דיני ברכה אחרונה: בורא נפשות ומעין שלוש – סדרי קדימה, בדיעבד ולכתחילה

 - - - לא מוגה! - - - 

היינו בסימן ראש ז חכמינו תקנו לנו ברכת הנה אדם שאכל כזית הוא שבע מאותה כזית צריך לברך ברכת בורא נפשות ולא רק על קטניות וירקות אלא גם על פירות רק פירות משבעת המילים זית תמרה גפן תאנה ורמון רק עליהם צריך לברך ברכה אחרונה על העץ ועל פירי העץ. אבל אדם שאוכל משתאנים, דברים אחרים שאינם משבעת המינים, עליהם לא שייך לברך את הברכה על העץ, אלא אתה אוכל אגסים, אתה אוכל דברים שאינם משבעת המינים, גם אם הם פירות העץ, אתה מברך על השקדים בורא נפשות רבות וחסרונן. אין בזה מחלוקת, דבר שהוא מזכם. כיוון שאינם משבעת המילים לא שייך לתקן עליהם ברכת מעין שלוש. אבל אדם שטעה עם הארץ הוא לא יודע אכל כזית שקדים או אכל כזית משמיש וברך במקום בורא נפשות אמר על העץ ועל פרי העץ האם יצא ידי חובה או לא מחלוקת גדולה בפוסקים דעת הגאון חידם ומחזיק ברכה מצטט את האומרים שבדעבד יצא ידי חובה כך דעת רוב הפוסקים היו מחכמי ירושלים משנת ר סט שאמרו הוא שלא יצא אבל כמו בכל מחלוקת ההלכה היא ספק ברכות להקל כל וחומר כאן שרוב הפוסקים ובטוחם הגאון חידה שקיבלנו הוא ראותיו הם אומרים שבדעבד יצא הסיבה היא נכון הדבר שבלכתחילה אני לא יכול לברך על העץ ועל פרי העץ על המשמיש או על השזפים אבל בדעבד שהוא אמר הוא לא אמר שקר הוא אמר על העץ ועל פרי העץ זה נכון הפירות האלה הם פרי העץ ולכן כיוון שהוא לא שיקר התוכן של הברכה מתאים לזה נכון שחכמינו בלכתחילה תקנו לנו לומר בורא נפשות אבל בדיעבד אם טעם ואמר בדעבד יצא ידי חובה זו המסקנה גם של המשנה ברורה אצלנו על המקום סעיף קטן א' כף החיים ושאר האחרונים וככה מסקנה להלכה ולמעשיהם יש לנו דוגמה שלא רק בלכתחילה אלא לא רק בידי עבד אלא גם בלכתחילה כגון האדם הזה אכל כזית ענבים נוסף לזה אכל שקדים משמיש שזפים הגסים וזה במקרה הזה אסור לו לברך לכתחילה בוראי נפשות כיוון שכאן הוא חייב בלו אחי הוא צריך לומר ברכה אחת מען שלוש על העץ ועל פרי העץ בגלל הענובים בגלל שאכל דבר שהוא משבעת המינים. ממילא הוא פותר דרך אגב גם את אותם הפירות היינו את אותם השזיפים והשקדים שאכל שגם הם בכלל העץ ועל פרי העץ. שם הדבר הוא בלכתחילה. מה שאמרתי קודם בלכתחילה לא ורק על דעבד יש מחלוקת ובדעבד יצא שהוא אכל רק משמיש אכל רק הגסים רק הפרסקים בזה יש מחלוקת אם בדיעבד יצא או לא ולכתחילה ודאי שאסור לו לומר על העץ ועל פרי העץ אבל כאן בדוגמה הזו שהוא אכל כזית ענבים או תמרים אז הוא בוודאי שחייב לברך את הברכה ברכת נל שלוש על העץ ועל פרי העץ כאן זה מיותר לבוא ולומר את ברכת בורא נפשות, אלא הוא פותר את הכל בבת אחת. ואין זה מרן כותב לקמן בהמשך בהלכה הזו. וכן לגבי אורז, על האורז אנחנו מברכים בורא מיליני מוזנות ובסוף בורא נפשות. כדי לזכור את ההלכה הזו, אמן ראשי תיבות אורז