכל הדבר מצוי שוב בעולם זה מצוי פה כמעט ואין כל הלחם שלנו מהחיטה. תלך למקסיקו, תיכנס לחנות מכולת. רובה דרובה של הלחמים שם זה מהטירס. לוקחים את הטירס, תוחנים אותו דק דק ועושים מזה לחם. מה מברכים על הלחם הזה? שהכל נהיה בדברו ואחריו בורא נפשות. איןמנה לברך על זה המוציא. זה לא לחם, זה שקר. לחם דבר שנאס מהחיטה מהדגן זה לא נעשה מהדגן ולכן ואמן מן ברך המוציא גם בורא פרי אדמה אי אפשר כיוון שזה נטחן הטירס נטחן וממלה המילה פרי לא קיימת ולכן יברך על הלחם הזה שהכל נהיה בדברו ברכה אחרונה שוב אמרנו זה לא לחם ולכן הברכה האחרונה שמרך על התיר רס בורא נפשות כך הוא הדין גם לגבי זה הברכה היא בורא נפשות רבות וחסרונן זה מה שצריך לנהוג באותם המקומות זה לא משנה אם אני גר במקסיקו או שאני בא אורח נותן ללון אני בא לשם יומיים זה לא משנה קנית לחם כזה תברך על זה שהכל בורא נפשות אחד מהרבנים שם במקסיקו בהתחלה הוא טעם שצריך לברך על זה בורא פרי האדמה הוא טען שיש גידול מיוחד, טירס מיוחד, שעושים אותו, זורעים אותו בשביל לעשות את הלחם הזה. אבל גם אותו הרב חזר בו. הוא בדק, ומצא וראה שאין גידול מיוחד, אלא לוקחים טירס רגיל, תוחנים את זה ועושים מזה את אותו הלחם. ולכן גם אותו החכם חזר בו ואמר שעל אותו הלחם מברכים שהכל נהיה בדברו ואחריו בורא נפשות. כך גם לגבי סוגי קטניות אחרות. מרן אומר עשה לחם מהדוחן. גם הדוחן אחד מסוגי הקטניות וכן. בעולם יש כל מיני דברים, כל מיני סוגי לחמים והמחנה המשותף בכולם. הדרכה היא שהכל נהיה בדברו חוץ. הלחם שלנו המוציא והלחם שעשוי מהאורז מזונות. זה הדבר היוצא מן הכלב. חוץ משני הדברים האלה, כל הדברים האחרים שתעשה מהם לחם, כיוון שאין בהם תערבת של כמחיטה, הדרכה היא שהכל נהיה בדור. טעמר מזונות, אמרנו קודם שבדיעבד יצא ידי חובה. אבל אם לקח את הלחם הזה שעשוי מטירס, אחרי שאכל ושבע, אמר על זה ברכת המזון על המחייה, גם בדיעבד לא יצא ידי חובה. הברכה שהוא ברך אותם ארבעה ברכות היו ברכות בבטלה שילך לחכם שיתן לו התיקון ואחרי זה יאמר את ברכת בורא נפשות רבות כיוון שהברכות שהוא אמר היו ברכות למתנה אחרי זה צריך לומר בורא נפשות רבות וחסרונן גם על הבאה אותו דבר גם שמה אין הבדל המילה פרי אינה יכולה להיות כיוון שזה זה טחון הטב ולכן גם על הבא שהכל נהיה בדברו בסוף בורא נפשות מי שטען בורא פרי אדמה הוא לא טען בהלכה אלא הוא טען במציאות הוא אמר שיש סוג טירס מיוחד שמגדלים שזרעים אותו בשביל לעשות במבה החלוקים טוענים לא נכון זה אותו טירס רגיל מה שאתה אוכל גם זה אותו דבר ולכן לכן יש שמה 70% מהטירס ועוד 30% מצופה בחמעת בוטנים שניהם גם זה וגם זה אחרי התחינה שהכל נהיה בדברו ובסוף בורא נפשות רבות טעם ואמר בורא פרי אדונ טוב בדעבד יצא ידי חובה סוף סוף זה לא שקר צמח באדמה אבל בכתחילה יותר טוב לברך על זה שהכל נהיה בדברו כמו שאמרנו קודם על השוקולד. גם בשוקולד אתה מברך במקום העץ אתה אומר שהכל נהיה בדברו. על הסוכריה אתה מברך שהכל נהיה בדברו. כל המכנה המשותף באותם הדברים. טחמתי את אותו הסלק סוכר. לא נשאר ממנו מאומה. אין גושים, אין חתיכות. ולכן הברכה היא על השוקולד והסוכר שהכל. גם הבדה גם כן שהכל. וכן על זה הדבר. מה שאין כן הביסלי? הביסלי יש שמה 70 80% קמח אמיתי ולכן על הביסלי הדרכה היא מזונות ואם אכלת כזית תברך על זה על המחייה ועל הכלכלה כך שיש גן גדול בין הבמא לדיסקלי שניהם מאכלים של הילדים יש دي