מזונות נפשות. למה אתה לא מראה על זה על המחיה? הרי גם אורז גם הוא משביע כאל עוגות שבאים מחמשת מיני דגן למה אתה לא מברך על על זה ברכת על המחיה הסיבה היא פשוטה האורז הוא לא מחמשת מיני דגן זה לא קשור למה שאמר הפסוק ארץ חיטה וסעורה זה לא מאותם שבעת המילים ולכן אין על זה ברכת מען שלוש אלא רק בורא נפשות רבות שוב אם האדם הזה זה אכל כזית עוגה. ולמה כי הוא צריך לברך על המחיה ועל הכלכלה? לא יברך על האורס בריא נפשות. אלא כיוון שהעוגה שבלו אחי הוא חייב עליה את הברכה על המחיה ועל הכלכלה וגם האורז משביע כאן. ומילא אגב חדת הרטה ואז הוא יכול להתפטר. יכול לצאת בזה ידי חובה ולא צריך לכפול. מתי האדם כן צריך לכפול ולומר גם את ברכת בורא נפשות רבות וגם מעין שלוש אם הוא אכל כזית קטניות אכל כזית חומוס וגם עוגה הוא אכל גם וגם צריך על החומוס צריך לברך בורא נפשות רבות ועל העוגה צריך לומר על המחיה צריך לברך את שתיהן שם אתה אומר זה לא קשור אחד לשני או שאכל בננות אכל עוגה ואכל בננות. הבננות ברכתם ברכה אחרונה בלא נפשות והעוגה על המחיה. צריך לברך גם זה וגם זה. זה לא קשור אחד לשני כמו הדוגמאות הקודמות בזה. בוודאי צריך לברך שתי ברכות. ספר מצוות קטן הסמק האגודה והתשבץ כתבו אם האדם הזה התחייה באותם שתי הדרכות אבל טעב והקדים קודם כל אמר את ברכת מען שלוש אחרי שגמר ברוך אתה השם על הארץ על המחיה ועל הכלכלה הוא בא לשאול אני אכלתי גם שקדים אכלתי גם בננה האם כעת אני יכול לברך ברכת בורא נפשות או לא מסכנה שלו אומר הסמק בתוך ברכת מעין שלוש יש לנו את המשפט ועל תנות השדה גם הבננה היא בכלל תנות השדה גם התפוזים הם בכלל תנות השדה ולכן ברגע שאמר את המשפט הזה פתר את עצמו ולא יכול אחרי זה לומר את ברכת בורא נפשות רבות כדי לא להפסיד את ברכת בורא נפשות מה לי לעשות ולכן יקדים קודם כל יאמר בורא נפשות רבות יפור את הבננה התפוז או מה שאכל שקדים כזית ואחרי בורא נפשות יוכל ולכתחילה לומר אחרי זה את ברכת על המחיה כל זה במ דברים אמורים בדבר שהוא מהצמח ועל תנוות השדה אבל אם האדם הזה שתה רביעית מים וצריך לדרך על זה בורא נפשות וגם אחר כזה זת עוגה פה זה לא תיבת השדה המים לא צומחים בשדה ולכן בוודאי שעל המחיה לא פתר את המים ואחרי שיברך על המחיה צריך לומר אחרי זה ברכת בורא נפשות רבות אם הוא שואל אותנו מה מה כדאי קודם עדרבה תגיד לו ברך התחילה יותר טוב שיקדיל יתחיל על המחיה ועל הכלכלה ורק אחר כך יאמר בלא נפשות על המים או על המיץ והסיבה היא ברכת מעם שלוש על המחיה לדעת בעל הלכות גדולות הרשבה ורב הפוסקים היא מדאורייתא הם לומדים את הפסוק שאמרה התורה בחולש דברים פרשת עקב ארץ חיטה וסעורה גפן תאנה ורימון וכולי התורה אמרה לנו את כל שבעת המינים ועליהם הפסוק מסיים ואומר ואכלתם ושמעתם וברכתה. אז לא רק ברכת המזון אלא גם על האכילה של שבעת המינים שאתה אומר מעם שלוש גם זה בכלל הוא כתה שאמרה התורה. הרמבן ומרן לא אומרים כך וכנן מרן מצטט לנו את לשון הרמבם שרק ברכת המזון היא דאורייתא ומספק חוזר שאין כן לגבי מען שלוש וחיו צבע לפי הרמבם ומרן זה דרבנן מכל מקום צריך לחשוש מלכתחילה לדעת בעל הלכות גדולות לדעת הרשבה ולכן עצה טובה לכתחילה יותר טוב שיקדים קודם כל ברבראשונה יברר מען שלוש ואחר כך יברך בורא נפשות על המים. שוב, כל זה על מים או על המיצים, אבל אם הוא שחט תפוזים בנו ידו וברך שהכל ישתה וגם אכל כזית עוגה, כאן נאמר לו שיקדים קודם כל בורא נפשות. למה? תגיד, הרי המים המים לא נפטר. זה לא בכלל תנות השדה. אז למה כאן אתה אומר שיקדים בורא נפשות? כיוון שכאן המיץ הזה גם הוא בכלל תנות השדה, אבל לפי דעת הרעבן, הרעביה והמעירי על מיץ תפוזים מברכים בורא פרי העץ. הלכה לא כך לא פוסקים חולקים אבל אם אתה לוקח אותם בצורה הפוכה לחשוש ספק ברכה לבטלה אם זה תובת השדה במילה הוא לא יוכל לברך אחר כך את ברכת בורא נפשות אחרי ברכת על המחיה ולכן אם הוא עשה מיץ טבעי אם זה מיץ גזר מיץ תפוזים ושתה רביעית בבת אחת שיקדים את בורא נפשות זה מה שאנחנו חוששים ואומרים לו בלכתחילה אבל אם האדם הזה הלך לחנות לסופר וקנה מיץ תפוזים בחנות שמה המיץ תפוזים הזה יותר מ-90% מזה מים זה לא אמיתי יש שמה תרכיז 3 א 4% מהתפוזים קצת המציות סוכר אבל זה לא אמיתי שם בוודאי צריך להקדים קודם על המחייה ולאחר מכן בוא נפשות רבות וחסרונן אבל כשהוא שחט באמו ידו יש לו מיקסר ושחט את הגזר או דברים אחרים בזה חששנו שהוא ועוד הפעם מצד ספק ברכה לבטלה ולכן בחיי גבונה אנחנו אומרים לו שיקדים קודם כל את ברכת בורא נפשות רבות כמו שאמרנו גם לגבי הבטיח הפרסקים והשקדים שאולי עלים להיפתר במה שהוא יאמר בעל תנות השדה ולכן אנחנו מקדמים את ברכת בורא נפשות כך הוא הדין גם פה אצלנו לענייננו לגבי אותם המיצים שלן והמע שמברכים עליהם העץ הלכה כמו שאמרנו מסבל אנחנו גם על מיץ תפוזים אמיתי ששחד אותה אותו הרגע והלכה אנחנו מברכים שהכל אבל אנחנו לוקחים את הדעה השנייה כדי לחשוש שאולי יהיה כאן חלילה חשש ברכה לבטלה בצורה לסל סכל את ידיו בצורה הפוכה ולכן אנחנו מקדימים קודם כל את ברכת גור נפשות ורק לאחר מכן את הברכה על נחיה ועל הכלכלה אם אדם אוכל זה את ענבים אוכל הנסים ושוקים לא יברך בור נפשות אלא ישר ברך על המחירה כי זה פותר את זה יברך רק על העץ ועל פירי העץ רק על העץ נכון עכשיו בשבת אני יכול לעשות לברשות שני גורם ברכה שאין לה צריכה בשבת מוצר לא ברור לא ברור שזה בגדר גורם ברכה שאין צריכה כאן זה מתקרב לברכה לבטלה לגרון ברכה שאיכה יש שהתירו בגדר עשה דוחה את העשה כדי להגיע למה ברכות בשבת אבל כאן לא כאן זה יותר קרוב לספק ברכה לבטלה ולכן גם בשבת לא כדאי לעשות כן אלא ילך על כו הדין ברכה אחת פעם אחת ולא ישנה לו רק ברכת על העץ ועל פרי העץ בלבד ולא יברך במקרה כזה בורא נפשות אם אני מברך בורא נפשות התחייבתי על השיטים בורא נפשות אין לי ברכה לבטלה אחר כך אני מברך על העץ ועל פרי העץ על הענבים אין לי ברכה לבטלה איזה ברכה לבטלה אם אתה אכלת שני דברים אכלת עוגה עוגת גבינה וגם אכלת בורקס האם מעלה על הדעת לברך שתי ברכות על המחיה אכלת שני סוגי גם זה עוגה גם זה חיה בעל המחיה אכלת כזית וגם מה השני אין דבר כזה שתברך שתי ברכות וכאן גם זה בכלל המילים על העץ ועל פרי העץ. אתה פותח והמילים האלה הם כוללים בוודאי גם את הדברים האלה ולכן יש כאן חשש גדול יותר של ספק ברכה לבטלה ולכן אפילו בשבת לא כדאי לנהוג ולעשות כדבר הזה. אדמה אדם שמברך בורא פרי העץ אתה מדבר על דרכה אחרונה אמר על העץ ועל פריירי העץ הוא אכל בוטנים מלפפון או בננה דברים שברכתן בורא פרי האדמה אבל גם הם בכלל ועל תנות השדה אדרבה מילים תנובת השדה זה יותר קרוב לבורא פרי האדמה כל שכן שגם אותם הוא פתר לפי שיטת הסמק האגודה והתשב זה לא מוסכם גם זה שני במחלוקת יש הרבה פוסקים שאומרים לו מעין שלוש לא פותרות ולכן לעקוף את המחלוקת מה אנחנו עושים מקדימים קודם כל את ברכת בורא נפשות רבות וחסרונם זה הסדר כשאדם אכל גם מהפירות האלה וגם מהפירות האלה אכל את האבטיח המילון או כל דבר אחר מה שאין כן לגבי דבר שאין גידולו מן הארץ אכל כזית מהדגים, אכל כזית בשר, שתה רביעית מים, כל הדברים האלה אינם בכלל תנות השדה. אכל כזית גבינה. הגבינה לא צומחת על פני השדה, שם אין לך את הבעיה אמורה. שם אתה יכול לברך קודם כל את ברכת על המחיה ועל הכלכלה ורק לאחר מכן לברך את ברכת בורא נפשות רבות וחסרונן. אדם שבא ורוצה לאכול או לשתות צריך לומר לו שיאכל קצת מהר כזית בכדי אכילת פרס. אמרנו בשבוע שעבר שהכוונה היא את הבננה וכיוצא בה בתוך ארבע דקות. לגבי השתייה צריך לשתות רביעית בבת אחת. שתה את ה-80 גרם בבת אחת יכול לברך בורא נפשות. שתה יין רביעית בבת אחת בתוך שלוש שניות יברך על הגפן ועל פרי הגפן. אבל אם האדם הזה שתה לאט לאט אינו יכול אינו רשאי לברך ברכה אחרונה הפסיד. יש בזה מחלוקת בין הרמבם והרעבד. הרעבד מבין בסוגיה בקריטות יג כיוון שהוא שתה בתוך ארבע דקות 80 גרם יכול לברך יש לו בבטן עכשיו 80 גרם יש לו הנאת מאב אבל מרן בסימן תרב סעיף י מרן הלך בעקבות רבי יצחק בן גיעת והרמבן שהזמן של שיעור שתייה הוא כמו הזמן הממוצע שאנשים שותים 80 גרם כמה לוקח לאדם לשתות 80 גרמיים שתי שניות שלוש שניות זהו זה הזמן אבל אם זה לקח לו חמש או שש שניות הפסיד לא יברך ברכה אחרונה מרן שם בהלכות יום הכיפורים בסימן תרב מרן לא עוסק בהלכות ברכות בנושא שלנו אלא הוא נוקט את ההלכה כהרמדם בנושא אחר ומשם למדנו לכאן הדוגמה שם היא חולה שיש בו סכנה צריך לאכול ביום הכיפורים אנחנו אומרים לו שיאכל פחות פחות מקשר. הוא קם בבוקר מברך שהכל נהיה בדברו ושותה רק 38 גרם. כולם מגיע לשיעור לא נגמר שהוא רוב רביעית היינו 40 גרם אלא הוא שותה פחות מהשיעור הזה. אחרי ששתה 38 גרם הוא שואל אותך נו כעת אני יכול לשתות עוד הפעם? האם צריך לחכות עוד שלוש שניות או לחכות 10 דקות? גם זה שני במחלוקת שאמרנו. לפי הרעבד צריך לחכות 10 דקות אבל לפי הרמב"ם לא. היא קט שלוש שניות אתה יכול מיד לשתות עוד הפעם. מרן חיו את דעתו בפעם השנייה בסימן תריח. שם מרן כתב שגם בשתייה ימתין כמו באכילה. הרחמנים שואלים הרי מרן עצמו בתרב סעיף י לא כתב כך תרצו ואמרו נכון דעת מרן מעיקר הדין ההלכה כמו רבי יצחק בן גיעת והרמבם ומשום חומר איסור יום הכיפורים אם אפשר בקלות להחמיר למה לא הרי אותו החולה שיש בו סכנה הוא לא צריך לחכות עד הצהריים עד שיגיע לשערי מוות אלא הוא יודע מרו שהוא חולה שיש בו סכנה אז הוא מקדים כבר בבוקר הוא מתחיל לשתות לאט לאט עד הצהריים הגוף שלו יהיה רבוי שתה הרבה מאוד מים ואין כאן שום ספק, שום חשש סכנה. אז למה לא? כשאפשר לחוש את דעת הרעבד בלכתחילה, מרן היה מיראה הוראה ולכן מרן חשש לזה. אבל כאן אצלנו זה הפוך. אם את תרצה ללכת כמו הרעבד ובתוך 10 דקות מה שהוא שתה 80 גרם לפי דעת הרמבם ורבי יצחק בן גיעץ זה ברכה לבטלה. ולכן כאן במקרה הזה אין ההננה לבוא חלילה לסמוך על דברי הרעבד כאן יש לנו ספק ברכה לבטלה זאת עוד גם בכיפור ייתכן ומאלץ לפסוק הלכה כרבי יצחק כבן גיעת הרמבן ומרן כגון יושב לי רופא אומר לו אתה רואה את האדם הזה יושב ממילנו זה האדם הזה חיוור כמו סיד זה עוד מעט תעלף לך תביא לו מהר מים אני מביא לו מים הוא שתה 38 גרם אני אומר לו נו תשתה עוד אומר לך עוד 10 דקות כך הוא עונה לך מראה לך על השעון מי מבטיח לך שהאדם הזה שבמצב כזה קשה יחיה בעוד 10 דקות אולי בעוד 10 דקות נשמתו כבר תהיה בהר השתים כאן אתה לא יכול לעשות חומרות כאן תלך על עיקר הדין עיקר הדין תגיד לו עברו שלוש שניות תשתה עוד הפעם תלך כמו רבי יצחק בן גיעד והרמבן זהו עיקר הדין. כך מרן פסק. שמה בסימן תרח מדובר כשאני יודע מראש שהאדם הזה יש בו סכנה. הוא התחיל לשתות כבר בבוקר לאט לאט. הוא מקדים רפואה למכה. שמה אין לך מה להפסיד. שם בוודאי אנחנו נאמר לו שיעשה את הדברים בחוכמה ובתבונה לשתות בכל 10 דקות. אבל כאן שכבר הגיע האדם הזה לחיוון כזה שיש ספק חלילה, לפעמים זה קורה לא באיש, קורה באישה. אישה בהריון והתחילה לצום. הסימן המובהק, תחילה של הפלה, שאתה רואה את האישה הזו נעשת חיוורת כמו סיד, הלב, הראה לא מתפקד כמו שצריך. כשאדם מקבל את כל הדם דרך הלב בצורה נכונה, לכן הוא נראה יפה. ברגע שהלב לא עובה טוב, אדם מתחיל להראות כחיוור. זה לא הצבע. הצבע החיוורון משקף איך הלב עובד. ואז יכול להיות שהאישה הזאת תפיל. שוב, גם שמה אתה נותן לה מיד לשתות. אתה לא אומר לה תחכי עוד 10 דקות. מי אומר לך שבעוד 10 דקות לא תהיה הפלה? אז גם בדברים האלה אנחנו הולכים על עיקר הדין. וכך גם אצלנו לענייננו שתה רביעית יין בבת אחת מברך ברכה אחרונה על הגפן אבל אם לקח לו עד שגמר את הרבית לקח לו א 10 שניות 12 שניות לפעמים היין קצת חריף יין יבש לא כולם אוהבים את היבש אלא לקח לו קצת עד שגמר את זה לקח לו זמן בוא יברך על הגפן הפסיד את הברכה הזו גילת ורדים מחדד ואומר ת מברכים עליו בלא נפשות כך דעת הכנסת הגדולה אומר דרך התה החם לשתות את זה לאט לאט לא שותים תה בבת אחת רביעית כשהוא חם שותים את זה לאט לאט כיוון שכך הדרך הוא אומר גם הליבה הרמבם יברך נפשות רבנו יעקבולפיה שהיה בדורו של מרן ורבא האחרונים חלקו על זה וככה ההלכה שגם על תה לא מברכים בורא נפשות רבות למרות שיש לנו ספק ספקה ש הלכה כדעת הרעבד שעד 10 דקות אפשר ושטי שככה דורך אז אפשר לברך על הטב הקפה נפשות ספק ספקה בברכות לא עבדנן זה הכלל שאמר לנו הגאון חידה בשאר החולים וככה מסקנה למעשה ולכן גם תה גם קפה או יין בצורה שתי קודם בגלל שהוא דבר יבש וקשה לאנשים או מים קרים אדם באנודרך מוציאים מקרה מים קרים לפעמים המים הקרים האלה מעלה אחת או שתיים כל כך הם קרים מאוד אדם רגיל מה עושה שותה לאט לאט שוב אין ברכה אחרונה שתיתה הרביעית לא בבת אחת ולכן לא יברך על זה ברכת בורא נפשות רבות אני ראיתי אדם ב עיניי לקח מזלג חשמלי הטיח מים שם את השקית תה ואח שהכל נהיה היה בדברו מיד ושתה 100 מעלות זה כלי ראשון זה לא כלי שני שתה את הכל בבת אחת אני אומר לו איך זה אומר לי ככה אני שותה אני התרגלתי מכתנות אומר לי אם אני אבוא אצלך לאכול חמין בטח חמין שלך לא טעים למה אומר לי אשתי מוציאה לי את הסיר מהאש צלחת ראשונה זה עדיין 95 מעלות זה טעים זה טוב אצלך בטח זה 40 מעלות 30 מעלות שמה זה זה לא חמין כנראה שיש לו הפה שלו מנחושת מעין מפלסטיק או נרוסטה אני יודע מה ולכן ברור הדבר שאדם כזה לא מברך בורא נפשות בטלה דעתו אצל כל אדם אותו דבר גם לגבי המים הקרים יש אנשים מסוגלים הם שותים את המים הקרים אפילו אם זה מעלה אחת שותה רביעית בבת אחת רוב האנשים אן מסוגלים לזה ובפרט כשיש שמה גזים סודע וכיוצא בזה זה כיוון שרוב האנשים לא רגילים לשתות כך ולכן בחיי גבנה שואל תעשה לא יך בראש נפשות אלא אם כן אם התה תקרר נעשה פושר ואז הוא שותה רביעית בבת אחת זה כן וזה אפשר ככה רגילים האנשים אבל בקפה זה לא טעים אולי נס קפה כן אבל קפה הגרגירים אנשים לא אוהבים לשתות דבר כזה בבת אחת רבעת כשהוא קר שמה תגידה דעתו אצל כל אדם מוד יברך אבל ת פשר כן יוכל לברך את ברכת בורא נפשות רבות וחסרונן אבל בסדר אבל אבל לא מספיק שהאדם אכל ושתה צריך שיאכל כדרך שאוכלים ושותים ולא בצורה משונה כל הכבוד לאדם הזה שברוך השם דרכו בכך אבל דיברנו פלפל חריף לפני שבועיים גם שמה האדם הזה אוהב הוא לקח ואכל הוא מברך על זה את הברכה בורא פרי העץ בורא פרי האדמה לא מברך שהכל אותו דבר גם כאן רבי חנניה בן הקשה לזכות את ישראל אדוני חפץ תורה ביד אמן אמן אמ שמאל אמן